014_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

קשה לי לדבר ...

של"ט, טור א', דברי המתחיל, ועתה מובן. מה כתוב?

ועתה מובן היטב ספירת המלכות כי הכלי שבה, הוא כלי מלכות שנמשכה מכלי דהוד, הוא רוצה לתת לנו להבין, לעשות סיכום, מה היה בכלי דיסוד, מה היה בזמן שהיה מטי בהוד. שכלי דיסוד עלה להוד, ומה שנשאר ממנה נתנה שארית לכלי מלכות.

אז הוא אומר, ועתה מובן היטב ספירת המלכות כי הכלי שבה, הוא כלי מלכות שנמשכה מכלי דהוד, מה הוא אומר? ספירת המלכות כי הכלי שבה, הוא כלי מלכות שנמשכה מכלי דהוד, מה הפירוש? והאור שבה הוא בחינת [ה]ד' המקפת על הו' מבחינת הה' הנמשכת מזו"ן דבינה. אמנם אור המלכות בעצמה היא שנתלבשה כאן בכלי דיסוד. וע"כ נקראת המלכות אספקלריא, שאינה מאירה. כדברי הרב.

מה כתוב כאן? הוא אומר כך, שבעצם ההוד, נקרא כְּלֵי מלכות. אלא יסוד, נקרא מה שנמשך מהוד. ומלכות, נקרא גם כן מה שנמשך מהוד. רק מה שהיה לא מטי בהוד, אז נמשך ליסוד, אור המלכות מכלי דמלכות, אה, מכלי דיסוד. ואחר כך שנעשה מטי בהוד, אז אור היסוד עלה לכלי דהוד, וכְּלֵי המלכות, שנמשך מהוד, נמשך לכלי דמלכות. ואיזה אור? למדנו, אור המלכות שהייתה בכלי דיסוד, עלה להוד. מדוע? למדנו כלל, ג"ר של הסוף ש… אה, ו"ק של הסוף, שנקרא יסוד, בזמן שיש ג"ר לסוף, שנקרא הוד, נתחבר לג"ר.

גם למדנו, היות שביסוד היה ה', והה' מורכב מדכר ונוקבא, ו' קטועה שבה' מראה על חסדים, שבא ו"ק דזכר מכלי דבינה. זה ו"ק. הד' שעל גבי ו', מראה לג"ר, אבל זה דלה וענייה, משום שכל הב' שיש בכלי דבינה, נקרא ב' דהתלבשות, אין לו אור, רק רשימו.

לכן, היות שאור היסוד, שהיה למטה בכלי דיסוד, הנבחן לדין ואור המלכות, קיבלה מיתוק מה' זו שנבחנת לחסדים. לכן כשעלתה למעלה, לוקח איתה את המיתוק שלה, שהיא מיתקה אותה, שהוא הו' חסדים. מה שאין הד', לא לקחה איתה. שכל הד' היא הייתה צריכה בכדי שיהיה לו ג"ר, וזה הארה מועטת, נקרא ד', אבל זה ג"ר.

עכשיו, שעלתה ליסוד, להוד, שיש עכשיו ג"ר אור החכמה בכלי דהוד, לכן השאירה את הד' למטה, וד' הזאת נתנה לכְּלֵי מלכות. נמצא, איזה אור יש למלכות? אפילו אור המלכות, גם כן לא. רק המלכות דלה וענייה, וכלל היה שאינה מאירה.

אז גמרנו כאן וצריכים להתחיל, והנך מוצא. דף, כן, אני מתחיל עוד הפעם.

והנך מוצא שד' זכרים וד' נקבות יש בהתפ"ב הזה. ומפרט ב' זוגות הראשונים הם זכר, נקבה, זו"ן דכתר וזו"ן דחכמה. ובהם הזכרים חשובים יותר מהנקבות, מדוע? כי הזכר דכתר הוא מבחי"ד דהתלבשות, בא מקומת כתר, אבל הנקבה דכתר הוא רק מבחי"ג. יותר קטן. הלאה. וזכר דכלי דחכמה, הוא מבחי"ג, אבל הנקבה דכלי דחכמה היא מבחי"ב, הרי שהזכרים גדולים מהנקבות. אבל עכ"ז בשניהם נמצאים הזכרים ונקבות בכלי אחד, כי יש להם קרבה זה לזה מחמת שהזכרים הם מהרשימות שנשארו אחר הסתלקות של התפ"א, וע"כ הם חסרי אור, אבל הנקבות הם מהתפשטות [ה]ב' החדש והם מלאים אור. מה כתוב כאן?

כשאנו אומרים, שמכלי דכתר נשאר ד' ג', התפשטות א'. הן הד' והן הג', שתיהם נשארו. אם הייתי אומר, שעל התלבשות לא יכולים להמשיך אור, ועל עביות כן יכולים להמשיך אור, וזה לא כתוב ככה. רק מה כתוב? כאן יש, כאן אין. או שנגיד בצורה אחרת, גם כן הייתי מבין, שמהתלבשות לא בא התפשטות למטה בגוף. שאנו אומרים, כלי דכתר, כוונה כלי דגוף, אז הוא בא מהתפשטות, רק מעביות, גם כן יכולים להבין. הלא כתוב, לא זה ולא זה, רק אור הוא מופשט. אתה מבין מה ש… אם אני אפרש, מכלי דכתר אין התלבשות, רק מה יש שם? רק ג' דעביות. אנחנו אומרים, שיש התכללות גם כן, משהיה מבחינת התלבשות, אבל מה מוסיף למטה? רק עביות. גם כן בסדר, גם זה לא כתוב. נראה הלאה.

אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מדוע? מה כתוב כאן? אבל הזכר [וה]נקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מה זה גדולה? צריכים לפרש, מבחינת העביות. כי הזכר הוא בחינת ו"ק של הבינה, אור שבא מהזיווג שהייתה בכלי דחכמה על שני ביתין, והג"ר של מדרגה נשאר למעלה, בא רק ו"ק, בא לתוך ד... דכלי דבינה. מה שאין כן נקבה הוא בחינת ג"ר של הבינה, מה זה ג"ר של הבינה? מב' דהתלבשות, שהוא רשימה שנשארה בכלי דבינה בזמן התפשטות א'. אם כן, מדוע נקרא נקבה? מטעם של רשימו. שם הוא לא אומר שרשימו שאין לו נקרא נקבה. לפי זה, גם שם בכתר וחכמה, גם כן נגיד כך, היות שאין אור נקרא נקבה. אתה מבין מה שאני שואל?

אבל יכולים לתרץ, שאור גדולה מצד העביות, כאן לומדים, שניהם בחינה ב'. זה ב' דהתפשטות א', זה ב' של התפשטות ב', אבל שניהם ביתין. רק מה הבדל? שהוא ג"ר שרשימו שנשאר מקומת כתר, הב' הזו, הב' שמקבלת מבינה הוא ו"ק דבינה. זה יכולים לתרץ.

או, אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, כי הזכר הוא בחינת ו"ק של הבינה, והנקבה היא בחינת ג"ר של הבינה, ועכ"ז שניהם בכלי אחד מחמת שהנקבה היא מהרשימו והיא חסרה אור, והזכר בא מהזווג של הזו"ן דחכמה וע"כ הוא מלא אור. וכן הזכר שבכלי דכתר, או, הוא עכשיו מפרש, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, הנה חסרון זה אמור רק לענין ג"ר שלו, היינו מלא אור מבחי' ו"ק.

אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, כי הזכר הוא בחינת ו"ק של הבינה, והנקבה היא בחינת ג"ר של הבינה, ועכ"ז שניהם בכלי אחד, אף על פי שהזכר יותר גדול, לא, להפך, אמרנו שהנקבה יותר גדולה. מפרש, ועכ"ז שניהם בכלי אחד מחמת שהנקבה היא מהרשימו והיא חסרה אור. מה שאין כן, הזכר בא מהזווג של הזו"ן דחכמה וע"כ מלא אור. זה פשוט.

עכשיו נשאלת השאלה. אם אנחנו אומרים, זכר דהתלבשות, אין לו אור? אז הוא מכונה, הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, מה קשה לו? איך אנו עומדים שם?

הוא אומר לנו, הרשימו דזכר, שנשאר בכלי דבינה נקרא נקבה. נשאלת השאלה, מדוע הזכר שנשאר בכלי דכתר נקרא, אה, זכר?