שיעור בוקר 11.05.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחברים לאין עוד מלבדו"

מאי 2025

שיעור 2 - להאמין שהבורא הוא טוב ומיטיב

קריין: הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי, "מתחברים לאין עוד מלבדו" מאי 2025. שיעור מס' 2 - להאמין שהבורא הוא טוב ומיטיב.

שיעור מס' 2 - להאמין שהבורא הוא טוב ומטיב, קטע מספר 1

"אנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב, לרעים ולטובים". ויש להבין זה בעניני העבודה היינו אלו שרוצים להתקרב לה', ושזה נקרא אצלם טוב, היינו שרק לזה הם מצפים, שיזכו לבוא לדביקות ה', א"כ מה יש לפרש כאן "לרעים ולטובים". היינו מדוע הם נקרא בבחינת "רעים" אם אנו מדברים באדם שרוצה להגיע להטוב שנקרא אצלו דביקות ה', ולפי"ז, מה אנו מכנים מדרגת "טובים".

ולהבין זה צריכים להקדים את ענין מטרת הבריאה, שידוע שענינו הוא, להטיב לנבראיו, ולפי"ז משמע מה שאנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב". הכוונה, כמו שאמרו חז"ל "שמדרך הטוב להטיב". וע"ז אנו מאמינים שהוא מטיב לרעים ולטובים. היינו שגם הרעים יקבלו את הטוב ועונג.

ולפי פירוש הפשוט צריכים לומר, "רעים" נקראים אלו אנשים שעושים רע לאחרים, היינו שהם דואגים אך ורק לטובת עצמם, ולא להשפיע. ו"טובים" אלו אנשים שאוהבים לעשות טוב לאחרים שהם האנשים הנקראים טובים. ומשום זה צריכים לפרש "הטוב. ומטיב לרעים ולטובים" היינו שגם אנשים רעים שהם משוקעים באהבה עצמית שגם הם יקבלו טוב ועונג.

ולפי הכלל שאנו לומדים שעל כלים דקבלה בעמ"נ לקבל היה צמצום והסתר, שבמקום הזה לא יחזור האור להאיר והוא ישאר בבחינת חלל פנוי מאור, והצמצום הזה הנקרא צמצום א' שאף פעם לא יתבטל, רק הצמצום ב' יתבטל, אבל המקבל בעמ"נ לקבל אף פעם לא יקבל, א"כ איך אפשר להתקיים "ומטיב לרעים ולטובים", הלא אין להם כלי קבלה על שפע עליונה הנקרא "להטיב לנבראיו".

ואאמו"ר זצ"ל אמר פעם, היות שיש באדם ב' מיני כלים: א. כלים דהשפעה, ב. וכלים דקבלה, הנקרא בלשון הקבלה, "כלים דפנים" שהם כלים דהשפעה. "וכלים דאחורים" שהם כלים דקבלה. וכלים דהשפעה נקראים כלים טובים, ויש אנשים שיכולים לתקן עצמם רק בכלים דהשפעה, זאת אומרת שרק בכלים דהשפעה הם יכולים לכוון שיהיה כוונתם בעמ"נ להשפיע. ולא יותר. ויש אנשים שזוכים למדרגה יותר גדולה היינו שגם בכלים דקבלה הם יכולים לכוון בעמ"נ להשפיע.

ובהאמור יש לפרש, את ענין "הטוב, ומטיב לרעים ולטובים". שהאדם צריך להאמין שהקב"ה נותן עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו", ומשום זה כשמבקשים מהקב"ה שיתן לו הכח שיוכל לכוון המעשים שלו שיהיה בעמ"נ להשפיע, שיבקש תפלה שלימה, זאת אומרת שהקב"ה יעזור לו, שיהיה לו כח התגברות בעמ"נ להשפיע, גם על כלים דקבלה שלו, שיהיו בעמ"נ להשפיע, וזה נקרא לרעים היינו כלים דקבלה. ולטובים כלים דהשפעה. ושניהם יהיו הכוונה לשם שמים.

ובהאמור נבין מה ששאלנו, איך שייך לומר באדם הרוצה שהקב"ה יקרב אותו לעבודתו שיוכל לכוון מעשיו לשם שמים, ומדוע הם נקראים, רעים. ובהנ"ל יהיה הפירוש שאלו שרוצים שגם הכלים דקבלה הנקראים "כלים רעים", שגם הם יקרבו לה'. את זה אנו מכנים רעים. נמצא כשמדברים מכלים רעים שיתקנו בעמ"נ להשפיע. זהו מדרגה יותר גדולה מבחינת טובים, כי טובים הכוונה שהוא רוצה מה' שיתן לו כח שיוכל להתגבר עליהם ולכוון בעמ"נ להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 1 "הטוב ומטיב לרעים ולטובים" 1987)

תלמיד: כתוב פה ומשום זה צריכים לפרש "הטוב. ומטיב לרעים ולטובים" היינו שגם אנשים רעים שהם משוקעים באהבה עצמית שגם הם יקבלו טוב ועונג."

מה זאת אומרת "שגם הרעים יקבלו טוב ועונג"?

מטרת הבריאה לתקן את כל בני האדם ולהביא אותם למסגרת הטובים, לכן כולם צריכים לחזור בתשובה.

תלמיד: בעולם אני רואה הרבה אנשים רעים שמזיקים לאחרים. יוצא לפי הקטע, כשאני רואה אותם, אני מזהה בצורה כזאת את הכלים דקבלה שלי?

לא, זה כבר משהו אחר. אנחנו לא מדברים על העולם אלא מדברים איך אנחנו רואים את העולם. כאן כבר מדובר על התיקון האדם, איך הוא רואה את העולם ואיך הוא חושב שהעולם צריך להתקדם. זה כבר משהו אחר.

תלמיד: הוא אומר פה שיש באדם כלים דהשפעה וכלים דקבלה. יש באדם כלים דהשפעה? מה זה כלים דהשפעה באדם?

האדם מוכן לעשות פעולות שיהיו לטובת הזולת.

תלמיד: אז כשהוא אומר כלים דהשפעה שיש באדם, הכוונה כלים שאדם מוכן לעשות כאילו בשביל הסביבה, אבל לקבל מזה את המילוי שלו, לזה הוא מתכוון?

כן

תלמיד: הוא מדבר על איך אנחנו מסתכלים על העולם, אנחנו צריכים לראות איך הוא מסתכל על העולם. מה זה טוב ומיטיב דרך העיניים שלי, זה לא רציני. איך אנחנו מתחילים לעשות את השינוי הזה?

צריכים לחשוב על התיקון שלנו.

תלמיד: אבל מזווית ראייה שלו לא שלי, אני רק צריך את היחס הנכון ואז תבוא הכוונה?

נלמד.

תלמיד: מה הסיבה שנותנים לאדם רצון לקבל לעצמו, איך זה מקרב את האדם לה'?

נותנים לאדם יכולת לקרב את עצמו להשפעה, להבין מה זה השפעה, להתכלל קצת מזה ואז להרגיש עד כמה זה שונה מהתנהגות בכלים דקבלה וזה מספיק.

תלמיד: אדם נמצא בים של רצונות, כל הזמן קופצים לו רצונות למחשבה על עצמו, לדאוג לעצמו, לקבל לעצמו. מה היא העצה להתחיל ודווקא מזה להגיע כדי יותר להתקרב לה'? להשתמש בהם, לעבוד איתם, שיהיו כאמצעי.

לאדם יש אפשרות להתקרב לפעולות של השפעה, להתרחק מפעולות של קבלה אף על פי שזה נגד טבעו. אבל אם הוא עושה מאמץ הוא יכול להתחיל לעשות את זה, ואז לבקש מלמעלה, מהבורא, כוחות כדי שפעולות ההשפעה מצידו יהיו יותר חזקות מפעולות הקבלה. וכך עד שיהפוך כלים דקבלה לכלים דהשפעה.

תלמיד: המאמץ להתרחק מהכלים דקבלה זה על ידי הבקשה להתרחק מהם, עצם הבקשה, ולהתקרב לכלים דהשעפה. יש עוד משהו שיעזור לו להתרחק מכלים דקבלה, והוא שוכח לבקש?

יש לנו רק יכולת אחת, לבקש שינוי, תיקון, ואז הבורא - הוא עושה.

תלמיד: ההתחלה של הבקשה חייבת להיות שכואב לו מהכלים דקבלה?

כן. שבאמת האדם בודק את עצמו ורואה שהסבל שלו הוא דווקא בא מהכלים דקבלה.

תלמיד: איך היחס שלי צריך להיות ל"בורא טוב ומיטיב"? זה עניין של חוק, עניין של אמונה, איך אני צריך להתייחס לזה?

היחס לכלים דהשפעה צריך להיות שזה החצי השני של הטבע, ושהוא צריך להגיע למצב שהוא מבקש שהבורא כטוב ומיטיב יקדם אותו במעשים לטוב ומיטיב.

תלמיד: הוא רושם פה שהמדרגה היותר גדולה זה שאדם מבקש שהכלים שלו לקבלה יהיו לעל מנת להשפיע יותר מאנשים טובים. למה זה יותר גבוה מנבראים שיש להם כבר כלים להשפעה?

החומר שלנו רצון לקבל, ולכן אנחנו צריכים למדוד את עצמנו כלפי הרצון לקבל. זאת אומרת אין אפשרות לעבור לכלים דהשפעה בלי שאנחנו רוצים לצאת משליטת הכלים דקבלה.

תלמיד: אתה לא פעם אחת אומר לנו שאנחנו צריכים לכוון למטרה כל הזמן, וככה הפעולות שלנו יתוקנו כל הזמן לכיוון המטרה, לראות את התוצאה בעצם. איך אנחנו כל הזמן מכוונים את עצמנו בכוונה שהמטרה תהיה מול עינינו כל הזמן, שבאמת אנחנו נהיה בבקשה לתקן את הכלים מקבלה להשפעה?

אנחנו משתמשים בהשפעת הסביבה על כל אחד, ולכן אנחנו לומדים ומשתדלים לשנות את עצמנו כך שכלים דהשפעה, ואם הם יהיו יותר גדולים מכלים דקבלה, אז אנחנו נצליח.

תלמיד: אז אני יכול להגיד לעצמי שלאורך כל העבודה שלי בדרך, השתוות הצורה לבורא היא כטוב ומיטיב, לראות את זה כל הזמן שאני רוצה לשאוף לשם כטוב ומיטיב?

כן. כן, זה ברור.

תלמיד: לפי השתוות הצורה של הנברא לבורא הוא יכול להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב, אז מה זה אומר הטוב והמיטיב לרעים ולטובים, למה הוא מיטיב לרעים?

בזה שמקרב אותם לאמת.

תלמיד: הוא כותב שהם משוקעים באהבה עצמית וגם הם יקבלו טוב ועונג. זה לא ברור איך רצונות, שהם לא נמצאים בהשתוות הצורה, אני צריך שהיחס שלי אליהם יהיה כאילו שהם מקבלים את הטוב והעונג.

מתוך שהם עוברים מכלים דקבלה לכלים דהשפעה, בכל הכלים החדשים האלו, הם מתחילים להרגיש את השפעת הבורא עליהם, וזה נקרא "להגיע לטוב ועונג".

תלמיד: זה היחס שלי כלפי אותם רצונות, שאני אתפוס אותם, שהם נמצאים גם כעובדי ה'? הם כשלעצמם נשארים כרעים וטובים, או שהכול הופך לכלים טובים?

הם עוברים לנבראים שכוונתם להשפעה.

תלמיד: אז את כל הכלים אני צריך להפוך שיהיו מכוונים לבורא, שלא יישאר כלי שהוא מכוון לעצמו.

כן.

תלמיד: יש הבדל בין השפעה של הבורא להשפעה של הנברא? כי אנחנו חומר לקבל שנדבקים בו והוא רק תכונת השפעה מוחלטת. מה ההבדל בין השפעת הבורא להשפעת הנברא שהוא מגיע לזה?

אנחנו רוצים לקבל תיקון, ובמידה שהרצונות לקבל שלנו יהפכו לעל מנת להשפיע, נוכל לעשות פעולות השפעה כמו הבורא.

תלמיד: אבל זה תמיד יהיה "כמו" הבורא, זה לא יהיה השתוות מוחלטת. או שזה יהיה בהשתוות מוחלטת, זאת אומרת למי אנחנו ניטיב? הוא מטיב לנבראים לתת טוב ועונג בסוף?

כן. ואנחנו מיטיבים לבורא שרוצה שאנחנו נהיה כמוהו.

תלמיד: נשמע שיש לו איזה רצון קבלה לפי זה.

לא. למה?

תלמיד: כי הוא רוצה להיות מושפע מאיתנו חזרה, זאת אומרת שנחזיר לו משהו. לפעמים אני מנסה לברר את זה עם עצמי. הרי הוא במנוחה מוחלטת אז למה שהוא ירצה ממני משהו שאני אשפיע לו? למה שהוא לא ייתן לי? כי הוא ברא רצון לקבל, ברא את הרעים, רוצה שהם יהיו טובים תוך כדי שינוי ותהליך, אבל זה כאילו לכאורה בשבילו.

זה נקרא לעשות נחת רוח לבורא, אם אני עושה פעולות השפעה ומכוון אליו.

תלמיד: זאת אומרת, הנברא רק צריך להיות בכוונה כלפיו, לא יותר מזה.

מה עוד יכול להיות? חוץ מלכוון את המטרות שלנו אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר.

תלמיד: זאת אומרת, הוא ברא משהו הפוך לגמרי ממנו, שבסוף יהיה עם כוונות כלפיו ושיהיה כמוהו.

כן.

תלמיד: וזה לצורך שיהיה לו נחת רוח?

שיהיה לו נחת רוח.

תלמיד: האמת שזו סיבה טובה.

כן.

תלמיד: טוב ומיטיב לרעים ולטובים, טוב זה לטובים ומיטיב זה לרעים, כך זה הולך?

לא, לא יודע. בסופו של דבר אנחנו צריכים להסתכל על מטרת התיקון. הבורא ברא את כל הנבראים ברצון לקבל ועושה עליהם פעולות, תיקונים, והם מרגישים את השינויים שעוברים עליהם ומודים על זה לבורא.

תלמיד: אני שואל מהבחינה שצריך כוחות שונים במהותם. האדם בדרך תיקונו מגיע קודם לתיקון הכלים דהשפעה, ואז הוא משפיע על מנת להשפיע, ואחר כך הוא צריך כוחות הרבה יותר גדולים כדי להתקרב לכלים דקבלה ולתקן אותם, כי הפער הוא יותר גדול. לכן אני שואל, האם הטוב והמיטיב זה עניין של שני כוחות כלפי שני השלבים האלה?

הייתי אומר ש"הטוב" זה מה שאנחנו מגלים, ו"המיטיב" זה שאנחנו מגלים את התוצאה מהשפעת הבורא עלינו.

תלמיד: כלומר, גם בשלב הראשון וגם בשלב השני, המיטיב הוא התוצאה שמגלים.

כן.

תלמיד: שהוא מרגיש בכדלים דהשפעה כמובן.

בכלים דקבלה.

תלמיד: בכלים דקבלה לרעים, ובכלים דהשפעה לטובים.

ההבדל בין רעים לטובים הוא מידת התיקון שהם עברו.

תלמיד: רב"ש מדבר על צמצום א' וצמצום ב', ואומר שצמצום א' לא מתבטל אף פעם. האם אפשר לומר שאת ה-לקבל על מנת לקבל אנחנו מוחקים ולא משתמשים בזה יותר אף פעם?

כן.

תלמיד: אם טועים אז טועים אבל אנחנו צידנו לא מוכנים להשתמש בעל מנת לקבל.

כן.

תלמיד: הוא אומר שצמצום ב' כן מתבטל. מתי הוא מתבטל? הרי הוא לא מתבטל עד הסוף אלא חלקו מתבטל, יש ענין של בירור ומיון כמו שדיברנו. מתי מתבטל צמצום ב'?

צמצום א' מגיע לנו מהבורא, מתחילת הבריאה. וצמצום ב' מגיע לנו כפעולת התיקון, מכך שהנברא שנמצא בפעולת ההשפעה רוצה להגיע לצמצום של הרצונות לקבל שלו ולהעביר אותם אפילו לעל מנת להשפיע.

תלמיד: יש את העניין של בירור הרצונות, רצונות שהם טובים, שהם על מנת להשפיע, ורצונות שהוא מזהה שזה כבר מתחת לזה.

כן.

תלמיד: אם הוא מזהה רצון שהוא מתחת לרצון להשפיע, זאת אומרת רצון עבה יותר, מאיפה הוא שואב את הכוח בכלל לעבוד איתו? הרי הוא חפץ חסד, מבחינתו הוא לא רוצה להתקרב לרצונות לקבל. מאיפה הכוח להתחיל לעבוד עם הרצון לקבל שוב?

הוא מקבל הכול מלמעלה.

תלמיד: כבקשה?

כן, כתשובה על בקשה.

תלמיד: מה זה כלים?

כלים אלו רצונות שהנברא משתמש בהם כדי להתקרב לבורא, להשפיע לבורא.

תלמיד: אז למה הוא עושה מלכתחילה את החלוקה לכלים דהשפעה וכלים דקבלה, הרי יש רק כלים דקבלה?

ההבדל בין כלים דקבלה ובין כלים דהשפעה הוא רק בשינוי הכוונה.

תלמיד: אז כלים דהשפעה הם פשוט כלי קבלה עם כוונה בעל מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: עדיין יש את השאלה, מה זה כלי דהשפעה בפני עצמו? הוא אומר שטובים זה השפעה.

כלים דהשפעה בפני עצמם אלו כלים שיכולים, מסוגלים להשפיע.

תלמיד: לקבל על מנת להשפיע או רק להשפיע?

גם וגם.

תלמיד: מה זה רק להשפיע?

שמכל הפעולות שלו הוא רוצה שיגיעו לזולת, לבורא, תוצאות טובות, בדרך כלל של מילוי.

תלמיד: במצב הזה אין לו יחס לכלים דקבלה?

למה אין לו יחס?

תלמיד: כי אם הוא נמצא רק במצב הזה שהוא רוצה להשפיע אז הוא נקרא "טוב", ומה עם כלי הקבלה?

אז הוא מתחיל לעבור לכלים דקבלה ולהשפיע על ידם.

תלמיד: מה הסיבה שכלים דהשפעה יסכימו למלא כלים דקבלה שהם משוקעים באהבה עצמית?

אין דבר כזה. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שכלים דקבלה ירצו לעבוד כמו כלים דהשפעה.

תלמיד: אבל הכלים דקבלה של האדם משוקעים באהבה עצמית.

כן.

תלמיד: וכנגד זה הוא מפתח גם כלים דהשפעה, יש לו גם וגם. מה הסיבה שהאדם יפנה לכלים דקבלה שלו שהם משוקעים באהבה עצמית וירצה לתקן אותם? הם משוקעים באהבה עצמית, יש ריחוק, יש דחיה בין הכלים האלו והאלו.

השאלה היא, איך אדם עובר?

תלמיד: מאיפה הנכונות בכלל שתהיה לו לתקן את הכלים שמשוקעים באהבה עצמית? כי יש דחיה מהם.

הוא רוצה להידמות לבורא. הוא רוצה להיות עימו.

תלמיד: מה הנכונות למלא את כולם, מתקנת באדם?

גם כלים דהשפעה וגם כלים דקבלה יהיו מתוקנים, ויתמלאו בשפע עליון וכך האדם רואה את המצב שלו המתוקן.

תלמיד: האם הנכונות למלא את כולם זה גם סוג של תיקון שאדם צריך לעבור? הוא מוכן להתקרב לכלים שנמצאים באהבה עצמית ולמלא אותם.

לא. הוא לא מתכוון לזה. הוא רוצה רק לתיקון הכלים שיכולים להיות בעל מנת להשפיע.

תלמיד: באיזה אופן אדם יכול ומותר לו למלא כלים דקבלה ששורה עליהם הדין של צמצום א'?

האדם מוכן להשתמש בכל הכלים שלו, רק שלא יעבור את הצמצום הזה.

תלמיד: באיזה אופן הוא כן יכול למלא אותם?

מזה שיהיה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: איך אפשר לגשת לתקן כלים דקבלה בעל מנת להשפיע?

צריכים כוח שיוכל להבליט מסך כול הכלים דקבלה, ואז על ידי המאור המחזיר למוטב להביא אותם לצורת הקבלה על מנת להשפיע.

תלמיד: קודם אמרת שאדם יכול לפעול בכלים דהשפעה על מנת להשפיע. אבל פה אתה אומר שהמאור המחזיר למוטב צריך לפעול. איך מפעילים את המאור המחזיר למוטב על הכלים דקבלה?

על ידי התפילה.

תלמיד: האם אפשר מיד לגשת לבקש שהכלים דקבלה יתוקנו, או שיש תנאי מקדים?

אתה לא יכול לרצות שיתוקנו. אנחנו יכולים להתקדם בהדרגה כדי להגיע לזה.

תלמיד: מה באמת השלב לפני שאפשר יהיה להגיע לרצות את התיקון הזה?

קודם כל, אני לא רוצה לעבוד עם כלים דקבלה. ואז אני מכיר, מתקרב לכלים דהשפעה על מנת להשפיע. אחר כך אני יכול גם לעבוד בכלים דקבלה על מנת להשפיע.

תלמיד: האם צריך לסיים לתקן את כל הכלים דהשפעה, כדי לגשת אחר כך לתקן את הכלים דקבלה?

לא. זה לפי הרגשת האדם.

תלמיד: האם על כל מצב אני קודם עושה תיקון של כלים דהשפעה ואז יש שם יכולת גם להיכנס יותר לעומק של הכלים דקבלה?

כן.

תלמיד: אנחנו לומדים עכשיו שהבורא טוב ומיטיב, שיעור מספר 2 בכנס והשיעור מספר 1 זה "אין עוד מלבדו". מה הקשר בין שני הנושאים האלו, שתי השגות, שתי מדרגות, יכול להיות אחד בלי השני, איך זה הולך?

אנחנו לומדים איך הבורא, שהוא טוב ומיטיב, דורש מאיתנו שאנחנו נסתפק בכלים דהשפעה, ואחרי שאנחנו כן יכולים לעשות זאת, אז אנחנו נעבוד עם כלים דעל מנת להשפיע.

תלמיד: האם אפשר להיות בהשגה בלי לקבוע שהבורא הוא טוב ומיטיב?

לא.

תלמיד: אי אפשר.

כי אדם צריך לתקן את ההתקרבות שלו לבורא, אז איך יכול להיות שבזה הוא לא יקבע למי הוא מתקדם, בשביל מה?

תלמיד: האם אפשר לקבוע שאין עוד מלבדו, אדם מרגיש ומשיג שיש רק כוח אחד, אבל עדיין הוא לא יכול להגיד שהכוח הזה הוא טוב ומיטיב?

לא.

תלמיד: זאת אומרת, התנאי לגילוי הכוח האחד זה להצדיק אותו, ולקבוע שהוא טוב ומיטיב.

כן. אנחנו צריכים להגיע לכל ההבחנות של ההשפעה מהבורא אלינו כטוב ומיטיב, ואז נוכל גם לרצות אותו.

תלמיד: אפשר להגיד שכל המדרגות עד גמר התיקון זה כל הזמן לקבוע שהוא טוב ומיטיב בכל מצב ומצב?

כן. כי אנחנו מרצון לקבל, הטבע שלנו לא יאפשר לנו אחרת.

תלמיד: איך לעבוד עם הבחנת טוב ומיטיב בעולם כאשר אדם נמצא בכלים דקבלה אגואיסטים? אין סיכוי לקבוע בכלים דקבלה שהוא טוב ומיטיב, מראש אנחנו מבינים שזה כך. כששולחים לאדם כל מיני מצבים, הוא לא יכול לקבוע שהבורא הוא טוב ומיטיב, מה הוא כן יכול לעשות?

הוא צריך לברר את זה.

תלמיד: האם זה עניין של השתדלות?

כן.

תלמיד: מה לברר?

לברר שהבורא הוא טוב ומיטיב למרות שהוא מרגיש שהוא נמצא בשליטת הכלים האחרים.

תלמיד: אם למרות שהוא מרגיש שזה לא כך, אז מה יש פה לברר? יש הרגשה, אתה מרגיש שהוא לא טוב ומיטיב, ויש פה ידיעה של מקובלים שכותבים שהבורא הוא טוב ומיטיב.

הוא צריך לשנות את עצמו, להתכלל בכלים דהשפעה.

תלמיד: לברר את הפער ולהגיע לתפילה, זה מה שדורשים.

כן.

תלמיד: כדי להגיע למגע עם כלי של השפעה, אמרת שאנחנו צריכים להשתמש בהשפעת הסביבה שיתנו לנו הרגשה שכלי השפעה יותר גדולים מכלי קבלה.

כשהגעתי לבני ברוך, שמעתי על מה אנשים מדברים פה, ואמרתי שאני רוצה להיות חלק מזה, ללכת אחריהם, כי זה נראה לי גדול. אבל עם השנים החברים, הדיבורים הם אותו דבר, אני גם רואה שמעצמי לא יוצא משהו טוב, כביכול שגרה. איך עושים פעולה שתחדש את השפעת הסביבה עליי, שתיתן לי כוחות לרצות להשפיע מחדש?

מה אני צריך לשנות כדי להרגיש שכול המציאות דורשת ממני להתקרב לכלים דקבלה? לא, לא כך.

תלמיד: אני אשאל מזווית אחרת. אני נשוי לאשתי שלושים שנה, בתחילת הדרך היו כמה שנים של התפעלות ונכונות לעשות הכול, אבל אחרי שלושים שנה מרגישים את השגרה ואין כוחות לפעול מחוץ לעצמך, משהו מתקבע. אותו דבר כלפי השפעת הסביבה, יש לי מין הרגשה שעם השנים השפעת הסביבה יורדת במקום לעלות. עכשיו יש כנס, אולי יש הזדמנות לעשות אתחול מחדש כמו שעושים במחשב, למחוק הכול ולחדש את ההתלהבות מהרעיון שחי בסביבה של השפעה. איך עושים את זה?

אתחול זה חשיבות. איך אני מעלה חשיבות של כלים דהשפעה לעומת כלים דקבלה, זאת השאלה. במה אני יכול להעלות את החשיבות שלהם? השאלה הזאת כביכול לא כל כך קרובה לפתרון.

תלמיד: דווקא עכשיו לפני הכנס הכלים דקבלה כל הזמן מפחידים אותנו, דורשים מילויים ומנסים לשלוט עלינו. אבל דווקא בגלל השפעת הסביבה אנחנו מרגישים שאפשר למלא את הכלים דהשפעה ולא את הכלים דקבלה, זה יוצר פה מהפך, ואז אנחנו יכולים להימשך לזה. יש פה איזה שינוי, כמו איזה כוח חדש שמופיע. זה לגבי העניין של השפעת הסביבה. כדי שאף פעם לא נשקע בהכבדות שכל הזמן הבורא מראה לנו, איך לראות בזה טוב ומיטיב?

זה בהתאם לעד כמה אתה קובע מה זה טוב ומה זה מיטיב. לפי זה אתה יכול לחפש ולמצוא את פעולות הבורא שהן כאלו.

תלמיד: אם נדבר על תפיסת המציאות, מה אנחנו יכולים לקראת הכנס לעשות לעצמנו דווקא בתפיסת המציאות?

מה שלומדים.

תלמיד: כתוב, "שמדרך הטוב להטיב", מה זה אומר?

זה הבורא שבטבעו הוא טוב, ומדרך הטוב להיטיב. זה מה שהוא עושה כתוצאה מהטוב שלו.

תלמיד: אם אני רוצה להידמות לו, אז מה זה אומר להידמות לו?

להידמות לבורא, זה נקרא שאתה מחפש על ידי איזה פעולות אתה יכול להיטיב לנבראים כמוהו.

תלמיד: כשכותבים במקומות אחרים, צער השכינה, השכינה בגלות, כל המצבים האלה, מי מרגיש את המצב הזה? האם זה משפיע במשהו על השכינה, היא באמת בגלות, היא באמת בצער?

האדם שמשיג את אותו המצב הוא כך מרגיש.

תלמיד: כלומר המציאות היא תמיד טוב.

זו כבר פילוסופיה.

תלמיד: מצד הבורא.

מצד הבורא אני לא יודע, אני נמצא בצד הנברא.

תלמיד: בקשר לעניין של איך לחדש את החשיבות. כשהאדם נמצא במצב שיש לו ירידה בחשיבות, האם הדרך היחידה היא להידבק בחברים ולראות את הגדלות שלהם? כי מאיפה האדם יכול פתאום לקבל חשיבות אם לא מהחברים שלו.

כן, נכון, מהחברים.

תלמיד: אם אני נמצא בסביבה קבועה עשרים שנה, אז הדבר היחיד שאני יכול לעשות כרגע זה להסתכל עליהם ולראות אותם עוד יותר גדולים ממה שאני רואה אותם כרגע. אני צריך להשתדל לעשות את זה, ואולי לבקש מהבורא שיעזור לי לראות את זה, אבל בסוף אין דרך אחרת להעלות את החשיבות. האם זה נכון?

כן.

תלמיד: הוא כותב שיש מצב שבכלים דהשפעה הוא יכול לכוון על מנת להשפיע ולא יותר. מה זה המצב הזה שהוא לא יכול לעבור לתיקון הבא?

לעבור לתיקון הבא אני לא יודע. אני יודע שאדם יכול להשתדל להשפיע בכלים דהשפעה שלו.

תלמיד: כשהוא כותב שגם בכלים דקבלה אפשר לכוון, אז מה זה המצב הזה שהוא כותב שיש אנשים שרק יכולים לכוון בכלים דהשפעה ולא יותר? מתי מתגלים כלים דקבלה, האם אחרי שבן אדם גומר לכוון בכלים דהשפעה?

כן.

תלמיד: למה יש אנשים שלא עוברים את המצב הזה?

אתה מבין מה שהוא שואל?

תלמיד: בהסבר פה יש כאלה שהם רק הטובים ויש כאלה שהם גם הרעים, והרעים מגיעים למדרגה יותר גבוהה. למה יש אנשים שנתקעים כביכול רק במדרגת הטובים ולא מצליחים לעבור למדרגת הרעים, להשתמש גם בכלים דקבלה?

למה הם נקראים רעים? בגלל שבכלים דקבלה שלהם הם צריכים עוד לעשות תיקון.

תלמיד: למה לא כולם מגיעים להשתמש גם ברעים?

זה תלוי מאיזה מקום הם נפלו.

תלמיד: האם זה תלוי בשורש של האדם?

כן.

תלמיד: אם הנושא של הטובים והרעים הוא בתוך האדם, אז מה צריך להיות היחס לרעים בעולם הזה?

מי שנמצא בעולם הזה הוא לא מזהה את הרעים, את הטובים, בשבילו זה לא קיים. העולם הזה הוא תפיסת האדם, איך האדם מקבל את זה. בתפיסת העולם הזה אנחנו נמצאים ביחס כלפי הכלים דקבלה שלנו.

תלמיד: איזה שינויים מעשיים אני יכול לעשות היום כדי מלהיות רע לעבור לטוב במערכת היחסים שלי עם האחרים?

במערכת היחסים שלי עם האחרים אני יכול לעבור כל פעם למצב יותר ויותר טוב.

תלמיד: איך אני יכול להבחין בחיי היום יום עם חבריי, אם המעשים שלי הם באמת נובעים מהרצון לדבקות בבורא או רק מהרצון לרווח, לתועלת אישית?

אני צריך להשתדל לשקול את כל הפעולות של הכלים שבעולמנו לטוב.

תלמיד: איך עושים שימוש בפעולות החיצוניות כדי שהבקשה שלי תקבל מענה מהבורא?

אני חושב שצריכים לעמוד יותר על ההגדרות של כלים דהשפעה לעומת כלים דקבלה.

תלמיד: האם כלים דקבלה הם על התענוג שממלא את הכלים דהשפעה? עשינו עכשיו תיקון על כלים דהשפעה על מנת להשפיע, ביחס למה הכלים דקבלה?

אתה עבדת עכשיו עם כלים דהשפעה.

תלמיד: כן. אז מה הם עכשיו כלים דקבלה, האם על המילוי שיש בכלים דהשפעה או על מה שהיה לפני כן?

לא מובן.

תלמיד: יש תיקון של הכלים דהשפעה, עשינו תיקון, מתגלה שם אור במידה שמתאימה לכלים דהשפעה. עם איזה אור אנחנו עובדים עכשיו עם כלים דקבלה?

עם אור החכמה.

תלמיד: האם הוא נמצא במערכת לפני שהתחלנו את העבודה על כלים דהשפעה, או שהוא נמשך עכשיו כי תיקנו כלים דהשפעה?

תיקנת כלים דהשפעה, והם עכשיו מוכנים לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: הם מוכנים לקבל על מנת להשפיע, אבל מה הכלים דקבלה עושים? האם הכלים דקבלה מושכים אור מתוך זה שעכשיו תיקנו כלים דהשפעה, יש קשר ביניהם?

יש קשר.

תלמיד: מה הקשר, מה החיבור של שני המצבים האלה?

זה מאוד תלוי במצב עצמו.

תלמיד: מה אנחנו בחיבור בינינו צריכים לעשות אחרת? בחיבור אנחנו עובדים על כלים דהשפעה, תיקנו אותם, מה עכשיו אנחנו מוסיפים כדי שכלים דקבלה יהפכו להיות לפעולה על מנת להשפיע?

תיקנו כלים דהשפעה, עכשיו השאלה, איך אנחנו מגיעים לכלים שיקבלו בעל מנת להשפיע. אז מה השאלה?

תלמיד: מה צריך לעשות פה, מה מתווסף פה?

מה עוד צריכים לתקן?

תלמיד: כן על התענוג, על קבלת התענוג.

איזה סוג כלים?

תלמיד: ג וד' יותר עבים. זה שונה, על מנת להשפיע זה בקשר עם החברים, וכלים דקבלה זה בקשר שלנו עם הבורא? אני מנחש, אין לי מושג.

כן, זה שונה.

תלמיד: במה השוני?

בעביות.

תלמיד: במה מתבטאת העביות?

עביות מתבטאת ברצון לקבל שבכלים.

תלמיד: אנחנו יכולים למדוד רק בחיבור בינינו, נגיד במה שמתראה לפנינו.

כן.

תלמיד: אז מה שונה בחיבור בינינו בכלים דהשפעה, לבין כלים דקבלה?

בכלים דהשפעה אנחנו יכולים לעשות פעולות השפעה בכל מצב, ובכלים דקבלה אנחנו יכולים לעשות פעולות רק במצב שנמלא את הכלים דהשפעה.

תלמיד: קודם חבר נתן דוגמה של אדם שנשוי שלושים שנה, אז עכשיו כשהוא צריך לחדש, בדרך כלל הוא מבקש לחדש את מה שהוא הרגיש לפני שלושים שנה. ההשפעה של הסביבה שלנו אמורה לתת לאדם רצון למשהו חדש שלא היה לו קודם, שזה להשפיע, גישה חדשה.

מה האדם צריך לדרוש מהחברה, ובאיזו צורה הוא צריך לדרוש שהחברה תשפיע עליו כדי שישיג רצון חדש להשפיע, ולא מה שהיה לו קודם? באיזו גישה הוא פונה כדי שיתנו לו מחשבות ורצונות כאלה?

שהוא יחזור לאותם המחשבות והרצונות שהיו לו קודם?

תלמיד: לא, שיקבל מחשבות ורצונות חדשים של השפעה, איך הוא צריך לשאוב את זה מהחברה כדי שיתנו לו כאלה מחשבות. ולא שאחרי שלושים שנה הוא עדיין מוצא את עצמו מחפש לחדש את הכלים הקודמים שהיו לו?

הוא צריך לראות את הפעולות של החברה כחדשות.

תלמיד: איך זה בונה בו צורך או רצון חדש להשפעה?

כי הוא כבר מעלה את עצמו לדרגת השפעה יותר גבוהה מקודם.

תלמיד: אבל האדם רגיל לדרוש חידוש בכלים דקבלה, כך אנחנו רגילים.

כן.

תלמיד: ואנחנו צריכים איכשהו לדרוש חידוש לכלים דהשפעה, ואנחנו עדיין לא רגילים לדרוש את זה. איך אני דורש שהחברה תשפיע לי כלים דשהשפעה או רצון להשפיע?

אתה נכלל בהם, ואתה רוצה לעבוד איתם בהשפעה. זאת אומרת שאתה נותן להם את הרצונות והכוונות שלך דלהשפיע.

תלמיד: אבל אין לי כאלה בטבע, אני צריך איכשהו להמציא כוחות שאין לי, כדי לקבל את זה חזרה מהחברה. קשה לאדם לעשות אפילו צעד קטן בזה. יוצא שכל הזמן האדם נמצא בלופ של להשיג כלים דקבלה, לחדש את הכלים הרגילים שהיו לו כדי שיהיו לו כלים חדשים שהוא יוכל לספוג מהחברה עוד תענוג כמו שהוא רגיל.

אתה צודק.

תלמיד: מה הוא צריך לדרוש מהחברה כדי שהיא תיתן לו פתאום משהו אחר, מה הוא צריך לשנות בתוכו?

הוא צריך לשנות בתוך עצמו את חשיבות הכלים דהשפעה.

תלמיד: מאיפה הוא קולט מה זה השפעה, כדי שהוא יוכל לדרוש את החשיבות של זה? זה כאילו צריך לבוא לו מלמעלה.

כן, אבל מתוך עצמו, כשהוא מחפש את זה.

תלמיד: איך נחדד יותר שנחפש השפעה? שההשפעה שנקבל מהסביבה תהיה כלים דהשפעה, או רצון לזה?

נכון, רק לחשוב על זה.

תלמיד: יש לי עצה פרקטית, צריך במקסימום להתכלל בדאגה עבור כל בני ברוך בכל המובנים, הדבר הזה נותן הרבה חיות.

נכון.

תלמיד: לגבי עבודה בכלים דהשפעה, וכלים דקבלה. אתמול נפגשנו בעשירייה, ויצרנו הרגשת חיבור מאוד חזקה. עשינו את זה במודע כדי שלכל חבר וחבר יהיה כוח לעשות את העבודה הפנימית. וזה מורגש אצלנו גם עכשיו, בתוך העשירייה בשיעור.

אבל עד סוף השבוע לא נוכל לעשות עוד מפגשי עשירייה כאלה, לא נוכל לתת בוסטים של כוח אחד לשני כדי לייצר לכל אחד את הכוח הפנימי לעשות את העבודה.

כן.

תלמיד: איך אפשר לטפטף את זה, לגרום לזה להישאר חי?

בקשר ביניכם.

תלמיד: אנחנו נפגשים כל יום בשיעור, אנחנו נפגשים כל יום בזום, גם הערב לדוגמה יש מפגש. יש נקודות מפגש במהלך היום. אבל כאילו משהו לא גורם לזה, צריך ממש להתאמץ ולהתרכז כדי לייצר את הרגשת הביחד, כדי להחיות אותה, לחיות אותה כל פעם מחדש, כדי שכל אחד יוכל לעשות את העבודה הפרטית. מה כל פעם הכול מחדש? אין משהו שאפשר לייצר תהליך שלאט לאט מאיץ את זה, או דואג שהדופק ימשיך לעבוד?

אז השאלה בעצם היא, איך אני מחדש כלים דקבלה?

תלמיד: אני חושב שהשאלה היא יותר, איך אני מחדש את הרגשת הכלים דהשפעה שקיימת בעשירייה, כדי שלכל אחד תהיה הזדמנות לעבוד על הכלים דקבלה שלו, שגם ככה מושכים אותו?

נחשוב על זה עד מחר, ומחר נשתדל לקבל תשובה מכל קבוצה, עד הקבוצה הקטנה, ואז יהיה לנו יותר ברור איפה אנחנו נמצאים.

(סוף השיעור)