שיעור בוקר 29.11.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 490, עיתון "האומה"

אנחנו לומדים כאן מה שבכל אומה נמצאת האהבה הלאומית בכל אומה ואומה בצורה טבעית כי יש להם יסוד טבעי, ביולוגי מההורים המשותפים, מהקבוצה הקטנה שבעם, כל עם ועם. עם ישראל הוא לא כמו כל העמים הוא לא בא מאבא ואמא ומהם הוא התפתח, אלא הוא בא מכל העמים שהיו קיימים בבבל העתיקה, שאברהם קרא ובאו אליו חלקים מכל העמים. וכך הם התחברו, והחיבור ביניהם הוא לא בצורה ביולוגית טבעית שיש הורים משותפים לכולם ומתוך זה יש אופי ומחשבה מה שיש בכל אומה.

עד היום הזה אנחנו רואים שכך אנחנו יכולים לזהות את העמים, אלא יש ביניהם רק דבר אחד, קשר רוחני לא מהעולם הזה ב"ואהבת לרעך כמוך" שאברהם לימד אותם וחיבר אותם לעם. ולכן קרא לזה "עם ישראל" שהוא כולו מכוון לישר א-ל, לבורא, ורק בזכות שמקבל מזה כוח העליון הוא יכול להתחבר. ואם אין כוח עליון בו, בתוך הקבוצה הזאת, אז הוא לא נקרא עם, על אחת כמה וכמה ישראל כי לא מכוון את עצמו אליו לבורא, ואז זה סתם, זה פשוט זו אפילו לא קבוצה, יש לזה כל מיני כינויים למיניהם. ואת זה אנחנו רואים עד עצם היום הזה שכך זה למרות שההיסטוריה ארוכה, כך אנחנו מרגישים את זה עד היום.

שעם ישראל הוא לא עם, דומה לאגוזים בשק, ואם יש לחץ של השק של השונאים עליהם אז הם מתחברים, איכשהו מחזיקים את עצמם יחד כדי להינצל, אבל אם הלחץ הזה החיצון הוא נעלם, אז הקבוצה הזאת היא כמעט ונעלמת, בורחת לכל הכיוונים כמו אגוזים שנקרעים מהשק, וזו הצורה שלנו. מה קורה בינתיים? בינתיים מפני שהאומה הזאת היא לא אומה אלא קבוצה שחייבת להיות מחוברת, למה? היא צריכה בחיבור שלה מפני שהיא נציגה של כל העמים, שיש בה חלקים מכל האומות היא צריכה להגיע לחיבור ולתת לזה דוגמה לכל העמים שבעולם איך להתחבר.

שכל העמים זו בעצם אותה בבל שלא יצאה עם אברהם. אותה קבוצה שיצאה עם אברהם קיבלה את שיטת החיבור, היא צריכה לממש את שיטת החיבור ולהראות לכולם וללמד את כולם איך להגיע לחיבור. לזה האבולוציה האנושית, ההתפתחות האנושית מגיעה, לכן אנחנו צריכים, כי אנחנו נקראים ישראל, ישר א-ל כי אצלנו זה בלב הנטייה לבורא, ולא לאף אחד אחר, לפי תעודת הזהות או לפי עוד משהו שנקבע שהוא שייך לישר א-ל. אנחנו צריכים להראות את החיבור, ללמד את שיטת החיבור לכל העמים ועל ידי זה העולם יגיע לתיקון. ועד אז, כמה שאנחנו לא נממש את היעוד שלנו, אז אנחנו נרגיש לחצים, בעיות שהם ידחפו אותנו למימוש השיטה, והאנטישמיות תעלה, ויהיו עוד ועוד בעיות בזה מיום ליום יותר ויותר.

שאלה: דיברנו על זה, שיחד עם כל ההתערבבות והתהליך ההיסטורי של כל האומות, לכאורה עניין יסוד האומה לא נשאר מאיזה יסוד לאף אומה. האם בגלל שאיזו אומה מאומות העולם התחילה ממשפחה שגדלה והתחברה עם עוד משפחות, האם עד היום היסוד הזה באמת מחזיק אותם, כמו שהוא כותב פה, באיזו אהבה טבעית, ובגלל שישראל לא התחילה ממשפחה אלא מקשר רוחני, אז חסר להם אותו היסוד? זה נשמע משהו שהוא לא מספיק מוצק.

זה לא מוצק מספיק כשאתה מסתכל על כל העמים. אצלם להיות מחוברים יחד או לא מחוברים יחד, זה לא כל כך קריטי. זה לא קריטי כל כך. אז אני עם אופי שלי, וההוא עם האופי שלו והוא מהאופי שלו. אז גם כשאני מתחתן, אני מתחתן עם מישהו שיש לו כל התכונות הבהמיות כמו שאצלי יש תכונות בהמיות שונות. אז מה?

אז גם לאומה יש להם, בגלל הערבוביה היום, זה לא כמו שהיה. זה רק אומר שאנחנו גם צריכים להגיע להתכללות הזאת גם בצורה רוחנית. זה שבזמננו העמים נכנסים לחיבור, וכל העולם הוא הופך להיות לאיזה עם אחד נניח, אז אנחנו רק רואים בזה עד כמה שחסר כאן תיקון. שאחרי התיקון הגשמי, חייב לבוא התיקון הרוחני.

תלמיד: בעל הסולם כותב שמה שחסר לנו לעומת האומות זה אותו קשר של אהבה טבעית, אבל הקשר של אהבה טבעית מזמן כבר התערבב כל כך, ואנחנו באים פתאום ואומרים "לא. לנו צריך להיות".

לא. קשר אהבה טבעית לא יכול להיות אצלנו בצורה כמו שאתה אומר, כי הוא לא היה אף פעם. הוא אומר אהבה טבעית שלנו היא הייתה דרך הבורא. הקשר הזה חסר. כשהוא פונה לעמים ואומר, "אין לכם אהבה", ופונה אלינו והוא אומר "אין לכם אהבה", אלה שתי צורות אהבה שונות.

תלמיד: זאת אומרת, שגם לעמים אין אותה אהבה טבעית. כל הטיעון הזה של איזה יסוד ראשוני שחסר, הוא כאילו לא רלוונטי בימינו, כי הכול כבר כל כך מעורבב. אז מה עכשיו החיפוש אחרי איזה יסוד שהתחלנו ממשפחות?

לא. זה לא חשוב. אצלם היסוד, שהם מבינים אחד את השני. יש להם רצון להתקיים בלבד ושיהיה להם טוב. אחד אוהב שיהיה לו טוב במאכל עם מקלות סיניים, שני עם ידיים ושלישי עם מזלג. אז מה? או כמו אחד ששומע מוסיקה כזאת, והשני כזאת והשלישי כזאת. הכול מתערבב והיום זה כבר הכול אוּנו. אבל משותף לגמרי. ובכלל, זה אפילו לא משותף. זו תרבות חדשה, שאי אפשר להגיד כמעט שיש לה יסוד על משהו, אלא יש גם איזה מנהגים אותנטיים, אבל לא מתחשבים בהם.

אבל כאן מדובר אחרת לגמרי, שאצלם זה יסוד אחר ממה שבעם ישראל, והם מרגישים שחסר להם בחיבור דווקא. כשהם הולכים עכשיו להתחבר, ויש להם כל מיני צורות החיבור מעל הצורות הטבעיות, אז יש להם בעיה להתחבר. הם לא מסוגלים.

באירופה הם לא היו מוכנים לבטל את הגבולות? כן. נניח לבטל את הגבולות. הם לא היו מסוגלים. אתה חושב שלא נשאר להם כלום. לא, למרות מה שיש הם לא מסוגלים. וכל העולם הוא לא מסוגל, כי אין לו יסוד משותף. יסוד משותף זה רק הבורא.

תלמיד: דווקא על פני הערבוביה הזו, הטענה שישראל צריכה להתאחד כעם שהוא נבדל, זה כל כך חריג בנוף הגלובלי.

זה לא חשוב, חריג או לא. הוא חריג בגלל שיסוד החיבור שלו הוא יסוד אחר ממה שהעמים חושבים, שזה לא יסוד מטעם המשפחה. אז גם בהם כבר אין משפחה. גם הם כבר צריכים מתוך האבולוציה, מתוך ההתפתחות האנושית, הם גם צריכים להתחבר כבר למעלה לצאת מבבל העתיקה.

רק עכשיו יש יציאה מהבבל. זה שהם החליפו מקום מבבל לגרמניה, לטורקיה, לאנגליה וכן הלאה, אפשר לקרוא על זה לפני אלפיים שנה יוסף פלאביוס כתב. הוא כתב בעברית, ברוסית, באנגלית. יש בכל השפות. הוא כותב שם איך מבבל כל החמולות האלה, העמים הקטנים, איך שהם התפזרו בכל העולם ואיזה עמים נעשו מהם. אז הוא כותב, ממשפחה א', נעשו גרמנים. ממשפחה ב' נעשו טורקים. ממשפחה ג' נעשו שם לא חשוב, ככה כל העמים הוא כותב.

אבל מה קורה היום דווקא מיוחד? למה בעל הסולם כותב שהגענו למצב של גמר התיקון שצריך להתממש? כי אפילו אלו כבר המשפחות שהן גדלו לעמים, וכל אחד הוא בכל זאת היה חי פחות או יותר בגבול שלהם, בגבול שלו, כל אחד ואחד, אנגלים באנגליה, צרפתים בצרפת, גם שפות, גם הכול.

היום זה מגיע למצב שהם כולם מתערבבים. והם לא יכולים להתערבב, זה מפריע בחיבור שלהם.. יש הפרעה אחת גדולה, שאין יסוד המשותף. ולכן זה מתגלה, בצורה סמויה בינתיים, הדרישה, התביעה לעם ישראל, שהוא כביכול נושא בתוכו את שיטת החיבור. ואז הם אומרים שבכל הדברים אשמים היהודים.

שאלה: איך ישראל מתמזגת במגמה הזאת של ההתכללות בין כל העמים?

היא לא יכולה להתמזג באף מצב, הם יקיאו אותנו, הם לא יוכלו לסבול אותנו בתוכם. זה אנחנו שבאים ורוצים לפתוח להם עם חיבוק ועם כל הלב, כי אנחנו רוצים להיות יחד איתם "ואנחנו ניתן לכם הכול", וזה לא יעזור. תפסיק ללקק להם, זה לא יעזור. הם דורשים ממך לא את זה.

בינתיים הם לא דורשים אפילו, הם לא יודעים שאתה יכול לתת להם את זה, כי אין הפצה מצדך. אבל זה שאתה גורם להם רע, לא צריך הפצה, את זה הם יודעים, מבינים ובטוחים ב 100%. אין להם בזה שום ספק שבכל מה שקורה להם רע, אשם עם ישראל בלבד, ואני מסכים איתם.

שאלה: האם יש קשר בין אנטישמיות כלפי ישראל לבין המתנגדים כלפי בני ברוך כמפיצים את חכמת הקבלה?

זה אותו שורש. כשבני ברוך מדברים.. מה אנחנו, אנחנו נגד דת? אנחנו לא נגד דת, אז בבקשה, תעשו, אין לנו שום בעיה, גם אצלנו נמצאים דתיים חילונים וכן הלאה. לא, אלא אותה שנאה לחיבור, לעיקרון החיבור. במידה שיש קריאה לחיבור, במידה הזאת יש שנאה גם מתוך עם ישראל. עם ישראל עם כוונה, הגשמי, עם זה אי אפשר כאן לעשות שום דבר, השסע הוא ב"ואהבת לרעך כמוך" בעד או נגד. למעשה, לא מילים, במילים אז כולם מוכנים לזה.

שאלה: אמרת בהתחלה שעם ישראל זה קשר רוחני לא מהעולם הזה, לפי "ואהבת לרעך" שלימד אותם אברהם.

כן. קשר רוחני, הכוונה שהתחברו אליו אנשים שיש להם זיקה לזה, "נקודות שבלב" כפי שאנחנו קוראים, וחיברו את הנקודות שבלב ברשת. והרשת הזאת היא עם ישראל, לא גופים.

תלמיד: אז אותה הקבוצה הזאת של אברהם היא הפכה לעם, והיו להם התפתחות משלהם בית המקדש הראשון, השני, עליות, ירידות, ואז התפזרו.

התפזרו, למה? "יצא עם ישראל לגלות כדי לצרף להם נשמות הגויים", כך כתוב בתורה.

תלמיד: זאת אומרת, הם היו חייבים להתכלל עם שאר העמים.

זה חובה, זה עוד היה מבריאת העולם, לכן ברור שככה זה צריך להיות. אנחנו לומדים את זה משבירת הכלים. יש לך קצת כלים דהשפעה, אבל זה לא כלים זה חלק מהבורא, נציגות הבורא בתוך הרצון לקבל. אבל כלים דקבלה שהם למטה מפרסא, אותם צריכים לתקן. ואיך תתקן אותם אם כלים דהשפעה נמצאים למעלה מפרסא? על ידי השבירה הם מתערבבים, נכנסים אלו באלו, ואז על ידי זה אפשר לעשות מיון ותיקון.

מיון נעשה עד היום הזה פחות או יותר, עכשיו התיקון.

תלמיד: מה זה שאתה אומר, עם ישראל של היום נושא בתוכו את השיטה או את היכולת?

רשימות.

תלמיד: כשלומדים את המערכת הרוחנית כמו שהסברת עכשיו ממה שאנחנו לומדים מ"תלמוד עשר הספירות", באמת אפשר להבין את זה. אבל איך אפשר לנסות למסור את ההסבר הזה בצורה שהיא לא מחייבת הכרה?

לא ניתן. אלא אנחנו רואים מהמציאות, אם יש לאדם רצון להגיע לגילוי הבורא, למטרת החיים, לכל מיני הדברים האלה שהם קצת יותר גבוהים מהחיים שלנו, אז יש לו איזה זיקה, איזה שורש, איזה יחס לזה. לפי זה. אנחנו בעולמנו, בכלים שלנו הגשמיים לא יכולים לאתר יותר, אלא לפי הרצון של האדם. כך אנחנו קוראים לזה.

שאלה: מה הקשר בין אותה קבוצת אברהם שהתפזרה והתכללה עם כל העולם, ואותם אנשים שהיום נקראים "ישראל" או "יהודים" ברחבי העולם?

אותו הדבר. נטייה לגלות מהות החיים, מטרת החיים, מקור החיים, בקיצור את הבורא, את הכוח העליון. את השורש שלי, זה מה שאני רוצה לדעת.

תלמיד: משהו שהוא יותר קשור לענייני דיומא. אתמול התפרסם איזה סקר של סי.אן.אן לגבי אנטישמיות באירופה. בקיצור, חושפים היום עד כמה אירופאים מחזיקים בדעות, גישות וסנטימנטים אנטישמיים.

עד כמה הם מוכנים לשואה הבאה. מוכנים.

תלמיד: רק 20%.

נו בטח. בזמן שהיטלר התחיל היה פחות, הרבה פחות, ולא בקצב כמו שהיום זה צריך להיות.

תלמיד: אז שאלה היא כזאת, מצד אחד הסקר באירופה מראה את זה אבל בוודאי גם ברחבי העולם בכלל, רואים את היחס הזה המאוד מיוחד ועוין בדרך כלל כלפי היהודים. ומצד שני, היהודים גם כשהם מרגישים את היחס העוין הזה או שומעים עליו לפי סקרים כאלה, הם לא מבינים מיד מה הם צריכים לעשות.

לא, הם לא מבינים כמו שלא היו מבינים בזמן הנאצים. אמרו להם, סעו. היטלר וממשלתו היו יכולים לשלם, היו רוצים לשלם, הם התקשרו עם אורט בישראל, הם פתחו בגרמניה בתי ספר מיוחדים לחקלאות, לכל המקצועות, כדי שאנשים יהודים ילמדו שם ויעברו לארץ ישראל. הם היו משלמים לכל אחד שיעזוב את גרמניה וייסע לכאן. היהודים "לא, אנחנו גרמנים יותר מכם". "זו המולדת שלנו, אנחנו צריכים להיות כאן, זו השפה שלנו".

אתה לא יודע מה היה, תפתח קצת מסמכים מארכיונים, ואתה תראה מה קרה עד שהיטלר התחיל ללחוץ עליהם. כשהוא לחץ קצת, הוא ראה שאף אחד בעולם לא מגיב, עד שהוא הגיע למצב ש"אני אשרוף אותם", וגם אז אף אחד לא הגיב, ועוד יותר מזה, שלחו אליו עוד ועוד יהודים, כל אחד מהמדינה שלו.

ככה זה. כי מה, אתה חושב שאת זה הוא עשה? הוא דווקא בהתחלה היה לגמרי לא אנטישמי, והיו עם המפלגה שלו מחוברים המון יהודים, אפילו אבות הציונות.

תלמיד: אז מצד אחד היהודים מרגישים שהעולם מתייחס אליהם בצורה עוינת, מצד שני הם לא מבינים מה הם צריכים לעשות. פה במרווח הזה, מה צריך לקרות כדי שהם יקשרו בין התפקיד לבין היחס העוין?

הפצה שלנו. הפצה שלנו בכל חור, בכל אפשרות בכמה שאפשר, אחרת יהיה גרוע מאוד לנו ולכל העולם.

שאלה: זאת אומרת שבצורה מערכתית אין שום דבר מלבד הפצת חכמת הקבלה שיכול לקשר בין המוח היהודי לבין התפקיד שלו?

לא. אני מתכוון לא רק למוח היהודי, אני מתכוון גם שאומות העולם ישמעו קצת, כי אנחנו נמצאים בצרה איתם יחד, בשבירת העולם, בשבירת כל המציאות הזאת. בזה שהכול נשבר, מערכת הכספים, מערכת הניהול, הכול. התרבות, שהיא מלפני אלפי שנים, עוברת עכשיו ממש שבירה גדולה, מיוון, מרומא, ממצרים העתיקה, מישראל העתיקה, כל זה הולך עכשיו להישבר ממש. ואנחנו נמצאים איתם, וגם הם מסתכלים על אותו העולם, שהוא הולך לאבדון, מה לעשות.

וכאן אנחנו צריכים להסביר להם איפה נמצא המפתח לאושר, לשמחה, לטוב. בואו נעשה את זה בעבודה משותפת. כי אם אנחנו נמצאים כמו אז, בזמן [עליית] היטלר, היהודים לא ישמעו. ואתה רואה שהם לא שומעים. תנסה לפרסם משהו בישראל, הם לא יקראו את זה, מלכתחילה הם לא יקראו. הגויים באירופה כן יקראו את הדברים שלך וכאן לא. זה מה שנקרא "עם קשה עורף".

ולכן אנחנו חייבים לפרסם לכל העולם את הדברים האלה, ולא רק לישראל בלבד. כי היום כולם רוצים שינוי לטובה והוא איננו, והוא לא יהיה עד שיבינו את התיקון הנכון. היום לא יהיה פתרון. כמו שהיה אז, היום לא יהיה. אלא מה יהיה? תהיה התפרצות של מלחמת העולם. זה מה שיכול להיות, אם ההפצה לא תצליח.

שאלה: בדיוק היום זה כ"ט בנובמבר, 71 שנה לחלוקת הארץ. אני רואה שלא משנה מה ואיזה אירועים יהיו, וגם אם נצא בכותרת של "מתחילה שואה" זה לא מזיז לאף אחד, לפחות בישראל. אני לא רואה שזה עושה משהו, פשוט כלום.

הכוונה ב"עם קשה עורף", שבהתאם לכמה שאנחנו מיועדים לתיקון מלמעלה, כך אנחנו מתנגדים לתיקון הזה מלמטה, וכך זה צריך להיות. זה לא סתם שזה עם קשה עורף או לא הולך, לא רוצה, אלא לפי האיזון של כוחות הטבע זה לא יכול להיות [אחרת]. בקיצור, עד כמה שאנחנו כן מסוגלים לעשות, כך יהיו נגדנו הפרעות.

תלמיד: אז מה הטיפול בעם קשה עורף?

טיפול? נראה מה שיהיה. אני לא יודע, אינתיפאדות למיניהן, משהו. אבל זה לא יעזור. אם אני לומד ממה שהיה עם היהודים בזמן השואה, לפני שהיו מכניסים אותם לקרונות היו מספרים להם שהם נוסעים לבית אבות או משהו כזה.

תלמיד: בית הבראה.

לבית הבראה, אתה מבין. והם ראו מה שקרה, באיזו צורה התייחסו אליהם, איך הכניסו אותם לקרונות, אבל "לא", זו איזו הסתרה שהאדם לא רואה, לא מבין עד הרגע האחרון, לא מסוגל לעכל את זה. זה קשה עורף, זו הסתרה מלמעלה. וכאן רק ההפצה שלנו יכולה לעשות את השינוי.

תלמיד: איך?

איך? לכתוב עוד כמה מאמרים בשבוע, וכל אחד ואחד בכל העולם שיקבל את המאמרים שלכם מתורגמים ויפרסם את זה בכל המקומות ועוד ועוד במה שאפשר. הפצה.

תלמיד: איך זה יעזור בדיוק לקשיי העורף?

זה יעזור מאוד, כי בזה אתה מפזר את הכוח הרוחני הפנימי שלנו, שמלמעלה דרכנו הוא מתפזר בין כולם. זה לא שאתה מפיץ נייר, אתה מפיץ שם ניצוצין והם פועלים. רק בצורה כזאת, אין לך שום אמצעי אחר. תראה מה שבעל הסולם כותב.

שאלה: אז יותר מהכול "בני ברוך" אשמים?

בטח. לכן החשבון יהיה קודם כל איתנו. מי שמקבל מהבורא ניצוץ ולא מממש אותו נכון אז איתו ודאי יעשו חשבון קודם.

שאלה: אפשר לרכז פנייה דווקא לאומות העולם, כי ההרגשה היא שדווקא הם כן ישמעו אותנו. ולא רק זה, אלא העם שלנו דווקא כן מקשיב לאומות העולם, יש לאומות העולם השפעה מאוד חזקה, האוזן שלו פתוחה כלפי אומות העולם, ופחות כלפי מה שיוצא מאיתנו. איך אפשר לרכז פנייה דווקא לשם?

איך אפשר לרכז פנייה לאומות העולם? אנחנו עושים את זה בכל השפות עד כמה שאפשר, והיתר תלוי בכם. שאתם לא יושבים סתם כך ושומעים אותי, אלא במשך היום כל הזמן בכל רגע ורגע נכנסים לכל הרשתות ומפיצים שם את המסר שלנו.

האם יש לנו סל מסרים לזה, והאם מדובר שם על התיקון או סתם על הנשמה, כל מיני דברים כאלה? אתם נראים שם יפי עולם שדואגים לנשמה או אתה דואגים לעולם, לגוף? מה קורה בסל?

תלמיד: דואגים לגוף, לא לנשמה.

אם אתם עושים כך, אני לא הולך להסתכל, אני סומך עליכם, אתם לומדים ממני וצריכים לדעת מה לעשות כאן.

תלוי עד כמה שכל אחד ואחד לוקח מסרים נכונים מתוך סל המסרים בשפה ברורה ומפזר את זה עד כמה שאפשר במקומות שונים המיועדים לזה ברשת. זו העבודה שלנו.

שאלה: הזכרת שצריך להשתמש בכנס כאמצעי להפצה מצד אחד, ומצד שני גם דיברנו על העבודה הפנימית. האם אתה יכול לבאר את זה?

מתוך העבודה הפנימית שלנו אנחנו צריכים להבין שההפצה זה העיקר, אבל לא שאנחנו מפיצים מה שאנחנו עובדים פנימית, כי זה ודאי לא בגובה של העם. אנחנו צריכים מתוך הגובה שלנו להבין מה שכותב בעל הסולם ואיך לעבד את הדברים שלו בצורה עממית ביותר שמובנת, מורגשת, מרגשת, וכך להפיץ את זה בכל המקומות. זו העבודה שלנו, אין לנו יותר, חוץ מההפצה.

גם הכנס בעצמו זו הפצה, אבל היא בינינו. יכול להיות שבכנס, בין השיעורים שלנו, נעשה איזו סדנת הפצה, איך לעשות את זה, באיזה צורות אנחנו לוקחים את החומר, ואיך אנחנו מעבדים אותו. או אפילו לא מעבדים אותו כי הוא כבר מוכן, ולאיזה מקומות אנחנו יכולים להפיץ.

(סוף השיעור)