שיעור בוקר 19.02.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא: הכנה לפתיחת הלב בכנס,

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: הכנה לפתיחת הלב בכנס. קטע מספר 5.

"סוף כל סוף התקבצו קומץ אנשים להיות בצוותא במקום אחד, תחת מנהיג אחד, וברוח גבורה, למעלה מגבול האנושי, הם עומדים איתן נגד כל הקמים עליהם. ובטח שהם אנשים אמיצי לב, בעלי רוח תקיפה, והחלטתם עזה כנחושה, לבלי לזוז אף פסיעה אחת אחורנית, והם לוחמים ממדרגה ראשונה, שהולכים במלחמת היצר עד טיפת דמם האחרונה, וכל מגמתם היא אך ורק לנצח את המלחמה - למען כבוד שמו יתברך."

(הרב"ש. אגרת ח')

תלמיד: מהי התכונה הנכונה להיות מנהיג כדי להדליק את הרוח של החברים בעשירייה?

אנחנו צריכים להתקרב לכל אחד, ולראות עד כמה אנחנו יכולים להיות קרובים זה אל זה. לפי הקרבה, ההתקרבות בינינו, עלינו גם לאחוז אלו באלו, וכך נזכה להגיע להיות כאיש אחד בלב אחד. אנחנו לא צריכים לקוות שנגיע למשהו מיוחד, אלא להיות כאיש אחד בלב אחד, ולהשיג זאת ברוח אחת, בהשלמה הדדית, כי ההשלמה צריכה לבוא אלינו מההתקשרות שלנו להיות כאחד.

תלמיד: איך אנחנו מעוררים זה את זה לעבוד עבור מטרה שמורגשת כמשהו שאנחנו כל הזמן צריכים להמשיך לבנות אותו, כלפי משהו שנראה לא אמיתי? איך לעורר כל הזמן את העשירייה לעבוד כלפי מטרה שנראית לכאורה לא אמיתית עדיין?

אנחנו צריכים ככל האפשר להתקרב זה אל זה, ולהיות יותר ויותר מחוברים.

תלמיד: הוא כותב שאותם קומץ אנשים שהתאספו יחד "במקום אחד תחת מנהיג אחד", הם עובדים "ברוח גבורה למעלה מגבול האנושי". מאיפה הם משיגים, מקבלים רוח גבורה לפעול למעלה מכוח אנושי?

מאותו החיבור שהם רואים לפניהם שהוא בעצם המטרה שלהם.

תלמיד: מה זו רוח גבורה?

רוח גבורה פירושה התגברות. זו התגברות מעל הכוח האנושי מכך שהם מחוברים יחד, וכך הם מחזיקים את עצמם.

תלמיד: עכשיו, כשיש כאן התאספות יפה שהולכת וגדלה עד הכנס מחר, איך לנצל את הכוח הפיזי של ההתאספות כדי לעורר רוח גבורה שתעזור לכל אחד לעלות מעל הטבע שלו?

אני לא מחזיק במי שנמצא כאן היום שהוא ברוח קלה. אלא ההיפך, אנחנו מרגישים שיש לנו לראות את עצמנו בכיוון אחד.

תלמיד: אמרת שעלינו להשלים את הרוח הכללית. מהי אותה עבודה של השלמת הרוח הכללית?

השלמת הרוח הכללית זה אומר שנרגיש שאנחנו כן מסוגלים להיות יחד, בצוותא אחד, ברוח אחד, בלשון אחד, וכך נגיע לחיסרון אחד. אפשר להגיד שאני מכיר כאן כל אחד, ואני גם יודע איזה קטעים, איזה הכנות, איזו נכונות עברתם כדי להגיע לכאן וכדי עוד להמשיך להיות כאיש אחד בלב אחד. בעצם כולכם מוכנים, אנחנו רק צריכים לסדר את עצמנו להיות כאיש אחד בלב אחד. אני רואה כאן גברים, נשים, אני לא רואה אף אחד שאני לא מכיר אותו, דווקא ההיפך. לכן בואו נגלה עוד ועוד שאלות לקהל הרחב, ונשתדל מתוך השאלות האלה לפרוס את ...

תלמידה: כשאנחנו קטנות אנחנו משחקות בבובות, תופרות להן בגדים ומנסות לתת משהו לבובות האלה. ואז אנחנו הופכות לאימהות, יש לנו ילדים, ואנחנו דואגות להם, נותנות להם מה שאפשר והילדים גדלים. אנחנו עושות אלף טעויות, אין אף אימא שעושה הכול נכון, אבל אנחנו רואים תוצאה שאפשר לנתח אותה. מהו "הילד" הזה שבו נוכל להעריך את ההשפעה שלנו, אם הצלחנו לתת משהו, להשפיע משהו כמו לילד? מה זה הילד הזה בכנס?

הילד הזה בכנס זה החיבור שלנו. אנחנו רוצים להיות מחוברים, כמו שכתוב, "כאיש אחד בלב אחד", ורק לזה אנחנו רוצים להימשך ובזה לנגוע, וכך נתקדם.

תלמידה: איך נוכל להרגיש שנתנו משהו, שהשפענו משהו?

לדוגמה, אנחנו נמצאים כאן, ומתוך הישיבה שלנו יחד, גברים, נשים, אנחנו כן יכולים לבנות את ההתקרבות בינינו.

תלמידה: האם לאנשים פה יש אמונה ללא תנאי בבורא?

כן, הייתה אתמול שאלה כזאת. אם יש בקומץ אנשים, אפילו הכי קטן, יסוד, שהם יכולים בחיבור שלהם להגיע לחיבור עם הבורא, אז כבר נפתח להם המסר שהבורא מוסר להם. ואז הם נמשכים לנקודה, שאחר כך ירגישו שכולם גם נמשכים אליה, וכך אנחנו נתחבר.

תלמידה: יש הרגשה מאוד חזקה, גם עכשיו בשיעור וגם במהלך הימים האלה, שכל אחד משתדל בצורה המדויקת ביותר למצוא את המאמץ לחיבור. איך אנחנו יכולים מתוך המאמץ של כל אחד לגלות את אותו הלב האחד שבו נוכל להתחבר כאיש אחד?

אנחנו צריכים להשתדל להיות מחוברים כאיש אחד בלב אחד, כך שיכולים לתאר לעצמנו את ההתכללות שלנו זה בזה. ואז כן נוכל לקבל את החיבור הפרטי של כל אחד עם החברים שלו.

תלמיד: לפי איזה קשרים אנחנו יכולים להשיג את נקודת ההתכללות בינינו?

לפי איזה מעשים. רק כשאנחנו רוצים להתחבר כולנו יחד. ובחיבור שאנחנו משיגים, נרצה ככל האפשר יותר להתחבר ולכוון את עצמנו להיות כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: על מי כותב רב"ש באגרת, האם על אנשים חדשים שהתאספו או על קבוצה שעבדה יחד, ולבסוף הם הגיעו למצב הזה?

הרב"ש כתב לתלמידיו, ורק עבורם הוא כתב את כל אשר כתב. לכן גם אנחנו צריכים לתפוס בצורה כזו את מה שהוא כותב. כך שצריך להשתדל להיות יחד, כאיש אחד בלב אחד, וכל אחד צריך להסתכל סביבו, האם אין מישהו שזקוק לעזרתו. זה הדבר החשוב ביותר.

תלמידה: מה זה אומץ לב?

אומץ הלב זה כשהאדם מרגיש שהוא מסוגל לעלות עכשיו מכל האנשים שהתאספו כאן, ולהיות כמו הנציג שלהם.

תלמידה: נאמר שקומץ אנשים הולכים במלחמת היצר עד טיפת דמם האחרונה. איך נוכל להחזיק בקשר כזה כמו תאים של גוף אחד, כדי להגיב מידית ואפילו לדעת מראש מה הולך לעשות לנו היצר הרע?

אנחנו צריכים באמת לתאר לעצמנו איך אנחנו יכולים להיות במצב כזה שבו באמת כולנו קשורים.

תלמיד: אמרת שכל אחד צריך להסתכל סביבו אם אין מישהו שזקוק לעזרתו, זה הדבר החשוב ביותר. מה זה אומר?

אני יושב כאן עם עוד חמש מאות איש, ואני מרגיש שיש כאן חוץ ממני עוד אלפי אלפים שמחפשים איך להגיע לחיבור השלם.

תלמיד: איזו עזרה אני יכול לתת לחברים?

כל אחד מאתנו יכול לתת לחברים מה שהם צריכים, להיות כאיש אחד בלב אחד, להיות מחוברים יחד.

תלמיד: אבל מה יש לי לתת להם שהבורא לא נותן להם? שהבורא ייתן להם, מה אני צריך לתת להם?

הבורא מצפה ממך שאתה תרצה לקבל ממנו ולמסור דרכך, דרך החברים שלך, אליו.

תלמיד: אמרת שצריך להסתכל סביבי אם אין חבר שזקוק לעזרתי. איך אני מזהה חבר שזקוק לעזרה שלי?

אנחנו צריכים להיות עוד יותר ויותר קרובים זה לזה. אנחנו נדבר על זה, איך להתקרב זה אל זה בזמן הירידה, בזמן העלייה, וכך נגיע לזה.

תלמידה: לפני זמן קצר דיברת על יראה. יכול להיות שהיראה היא דווקא מה שאנחנו יכולים למסור לחברים שלנו, לחברות שלנו, אולי זה מה שיעזור לנו לרומם את הרוח וללכת קדימה. האם זה יכול לחבר אותנו, לא רק חיצונית, אלא גם פנימית, ולהדליק את הנורות האלה סוף סוף?

ננסה למצוא אותן, לחבר ביניהן ולהדליק אותן.

תלמיד: במלחמה הזאת, אחרי כל מיני מאמצים גדולים, מה אם לא נוכל להצליח?

מה אם לא נוכל להצליח? המלחמה הזאת היא מלחמה מאוד מעניינת. היא מעניינת בזה שכל אחד שקם ורוצה לשאול, הוא שואל את חברו מה חסר לו, ואז הוא מבין מה הוא צריך לשאול.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לשאול שאלות עבור החברים מתוך עצמנו, מתוך לב אחד?

תשתדל להיות קשור איתם כך שתרגיש מה יש להם לשאול מתוך הלב שלהם.

תלמיד: כשהבורא מקבץ אנשים במקום אחד, מה הציפייה שלו מהם?

הציפייה שלו שהם ירגישו שהם שייכים לקבוצה אחת, ושבתוך הקבוצה הזאת הם יכולים להתחיל לעלות לבורא.

תלמיד: הוא כותב שהוא אוסף אותם במקום אחד והם מרגישים תחת מנהיג אחד. איך להרגיש שאנחנו תחת המנהיג?

בזה שאנחנו נמצאים בצוותא אחד, רוצים להיות קשורים יחד, והחיבור שלנו הוא חיבור הדרגתי, כך אנחנו מתקרבים זה אל זה ונכנסים לאחד.

תלמיד: איך להרגיש שאנחנו תחת הנהגת הבורא?

להרגיש שאנחנו נמצאים תחת הנהגת הבורא, אנחנו יכולים אך ורק אם אנחנו רוצים לעזור זה לזה ובצורה כזאת אנחנו שואלים את עצמנו "באיזה מצב אני נמצא".

תלמיד: בכל שיעור, בלי יוצא מן הכלל, אנחנו שואלים ואתה עונה, "צריך להתחבר". ההרגשה היא שאולי משהו חסר לנו בהבנה, בהרגשה של החיבור שאתה אומר. תעזור לנו להרגיש מה העיקר שמאפיין את החיבור שאתה קורא אליו?

זה באמת כך. גם עכשיו אתם נמצאים קרוב מאוד אחד לשני, אבל עדיין לפרוץ את מה שמפריד ביניכם אתם לא מסוגלים. תירגע.

תלמידה: אתמול הייתה ישיבת חברות עולמית כהכנה לכנס. בסוף הישיבה הרגשנו כמו אישה אחת. איך להישאר עם התחושה הזאת ומתוכה להיכנס לכנס?

צריך לשמור על הקשרים בינינו, שיהיה קשר כזה בין כל החברות. אתן מבטיחות אחת לאחרת לא להתנתק אחת מחברתה ואז הכול יהיה בסדר, אתם תראו. מיד תתחילו להוסיף ולהוסיף בקשרים ביניכם.

תלמידה: אנחנו נמצאות קרוב מאוד אחת לאחרת. האם אנחנו צריכים עכשיו רק לצעוק לבורא, האם תמיד זה קורה דרך צעקה?

צריך צעקה.

תלמידה: תמיד.

כן.

תלמידה: אנחנו לא הגענו לכאן במקרה וכל אחת עם דרישה חזקה מאוד פנימית. כל השיעור אני חושבת, "מה חסר לחברה שלי". ונתת תשובה מאוד ברורה. לכל אחד חסר לפרוץ את מה שמפריד בינינו. מה התפקיד שלי בלעזור לחברה לפרוץ את המחיצה הזאת?

התפקיד הוא בלפרוץ.

תלמידה: האם אני צריכה לצאת לקראתה או להוציא אותה?

לבד.

תלמידה: הרוח המשותפת שלנו והשכל והלב נמשך לכך שהרוח זה הבורא. הוא מביא אותנו, הוא חיבר אותנו, הוא נתן לנו את הדרישה. ועכשיו אני מנסה לתפוס לאן הוא מוביל אותנו הלאה. האם המחשבה הזו נכונה, בכך שהוא מחבר אותנו?

כמובן. רק הוא.

תלמיד: איך לצבור אומץ לפנות לחברים כדי שהם יעזרו לי להיפתח?

איך לאזור אומץ לפנות לחברים כדי שהם יעזרו לי להיפתח, זו שאלה מאוד קשה. תחשבו על זה מעכשיו עד סוף השיעור ואחרי זה נשמע מה יש לך לומר.

תלמידה: איך קבוצה מאוחדת עולה לבורא? מהו המצב הזה?

קבוצה מאוחדת עולה אל הבורא במידה שבה היא הופכת לקבוצה מאוחדת.

תלמידה: מה צריך בשביל זה? את הייאוש שלנו, את הדרישה שלנו, את ההשתוקקות?

כן.

תלמידה: מהו הרצון שפותח את הלבבות שלנו ומשכנע את הבורא?

אל תשאלי אותי, תשאלי את הבורא.

תלמידה: מתוך החיבור בינינו אתמול, יש לנו שאלה. אנחנו מקבלים עכשיו הרבה מהאור העליון, והגברים עובדים על לקבל אותו ולהעביר אותו לתוך הרצון הנשי. איך נוכל להכין רצון כזה שיהיה ראוי לקבל את האור הזה בצורה נכונה?

פשוט לבקש.

תלמידה: על מה לבקש?

על כך שאתם רוצים להיות קרובים ככל שניתן לרצון שלכם.

תלמידה: מה אנחנו צריכות לרצות?

לא חשוב. אני בכוונה לא מסיים את התשובה.

תלמידה: למה אנחנו צריכים להילחם עם יצר הרע ולא להתעלות מעליו? מה זאת המלחמה הרוחנית שלנו?

זה אותו דבר, להתעלות מעליו או לאיים עליו. כעיקרון זאת אותה הפעולה, פעולה אחת.

תלמידה: מה זאת מלחמה רוחנית?

מלחמה רוחנית היא כשאני נלחם עם הכלים שלי. זוהי מלחמה רוחנית.

תלמידה: כאשר מתגלה שאני טועה כמעט בכל דבר, ויש שכל עליון וכוח עליון שהם מעל השיקולים שלי, איך לעבוד עם המצב הזה? מצד אחד אני רוצה לסמוך על הכוח הזה ולמסור את עצמי לכוח הזה, ומצד אחר, אני מרגישה שאני צריכה לתת יגיעה במלחמה עם היצר? איך למצוא את האיזון בין השניים?

מה דעתך? מה דעתכם? מה אתם חושבים?

תלמיד: כנראה שכאן צריך להאמין, כל המצב שלך תלוי באמונה.

כעיקרון ענית נכון, רק יש כאן עוד כל מיני תוספות.

תלמידה: אני חושבת שהבורא נותן לנו את כל המצבים כדי שנעבוד איתם, ואם אנחנו נכנסים לאיזשהו מצב אנחנו מאבדים את האיזון וצריכים להשתמש בשני הקצוות.

גם זה נכון.

קריין: קטע מספר 6, מתוך "מאור ושמש". הוא אומר כך,

"דרך תשובה העיקרית, הוא לייחד לבבינו באהבת חברים, להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד לעבוד את ה', ולהטות שכם אחד, ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרים זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."

("מאור ושמש". רמזי ראש השנה)

ברור מה שקורה כאן?

תלמידה: אנחנו לומדים שיצר הרע הוא ההפרדה בינינו, והבורא זה הקשר בינינו. האם אנחנו יכולים לנסות להתקשר בינינו לא דרך המחיצה של האגו שלנו אלא דרך הבורא, לקבל ולהשפיע דרך הבורא, שהוא יהיה הקשר בינינו כ"אין עוד מלבדו". האם זה נכון ואיך לעשות את זה?

זה נכון, כך באמת עלינו לפעול, רק כך לפעול. אבל איך לעשות את זה? על זה אני לא יכול לענות לכם. חצי מזה כבר ניחשת נכון, עכשיו תמשיכי להשתדל גם בחצי השני.

תלמיד: כשאנחנו מתאספים יחד ומגיעים להכרה שהלב שלנו סגור, חסום, ואנחנו מרגישים שההרגשה הזאת של הלב החסום משתלטת עלינו, איך אנחנו עוברים מהמצב הזה לבקשה עבור החברים, למחשבה עבור החברים?

מי יכול לענות?

תלמיד: עלינו להשתדל כל פעם להיזכר במצב שבו הלב היה פתוח כשהבורא נתן את ההרגשה הזאת, ולחזור לזה.

כעיקרון זה נכון.

תלמיד: בקטע שקראנו כתוב בצורה מאוד מאוד רגשית, "ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרים זה לתוך זה בלב כל אחד". מהו המצב הזה "שנהיה נסגרים זה לתוך זה בלב כל אחד"?

מי יכול להסביר?

קריין: אולי נעשה מזה שאלה לסדנה.

בבקשה.

סדנה

מה זה אומר "להיסגר זה לתוך זה בלב כל אחד"?

*

(סוף השיעור)