שיעור בוקר 15.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 179, פתיחה לחכמת הקבלה, אות ס"ז-ס"ח

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 179, "פתיחה לחכמת הקבלה", אנחנו נמצאים באות ס"ז.

אות ס"ז

"וטעם הדברים הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות נסתיים שם בחצי ת"ת על החזה, וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות. והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב' הספירות זו"ן דגופא הנקרא נהי"מ, כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם, וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים. ומטעם זה נסדקה ספירת הת"ת לרחבה במקום החזה, כי המלכות שעלתה לבינה עומדת שם, ומוציאה גם את הזו"ן דבינה לחוץ, שהם ב"ש הת"ת שמחזה ולמטה עד סיומו. ועכ"ז יש הפרש בין ב"ש ת"ת לבין נהי"מ, כי הב"ש ת"ת שייכים באמת לבינה דגוף, ולא יצאו למטה מסיום האצילות מחמת עצמם, רק מפני שהם שורשי הזו"ן, לכן אין הפגם גדול בהם, כי אין יציאתם מחמת עצמם, וע"כ נבדלו מהנהי"מ, ונעשו לעולם בפני עצמו, והוא הנקרא עולם הבריאה."

יש לנו עשר ספירות בעולם הנקודים. קודם כל יש את נקודות דס"ג. ופרצוף נקודות ס"ג שהתפשט מטבור עד הסיום, הפרצוף הזה מחולק כך, שכתר, חכמה, בינה, זה נקרא "גלגלתא". חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת, זה נקרא "עיניים". שני שליש תתאין דתפארת זה נקרא "אוזן". נצח, הוד, יסוד, זה "חוטם". ולמטה זה מלכות, היא נקראת "פה", כמו מלכות דראש (ראו שרטוט מס' 1). יוצא שיש לנו לנו גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם, פה, חמישה חלקים בפרצוף הזה, כרגיל, אנחנו רק מחלקים אותם למעלה ולמטה מאמצע תפארת. כי למעלה מאמצע תפארת יש לנו כלים דהשפעה, ולמטה מהם יש לנו כבר כלים, רצונות, של קבלה, ובאמצע זו הפרסה.

שרטוט מס' 1

שאלה: מתוך איזה חשבונות בעל הסולם אומר שארבע הספירות התחתונות הן שני שלישים?

ספירת התפארת היא מתחלקת בעצמה לכלים דקבלה ולכלים דהשפעה. יוצא שבספירת התפארת יש כאילו גם גלגלתא עיניים ואח"פ, ואז כלים דהשפעה נמצאים למעלה מפרסה וכלים דקבלה שלה נמצאים למטה מפרסה. תפארת נקראת "בינה דגופא", בינה שבגוף הפרצוף.

אנחנו תמיד אומרים שבינה מחולקת לשני חלקים, לָמה? כי לבינה יש חלק שהוא מקבל מכתר וחכמה. בינה לא רוצה לקבל קודם כל. אם כתר רוצה להשפיע וחכמה רוצה לקבל, אז בינה לא רוצה לקבל. אבל יש חלק בבינה שאומר, "אם אני לא מקבל, אז מי אני, מה אני, אני לא דומה לאף ספירה, אני לא מחובר לבורא, אני לא מבצע את תכנית הבריאה, את רצון העליון". לכן בינה, מפני שכאן היא רוצה להשפיע, הרצון להשפיע שבחלק העליון של הבינה, בשליש העליון של הבינה, מחייב אותה לפתח כלים דקבלה בשליש התחתון של הבינה, ואמנם לא רוצה לקבל, אבל לקבל בשביל הזולת, בשביל זו"ן, זעיר אנפין ומלכות, זעיר אנפין ונוקבא. לכן החלק הזה שבבינה הוא נקרא "רחם", מקום הריון ולידה, שישנו דווקא בבינה בלבד. לכן בינה נכללת מכלים דהשפעה, אחר כך מכלים דהשפעה של בינה עצמה, ומכלים דקבלה של בינה שבהם היא משרתת אחרים. זה מה שאנחנו רואים כאן, בחלוקת הפרצוף (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

שאלה: יש לי הרושם שזה שייך להפצה, אבל אני לא יודע בדיוק איך להביע את מה שאני רוצה להגיד.

אתה רוצה להגיד כך, אם אנחנו רוצים לקבל, אנחנו צריכים לקבל כמו בינה, שהיא מקבלת כדי להשפיע לאחרים, אז אנחנו כן נקבל מלמעלה ונמשיך את זה לכל העולם. בצורה כזאת בלבד אנחנו נוכל לקבל, שיהיו כל הכלים וכל האורות בתוכנו, בתוך הבינה, שהיא מולידה, היא הופכת להיות אימא של העולם, מפני שהיא רוצה להשפיע לכולם. מתוך שהיא רוצה להשפיע, היא מפתחת את הכלים דקבלה ומולידה. כך אנחנו צריכים לעשות (ראו שרטוט מס' 2).

קריין: אות ס"ח.

אות ס"ח

"גם הזו"ן דגוף הנקרא נהי"ם נתחלקו ג"כ לב' בחינות, כי המלכות להיותה בחינת נוקבא נמצאת פגמה יותר קשה, והיא נעשית למקום עולם העשיה. והז"א שהוא נה"י, נעשה לעולם היצירה למעלה מעולם עשיה. והנה נתבאר, איך נחלק פרצוף הנקודות דס"ג, בסבת הצמצום ב', ונעשה מקום לד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אשר הכח"ב חג"ת עד החזה שבו, נעשה מקום לעולם אצילות. וחצי ת"ת התחתון שמחזה עד סיום הת"ת, נעשה מקום לעולם הבריאה. והנה"י שבו לעולם היצירה. והמלכות שלו לעולם העשיה. ומקומם מתחיל מנקודת הטבור דא"ק, ומסתיים ממעל לנקודת עוה"ז, דהיינו עד סיום רגליו דא"ק, שהוא סוף שיעור הלבשת פרצוף נקודות דס"ג לפרצוף גלגלתא דא"ק, כנ"ל."

שאלה: הדגם של עולם האצילות והפרסה, שני שלישים דתפארת וכן הלאה, האם זאת ההכנה לחלוקה?

אנחנו אחר כך נדבר על זה, נכון. כל הפרצופים שנמצאים בתיקונים בעולמות בי"ע הם גם מקבלים אותו מבנה.

שאלה: כתוב "וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים." אתה יכול להראות בשרטוט איפה זה קורה?

זה ממש לגמרי לא הנושא שלנו, ירידה ועלייה של העולמות, של הפרצופים והנשמות. חכה, עוד מעט, זה הנושא הבא "ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים", ואז הוא קובע עליות וירידות שבעולמות.

שאלה: מה קורה מתחת לפרסה, אין הארה שם, נכון?

למטה מפרסה יש אור של תולדה מה שנקרא.

תלמיד: מה ההבדל בינו לבין מה שקורה מתחת לטבור דא"ק?

אור חכמה לא יכול לעבור דרך הפרסה, הוא נשאר באצילות. ולמטה מפרסה מגיע רק אור החסדים, כי אור חסדים יכול להיות בכל מקום שבו יש כלים דהשפעה.

תלמיד: ויש הבדל בין נה"י דא"ק ובין תנהי"מ דפרצוף נקודות דס"ג?

ודאי. בנה"י דא"ק יש לך אור חסדים בהארת חכמה, כי הם לא רוצים לקבל אור חכמה, והם מעריכים את החסדים. יש להם אורות גדולים מאוד, אור חסדים בהארת חכמה. מה שאין כן כאן [פרצוף נקודות דס"ג], כבר מגיעים אורות לא כמו בנה"י דגלגלתא, כאן כבר מגיעים אורות מתוך חולשה. בגלגלתא הם לא מגיעים מתוך זה שהיא רוצה להיות בדבקות, וכאן זה מתוך חולשה, שיש כבר מסכים של גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג שהזדככו ולכן יש כאן כבר אורות פחותים הרבה יותר, וזה לא אותו מצב כמו בנה"י דא"ק. יש כאן אורות דחסדים, הם שומרים על הכלים, בכל זאת לכלים האלו יש הרגשת הרוחניות, הרגשת השייכות לבורא, למערכת העולמות, אבל זה מתוך חולשה.

שאלה: מבחינת מונחים, טרמינולוגיה, הכול מתחלק לכלים דהשפעה וקבלה. בהרבה מקומות אנחנו מחליפים את המילים האלו בבינה ומלכות, ועכשיו מדברים גם על אוזן, חוטם, פה, במקום אחר עולמות עשיה ואצילות וכן הלאה וכן הלאה. אז צריך לזכור שלתכונות האלה יש מונחים אחרים בכל מיני מקומות?

כדי להדגיש משהו מיוחד באיזה רצון, אנחנו קוראים לו בשם מסוים. אתה יכול להגיד כך, חוץ מרצון לקבל אין בבריאה שום דבר, יש אור שמחייה את הרצון לקבל, אבל קיים רק רצון לקבל בכל הבריאה. אז למה יש כל כך הרבה שמות? תאמין לי שיש עשרות אלפי שמות, ממש, ככה זה. אתה יכול להגיד באותו אופן שהכול מורכב מאטומים. מה זה אטום? חלקיק עם מטען שלילי וחלקיק עם מטען חיובי שמחוברים יחד, זה האטום היסודי. אבל תראה כמה דברים, חיבורים יש מתוך זה, עד אין סוף.

ולכן אותו דבר כאן, אנחנו צריכים בכל זאת שפה. כשאני אומר לך "טבור", אתה מבין מה זה טבור. כשאני אומר לך "פרסה" זה פרסה, "פה" זה פה וכן הלאה. זאת אומרת, את כל ההבחנות הללו מקובלים נותנים לפי שמות שקרובים לנו מהעולם הזה. כי ברוחניות אין שמות, ברוחניות זה רק הבחנות של כוח, כוח קבלה וכוח השפעה, והיחס ביניהם בלבד, אין יותר ברוחניות כלום, זה שדה כוח. אבל כדי לתת שמות, הבחנות לשילוב הכוחות השונים האלו, אנחנו משתמשים בהרבה שמות, זה נקרא "שפת הענפים". כדאי לכם לקרוא בחלק א' "תלמוד עשר הספירות" ב"הסתכלות פנימית", שם בעל הסולם מסביר לנו מה זה "שפת הענפים". יש לנו את זה בתרגומים לכל השפות.

קריין: גם ב"מהותה של חכמת הקבלה" בעל הסולם כותב על שפת הענפים למי שמעוניין.

"מהותה של חכמת הקבלה", כן.

שאלה: עוד ניואנס אחד לגבי מיקום הפרסה. האם ניתן להגיד שבתוך התפארת יש את עשר הספירות הפרטיות שלה, והפרסה כאילו עוברת בתוכה. זה לא מקום קבוע אלא בגלל שכל ספירה כוללת עוד עשר, אז הפרסה בתוך כל ספירה שבתוך תפארת מתחלקת גם שם?

לא. לא צריכים לדבר כך כי אתה תתבלבל, וזה יביא אותך לתוצאות, לסיכומים לא נכונים. כל ספירה מתחלקת לעשר, זה נכון. ספירת תפארת גם מתחלקת לעשרה חלקים, ספירות פרטיות. אז פרסה מחלקת בין כלים דהשפעה שבתפארת ובין כלים דקבלה שבתפארת. באמצע ביניהם יש גבול בין כלים דהשפעה ובין כלים דקבלה שהגבול הזה נקרא "פרסה".

אל תבלבל את עצמך. אתה רוצה לכלול כל הדברים האלה, אתה עוד לא יודע מה נמצא. אני מבין אותך, אבל לא כדאי. כדאי לנו יותר לחשוב איך אנחנו מחברים את זה עם הרצונות שלנו, ואיך אנחנו מכוונים את עצמנו להיות דומים לפרצופים, הבחנות רוחניות, מה שלומדים.

שאלה: האם אפשר להגיד שהתכללות הנקודים עם זו"ן דגלגלתא זו בינה שמזהה את הפוטנציאל להשפיע על ידי בחינה ד'?

אני לא מבין את הפילוסופיות שלכם, למה אתם לא לומדים מה שאנחנו לומדים בלבד? כל הקפיצות האלה החוצה הן לא נכונות, אם הייתי שומע משהו נכון, הייתי שמח ואומר לכם. למה אתם חושבים לכיוונים האלה? תחשבו יותר פנימה למה שאנחנו לומדים. אני מוכן לשמוע ואני גם מבין מאיפה זה נובע, אבל זה לא [נכון].

שאלה: פשוט כל ההתכללות בין הנקודים לזו"ן דגלגלתא לא ברורה. זאת בעצם הייתה השאלה, האם כל ההתכללות הזאת זה בעצם ס"ג, בינה, שכאילו מזהה שאפשר להשפיע על ידי בחינה ד'?

אין בבינה יכולת להשפיע בבחינה ד', אין בבינה כאלו רצונות, אין לה כאלו נתונים, כי היא לא כלולה מבחינה ד' ממש. למה אתם חושבים בצורה כזאת? אפשר להגיד הכול, אבל זה לא מה שקורה כאן. מה אתה אומר, למה התפארת מתחברת לנה"י דא"ק?

תלמיד: כן. למה בעצם יש ההתכללות של הנקודים עם נה"י דא"ק?

מה הקשר ביניהם?

תלמיד: כן. מה הקשר ולמה?

כי הם מתפשטים זה בתוך זה. כל העולם הנקודים הזה, מתפשט בעצם בתוך נה"י דא"ק. האורות האלו של הבינה, הם מתפשטים למטה מטבור. מי נמצא למטה מטבור? נה"י דא"ק. לכן אנחנו רושמים אותם ליד זה, אבל בעצם הם מתפשטים בכלים של נה"י דא"ק, ולכן משפיעים עליהם ומקבלים מהם גם השפעה. ולכן מצטמצמים, מפני שכלים האלו [נה"י דא"ק] משפיעים על הכלים האלו [עולם הנקודים].

תלמיד: ומה הם רוצים בכל ההשפעה הזאת של ד' על ב', מה בעצם הם רוצים?

רוחניות פועלת בצורה כזאת, שאם אפשר עוד להשפיע אפילו בגרם אחד באיזה רצון הקטן ביותר אי שם, הם פועלים. כי העיקר זה להשפיע.

תלמיד: ומי שיוזם את ההתכללות של נקודים עם נה"י דגלגלתא, זה הנקודים?

ודאי שעולם הניקודים, אבל זה הולך בצורה הבאה, כמו שדיברנו על זה קודם, מנקודים עולה מ"ן לע"ב ולס"ג., לגלגלתא, לאין סוף, ומאין סוף מגיע לגלגלתא, ואז בתוך גלגלתא יש שינויים של הנקודים, וכל השינויים אחר כך מתפשטים בפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג עד שמגיעים לנקודות דס"ג. זאת אומרת, עוד לפני שקורת כל החלוקה ה, האורות עם הרשימות והכול נמצאות בנה"י דא"ק. (ראו שרטוט מס' 2)

תלמיד: מתוך הזיוג של ב'/ב'?

למה ב'/ב'?

תלמיד: ב'/ב' של הנקודות דס"ג.

לא נכון, למה זיווג ב'/ב'? זיווג ב'/ב' לא שייך לנקודות דס"ג. נקודות דס"ג הם אלו שמתפשטים למטה מטבור, הם ב'/א'.

תלמיד: אז מתוך ב'/א' ועליית הזיווגים, יש בעצם את ההתערבות עם ד' וזה מה שמרגיש נקודות דס"ג?

כן. זאת אומרת, זה שייך לבינה, אבל בכל זאת זה כבר נקודות.

שאלה: אני צריך את העזרה שלך בקשר ליחס ללימוד. ככל שאני קורא יותר בספר, אני עוד יותר כועס ומתרחק כי אני רואה כמה הכול נעשה בחוסר צדק, ממש בחטא.

כתוב "כל הפוסל במומו פוסל", אם אתה כועס על הבורא, אז מה לעשות, קבל את זה ככה, מה אתה יכול לעשות עימו.

תלמיד: המערכת שמנהלת אותנו זה מה שאנחנו עכשיו קוראים עכשיו, נכון?

כן.

תלמיד: אז למה הכול סגור, נעול, חתום, אין גישה לכלום?

ואותך היא מנהלת כך שאתה כל הזמן נמצא בכעס ובתרעומת ובתביעות.

תלמיד: אז איפה הכול יכול הזה? איפה הזה שאין עליו זמן, תנועה, מקום, הגבלות?

כל עוד לא תרצה נכון, אתה לא תדע וזה לא יפתח לך.

תלמיד: זה שאין לי רצון נכון, זה ברור. זה לא חדש. איפה התיקונים?

התיקונים יבואו מתי שאתה תרצה להיות מתוקן. הם לא יבואו מהעולם החיצון כמו שאתה חושב, אלא הם יבואו אליך ואז אתה תראה את העולם סביבך כעולם מתוקן.

תלמיד: אבל תיקון זה אליהם.

אין אליהם. אין את מי לתקן בכל המציאות חוץ ממך.

תלמיד: אני משפיע לעצמי?

ודאי.

תלמיד: מה ודאי? אנחנו אומרים בדיוק ההפך, ברוב העם הדרת מלך, לפנות אליהם. ואתה אומר, אין גישה אליהם. איפה תחילת העבודה, איפה התיקונים בפועל?

התיקונים בפועל הם רק על עצמך. אני אומר לך, תפסיק לדרוש מאחרים, תפסיק לחשוב שאחרים צריכים להשתנות. תשנה את ההסתכלות שלך על העולם ואתה תראה שהעולם מתוקן בהתאם לתיקונים שאתה תעבור.

שאלה: אתה אומר שפרסה נקודות דס"ג מתחלקת לכלים דקבלה וכלים השפעה, איך אנחנו יכולים להתחיל את העבודה ברצונות שלנו, ממה אנחנו יכולים להתחיל, איך אנחנו יכולים להשתמש בהם ובאיזה תנאים?

אנחנו עוד לא למדנו את זה. אין לנו כאן שום הבחנות. עדיין אין כאן כלי דאדם הראשון שהוא נשבר ונופלים החלקים שלו לעל מנת לקבל ואנחנו צריכים לעלות אותם קודם כל לעולמות בריאה, יצירה, עשייה ושם להמשיך איתם בעלייתם לאצילות. זה עוד רחוק.

תלמיד: איך כלים של השפעה יכולים להסתיים בתפארת בתפארת?

מה זה איך? לכלים אין שום בעיה. כלים זה רצונות. אם רצון מצויד במסך על מנת להשפיע, אז הוא נמצא למעלה מתפארת. אם אין לו כזה רצון, היינו מסך, אז הוא נמצא למטה מתפארת. אנחנו עוד נלמד מה ההבדל בין בריאה, יצירה, עשייה, מה הם העולמות האלו. ואתם תראו את הסידרה של "הפתיחה לחכמת הקבלה" שיש לנו בארכיון

קריין: כן, באתר קבלה מדיה בארכיון שלנו יש שמה סדרה אחת מומלצת של "פתיחה לחכמת הקבלה" בדיוק למתחילים מהתחלה עד הסוף כולל שרטוטים בכל השפות. זאת הסדרה של שנת 2019, המומלצת של כל המרצים שבחרו, היא מתאימה למתחילים. היא נמצאת בשבע עשרה שפות.

שאלה: מה היחס הנכון ללימוד הפתיחה כדי שהיא תעזור לנו לממש את החלק הראשון של השיעור?

או, מה הן שואלות, אנחנו עוד לא יכולים. אנחנו רק יכולים ללמוד מזה את הגישה הכללית, שצריכים להיות בעל מנת להשפיע. אבל לא יותר מזה, כי אנחנו עוד לא הגענו לעולמות בי"ע, עוד לא הגענו לשבירת הנשמה ואיך לתקן אותה, זה עוד לפנינו.

שאלה: מהי הגישה הנכונה ללימוד הפתיחה עבור נשים?

אין הבדל עבור נשים ועבור גברים. כמה שנשים יכולות ללמוד את הפתיחה, שילמדו. כמה שלא, לא.

שאלה: אמרת שכדאי לכוון עצמנו להיות דומים לפרצופים שאנחנו לומדים. מה זה להיות דומה או לרצות להידמות לפרצוף?

כל פרצוף ופרצוף המהות שלו היא בזה שכולו רוצה מקסימום להשפיע, כמה שאפשר, לקבל על מנת להשפיע, להשפיע על מנת להשפיע כמה שאפשר ולכמה שאפשר. צריכים עוד ללמוד מהם מהפרצופים האלה כדוגמה.

אנחנו בדיוק גמרנו את הדברים. בפעם הבאה אנחנו מתחילים קטע חדש, "ענין קטנות וגדלות שנתחדש בעולם הנקודים"¹. זה יהיה יותר קרוב למצבנו. שיהיה לכם כל טוב עד מחר. נשים, גברים, תשתדלו לחזור על החומר, במיוחד זה החומר הראשון, השיעור הראשון, הוא העיקר, ושאנחנו באמת נתקדם לקראת לשמה.

קריין: יש לנו גם תרגיל מומלץ מהחלק הראשון של השיעור.

לפחות שלוש עד חמש פעמים ביום מחברים תפילה לבורא ומבקשים בכל מיני אופנים לחבר את החברים כך שהוא יוכל להתגלות בהם ככוח השפעה הדדי.

(סוף השיעור)

---

1. "ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים"↩