20.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"השתיקה יפה מאוד" – קטעים נבחרים מן המקורות

נמשיך לדבר במה כל כך טובה השתיקה, מה יש בה שעל ידה אנחנו דווקא זוכים לכל מיני גילויים ודרגות בלהתקרב לבורא.

קריין: קטע מספר 5, כותב הרב"ש.

"על ידי האמונה הוא זוכה לשלימות האמיתי, שבעבור זה נברא האדם. לכן מקויים אז, "זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות". וזה פירוש שבולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו, היינו בזמן שהריב הוא על העבודה מבחינת שלא על מנת להשפיע, אז אין לו מה להשיב. וזה נקרא "תולה ארץ על בלימה", היינו אין לו שום יסוד, שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת".

(הרב"ש. 292. "הבולם עצמו בשעת מריבה")

את כל המחשבות שעוברות באדם הוא צריך לבדוק, ולסדר את עצמו כך שהוא רק רוצה דבר אחד, להיות בקרבה עם הבורא, בקשר עם הבורא. לכן כמו שכתוב אין יותר טוב משתיקה, או "תולה ארץ על בלימה", ארץ זה רצון, שהוא מסדר כך שבולם את עצמו בשעת מריבה עם הרצון שלו, והעיקר בשבילו להיות בהסכמה עם מה שמקבל מהבורא, כי הוא בטוח שעל ידי זה הוא מתקרב לבורא ונכנס עימו לחיבור. כך הוא מצליח להתעלות למעלה מהיצר הרע שלו שכל הזמן מסדר לו כל מיני מחשבות ורצונות נגד שליטת הכוח העליון עליו. לכן אין לו מה להשיב חוץ מהשתיקה.

האדם מרגיש עד כמה היצר הרע שלו כל הזמן מסכסך בינו לבורא, ואז מה שקורה שהוא "תולה ארץ", את הרצון שלו, "על בלימה", או כמו שכתוב "השותק בזמן המריבה". אם יש לו רצונות, מחשבות, תכונות, שהם כנגד שליטת הבורא עליו, והוא לא מרוצה כל כך ממה שקורה לו, אז הוא סותם את עצמו בשעת המריבה ובזה הוא "מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות". בזה ש"תולה ארץ על בלימה", זאת אומרת מגיע לשתיקה, שאין לו מה להגיד אלא הבורא צודק בכל רגע בכל מצב ובכל מקרה, וכך אדם מתקרב לבורא דווקא בזמן שהבורא מעורר בו כל מיני רצונות ומחשבות שהם כנגד שליטה עליונה.

שאלה: מאיפה באדם הכוחות לבלום, לשתוק בשעת מריבה עם יצר הרע?

מזה שהוא לומד, מזה שהוא נמצא בסביבה, שכולם גם חושבים כך ומשתדלים לייצב את עצמם כנגד זה. הבורא הוא מעורר את המריבה הזאת, והאדם צריך להשתדל להרגיע את הרוחות שלו ולהגיע למצב שהוא מכניע את ראשו ומסכים עם איך שהבורא מנהל את העולם.

תלמיד: האם ההכנעה היא שתיקה?

ההכנעה היא שתיקה, אפילו בעולם שלנו זה כך.

תלמיד: האם האדם מסוגל להתמודד עם היצר הרע ויש לו כוח לנצח את היצר הרע שבו?

אם האדם נמצא ברצון להתקרב לבורא, אז הוא מוצא כוחות להתמודד עם היצר הרע שלו, הבורא עוזר לו, וכך האדם מגיע לשתיקה.

שאלה: איך בשתיקה האדם יכול לברר משהו?

שתיקה זה נקרא שהוא לא הולך נגד הבורא, אלא הוא משתיק את היצר הרע שבו ואז הוא מתקרב לבורא. בתנועה כזאת הוא מגיע לתשובה איך נכון לנהל את עצמו.

תלמידה: מה נתיב ההתקרבות לבורא אם אני שותקת? כי שום רצון לא מזיז אותי ואני נכנסת לאיזה קיפאון.

אדם שנמצא בשתיקה זה לא שהוא לא מדבר, אלא הוא כן מדבר מתוכו, אבל הוא עושה את כל הפעולות כדי להסכים עם הבורא, עם איך שהבורא מנהל את המציאות, זאת אומרת את האדם והסביבה שלו.

תלמידה: ומה הוא עושה עם כל הרגשות השלילים שמתגלים בו? איך לא להפוך לפח אשפה שמחזיק בתוכו את כל הלכלוך הזה?

הוא עושה בירור מה הבורא רוצה ממנו ואיך הוא צריך להתנהג בהתאם לזה.

תלמידה: נניח שהוא יוצא מנקודת הנחה שהבורא צודק ויודע מה הוא עושה ופועל עליו נכון, אבל עדיין מתעורר בו הרבה רעל ורגשות לא חיוביים. איך הוא מברר בתוך זה מה הבורא רוצה ממנו? איך הוא יוצא מהביצה הזאת?

הוא שותק. לא סתם כתוב ש''השתיקה יפה מהכול''. כי הוא מקבל את השליטה העליונה, את שליטת הבורא, שמארגן את הכול ומביא את האדם למטרה. ואם אדם מרגיע את הרוחות שלו, את היצר הרע שלו, אז בצורה כזאת הבורא מקדם אותו.

שאלה: האם זה כולל גם פחדים ודאגות על עצמי שמתעוררים בי? האם גם אותם צריך להשתיק?

ודאי. כל הדברים שאדם מרגיש הם ודאי שבאים ישירות מהבורא, ואין יותר נכון מאשר האדם מקבל אותם וממשיך לעבוד עם עצמו אך ורק כדי להתקרב לבורא, ובזה השתיקה היא יפה מכולם.

שאלה: מה אני צריך לעשות אם האדם השני מתגרה בי ופוגע בי בזמן מריבה?

להראות לו דוגמה עד כמה אתה בולם את עצמך בשעת המריבה. להראות לו דוגמה, עד כמה אתה שותק ולא רוצה להיכנס לריב, כי אין יותר גרוע ממריבה. במריבה אתה מראה לכולם ולבורא עד כמה אתה לא מקבל את השליטה העליונה.

שאלה: כתוב בטקסט "מכריע את עצמו לכף זכות", מה המשמעות של זה להכריע לכף זכות?

הוא לא רוצה להיכנס למריבות, אלא הוא רוצה להישאר בשלום, בשלמות, ובזה הוא מכריע את כל העולם גם לקו שלום לקו שלמות.

שאלה: האם להיות בשתיקה זו הכנה למחשבות עמוקות ובירורים?

ודאי שאם אני שותק, אז קודם כל אני צריך לעשות חשבון למה אני עושה את זה ולמה אני מגביל, סותם ובולם את עצמי, והבלימה הזאת צריכה לקרב אותי לבורא. כי זה לא עניין של אדם, שמישהו מתנפל עליי, אלא זה הבורא שכך מסדר לי את היחס לחיים, לחברים או לאנשים רחוקים. בזה שאני שותק אני מקבל את הנהגת הבורא שהוא מעל הכול כדבר הנכון. אני מכניע את עצמי, מרכין את הראש שלי, וכך מקבל את ההשגחה עליונה.

שאלה: האם הדיאלוג עם עצמך זה דיאלוג עם הבורא? הרי הכול מגיע מהבורא.

כן ולא, אנחנו עוד מעט נדבר על זה.

תלמידה: האם אני יכולה להגיד בתוכי שאני מוסרת את עצמי אלייך לחלוטין, תעשה כל מה שאתה חושב שצריך, העיקר ללמוד את החוקים שלך?

זה לא מספיק, אבל לצורך התחלה זה כבר טוב.

שאלה: ברגע שאני מנסה לשבת באמת בשתיקה ולהקשיב, לנסות לשמוע בלב את הקול של הבורא, דווקא אז יש לי כל מיני מחשבות על העבר, על העתיד, על ההווה, בלי שום יכולת שליטה. איך אפשר לנקות זאת ולהתרכז יחד בלב כדי לשמוע מה הבורא אומר?

דווקא כשאנחנו מסכימים עם הבורא, מוכנים לקבל את ההנהגה וההשגחה שלו עלינו בשתיקה, אז אנחנו מתחילים לשמוע את קולו.

שאלה: איך להפוך את השתיקה לפעולה של חיבור?

קודם כל מתחילים משתיקה, ואחר כך לאט לאט מגיעים להסכמה וממנה לחיבור.

שאלה: אני מופצצת במחשבות, אני עוסקת בהפצה, בוחרת חומרים וכן הלאה. האם בעתיד זה יוכל לעזור למחשבות שלי לא להפציץ אותי בצורה שאיתה אני נכנסת אל תוך חומרי הלימוד, האם זאת הצלה?

כן, זאת ההצלה וזה החינוך שלכם. כל הכבוד.

שאלה: כיצד משפיעה האמונה של היחיד על כל העולם?

היא משפיעה. ככל שהוא הולך בדרגות האמונה יותר ויותר גבוה, כך יש לו יותר השפעה על העולם.

תלמיד: כיצד מוגדר ביהדות השלום הכולל?

השלום הכולל הוא המטרה שאנחנו משיגים בסוף כשכולם מבינים שאין שום מציאות אחרת חוץ מלהגיע לשלום. שלום הוא מהמילה שלמות, ולזה כולנו צריכים להגיע.

תלמיד: האם עלינו להגיד "אני יהודי" אף על פי שלא גדלנו במסורת הזאת?

יהודי זה לא לאום, יהודי זה מהמילה איחוד. לכן מי שמשתוקק לחיבור, לאיחוד עם האחרים, הוא נקרא יהודי. אין עם יהודי, זו המצאה מהזמן האחרון. אבל מי שבאמת רוצה להגיע לחיבור עם האחרים נקרא יהודי. לא חשוב איפה הוא נולד, איפה ההורים שלו, אלא רק אם הוא משייך את עצמו לחיבור בין כולם.

תלמיד: האם אני יכול להגדיר את עצמי בפני הבורא כיהודי?

אתה עוסק בחיבור עם כולם ולכן לפי הפעולה שלך אתה נקרא יהודי.

שאלה: האם אנחנו צריכים ללמוד איך להבדיל בין שתיקה בלב סגור לבין שתיקה שמכוונת ישר למטרה, והאם אפשר ללמוד זאת?

זה יגיע בעצמו, בהדרגה. עוד מעט, במשך החודשים הקרובים, חצי שנה, אנחנו נכיר את מערכת הקשר בינינו עד כדי כך שכל זה יהיה כבר מובן לנו מבפנים, מתוכנו, מתוך הלב שלנו.

שאלה: כשאדם רואה שהוא נמשך לכל מיני עניינים גשמיים וזה מרחיק אותו מהדרך, האם עליו לשתוק, להיכנע ולהסכים עם הבורא, או שעליו לבצע איזו פעולה?

אם אני מרגיש שאני מתרחק ממטרת הבריאה שמושגת בחיבור עם כולם, אז עלי להתפלל לבורא, לבקש ממנו שייתן לי כוח, הבנה, כדי שאני אתגבר על היצר הרע שלי. יצר הרע זה אותו הכוח הרע שמפריד ומרחיק בינינו. כך נגיע בסופו של דבר למטרת החיים וכולם יהיו מחוברים כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: אם אני מרגיש שאני מתרחק מהעשירייה, מהעיקר, אז האם במקום לשתוק אני צריך דווקא להתפלל ולדרוש?

להתפלל, לדרוש, לבקש, לבכות, לעשות כל מיני פעולות גשמיות ורוחניות כדי להתקרב לחברים ולהגיע יחד איתם להיות "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: איך אפשר להבחין בהבדל בין שתיקה לבין אפתיות או חוסר פעילות בעשירייה, בשביל לבקש מהבורא שיעזור לנו לעשות את מה שצריך?

עלינו להילחם עבור החיבור ולהיות במלחמה עם היצר הרע שלנו עד כדי כך שלא יהיה לנו רגע פנוי.

שאלה: מה ההבדל בין מריבה לבין מחלוקת?

מחלוקת היא כשרוצים לברר דברים חשובים, עקרוניים, ואנחנו מעוניינים בה. אבל מריבה היא שכל אחד מתוך האגו שלו רוצה להעלות את עצמו מעל הזולת. במחלוקת לא חשוב לי מי צודק, אני או החבר שעימו אני נמצא במחלוקת, אלא חשוב לי לברר את האמת. לכן אני לא נמצא במריבה עימו אלא בבירור ולא חשוב לי מי צודק או מי לא צודק בבירור, העיקר שנברר את האמת.

שאלה: איך אני באמת מבררת את האמת אם יש בינינו חילוקי דעות? אם אני רואה שהדעה שלי שונה משל אחרים ואני לא אגיד זאת בעשירייה, כי זה מה שאני מבינה, אז איך נברר זאת בינינו, על ידי תפילה, בקשה?

את לא צריכה לסתום את הפה שלך, אלא עליך לברר האם את נמצאת במריבה או שאת נמצאת בבירור. בבירור חשובה לך האמת ובמריבה חשוב לך להיות צודקת. צריכים לברר את הדברים האלה בצורה קפדנית ויפה.

תלמידה: איך לוודא שאם אני אגיד את מה שאני חושבת, אז אני לא אפגע במי שחושב אחרת ממני?

זה לא חשוב. אם את באמת רוצה לברר את האמת, אז את מתנהגת כך שאת לא פוגעת במי שנמצא איתך בבירורים, אלא ההיפך, את מראה לה או לו כמה חשוב לך לברר את האמת ולא חשוב של מי האמת, שלך או של האחר.

שאלה: הבנתי שצריך לשתוק בזמן מריבה ולבלום את היצר הרע. איך אני נלחמת מבפנים עם עצמי בביקורת, בכעס? איך להשתיק זאת במקביל כך ששתי השתיקות יהיו כאחת?

עליך קודם כל לדבר ולברר עם עצמך האם את באמת הולכת לברר את האמת, ואך ורק בתנאי הזה את ממשיכה את הדיאלוג בינך לחברה. העיקר בשבילך הוא להגיע לאמת. אמת היא הדבר הכי גבוה ולא חשוב מי צודק או לא, העיקר לברר את האמת. אמת תקנה ואל תמכור.

תלמידה: לאחרונה למדנו על מחלוקת ואז על לשון הרע ועכשיו על שתיקה. האם יש קשר בתהליך התיקון שלנו?

אנחנו נמצאים כל הזמן בכל מיני מצבים, שתיקה, מריבה, מחלוקת, בירורים למיניהם, ועלינו כל הזמן לברר כלפי מטרת הבריאה, כך שבכל רגע במציאות שלנו אנחנו מכוונים בדיוק למטרה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לקחת את העשירייה שלנו, את כל בני ברוך, אולי את כל העולם יחד איתנו לבורא בלב שלנו בשתיקה, האם ההרגשה הזאת היא אמיתית?

ודאי שכן. אין יותר חזק משתיקה כי היא כוללת בתוכה גם נגד וגם בעד, עם הבורא ולא בדיוק עם הבורא. אנחנו כוללים באותה השתיקה את כל הדברים, את כל הרצונות, את כל המחשבות שלנו, ורוצים לברר אותה בקשר עם הבורא. כמו שכתוב, לא מצאתי בחיים יותר טוב משתיקה.

שאלה: איך אפשר להראות אכפתיות בשתיקה כדי שלא יתקבל בצד השני שאני אדיש, סנוב, שדווקא האדם יתכנס בתוכו?

אני שותק, והשתיקה יכולה להיות מאוד רועמת. לכן לא צריך לחשוב ששתיקה היא שאני סותם את עצמי, אלא אני מראה לזולת שאני נמצא באיזו דעה, אבל מפני דרכי שלום או ברור יותר עמוק בינתיים, אני שותק. זאת אומרת שתיקה היא להביע דעה ברורה, מובנת, יכול להיות זועמת, ובכל זאת זו שתיקה.

תלמיד: אמרת קודם שבמריבה צריך לבלום, לשתוק, ובמחלוקת צריך דווקא להביע את הדעה כדי לברר את האמת.

כן.

תלמיד: מה זה לברר את האמת? מהי האמת? הרי אנחנו במחלוקת.

לברר את המחלוקת. להגיע במחלוקת לכאלו פעולות, יחסים, בירורים, שאתם מתחברים ואחרי החיבור ביניכם אתם מגיעים לדעה אחת. ויכול להיות שלא. אנחנו רואים בתלמוד, איך כל החכמים שהיו בדרגות רוחניות כמה הם היו במחלוקת ביניהם ועד כמה כל התורה כולה בנויה על ברור המחלוקת.

תלמיד: האם לברור המחלוקת יש סוף, או שיכול להיות שהמצב האמתי והנכון הוא שאנחנו צריכים להיות מפורדים בדעות?

בסופו של דבר כל ברור המחלוקת הוא כדי לברר את דעת העליון, הבורא. אם הבורא מתגלה מתוך המחלוקת, אז סימן שאנחנו נמצאים בפתרון המחלוקת הנכון.

תלמיד: אז אין צד אחד צודק במחלוקת.

בדרך כלל לא. אם אנחנו מדברים על מחלוקת אמתית, מה שנקרא "לשם שמים", ועוד נצטרך ללמוד מהי מחלוקת לשם שמים, אז אנחנו רוצים בזה לברר את דעת העליון.

שאלה: אמרנו שאם זה ברור המחלוקת, ברור האמת, אז צריכים ללכת למחלוקת, ואם זו מריבה, אז צריכים למנוע ולשתוק. אם אחד מתייחס לזה כברור האמת שהוא נחוץ כדי להתקדם, והאחר מתייחס לאותו דבר כמריבה ולא מבין שזה ברור האמת, אז מה ההצעה שלך פה?

אז אין מה לעשות. צריכים להביא אותם למצב, לרמה, ששניהם יהיו מעוניינים לברר את האמת. אחרת אין לזה סוף וכדאי לפרוש מהמחלוקת. אז זה נקרא מחלוקת.

תלמידה: ואם אי אפשר לפרוש כי זו בעצם לא מחלוקת, זה משהו נחוץ?

אני לא רוצה לשמוע יותר, נתתי לך הבחן. זו בדיוק הדוגמה שאין מה לעשות. על זה כתוב הבולם את עצמו בשעת מריבה.

שאלה: המחשבות כל פעם שולטות בנו יותר והאגו מתחזק. גם בעשירייה במידה מסוימת זה קורה, בכל עשירייה אנחנו עוברים את המצבים האלה. איך להתחזק ולשלוט באגו?

רק על ידי כך שאנחנו מבררים את הסיבה למחלוקת, מרגיעים את עצמנו ולא מתקרבים למריבה. מחלוקת זו לא מריבה, מחלוקת היא כמו בין בית שמאי לבית הלל, יש דוגמאות בתורה שאנחנו יכולים להיות במחלוקת. אני לא מסכים עמו, כמו מדענים למשל ועוד, זאת אומרת זו מחלוקת כדי לברר אמת. האמת לא שייכת בינתיים לאף צד, יש ביניהם מחלוקת, ואז הם מחפשים עובדות, ועל ידי בירור העובדות הם מגיעים לפתרון של המחלוקת. ואז לא חשוב להם מי צודק או מי לא צודק, העיקר להגיע לאמת.

אמת זה שם הבורא, הכי גבוה. אם אנחנו מתחברים עם הבורא ורוצים להיות עמו בחיבור, באיחוד, אז אנחנו מגלים מה שנקרא "אמת", ואז באותה דרגה לא חשוב לנו מי צודק ומי לא, אלא העיקר שהגענו למצב שבו יש לנו מגע בינינו ועם הבורא יחד.

שאלה: הרבה פעמים יש מעין מניפולציה של שתיקה במיוחד בין אנשים קרובים. איך לא לעשות את השתיקה למשהו שבעזרתו אתה מתעלם ממישהו?

זה לגמרי לא מה שעליו אנחנו מדברים כאן. אנחנו מדברים על ברור בין אותם אנשים שרוצים להגיע לאמת ולא מפחדים לומר משהו שאולי לא יהיה נעים לאחר. אנחנו כמובן לא מדברים על גסויות. בכל אופן כאן עלינו להבין בדיוק על מה אנחנו מדברים.

התורה מדברת על בירור בין אנשים, ברור היחסים ביניהם לבין הבורא, על מנת להגיע למטרת הבריאה. לזה מתכוונים כאן תחת המילה מחלוקת. ולא שאנחנו מבררים משהו במשפחה, כל זה לא נלקח בחשבון על ידי התורה.

תלמיד: למשל עם חבר, אתמול שתקתי, והחבר יכול היה לראות את זה כאילו אני מתעלם ממנו.

עליכם לשים לב לכל זה, להביא זאת בחשבון ולקבל את זה.

שאלה: מה זה תולה ארץ על בלימה?

בלימה באה מהמילה לבלום, לספוג, לבלוע, להרגיע, להשתיק. לכן כל שתיקה שבה אדם עוצר את עצמו כדי לא להיכנס לסתם מחלוקת, היא יותר חשובה מהמחלוקת.

שאלה: האם שירת ניגונים, או קריאת מקורות יחד, צפייה יחד בשיעור, הן פעולות שיכולות להיחשב כשתיקה משותפת?

כן.

שאלה: לאחר ריב, כשפעלתי רע, האם נכון לבקש סליחה מהחברה שפעלתי כך כלפיה, או פשוט לחנך את עצמי ולהשתדל לא לעשות זאת שוב?

לחנך את עצמך.

שאלה: למדנו שהאמת היא אבסולוטית, היא מתגלה לנו רק בגמר התיקון, ועד אז אנחנו רק מגלים כמה אנחנו נמצאים בשקר. מה זה אומר שאנחנו באים לברר את האמת? מה צריך לקרות בבירור הזה כדי שנגלה את האמת ולא כל אחד יגיע עם השקר שלו ולא יצא מזה כלום?

אנחנו צריכים בסבלנות להשתדל כל הזמן להיות בבירורים בינינו, בתוך הקבוצה, ולהבין שהעיקר בשבילנו שם זה בירור האמת.

שאלה: איך בזמן שתיקה לא להסיח את דעתך כדי שהשתיקה תהיה לטובה?

להתעמק בבעיה.

שאלה: למה מתכוונים כשמדברים על בירור האמת בינינו? על איזו אמת אנחנו מדברים בדיוק?

על איזה אמת אני לא יודע. על איזה צעד כלפי מטרת הבריאה.

קריין: קטע מס' 6. כותב הרמב"ם.

"לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו… ואמרו "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה". וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים וענייניהם מרובים."

(הרמב"ם. "משנה תורה")

שאלה: האם השקט מאפשר לי לראות את הכוח של כל מילה שיוצאת מהפה שלי, כלומר הוא כל כך חזק כמו מילה שנאמרה?

יותר מזה, כתוב שזה שווה כפול. שאם מילה עולה נגיד דולר השתיקה עולה שני דולר.

שאלה: אם הבורא מדגים שתיקה, דרך אנשים, דרך מצבים ואני מרגישה שרע לי מהשתיקה הזו. איזה תכונה בי הבורא רוצה לתקן בצורה כזאת?

הוא רוצה שאת תמצאי את הקשר הנכון איתו. האם מה שחסר לך זה לדבר איתו?

תלמידה: אני פשוט מרגישה שלפעמים המילים יכולות לפצוע ובאותו זמן בסיטואציות אחרות דווקא קולעת מאוד השתיקה. מורכב לי מאוד לתפוס שתיקה כמשהו חיובי בסיטואציות מסוימות. ואני מנסה להבין מה הבורא רוצה ממני, מה הוא מראה לי?

את צריכה לדבר עימו. הוא מוכן לזה.

שאלה: אמרת שאני צריכה לקחת לתשומת ליבי ששתיקה של חברה זה משהו שהיא יכולה לקבל כהתעלמות. יש משימה שכשאני נבדלת, כשאני פונה לבורא ומתגלה לי הסיבה לפירוד בדעות שלנו ואחרי זה אני כבר לא שותקת. האם אז אני פונה לחברה?

כן. ודאי את יכולה. בדיוק בשביל זה קיימות לך החברות, כדי שתוכלי לדבר, לצחוק, לבכות איתן.

שאלה: איך אפשר לעשות תיקון שנשתמש בשתיקה כך שהדיבור שלנו עם אנשים יהיה כאמצעי לחבר אותם לבורא?

צריכים ללמוד. אבל זה דבר טוב.

שאלה: כתוב בקטע, "וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים וענייניהם מרובים." מה הכוונה "ענייניהם מרובים", איזה עניינים?

שהכול יהיה מסודר בצורה שאדם יראה את עצמו במידה שהוא מבקש, שואל, דורש, זה יהיה מאוזן.

שאלה: כשהשקט הפנימי עמוק - אדם מרגיש תחושת שלום, שלמות כלפי כל מה שבחוץ, כאילו אלה פעולות הבורא רק לטובתנו. האם זו המציאות האמיתית, האם זה בדיוק היכן שאנו מבקשים ממנו לשרת אותו בענווה?

תתחילו בזה ואחר כך תתקדמו נכון.

תלמידה: לפי מה שכתוב בקטע - האדם צריך לחיות בשתיקה לפני שהוא מדבר.

כן.

תלמידה: האם במילים האלה אנחנו בונים את הכלים?

כן. נכון.

שאלה: הסעיף מדבר על זה שדברי תורה, דברי חכמה יהיו דברי האדם בעתיד וענייניהם מרובים. בכל השיעורים שאנחנו נמצאים אנחנו לא שותקים, אנחנו כל הזמן מבררים משהו. האם הסעיף הזה תופס יותר ממה שאנחנו מבצעים בפועל? משהו לא מסתדר לי סביב הנושא של השתיקה.

תנסה להפעיל את עצמך בשתיקה ותראה כמה אתה מרוויח יותר מהדיבור.

תלמיד: אין סתירה בין השניים?

לא.

תלמידה: יש לי עוד שאלה לגבי בירור האמת. כדי לברר את האמת אנחנו צריכים לקחת בחשבון את מידת ההסתרה? הרי, היא לא ידועה לנו.

לא. אנחנו לא מבררים את האמת על ידי התכונות שלנו, אנחנו מבררים את האמת על ידי התנהגות הנכונה. וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד מהתורה.

שאלה: כתוב שצריך לדבר רק על דברים הדרושים, הנחוצים לחיים הגשמיים. מהם הדברים הנחוצים לדברים הגשמיים בעבודה?

אנחנו עוד מעט נדבר על זה יותר. אז תביני.

שאלה: בהמשך למילים שהאדם מדבר. כאשר עשינו כבר את הבירור הזה בפנים, לא דיברנו, על מה מדובר? על איזה עניינים? במה אנחנו צריכים להרבות?

שאנחנו עוזרים זה לזה להתקרב למטרת הבריאה, יותר ויותר קרוב, אל הקשר ההדדי שבתוכו אנחנו מקווים לגלות את הבורא.

שאלה: לגבי הכנס. אתה כל הזמן אומר, יש הזדמנות, אז איך אני יכול לחבק את כולם בכנס הזה?

בלב שלך. תפתח את הלב שלך עד כדי כך שכולנו ניכנס לתוך ליבך.

תלמיד: לא יודע איך. אתה צריך לעזור לי.

אני אעזור לך. אתה מגיע?

תלמיד: כן. אם ירצה ה', כן.

יופי. אז אנחנו כולנו נעזור לך. נפתח את הלב שלך וכולנו ניכנס לשם. אני מאוד מחכה שתבוא.

שאלה: איך לשלב בין שתיקה אמיתית לשיח עם הבורא?

עם הבורא, אנחנו מדברים בלב. והשתיקה, הכוונה היא, שאנחנו לא פותחים את הפה, זה הכול.

תלמידה: שתיקה אמיתית ושיח עם הבורא זה היינו הך?

כן.

תלמידה: איך אפשר לדעת אם אנחנו נמצאים בתוך האמת?

כשאנחנו נגיע לאמת אתם תרגישו שאתם נמצאים בתוך האמת. בינתיים אנחנו בדרך, נקווה שבכנס אנחנו נגיע כבר לאיזו דרגה.

שאלה: יש תקופות כאלה, השתתקות כזאת כמו ביום הכיפורים, דומיה כזאת. האם יש לשתיקה תוקף אחר ביום כזה, כוח אחר, כוונה אחרת ביום שממש עם שלם שותק?

אם אנחנו שותקים, אז השאלה כך, האם אני רוצה להגיע למצב שאני שומע מה הלב שלי מדבר? מה הלב של החבר שלי מדבר? מה הבורא רוצה להגיד לי? זאת אומרת, מה השתיקה? מה אני דרך השתיקה רוצה לשמוע? וכך אנחנו יכולים יותר להתקרב זה אל זה.

אני כבר סיפרתי על זה, לפעמים רב"ש היה יורד אלינו למקום שבו היינו יושבים, באותו בניין בקומה ראשונה, מתיישב והיה אומר "בואו אנחנו היום נשתוק". זה היה לפעמים יותר משעה שהיינו יושבים, היה מי שסגר עיניים, מי שפתח עיניים, אבל כולנו שתקנו וזה היה מאוד חזק.

שאלה: אנחנו מתכננים בכנס לעשות רגעים כאלה של שתיקה, אתה חושב שזה נכון?

נכון, אבל לא רגעים, זה צריך להיות לפחות 5 דקות.

שאלה: מה ההזדמנות שנפתחת לפנינו בהתאספות כזאת גדולה של הכלי הנשי לקראת הכנס?

שאתם תתחברו יחד כולכן, בלב אחד כל הנשים, ושאתן תרגישו זו את זו ואז תפנו לבורא, תפנו אלי, תפנו לגברים, תפנו למי שאתם רוצים, ומתוך הלב האחד תשיגו את הכול. זהו, שיהיה לכן בהצלחה.

שאלה: עד כמה משמעותי החיבור הפיזי הזה של כמות מאוד מאוד גדולה של נשים, אנחנו רואים את הקהל שלנו כמה כמות אדירה של נשים, גם אורחות יגיעו לכאן שבוע הבא, מה המשמעות של ההתאספות הפיזית עבורנו?

משמעות ההתאספות הפיזית היא מאוד חשובה, כי בזה אנחנו מתחברים גם פיזית וגם נפשית וגם לבבית וגם רוחנית, ואני מאוד מקווה שהפעם נתחיל כבר להרגיש את הכלי המשותף המאוחד ובעיקר נשים, שבזכות הנשים הצדקניות שלנו נצא ממצרים.

תלמידה: איך להכין את עצמנו כל אחת מאיתנו וכולנו ביחד לשבת הקרובה? בכל זאת זה שיעור נשים, ממש מיוחד לנשים שאתה מוכן לתת לנו, מהי ההכנה הנכונה?

אני מוכן לתת אבל בתנאי שאתן מכינות שאלות ושתהיה לכן דרישה בלב ותביעו אותה. אני אשמח מאוד.

תלמידה: אני רוצה להזמין את כולן, אנחנו בהתרגשות, אנחנו מכינות, אנחנו מדברות עם נשים שיגיעו וידברו. יש לנו גם חצי שעה של כיבוד והתאספות לפני 11:30 אז אנחנו מזמינות את כל הנשים להגיע ממש חצי שעה לפני לבוא עם לב פתוח לגמרי להתכלל ולהתכבד.

יופי.

(סוף השיעור)