שיעור בוקר 08.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 227. "בית שער הכונות"

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 227, "בית שער הכוונות".

זה ספר, או חיבור אפשר להגיד, שבעל הסולם סידר אותו כי הוא רצה לחבר אחר כך סידור תפילה. אבל כנראה שהוא החליט שלא כדאי לעשות זאת מכל מיני סיבות, כי זה יכול לעורר מחלוקת וכן הלאה, ולכן ההקדמה לאותו סידור תפילה הפכה לספר "בית שער הכוונות". הספר בעצמו יפה מאוד, הוא כתוב בסגנון חדש, שונה מ"תלמוד עשר הספירות" ומ"פתיחה", והוא נעים גם בשיטת הכתיבה שלו.

קריין: "בית שער הכוונות", פרק א', מתוך "עץ חיים".

אות א'

* "הנה יש מאציל ונאצל, והנאצל יש בו ד' יסודות: אש, רוח, מים, עפר, והם ד' אותיות הוי"ה, והם חו"ב תו"מ, והנה הם טנת"א, והם הם אבי"ע שהם הם ד' בחי' שבאדם: א' אדם הפנימי שהוא הרוחניות הנקרא נרנח"י, ב' הוא הגוף, ג' הוא המלבושים שע"ג הגוף, ד' הוא הבית שיושב בתוכו האדם וגופו ומלבושו."

שאלה: מהם ארבעת היסודות שבאדם? הוא מדבר כאן על האדם הפנימי, הגוף, המלבוש, הבית, שהם כולם בתוך האדם.

הוא לא מתחשב באדם בשר ודם שאתה רואה בעולם שלנו אלא הכול מדובר על רוחניות. הוא אומר כך "הנה יש מאציל ונאצל," על המאציל, על הבורא הוא לא מדבר בינתיים. "והנאצל יש בו ד' יסודות:" הוא קורא לזה ד' יסודות "אש, רוח, מים, עפר," על איזה נאצל הוא מדבר אנחנו לא יודעים, ואנחנו גם לא יודעים למה הוא מתכוון בשמות האלו - אש רוח מים עפר, זה לא מה שאנחנו מכירים מהעולם שלנו. "והם ד' אותיות הוי"ה," הוא מסמל אותם באותיות, בסימנים "והם חו"ב תו"מ," חכמה בינה תפארת ומלכות, פה כבר מדובר על המבנה. "והנה הם טנת"א," טעמים נקודות תגין ואותיות, שכבר כל הבחינות האלה מחוברות יחד במערכת "והם הם אבי"ע" שמסמלים לנו ארבעה עולמות - אצילות בריאה יצירה עשיה, "שהם הם ד' בחי' שבאדם:" זאת אומרת האדם כולל בתוכו את כל הבחינות האלו, עולמות, בחינות, ספירות, אותיות, אש רוח מים עפר, הכול בתוך האדם שכנראה נקרא "נאצל" "שהם הם ד' בחי' שבאדם: א' אדם הפנימי שהוא הרוחניות הנקרא נרנח"י," אלו הם חמישה אורות שממלאים את פנימיות האדם, "ב' הוא הגוף, ג' הוא המלבושים שע"ג הגוף, ד' הוא הבית שיושב בתוכו האדם וגופו ומלבושו".

כך הוא רואה את המבנה הכללי, נמשיך ונראה.

קריין: אות ב'.

אות ב'

"וכל בחינות אלו כלולות מד' בחינות, ואלו הם: בחי' א' של הרוחניות היא נשמה לנשמה ונר"ן. בחי' הב' שהוא הגוף, הוא העצמות, שבהם המוח מבפנים, והגידין, והבשר, ועור. וכמש"ה עור ובשר תלבישני ועצמות וגידין תסוככני."

קריין: שוב אות ב'.

אות ב'

"וכל בחינות אלו כלולות מד' בחינות, ואלו הם: בחי' א' של הרוחניות היא נשמה לנשמה ונר"ן. בחי' הב' שהוא הגוף, הוא העצמות, שבהם המוח מבפנים, והגידין, והבשר, ועור. וכמש"ה עור ובשר תלבישני ועצמות וגידין תסוככני."

קריין: אות ג'.

אות ג'

"בחי' ג' שהם הלבושים, הנה הם נודעים שהם לבושים המוכרחים אל כהן הדיוט: כתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט, כי אותן הד' דכ"ג הם לבושים היותר עליונים מאלו, כנזכר בזוהר, שאלו הם לבושים שם אדנ"י, ואלו הם לבושי שם הוי"ה, אבל עיקרם אינם אלא ד' בחי'. בחי' הד' והוא הבית, יש בית, וחצר, ושדה, ומדבר. אמנם בכל אלו הד' בחי' הפרטיות, יש בחינה א' כוללת כולם, והיא ממוצעת בין בחי' ובחי' הכוללת שתיהן."

קריין: שוב אות ג'.

אות ג'

"בחי' ג' שהם הלבושים, הנה הם נודעים שהם לבושים המוכרחים אל כהן הדיוט: כתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט, כי אותן הד' דכ"ג הם לבושים היותר עליונים מאלו, כנזכר בזוהר, שאלו הם לבושים שם אדנ"י, ואלו הם לבושי שם הוי"ה, אבל עיקרם אינם אלא ד' בחי'. בחי' הד' והוא הבית, יש בית, וחצר, ושדה, ומדבר. אמנם בכל אלו הד' בחי' הפרטיות, יש בחינה א' כוללת כולם, והיא ממוצעת בין בחי' ובחי' הכוללת שתיהן."

קריין: אות א', "אור פשוט".

פירוש אור פשוט לאות א'

"הנה יש מאציל ונאצל, והנאצל יש בו ד' יסודות וכו'. מלמדנו כאן כלל גדול כולל כל החכמה, להשכיל לדעת, איך הכלל כולו עם הפרטים הקטנים ביותר דומים זה לזה, כי כל המציאות בכללותה העליונים והתחתונים יחד, הם רק חמש בחינות: כתר חכמה בינה תפארת ומלכות בלבד, הנקראות בשם חמשה עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. אשר א"ק הוא כתר, שפירושו שורש הכל ומאציל, ועולם אצילות הוא חכמה, ועולם הבריאה הוא בינה, ועולם היצירה הוא ת"ת, ועולם עשיה הוא מלכות. והם בחינת ארבע אותיות השם הוי"ה: י' חכמה, ה' ראשונה היא בינה, ו' הוא ת"ת, וה' תתאה היא מלכות. וכן הם נקראים: טעמים, נקודות, תגין, אותיות. נמצא שכל העולמות כולם נכללים רק בשם הוי"ה אחת, דהיינו חכמה ובינה תפארת ומלכות, וקוצו של יוד הוא בחי' המאציל, דהיינו עולם א"ק. וכנגד זה אין לך פרט קטן בכל המציאות, שלא יהיו בו חמש בחינות אלו כח"ב תו"מ.

וטעם הדבר הוא, כי אין לך שום דבר נאצל ונברא זולת ע"י ספירת המלכות, והמלכות כוללת בהכרח ארבע בחינות עליונות ממנה וקודמים אליה שהרי היא התחתונה מחמשת הבחינות. ולפיכך, עשר ספירות הראשונות שיצאו אחר צמצום ראשון, הנקראות עולם א"ק, או קו א"ס ב"ה, המתחיל בסמוך לא"ס ב"ה ומסתיים בנקודה דעולם הזה, הנה הוא יצא ע"י זווג בספירת המלכות, וע"כ יש בו בהכרח חמש בחינות הנ"ל. וכן ארבעה עולמות אבי"ע וכל הפרטים אשר בהם, היוצאים ג"כ על ידי זווג בספירת המלכות, הרי יש גם בהם בהכרח אותם החמש בחינות.

וצריכים לדעת, שעשר הספירות כח"ב חג"ת נהי"ם, אינן אלא חמש בחינות בלבד, שהם כח"ב תו"מ כמ"ש הרב בע"ח שמ"ז פ"א ובשער י"א פ"ה, ומה שאנו מחשבים עשר ספירות, הוא משום שתפארת בלבדה יש בה שש ספירות חג"ת נה"י, ע"ש. ומה שת"ת בפני עצמה כוללת שש ספירות, הוא מטעם התכללות הספירות זו בזו, וכל אחת כלולה מכולם. וע"כ יש חמש בחינות בכתר, וחמש בחינות בחכמה, וחמש בחינות בבינה, וחמש בחינות בז"א, וחמש בחינות במלכות. אמנם התכללות ג"ר בת"ת, אינה התכללות שלמה, כי ספירת ת"ת היא אור חסדים ובחינת גופא, ואיך תכלול בתוכה את שלש הבחינות כח"ב שהם אור חכמה בעיקר, ולפיכך נבחנת בה התכללות כח"ב, שירדו ממדרגתם ונעשו לג' חסדים, וע"כ נשתנה שמייהו לחג"ת, ולכן נקראות בה ה' הבחינות בשם חג"ת נ"ה, שזה יורה שכח"ב שנכללו בת"ת, נעשו בה לבחינת חסדים ואין בהם חכמה, ונצח הוא בחינתו עצמו, והוד היא התכללות המלכות בה, וכן הן נקראות ה' חסדים להוראה זו.

גם במלכות אין התכללות כח"ב בשלימות, וגם בה הן נקראות חג"ת כמו בז"א, וחמש הבחינות חג"ת נ"ה נקראות בה חמש גבורות, להיותן כולן בחינת גבורות. וכן ספירת היסוד היא בחינת התכללות מה' חסדים שבת"ת, ואינה בחינה חדשה בפני עצמה. כמ"ש הרב בע"ח שער דרוש הנקודות פ"ה.

באופן, שאלו הע"ס הן לא פחות ולא יותר מחמש בחינות, אשר כל אחת מהן נכללת מכולן. ויש הפרש בענין זה של ההתכללות, כי רק ג"ר נכללות מכל חמש בחינות בשלימות, וע"כ נבחנות שיש כח"ב תו"מ בכל אחת מהן בשלימות. אבל בת"ת, שכח"ב נעשו בה לחסדים, נמצא שאע"פ שהיא כלולה מכח"ב, מ"מ היא חסרה מהן, שהרי נעשו בה לבחינת חג"ת, ולהוראה זו נבחנת הת"ת לשש ספירות חג"ת נה"י, בכדי להדגיש את חסרון כח"ב שבה. ולפיכך נמצא, שכח"ב כלולה כל אחת מהן מע"ס ממש, שהן ג' הבחינות כח"ב, ושש ספירות של ז"א, ומלכות, כי חידוש זה שנעשה בז"א שחמש הבחינות נעשו בו לה' חסדים, נכלל ג"כ בכל אחת מן כח"ב. אבל ז"א אין בו אלא שש ספירות חג"ת נה"י בלבד, כי הוא אין בו מג' הבחינות כח"ב, רק ג' חסדים הנק' חג"ת, כנ"ל. נמצא שאלו חג"ת נה"י הכלולות בת"ת לבד, אינן למעליותא על ג"ר, אלא להיפך שיורה על חסרון ג"ר בו. וזה מפורש בדברי הרב בע"ח בשער י"א פ"ה. ע"ש, ובכל המקומות הנ"ל. ועי' בתלמוד ע"ס חלק ה', ששם נתבאר זה היטב וזכור דברים האלו, כי זולתם אין שום הבנה בדברי הרב.

ומה שהרב מחשב רק ארבע בחינות חו"ב תו"מ, ולא חמש בחינות כח"ב תו"מ, הוא משום שהכתר נבחן לשורש אל כל ד' הבחינות, ואינו נמנה עמהם."

מה אתם חושבים? מה ההתרשמות מהטקסט? מה שטוב בספר הזה, שהוא כולל, הוא נותן תמונה כללית על כל הבריאה, על התפקיד שלנו ועל מבנה המציאות, והוא באמת מקרב את האדם לנושא בלי להיכנס לפרטים מרובים כמו שיש ב"תלמוד עשר הספירות".

שאלה: היו פה הרבה מושגים ושמות, ואמרת בדברי ההסבר בהתחלה שהספר נכתב כספר על כוונות לתפילה. השאלה שעולה היא, האם האדם צריך לדעת את כל המושגים והשמות האלה בשביל שיוכל להתפלל נכון?

לא מדובר על תפילה כמו שאנשים רגילים להתפלל. לאט לאט נגיע למצב שנכלול את המושגים האלה בתוכנו, ולפי המושגים האלו נתקשר יותר ויותר להבחנות רוחניות, ואז זה יהיה לנו כתפילה.

שאלה: איך לגשת ללימוד של "בית שער הכונות" כמו תע"ס לחפש הבחנות או כמו "זוהר" יותר לצלול עם הטקסט, מה הגישה הנכונה?

אני חושב שזה ספר שאפשר לצלול בו. הוא גם קצת מה"זוהר" וקצת מ"תלמוד עשר הספירות" כביכול לפי סגנון הכתיבה שלו. אבל העיקר אנחנו צריכים להשתדל להיות קרובים לטקסט, כמה שאפשר לזרום עם הטקסט. אז אנחנו נראה איך הטקסט לוקח אותנו וככה מעביר אותנו מדף לדף ומתחילה לסוף.

תלמיד: האם להפעיל את השכל או לזרום עם הרגש?

אני חושב שזה מגיע דרך הרגש לשכל.

שאלה: למה כשאתה אוהב ד' בחינות דאור ישר, דומם, צומח, חי ומדבר, למעשה אתה אוהב את הבורא יתברך ויתעלה, הטוב והמיטיב, המשפיע, שברא בריאה נפלאה כזו?

אני לא יודע.

שאלה: קטע ממש יפה ומקבלים הרגשה טובה. כתוב, "כנגד זה אין לך פרט קטן בכל המציאות, שלא יהיו בו חמש בחינות אלו כח"ב תו"מ." נגיד אני רואה כיסא, שולחן, ומתחיל ללמוד להרגיש מהם כח"ב תו"מ או כל מיני דברים במציאות, עשירייה, איך להתחיל לראות את זה כך?

הוא מדבר על בחינות רוחניות ולא על כיסא ושולחן.

שאלה: הוא כותב "שאלו הע"ס הן לא פחות ולא יותר מחמש בחינות, אשר כל אחת מהן נכללת מכולן." כשאנחנו קוראים דברים כאלה, מה אנחנו מסוגלים להבין, ומה צריכה להיות צורת העבודה שלנו?

אנחנו למדנו שכל המציאות מתחלקת לחמש בחינות. בחינת שורש, א', ב', ג', ד'. ואחר כך בחינה ד' עושה מה שהיא עושה, צמצום, מסך, אור חוזר, חלוקת כל המציאות לספירות, פרצופים, עולמות וכן הלאה. ואיפה אנחנו קיימים בכל החלוקה הזאת, אנחנו בני אדם, איך אנחנו תופסים את המציאות, איך אנחנו מרגישים את המציאות. על זה אנחנו לומדים.

תלמיד: על מה אנחנו צריכים לחשוב כשקוראים דברים שאני בכלל לא מבין מה כתוב שם?

אנחנו צריכים לחשוב על המציאות שבה אנחנו קיימים ואיך אנחנו יכולים את המציאות הזאת לקלוט ולסדר את השכל שלנו כך שהמציאות ההיא פשוט תיכנס לתוך השכל שלנו, לתוך הרגש שלנו ונוכל לקלוט אותה ולעבוד עימה.

תלמיד: אמרת לפני הקטעים, חברים תמיד תחשבו על האור המחזיר למוטב כאשר אתם קוראים קטעים. אנחנו צריכים למשוך את האור המחזיר למוטב?

זאת הכוונה התמידית שאנחנו רוצים לקבל מזה שאנחנו קוראים, שומעים לומדים - המאור המחזיר למוטב.

שאלה: כשלומדים קטעים כאלה, איך לשאול שאלות?

על מה שאתה רואה בטקסט ואתה משתדל להבין את הקשר סיבה ומסובב, אז לפי זה אתה שואל. שתהיה לך כמה שיותר הבנה של המערכת, באיזו מידה כל המילים האלה קשורות זו לזו, מה הם רוצים לספר לנו וכן הלאה.

שאלה: אבל אתה תמיד אומר לא לערב את המוח. יש המון שאלות שעולות מהטקסט, אבל זה הכול מהראש.

הכול מהראש בינתיים, מה אפשר לעשות? אם אנחנו עדיין לא תופסים בכלים הרוחניים, אלא רק בכלים הגשמיים, אז הכול בראש.

תלמיד: איך עוברים מזה לזה?

לא עוברים מזה לזה. בינתיים את מה שאתה קורא ומבין בשכל הגשמי שלך, אתה רוצה לסדר את הדברים האלה ושואל.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לקבל את זה כמו הסבר על המציאות. לאיזו מציאות אתה מתכוון? מה זו מציאות?

מציאות היא עשר ספירות, לא יותר ולא פחות. זה מה שהבורא ברא, מהמציאות שנקראת "כתר", ולמטה מהכתר הכול יוצא עד המלכות. על עשר ספירות אנחנו מדברים, זו כל המציאות.

שאלה: למה זעיר אנפין הוא שש ספירות ואין לו כח"ב, ולמלכות יש כח"ב והיא עשר ספירות?

כי הוא זעיר אנפין. אתה צריך ללמוד איך הוא יצא ולמה אין לו ג"ר. תפתח את התוספות לכל חלק ב"תלמוד עשר הספירות", שם יש כזאת שאלה וגם תשובה.

שאלה: למה בזעיר אנפין כח"ב הפכו לחג"ת?

כי אין לו אור חכמה.

שאלה: בסעיפים א', ב' וג', הוא מתאר את המבנה של הפרצוף הרוחני. האם מבחינת ההרגשה יש הקבלה בין הפרצוף הרוחני לבין הגוף הגשמי?

לא. בשמות כן, יש מין דמיון כי כך אנחנו קוראים לחלקים האלה, בשר, עור, עצמות, ראש, תוך, סוף, אבל באמת אין בזה שום דבר. מבחינת ההתלבשות, אם תגיד שבראש מתלבש ג"ר ובתוך מתלבש ווק וכולי, אין דבר כזה, בכל הגוף שלנו ובכל העולם שלנו אין שום עניין רוחני ולא צריכים לדמיין את זה.

תלמיד: כלומר כל עוד לא מגיעים להשפעה של ממש, אז אין לנו אפשרות להרגיש מה שקורה בפרצוף רוחני.

לפני שאתה מקבל תכונות של פרצוף רוחני אתה לא יכול להרגיש מה קורה בפרצוף רוחני.

נשתדל לחזור על הטקסט הזה עד מחר.

שאלה: האם צריך להכיר את הטקסט הזה?

צריכים לקרוא אותו כמה פעמים מפני שכאן בצורה תמציתית יש באמת את כל מה שיש בתע"ס.

שאלה: איזו עבודה פנימית אנחנו צריכים לעשות כאשר הטקסט הזה הוא מאוד גבוה ולא מובן? איך להתייחס למילים האלה?

אם תקראו אותו כמה פעמים, אז הוא יהיה בטוח מובן, הוא לא קשה.

שאלה: איך המקובל משתמש בכל הפרטים האלה בעבודה הרוחנית שלו?

הוא פשוט מכיר אותם. הוא מתחיל לזהות בתוך עצמו את כל הפרטים האלה בשמות ובהבחנות.

שאלה: מה הם אותם ארבעת היסודות של המבנה הכללי של הבריאה?

אש, מים, רוח, עפר. נכיר אותם בהמשך.

שאלה: מה הכוונה שעשר ספירות מתקבצות לחמש?

אנחנו יכולים לדבר על עשר ויכולים לדבר על חמש, מפני שבחינת זעיר אנפין כוללת בתוכה שישה חלקים, שש הבחנות.

שאלה: מדוע תפארת כוללת שישה חסדים?

על זה נלמד.

שאלה: האם אנחנו צריכים לנסות להרגיש את הטקסט הזה בסוגי הקשר בינינו בעשירייה?

יכול להיות, תנסו. העיקר להיות קשורים לטקסט ככל האפשר.

(סוף השיעור)