ערב שבועות תשפ"ב

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 464, מאמר "השלום בעולם"

שיעור צהריים 04.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אנחנו רואים מיום ליום איך העולם שלנו יותר ויותר מאבד את הכיוון ולא יודע לאן הוא הולך. אנחנו מרגישים שיש יותר חוסר ביטחון, חוסר הבחנות, חוסר תקווה, וזו בעיה. לכן עלינו לראות מתוך מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה איך אנחנו יכולים לאתר את הפגמים האלה שיש בחברה האנושית, עד כמה אנחנו יכולים לתקן את האנושות, ועד כמה נוכל לכוון אותה לעתיד הטוב. יש בזה הרבה הבחנות כי המערכת האנושית היא מאוד מגוונת, ולכן צריכים ללמוד זאת ולראות מה התפקיד שלנו בכל התהליך שאנחנו עוברים.

שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו

"ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו." זה שכולנו תלויים זה בזה, וכל אחד מגלה את זה בתוך החברה הקטנה שלו, במדינה שלו ואחר כך בעולם כולו, זה בעצם צריך לחייב אותנו לשאול איך אנחנו יכולים לתמוך זה בזה כדי שכולנו לא ניפול. אפילו בצורה האגואיסטית הפשוטה אנחנו רואים עד כמה העולם נעשה מערכת אחת.

"כי הוכחנו לעיל את השיעבוד המוחלט של היחיד, להציבור שלו, כדוגמת גלגל קטן במכונה. כי הוא נוטל כל חייו ואשרו מאותו הציבור, ועל כן טובת הציבור, וטובתו הפרטית - היינו הך. וכן להיפך. ולפיכך, באותו השיעור שהאדם משועבד לעצמו - הנה בהכרח שנעשה משועבד לציבור, כמו שהארכנו בדברים לעיל."

לכן אנחנו צריכים לחשוב גם על הקרובים, על הילדים, על כל העמים, ולראות איך אנחנו יכולים לגרום ליציבות בעולם כדי להבטיח גם להם עתיד נכון ובטוח. כי בהחלט אנחנו רואים עד כמה העולם נעשה יותר ויותר לא בטוח, אין בו שום ביטחון, אין בו יכולת להחזיק את עצמו בצורה נכונה וגם אין לו יכולת לייצב את עצמו.

לכן אנחנו צריכים ללמוד את חכמת הקבלה, את חכמת העמים, המדינות, כוחות הטבע שסביבנו, את הכוח העליון עם התוכנית שלו, איך כל הדברים האלה יכולים להסתדר ולהגיע למצב שבאמת נהיה כלולים במערכת טובה.

תלמיד: מה שבעל הסולם כותב הוא כל כך הגיוני, כל כך רציונאלי.

את זה כולם יודעים, אבל מה הלאה?

שאלה: זאת השאלה, למה העולם היום מתפצל לשניים, כאלה שהולכים לכוח גלובלי וכאלה שהולכים לכוח לאומני מאוד חזק? דווקא מתעצב מין כוח כזה שהוא "המדינה שלי ותעזבו אותי", גם כשברור שהמדינות תלויות זו בזו.

זה בטבע שלנו. מצד אחד אני יכול להסכים שאני תלוי בכל העולם, אפילו בכל היקום כי אנחנו חלק ממנו, וזה בצורה הגיונית, אני לא צריך להיות דתי או מדען גדול אלא רואים שזה כך. מצד אחר אנחנו רואים שיש לנו טבע, והטבע הזה אינדיבידואלי, גשמי, אגואיסטי, ומושך אותי לתוך המקום שלי, שם אני רוצה להסתתר ולחשוב רק על עצמי ולא אכפת לי מאחרים. אני אסדר את הקן שלי בצורה כזאת שיהיה לי טוב, קודם לזה אדאג, ועל האחרים אולי אחר כך אני אחשוב. זו הבעיה, צרות העין שיש לנו בהסתכלות על העולם, על המערכות.

זה נובע מכך שאנחנו מאוד חלשים, כי אני לא יכול במבט אחד לתפוס את כל האנושות, את כל חוקי הטבע ואת היחסים בין כולם, אני לא יכול, אז מה רוצים ממני.

תלמיד: שני הכוחות האלה הם בתוך האדם, אבל גם כלפי חוץ זה נראה כך. יש בכל מדינה תמיד שני גושים, הראשון הוא הלאומני שאומר "אנחנו תחילה, קודם כל נשמור על עצמנו", והשני אומר "אנחנו בעולם שבו כולם תלויים בכולם", כמו שבעל הסולם אומר. למה הכוחות האלה מקצינים?

זה כדי שאנחנו נגיע למערכת, נבנה מערכת, נעמיד את המערכת כך, ששם כל הנטיות האגואיסטיות לעצמנו וכל הנטיות לסדר את העולם כולו יקבלו תשובה מושלמת גם לזה וגם לזה. חכמת הקבלה מאפשרת לנו להקים כאלו יחסים בינינו ששם העתיד של האדם והעתיד של העולם וכל המערכות שאנחנו נקים יהיו בהשלמה, ואז יהיה סוף לכל הבעיות האנושיות.

קשה לנו לתאר זאת לעצמנו, אבל אפשר להגיע למצב שכל אחד יהיה מסופק לגמרי ולאף אחד לא תהיה שום טענה לאחרים ולבורא. אנחנו לומדים איך לעשות זאת.

תלמיד: איך אתה רואה את השלב הבא של ההתפתחות? אם עכשיו יש הקצנה בין שני הכוחות האלה, איפה יהיה הקצה שיתהפך?

אנחנו נקרא ונלמד, אני לא רוצה לתת לך פתרון במשפט אחד. כמו כל המקובלים אני רוצה לסובב אתכם עוד ועוד עם השאלה כדי שתבינו אותה יותר עמוק, ואז בהתאם לזה תרצו לקבל תשובה ותבינו אותה כשהיא תבוא.

שאלה: מי הערב לנו שבעולם הגלובלי לא ישלוט עלינו קומץ של אנשים שתלטנים ואגואיסטים? אנחנו שמחים לחיות בעולם שבו כולם מקושרים אבל תמיד יש את הסכנה שאנחנו נתבטל והם לא.

אם נלך לפי חוקי הטבע, אז לא שאנחנו מנהלים את המציאות, אלא אנחנו נותנים למציאות אפשרות להתגלות לפני כולם בצורה הכי נוחה, טובה, בטוחה, שלמה. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו כאילו פותחים את הדלת, את השסתום, וכל הכוח הטוב יוצא מן העולם בהדרגה בהתאם לאנושות שיכולה להיתקן על ידו, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

לכן אין כאן שום פחד, רק צריכים מהר וככל האפשר לגלות איך אנחנו פותחים בעולם שלנו כניסה לאור העליון והוא כבר יסדר את הכול, לזה אני לא צריך בכלל לדאוג. הוא יודע באיזו צורה, באיזה סדר להשפיע על כל האנושות, על כל אחד ועל גופים שונים שבתוך האנושות יחד. זו כבר לא הבעיה שלנו, אנחנו צריכים להתעסק במה שנקרא "עבודת ה'". עבודת השם זו עבודה שהבורא עושה, אבל האדם נותן לו כביכול אישור, רשות לבצע את העבודה הזאת של התיקון, אבל תיקונים ודאי שמגיעים מלמעלה. אני לא יכול להשפיע על זה יותר מזה שאני מבקש, פותח את הלב שלי שדרכו הבורא ישפיע על כולם.

שאלה: מלבד זה שיש התמודדות של כוחות בעולם, זה קיים גם בינינו, בין החברים. כל מי שמעורב בקונפליקט הזה תופס לעצמו צד מסוים. איך לתקן את המתח הזה? מה הוא בכלל תורם לנו, איך זה משפיע עלינו ועל התיקון?

אתה מדבר על הסכסוך הרוסי אוקראיני?

תלמיד: כן, בסופו של דבר הכלי דובר הרוסית מעורב בסכסוך הזה, יש חברים, יש קרובי משפחה, אנשים דואגים מכל הלב, נוצר מתח בין שני הצדדים, צד אחד חושב שסיפקו נשק לאחר, וכול צד רוצה לנצח. איך נתעלה מעל זה בינינו, איך לתקן את המצבים האלה?

אנחנו לא יכולים לתקן שום דבר, כתוב "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". הבורא יכול רק להאיר על העולם שלנו, זאת אומרת על הרצונות, על התכונות האגואיסטיות שלנו, ולהביא אותנו להתחברות כזאת שנשלים זה את זה, אומנם כולנו אגואיסטים אבל בחיבור הדדי בינינו על ידי המאור המחזיר למוטב, האור העליון, נרגיש שאם נתחבר המערכת תהיה כולה טובה והאור העליון יוכל למלא אותה ולהתפשט בה ממש בשלמות, זה נקרא גילוי הבורא לנברא.

ולא חשוב לי מי כביכול עומד לנצל, לנצח, ללחוץ, כמה ואיך, אני רוצה רק דבר אחד, שהאור העליון יתקרב לכולנו, יתקן וימלא אותנו, ואני לא יודע באיזו צורה וגם לא באיזה קצב יהיה שינוי ותיקון ומילוי וגם לא חשוב לי, אני לא רוצה לדעת, אני רוצה רק לתת את המושכות האלה לבורא, זה הכול, וזה בידיים שלי. אם לא נפנה אליו כולנו, לא נדרוש ממנו, זה לא יקרה.

שאלה: לחכמת הקבלה מגיעים אנשים שהם נציגים של ההורסים וגם של הבונים והיוצרים, האם חשוב מה סוג האדם המגיע?

אנחנו לא יודעים על זה ולא יכולים לגלות וגם לא חשוב לנו. אנחנו צריכים לפתוח דרך לחיבור עם האחרים ועם הבורא לכל אחד ואחד, לא חשוב מאיפה הוא בא, מאיזה כיוון, באילו כוונות, זה לא חשוב לי, הכול יסתדר וייתקן בדרך.

קריין: דבר המתחיל "ומהו היקפו".

"ומהו היקפו של אותו ציבור. - דבר זה נבחן לפי מרחק יניקת היחיד מהם, כי למשל בתקופות ההיסטוריה הקדומות, היה המרחק הזה משוער רק בהיקף של משפחה אחת. כלומר, שהיחיד לא נצרך לסיוע כלשהו רק מבני משפחתו. אשר אז, ודאי לא היה מוכרח להשתעבד רק לבני המשפחה שלו.

ובתקופות מאוחרות יותר, נצטרפו המשפחות לעיירות ולגלילות, ונעשה היחיד משועבד לעירו. - ואחר כך כשנצטרפו העיירות והגלילות למדינות - היה היחיד מסתייע באושר חייו מכל בני המדינה, (הנה נעשה עם זה משועבד לכל בני המדינה.)" ככול שאדם מרגיש שהוא קשור ותלוי במשפחה שלו, בכפר שלו, בעיר שלו או באזור שלו, בהתאם לכך הוא דואג לכל האנשים הנמצאים בעיגול הזה, בהם הוא תולה את החיים שלו, וכך זה מתנהל. ככול שנתקדם בהתפתחות סוציאלית, אנושית, טכנולוגית וכן הלאה נרחיב את העיגול הזה, ואז נהיה יותר ויותר תלויים זה בזה.

ועל כן בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, (הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.)" כמו במלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אלה שתי מדינות סמוכות המסוכסכות ביניהן בכל מיני סכסוכים קטנים, מקומיים, שבזמנים אחרים בכלל לא היינו נותנים לכך משקל, "שייתנו שם מכות, שירביצו זה לזה", היום לא. וזה לא נגמר, אנחנו עוד נראה כמה כל העולם תלוי בסכסוכים מקומיים. זה פלא, אבל זה מתגלה עכשיו פעם ראשונה, ומדובר באמת בסימן גדול מאוד ומובהק של אנושות שהגיעה לשלב של "הדור האחרון", שכולם תלויים בכולם. כשיש משהו מקומי בגבול של שתי מדינות, מה כל כך חשוב בזה? מי היה נותן חשיבות לאוקראינה ושומע עליה, לפי השטח זו באמת מדינה גדולה אבל בכל זאת מה החשיבות שלה. היום אנחנו במצב שאם לא נעסוק בחיבור בין המדינות, חיבור נכון, אז לכל מדינה ומדינה יהיה חסר משהו החשוב לקיומה, וזו רק ההתחלה. אחר כך נגיע למצבים כאלה, שאם בקצה העולם עושים משהו, נניח במלזיה או בצ'ילה, באקוודור, לא חשוב איפה, אצלי זה יורגש כחוסר חמצן, ממש כך.

שאלה: אז מהו החיבור הנכון בין המדינות?

בהשלמה הדדית יפה, זה מה שצריך להיות.

תלמיד: באיזה אופן זה אפשרי, האם נצטרך איכשהו לטשטש או לבטל את התפיסות הפרטיות?

זה מה שחכמת הקבלה מסבירה לנו, שכל אחד חושב על כולם, כולנו נכללים יחד, אין שוק אירופאי או משפחה הדואגת לעצמה, אלא כולם דואגים לכולם, מאין ברירה, כי כך מתגלה המערכת העולמית. אם לא תדאג דרך המדינה שלך ודרך כל מיני דברים לאיזה פורטוריקני נניח, אז למחרת יחסר מזון על השולחן שלך, או תרופות או דברים חיוניים אחרים, וזה יקרה בצורה קיצונית ביותר. נדע בדיוק מה אנחנו מקבלים מכל אומה ומכל מדינה באופן שנהיה חייבים לקבוע יחסים יפים, טובים עם כולם. זה משהו נורא, אבל זה מה שיהיה.

תלמיד: היינו רוצים שהמדינות יוכלו להתחבר ברמה הרעיונית. בנוגע למשאבים, כולם מסכימים שכולם תלויים זה בזה, אבל איך אנשים מסתכלים על עצמם, על העבר, על העתיד, כאן הבעיה, איך מהבחינה הזאת אנשים יוכלו להגיע לאיזו הבנה?

דרך חיבור או חוסר חיבור בצורה גשמית אנשים יתחילו להבין שאין להם ברירה מלבד להיות מחוברים בצורה רוחנית, בהשפעה הדדית, בקבלה הדדית, אחרת אין ברירה, כולנו נמות.

תלמיד: אנחנו רואים מדינות כמו איראן או צפון קוריאה השקועות באידיאולוגיה שלהן, האנשים שם מוכנים לוותר, לחיות בלי מים, בלי אוכל.

הן קיימות רק כדי שאנחנו נלמד מהן דוגמאות רעות. המדינות האלה צריכות להתקיים בצורה כזאת כדי שנלמד מהן איך לא צריך להיות. גם דוגמה כזאת נדרשת. לאט לאט זה יתוקן, כשלא יהיה צורך בדוגמה רעה.

שאלה: עכשיו כולנו מבינים שהמשאבים התייקרו, צפוי משבר בכל העולם, וכל השליטים, העשירים, המיליארדרים, הארגונים, הם או פטליסטים או לא חכמים ופועלים לפי הגישה "שנינו נמות אבל אתה תמות ראשון". למה אין לנו היום איש חזון אמיתי, האם כולם השתגעו, או פשוט הבורא מראה לנו עוד פעם דוגמא רעה?

הבורא מלמד אותנו איך עלינו לראות את עצמנו כלולים בכלי אחד, ותלויים זה בזה. אנחנו חייבים לשנות את היחס שלנו, כך שלא רק שאתן לך ואתה תיתן לי, אלא אני ארצה שלך יהיה טוב, ואתה תרצה שלי יהיה טוב. זה יקרה לאט לאט, תן לאנושות ללמוד את הדברים האלה ולעלות ממש מבור עמוק להר גבוה.

תלמיד: שמעתי שמקובלים לא כל כך היו רוצים לחיות בזמנים כאלה.

ודאי שאלה זמנים קשים, אבל נצטרך לחיות, ולא רק לחיות אלא להסביר לכל האנושות מה מחכה לנו ומה עלינו לעשות כדי להקל על התיקון ולזרז אותו.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו עוזרים אחד לאחר בדוגמה שלנו, אז איך הארגון שלנו יכול בדוגמה שלו להיות דוגמה לחיצוניים? למשל כשיש לנו כנסים אנשים מבחוץ שמגיעים מתפעלים מהחיבור בינינו, אז אולי אפשר לחשוב על עוד דרכים להראות דוגמה לחיבור בינינו, שיש פתרון, חוץ מההפצה שאנחנו עושים.

כדי שנגיע למצב הטוב, אז כל אחד מאיתנו צריך באמת להגיע להחלטה שהוא אחראי על התיקון שלו ועל תיקון העולם כולו. אם כל אחד מאיתנו יחליט כך ויתחיל לסדר את עצמו בצורה כזאת, אז בטוח שכולנו נצליח ונמשוך את האנושות אחרינו לגמר התיקון.

כאן אין ברירה, אל תשבו אחרי המסכים ותחשבו שהכול יתגלגל מעצמו, אלא חייבים לעבוד נגד האגו שלנו, נגד העצלות שלנו, ולמשוך אחרינו את כל העולם לתיקון, לחיבור.

שאלה: האם בעשירייה כל דוגמה שאני רואה מחבר שנראית לי רעה אני צריך להתייחס אליה כטובה, או שאם היא נראית לי רעה, אז צריך להתייחס אליה כך ואולי העבודה היא שונה?

אתה צריך לתת דוגמה, ולא חשוב מה נראה לך בעיניים שלך כי כל "הפוסל במומו פוסל", אתה צריך להיות למעלה ממה שנראה לך ולתת תמיד דוגמה לחיבור. לא לראות את החבר לפי מה שנראה לך בעיניים האגואיסטיות המקולקלות שלך.

שאלה: אתה מתאר מצב שאם יש בין שתי אומות שנאה הן צריכות להגיע להשלמה ביניהן, זה המצב העתידי שצריך לבנות. אני לא מבין איך משנאה מגיעים להשלמה, איזה מהפך צריך להיות באמצע?

בכך שכל אחד מבין שהוא חייב לשחק עם כל מה שנמצא נגדו כמי שנמשך לשלום. לא חשוב לי איך האחר מתנהג איתי, בצורה הרוחנית אני חייב לדאוג להתקרבות אליו, לתת לו דוגמאות טובות.

שאלה: אחרי שהמדינות יבינו וידאגו זו לזו מתוך אגואיזם, כיצד יהיה המפנה להמשיך להתנהג כך אבל מאלטרואיזם?

אני חושב שמה שאתה אומר שמלכתחילה כך יהיה לפי האגואיזם, לא נראה לי שזה יתקיים.

תלמיד: אז איך יגיעו לתיקון?

יגיעו לתיקון מתוך זה שיבינו שהצורה הזאת היא פסולה.

שאלה: האם בעתיד בן אדם יצטרך להיות משועבד לנקודות שבלב כמו שעכשיו הוא משועבד לאגו?

זה בטוח שכל אחד צריך לראות שעליו להגיע לשעבוד לנקודות שבלב, לשעבוד לחברה.

שאלה: בעניין ההשלמה בסכסוכים שונים. למשל איראן כלפי ישראל, היא חושבת שמדינה ישראל לא צריכה להתקיים, איך ניתן להגיע להשלמה במצב הזה?

רק דרך הכוח העליון. כמו שאני מקבל דרך הבורא יחס שלילי נגיד מאיראן שרוצה להרוג אותי, אז אני צריך דרך הבורא להשפיע עליהם כדי לשנות להם את היחס, את ההסתכלות עליי.

תלמיד: איך עושים את זה?

ככל שיכולים כולם, זה נקרא שכולם צריכים לעבור חינוך אינטגרלי.

תלמיד: הרי יש גם תוכניות ממשלתיות, למשל ישראל לא תולה תקווה בבורא, היא גם מחזקת את עצמה, מפתחת את הצבא באופן פעיל ומוצלח.

ודאי שצריכים כך לעשות. כך כתוב גם בתורה, עם כל זה שאתה עושה תיקונים רוחניים, אתה גם צריך לעשות הכנה גשמית.

תלמיד: אתה אומר שלא יכולים להיות כאן מנצחים, אלא אנחנו צריכים להגיע למערכת אחת. איך ניתן לתאר מערכת בינלאומית כזאת שבה לא יהיו תופעות אגרסיביות כמו איראן או צפון קוריאה ועוד מדינות, אלא כולם יחיו בשלום?

קודם כל מאין ברירה כולנו נבין שבלתי אפשרי על ידי מלחמות להשיג משהו טוב. אלא אך ורק על ידי עבודה על הרצון לקבל האגואיסטי של כל אחד, כשלמעלה מהרצון לקבל האגואיסטי אנחנו מתחברים בינינו, ואז בחיבור בינינו מעל הרצון לקבל האגואיסטי אנחנו בונים משהו טוב.

שאלה: אנחנו יודעים שבעל הסולם היה אחד המקובלים הגדולים ביותר, והמאמר כתוב בצורה סוציולוגית, זה מפתיע, לא רגיל. מה המטרה שאנחנו מציבים לעצמנו בלימוד המאמר הזה, איזה לקח אנחנו רוצים ללמוד מבעל הסולם מתוך הלימוד?

אנחנו צריכים ללמוד מכתבי בעל הסולם איזו חברה אנחנו צריכים להקים, מחברה קטנה כעשירייה, עד החברה השלמה שהיא כל האנושות.

תלמיד: אבל איך, הרי אין כאן נוסחה קצרה ופשוטה?

ודאי שיש, עוד נלמד ותראה בסוף. בסופו של דבר ברור לנו שאנחנו צריכים לבנות חברה בה כל חבר וחבר רוצה להיות מחובר לכולם כדי להשלים כל אחד.

קריין: שורה "ולפיכך".

"ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

תראו מתי הוא כתב את זה ורק היום אנחנו מתחילים להרגיש שיש בזה משהו. ואלה אנחנו שרואים, רוב האנשים לא מרגישים, לא נמשכים לחיבורים, לא רואים בזה הכרחיות, חושבים שאפשר גם כך להתקדם לטוב, להינצל ממוות ומצרות על ידי כך שנבודד את עצמנו. וזה לגמרי לא נכון, יותר ויותר מתגלה שאין לאן לברוח, שדווקא הפוך, צריך לברוח מחיים של בידוד לחיים של חיבור עם כולם.

"ואע"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת הענינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה."

אחרי שעוברים עלינו כל מיני מעשים ואנחנו נופלים ועולים ומקבלים מכות ונזרקים מקצה לקצה, מזה לאט לאט, אנחנו לומדים את התהליך הנכון ולאן הוא צריך להביא אותנו. זו הדרך, מה לעשות, כאלו אנחנו.

שאלה: בעל הסולם כותב בפסקה האחרונה "ואע"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי." והוא בעצם מסביר למה, "ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת הענינים.", האם אתה יכול בבקשה קצת להסביר את זה?

אתה אפילו לא יודע מה אתה שואל. יש כאן דבר פשוט, עוברים עלינו כל מיני פעולות של הכוח העליון המסדר אותנו פעם לכאן ופעם לכאן בכל מיני כיוונים, ומהמעשים האלה שהוא מעביר, עלינו ללמוד את התנהגותו ואיך לסדר את עצמנו כך שאיכשהו נתקרב להבין אותו. אומרים לנו, "תתחברו, בזה תוכלו להינצל מכל הבעיות והצרות". אנחנו לומדים מכל החיים שלנו שרק חיבור יכול להביא אותנו לכך שננצל את החיים בצורה נכונה, ננצח את כל המקרים הרעים.

תלמיד: בנוגע לתפיסה הזאת ששלום היחיד ושלום הציבור הם היינו הך, בעל הסולם כותב, שרק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה. איזה מעשים ואיך אפשר בעצם להוכיח את הדבר הזה לאנושות?

רק חיבור, שהאנושות תפעל בכל מיני רמות בקשר בין בני האדם, העמים והמדינות, זה יעזור להם להינצל מהבעיות. זה הכול.

תלמיד: כדי שהם יתחברו, הם צריכים את ההוכחה הזאת שבעצם החיבור הוא מה שידחוף. אני מבין שזה סוג של הוכחה שאנחנו צריכים לספק?

בזה אתה צודק. אנחנו צריכים להסביר להם שהחיבור הוא הצלה.

תלמיד: איך נוכיח?

אני לא יודע. אתה לא יכול לפתוח להם את מערכת השמים ולהראות שאם נתחבר ניכנס להדדיות עם המערכת הזאת והכול יהיה טוב. אני יודע דבר אחד, שאם נבנה כמה שיותר מערכות ונעשה פעולות שיהיו יותר קרובות לבורא, בצורה כזאת נזכה לעזרה מלמעלה.

שאלה: מה זה ש"המעשים קודמים להבנה"? למה צריך שהמעשים יבואו קודם ואז תבוא ההבנה?

כי כך אנחנו לומדים מהשטח. אנחנו לא לומדים בצורה תיאורטית, כאילו מישהו מלמד אותי חכמה ואני מתרשם מחכמתו, קולט ומוכן לקיים אותה. רק בתנאי שאני רואה שהדברים האלה עוזרים לי בצורה מעשית, ברצון לקבל שלי, באופן שאני רואה מזה תועלת כלשהי, אז אקבל את הדברים האלה למעשה.

תלמיד: בדרך כלל אנחנו קודם כל מבינים ואז, אם זה נראה לנו נכון, אנחנו פועלים. פה זה כאילו הפוך. מהו העיקרון הזה, שקודם צריך לעשות ומתוך זה להבין?

כי אתה מדבר על דברים שעדיין לא קיימים לפניך בעולם הזה. לכן אם תבצע תרגיש שכך זה עובד. אתה לא תבנה מערכות הפועלות עליך מלמעלה למטה, אלא מערכות הפועלות בך, ממטה למעלה. וכך תסדר את העולם בקשר חדש, בצורה חדשה.

שאלה: צפון קוריאה ועוד מדינות מראות דוגמה שלילית. איפה אני יכול למצוא דוגמה חיובית?

אני חושב שבעולם של היום אי אפשר לראות דוגמה טובה. אין אף אומה שיכולה להראות את עצמה בטוב כלפי אומה אחרת. ורק תבינו אותי, אם אני אתן לכם דוגמה מישראל, אז תראו שגם את זה לא מקבלים.

הקימו את המדינה לפני הרבה שנים, ואחר כך נתנו לאנשים שברחו ממנה בזמן מלחמת השחרור, לחזור למדינה. היום מה לא נותנים לכל העמים שנמצאים כאן בתוך המדינה, והם כולם באים וקמים כדי להרוס את המדינה.

נותנים להם מקום להיות חברי הפרלמנט הישראלי והם נמצאים שם כדי להרוס את המדינה. ואנחנו רואים שעדיין העולם לא בשל כדי לקבוע יחסים טובים, נכונים באף מדינה. אני לא רוצה להיכנס לזה יותר כי לא יבינו אותי נכון. הזמן יעשה את שלו.

שאלה: אנחנו מספרים לאנשים על איחוד, על חיבור, אבל אין להם נקודה שבלב. איך לא לעשות נזק כדי שלא תיווצר עוד ברה"מ חדשה, שהאיחוד יהיה נכון?

אנחנו נמצאים בתקופה של "הדור האחרון", כמו שכותב בעל הסולם, לכן מותר לנו להסביר לכולם באיזה זמן אנחנו חיים, ומה אנחנו צריכים לעשות. ולכן אנחנו לומדים מהכתבים שלו איך לממש את החיבור בכול העולם ושזה יתקיים. עוד נלמד את זה.

תלמידה: האם אנחנו צריכים לספר להם ישירות שצריך להתחבר?

לא. לא להזכיר את המילה בורא בכלל. לא קבלה, ולא בורא, כלום. רק חיבור בין בני אדם. זו בעצם השיטה שצריכה להציל את העולם מצרות.

תלמיד: אנחנו מדברים על הסכסוך בין רוסיה לאוקרינה כל הזמן. אני לא יודע איך מגישים את המידע בכל מדינה ומדינה. אבל אני יודע שמדינות המערב סגורות לאותו מידע שגלוי לנו. יש מידע אחר שנסתר בפנינו.

אם נסתכל על הסכסוך בצורה יותר גלובלית הוא לא בין רוסיה ואוקרינה. אין שם סכסוך, אלא מאחוריו עומד איזה צד שלישי שכנגד הצד הזה יש סכסוך עם רוסיה. אם אנחנו מדברים על רוסיה ואוקרינה, יכול להיות שבאופן שטחי ניתן לראות שזה קונפליקט בין שתי המדינות האלה. בין העמים האחים האלה.

אני לא רוצה להיכנס יותר עמוק לכל הסכסוך הזה. ולא רוצה להגיד שאני שייך לאיזה צד, ראיתי שזה לא מביא אף פעם שום דבר טוב. ולכן אני רוצה רק דבר אחד, שיהיה שלום בין שתי המדינות הללו. זה הכול. ועכשיו, בזמן הסכסוך להתחיל לדבר מי צודק יותר ומי פחות וכן הלאה, לא רוצה. אסור לעשות זאת. בעת מריבה אסור לך לנגוע במריבה עצמה, אלא רק לדבר מאיפה יבוא השלום. ולכן אני לא רוצה לדבר יותר על רוסיה, על אוקראינה והסכסוך ביניהן. מי שרצה לשאול על זה או לדבר, בבקשה תכתבו את השאלות שלכם. אני לא אתן לכם לדבר על זה יותר. נקודה. תבינו אותי, אני רוצה שנתקדם לחיבור ללא שום אנליזה של המלחמה הזאת, מי צודק ומי לא, כי זה בלתי אפשרי. כולם צודקים, כולם לא צודקים. הבורא צודק. הוא חייב להביא אותנו להכרת החיבור הנכון בינינו ולכן הוא מסדר לנו כאלה מצבים בדרך. ואני לא רוצה לשמוע שום דבר, לא מרוסיה ולא מאוקראינה.

שאלה: לכל מדינה יש מערכת דתית שונה. אנחנו רואים שכולם מסתכלים על ישראל, הם חושבים שהם העם הנבחר בעולם, אבל ישראל לא מראה שינויים. איזו דוגמה ישראל יכולה לתת לנו אם הם בעצמם בורחים מהקבלה, מה נשאר לנו?

ישראל צריכה לתקן את עצמה ולתת דוגמה לחיבור. לחיבור למעלה מכל הבחנות האחרות - דתיות, לאומיות, לא חשוב מה, רק חיבור, "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: בכל מה שאתה מלמד אותנו אתה גורם לנו לחיות ממש בשני עולמות. יש רצון להביא באמת את כל החכמה הזו לקהל הרחב כדי שנוכל לחיות את העבודה הזו ואת האושר שאנחנו מרגישים. האם יש זמן שאנחנו צריכים לחכות או פשוט להמשיך לעבוד מבלי לצפות לשום דבר?

אנחנו צריכים כל הזמן להימשך קדימה לגמר התיקון. אז לברר מה כל אחד צריך לעשות, מה העשירייה צריכה לעשות, מה קבוצת בני ברוך בעולם צריכה לעשות, ורצוי שאנחנו נדחוף את כל העולם לאותו המצב שנקרא "גמר תיקון". זאת אומרת, מעל כל הפערים וההפכים שיש בין כולם לכולם - אנחנו נגרום לחיבור, זו העבודה שלנו.

שאלה: האם יש כוח אחר שיכול לשנות את קצב התפתחות העולם חוץ מתפילה של מקובל?

תפילה כללית פועלת יותר מתפילה של מקובל.

תלמיד: האם יש כוח שיכול למנוע מתפילה כזאת להתקבל?

לא. זה הכי גבוה.

שאלה: אתה אומר שאנחנו בתור בני ברוך צריכים להשתוקק כל הזמן ליתר חיבור. מהי המדרגה הבאה של יתר חיבור בינינו, האם יש איזה מאפיינים?

אתה תגיע למה שאתה חייב לעשות היום ואז אתה תוכל להבין מה אתה צריך להיות מחר. אל תקפוץ מעל המדרגות.

תלמיד: האם יש קשר בין מה שאנחנו עושים בתוך העשירייה שלנו בבני ברוך לבין חיבור העולם?

זה משפיע על זה, כן.

שאלה: הקורונה עשתה לבני ברוך מאוד טוב. קיבלנו כוח, הבנות איך להפיץ. בחוץ באמת מוכנים לקבלה, מוכנים לבורא, מוכנים להכול. אבל כשאתה מתחיל להסביר להם, הם רוצים את העולם הישן. איך אנחנו מצליחים להביא להם את זה? למשל אנשים מאוד מעוניינים ללמוד בקמפוסים, אבל הם רוצים אותם בפיזי, הם לא רוצים יותר וירטואלי.

את צריכה לדבר עם ההנהלה ולא איתי. אני לא שייך לזה. לכל צורת הארגון אני לא שייך.

שאלה: לפני כמה רגעים אמרת שאם אני רוצה ללמד שלום, אני חייב להראות את השלום. וכשאנחנו עושות את העבודה הרוחנית שלנו אנחנו במלחמה מתמדת נגד האגו שלנו ולפעמים מרגישים דברים מאוד מאוד קשים. אז איך אנחנו יכולות לעשות כדי שזה לא יקרין לעולם ולגרום נזק לעבודת הבורא?

תמשיכו, תמשיכו כמו שאתן ככל האפשר יותר ויותר בחיבור ביניכן ואתן תצליחו, אני מבטיח.

שאלה: אנחנו שומעים ממך ששלום העולם תלוי בקבוצת בני ברוך ובמה שקורה בה, בפעולות פנימיות ובפעולות חיצוניות שבאיזושהי צורה לא מובנת משפיעות על מה שקורה בחוץ. הרבה נשים מאוקראינה וגם חברות מבני ברוך נאלצו לעבור עכשיו לפולין, וכולנו נמצאות קצת בהלם ובשוק מכך שהעם הפולני, אפילו חיצונית אי אפשר שלא להתפעל מזה, אירגן הכול ממש כמו שאנחנו רגילים בבני ברוך, השולחנות ערוכים, הכול מוכן ללינה ויש הרגשה של ערבות ועזרה הדדית. הכול כמו שתמיד היה אצלנו במרכז בכנסים כשהיינו רגילים להגיע לישראל.

זה ממש מעורר התפעלות כי זו התגשמות פרקטית של מה שהיינו עושים בבני ברוך. אנשים מביאים לנו אוכל, דואגים לנו, לוקחים את המזוודות שלנו, הם לא סתם ארגנו את הכול אלא הם ממש דואגים לנו, מתגלה בהם רצון כזה לדאוג ולהשפיע וגם אם המלחמה תגמר זה מצב מיוחד שמרגישים אותו. אנחנו כל הזמן משתוקקים למצב הזה, אבל רואים שהאור הזה פשוט מתפשט במהירות מעוררת התפעלות ואנשים שנמצאים בפולין ממש מתפעלים מזה. האם תוכל להגיד על זה כמה מילים?

אני לא יכול לדבר על זה כל כך, זה נושא שלא שייך לשיעור שלנו אבל זו דוגמה מאוד טובה עד כמה עם אחד עוזר לעם האחר מפני שהוא מרגיש שהם קשורים בגורל אחד ויש לפניהם אויב, שונא אחד משותף. לכן באמת טוב שיש לעם האוקראיני עזרה כזאת, תמיכה וכתף של העם הפולני. ודאי שאף אחד לא ציפה שכך יקרה, אבל זה שזה קורה מעם אל עם זה טוב. אפשר למצוא כל מיני סיבות ותירוצים, אבל מה שקורה למעשה זה דבר טוב מאוד. כאשר עם מגיע לא כדי להילחם בעם האחר אלא מגיע כשפניו לשלום ולעזרה, אז מה שלא יהיה זה טוב.

שאלה: אמרת שהחיבור הוא ההצלה. איך אפשר להיות לדוגמה טובה אם עדיין יש לנו הרבה קונפליקטים שעליהם אנחנו צריכים להתגבר?

שמעתם ממני כל כך הרבה, דיברתם כל כך הרבה על הכול עד שלא נשאר כלום חוץ מלממש, ואתם רוצים לשמוע עוד ועוד וכבר אין מה לשמוע. תנסו פשוט להתחיל להתגבש ולהתחבר ביניכם בפועל.

שאלה: מה יביא יותר תועלת, עשירייה מחוברת שיוצאת לפרויקט הפצה ביחד או צוות הפצה שמרגיש מחובר כתוצאה מפעילות משותפת במשך שנים שיוצא לפרויקט הפצה?

אני לא יכול להגיד, אני לא מכיר לא את זה ולא את זה.

שאלה: למה למרות שאנחנו כל כך מודעות לכל הרע שאנחנו עלולות לעבור אנחנו עדיין לא מצליחות לבקש?

כי הבקשה שלנו לא צריכה להיות שלא יהיה לנו רע אלא זו צריכה להיות בקשה עבור חיבור ואותו אנחנו לא כל כך קושרים לרע או לטוב. אני לא בטוח שאם אני אתחבר עם אנשים זרים אז יהיה לי טוב, זה לא נמצא אצלי כרשימו, אני לא בטוח, אין לי בפנים את הדברים האלה. אבל אם אנחנו מדברים על רע וטוב בכל מיני צורות אחרות, אז זה ברור. לכן אני לא יכול לבקש עבור חיבור כי אצלי הוא לא שווה לרע או לטוב, וזו בעיה.

שאלה: כבר חודש שלישי שהכלי העולמי מקיים תפילות עולמיות, אני חושב שזאת פעולה רוחנית עצומה שאנחנו עושים יחד, אנחנו מתעלים מעל כל חילוקי הדעות לפעולה משותפת ובזה אנחנו מתחברים מאוד חזק. הרבה פעמים אנחנו מבטאים את התפילה בצורה של בקשה לחיבור הכלי עולמי ובהודיה. אם נבקש להיות צינור ולהעביר את האור לאנושות, האם זה יהיה יותר יעיל ואולי עלינו למקד את כל תשומת הלב שלנו בכך שאנחנו צינור אחד ולב אחד שדרכו עובר האור?

כן, זו התפילה הכי טובה. אנחנו רוצים להיות כצינור אחד שדרכו אנחנו רוצים להעביר כל טוב מהבורא לכל האנושות, אתה צודק.

שאלה: מה צריך לקרות כדי שהעולם בפועל, במציאות, יגיע בבת אחת לחיבור ולתיקון?

אנחנו צריכים להסביר זאת לכל העולם ואז זה יקרה.

שאלה: אני רואה שחלק מהתלמידים המאוד מסורים, הרבה פעמים נכנסים לסכסוכים פנימיים בהקשר לתמיכה בממשלה כזאת או אחרת, מפלגה כזאת או אחרת, והתגובות לפעמים מאוד קשות, עד כדי כך שאומרים "איך מישהו שלומד קבלה מתבטא כך". הם גם מפרסמים פוסטים לאומניים וגם תופסים צד בסכסוך, מי צודק ולא צודק. אומנם הפוסט מפורסם על הקיר האישי שלהם אבל יודעים שהם לומדים קבלה ואני מרגישה שזה ממש מחבל בחיבור. האם נכון לעשות זאת?

יותר טוב אם לא נדע לאיזו מפלגה או תנועה שייך כל אחד ובמה הוא נמצא. אני ממליץ לא לספר ולא לדבר על זה עם אף אחד ועל אף אחד, שזה יהיה פשוט סגור אצל כל אחד בתוך הארנק שלו, בתוך התיבה האישית שלו. אנחנו לא רוצים לקלקל בינינו את היחסים ששייכים לרוחניות, לנצחיות, לשלמות ולבורא על ידי כל מיני דברים שקשורים למפלגות, תנועות וכן הלאה. זה ממש כמו לחבר שמיים וארץ, והיום בעיניי ממש לא כדאי אפילו לדבר על כל המפלגות וכל התנועות האלה, לא כדאי אפילו לחשוב עליהן ובוודאי לא כדאי להיות בהן, לקדם אותן ולעבוד עבורן.

לכן מכאן והלאה כולנו נחתום על כך שאנחנו לא מדברים על זה. אני לא יכול להגיד לכם אם להשתייך או לא להשתייך לאיזו מפלגה, אסור לי להגיד לכם, אבל אנחנו לא מספרים על זה לאף אחד. כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה ואנחנו לא נתייחס זה לזה לפי התנועה או המפלגה אליה הוא שייך. בעינינו כולנו שווים וכולנו נמשכים למטרה אחת ולכוח אחד עליון.

תלמידה: אמרת שזה מחבל ביחסים בינינו. האם זה גם מחבל בהפצה שלנו, ביחס של הקהל הרחב אלינו?

אסור לפתוח את הפה.

תלמידה: אני שומעת אבל אחרים לא שומעים אז רציתי שישמעו ממך עכשיו, כי היו הרבה ויכוחים בין החברים.

אסור לנו לספר באיזו מפלגה אנחנו תומכים, נקודה. תמסרו זאת לכולם ושכולם ישתקו.

תלמידה: עכשיו אנחנו שומעים זאת ממך ואני מקווה שזה באמת יספיק.

בהצלחה.

שאלה: אימא שלי לא לומדת בבני ברוך, היא והאחיות שלה נפגשות כל יום בזום ודנות על הבעיות שלהן ועל נושאים שמעניינים אותן. לפני כמה ימים סיפרתי לה על האינטגרליות של העולם ושהמחשבות ממש פועלות זו על זו, והן החליטו לא לדון יותר בבעיות שלהן אלא לחשוב מחשבות טובות על השלום, על העולם, על הילדים, על האימהות ובצורה כזאת לדאוג לעולם.

זה היה קצת מפתיע עבורי, והן הגיעו לתוצאה שכל הבעיות שהן היו רגילות לדון בהן פשוט נעלמו, איכשהו הבורא פתר אותן. הן רואות שהבעיות שלהן נפתרות אבל איך לא איך המחשבה שלהן פועלת על המצב בעולם. היא שואלת האם באמת יש תוצאה מכך שהאחיות מתחברות וחושבות יחד על זה שלא יהיו מלחמות בעולם?

תמסרי לה בחזרה מתוך הלב שלי את כל הדברים הטובים, ושאין יותר טוב מאנשים שמתחברים ורוצים על ידי החיבור שלהם להשפיע טוב לעולם. זה הדבר הכי גדול שהן יכולות לעשות, את יכולה למסור להן את זה.

שאלה: אם הייסורים מביאים את האדם לחשוב על למה הוא קיים, האם זה מועיל להתפלל שהייסורים יגיעו לאנושות כדי שהם יעשו שלום?

יש דרך יותר בטוחה וטובה, דרך החיבור. לא דרך כל הדברים השליליים ורק אחריהם להגיע לחיבור, אלא לגשת לחיבור בצורה ישירה.

זה כמו שאנחנו רואים בעולם שלנו, איזו דרך האנושות עברה מרגע שהיא קיבלה את שיטת התיקון, עוד בבבל העתיקה, בזמני אברהם ועד היום הזה, ומי יודע מתי כולה תחזור ליחסים הטובים. עברו כבר אלפי שנים, בשביל מה אנחנו צריכים לעבור את כל הדברים האלה? מפני שאנו לא שומעים מה כתוב ומה אמרו המקובלים. אבל אם היינו שומעים, מזמן היינו מסדרים את העולם תואם לגמר התיקון

שאלה: מה יעזור לנו לקבל ביטחון ביום המחר?

הערבות בינינו.

שאלה: מוקדם יותר עזרת לי לראות שמה שאנחנו קולטים בהתנהגות של מדינות שונות מגלה לנו מה צריך להיות מתוקן אצלנו. ובדוגמאות שנתת מיד ראיתי איך אני יכולה למצוא בתוכי את המקומות האלה באופן פנימי שאני צריכה לתקן. הניסיונות האלה להתחבר, הניסיונות למצוא שלום או מתי להשתמש בתקיפות יותר או בדברים אחרים. האם הבנתי אותך נכון, ואיך הכי נכון להשתמש בזה פנימית כדי לעודד או לקדם את התפילות שלנו, ממה שהסברת לגבי מדינות?

רק לדאוג שהן יהיו יחד, כאילו כל התפילות האלה יוצאות מאדם אחד, מלב אחד, ומפה אחד. רק בצורה כזאת.

שאלה: אם אלו בבני ברוך שאינם יהודים מלידה היו מדברים במסגרת בני ברוך על זה שהם מקנאים ביהודים, האם זה עשוי להעמיק את החיבור שלנו וישפיע על האנטישמיות ברחבי העולם?

היום מפני שנכנסנו לתקופה של הדור האחרון, אין הבדל בין יהודים ללא יהודים כלפי תיקון העולם, אלא כולנו מחויבים להתחבר, כמה שאפשר יותר מהר. כולנו מחויבים להסביר אחד לשני מה עומד לפנינו כדי להגיע לעולם המתוקן. כל אותה התקופה בה עם ישראל, היהודים, היו חייבים להסביר לעולם את כל הדברים האלו כבר נגמרה. אולי יש עוד קצת, כמו כל דבר, שלא מיד נעלם, אבל בעצם כבר אין בזה צורך. לכן היהודים התפזרו, אין להם שום צורה, ובאמת קשה להבין למה היהודים צריכים שתהיה להם מדינה.

כולנו צריכים להיות שייכים לפיזור הידע של חכמת הקבלה, איך נגלה את הבורא לכל הנבראים, ובזה נעלה את האנושות לדרגת הבורא.

תלמידה: מי שנולד יהודי משמעותו שאדם מחובר לבורא באיזו צורה, ויש לנו את הפדגוגיה השחורה הזאת שלא נותנים לאדם את הזכות, כשמדובר על החורבן, אולי צריך לדבר על ההבדלים האלו?

היום כבר אין הבדל, היום כולנו מחויבים למשוך לגילוי הבורא לנברא על ידי חיבור בין כל הנבראים יחד. מה שפעם עבר דרך היהודים כבר נגמר, ואנחנו נמצאים במצב חדש שנקרא גמר התיקון. לכן לא כדאי לעשות כאן כל מיני ספקולציות שאלו מחוברים יותר, ואלו פחות. אין דבר כזה, זה היה כך רק בזמן נתינת שיטת התיקון לעולם, ועד ששיטת התיקון הזו התפזרה בין האנשים.

היום הכול כבר מגולה, וצריכים רק לממש את זה בצורת החיבור הסופית, ובחיבור הזה יש מקום לכולם וחיוב לכולם. בהסבר שלך את שוב רוצה לחלק את העולם ליהודים ולאומות העולם, ולהתחיל כמו שזה היה אז, בזמנים ההם. אין, היום זה כבר לא קיים, אנו נמצאים בתקופה שנקראת גמר התיקון.

שאלה: האם הרשימו שלנו מושפע מדרגת ההתכללות שלנו?

דרגת ההתכללות שלנו מתממשת על ידי הרשימו.

שאלה: האם עבודה נכונה של אדם בעשירייה נותנת לו יכולת להסביר יותר טוב לכל העולם על החיבור גם אם אין לו את זה עכשיו?

כן. כי בכל זאת הוא נמצא בבירור.

שאלה: אנחנו עושים הרבה הפצה ויש תמיד הרגשה שחסר עוד משהו כדי שההפצה באמת תצליח ותפרוץ. האם אנחנו צריכים לקשור את ההפצה שאנחנו עושים לחיבור בעשירייה, או שהפצה זה דבר אינדיבידואלי?

לא. תעשו הפצה בכל הצורות. העיקר שהיא תשפיע לטובה.

תלמידה: האם ההפצה לא מספיק חזקה בגלל שהיא לא קשורה לחיבור ממשי?

ודאי שבתוך ההפצה חסר כוח פנימי.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להשתפר בזה?

על ידי החיבור ביניכם. מה יש כאן להוסיף? רק חיבור ביניכם.

תלמידה: זאת אומרת אם מישהי לפני שהיא עושה הפצה עובדת בתוך העשירייה, מנסה להיות יותר בחיבור, ואז פונה לעשות הפצה, ההפצה תהיה יותר מוצלחת?

כן.

שאלה: שמעתי שאנחנו לומדים את מאמרי בעל הסולם בשביל החינוך. האם אפשר קצת להרחיב, האם מומלץ שאנחנו כעשירייה נעבוד ונעבד את המאמרים האלו דווקא בשביל הפצה?

יכול להיות שכן. תנסו, תנו את זה לאנשים שמבינים בזה, שיבדקו, ואחר כך תפיצו. למה לא? זה יכול להיות טוב מאוד.

שאלה: בעקבות השיעור רק לי מסקנה אחת, ואני רוצה שתגיד לי אם המסקנה הזאת נכונה. הכול תלוי בנו, בבני ברוך, אנחנו ישראל. כאשר אנחנו נתחבר בינינו, בתוך העשיריות ללב אחד והבורא יתגלה בינינו, נציל את כל עמים. האם זה נכון.

זה נכון בתנאי שאנחנו נעבוד קשה, ובמסירות נפש לזה.

שאלה: איך אפשר לקבל את אהבת החבר או החברה אם הם לא רוצים להתחבר?

צריכים בכל זאת להשאיר אותם בצד ולהראות להם מרחוק עד כמה החיבור הוא דבר מועיל, ואז הם יבואו. כי בכל זאת, על ידי התפילה שלנו, על ידי הדוגמה שלנו הם ירצו להצטרף, כשהם יראו מה הם מפסידים כשהם לא מתחברים.

אבל אתם צריכים להבין שהכבדת הלב שהם מרגישים, כשהם לא רוצים להתחבר מגיעה להם מהבורא. לכן, אתם צריכים להתפלל שהבורא ירכך להם את הלב, וישנה את ליבם מלב אבן ללב בשר. כל היתר זו עבודה בתפילה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשפיע על המערכת כדי להשתוקק לגדלות הבורא, כשהיום יש הרבה אספקטים גשמיים שמשפיעים על המחשבות שלנו?

זה לא חשוב. אנחנו צריכים להשתדל להיות יותר, ויותר ויותר מחוברים ובזה קרובים לבורא, ומה שקורה בדרך - הבורא יתקן. העיקר להימשך לאותו מצב של התיקון.

שאלה: אמרת שאנחנו נמצאים במצב הזה כי אנחנו לא הקשבנו למקובלים. האם זה אומר שהכול נמצא בידיים שלנו?

הכול נמצא בידיים שלנו - בלבד. רק אנחנו יכולים להפעיל את הבורא שיעשה השלמה, תיקונים בכל העולם.

שאלה: טבע האדם בנוי בצורה כזאת שאם הוא לא מרגיש את הסכנה על הבשר שלו אז הוא לא שומע ולא רואה את האזהרות והפתרונות שאנחנו מפיצים ברשת. איך אפשר לעורר את הקהל לסכנות המתקרבות כדי להקדים תרופה למכה?

זה יהיה בדרך ייסורים ולא בדרך אחישנה, היא הרצויה בעיני הבורא. לכן אנחנו נצטרך בכל זאת לעבוד על חשיבות התיקון בינינו ומתוך זה נגיע יותר מהר למטרת הבריאה.

שאלה: אמרת שהתפילה הטובה ביותר היא שהבורא יהפוך אותנו לערוץ של אור. אז במה התפילה הזאת יותר טובה מיתר התפילות?

מפני שאם אנחנו מתפללים עבור כל העולם אז אין תפילה יותר קרובה לבורא.

שאלה: כרגע הסברת שבעצם כל העניין של יהודים מבחינה ביולוגית, נגמר כי אנחנו עכשיו בתקופת גמר התיקון. האם זה אומר שלא צריך לעשות יותר הפצה ליהודים באופן ספציפי, יהודים לא צריכים יותר לדאוג לתפקיד הביולוגי שלהם בעולם?

התפקיד הזה עדיין לא נגמר. אנחנו עוד לא נמצאים ממש בדור האחרון, רק נכנסים לזה. ולכן, אנחנו צריכים לעשות את ההפצה שלנו עם דגש ליהודים. בכל זאת, יש לנו אותו חומר כמו לכל אומות העולם גם ליהודים. אותם השיעורים, אותה השפה, הכול אותו דבר. רק אם אתה רואה שאתה יכול להשפיע ליהודים אז כדאי לעשות את זה קודם.

זאת אומרת, עם דגש שקודם כל בשבילם ואחר כך לאומות העולם, לעמים אחרים, מפני שהיהודים לפי השורש שלהם חייבים קודם להיכנס לתיקונים, אמנם שהיום הכניסה כבר פתוחה לכולם.

תלמיד: ההבדל הוא שכלפי היהודים הביולוגים, אנחנו אומרים - אתם אשמים, אתם אחראים, אתם צריכים קודם להגיע לתיקון, תיקון העולם תלוי בכם. שונאים את היהודים כי היהודים לא עושים את התיקון שהם צריכים לעשות. אז משהו משתנה עכשיו?

לא, לא משתנה. המערכת הזאת לא משתנה, בכל זאת כל העולם יקבל את אור התיקון דרך המערכת הזאת, אבל אם יש לנו אפשרות לטפל ביהודים אז קודם אנחנו צריכים לגשת אליהם כי דרכם בטוח אנחנו כבר קושרים את עצמנו לאותה בעיה שבגללה העולם סובל - חוסר קשר בין היהודים. קודם כל הם.

תלמיד: אז בהפצה, מבחינתנו לא משתנה שום דבר בצורה שאנחנו מפיצים היום ליהודים?

לא משתנה. אנחנו גם מרחיבים את ההפצה שלנו ללא יהודים ובאותו חומר, באותן השפות, ממש באותה הצורה.

שאלה: מה יכול להפוך אותנו לצינור נקי לאור של הבורא כעשירייה וגם כבני ברוך מעכשיו והלאה?

ככל שנרצה להתייחס אחת לשנייה בצורה נקייה, כך אנחנו נבנה את הצינור הנקי גם בינינו לבורא.

שאלה: בתחילת השיעור דיברת על עצלות, על כך שאנחנו יושבים מאחורי המסכים, ולפני כמה דקות דיברת על מסירות הנפש. מה עזר לך להגיע למסירות הנפש ומה יעזור לנו להגיע אליה?

נגיע לכך אם נשכנע את עצמנו שאנחנו חייבים להיות מחוברים כדי לגרום טוב לכל העולם, לכל האנושות, לחיבור, לגילוי הבורא, לבורא עצמו. בכך אנחנו מחזיקים מפתח לכל הטוב הקיים בעולם רק על ידי חיבור בינינו.

שאלה: אנחנו לומדים את כתבי בעל הסולם, אבל בעל הסולם עצמו עשה רבות עבור העולם והוא נפגש עם מנהיגים, אבל אנחנו יודעים שבכל זאת בכך הוא לא הביא לתוצאות. האם יש לנו עכשיו יותר סיכויים, או שאנחנו פשוט צריכים להמשיך את מה שהוא התחיל, או שאנחנו צריכים לעשות משהו חדש שמתאים לתקופה שלנו?

אנחנו צריכים לעשות מה שנמצא בכוחנו, בדורנו, ולא לדבר על מה שהם עשו, ועל כך שהם היו יותר חכמים, יותר חזקים, ומה פתאום שאני אצטרף עכשיו לאיזה סיכון, ומה אני יכול לעשות. זה לא שייך, לכל אחד ואחד יש נשמה, יש לו רצון, יש לו תא שהוא חייב לתקן ולמלא, ועל ידי תיקון התאים הפרטיים האלה אנחנו מגיעים לחיבור של כל התאים הפרטיים, עד שהבורא יוכל להשפיע בכל התאים האלה לכל האנושות. רק בצורה כזאת, ולא בכך שאני אומר שהם היו חכמים, ואם הם לא יכלו, מה אני אוכל לעשות. אני חייב לעשות מה שתלוי בי.

שאלה: רוב האנשים הפשוטים אפילו לא חושבים על חיבור, איך הם יבינו בלי לחטוף מכות, שחיבור הוא הפתרון, האם יכולה להיות עזרה אחרת מהבורא מלבד ייסורים?

לא צריכים להיות ייסורים, אם נמשוך את המאור המחזיר למוטב, כולם יירפאו בעזרת המאור ויתחברו.

שאלה: אם כך, על ידי חיבור נכון בעשירייה אנחנו משלבים את כל האנושות ועד כה נראה שעדיין לא הצלחנו לעשות זאת. איך מצליחים בכך?

העניין הוא שאם אנחנו עושים תיקונים, התיקונים האלה יכולים להתגלות רק בתנאי שאנחנו מגיעים לאיזו סאה. לדוגמה, עד שאני ממלא כוס אני לא מרגיש שמשהו יוצא ממנה, ואני לא יכול לזהות אם הכוס מלאה, לכן אנחנו צריכים להוסיף עוד ועוד לאותה הכוס עד שנראה שמילאנו אותה על ידי כך שהמילוי מתחיל לצאת ממנה. כך היא הפעולה שלנו, ואסור לי להגיד שאנשים אחרים יעשו, או שאין לי כוח לעשות אחרי אלו שהיו גדולים ממני, כמו בעל הסולם, משה, וכן הלאה. לא, אסור לנו להגיד כך, כי את מה שאנחנו, הקטנים, יכולים לעשות הם לא יכלו להגיע לכך ולעשות. בדומה לזמננו, בהתקדמות של הטכנולוגיה ובטכניקה, היום אנחנו עושים כאלו דברים שהם לא יכלו לעשות. בחלוף הזמן התקופה היא אחרת, ולכן אנחנו יכולים לעשות מה שהם לא יכלו, לכן אנחנו חייבים להמשיך את התיקון, והוא יקרה.

שאלה: הבורא מתקן את תפיסת המציאות שלי, איך זה משפיע על כל העולם?

אני קשור לכולם, לכן התפילה האמיתית שלי צריכה להיות עבור כל העולם.

שאלה: איך בעצם מתחברים? אנחנו יושבים עכשיו בשיעור, מבקשים איחוד, המצלמות פתוחות, עשינו צמצום על שאר הרצונות, אנחנו חושבים איך הבורא יביא שלום בינינו ובין כל העולם. האם אנחנו עושים משהו לא נכון, או צריך להוסיף משהו, צריך לשנות בכך שאנחנו מחכים לתוצאות?

להוסיף לזה עוד יותר כוח רצון.

שאלה: האם צריך לחכות לתוצאות?

לא, התוצאות יבואו אם אתה באמת תגיע לתפילה אמיתית.

שאלה: בכל יום אנחנו, הגברים בכלי העולמי, מתפללים שתי תפילות. איך בכל פעם נחדש את התפילה כדי שהיא לא תהפוך למשהו שחוק החוזר על עצמו ומאבד טעם?

אתם צריכים לחדש ולעורר את עצמכם מיום ליום יותר ויותר, והכול מחדש, כמו שכתוב, "ויהיו בעיניך כחדשים" יום יום.

שאלה: האם קודם כל כלל העם בגבולו ותרבותו יגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", ואחר כך הדבר יתפשט ליתר העמים?

זה יהיה אחרת, אבל כל העם יגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", כן.

שאלה: דעותיי החומריות לא צריכות להפריע לאיחוד שלנו, לא מפלגות, לא פוליטיקה ולא דת. איך עלי להתייחס לכך שחבר מפספס מפגשים בגלל חוקי דת, שמסתבר שהם חשובים לו יותר מהעמותה שלנו?

עזוב, תן לו להתבשל. אסור לנו להיות נגד, לא חשוב באיזו דת הוא נמצא. אגב, יש לנו הרבה אנשים הנמצאים בדתות שונות. אז מה? לא מפריע לי, העיקר שזה ישתלב בתוך החיבור בין כולנו.

שאלה: לגבי התפקיד של הילדים והנכדים שלנו בדור האחרון, האם יש תפקיד מיוחד איך אפשר להכין אותם?

כן, הטיפול בילדים ובנכדים ובכלל בדור החדש, הוא מאוד חשוב, כי בכך אנחנו יכולים לעורר גם את הדור הקודם, ואנשים יתארגנו, יימשכו ויתקרבו אלינו. כדאי לנו לטפל בילדים כדי שבכך אנחנו נארגן גם את ההורים.

שאלה: מה היא הצורה הנכונה?

הצורה נכונה היא אפילו לכתוב סיפורים, ספרים וספרונים לילדים על התיקון העולם, אבל בצורה שתתאים לגיל הרך. אפשר לעשות הרבה.

שאלה: כעשירייה כמעט כולנו עובדות בהפצה, אבל אנחנו לא מסוגלות עדיין להתחבר כעשירייה. האם אנחנו צריכות לקבל את הפעולות של ההפצה כהשפעה אמיתית, כמעשה השפעה?

אנחנו צריכים לראות זאת מהניסיון.

שאלה: האם יש תוכניות לימוד של יסודות חכמת הקבלה לילדים?

אתן צריכות לפנות להנהלה שלנו, לברר ולשאול על מה עובדים על כך היום, בטוח שיש הרבה חומרים, אבל טוב אם תתחילו להתעדכן ולהתקדם בכך.

שאלה: האם כתוב במקורות על כך שבעתיד ילדים ילמדו את חכמת הקבלה בביה"ס?

בטוח שכן. ולא כמדע של הנשמה, אלא כמדע של החיים הטובים, החדשים, שאנחנו צריכים לעדכן בינינו. לא כמשהו השייך לנשמה, כמשהו מיסטי, אלא כשייך לחיים שלנו, איך אנחנו נחיה חיים טובים, ארציים, ממש בעולם הזה, כולנו.

(סוף השיעור)