שיעור בוקר 16.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: נלמד קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "העבודה באמונה למעלה מהדעת". אנחנו ממשיכים מקטע מספר 63, מתוך כתבי רב"ש כרך ג', מאמר "סדר העבודה".

"כשהאדם מאמין בטוב ובעונג שישנו בלמעלה מהדעת, הוא בא לידי הרגשה בדעת, להכיר את הרע שבו. כלומר היות שהוא מאמין, מה שהבורא משפיע כל כך טוב ועונג, והגם שהוא רואה את כל הטוב למעלה מהדעת, אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב. נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע. והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."

(הרב"ש, מאמר 68 "סדר העבודה")

זה קטע לא פשוט.

שאלה: מה זה אומר "להרגיש בדרך קבע את הרע בתוכנו"?

שזה הטבע שלנו ואני יודע שעל זה אני עומד ואני יכול רק לתקן אותו בשימוש בעל מנת להשפיע. אבל בעצם היצר הרע שלי נשאר אלא שאני הופך אותו, בונה מעליו, למעלה ממנו, שימוש כיצר הטוב. יצר הטוב אין לי, אני בונה אותו מהיצר הרע.

שאלה: מה זה אומר שהתענוג והטוב נמצאים למעלה מהדעת?

כל התענוגים נמצאים באור העליון. האור העליון יכול להיות מורגש בנו רק בהשפעה זה נקרא "בכלי של אמונה למעלה מהדעת". מה זאת אומרת בכלי של אמונה למעלה מהדעת? למעלה מהאגו שלנו בהשפעה. שאנחנו בונים את ההשפעה למעלה מהקבלה זה נקרא "באמונה למעלה מהדעת", שם אנחנו מרגישים את הטוב. טוב אחר אי אפשר להרגיש, בצורה אחרת אי אפשר להרגיש טוב.

שאלה: מה המשמעות שהתחושה הרעה, דרכה להרגיש את הטוב ואת התענוג? מהי התחושה הרעה?

תחושה רעה זה כשאני על ידה מרגיש את התענוג והטוב זאת התחושה של הטבע שלי. שעד כמה שאני מכיר את הטבע שלי ברע אני מסוגל למעלה מזה להרגיש את תכונת ההשפעה כטוב ובה לגלות את העולם העליון, הכוח העליון.

שאלה: אנחנו יודעים מה זה לעשות דברים למעלה מהדעת, אבל מה זה להאמין למעלה מהדעת?

להאמין למעלה מהדעת זה נקרא "לקבל בכוח השפעה", לקבל בכוח השפעה זאת אומרת לקבל בעל מנת להשפיע או להשפיע בעל מנת להשפיע, זה נקרא "למעלה מהדעת". דעת זה קבלה, השפעה זה למעלה מהקבלה זה נקרא "למעלה מהדעת".

תלמיד: לעשות דברים שהם מעלה הדעת אנחנו יודעים אבל איפה מתבטאת האמונה? אנחנו יכולים לעשות דברים למרות שאנחנו חושבים אחרת?

אמונה זה נקרא "שנמצא למעלה מהדעת" אחרת איך אתה בונה אמונה? אמונה זה השפעה. איך אתה בונה כוח השפעה אם לא למעלה מכוח הקבלה, ויש בך רק כוח קבלה אתה מבקש מלמעלה שיבוא המאור המחזיר למוטב ואז הוא מכוח הקבלה שלך בונה לך כוח השפעה.

כמו שאנחנו מציירים שיש כלי ואז עליו צמצום מסך ואור חוזר. אז צמצום מסך ואור חוזר זה מגיע על ידי השפעת המאור מלמעלה. אם אתה מבקש שיתקנו אותך, שישפיעו עליך מלמעלה כוח השפעה, הבורא, אז מהרצון לקבל שלך, למעלה מהרצון לקבל שלך, הוא בונה לך אפשרות להשפיע.

תלמיד: זה נמצא רק בבקשה, רק בדרישה, רק בתפילה, זה לא בא מתוך רצון. איך אני מגלה רצון לזה?

זה בא מתוך הרצון שהאור מביא לך, ככה זה בא. האור מביא לך את הרצון, לאט לאט האור מביא לך רצון להשפיע. תעבוד בקבוצה, תעבוד בעשירייה ותראה שלאט לאט אתה רוצה שיהיה לך כוח השפעה. או שזה יבוא אליך בגלל שאתה מקנא באחרים, או שזה יבוא אליך בגלל שהאור שכבר משפיע עליך מביא לך את החשיבות של ההשפעה, אבל מגיע, מאיפה מגיע? מגיע.

אני לא יודע בעצמי למה, אבל אני פתאום רוצה לאהוב, רוצה להשפיע, רוצה להתחבר. איך יכול להיות דבר כזה, זה לא טבעי, זה כמו מחלה שאני לא ביקשתי. אני אולי דיברתי בעל פה, ככה בפה, אבל שהלב שלי רצה את זה? לא. אז למה קיבלתי מה שבאמת לא ביקשתי? כי ככה זה מסודר. ככה המערכת העליונה מסודרת זה נקרא "מלא לשמה באים לשמה", שאפילו שאני לא עושה תפילה נכונה, אין לי את הרצון הזה בלב, אבל אפילו פעולות שאין להן ממש דרישה אמיתית, מביאות את האדם לדרגה ראשונה של של לשמה, אבל רק לדרגה ראשונה. ואחר כך הוא כבר עובד עם הכוח הזה ומפתח הלאה, זה גם כתוב כך.

שאלה: מה המושג של בעל הסולם שאומר לי מה שהוא כותב "כי הכרת הרע והרגשה האיברים גורמת שיתקן את הרע", ממתי זה קורה דבר כזה הכרת הרע, ומה זה הכרת הרע?

כשרע לי אז אני מוכן להפטר מהרע ואז אני מגיע לטוב.

תלמיד: רע לי אז איך אני יכול להגיע מזה לטוב?

אני מרגיש שאני נמצא בחברה, ואני מרגיש פתאום שבחברה הזאת אני לא יכול להשתמש באגו שלי, שהם דוחים אותי, מזלזלים בי, לא רוצים אותי כי אני כזה אגואיסט, אז אני מחפש כבר דרכים איך אני אקטין את האגו שלי, אפטר ממנו, או אולי עוד יותר מזה, אהפוך אותו לרצון להשפיע שאז אני אגיע למצב שמכבדים אותי. תנסה ותראה.

תלמיד: זאת אומרת "בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא בהרגשת הכרת הרע"? זה הפוך ממה שהוא אומר פה.

למה? למעלה מהדעת יש לך מלא טוב ועונג, מלא, אין סוף. מטרת הבריאה היא להטיב ליהנות בעצמינו, שאנחנו נהנה מהכול, מאין סוף. מה אתה מדבר, אתה לא יודע איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו מרגישים ומה שאתה מפסיד.

תלמיד: ומתוך זה אני יכול להגיע להרגשת הרע, וזה למעלה מהדעת?

כן. תקנא בנו "קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם" שבו הוא נמצא, מהעולם התחתון לעולם יותר עליון. נראה אותך, אנחנו כבר מזמן מחכים לך למעלה.

תלמיד: זה לא כל כך מתלבש במשפט שהוא אומר פה, ומבחינת החכמה שהוא כתב פה, לא ברור.

אתה אל תבין, אתה רק תבקש להיות יחד איתנו, והכול יצליח.

תלמיד: ואז הכול יפתח?

כן.

שאלה: בתחילת המאמר כתוב שהוא רואה את הטוב למעלה מהדעת, ואחרי זה כתוב רק שהוא בא לידי הכרה של הרע. אז איך הוא קודם כל רואה את הטוב והעונג, ורק אחרי זה הוא מגיע להכרת הרע?

זה מגיע בכל מיני צורות, לסירוגין ככה וככה. כי כדי להרגיש את הרע, הוא צריך את הטוב. להכיר את הטוב, הוא צריך את הרע כנגדו. שניהם תומכים זה בזה.

שאלה: לפי הטקסט, מה זה אומר, "כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע." מי הם האיברים?

הרצונות, אין חוץ מרצונות בנברא שום דבר.

שאלה: הוא כותב כאן, "נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו". הפער בין ההליכה למעלה מהדעת, לבין ההרגשה, שאני לא מרגיש טוב, זה בעצם הכרת הרע שלי?

הכרת הרע שלי היא שאני מרגיש שהרצון לקבל שלי זה השונא שלי. זה הכול. ממש מרגיש אותו כשונא שלי. והוא נמצא בתוכי, ואני לא יכול לעקור אותו, ואז אני פונה לבורא שישמיד אותו.

תלמיד: מה לעשות אם אני רואה חבר שהוא חסר חשיבות?

מה זה חסר חשיבות?

תלמיד: נניח שהוא לא מגיע בזמן לשיעור, או רדום?

חסר חשיבות לגבי השיעור.

תלמיד: ויחד עם זה אני צריך להיות באמונה למעלה מהדעת, ואמרת קודם לחבר שצריך לראות איך עוזרים לו. איך מחברים את זה יחד, צריך לעשות את שניהם יחד?

מצד אחד, אני רואה חבר שאין לו דרגת חשיבות כמו שיש לכולם. מצד שני, אני צריך להגיד "עיניים להם ולא יראו", שאני צריך לראות בו את האדם החשוב, שאולי אני לא רואה אותו כך. מה לעשות? לברר. תדבר עם אנשים אחרים. אולי לא נראה לך, אולי אתה לא רואה אותו בגלל שאתה לא אוהב אותו, יש לו איזו תספורת שאתה לא אוהב.

תלמיד: לא, דווקא אני אוהב את אותו חבר מאוד.

אתה צריך להתייעץ עם החברים האחרים. תשמע מה שאמרתי, העצה פשוטה. אל תאמין למה שאתה רואה או לא רואה, מרגיש או לא מרגיש, אלא תתייעץ עם העשיריה.

שאלה: כשאדם מגלה בצורה ברורה את שפלותו ואת הרע שבו פעם נוספת, זה כבר לא מעורר בו יותר שמחה, אלא דווקא מביא ירידה. מי אשם בזה? הוא יכול שתהיה לו טענה כלפי העשיריה, או רק כלפי עצמו וכלפי הבורא?

הוא צריך להתלונן לבורא על זה שהוא לא מבין שזה מגיע מהבורא לטובתו.

שאלה: אמרת שהאדם צריך להתייאש מתוך הרצון לקבל שלו, ולבקש שהבורא ייתן לו אמונה מעל הדעת. הרצון לקבל מסובב אותך איך שהוא רוצה, מכניס אותך לתסביכים. מה זה אומר שאני מבקש מהבורא שהוא יעקור מהשורש את הרצון לקבל, זה אומר שאני צריך להיכנס לתוך החברים לנצח, לבקש תכונה כזו?

אנחנו צריכים לבקש רק על דבר אחד בעצם, להתקרב לחברים ובתוכם לבורא. הנטייה צריכה להיות פשוטה, כזאת בלבד ותמיד. וחוץ מזה לפעמים אתה יכול גם לעשות כל מיני פעולות נוספות לזה. אבל נטייה אחת היא, לתוך הקבוצה ולבורא שנסתר בתוך הקבוצה, שם הוא נסתר. זה הכול, להיות כל הזמן בזה.

תלמיד: במילים אחרות אני צריך לבקש מהבורא להימצא כל הזמן בהרגשה של התמוססות בחברים, וכל יתר הרצונות והמחשבות שהם איכשהו יהיו כרקע?

לא הבנתי. אני צריך כל הזמן לבקש מהבורא רק דבר אחד, שיעשה בינינו קשר עד כדי כך גדול, שאנחנו נראה אותו בתוך הקשר. כשאני מתחיל להרגיש את הבורא בתוך הקשר בין החברים, סימן שכבר הגעתי לדרגת הסולם.

תלמיד: וזה אומר שהוצאתי מהשורש את הרצון לקבל?

בינתיים, למדרגה הזאת.

שאלה: הוא כותב בקטע, הכלים המוכשרים לקבל. הכלי זה העשיריה, איך מכשירים את הכלי?

על ידי התפילה.

שאלה: כשאני מגלה את הרע שבי, שהחברים לא חשובים לי ושלא אכפת לי מהם, מה עלי לעשות, להתאמץ ולחשוב בכל זאת עבורם, או לבקש מהבורא שיתקן לי את היחס?

גם זה וגם זה, ועוד לבכות למה יש לי כזה יחס אליהם. ולהודות לבורא שגילה לי את היחס הזה אליהם שזה האמת. להודות לבורא על זה שמתוך היחס הזה אני יכול לפנות אליו, שיש לי סיבה לפנות אליו, שיתקן לי את היחס הזה מדחייה לאהבה כלפי החברים. ושייתן לי אפשרות בתוך האהבה שלי עם החברים לדרוש את גילוי הבורא, כדי לעשות לו בזה נחת רוח. ככה בשרשרת של כאלו בקשות אני מגיע עד גמר התיקון.

מה זאת אומרת? כשהאור העליון עולה מהמסך בראש הפרצוף, זה מה שהוא עושה, מסיבה לסיבה, לסיבה, לסיבה, עוד ועוד ועוד, עד שמגיע לכוח העליון ממש. כך אנחנו בונים את ראש הפרצוף. ואחר כך כבר מתוך זה מקבלים כוחות, עושים פעולת זיווג דהכאה, ומקבלים על מנת להשפיע.

שאלה: כשאנחנו מדברים על היצר הרע, או על היצר הטוב, אנחנו הרי לא מדברים על הרצון לקבל עצמו, אלא רק על הכוונה של האופן שבו אני רוצה להשתמש ברצון, נכון?

כן. את הרצון עצמו אני לא יכול לשנות. הבורא ברא רצון לקבל. רק כוונה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע אנחנו משנים.

שאלה: אתה קראת לקשרים בינינו, גשרים. אם להשוות את זה באלגוריה כזאת, עד כמה חשוב שכל גשר בעשיריה יהיה בנוי, או אם יש איזשהו גשר שלא מצליח להיבנות, האם אני יכול בינתיים לעזוב אותו לנפשו ולעסוק בגשרים אחרים, שבהם אני כן מצליח לבנות?

אני יכול לעזוב משהו שמפריע ואני לא יכול עכשיו להתגבר עליו ולתקן, ולעשות תיקונים אחרים, על מנת אחר כך לחזור ולתקן מה שחסר. אבל זה בכל זאת לא יברח ממני, אני אצטרך את זה לעשות.

שאלה: אמונה למעלה מהדעת נבנית על פני הסתרה, היא חייבת הסתרה כדי להיבנות, נכון?

כן.

תלמיד: ממש לא ברור, איך יכולה הסתרה להתבטל?

היא לא מתבטלת.

תלמיד: אז מה זה אומר שהמטרה בהשגחה גלויה, כלומר לא צריכה להיות הסתרה?

השגחה גלויה, זאת אומרת שהבורא הוא טוב ומטיב, אני מגלה את זה בכלים שלי. אם אני עושה צמצום על הרצון לקבל שלי, ובונה למעלה מזה צורת השפעה, צורת ההשפעה זה כלי של הבורא, אז בזה אני מגלה את התכונה שלו. זה כוח עליון מלמעלה שעכשיו מתלבש בי, ואני בו מרגיש את כל העולם העליון, את הבורא.

תלמיד: אז אין הסתרה?

ההסתרה היא כלפי הרצון לקבל שלי. כלפי הרצון להשפיע שפועל ממטה למעלה, אין הסתרה.

קריין: 64, רב"ש ג', מתוך כתבי רב"ש כרך ג' "שני יגיעות".

"בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, היינו ליראת שמים. לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות. ולכן בזמן שהרשע שואל השאלות, אז אומרים לו, שעכשיו הגיע הזמן, שאני יכול לקיים את עבודתי בבחינת אמונה, היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל - זהו סימן שתדע שעבודתי היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא, שאתה גרמת לי עכשיו מצוה, בזה שרק עכשיו מתגלה לעיני כל שדרך ה' הוא רק אמונה."

(הרב"ש, מאמר 572 "שני יגיעות")

זאת אומרת דווקא זה שמביאים לנו קושיות, נותנים לנו הזדמנות ללכת למעלה מהקושיות האלה ולקנות כלים דהשפעה. ולכן הרצון לקבל זה מה שהבורא היה צריך לברוא, כדי שלמעלה מהרצון לקבל אנחנו נוכל לקנות את התכונות שלו, ומהתכונות שלו לאט לאט לאסוף אותם בדמות של השפעה, ולבנות את הדמות שלו על פני הרצון לקבל שלנו.

שאלה: כתוב,"היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל". האם כשאנחנו שואלים שאלות, אתה עונה לנו דרך השכל או שאתה עונה דרך האמונה? כי אני לפעמים לא מבין אותך.

אני אומר לכם שהתשובות הן לפי איך שאתם שואלים. לא למעלה מהדעת, לא למטה מהדעת ולא בתוך הדעת. אלא איך שאתה שואל, כך אני עונה לך, באותה הרמה.

תלמיד: האם זה דרך השכל או דרך האמונה, או מהמקום שאתה נמצא בו?

אני לא נמצא איתך בהתקשרות כזאת. לא למעלה מהשכל, למטה מהשכל, באמונה, בקבלה, בהשפעה, לא נמצא. אנחנו מדברים כאן בהתקשרות שהיא בצורה שכלית, לא שאנחנו מתקשרים בצורת הכלים שיש לך ויש לי, ואז באיזו רמה אנחנו מתקשרים, בדרגת אמונה, או בדרגת דעת.

תלמיד: ומתי אפשר להגיע איתך לדרגה שאנחנו נדבר אותה שפה? מתי זה יכול לקרות?

מתישהו נגיע.

תלמיד: דרך מה, דרך העשיריות שלנו, איך?

וודאי שדרך עשירייה. ללא עשירייה אתה לא מכוון את עצמך. אתה מבין שיש כיול, יש איזה כפתור שאתה צריך לסובב אותו. כמו שאתה מחפש איזה גל ברדיו, אז אתה מסובב איזה כפתור נניח עד שאתה מוצא את הגל, כך אנחנו צריכים לסובב את הקבוצה, שתהיה קשורה ותהיה בגל אחד, ואז אנחנו כך מתקשרים בינינו ועם הבורא.

שאלה: האם האמונה למעלה מהדעת זאת מצווה?

אמונה למעלה מהדעת זה ציווי, ציווי מצד הבורא שאנחנו כל הזמן נשתמש בכלי הזה שנקרא "אמונה למעלה מהדעת".

שאלה: איך מתרחש המעבר מדעת ללמעלה מהדעת, האם זה כמו איזו קפיצה אל הלא נודע, או שאדם פשוט מצטרף לאיזשהו ידע או דעת גבוהה יותר?

המעבר מתוך הדעת ללמעלה מהדעת, זה על ידי זה שאני עובר מקבלה להשפעה. שאני מטפל בעצמי או מטפל בחברים. זה בעצם בפועל מה שאני צריך לעשות. ככה זה.

שאלה: בקשר לעבודה מעל הדעת, צריך לעשות מצוות כדי לעבוד מעל הדעת. יש כאן פסוק שאני לא מבין, כתוב שמצוות למעשה לא צריכות כוונה, אז איך אנחנו מחשבים את זה עם הכוונה שלנו להשפיע כשאנחנו עושים את המצווה מעל הדעת?

כמה שאתה חושב על מנת להשפיע זה מספיק כדי לעשות מצווה. אתה לא מסוגל יותר, מה אתה רוצה? לא מסוגל. כמה שנתנו לך כוח לחשוב על ההשפעה, עם זה אתה מבצע. זה כבר נקרא שאתה עושה מצווה.

שאלה: מה זה אומר תפילה שמתקנת את הרע, מתי אנחנו מתפללים את התפילה הזאת?

מתי שאתה מתפלל, אתה מתפלל. תבקש עם החברים יחד להתפלל על זה שהבורא יתקן אתכם, שאתם רוצים להיות מחוברים ביניכם ולהעביר כוח השפעה, כוח טוב אחד לשני, ושאתם מבקשים מהבורא שייתן לכם את הכוח הטוב כדי להעביר אותו לחברים. אז אתה לא מבקש עבור עצמך. אתה מבקש מהבורא תן לי כוח טוב, כי רק אתה הכוח הטוב, אז תן לי קצת כוח טוב כדי שאוכל להעביר את זה לחברים. אני לעצמי לא רוצה כלום, אני רוצה רק להיות מעבר ולהעביר להם את הכוח הטוב הזה. בבקשה, תן לי. אני לא רוצה כלום, רק להיות מעבר נקי, ממש צינור שלא נשאר בו שום דבר, רק בשבילם.

אבל כדי לבקש מהבורא בשבילם, אתה צריך להתכלל מהחיסרון שלהם במשהו, אז אתה צריך קודם לבקש מהבורא, תן לי כוח להרגיש אותם, להרגיש את מה שחסר להם, תן לי כוח להתקרב אליהם, תן לי להתכלל מהחסרונות שלהם, להרגיש מה חסר להם. ואז אתה פונה לבורא ומבקש על החיסרון הזה שקיבלת מהם, הרגשת בהם, והבורא נותן לך ואתה מעביר להם.

וכשאתה מעביר אליהם, יש לך עכשיו רווח כפול. קודם היתה לך רק נקודה שבלב, ועכשיו קיבלת מהם חסרונות שלהם והם מתחברים לאותה נקודה שבלב. וקיבלת מהבורא אור כדי להעביר את האור הזה דרך החסרונות האלה שקיבלת מהם אליהם, אז הרווחת כפול. אתה הרווחת גם כלי וגם אור, והכל על מנת להשפיע. אבל אתה קיבלת פי שניים.

קריין: קטע מס' 65 מתוך כתבי רב"ש כרך ב', מאמר מהי סעודת חתן".

"אם האדם מקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת, אפילו שאין לו שום הרגשה, ואין לו שום התפעלות, מזה שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים, מכל מקום הוא מסכים על המצב הזה, ואומר, שבטח כך הוא רצון ה', שיעבוד וישמש אותו בשפלות כזו, אם כן מה חשוב לו, איזו התפעלות הוא מרגיש מהאמונה כזו, כי על עצמו, היינו לתועלת עצמו, על זה הוא לא דואג, אלא רק מה שהוא לתועלת ה'. ואם ה' רוצה שהוא יישאר במצב הזה, הוא מקבל עליו בלי שום תנאים. וזה נקרא "כניעה ללא תנאי"."

(הרב"ש, מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)

זה לא פשוט. איך אנחנו יכולים לבקש מצד אחד, ומצד שני לא לעצמנו, פנייה ללא תנאי? רק כדי להשפיע לזולת. אבל איך אני יכול לנתק את עצמי ורק לזולת אני ארצה להשפיע? אני רוצה גם את הכוח הזה לבקש מהבורא, הכול נמצא בו. לי יש רק רצון לקבל מקולקל. אז אני מבקש מהבורא, תן לי בבקשה, למרות שאני לא רוצה, אבל אני מבקש מה שאני לא רוצה. תן לי בבקשה כוח כדי שאני אבקש ממך שתיתן לי כוח רצון להשפיע לזולת, שאז אני אפנה אליך ואבקש ממך מה אפשר להשפיע לזולת ומה אפשר לעזור לזולת. בבקשה, תן לי את זה. זו ממש כניעה ללא תנאי, אין לי שום תנאים, רק תן לי שאני אשפיע לאחרים, אני רוצה להיות צינור נקי, שלא תהיה לי שום אחיזה בכל המציאות העליונה הזאת, ממש רק להעביר ממך לכולם, לאחרים.

אנחנו צריכים להבין שבצורה כזאת פועל הכלי של אדם הראשון, שאף תא לא מקבל שום דבר לעצמו, אלא רק להעביר לאחרים. ובצורה אינטגרלית כזאת הכלי קיים, רק בצורה כזאת. ולכן הוא כולו משפיע. אבל מי מקבל? אף אחד. אז למי כל אחד משפיע? לאחרים. ואחרים מקבלים? לא, אף אחד לא מקבל, כולם משפיעים. אז למי הם משפיעים, למישהו שמקבל? אבל אף אחד לא מקבל. וכך זה יוצא. לכן המצב הזה נקרא "אור אין סוף", לא נגמר, אין גבול, אין סוף, אין משהו שכאן זה נעצר ואני לוקח, אף אחד לא לוקח. וכזאת מערכת, תבנית, אנחנו צריכים לבנות בעשירייה.

שאלה: בקטע כתוב על הבדיקה הזאת, ועכשיו גם שמעתי שהסברת כמה היא מורכבת. האם העשירייה היא תעודת ביטוח שאני לא טועה בבדיקה?

כן. אם אני נמצא בעשירייה ומתבטל כלפי העשירייה וכאילו מבקש, מברר בעשירייה מה אני רוצה לעשות בשבילם ואת זה אני מבקש מהבורא לבצע, אני בטוח לא טועה.

זאת אומרת להתבטל כלפי עשירייה, לברר בעשירייה מה הם צריכים ורק את זה לבקש מהבורא וזהו, כל כך פשוט.

תלמיד: כלומר, גם אם נדמה לי שאני טועה אבל עדיין אני עושה כל מה שאפשר בשביל להתבטל ולעשות עבורם ומהם לבורא, עדיין זה בכיוון הנכון.

רק זה בכיוון הנכון.

שאלה: בורא תמיד נסתר, וכל מדרגה זאת מידה של הסתרת הבורא. יוצא שאדם צריך לקבל את ההסתרה, כלומר לקחת את ההסתרה על עצמו ואז באותה מידה לבורא אין צורך להסתיר את עצמו כלפי האדם. יוצא שכוח האמונה זה כוח של הסתרה?

כן. כוח השפעה זה לא כוח הקבלה, זה כוח השפעה לזולת. אבל דווקא בזה אחר כך ישנו גילוי.

שאלה: ישנו אני כנמצא ברצון לקבל שלי, וכל מה שאני מקבל מהבורא אני בונה משהו מחוצה לי. מה זה המשהו הזה שאני בונה מחוצה לי, זה כלי דהשפעה או שזה אמונה למעל הדעת?

כלי השפעה מתקיים רק באמונה למעלה מהדעת, כי מתקיים למעלה מהרצון לקבל שלך.

שאלה: אמרת שהמערכת האינסופית זו מערכת שאף אחד לא מקבל. מי נהנה מכל הסיפור הזה, מי נהנה מהאור?

כולם נהנים יחד עם הבורא. כולם נהנים, כל אחד מקבל אין סוף ומרגיש בתוך ההשפעה האינסופית את הבורא, את הכוח העליון, הכתר. ככה זה.

שאלה: לגבי הבירור מה שחסר לחברים. מתי יודעים שביררנו מה חסר, זה משהו ספציפי, זה באופן כללי שהם לא בשלמות?

אתה לא מבין מה חסר לחברים אם כולם משתוקקים למטרת הבריאה? לא חסר להם שום דבר חוץ מכוח השפעה, חוץ מאהבת הבורא, את זה תבקש עבורם. "אבל אני לא צריך כוח השפעה? אני לא צריך גילוי הבורא שיתגלה?", אתה לא צריך כלום חוץ ממה שאתה רוצה להשפיע. תנסה לברר את הדברים האלה, תהיה לך שפה יותר ברורה.

שאלה: לפי מה שהסברת שאנחנו משפיעים אבל אף אחד לא מקבל את אור אינסוף, האם זה סוג של פרפטום מובילי כזה, שיש תנועה תמידית ללא חיכוך?

זה לא פרפטום מובילי, זה לא ללא גבול וסוף. אפילו שאנחנו אומרים אין סוף, זה לא שאין סוף בזמן, בתנועה, במקום, זה אין סוף בהרגשה שלנו שהיא וודאי סופית, אבל ההרגשה היא אינסופית. כי אם אתה אומר אינסופית אז כאילו אף פעם אין סיפוק. יש סיפוק אין סופי. אי אפשר להסביר את זה, ככה זה.

תלמיד: הכלי כאילו לא מתמלא, אלא מתמלא מתרוקן, מתמלא מתרוקן. אז מי הכוח שמניע את הדבר הזה כל הזמן?

אהבה.

שאלה: כניעה ללא תנאי, האם זה אותו דבר כמו גמר התיקון?

לא, גמר התיקון זה גמר התיקון. כניעה ללא תנאי זה התנאי שעל ידי זה אנחנו יכולים להתקדם לרכישת כלי יותר ויותר דלהשפיע. זה יכול להיות אך ורק בתנאי שאני לא שם שום תנאים, אלא מה שהעליון רוצה אני מוכן לכל דבר שהוא רוצה.

שאלה: אנחנו תמיד אומרים שצריך להתבטל כלפי הקבוצה, אבל איך עושים את זה בדיוק?

תשדל לשרת אותם בכל מה שאפשר. תתחיל מזה, פשוט מאוד.

שאלה: איך להגיע להכנעה ללא תנאי? תמיד יש איזשהם חשבונות פנימיים, אתה תמיד שוכח מההחלטה שקיבלת מראש להתבטל.

נכון. אלא מה אתה בוכה, שכל פעם אתה מברר יותר ויותר כלים חדשים? זה "ויהיו בעיניך כחדשים", ככה זה. אבל לאט לאט על ידי הקבוצה, כשאתה קונה את המצבר הגדול הזה שלידך, אז אתה נופל הם עולים, הם עולים אתה נופל, וככה כל הזמן כל הזמן, עד שכמו בפומפה אתם מתקדמים. העיקר לעבוד ביחד.

שאלה: בהקשר למה שאמרת לגבי העברת האור לחברים. נניח שנכללתי בחברים, בעשירייה, הרגשתי את החיסרון שלהם לחיבור, לאהבה, מה זה אומר שאני מעביר אליהם את האהבה הזאת, שאני מקבל אותה מהבורא ומעביר להם את האור?

אני פשוט מראה בקבוצה עד כמה אני אוהב אותם. אחר כך יהיו דרגות שאנחנו הפוך אולי, כמו בקוצק, אראה לכולם עד כמה אני מזלזל בהם, כדי לתת להם מקום עבודה, להאמין שאני כך עושה, אבל בפנים אני באמת אוהב אותם. אבל בינתיים אני צריך להראות להם את האהבה, דוגמה ישרה.

שאלה: איך לדאוג שהאמונה למעלה מהדעת אצלנו לא תהפוך ל"בעזרת ה'"? מין כותרת כזאת שהכול נופל עליה ואנחנו גורמים בעצם לזה שלא לעשות כלום.

אל תדאג. אם אתה נמצא בינינו, אתה לא תיפול לכאלו דברים של "בעזרת ה'". אתה כל הזמן תגלה את הרע שבך, ולא שאתה צדיק יותר ויותר, אלא שאתה רשע יותר ויותר. כך זה יהיה מאוזן, רע וטוב, טוב ורע, רע וטוב, טוב ורע, וככה אתה תעלה משלב לשלב בסולם.

שאלה: ברגע שאנחנו נרגיש את כוח ההשפעה, זה נקרא שאנחנו התחברנו באופן מוחלט?

ברגע שאתם תתחברו, אתם תרגישו את הבורא ביניכם.

קריין: קטע 66 מתוך רב"ש כרך ב', מאמר "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה".

"כשהאדם מכניע את עצמו ועובד למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את הדעת שלו, ואומר, שדעתו אינה שוה כלום, דהיינו, שדעתו של אדם מחייבת, אם ה' נותן לו כל צרכיו, מה שהרצון לקבל מבין שמגיע לו, אז הוא יכול לאהוב את ה', מסיבת שהוא ממלא לו כל צרכיו, לכן הוא אוהב אותו. ואם לא, אין הוא יכול להשפיל עצמו, ולומר שדעתו לא שוה כלום, אלא האדם מתרחק אז מה', ואומר, שאינו כדאי לעבוד את ה', אם אין ה' ממלא את רצונו. נמצא, שזה נקרא בעל גאוה, מטעם שהוא רוצה להבין את דרכיו של הבורא, במה הוא נקרא טוב ומטיב, אם אין הגוף מקבל מה שהוא דורש. ועל בעל גאוה זו אומר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". מה שאם כן אם הוא משפיל עצמו, ואומר, שאין בידי להבין את דרכי ה', ואומר מה שהדעת שלו מחייבת, אינו שוה כלום, אלא שהוא הולך למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, ועליו נאמר "רם ה' ושפל יראה". והוא זוכה שה' מקרב אותו אליו." 

(הרב"ש, מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה" 1991)

(סוף השיעור)