שיעור בוקר 04.05.2012- הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
מסע בדרום אמריקה, אפריל-מאי 2012
שיעור מספר 2 בברזיל
הרצאה לבונים החופשיים- קבלה חובקת עולם:
heb_o_rav_2012-05-04_lecture_kabbalah-hoveket-olam_bonim-hofshiim-lodge
אני מאוד נרגש ומאוד גאה שיש לי את הכבוד להופיע בפני הקהל הגדול והמיוחד הזה. אני מודה לכל בעלי המקום הנכבדים שקיבלו אותנו, ונתנו לנו את ההזדמנות לדבר על החכמה העתיקה, "חכמת הקבלה". אני אשתדל לספר עליה בקצרה עד כמה שאפשר, וודאי שיהיה מקום גם לשאלות שאשמח לענות עליהן, ונקווה שאתם תיהנו.
חכמת הקבלה התגלתה בבבל העתיקה, בבל היתה במשבר גדול מאוד, ומאז חכמת הקבלה הוסתרה. היא התגלתה שוב לפני אלפיים שנה בספר "הזוהר", ונסתרה שוב. באלפיים השנים בהן החכמה היתה נסתרת, היא נמסרה כל פעם רק ממורה לתלמיד, עד שהתחילה להתגלות לפני עשרים שנה בערך. כשהתחלתי ללמוד אותה בשנת 1979, עדיין לא כל כך קיבלו תלמידים ולא למדו אותה בפרהסיה. במשך הזמן המורֶה שלי סיפר לי על כך שחכמת הקבלה תתגלה בשנת 1995 והלאה. אני לא כל כך האמנתי שזה יקרה, ובכל זאת, זה קרה כמו שכתוב. ולכן מותר לנו היום לדבר לפני כולם על החכמה הזאת.
חכמת הקבלה מדברת על תחילת הבריאה, שכל הבריאה היא "רצון לקבל" שנברא על ידי הכוח העליון, שנקרא הבורא. והרצון לקבל הזה כל הזמן מתפתח. הוא התפתח למצב שקיבל את כל המילוי שלו מהבורא. הרצון לקבל זה הכלי שמכיל בתוכו את כל האור של הבורא, וכל הבריאה אם כך, כוללת רק שני דברים, כלי, רצון, רצון ליהנות, רצון להתפתח, לדעת, והאור, שזה המידע, המילוי שממלא את הכלי, את הרצון הזה. ושניהם, האור והרצון מתחילים להתפתח בהדדיות, בהשפעה הדדית זה על זה.
כך הם מתחילים להתפתח ומתחילים להתרחק מהבורא במדרגות רבות. 125 מדרגות שמתחלקות לחמישה עולמות שנקראים, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ובכל עולם יש לנו חמישה פרצופים שנקראים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה ,ב"ן. בכל פרצוף יש לנו חמש ספירות, כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. סך הכל זה חמש כפול חמש כפול חמש, 125 מדרגות. עד הדרגה הנמוכה ביותר שמולידה את העולם שלנו.
העולם שלנו נולד במפץ הגדול ובו התפתח החומר, המָטריה של העולם שלנו, וכמו שאנחנו לומדים ויודעים מהמדע, החומר הזה התפתח במשך חמש עשרה מיליארד שנה, עד שהוא הגיע מהניצוץ הקטן שממנו נברא כל היקום שלנו, ליקום גדול ולכדור הארץ והחיים שעל פניו. בעולם שלנו על פני כדור הארץ מתפתחים החיים ברמות דומם, צומח, חי ואדם. זו גם כן התפתחות של אותו הרצון מלמעלה, שהתפתח עד הרמה של העולם הזה עם המילוי שבו. כאשר מידת המילוי שברצון, היא מודדת את מידת החיים שבו.
באדם שהתחיל להתפתח בעולם הזה לפני כחמישים אלף שנה, התחיל להתפתח רצון לאוכל, למין, למשפחה, אלה נקראים "רצונות גופניים". ואחר כך, בערך חמש מאות שנה לפני הספירה, התחילו להתפתח הרצונות האנושיים. הרצון לעושר התפתח אלף שנה, ממינוס עד פלוס חמש מאות שנה סביב הספירה. בערך אלף שנה אחר כך הרצון התפתח עוד לשליטה ולכבוד, ואחרי זה התפתח הרצון למושכלות, שהסתיים בערך באמצע המאה הקודמת. מאז והלאה האנושות נכנסה למצב חדש, שבו היא צריכה להתחיל להתעלות בדרך חזרה מהנקודה הנמוכה ביותר בהתפתחות שלה.
כמו שבתחילת הבריאה התפתחו האור והרצון יחד, עד העולם שלנו ועד אמצע המאה העשרים. עכשיו כולנו צריכים להתחיל להתפתח בחזרה לאותה נקודת האין סוף, היכן שנולדנו. והתהליך הזה צריך להסתיים עד ששת אלפים שנה. היום אנחנו נמצאים בחמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע. זאת אומרת, יש עוד מאתיים חמש עשרה, מאתיים עשרים שנה לכל היותר, שבהן העולם שלנו עם כל העולמות עליונים, צריכים לעלות חזרה למקור, היכן שהם נולדו. המקום הזה, המקור הזה נקרא "עולם אין סוף", שם השורשים שלנו ולשם אנחנו חייבים להגיע בסופו של דבר.
החזרה הזאת שאנחנו עומדים לעשות, צריכה להיות בהבנה, בהכרה, במודעות שלנו. ולכן חכמת הקבלה שהיתה נסתרת כל הזמן, מתגלה עכשיו כדי לעזור לנו לעלות חזרה, והיא מסבירה לנו מהי הדרך שבה אנחנו צריכים לעלות. היא מסבירה לנו על הכוחות שפועלים בטבע מאחורי התמונה שאנחנו רואים, שמדובר ברשת כוחות שמפעילה כל פרט וכל צורה בכללות. איך כל החלקים של הבריאה קשורים זה לזה, איך כל פעולה ופעולה של האדם בעולם הזה פועלת על כל העולמות העליונים, הנסתרים מאיתנו. על ידי מה האדם יכול ובאיזו צורה למשוך את כוחות הטבע הנסתרים ממנו, כדי להשתפר ולהיות בהרמוניה עם העולם העליון.
חכמת הקבלה עובדת עם אותיות ומִספרים, כדי לרשום את כל הנתונים האלה בנוסחאות, בגרפים ובטבלאות. מצד אחד יש הרבה חומר שלומדים בצורה מדעית, דרך המוח. ומצד שני יש הרבה חומר שקולטים אותו רק דרך הלב, דרך ההרגשה. ובשני אלו במוח ובלב, מהחיבור המאוזן ביניהם מתחילים להתקשר לשלבים הנסתרים שבבריאה, שבטבע. כך שהאדם בסופו של דבר צריך להגיע לדרגה שיהיה דומה לבורא, לכוח העליון שהוליד אותו. כולם, לא מישהו אחד, או שניים, אלא כל האנושות בסופו של דבר צריכה להגיע לזה.
ואיך מגיעים? על ידי זה שמתעלים מעל כוח הרצון. כי הרצון שלנו הוא רצון אגואיסטי ורע, כמו שכתוב, "יצר האדם רע מנעוריו". ואנחנו צריכים לתקן אותו על ידי כוח הטוב, שנמשוך את הכוח הטוב מאותו כוח שעומד מאחורי החומר שאנחנו רואים. בצורה כזאת אנחנו שולטים בשני הכוחות, בכוח הרע שכל הזמן מתעורר בנו, ובכוח הטוב שנמשוך מלמעלה. ואז אנחנו נשלוט בשתי המושכות האלה, וכך נתקדם בהבנה ובהרגשה, לקראת אותו כוח עליון, ונידמה לו כל פעם ב-125 המדרגות. כל מדרגה מושגת על ידי זה שאנחנו נעשים יותר משפיעים, על פני כוח האגו שלנו שמושך.
זאת אומרת, כל מדרגה הבאה, מחייבת אותנו יותר להתחבר, לבטל את האגו שלנו, ולהתחבר מעליו. ולכן אנחנו נמצאים היום בזמן מיוחד, כי האגו שלנו שהתפתח במשך כל ההיסטוריה, מדור לדור, ובמשך החיים של כל דור ודור, הגיע להתפתחות המקסימאלית והוא מפסיק להתפתח. לא בכל העולם בבת אחת, אלא בדרגות ובמקומות שונים יותר ויותר, זה בעצם מה שאנחנו מרגישים במשבר הנוכחי, שאין לנו לאן להתפתח.
מצד אחד אנחנו מוגבלים מצד הטבע, בכמות אוצרות האדמה, ברמת הזיהום, בכמות ייצור דברים שאין בהם צורך, ומצד שני, נכנסנו לעולם "סגור", שכל האנושות הופכת להיות תלויה זה בזה בכל החלקים שלה, העולם נעשה עולם אינטגראלי, הקשור זה לזה. התוצאה שאנחנו נמצאים עם האגו הגדול במקום סגור, על כדור הארץ קטן, ותלויים זה בזה. חכמת הקבלה אומרת שזה מצב מאוד מסוכן, שממש מהווה סכנה, להיות כולם יחד באגו גדול מאוד, תלויים זה בזה, שונאים זה את זה, ולא יכולים להתרחק, להפטר זה מזה. כך שבסופו של דבר יש כאן רק אפשרות אחת, להתחיל להתעלות מעל הרצון שלנו, מעל האגו שלנו.
או שנעשה זאת על ידי משבר גדול, כולל מלחמת עולם, או כמו שאומרת חכמת הקבלה, אפשר לעשות זאת על ידי התפתחות יפה וטובה, על ידי כך שאנחנו מושכים את כוח הטוב שיש בטבע, כוח האור, ומאזנים את האגו שלנו, וכך עם שניהם אנחנו מתקדמים באותו סולם המדרגות, 125 מדרגות לעולם אין סוף.
אותו משבר שקיים עכשיו, כבר התגלה בפעם הראשונה בבבל העתיקה, כשרצו לבנות את מגדל בבל. זהו סמל האגו של האדם. בני אדם שרצו להתגאות ולהשתמש באגו שלהם ללא שום מֵצרים, והגיעו למצב של משבר. אז התגלתה חכמת הקבלה על ידי אברהם, שהיה אחד מכהני הדת בבבילוניה. הוא גילה שכל המשבר נעשה רק בגלל שהאנושות, כל בבילוניה, שבאותה תקופה הייתה האנושות, צריכה להתחבר, והוא התחיל לדבר על זה.
אבל המלך נמרוד היה נגד, ואברהם היה צריך לברוח, וכל הבבלים התפזרו על פני כדור הארץ, וכך נרגע המשבר, הקשר השלילי שהיה ביניהם. עם אברהם הלכו כמה אלפי אנשים, שמהם במסורת מגיעה לנו חכמת הקבלה. כתוב בה, וגם בספר שכתב אברהם באותם זמנים, שנקרא "ספר יצירה", שכל התהליך יחזור החל מהמאה ה-21. אפילו המקובלים כתבו על שנת 1995, שמשנה זו והלאה, כל האנושות מתחילה ממש להרגיש סיום.
עד אז אסור היה לגלות את חכמת הקבלה, כי עד אז לא היה בה צורך. לכן המקובלים מדור לדור, מאברהם ועד הדור הנוכחי, כולם שמרו על חכמת הקבלה והסתירו אותה, ורק היום מתחילים לגלות.
בחכמת הקבלה אנחנו לומדים קודם כל על תפיסת המציאות שלנו. על כך שאנחנו מרגישים את המציאות דרך חמישה חושים גופניים, ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש. אם אני מרגיש, אז אני מרגיש בעצם מה שנכנס לתוך החושים שלי. אני לא מרגיש את העולם החיצון, אני לא יודע באיזו צורה הוא קיים, אני מרגיש אותו רק בצורה שאני קולט אותו בפנים, בתוכי. כמו למשל כשיש בחוץ גל קול, זה בכלל לא גל קול, אני לא יודע מה זה עד שהוא נכנס פנימה לאוזן שלי, לוחץ על הממברנה שלי, ואחר כך עובר דרך העצבים כסיגנל חשמלי, ואחר כך אלקטרו כימי, עד שהוא מגיע למוח ולזיכרון, שם הוא מעובד, ואז אני שומע קול, ולפי הצלילים אני יודע מה זה.
זה לגמרי לא מה שנמצא מחוץ לאוזן שלי. וכך גם הראיה, וכל דבר שנמצא מבחוץ, אנחנו לא יודעים מהו, אלא כל מה שאנחנו מרגישים בפנים זו תוצאה של המבנה הפנימי שלנו.
אנחנו מוגבלים בחמישה החושים, ולכן אנחנו לא יודעים על העולם, לא יודעים מהו המקום שבו אנחנו נמצאים. סביבנו נמצא העולם הגדול, עם המון מילויים, ואם אנחנו לא יכולים להמחיש אותם, לא יכולים לגלות אותם, לא יכולים להרגיש אותם באיזו צורה, אז אנחנו גם לא יכולים לתכנן לעצמנו את היום או את המחר. אנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו הולכים, בשביל מה אנחנו קיימים, מה המטרה של החיים שלנו, מה הסיבה לכל זה? הכול נמצא בתוך האדם, ואנחנו ממציאים כל מיני תיאוריות.
אז איך אפשר לעלות למעלה מההגבלות שלנו, לצאת מהגוף, מההגבלות שלו, ולהרגיש את העולם מחוצה לנו כמו שהוא? זה בעצם מה שעושה חכמת הקבלה. לכן היא נקראת "קבלה", איך לקבל את המציאות האמתית ללא התערבות בה, ומבלי לקלקל אותה בחושים שלי, בהגבלות שלי.
אם כך, מה אני צריך לעשות? אני צריך לנטרל את התכונות שבי שהן לא כמו העולם החיצון. ובזה אנחנו עוסקים, איך לעלות למעלה מהרצון שלנו, מעל האגו שלנו, ולמרות שהוא כל הזמן גדל, למצוא כל הזמן איך להתקשר מעליו לפי הכלל "על כל פשעים תכסה אהבה".
למרות שהאגו שלנו כל הזמן גדל ונותן לנו כל פעם סטיות והפרעות, הגישה של חכמת הקבלה היא שאנחנו לא מוחקים את האגו ולא מורידים אותו, לא רוצים לסלק אותו כמו שעושות בכל מיני דתות ואמונות. אנחנו מבינים שמה שגדל ובא לנו מהטבע זה דבר טוב, רק אנחנו צריכים להשתמש בו נכון. ולכן אנחנו בונים מעל פני כל ההפרעות האגואיסטיות מסכים, התנהגות נכונה יחד עם ההפרעות, וזה מה שעוזר לנו לעלות.
כדי להסביר לאדם את המבנה של העולם הרוחני, איך הכוחות האלה פועלים עלינו, באיזו צורה הם מפעילים אותנו, איך פתאום אני מרגיש בתוכי רצון ומחשבה שפתאום מתעוררים בי, מאיפה הם באים, למה הם באים, לאיזו מטרה, איך אני אשתמש נכון בכל אחד מהם? לשם כך המקובלים משתמשים בארבע שפות, שפת התנ"ך, שפת הקבלה, שפת המדרש, ושפת ההלכה. וכל ארבעת השפות הללו מותאמות לדרגות שבתוך הרצון שבנו, דומם, צומח, חי, מדבר. או י-ה-ו-ה, ארבע אותיות של ההשגחה עליונה עלינו שנקרא "שם ה'". ארבעת השפות הללו או כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין מלכות וכן הלאה. זאת אומרת, הכול מתחלק לארבע שבא לנו מהשורש העליון שנקרא ה"כתר".
ואז על ידי הלימוד אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעה העליונה עלינו, ומה בעצם הכוח העליון רוצה מאתנו, הטבע הכללי, ואיך אנחנו מגיעים כל הזמן לאיזון אתו, להרמוניה, להשוואה. וכשמתעוררים בנו מחשבות ורצונות שונים כל פעם, אנחנו כל פעם צריכים לעשות איזון על פני התנאים החדשים, וכך האדם גדל.
כדי לבצע את הפעולות של ההזדהות עם הכוח העליון בצורה נכונה, אנחנו מבצעים את זה דרך החיבור בין בני אדם בקבוצה. אנשים שרוצים לגלות את הטבע הכללי, את הכוח העליון, מגיעים ללמוד שלנו, ואנחנו עובדים על החיבור בינינו. אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שבהתחלה הייתה דמות של אדם אחד, וזהו המבנה הרוחני שנמצא בהרמוניה עם הכוח העליון, עם הבורא. ואחר כך הוא נשבר להרבה חלקים על ידי האגו שהתפרץ מבפנים, ואנחנו התוצאות מהמבנה הרוחני הזה.
בסופו של דבר כולנו יחד צריכים להתחבר ברגש שלנו, בשכל שלנו, ולהיות "כאיש אחד בלב אחד", ואז אנחנו מגיעים בעצם לאותו המבנה של ה"אדם הראשון", "אדם", שנקרא הדומה לבורא. לכך מגיעה עכשיו תקופת ההיסטוריה שלנו, ולכן אנחנו מרגישים את האגו הגדול מצד אחד, את הקשר בינינו, ומצד שני את הדחייה והשנאה, כדי ששניהם יעבדו עלינו ויחייבו אותנו להתחבר בסופו של דבר, שנרגיש שאנחנו חייבים להיות קשורים זה לזה. ולזה כל האנושות חייבת להגיע.
לכן חכמת הקבלה מגישה לאנושות את שיטת "החינוך האינטגרלי" שאומרת שאנחנו צריכים להתחבר כולנו יחד, להבין שאנחנו שייכים למערכת אנלוגית אחת, שכולנו תלויים זה בזה כמו תאים בגוף אחד של האדם הראשון. וכל העתיד הטוב שלנו תלוי במידת ההתחברות בינינו, ואין הבדל בין בני האדם, בין המינים ובין העמים, אלא כולנו חייבים להתחיל להתחבר.
ובמידה שאנחנו מתחילים להתחבר, שכך אנחנו גם מבצעים בעבודה בקבוצות שלנו, אנחנו מתחילים לגלות בתוך החיבור בינינו כוח יותר פנימי, כוח עליון של הטבע, אנחנו מגלים את הבורא בינינו. "האדם הראשון" נקראת המערכת שהייתה כולה בחיבור והייתה מלאה באור, בבורא, היא התפרקה, ונשברה. עכשיו כשאנחנו אוספים את החלקים האלה בחזרה כמו "לגו", כך אנחנו מבינים את המבנה שהבורא ברא. ואם אנחנו מתחברים לחיבור מסוים אז אנחנו מתחילים להרגיש את האור שבתוך החיבור הנקרא "נפש", "רוח", "נשמה", "חיה", "יחידה". זהו האור העליון שמתחיל למלא אותנו וזה נקרא "גילוי הבורא" בתוך הנברא. לכן "חכמת הקבלה" נקראת "חכמת הנסתר", היא מגלה את כוח הטבע שנסתר מאתנו.
זו חכמה כל כך רחבה, הכוללת בתוכה את הכול, את התנהגות האדם, לבד, במשפחה, את האנושות, מדעים וכולי.
שאלה: ממתי נעשה התיקון, ומה הקשר לפיסיקה קוונטית?
חכמת הקבלה מדברת באותם המושגים כמו הפיסיקה הקוונטית. הפיסיקה הקוונטית מגלה לנו שאחרי החומר שאנחנו מרגישים אין חומר, אלא יש גלים, ולא מולקולות ולא אטומים ולא חלקי אטום. כשכל החלקיקים האלה נעלמים, הם לא קיימים, יש אחריהם איזו אנרגיה בלבד. חכמת הקבלה ממשיכה הלאה ומגלה שהאנרגיה הזאת היא מה שאנחנו קוראים "האור העליון".
התפיסה שלנו בעולם שלנו, היא תפיסה אגואיסטית, אנחנו תופסים רק מה שנכנס לתוך החושים שלנו. זאת אומרת, אני תמיד תופס מהעולם את מה שהרצון לקבל האגואיסטי שלי תופס. ואת מה שלא מעניין אותי, לא מהצד הרע ולא מהצד הטוב, אני לא תופס, אני לא מרגיש.
אם אני מרחיב את הרצון שלי והוא נעשה הפוך, במקום לקבל כל הזמן הוא גם נותן, אז אני מתחיל לצאת מהגוף שלי ומתחיל להרגיש מציאות הנמצאת מחוצה לי, ואני כביכול לא נמצא בגוף. כמו נניח במצב שאני כבר מת, או שאני לפני לידה, במצב שאין גוף שמגביל אותי ומפריע לי להרגיש את המציאות האמתית. השיטה הזאת של לצאת מהגוף ולהתחיל להרגיש את העולם החיצון כמו שהוא נקראת "תיקון".
התיקון נעשה על ידי עבודה בקבוצה, כשמתחילים אנשים להתחבר ולהיות כאחים, לבטל את האגו שלהם ביניהם. בקשר ביניהם הם מתחילים להרגיש את המציאות העליונה, את העולם החיצון. התיקון נעשה בתוך הקבוצה, ומהקבוצה התיקון מתרחב לממדים של כל האנושות.
שאלה: לפי מה שקורה בעולם שלנו, הפרדיגמה של התרבויות, הנצרות והיהדות, איך אנחנו מתמודדים עם השינויים שקורים מבחינת הקבלה?
חכמת הקבלה מתבססת על מה שכתוב בה והיא לא קשורה ליהדות. היהדות לקחה מחכמת הקבלה חלק והתפתחה מעצמה והגיעה לכל מיני פעולות, ומנהגים. לעומת זאת, חכמת הקבלה מדברת רק על הכוונות, רק על פנימיות האדם, הרצונות והמחשבות שבו. אין בה סמלים חיצוניים, הכול נמצא בפנים, בתוך האדם, ולכן בין חכמת הקבלה והיהדות תמיד היו חיכוכים. לא היו מקבלים את המקובלים כי הם תמיד היו ניגשים ישר למדע, לטבע, לתיקון הפנימי של האדם, והיהדות מטפלת בחיים הרגילים של האדם.
שאלה: כמו שאמרת קודם אנחנו חלק מאדם שנשבר, איך אנחנו חוזרים לנקודה הזאת של האדם הקדמון?
זה דומה למשחק שאנחנו בונים לילד. נניח שאנחנו בונים מבנה מ"לגו" ושוברים אותו ומגישים לו להרכיב את המשחק השבור. מתוך זה שהוא משתדל להרכיב את המשחק, הוא מתחיל להיות חכם, הוא מתחיל להבין מה קורה, ואיך זה עובד. כך גם אנחנו קיבלנו בעצם את עצמנו ואת העולם המקולקל, ועל ידי ההרכבה הנכונה של כל החלקים בינינו, אנחנו נבין את הרעיון הא-לוהי, ומה הוא רצה מאתנו. וכשאנחנו מרכיבים אותו נכון ומגיעים לתיקון, אנחנו נעשים כמוהו.
לכן הוא ברא את האדם, את המנגנון, ושבר אותו, ואנחנו חלקים ממנו. אם אנחנו עכשיו מתחברים לצורה הנכונה, הראשונה, אנחנו מכירים בזה את הא-לוהים, את הבורא, את הכוח העליון.
שאלה: איך לגלות את החכמה הזאת של הטבע, דרך הקבלה?
כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, אנחנו לומדים אותה מהשלב הראשון של הבריאה, העליון ביותר, שנקרא "ארבע המדרגות הראשונות", ומארבע המדרגות האלה, אם אנחנו לומדים אותן, אנחנו למעשה מבינים את כל יתר הדברים, כי ארבע המדרגות האלה רק מכפילות את עצמן בכל מיני צורות, אבל הן תמיד נשארות. זה כמו תבנית קבועה של הבריאה שעושה מעצמה כל הזמן העתקים.
תלמיד: אנחנו אומרים שאין עוד מלבדו. עם העושר שנותן לנו הבורא, הוא נותן לנו גם משהו נוסף ואנחנו לא מבינים את זה בכלל, וזה עצוב.
יש לנו את כל האפשרויות להבין את הבורא, לגלות אותו, להרגיש אותו, כי מטרת הבריאה היא להידבק בו. להידבק בכל התכונות, בשכל וברגש, בכל מה שאנחנו מסוגלים, אנחנו יכולים להגיע להרגשה, להבנה, לגילוי שלו. זו מטרת הבריאה שלנו, ולשם כך יש לנו כל היוצרות שלנו. לא חסר לנו כלום, חוץ מלבצע את זה. והמשבר שאנחנו עכשיו מתחילים להרגיש, חייב להביא אותנו להכרחיות, להתחבר בסופו של דבר בחזרה כמו חלקי הלגו, ואז מתוך כך, אנחנו נגלה את הבורא מהמבנה שאנחנו נרכיב בצורה נכונה.
שאלה: איך אני מצליח לזכור ולהבין מה אומרים הגלגולים?
אנחנו לא יכולים לזכור את הגלגולים. אנחנו סוחבים את כל העבר שלנו מגלגול לגלגול, ובסופו של דבר צריכים להגיע לגלגול כזה, לחיים כאלה כאן, שנתחיל לבצע בהם תיקון. וכל דור ודור הוא כמו שורה של נשמות שמגיעות לגוף, ומתלבשות בו שוב ושוב, עד שמגיעות לאגו כל כך גדול, אחרי גלגולים רבים שבהם האגו שלנו גדל, שזה מחייב את הנשמות הפרטיות, חלקי האדם הראשון, להתחבר. ואז אנחנו מבצעים את החיבור מאין ברירה. וכשאנחנו מבצעים, כאן מתגלה חכמת הקבלה, כי היא נותנת לנו אפשרות להתקדם הלאה ללא בעיות, צרות ומשבר, אלא על ידי הבנה והכרה במה קורה איתנו, לכן היא מתגלה עכשיו.
שאלה: היום חכמת הקבלה היא נושא של אופנה, האם אין סכנה שהיא תגיע לאנשים שעדיין לא מוכנים?
בני האדם תמיד משנים את המהות של כל דבר לפי הטבע שלהם. יש כמה תנאים לאמת, דבר ראשון, ללמוד את חכמת הקבלה ממקובל שגם הוא קיבל אותה ממקובל, עד המקור הראשון הזה מבבל העתיקה. דבר שני, ללמוד את חכמת הקבלה בדיוק לפי הספרים שכתבו לנו המקובלים, ספר הזוהר שנכתב על ידי רבי שמעון ותלמידיו, כתבי האר"י, שהיה מקובל במאה השש עשרה, וכתבי בעל הסולם שהיה מקובל שחי במאה העשרים, והיה המקובל האחרון. וצריך לבצע בדיוק מה שכתוב שם, לא צריך להיות חכם. אם אדם מקיים את שלושת התנאים האלה, הוא לא טועה. זה שיש אנשים שעושים מחכמת הקבלה משהו מודרני כדי למכור כל מיני דברים, למשוך אנשים מפורסמים, מה לעשות? אנשים חושבים שדבר קדוש יכול להיות ביזנס.
שאלה: מדובר על כך שחסרים עדיין שלבים בשביל שהאנושות תגיע לתיקון. והקבלה מחזיקה עדיין את לוח השנה היהודי.
היהדות קיבלה את הלוח של הקבלה, כי הלוח הזה הגיע לנו מהאדם הראשון. האדם הראשון היה בן אדם שחי בעולם שלנו, כמונו, לפני 5774 שנה, והוא היה הראשון שגילה את הכוח העליון והוא כתב על זה ספר שנקרא "רזיאל המלאך". ולכן ממנו, כמקובל הראשון, אנחנו סופרים את השנים מהגילוי הראשון של הבורא לאדם, עד לגילוי של הבורא שיהיה לפני כולם. לשם כך צריכות לעבור ששת אלפים שנים. זה לא שייך ליהדות, זה שייך לקבלה.
שאלה: האם צריך קודם כל להיות יהודי, לשמור שבת, או לעשות משהו?
זה פתוח לכולם ואין צורך לעשות כלום. ויותר מכך, אתם יכולים לגלות שאריסטו ואפלטון, ופילוסופים גרמניים מימי הביניים, וניוטון, ולייבניץ, ומרנדולה, ועוד אלפי חכמים מכל אומות העולם, למדו קבלה וקיבלו את החכמה הזאת כחכמה הכללית של הטבע.
שאלה: האם אברהם היה מי שפיתח את הקוד של הקבלה?
כן. אברהם היה דווקא מקרה פשוט יחסית. הוא היה אחד מהכוהנים בבל, אבא שלו ייצר ומכר פסלים ואברהם קיבל אנשים, טיפל בהם כמו כוהני הדת בבבל. בתקופה ההיא אנשים השתחוו לכל מיני עצים ואבנים, ובנו כל מיני צורות, כך התקדם הכול.
ופתאום הגיעה התפרצות האגו בתוך העם הבבלי. זה היה בערך 3.500 שנה לפני הספירה, ואז כמעט כל האנושות הייתה מכווצת שם, בערך שלושה מיליון איש. ופתאום הם התחילו להרגיש שנאה זה לזה. לפני כן כולם היו כמו משפחה אחת, אנשים פשוטים. ופתאום התחילו להרגיש התנגשות גדולה. ואברהם שטיפל באנשים שהגיעו אליו כדי להתייעץ איתו, כי הוא היה אדם חכם, ראה תופעה מסוימת ושאל את עצמו מה קורה? הוא התחיל לחקור את התופעה, ומתוך המחקר שלו הוא הבין שהאגו שהתפרץ, היה סמל אלגורי של מגדל בבל, סמל של בלבול שפות שבו אנשים הפסיקו להבין זה את זה. הוא הבין שזו תוכנית שמגיעה מהטבע כי הוא ראה את זה בהמון אנשים כתופעה כללית.
הוא הבין שהאגו כל הזמן גדל, אין מה לעשות נגדו, אלא אנחנו יכולים כל פעם לבנות מעליו קשר בינינו, למרות שאנחנו נמצאים בויכוח זה עם זה. ויכוח זה ויכוח, יש לו מקום, ואנחנו מעל הויכוח נעשה בכל זאת קשר כי אנחנו מבינים שזה הטבע שלנו להיות מנוגדים זה לזה, כל אחד חושב על עצמו בלבד ורוצה לנצל את השני, זה הטבע שלנו, שלך ושלי. אבל אנחנו גם מבינים שכדי להיות דומים לבורא, להיות בהרמוניה עם הטבע, אנחנו צריכים להיות כמו תאים בגוף אחד, מקושרים יחד. וכך זה צריך להיות אצל כולם.
ולמעשה, זה מה שהוא התחיל להסביר לבבלים, שאין ברירה, חייבים להיות מקושרים מעל כל מה שיש לנו, ומתפרץ היום. אבל נמרוד, המלך ששלט בבבל, התחיל לרדוף אחריו על מנת להרוג אותו ואברהם ברח.
היום אנחנו משתדלים לעשות אותו הדבר כי אנחנו נמצאים באותו המשבר בדיוק כמו שהיה אז, וכתוב בזוהר, שזה בדיוק מה שצריך לקרות בזמן הזה, כך בדיוק קורה. היום אנחנו מסבירים אותו דבר, שלמרות האגו הגדול, והעולם שלנו שנעשה עגול, וכולם תלויים זה בזה, אנחנו לא יכולים לנתק את הקשר. מעל האגו הכללי שבוער בינינו כמו אש בפנים, אנחנו צריכים לבנות קשרים של הבנה. כך זה צריך להיות, בשני המישורים. במישור הטבעי, בפנים, אני אגואיסט, רוצה לנצל את כולם רק לטובת עצמי, ומבחוץ לבנות קשר אחר, ואני חייב לשרת לכולם, לתת לכולם. ושתי הרמות האלה שמתגלות בי, בין האגו, בין כוח הקבלה, לבין כוח ההשפעה, הן צריכות להיות בגובה של מאה עשרים וחמש מדרגות, ובהן אני מתחיל לגלות את הבורא, הוא מתחיל כביכול למלא אותי. כך אנחנו צריכים להגיע לגילוי הבורא.
ולפי התוכנית, חייבים להגיע לכך, רק השאלה היא, האם נגיע לזה בדרך ייסורים גדולים, מכות, כמו לילד שלא רוצה להיות תלמיד טוב ונותנים לו מכות עד שירצה, או שאנחנו נגיע בצורה יפה, קצרה, אם אנחנו נבין את התוכנית, ונראה שכדאי לנו.
שאלה : אם בכל מקרה כתוב שבששת אלפים שנה הבורא יתגלה, אז למה להתחיל ללמוד קבלה, אם הוא היה צריך להופיע, אם הקבלה הייתה צריכה להתגלות, למה היא לא התגלתה הרבה לפני כן ונקבע ששת אלפים שנה?
האגו שלנו היה חייב להבשיל, "אגו" נקרא הרצון. דיברנו על כך שבהתחלה נברא רצון, והרצון הזה כל הזמן מתפתח, ובהתפתחות שלו הוא יורד ויורד דרך חמישה עולמות לעולם שלנו, ומגיע לכאן במצב שבור, הכוונה למצב האגואיסטי ביותר, אין עולם יותר גרוע משלנו, אין מצב יותר גרוע. ומכאן אנחנו צריכים להתחיל לעלות. כל הדרך, הירידה מעולם אין סוף לעולם שלנו נעשתה בצורה אינסטינקטיבית, כל התפתחות שלנו על פני האדמה בעולם הזה נעשתה גם היא בצורה אינסטינקטיבית, לא שאלו אותנו כלום.
מהדור הזה והלאה, עלינו לעלות ויש לנו אפשרות לעלות בהכרה, בהבנה שזה הופך את הדרך עצמה לקלה, מובנת, ויפה, שאני כמו פותח לעצמי אור ויודע לאן אני מתפתח, ולא ממשיך להתפתח על ידי מכות. אנחנו רואים מה קורה היום בעולם, אנשים לא יודעים מה יקרה מחר ומה קורה בכלל. כאן בברזיל אולי עדיין לא כל כך מרגישים זאת, אבל מה שקורה באירופה ובארצות הברית זה לא כל כך נעים. אנשים ממש מרגישים שיש איזשהו סוף, סיום.
אז חכמת הקבלה מתגלה כדי שאנחנו נעלה בחזרה לא כל פעם על ידי מכה ועוד מכה, אלא שנדע את כל המגמה, את התכלית והמטרה ונעשה את הדברים האלה, את העליות בהבנה, בהכרה. זו דרך טובה ויפה, מהר ובנוחות, במקום בייסורים גדולים. אבל סיום, סוף הדרך, היא באמת כמו שכתוב, שכולם חייבים ו"כולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם"1.
שאלה : אולי המשבר באירופה, קורה בגלל שהם לא השתמשו נכון או שהם היו יותר מדי אגואיסטים, אולי מה עכשיו הזמן שמלחמת הכוחות פשוט מיותרים ולא צריך להגיע לכאן משבר?
אני מאחל לכם כל טוב, אבל אם לא תהיו טובים, תרגישו מכה חזקה, אין ברירה. תוכנית הבריאה היא תוכנית, ואי אפשר לברוח ממנה, אלא זה תלוי בנו איך אנחנו נכנסים לתכנית ואיך אנחנו עוברים אותה. אי אפשר לברוח מזה.
אנחנו צריכים להגיע להשתוות עם הטבע. לא נדבר על א‑לוהים, נדבר על העולם שלנו. החוק הכללי של הטבע, הוא איזון, להגיע לאיזון, בחום, קור, פלוס, מינוס, שכל הכוחות יהיו מאוזנים. בטבע כל הכוחות מאוזנים חוץ מהאדם. האדם הוא כמו סרטן, "אוכל" את הטבע, ועוד מעט שלא יהיה לו מה לאכול, כי הוא ממית את הטבע, הוא גם ימות בעצמו. לכן עלינו להגיע לאיזון עם הטבע הגלובאלי, ואנחנו לא מסוגלים לעשות זאת עם האגו שלנו. לפי כל המחקרים, תוך עשרים, שלושים שנה, אנחנו גומרים את כל אוצרות האדמה, אנחנו הורסים את כל האקולוגיה.
מה זאת אומרת שלא יגיע לכאן משבר? אנחנו צריכים לראות מה הכוח, מה החוק הכללי של המציאות, לְאן הכל מתקדם. אני מדבר על מחקר של אלפי מדענים שכותבים על כך. בצורה כזאת אין לנו מה לחכות למשהו טוב.
האדם ממש מנוגד לכל הטבע, ובצורה כזאת אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות. גם לפי מה שקורה בחיים שלנו רואים, שאנחנו לא רוצים להתחתן, אנחנו מתגרשים, הילדים עוזבים את הבית, רבים משתמשים בסמים, הדפרסיה היא מחלה ראשונה בעולם, מה עשינו לפלנטה הקטנה שלנו, ככה ניתן להתקדם? זו נקראת התקדמות? אנחנו בעצמנו הורסים את עצמנו ולא מסוגלים לעצור.
אנחנו רואים מה שקורה באירופה כמה נמצאים כבר במשבר, ויהיו עוד ועוד, ולא יוכלו לעצור את עצמם. בגלל שיש להם רק כוח אחד, הכוח השלילי, כוח האגו. ואין מאיפה לקחת את הכוח החיובי, כדי לאזן בין שני הכוחות. יש באדם רק כוח רע אחד בלבד, כוח הטוב אין לו. כמו שכתוב "בראתי יצר רע" זהו. ואין כוח הטוב באדם, אפילו הטוב שהוא עושה לאחר זה כדי לנצל אותו.
אז איך נאזן את כוח הרע? בלי לדעת איך להוציא אותו מתוך החיבור בינינו, מהטבע, מבפנים, אנחנו לא נהיה מאוזנים. אנחנו לא מסוגלים לעצור את התהליך שלנו, שבו אנחנו הולכים ו"אוכלים" את כדור הארץ, עד להרס ממש את כל הציוויליזציה שלנו. ולפי כל המחקרים המדעיים זה קרוב. לכן, אל תחשבו שאם זה קורה באירופה, או באמריקה, בצפון אמריקה, זה לא קורה כאן. אנחנו כולנו קשורים זה לזה. היום לא צריך להילחם עם איזו מדינה, מספיק לנתק איתה את הקשרים, לבודד אותה, והיא כבר לא תהיה מסוגלת להתקיים.
אז מה שקורה שם, יהיה מורגש גם כאן. אי אפשר לברוח מכדור הארץ. לכן אני אומר שלשבת ולהרגיש, שבינתיים הכל טוב וקל, זה לא להסתכל קדימה. אני לא רוצה חלילה להפחיד אתכם סתם, אלא אני אומר שזו המגמה הכללית. זה מה שקורה גם לפי הסטטיסטיקה, ולפי כל הנתונים.
לכן, כולנו נצטרך להגיע לחיבור נכון בינינו, כדי לגלות את הכוח החיובי. ועל ידי שני הכוחות, השלילי והחיובי יחד, להגיע למטרת הבריאה. להגיע באמת למצב הטוב ביותר. יש הרבה חוגים בעולם שגם נמשכים לזה, כמו במקום שבו אנחנו נמצאים, גם מדובר על חיבור.
שאלה: איך האור של הקבלה מורגש בי ובקבוצה, ואיזה סימנים אני יכול לקבל כדי לדעת שהאור משפיע עלי?
אם אנשים מתחילים להתחבר מעל האגו שלהם, למרות האגו הפרטי של כל אחד. אדם עושה תרגילים להתחבר כדי לבטל את עצמו, ולהיות בתוך החיבור, במרכז של הקבוצה, לאבד את עצמו, ולהרגיש את האחרים במקום עצמו, אז בסופו של דבר הוא מתחיל להרגיש את הכוח שנמצא מחוצה לו, את הכוח העליון. כך זה מתגלה. יש לכך תרגילים מיוחדים, הרבה מאמרים, עם כוונות, עם כל מיני הפעלות, שאנחנו עוסקים בהם. אבל זה הכל בפנים, בעבודה הפנימית.
שאלה: האם נדרשת כאן אינטואיציה?
לא. אין כאן לא אינטואיציה ולא שום תכונות שיש לאדם הרגיל. חוץ מדבר אחד, הוא חייב לעזוב את כל התכונות שלו, כי כולן אגואיסטיות, ולצאת ולשפוך את עצמו לתוך הקבוצה. ואז הוא מתחיל להרגיש בקבוצה, את הכוח שנמצא מחוצה לו. שזה הבורא. ככה זה.
שאלה: הדתות הקריסטיאניזם, או היהדות נוצרו על ידי אנשים קדושים, שהיה להם כוח שבא מלמעלה, וכולי. איך יכול להיות שכומר או כהן, כמו אברהם, שלא היה להם כוח מלמעלה, פתאום יבואו ויגלו משהו שהיום יבוא ויתקן אותנו.
כמו שכתוב בתורה, זאת אומרת במקור, וכמו שכתוב בספרים שלפני התורה, בספרים שעוד כתבו בין בבל לבין התורה שמשה כתב, נניח במדרש הגדול, כתוב על אברהם וגם רמב"ם כותב על אברהם, הרבה כותבים עליו, שהיה עובד אלילים, כמו שהיו אז כולם. ומהתעמקות בתוך הטבע, הוא גילה את הא-לוהות.
א-לוהים זה נקרא החוק הכללי שבטבע. הטבע או הא-לוהים זה אותו דבר, זו אותה גימטרייה, 86. וכל אחד יכול לגלות זאת. אברהם לא היה יהודי, הוא היה סתם אחד מהבבלים. הוא קרא לעצמו יהודי אחר כך, מהמילה "ייחוד", להתחבר לא-לוהות. הוא קרא לעצמו ישראל כי זה ישר-אל, שזה דרך הישירה לא-לוהים, איך לגלות אותו. ובעצמו הוא היה סתם בבלי, ולא היו אז דתות ולא כלום.
כל הדתות, היהדות וכל היתר, התגלו דווקא אחרי שחכמת הקבלה נסתרה, אחרי חורבן בית המקדש השני לפני 2000 שנה בערך. "בית המקדש" נקרא שיש רצון לקבל שאנשים נמצאים בו בהשפעה הדדית, שיש קבוצה שמחזיקה את עצמה בערבות הדדית, באהבה הדדית. אם מגיעים שוב לשנאה כמו בבבל, זה נקרא חורבן, חורבן בית המקדש, בית של קדושה, בית של אהבה.
כשזה נשבר בקבוצת אברהם הנקראת "עם ישראל", לפני 2000 שנה, כולם איבדו קשר עם הא‑לוהים, בגלל שנשבר הקשר ביניהם, אז במקום זה הם התחילו לעסוק רק בכל מיני פעולות חיצוניות. ומזה נוצרה היהדות, ואחר כך גם הנצרות והאסלאם, מזה שאיבדו את הקשר עם הא-לוהים. אם הכוח העליון היה מגולה, לא היו דתות, הן כולן מתקיימות דווקא בגלל שהוא נסתר.
שאלה: אתה אומר שיש תנאים ללמוד קבלה, דווקא בקבוצה, ממקובל אמיתי, ממקורות. זה נראה מאוד מאוד מסובך. כי קודם כל המקורות כתובים בארמית או בעברית, ואין לי גישה לזה, זה נראה מאוד מסובך. אולי אני צריכה להיוולד בתוך משפחה של מקובלים כדי להיות מקובלת?
באמת, נכון להיום הארגון שלנו פועל בכל העולם. יש לנו קבוצות כמעט בכל עיר גדולה בעולם, מדפיסים ספרים בארבעים ושבע שפות, האינטרנט שלנו קיים בעשרות שפות ושם מופיעה כל חכמת הקבלה. את צודקת, בפורטוגזית זה עדיין לא מספיק, אבל בשפות אנגלית, עברית, רוסית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, אין הגבלות. כל מה שאדם צריך כדי ללמוד, נמצא. גם לגברים, גם לנשים, ולכל הדרגות מאפס ועד לתיקון השלם.
יש לנו כשני מיליון תלמידים בכל העולם, ואנחנו משתדלים לתת לכולם אפשרות. זה חינם ולא מחייב אף אחד בשום דבר. מי שרוצה להכיר את חכמת הקבלה שיכנס לאתר ויקרא. בצורה פשוטה, זאת אומרת, אין כאן שום התחייבות, או קשר הדדי, שום דבר.
אבל שוב אני אומר, אנחנו רואים נניח שארגון כמו כאן, בכל זאת גם מטפל בחיבור בין בני אדם. אני מודה מאוד שניתנה לנו הזדמנות להופיע ולדבר על עוד אופן אחר של חיבור בין בני אדם. תודה רבה לכל המארגנים.
(סוף ההרצאה)
-
"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו ל"א, ל"ג)↩