שיעור בוקר 03.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 29,

מאמר "ענין חשיבות החברה"

קריין: ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 29, מאמר "ענין חשיבות החברה".

ענין חשיבות החברה

תשמ"ד - מאמר י"ב
1984 - מאמר 12

"ידוע, שהיות שהאדם נמצא תמיד בין אנשים, שאין להם שום שייכות לעבודה של דרך האמת, ולהיפך, הם תמיד בהתנגדות לאלו שהולכים בדרך האמת, והיות כי מחשבות של אנשים מתערבות זו בזו, נמצא, שדיעותיהם של המתנגדים לדרך האמת, נכנסים לאלו שיש להם קצת תשוקה ללכת בדרך האמת.

לכן אין עצה אחרת, אלא שיקבעו לעצמם חברה, כדי שתהיה להם מסגרת. שזה ענין של קהילה נפרדת, שאין היא מתערבת באנשים אחרים, שיש להם דיעות אחרות מבחברה זו. ובכל פעם הם צריכים לעורר את עצמם, את ענין מטרת החברה, בכדי שלא יהיו נמשכים אחרי הרבים. כי כן הוא הטבע, שנמשכים אחרי הרוב.

כי אם החברה מתבודדת את עצמה משאר אנשים, היינו שאין להם שום חיבור עם שאר אנשים בקשר לענינים רוחניים, אלא כל המגע עמהם אינו אלא בענינים גשמיים, אז אין הם מתערבים עם דיעותיהם, מטעם שאין להם שום חיבור בעניני דת.

מה שאין כן שאדם נמצא בין אנשים דתיים, ומתחיל לדבר ולהתווכח עמהם, אז תיכף הוא מתערב עם דיעותיהם. ומתחת לסף הכרה חודרים דיעותיהם לתוך מחשבתו. עד כדי כך, שהוא לא יוכל להבין, שזה הוא לא דיעותיו של עצמו, אלא מה שקיבל מאלו אנשים, שהתחבר עמהם.

אי לזאת, בעניני העבודה של דרך האמת, האדם צריך לבחינת התבודדות מאנשים אחרים. כי דרך האמת הוא דבר שצריך תמיד להתחזקות, משום שהיא נגד דעת העולם. כי דעת העולם הוא ידיעה וקבלה. מה שאין כן דעת תורה הוא אמונה והשפעה. ואם אדם מסיח דעת מזה, תיכף הוא שוכח את כל העבודה של דרך האמת, ונופל לעולם של אהבה עצמית. ורק חברה מבחינת "איש את רעהו יעזורו", אז מקבל כל אחד מהחברה כח להילחם נגד דעת העולם.

וכן מצינו בדברי הזהר (פנחס, דף ל"א, אות צ"א, ובהסולם) וזה לשונו "אף כך אדם, היושב בעיר, היושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום, ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום, שיושבים בו אנשים טובים, בעלי תורה, בעלי מצות. כי התורה נקראת "עץ". זה שכתוב "עץ חיים היא, למחזיקים בה". ואדם הוא עץ, שכתוב "כי האדם עץ השדה". והמצות שבתורה דומות לפירות. ומה כתוב בו "רק אשר תדע, כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה, וכרת מעולם הבא".

ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצות. ויטע את עצמו במקום אחר, בין צדיקים, ויצליח בתורה ומצות.

וכיון שהאדם, שהזה"ק מדמה אותו לעץ השדה, כמו עץ השדה סובל משכנים רעים, היינו שצריכים תמיד לגזור את העשבים הרעים שנמצא מסביבו, שהוא מושפע מהם, כן האדם צריך להתרחק מסביבות רעים, היינו מאלו אנשים, שדרך אמת אינם לפי רוחם. וצריכים שמירה יתירה, בכדי שלא יהא נמשך אחריהם.

וזה נקרא בחינת "התבודדות". דהיינו, שהוא נמצא במחשבות של "רשות היחיד", שנקרא בחינת השפעה, ולא "רשות הרבים", שהיא בחינת אהבה עצמית, שזה נקרא "שתי רשויות", היינו "רשות של הקב"ה" ו"רשותו עצמו".

ובזה נבין מה שאמרו חז"ל (סנהדרין, דף ל"ח) וזה לשונו "ואמר רב יהודה, אמר רב, אדם הראשון מין היה, שנאמר "ויקרא ה' אלקים אל האדם, ויאמר לו, איכה, אן נטה לבך".

ופירוש רש"י, וזה לשונו "מין היה, נוטה לעבודת כוכבים". ובפירוש "עץ יוסף" וזה לשונו "מדכתיב איכה, אן נטה לבך, והיינו מינות, כמו שאמרו, ולא תתורו אחרי לבבכם, זו מינות, שנוטה לבו לצד אחר".

וכל ענין זה תמוה מאוד, איך שייך לומר באדם הראשון, שהיה נוטה לעכו"ם. או לפי פירוש "עץ יוסף", שהיה בבחינת "ולא תתורו אחרי לבבכם", זו מינות. אלא לפי מה שאנו לומדים את ענין עבודת ה', שכל עניניה הוא בעל מנת להשפיע, נמצא, שאם האדם עובד בעמ"נ לקבל, הרי זו עבודה שזרה לנו, שאנו צריכים לעבוד רק בעמ"נ להשפיע. והוא לקח הכל בעמ"נ לקבל.

וזה ענין מה שאמר, שהוא נכשל ב"לא תתורו אחרי לבבכם". היינו, שלא היה יכול לקבל את אכילת עץ הדעת בעמ"נ להשפיע, אלא קיבל אכילת עץ הדעת בעמ"נ לקבל. וזה נקרא "בחינת ליבא". היינו, שהלב רוצה אך ורק לקבל לתועלת עצמית. וזה היה החטא של עץ הדעת. ולהבין ענין זה עיין בהקדמה לספר "פנים מסבירות".

ומזה נבין התועלת של החברה, שיכולה להביא אוירה אחרת, שיהיה רק עבודה בעמ"נ להשפיע."

שאלה: מהי העמדה שלנו כלפי אנשים דתיים כשאנחנו מפיצים את חכמת הקבלה?

אנחנו לא מפיצים את חכמת הקבלה לאנשים דתיים, אנחנו לא נוגעים בהם, לא מדברים איתם, לא נכנסים איתם לשום מגע, זה היחס, כאילו שהם לא נמצאים.

שאלה: כתוב פה בצורה מעניינת לגבי התבודדות, כתוב שהוא נמצא במחשבות של רשות היחיד. איך להימצא נכון במחשבות של רשות היחיד?

בכך שכל הזמן אני קשור לבורא שהוא הכוח היחידי שמנהל לי את החיים מכל וכל, גם במוח וגם בלב.

שאלה: מהי בעצם דרך האמת?

דרך האמת היא דרך השפעה. אם אנחנו משתדלים בכמה ובמה שאנחנו נמצאים להיות בהשפעה, אז אנחנו מתקדמים לתיקון שלנו בדרך האמת.

שאלה: כתוב שחוק התורה הוא כמו פירות, מתי זה קורה?

כשאני רוצה לגדל אותם יותר ויותר, לחבר אליהם את הרצונות שלי שיהיו מסודרים לפי חוקי התורה, חוקי ההשפעה, אז נקרא שהפירות שלי גדלים.

שאלה: כל הזמן חשבתי שאסור לדבר עם דתיים או עם אנשים אחרים בגלל שאמרת לנו לא לעשות זאת. אבל לפי המאמר אם אני הולך לדבר איתם, אז האם בסופו של דבר אני מתערבב איתם ואז המחשבות שלהם נכנסות בי?

כן.

שאלה: מה זה אומר לקבל את עץ הדעת בעל מנת לקבל ולא בעל מנת להשפיע כמו שקיבל אדם הראשון?

כל הרצונות וכל המחשבות שלנו בסופו של דבר צריכים להיות בעל מנת להשפיע, והאדם לא מתקן זאת אלא הם נשארים בהם בעל מנת לקבל.

שאלה: אני קורא את הפסוק הזה וקשה לי איתו כי יש לכולנו משפחה שלא בדיוק לומדת קבלה. הוא כותב, "ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצות. ויטע את עצמו במקום אחר, בין צדיקים, ויצליח בתורה ומצות." האם הוא ממליץ להתנתק מאנשים שקרובים אליי שלא לומדים קבלה?

אתה צודק. צריכים להיות רחוקים מהם מבחינה פנימית. אתה יכול לדבר איתם על כדורגל, על החגים, על כל מיני דברים שלא שייכים לעבודה הפנימית שלך.

תלמיד: אבל הוא כותב משפט מאוד חריף, לעקור את עצמך מהסביבה הזאת, זה לא שהוא כותב תדברו על כדורגל, אלא אסור לך בכלל לבוא במגע איתם.

נכון.

תלמיד: לכולנו יש משפחה שלא לומדת קבלה. מה אתה ממליץ?

כמה אתה קשור אליהם?

תלמיד: כל שבת שנייה הם באים אלי הביתה. כדי להיות במחשב אני צריך לברוח לממ"ד והם באים ואומרים לי "בשבת אתה באינטרנט?". מה אני צריך לעשות איתם, לזרוק אותם מהבית?

להגיד, "כן, בשבת אני באינטרנט".

תלמיד: האם אני צריך לברוח מהבית?

לא, הם בעצמם יברחו.

תלמיד: אני מתקשה עם זה, אני לא יודע מה לעשות, וכך זה שנים.

אני מצטער שיש לך כאלה קרובים.

תלמיד: האם לזרוק אותם?

לא לזרוק, צריכים לסבול.

תלמיד: לסבול בשקט.

כן. ואם הוא אדם חילוני ומגיעים אליו קרובים דתיים, אז הוא צריך בכל זאת לכבד אותם ולהיות גם דתי כמוהם.

תלמיד: אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה קשה, גמר תיקון, האם יש אופציה להתחיל לדבר איתם קצת או לא לדבר איתם בכלל?

אתה יכול לדבר איתם.

תלמיד: על נושא קבלה.

על נושא קבלה, מה הבעיה.

תלמיד: אני זוכר שפעם צעקת עלי, אסרת ואמרת לא לדבר איתם בכלל.

זה כבר לא יזיק לך.

תלמיד: כלומר ניתן לדבר איתם.

תדבר איתם, ותראה אם הם יתקשרו אליך יותר או יברחו ממך.

שאלה: כשהמקובל כותב דעת, האם הוא מתכוון לתורות שמדברות על חיבור? כי יש כל מיני תורות כאלה בכל העולם. האם לא להיפתח מבחינה פנימית גם לתורות כאלה וממש לשמור את עצמנו בדרך המיוחדת שלנו עם החברה?

כן, בדיוק. עוד יותר, אתה צריך לברוח מהם יותר מאשר אתה בורח מאנשים דתיים. כי לאנשים דתיים אין שום עניין בחיבור, ואם אתה מתקשר לאנשים שיש להם שיטת חיבור מיוחדת כביכול, אז זו בעיה, כי אתה נמצא בשיטת חיבור משלך והם נמצאים בשיטת חיבור משלהם.

פשיסטים לדוגמה, פאשיו (fascio) זה כשמחברים למשל יחד הרבה צמחים והם הופכים להיות לאחד, זה הפירוש של המילה באיטלקית. לכן אין לך קשר איתם, הם מתחברים כדי להצליח ולדכא את הזולת, ואתה מתחבר עם אחרים כדי להצליח לשרת את הזולת, לאהוב את הזולת, זה משהו אחר לגמרי.

שאלה: איך רב"ש הצליח לחיות בחברה כל כך חרדית עם כל המסורות, בצורה כל כך דתית, כשהוא לחלוטין היה מנותק מזה והצליח לחיות לפי העקרונות של חכמת הקבלה?

כן, זה באמת היה קשה מאוד. הייתי לידו בשתיים עשרה השנים האחרונות בחייו וראיתי כמה זה לא פשוט. אבל לכל דבר יש תועלת ושכר.

שאלה: יש לנו חבר בעשירייה שלומד איתנו את החכמה, את השיטה שלנו, אבל הוא גם שייך לקהילה דתית. האם יכול להיות שהוא מביא חסרונות מהמקום הזה לעשירייה באופן לא מודע?

האם אתם מרגישים את זה או לא? אתם צריכים להחליט אם הוא מפריע לכם או לא. בינתיים אפשר אולי להתאפק ולהשאיר את זה כמו שזה, אבל פעם תצטרכו להחליט אם הוא שייך לחברה שלכם או לא שייך. אני חושב שזה לא יכול להיות יחד. במשך הזמן זה יתגלה.

שאלה: אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת חגים והוא כותב כמה זה חשוב שנהיה בסביבה שלנו, של אנשים שבאמת משתוקקים לרוחניות. מה אנחנו יכולים להוסיף עכשיו בתקופה הזאת, איכשהו להגביר את החיבור בינינו?

רק להתחבר יותר, מה שאנחנו לומדים במאמרים. השאלה שלך כל כך כללית שאין לי מה לענות אחרת.

שאלה: הוא כותב שמחשבות של אנשים מתערבבות זו בזו. אנחנו נמצאים בתקופה כזאת שאנחנו צריכים להיות באינטראקציה עם הקהל, בהסברה, להקשיב לדעות של אנשים, להגיב. איך להישמר?

יש הבדל בין זה שאני מחובר לעשירייה שלי, להיות שם כאיש אחד בלב אחד, לבין זה שאני מחובר לקהל הרחב כדי לכוון אותם להיות מחוברים ביניהם במשהו לפחות, איכשהו, זה הבדל גדול. כי בינינו בקבוצה יש חיבור רוחני, ועם האנשים שאנחנו יוצאים אליהם כדי להסביר להם את עניין הקבלה והם עדיין רק מתחילים להתחבר אלינו, אז אין שם חיבור רוחני, שם זה חיבור אינפורמטיבי. לכן אין שם שום בעיה, אתה יכול עדיין לדבר איתם וזה לא ישפיע עליך.

תלמיד: מחשבות זרות כלליות שיש בעולם, כל מיני שיגעונות שיש בעולם, האם אתה לא יכול לספוג אותם?

לא, אני לא רואה שזה משפיע עלי.

תלמיד: למה אתה לא מושפע? הרי אדם מושפע מכל דבר, מהסביבה.

אני קורא את מה שכתוב באינטרנט, אני משתדל להיות בעניינים, אבל זה לא משפיע עלי כי אני מלכתחילה נמצא בשכנוע עצמי שאני יותר עליון מהם. איך האדם הגדול יכול להיות מושפע מילדים קטנים? רק כדי לשרת אותם, לעזור להם לגדול נכון.

תלמיד: כשאתה קורא ומתכלל בתכנים שונים של העולם, איך בדיוק אתה שומר על עצמך?

אני לא מקבל ממש ברצינות את מה שהם אומרים, "ויגבה ליבו בדרכי ה'".

תלמיד: האם זה שומר על האדם?

כן. איך יכול להיות שאני אקבל איזו דעה של מישהו? אם רופא נגיד מדבר במסגרת הדברים שמתרחשים בעולם, אז אני שומע, אבל סתם ככה דעות על החיים, לא.

תלמיד: אתה שומע, אבל האם זה לא יכול להיכנס בך? כמו שהוא כותב פה, שהמחשבות של אנשים מתערבות זו בזו עד שאתה לא מבין שאולי המחשבה שלהם זו כבר המחשבה שלך, בצורה טבעית.

לא, אני מלכתחילה שם את עצמי במדרגה יותר גבוהה מהם. לא שאני מתגאה בזה, אלא אני מבין מאיפה הם מקבלים את הדעות שלהם ומאיפה חכמת הקבלה מקבלת את הדעות שלה, ולכן אין לי כאן בעיה שאתפוס מהם וירוסים. אנחנו רואים עד כמה כולם טועים וכולם נמצאים בכל מיני מחשבות ופתרונות שונים, מנוגדים. אני לא חושב שזה מפריע. בכלל בעולם היום כשיש כל כך הרבה דעות וזרמים, אם אדם כבר מיוצב יותר בדרך, אז אני לא חושב שיש סכנה שזה יסיט אותו.

שאלה: האם להתבטל כלפי אנשים שלא נמצאים בדרך זה מעשה השפעה?

להתבטל כלפי אנשים שלא שייכים לדרך, איך זה יכול להיות? האם אני מקבל אותם כך שהם יותר גבוהים ממני? אם כך, אני מקבל את הדעות שלהם שהן יותר חשובות מהדעות שלי, ואז אני נמצא תחת השליטה שלהם. חס ושלום, איזה שאלות אני שומע.

שאלה: האם יש אנשים שהבורא שם במיוחד כדי ללכת נגד חכמת הקבלה?

ודאי שיש כאלו הפרעות, גם אנשים, גם דעות, גם זרמים, כל מיני דברים שהם כנגד חכמת הקבלה. בכך נותנים הזדמנות לאדם לברר בדיוק את דרכו וכדי שילך בדרך צרה, חדה וישר למטרה. שיידע גם כמה הוא סוטה מהדרך ולא מסוגל להמשיך כדי שיפנה לבורא ויבקש תיקונים. כך אנחנו עושים.

תלמיד: האם הם בעצמם יודעים שהם עושים את זה, כלומר מזיקים בכוונה?

יש כאלה שמזיקים בכוונה ויש כאלה שלא מבינים מה הם עושים.

תלמיד: איך אנחנו צריכים להתנהג עם כאלה שרוצים להזיק לנו בכוונה?

להתרחק מהם. מה אתה יכול לעשות? זה הבורא ששם אותם כדי שנתקרב למין אחד של אנשים ונתרחק ממין אחר של אנשים, וכך אנחנו מוצאים את הדרך ביניהם.

שאלה: אני מזהה שבדור שלנו הבעיה היא כבר לא מול חברות חזקות שהיו פעם, חברות דתיות, זה התפורר ורואים שאנחנו לא מושפעים מהדת. אבל דווקא צורות אחרות של רצון לקבל התחזקו, כמו קפיטליזם, וגם מהם אנחנו לומדים שצריך להתרחק.

אבל הם לא נמצאים במישור האידיאולוגי, הם נמצאים במישור המטריאליסטי בלבד.

תלמיד: האם הנטייה שלנו למישור המטריאליסטי לא מרחיקה אותנו מהדרך?

זה גם מרחיק במשהו, כי יש הרבה אנשים שמתחילים לרוץ אחרי כסף, כבוד, לאדם יש משרה יותר גבוהה והוא משקיע את עצמו בה, יש כאלה, אומנם אלו ממש מקרים בודדים אבל זה קיים. מה לעשות? רק לחזק את החברה, להראות לו שבזה הוא לא מגיע למטרת החיים. אולי הוא יקבל משכורת קצת יותר טובה וגם זה חשוב, אבל בכל זאת לעזור לו לשקול את הדברים.

תלמיד: בעל הסולם מלמד אותנו לקבל רק במידת ההכרחיות. אבל אני בטוח שגם אני מקבל הרבה יותר ממידת ההכרחיות שהייתי יכול כדי להתקיים, בין אם זה בגלל הלחץ המשפחתי, הסביבה. הסביבה מאוד לוחצת אותנו לכיוון הזה.

אנחנו לא יכולים לחיות כמו לפני אלפי שנים במערות וסביב המדורה, זה ברור.

תלמיד: לעומת זאת הדת תמיד תמכה לחיות בצמצום מבחינה מטריאליסטית.

צריך להיות מאוזן, צריך להיות קו אמצעי. אני חייב לדאוג למשפחה ככל שאני מסוגל רק שזה לא יפריע ללימוד. אני חייב להיות בלימוד כמה שעות ביום, לישון כמה שעות, לעבוד כמה שעות. אדם צריך לסדר את עצמו ולהיות בקו האמצעי ככל האפשר.

שאלה: איך אדם צעיר יכול ללכת ללימודים אקדמאיים ולשמור על עצמו מהתערבות של מחשבות זרות במחשבות שלו?

קשה, אני לא יודע אם זה אפשרי. מאין ברירה צריכים בכל זאת ללכת ללימודים, רצוי לסיים איזה קורס קצר, אפשר במחשבים, ועם זאת לא להתנתק מהחברה שלנו.

שאלה: יש תחושה שלמאמר יש משמעות עמוקה יותר. האם הרב"ש לא מדבר על הגופים אלא על הרצונות שלי, ובעבודה הרוחנית על האדם להפריד את עצמו מאחרים?

לא, בכל מאמר יש עוד מישור יותר פנימי ועוד מישור יותר סודי, אבל אנחנו לא נכנסים לזה בינתיים, אולי נעשה זאת בעוד חצי שנה, שנה.

שאלה: מהו מקום של צדיקים?

מקום של צדיקים זו עבודה אחרת לגמרי, זו עבודה בגן עדן, זו דרגה מיוחדת מאוד למעלה מכוח הבינה בעולם האצילות. כאשר נגיע לשם, אז נראה את המקום, נכיר אותו ואת עבודת הצדיקים. מי שיכול להצדיק את הבורא בכל מצב בו הוא נמצא הוא נקרא "צדיק".

שאלה: לרוב המלצת שיהיה לכל אדם תואר אקדמאי כי ההשכלה חשובה. האם כיום אתה ממליץ על קורס מחשבים בלבד? איך להחליט על רמת ההכרחיות הנדרשת?

אני לא ממליץ על שום דבר בקשר למקצוע כי היום יש בלבול גדול והכול משתנה, יש הבדלים בין המקצועות ורמת ההכנסה, בזה יותר ובזה פחות, ונטיות לזה או לזה. יש היום לכל אחד מבחר גדול מאוד של מקצועות ושל שכר ואתם יכולים לבחור לפי מה שאתם חושבים.

שאלה: לכל עשירייה יש כמה שיחות ביום, האם נכון שתוכן השיחה יהיה אחיד לכל העשיריות או שכל עשירייה תבנה לעצמה את התוכן?

אתם צריכים להחליט, אני לא נכנס למה שקורה בתוך העשיריות ובין העשיריות.

שאלה: מה צריכה להיות הכוונה בזמן קריאת תהילים? מה אנחנו רוצים לקבל דרך דוד המלך ולהעביר לכולם?

אין יותר גבוה מתהילים, דוד המלך היה וגם היום הוא המלכות הכללית. הוא כתב את כל המ"ן שהמלכות הכללית יכולה להעלות לכתר, לבורא. לכן אין לנו משהו יותר גבוה מתהילים, אני מאוד ממליץ לקרוא תהילים ממש יום יום.

תלמיד: באיזו כוונה כדאי לקרוא תהילים?

שזה ישנה אותנו, יטפל בנו ויתקן אותנו.

שאלה: מחר יום כיפור, על מה למקד את התפילה?

מחר ערב יום כיפור, ומה אנחנו צריכים? לחשוב איך אנחנו משתנים ומגיעים לצורה שהבורא רוצה לראות אותנו בה. זהו יום של בדיקה וסליחה, וכך צריכים לעבור אותו.

תודה לכולם. נתקדם לקראת יום כיפור שהוא יום מיוחד בכך שהרבה אנשים בעולם חושבים בו על התיקונים, על הסליחה, על לקבל סליחה מלמעלה, לא לעשות יותר חטאים, ואנחנו יכולים להיות יחד איתם. טוב אם נחשוב איך להיות בעל מנת להשפיע ונתקרב באהבה זה אל זה. בהצלחה לכם, וכל טוב.

(סוף שיעור)