שיעור בוקר 17.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם. עמ' 420. מאמר "החרות"
קריין: כתבי בעל הסולם, מאמר "החרות", עמ' 420. כותרת: "חרות היחיד".
חרות היחיד
"ועתה באנו לידי הבנה, גם בחירות היחיד, על תוכנו המדויק. אשר זה אמור, רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו. אשר באלה נבדל האחד ממשנהו.
כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם, גם באופן ששלושת הגורמים האחרונים פועלים כולם במדה שוה. עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת. והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו, שזה דומה כמו המצע של החטה, שאף על פי שמשתנית הרבה מכוח שלושת הגורמים האחרונים, עם כל זה תשאר עליה צורת החטה הקדומה, ולעולם לא תקבל צורת מין אחר."
שאלה: הוא כותב בכותרת "חרות היחיד", ומסביר שחרות היחיד היא "רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע"". אם הבנתי נכון את המאמר, אז הוא כותב שממשלת האדם על עצמו היא אך ורק על ידי בחירה בסביבה ולא כלל על עצמו.
בצורה כזאת הוא יכול לשנות את עצמו, דרך הסביבה.
תלמיד: כן. אבל בכל זאת הוא חוזר ומגדיר את חרות היחיד כמצע, ששם לגמרי אין לו בחירה, אלא זה העתק הדבק של כל הדורות הקודמים לו.
נכון. אבל בכל זאת אפשר לשנות את זה על ידי זה שהוא יידבק בסביבה החדשה.
תלמיד: האם המטרה של האדם היא לשנות את המצע שלו?
יכול להיות. אנחנו לא מדברים עכשיו על המטרה אלא על השינוי, שאפשר לבצע שינוי דרך הסביבה.
תלמיד: למה הוא מגדיר את חרות היחיד אך ורק במצע ולא אך ורק בסביבה?
כי מלכתחילה זה שייך רק למצע, ואחר כך זה משתנה על ידי הסביבה.
הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת
"כן הדבר הזה, אשר כל "מצע" שפשט הימנו הצורה הקדומה של המולידים, ולבש צורה חדשה, מכח ג' גורמים שנוספו אליה, ומשתנית הרבה על ידיהם - עם כל זה הצורה הכללית של המולידים לא תאבד הימנו, ולעולם לא יוכל לקבל צורה של אדם אחר, שדומה בערכו, כשם שהשעורה לא תדמה בערכה להחטה. שהרי כל מצע ומצע יש לו לעצמו שלשלת דורות ארוכה, מכמה מאות דורות, אשר אותו המצע כלול מהמושכלות שבכולם, אלא שאינם מגולים בו, באותן הצורות שהיו נמצאות באבותיו. דהיינו, בצורות של מושכלות, אלא רק מבחינת פושט צורתם. ועל כן עומדים בו, רק בצורות של כוחות פשוטים שנקראות נטיות טבע ואינסטינקטים, מבלי שיודע טעמם להבין למה עושה כן כנ"ל. ולפיכך לא יצוייר לעולם, שיהיו שני אנשים בתכונה שוה."
שאלה: מה זה אומר שהמושכלות הופכות לנטיות?
לאט לאט המושכלות האלה נכנסות לאדם, הן יורדות יותר פנימה והופכות להיות לנטיות. נאמר הרגלים שהאדם רוכש באיזו חברה, על ידי איזו סביבה, הם הופכים להיות אחר כך לתכונות הפנימיות שלו. לא שנולד איתן, אלא מצרף אותן למה שהיה לו.
תלמיד: הוא כותב שהמושכלות של האבות במשך מאות דורות הופכות להיות לנטיות, כוחות ותכונות באדם. אני לא מבין את המילים האלה.
מה שהיה אצלם בשכל הופך להיות אצל הילדים שלהם כמושכל ראשון, כדבר טבעי.
שאלה: האם הוא מדבר פה על גופים, על אבות ובנים, או על מצבים שאותו אדם עובר?
על מצבים שאותו אדם עובר.
תלמיד: על פנימיות?
כן.
תלמיד: האם כל מאות הדורות אלו צורות חיים שהאדם חי, וכל המושכלות האלה נטמעו בו?
יש משהו שנטמע בו והוא כבר מקבל את זה כדברים ששייכים לטבע.
תלמיד: זה בפנימיות. מבחינת החיצוניות, האם באבות ובנים בגופים בעולם הזה גם פועל העניין הזה?
כנראה שכן.
תלמיד: איך מושכלות או תובנות שהאדם במהלך חייו חווה עוברים לבן שלו? זו כבר לא גנטיקה, הבן שלו חי אולי במקום אחר.
אז מה אם הבן שלו חי במקום אחר, הוא מסר לו את הגנים שלו, את ההשפעות שלו, ומי יודע גם עד כמה הם קשורים היום. למה אתה חושב שאם הם לא נמצא במקום אחד אלא בשני מקומות שונים או בשני עולמות זה לא משפיע?
תלמיד: זה משפיע?
בטח. ללא ספק.
שאלה: האם יש פה את עניין הדוגמה שאתה נותן לפעמיים על ילדים קטנים שלוקחים טלפון ומיד יודעים איך להפעיל אותו בלי שלימדו אותם, שיש דברים שהם מקבלים בצורה של אינסטינקט?
כן. את זה אנחנו רואים בחוש, לפי מה שקורה היום. הם לא רוצים ללמוד, אם אתה רוצה להסביר לו כמו שהסבירו לך שכך תלחץ וכך תעשה, הוא לא רוצה, הוא רוצה לנסות בעצמו ומיד הוא מבין את העיקרון מבפנים. זה פלא, אבל זה מה שאנחנו רואים.
שאלה: מה זו בעצם חרות היחיד?
נקרא שוב.
"ועתה באנו לידי הבנה, גם בחירות היחיד, על תוכנו המדויק. אשר זה אמור, רק על בחינת גורם הראשון - שהוא "המצע", שהוא בחינת חומר הראשון של כל אדם. דהיינו, על כל בחינות הנטיות הבאות אלינו בירושה מאבותינו ואבות אבותינו. אשר באלה נבדל האחד ממשנהו.
כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם, גם באופן ששלושת הגורמים האחרונים פועלים כולם במדה שוה. עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת. והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו, שזה דומה כמו המצע של החטה, שאף על פי שמשתנית הרבה מכוח שלושת הגורמים האחרונים, עם כל זה תשאר עליה צורת החטה הקדומה, ולעולם לא תקבל צורת מין אחר."
זה מעניין מאוד. אנחנו רואים את כל הסינים, את כל האפריקאים, את כל היהודים, הטורקים, לא חשוב מי, מיליונים, ובכל קבוצה יש משהו משלה.
שאלה: המילה חרות מבלבלת קצת, כי חרות אנחנו משייכים לבחירה חופשית. וכאן נשמע שהוא משתמש במילה חרות, אבל אין פה שום בחירה חופשית, יש פה משהו קבוע מראש שפשוט מייחד כל אחד למשהו מיוחד בפני עצמו. אבל לא הוא בחר, לא הוא שולט על זה, אין חרות בכלל.
אתה צודק.
תלמיד: אז למה הוא קורא לזה חרות היחיד?
כי בזה הוא נבדל מאחרים.
תלמיד: אז זו ייחודיות היחיד, לא חרות.
שאלה נכונה. נמשיך.
שאלה: הבורא אמר כי לעם סגולה אני צריך. הוא לקח את ישראל, פיזר אותם בעולם, כל אחד מישראל שאב לתוכו תכונה של עם וחזר לישראל. איך אותו ישראל שעובד בקודש משרת את אותו עם ומשרת את ישראל בצורה נכונה?
עדיין לא רואים את זה. השאלה נכונה, היא במקום, אבל אני עדיין לא יכול להגיד שיש תשובה עליה. יש חלק מהאומה שמסתובב אי שם בין אומות העולם ולא יודע שהוא שייך לישראל, ובכלל מתי זה יהיה?
תלמיד: אני מדבר בעשירייה או בבני ברוך במצב הנתון. לכל אחד יש בתוכו עם מאומות העולם, איך בעבודה בתוך העשירייה הוא עובד נכון כישראל מצד אחד, ואיך מצד אחר הוא מוסר לאומות העולם את מה שהם אמורים לקבל מישראל?
אין לי יכולת להסביר. השאלה נכונה, אנחנו נפתור אותה.
שאלה: אפשר להגיד שמצע החיטה קבוע ומצע האדם משתנה?
לא, אני לא חושב.
תלמיד: כי אנחנו רואים פה שהתכונות שעוברות מאב לבן כל הזמן מתפתחות ומשתנות לעומת זאת החיטה תמיד תישאר חיטה.
גם בחיטה יש שינויים כמו באדם. גם האדם לא הופך לכלב או לחתול, כך גם החיטה.
תלמיד: כי אנחנו רואים שההתפתחות מתחילה מדומם, צומח, חי, מדבר, ויש התפתחות של המצע עצמו. והחיטה נשארת חיטה, ובהתפתחות האחרת של האדם הוא כבר נהיה משהו אחר ממה שהיה.
לא. הוא נשאר אדם.
שאלה: האם זה אומר שאין אבולוציה? יש שינויים קלים בכל מין ומין, אבל אין אבולוציה, באופן שמין מתפתח ממין אחר.
לא. גם לא רואים שזה קורה.
שאלה: בהתחלה הוא מסביר שיש מצע, ואז יש את הגורמים שמשפיעים עליו, ואז יש כל מיני שינויים, חוק ההתפתחות. ועכשיו הוא אומר שיש כביכול חירות היחיד, מצע ששום דבר לא משפיע עליו. אז מה כן משתנה בנו? איזה שינוי אנחנו אמורים לעבור בהתפתחות שלנו בסופו של דבר?
אנחנו צריכים לעבור, על ידי השפעה חברתית עלינו, להיות אנשים שיבינו שהעיקר בשבילם הוא התכללות לאחד בסביבה.
תלמיד: מה המצע של אדם? מה המצע שלנו שלא משתנה?
שאתה אדם.
תלמיד: וזה מה שאני צריך לגלות, שאני אדם בסופו של דבר.
כן.
תלמיד: אנחנו לפני כנס מאוד גדול שמארגנות לנו קבוצות אסיה בנושא "תפילה". גם היום בשיעור צהריים ובמהלך כל השבוע נמשיך לחזק את עניין התפילה.
שאלה: מהו המצב שאנחנו צריכים להשיג בכנס הזה?
אני לא יודע, אתם מארגנים את הכנס.
שאלה: דיברנו איתך בתחילת התהליך ושאלנו אותך איך אתה מצפה שנצא מהכנס הזה, ואמרת שנהיה יחד ושתהיה לנו תפילה אחת מתוך היחד הזה.
עכשיו אנחנו עוברים תהליך עם מאמרי רב"ש, אני מרגיש שאנחנו הופכים להיות תלמידים של רב"ש, והוא מביא אותנו להגיע לתפילה עד לכנס מתוך העבודה. איך ההכנה הזאת מכינה אותנו לכנס הזה?
תתחילו לדון על זה לבד, אתם בעצמכם. למה אני צריך להמשיך להיות מעורב בזה?
תלמיד: אולי החברים שמארגנים יתנו קצת פרטים, מה מתוכנן בכנס, ומה מתוכנן עד לכנס. הם אמרו על תרגילי תפילות, והיום שמענו גם ממך על תרגיל תפילה, אז אולי אפשר לחדד.
תלמיד: כמו שנאמר יש תרגילי תפילה, התרגיל הוא לחבר תפילה קצרה. אני חושב שזה היה לפני כמעט חודש שהרב נתן הנחיה לכתוב תפילות משותפות שיהיו כלליות לכיוון כלל הכלי, שניים שלושה משפטים. אנחנו נאסוף את התפילות האלה ונשתמש בהן כתפילות בהכנה לשיעור בוקר. מעבר לזה יש את קליפ מתנות האהבה. כל העשיריות יכולות להקליט את עצמן ולשלוח אלינו. אנחנו נאסוף את הקליפים וקליפים נבחרים יוקרנו במהלך סעודות או ישיבות חברים.
כל אלה בעצם תרגילים שאנחנו חושבים שיעזרו לכלי העולמי להכין את עצמם לקראת בניית חיסרון אמיתי ועמוק לתפילה שאנחנו רוצים שתהיה בסוף הכנס. לכן ככל שחברים ישתתפו יותר וישלחו אלינו קליפים ותפילות, כך נוכל יחד להגיע לחיסרון המשותף הזה בין כולנו, כמו שרב הנחה אותנו, ונגיע בכנס לזה שהתפילה שתעלה ממנו תגיע ישר לבורא.
(סוף השיעור)