נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 31.12.23
כשהבורא נותן לנו לעשות מצווה, סימן שיש לנו הזדמנות באיזה רגע, באיזה מצב, לעשות פעולת השפעה.
לשמוע את המצווה זה להבין מה פירוש המעשה עצמו. באיזו כוונה, באיזו פעולה אנחנו יכולים לבצע אותה כדי לפנות מקום לתשובת הבורא.
יש דעות, רצונות ומחשבות שעוברים מאחד לשני וכך כולם מתחילים לחשוב, להבין ולהרגיש אותו הדבר. ואז, פחות או יותר, כולם יתחילו להגדיר מהי מצווה קלה או חמורה. במשך הזמן זה מתחבר.
לפי הטבע שלנו אנחנו מתייחסים באופן שונה למצוות קלות ולמצוות חמורות. לכן עלינו להתייחס לכל מצווה ומצווה שהיא רצון הבורא ולא חשוב אם היא קלה או חמורה.
איך להחליט מה חשוב ומה לא? אם אתה נכלל עם הקבוצה אז אם אתה רוצה או לא אתה מברר דברים חשובים.
ככל שאדם דבוק בבורא דרך החברים הוא מברר דברים, אחרת אי אפשר לברר.
האדם מחליט אם להשפיע על מנת להשפיע או לקבל על מנת להשפיע. האדם שוקל איזו פעולה ולשם מי היא, לכן בטח שיש לו בחירה.
אדם צריך לסדר את הפעולות בסביבה כך שהן כולן יהיו על מנת להשפיע לחיבור עם החברים. העשירייה צריכה להיות לפניו והבורא אחריה.
מלאכים הם כוחות שעוזרים לנו להיות מכוונים יותר למטרה.
להרבות כבוד ה' בעולם זו הפצה.
מדוע מצוות קלות מעכבות נתינת טוב ועונג לנבראים? כי האדם מזלזל בהן.
אם אנחנו מקיימים נכון את המצוות באהבת הזולת, אז אנחנו מבצעים את כל המצוות. כי בסופו של דבר קיום כל המצוות כולל את המצווה "ואהבת לרעך כמוך".
ככל שהעביות גבוהה יותר ואנחנו רוצים לקבל על מנת להשפיע, אז אנחנו עושים אור חוזר הרבה יותר גדול, ובכך עושים יותר נחת רוח.
מה הופך מצווה אחת לקלה ואחרת לחמורה? יחס האדם. אם למצוות קלות וחמורות יש אצלו אותו משקל, או שהוא בכלל לא מטפל בהן, או שהוא כבר מבצע אותן בדרגה רוחנית.
השאלה היא האם האדם עושה את המצווה על מנת לקבל או על מנת להשפיע, אם זה על מנת לקבל אז הוא צריך רק להזכיר לעצמו שהוא מרוויח או מפסיד. אם זה על מנת להשפיע אז כאן החשבון אחר, ככל שהוא מתנתק מהמטרה האישית שלו, הוא מתחיל לעלות כבר לדרגת השפעה.
אני צריך לדעת רק דבר אחד, שעליי להתחבר עם החברים ברצונות, במחשבות, בפעולות, בכוונות, במטרות כאחד, ואם אני קושר את כולנו לאחד, כמו למשל בארבעת המינים, אז אני עושה דבר נכון.
הקב"ה בעצמו נקרא "מקום" והכול קיים בו, ולא שהוא נמצא במקום, אלא כולם נמצאים בו.
כולנו מתקשרים יחד ומרגישים את הכלי המשותף, ובו אנחנו מרגישים שאין לנו גבול, שאנחנו נמצאים ממש בכלי עגול, והבורא איתנו ואנחנו עימו, ואין הגבלות על שום דבר.
עלינו להבין שאהבה היא פעולה של הבורא, נתינה חד-סטרית, לכן היא המצווה הגבוהה ביותר.
אדם יכול להידבק בתכונות של המורה רב"ש. אנחנו לומדים את המאמרים שלו וכולנו רוצים להידבק בו, בפירוש שלו על כתבי התורה או כתבי בעל הסולם, הוא נותן לנו את החומר שאליו אנחנו דבוקים.
ככל שתנקה את הלב שלך מהקליפות, תוכל להידבק יותר לרב"ש שאנחנו לומדים את כתביו.
כולנו קוראים את כתבי הרב"ש, רוצים להגיע אליו, לדבוק בו, ואם לא נעזוב את הכוונה הזאת בכל קריאה שלנו, או בכל דיבור שלנו, ניכנס בו יותר ויותר.
עלינו להרגיש איך מיום ליום אנחנו מחוברים יותר ויותר יחד, בתוך כל עשירייה ובין העשיריות. אלה דברים טבעיים שקורים גם בטבע, בין מולקולות לאטומים, חיבור לכל מיני חלקים וחומרים.
אדם צריך להתאים למה שכתוב בספר, בכתבי רב"ש, אחרת הוא לא לומד מהמקום הנכון.
לא כל דבר שקורה בעשירייה זה חשוב. אדם צריך לשים לפניו את כתבי רב"ש וכתבי בעל הסולם, ולהשתדל כל הזמן לספוג מהם את התורה שלהם. לכן אני לא מבין שיש הרבה דעות, תשאיר אותן בחוץ. ואם אתה לא יכול להשאיר בחוץ, תשאיר את עצמך גם כן שם.
אני חייב ללעוס, לספוג ולבלוע מהבוקר עד הלילה את המאמר שאנחנו קוראים בבוקר. ואני חושב רק עליו. עוד פעם קורא ועוד פעם קורא, וכך אני יכול להיכנס לתוך רב"ש כולו.
אתם יכולים להשיג אותו קשר שהיה לי עם רב"ש, ועוד יותר, עד לתיקון השלם.