שיעור בוקר 16.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לפתחית הלב בכנס - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטע מס' 1.

"צריכים תמיד לעורר את הדבר הנשכח מהלב. והיא הדבר הנחוץ לתקן את הלב, שהיא אהבת חברים, שתכליתו הוא להגיע לידי אהבת הזולת. שדבר זה לא נעים להלב, המכונה "אהבה עצמית". לכן כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בענין זה." 0120

(הרב"ש. מאמר 13 "לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה" 1984)

אלו השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו - לאן אנחנו מתקדמים, איך אנחנו מתקדמים, בכמה אנחנו מתקדמים ועם מי אנחנו מתקדמים, הכול להתקדמות באותה הדרך.

קריין: קטע מס' 2.

"על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד."

(הרב"ש. אגרת מ')

ככל שיש לנו דעות מנוגדות, ככל שאנחנו לא מסכימים זה עם זה, נמצאים בשחיקה בינינו, בשפשוף כזה בינינו שלא מסכימים, שלא רוצים, כך אנחנו רוצים לדלג על כל זה. ואם אנחנו בכל זאת פועלים כך ש"על כל פשעים תכסה אהבה", אז אנחנו מוציאים הרבה כוחות טובים מההתחממות הזאת שבינינו שמתחילה מהשנאה, מהדחייה, ובסופו של דבר מביאה אותנו לחיבור ולזה שאנחנו מתחממים, מתחברים ונעשים כאחד.

שאלה: לפעמים קורה שיש לך לב קר כלפי החברים, והדבר היחיד שנשאר לך לעשות אלו רק פעולות מכניות, אבל אתה לא מאמין שזה יעזור, ואז אתה יותר פונה לבורא ופחות לחברים. מה לעשות כשאין לך אמונה שהפעולות המכניות יעוררו את הלב?

לעיתים מאוד נדירות פנייה לבורא יכולה לעזור אם אתה לא פונה דרך החברים. אתה צריך לקחת את החברים איתך כמו עדים, שותפים, לא חשוב באיזו צורה, אבל אתה צריך לקחת אותם איתך, ואז אתה יכול להתחיל בהתקרבות אמיתית, אחרת לא תצליח בשום דבר. כשאתה לבד, כשאתה לא מסכם איתם, כשהם לא מסכימים איתך, זו דרך ללא מוצא.

שאלה: הרב"ש כותב "שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בעניין זה." אתה כל פעם מלמד אותנו שאם אני בא בדרישה להשיג משהו, אז אני לא משיג כלום. איך אני יכול לראות כמה התקדמנו באהבת חברים?

תדבר עם החברים, תדבר עם עצמך, תדבר עם הבורא, ובסך הכול תהיה לך איזו הבחנה.

תלמיד: מהו הכלי שאני יכול למדוד כמה אהבת חברים יש בינינו?

מה שאתם חושבים שכבר יש. לא צריך לקפוץ לשמים ולמדוד את זה עם טלסקופים, אלא מספיק מה שיש לך ביד, בהרגשה בלב.

תלמיד: האם אני צריך להראות את זה לחבר או להסתיר ממנו שאני אוהב אותו, שאני שונא אותו?

אתה צריך להסתיר ולהתחיל לגלות במידה שזה יעזור לשניכם להתחבר ולהתקדם. רק בצורה כזאת.

תלמיד: האם באמת מתגלה אהבה בינינו?

כן.

תלמיד: אמרת שקודם צריכה להיות שנאה ולאחר מכן אהבה, וצריך לכסות את השנאה על ידי אהבה, אז איך אהבה מתגלה פה?

האם אתה יכול להירגע ולשמוע מה שאנחנו מדברים? בסוף השיעור תשאל.

שאלה: כשעובדים עם החברים בעשירייה, אז באמת מתרקמת הרגשת אהבה, במיוחד עכשיו בזמן המיוחד הזה של הכנס כשחברים מגיעים, אתה רק רואה חבר והלב נפתח. איך מכסים בשמיכת האהבה הזאת? איך מתכסים יחד?

כשרוצים להיות יחד ככלי אחד, אז משתדלים לחמם זה את זה, למסור חום, אהבה מלב ללב, ואתה מוכן לעזור לחבר בכול מה שהוא רוצה להצליח, והוא כנראה בחזרה אליך.

תלמיד: האם יש הבדל בין זה לבין המושג התכללות?

כן, ודאי. יש כאן התכללות, יש כאן תמיכה הדדית, יש הרבה דברים.

תלמיד: כשאתה מרגיש את שמיכת האהבה הזאת בין החברים יש איזה מין רוגע. איך לא לעצור? איך לא לחכות אלא להמשיך עכשיו בשחיקת הלבבות?

בכל רגע שאתה מרגיש אהבה, עם שמיכת האהבה, ונראה שאתה יכול להתחיל להשתמש בשמיכה הזאת בצורה אגואיסטית, שטוב לך, חם לך, זה מביא ביטחון, ויש איזה מין מקום נסתר שאתה יכול להיות שם כמו ברחם, אז תיזהר מאוד, כי אתה יכול להישאר בזה וליפול לקליפות.

תלמיד: מה לעשות?

כל הזמן לחשוב איך אתה עוזר לחברים. להפוך את כול הדברים האלה לכלי השפעה.

שאלה: מה לעשות אם חברה לא נותנת לי גישה ללב שלה, יש חומה ואני לא יודעת איך לחדור?

זה את שלא יודעת, רק נדמה לך שהחברה לא מאפשרת. זה הלב שלך שלא מאפשר את זה, הלב שלך לא נותן. תתארי לעצמך שזה הבורא שנמצא במקום כל החברות והוא ככה משחק איתך. תפתחו את הלבבות שלכן, תתחבקו ותנסו להיות כולכן יחד בלב אחד.

שאלה: איך להפוך את החום הזה שבינינו לכלים דהשפעה כדי לא ליפול לקליפה, כדי לא להתחיל להתענג על זה?

זאת יכולה להיות בעיה גדולה ומסוכנת. צריך שיהיו פה אנשים שנמצאים בתפקידים ושהם יסדרו ויארגנו את הלימודים בצורה כזאת שלא תיפלו למחשבות על עצמכם.

אני חושב שאתם צריכים להמשיך לקרוא לבד בעצמכם, להמשיך ולברר באמצעות החברים שלנו המתקדמים. אני צריך לחשוב איך אני מכין את עצמי לכנס כדי שלא יהיו כאלה הפרעות בכנס. זה טוב מה שקורה עכשיו איתי, אתכם, מחבק אתכם ותהיו בריאים.

(סוף השיעור)