בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.6.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*מאמר השלום*
מאמר מאוד חשוב, יסודי, לא פשוט, וצריכים לראות איך אנחנו פותחים את הלב שלנו וגם את המוח שלנו שיכולים יחד לקלוט את הרעיון הזה ולממש אותו כך שיתקבל בלב הכללי ובמוח הכללי שלנו שאנחנו נמצאים כל פעם בתהליך ההתחברות בינינו, יותר ויותר להיות לראש אחד וללב אחד, לאדם אחד. כך נקים את התשתית שהבורא יתגלה בה.
רוסיה
הייתה
כמו
מעבדה
שעליה
הבורא
רוצה
להראות
כמה
העבודה
הרוחנית
צריכה
להיות
רוחנית
ולא
גשמית,
שצריכים
להשתוקק
לחיבור
הרוחני,
לתוצאות
רוחניות
ולא
לדברים
גשמיים
שכל
אחד
ימלא
את
הבטן
שלו
במזון
וכל
אחד
ימלא
את
הראש
שלו
בכל
מיני
ידיעות
גשמיות,
שהכל
נסגר
בעולם
הזה
בלי
השגת
מדרגות
יותר
עליונות
שמדברות
על
ההשפעה
הדדית,
לשמה,
מאחד
לשני,
למעלה
מהטבע
האנושי
שמתגלה
בעולם
הזה.
לא
מספיק
לנו
להיות
ילדים
טובים
זה
עם
זה
בעולם
הזה,
לא
מספיק
לנו
לחבר
את
החברה
האנושית
יפה
טובה
כמו
שקומוניסטים
מדברים
אפילו
בפנטזיות
שלהם,
אלא
צריכה
להיות
כאן
באמת
עוד
דרגה
שכלפיה
אנחנו
עובדים,
שזו
חיבור
ואהבה
בין
כל
הבני
אדם,
לעלות
להשפעה
חלוטה.
לא
שאנחנו
עושים
זאת
כדי
לחיות
זמן
מסוים
בעולם
הזה,
אלא
שאנחנו
צריכים
לעשות
את
זה
לשם
הרעיון
שכל
אחד
ואחד
יתעלה
למעלה
מהאגו
שלו
ויגיע
להשפעה
טהורה
לזולת.
*השפעה טהורה כלומר ללא שום חזרה לעצמו. עכשיו כל אחד נמצא ברצון לקבל לעצמו וזה מוטבע בנו מהלידה, כך אנחנו צריכים להשתדל לעבור ע"י כוח הטבע שנקרא בורא כוח העליון, שנהפוך הוא, שנגיע למצב שכל אחד יתייחס לאחרים כמו הבורא. פשוט מאוד, כמו הבורא, זה נקרא להגיע לדרגת הבורא, אני אוהב, דואג, מטפל בכל האנושות עד פרט האחרון, ואפילו בכל הטבע דומם צומח וחי עד פרט האחרון, כמו הבורא טוב ומיטיב*.
ש:
למה
דווקא
רוסיה
ולא
ישראל?
ר:
לישראל
יש
תפקיד
אחר,
לישראל
יש
תפקיד
רוחני.
לעמי
רוסיה,
זה
לא
עם
אחד,
יש
100
עמים
בתוך
רוסיה,
שונים
מאוד,
מבולבלים
ביניהם
ומעורבים
ביניהם,
אז
הם
כמעבדה.
האמת
נמצאת
בינתיים
אצלנו,
זה
חשוב,
היא
נמצאת
בתוכנו
בצורה
אינסטינקטיבית,
ולכן
*אנחנו
צריכים
לברר
את
האמת
רק
ע"י
מאור
המחזיר
למוטב.
אני
עכשיו
לא
מוציא
מהזיכרון
שלי
ומההרגלים
שלי
מהילדות
ומהחינוך
שקיבלתי
מגיל
הרך,
אני
לא
מוציא
משם
שום
הוכחות,
שום
הסתכלות,
נכונה,
לא
נכונה,
כלום.
כאילו
אין,
אני
עכשיו
רק
לומד
מה
שבעל
הסולם
אומר
ולעת
עתה
אני
מקבל
את
הדעה
שלו
כדעה
הנכונה*,
אפילו
שמיד
יש
לי
כנגד
זה
1,000
שאלות
ואני
מוכן
לסתור
אותו
מקצה
לקצה.
*אני
עומד
על
כך
שאני
לעת
עתה,
לזמן
מוגבל,
מקבל
את
הדעה
שלו
כדעה
נכונה,
אחרת
אני
לא
אבין
אותו,
אחרת
לא
אמשוך
עליי
כוח
משלו
שאני
בו
אוכל
להתכלל
ולהתחבר
לאותה
מערכת
שהוא
נמצא
בה
ואז
לקבל
משהו
ממנה,
אני
אהיה
חתוך
מאותו
כוח
עליון
שהוא
מדבר
עליו.
אז
אין
לי
ברירה,
אני
צריך
לעזוב
בינתיים
לזמן
מה
את
הדעה
שלי,
אמנם
שאני
בטוח
היום
שאני
לא
מסכים
עם
בעל
הסולם,
יהיה
מי
שיהיה.
אני
עובר
מהראש
שלי
לראש
שלו,
ונראה
אולי
בראש
שלו
פתאום
אגלה
יחס
שונה
לגמרי
לעולם*
וזה
ייראה
לי
גם
אמת
או
בכלל
רק
זה
יראה
לי
את
האמת
שלו.
ש:
הניסיון
הרוסי....?
ר:
מדובר
על
קבוצה
קטנה
מרוסיה..
פרומיל,
אפילו
פחות..
אותו
הרעיון
שצומח
ב-
1,000
אלף
איש
מכל
המדינה
הגדולה,
בו
אנחנו
מתחשבים
ובו
אנחנו
דנים.
אז
*מה
חסר
עוד?
חסר
קשר
לכוח
העליון,
זה
מה
שלא
היה
בהם,
אלא
דווקא
ההיפך,
כל
קשר
עם
כוח
עליון,
דתי
לאומני
לאומי,
לא
חשוב
איזה,
הם
חתכו
אותו
לגמרי*.
*כל
הדברים
האלה
הם
תיאורטיים.
אם
הם
היו
מיד
קושרים
את
זה
לבורא
ולא
לאיזושהי
בובה
שהם
קבעו
לעצמם,
אז
היה
להם
טוב
והיו
מגיעים
לפתרון
האמיתי,
לתיקון
האמיתי
ולפקיחת
עיניים
לכולם.
אותם
1,000
איש
נגיד
שהיו
כן
קשורים
לרעיון
הזה,
זה
מספיק
כדי
להגיע
לתיקון
העולם,
כל
היתר
זה
בפירמידה,
הם
איכשהו
מתחברים
אליהם.
אבל
אותם
1,000
איש,
אפילו
פחות,
יהיו
צריכים
להיות
קשורים
לכוח
העליון,
זה
מה
שהיה
חסר,
הקשר
עם
כוח
העליון.
מאיפה
הם
יקבלו
את
כוח
המסך,
כוח
השפעה,
כוח
החיבור,
ידיעת
המטרה?
זה
לא
היה
להם,
המקור
לא
היה*.
עכשיו
אנחנו
נמצאים
בתהליך
מאוד
מיוחד,
אנחנו
קיבלנו
רשות
לבנות
חברה
שבה
יתקיימו
2
כוחות,
כוח
הפירוד
וכוח
החיבור,
ושניהם
יהיו
מכוונים
לחיבור
של
גמר
התיקון,
על
כל
פשעים
תכסה
אהבה.
איפה
כל
הפשעים?
הם
צריכים
להתגלות
ולמעלה
מזה
שיהיו
מחוברים
באהבה*.
*אהבה
זה
כוח
הבורא
שאנחנו
צריכים
להימשך
אליו,
למשוך
את
הכוח
הזה
ממנו.
רק
ע"י
זה
נהיה
מקושרים.
הכוח
הזה
עדיין
לא
נראה
בינינו,
אנחנו
לא
מכירים
ולא
מרגישים
אותו.
נצטרך
לגלות
אותו,
זה
כוח
מיוחד
מאוד,
כשהוא
קושר
בין
בני
האדם
הם
מפסיקים
להרגיש
מי
זה
אני
ומי
זה
אתה,
אלא
הכל
אחד.
זה
כוח
האהבה,
זו
מהות
הבורא.
אותו
צריכים
לגלות*.
בעתיד נראה שכל השלבים שעברנו כשלבים של טעויות, אבל מהטעויות האלה אנחנו לומדים, ומהלימוד הזה מגיעים להחלטות הנכונות יותר ויותר, עד שמגיעים לגמר התיקון. מה זה *קפיטליזם*? קפיטליזם זה שכל אחד דואג לעצמו, רק מאין ברירה מרכיבים כל מיני מערכות כדי שהחברה הקפיטליסטית לא תהרוס את עצמה. זה בינתיים הכי מוצלח, אבל וודאי שזה לא יכול להיות כסוף התיקונים כי אין חיבור בין בני אדם אלא רק פירוד. רק הם שומרים את עצמם שהפירוד הזה לא יהרוס אותם .זו כל החברה קפיטליסטית, אני לא מתפלל עליה ולא חסיד שלה, כמו שאני גם לא חסיד של הסוציאליזם ומה שהיה ברוסיה, מה שיש ברוסיה. ברור שאת כל הדברים האלה האנושות חייבת לעבור ובסופו של דבר היא צריכה להחליט מה צריך להיות.
*לעלות
לשמים*
נקרא
לעלות
על
פני
כל
הרצונות
והמחשבות
האגואיסטיות
שבאדם,
ואנחנו
צריכים
לעבוד
על
איך
לעלות
בכל
הסולם,
בכל
שלב
ושלב
שבסולם,
בכל
מדרגה
ומדרגה*,
אנחנו
צריכים
להשקיע.
איך
אנחנו
עולים
ממדרגה
למדרגה,
כי
שמים
זה
נקרא
המצב
הסופי
של
כל
האנושות,
שכולנו
להיות
כאיש
אחד
בלב
אחד,
ואנחנו
נמצאים
במצב
הפוך
ממנו.
אז
אנחנו
לומדים
איך
אנחנו
עולים
מהמצב
הנוכחי
לשמים
ואיך
לעלות,
איך
לעשות
זאת?
איך
להתחבר
בינינו
יותר,
איך
להתחיל
לגלות
בקשר
בינינו
שאנחנו
משיגים
לאט
לאט
את
הקשר
בינינו
המתגבר
את
התכונות
השמים?
*תכונות
השמים
הם
תכונות
ההשפעה
עד
תכונת
האהבה.
כאן
זו
באמת
בעיה.
מה
נעשה?
אז
אומרים
איש
את
רעהו
יעזורו,
צריכים
לעשות
חיזוק
ודוגמא
בין
כולם*.
איך
אנחנו
נעשה
את
זה?
*אני
כמורה
מסתכל
עליכם,
אסור
לי
להתערב
בכם,
אסור
לי
אפילו
להראות
דוגמא
טובה,
כי
בזה
אני
גונב
מהיגיעה
שלכם.
אתם
צריכים
לדעת
את
זה
ולהיות
מספיק
בוגרים
שמתגברים
על
העצלות,
על
השגרה,
וכל
פעם
מחפשים
איך
עוד
ועוד
לקבל
כוחות
מיום
ליום
ולהתקדם.
בזה
איש
את
רעהו
יעזורו.
באף
מקום
לא
תמצאו
שהמורה
צריך
לעזור,
המורה
הוא
רק
מורה
דרך,
אבל
מי
שהולך
בדרך
ומתחזק
הם
החברים
ביניהם.
זה
חסר
לנו*.
*אל
תסתכלו
קדימה,
תסתכלו
על
הקשר
ביניכם.
זה
העיקר.
אין
קדימה
שום
דבר,
ברגע
שאנחנו
מתחילים
להגיע
זה
אל
זה
עד
כדי
כך
שאין
בינינו
מרחק
פנימי,
שם
אנחנו
מתחילים
לגלות
את
הבורא*.
אני חושב שהעם הרוסי מאוד מאוד מורכב ודווקא לכן יש לו אפשרות יותר להבין את המסר של חכמת הקבלה מהרבה עמים אחרים, מפני שיש לו בפנים הרבה מאוד שבירות. לכן אני חושב שגם עם ישראל שהיה שם במשך הרבה מאות שנה, וגם עכשיו בכל זאת יש חיבור מיוחד, איזשהו קשר מיוחד, לא חיבור אלא קשר מיוחד בין עם ישראל והעם הרוסי. אני מתכוון לא לעם הרוסי אלא לכל אותם העמים שנמצאים באותו איזור, יותר מ-100 עמים שקיימים שם. ממש יש איזושהי יכולת ההדדית, פנימית, להתקשר ולהעביר מטען פנימי מאחד לשני.
בעה"ס
היה
סוציאליסט
בגישה
החברתית,
כלומר
שוויון,
דאגה
לכולם,
זו
ממש
הייתה
הגישה
שלו
לאומה,
לכל
עם
ועם.
הכל
תלוי
בכל
אומה
ואומה,
באותו
פאזל
שיש
לנו
מכל
העמים
ובכלל
האנושות.
כל
אומה
צריכה
להשלים
את
יתר
האומות,
עד
שכולם
מתחברים
לאיזושהי
מערכת
אחת,
למנגנון
אחד.
לכן
אתה
לא
יכול
להסתכל
על
כל
אחד
שהם
יהיו
דומים
זה
לזה,
או
שממש
לקחת
דוגמה
מאחד
לשני,
לא.
אנחנו
לא
רואים
את
הצורה
העתידה
שצריכה
להתגלות
מתוך
החיבור
של
העמים
ההפוכים
למיניהם
בכל
מיני
צורות
הפוכות.
לכן
*הגישה
לתיקון
של
כל
אומה
ואומה
צריכה
להיות
אחרת,
זה
לא
שהם
יוצאים
מתחת
איזושהי
חותמת
שכולם
באותה
הצורה,
אפילו
שכולם
נמצאים
בד'
בחינות
ובעשר
ספירות,
אבל
ההבחנות
שבהם
הן
מאוד
מאוד
שונות*.
בעל הסולם עשה בירור וביקורת על כל הצורה המרקסיסטית. זו אחת מהשיטות שמתגלות כדי להבין לנו את הצורה אנושית הנכונה ולא יותר. לכן מארקס היה בעצמו מחזיק בזה בצורה מאוד מסוימת בתוך התיאוריה שלו. וודאי שרצה לבנות חיבור, הוא ראה שצריכים לבנות בין בני אדם חיבור, אבל זה לא בדיוק מה שחכמת הקבלה מדברת. זה לא קשר בין בני אדם עם הכוח העליון, זה פשוט כל אותם הקולחוזים, קיבוצים, וכל מיני עסקים משותפים וכן הלאה. זה לא מה שחכמת הקבלה אומרת שצריכים לעשות, ודאי שלא. *ההתקרבות צריכה להיות מבפנים, אבל מבחוץ כל אחד ואחד צריך להיות לעבוד בתוך רצון לקבל שלו*.
ללא ספק דווקא אנחנו פותחים דרך לכל האנושות, במיוחד לנשים, גם להיות קשורים לתיקון. העיקר קודם כל רוב העולם זה נשים, *ואנחנו עוד נגלה כמה הקשר בין נשים הוא הקובע יותר מהכל. זה הכוח העיקרי שבעולם, שבטבע*.
*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית פרק ז*'
אנחנו לומדים את החכמת הקבלה הזאת כסגולה. *סגולה* נקרא שמזה שאדם לומד הוא רוצה למשוך את המאור המחזיר למוטב, או מקיף, כמו שמופיע בהקדמה לתלמוד עשר הספירות באות קנ"ה. זה מה שאנחנו צריכים, את הכוח שנקבל מלמעלה. הוא פותח את הלב של האדם, יותר מהמוח, את לב של האדם. אנחנו מתחילים להרגיש את הפעולות האלה בתוך הרצון שלנו, כי הלב זה רצון, וכך אנחנו יכולים להגיע להשגה. לכן לא החכם לומד.. *לומדים רק כדי לתת מספר שעות, מאמצים יגיעה. צריכים יגיעה ורק כתוצאה מהיגיעה הבורא כבר יפתח את הלב, את הרצון של האדם והאדם יתחיל בתוך ליבו כבר להרגיש את הפעולות. כך זה עובד, לכן תירגעו, זה לא הולך כמו חכמה רגילה. לכן כתוב לא החכם לומד*.
צריכים כל יום ויום להשתדל לתת מקסימום לחיבור, כמה שאפשר. על זה לעבוד, לבקש מהקבוצה, לדרוש מהקבוצה שיעזרו לכל אחד ואחד להיות ממש בתוקף, לעמוד בתוקף על החיבור.
ש:
המסך
חוסם
את
האור
העליון?
ר:
מסך
לא
נותן
לאור
העליון
בצורה
ישירה
להיכנס
לתוך
הרצון
לקבל,
כי
המסך
הוא
תוצאה
מהצמצום.
ש:
איך
בונים
מסך?
ר:
*מזה
שאני
לא
רוצה
לקבל,
ואני
עומד
על
כך
שאני
לא
מקבל
לעצמי.
אח"כ
אני
מחליט
שאני
יכול
לקבל
רק
כדי
להנות
בזה
את
בעל
הבית.
אני
עושה
חשבון
כמה
מהכיבוד
שהוא
נתן
לי
אני
יכול
לקבל
כדי
להנות
לו
ולא
לעצמי,
אפילו
שאני
בעצמי
חייב
ליהנות
כדי
להנות
לו.
כך
אני
בונה
את
המסך*.
*אתה
צריך
לעבוד
עם
הרצון
לקבל
שלך.
יש
לפניך
תענוג
ואתה
עכשיו
רוצה,
מחליט
שאתה
רוצה
ליהנות
מתענוג
הזה
כדי
להנות
לקבוצה
או
לבורא.
אז
מה
אתה
עושה?
אתה
סוגר
את
הרצון
לקבל
שלך
ולא
נהנה,
לא
נמצא
עימו
במגע.
אח"כ
אתה
מתחיל
לפתוח
אותו
ככל
שאתה
מודד
את
הגבול
שלך,
שאתה
לא
נהנה
בעצמך
אלא
רק
במידה
שאתה
דרך
זה
מהנה
לקבוצה
או
לבורא.
זה
נקרא
מאהבת
הבריות
לאהבת
ה'.
נו
בבקשה,
תעשה*.
*תשתדל
בקבלת
כל
התענוגים
שאתה
נמצא
בהם
במשך
היום,
לקבל
אותם
בכוונה
שאתה
כן
מוכן
לקבל
אותם
אבל
כדי
להשפיע
לבורא.
אם
לא
השפעה
לבורא,
לא
היית
מקבל*.
ש:
אם
אני
מוותר
על
תענוגים
גשמיים
זה
נקרא
מסך?
ר:
עוד
לא,
אבל
כבר
בדרך.
כי
אתה
מחליף
יכול
להיות,
כמו
שכתוב
מחליף
תענוג
אחד
בתענוג
שני.
אתה
עדיין
לא
עובד
בע"מ
להשפיע.
אתה
כבר
מתאר
לעצמך:
כדאי
לי
יותר
להיות
מחובר
עם
הקבוצה
ועם
הבורא,
שם
אני
משיג
יותר.
אמנם
מה
שאני
משיג
זה
לא
מקובל
בכלים
דקבלה
הרגילים
שלי,
אבל
יכול
להיות
שאני
אקבל
שם
משהו
בכלים
דהשפעה
שלי,
לנשמה,
לעולם
הבא.
ש:
אם
נשאר
לי
בסוף
איזו
כוונה
עבור
עצמי
אז
זה
לא
מסך?
ר:
ודאי
שלא.
אם
זה
ע"מ
לקבל
זה
ודאי
שלא
מסך.
מסך
הוא
תוצאה
מצמצום
ומאמץ
גדול
מאד.
אתה
מתגבר
על
הרצון
לקבל
שלך
ועושה
על
ידו
פעולה
בע"מ
להשפיע.
ברוחניות אין אונס מפני שאתה נכנס לשם כבר עם הרצון להשפיע. מה שאין כן, בגשמיות יש תמיד אונס כי אתה נמצא במאבקים עם הרצון לקבל.
אם אתם שוכחים על הבורא, אתם שוב נמצאים באיזשהו תהליך סוציאליסטי. צריכים כל הזמן לחשוב על איך אנחנו משיגים את הבורא, לא בצורה אגואיסטית אלא כדי להשפיע נחת רוח לו, להזדהות עימו. בצורה כזאת אנחנו מעלים אליו.
ש:
הוא
כותב
שכל
המשפיע
משפיע
ע״י
החלק
הגס
שלו?
ר:
כי
האור
מגיע
בחזרה
כאור
חוזר,
הוא
מגיע
מהעביות
הכי
גדולה.
ככל
שהעביות
הכי
גדולה,
האור
חוזר
יותר
גבוה.
אם
העביות
קטנה,
כמו
לילד
קטן
נגיד
אין
לו
כוח
התנגדות,
אז
האור
חוזר
קטן
ולא
יכול
להשיג
הרבה,
כי
השגה
היא
רק
באור
חוזר.
ככל שיש רצון לקבל יותר גדול ויש עליו מסך, בהתאם הוא כבר לא מקבל ברצון יותר גדול, הופך אותו בע"מ להשפיע, אז יש לו מידת ההשפעה יותר גדולה. אני נכנס לבעל הבית ויש לי תאבון גדול מאוד, אני רעב. אז ככל שאני יכול לקבל ברצון לקבל שלי, אני יכול לקבל לפי מידת הרעב שיש לי, לפי הרצון שלי, אבל אם יש לי על הרצון הזה צמצום מסך ואור חוזר, שאני רוצה לקבל רק כדי להנות לבעל הבית, אז ככל שרצון שלי יותר גדול, אני יכול יותר להשפיע לבעל הבית.
ש:
האם
יש
טעם
את
ההנאות
מתוך
העבודה
בעשירייה
ולנסות
להחזיר
לבורא?
ר:
יש
ויש.
*אנחנו
צריכים
להשתדל
למיין
את
כל
העבודות
שיש
לנו
בעשירייה
ולהשתדל
למדוד,
איכשהו
לתאר
לעצמנו
כמה
בחיבור
בינינו
אנחנו
מעלים
את
עצמנו,
את
העבודה
שלנו,
לבורא?
כך
זה
להתקרב
אליו,
צריכים
לעשות
את
כל
החשבונות
האלה
כמה
שאפשר*.
ש:
איך
נוכל
להשפיע
לכלי?
ר:
אנחנו
כל
הזמן
צריכים
לחשוב
שההשתתפות
שלנו
מיועדת
כדי
להשפיע
לכל
המשתתפים,
גברים
ונשים,
ושאנחנו
בכך
בהחלט
רוצים
להיות
קשורים
יותר,
להיות
מחוברים
יותר,
ומתוך
החיבור
שלנו
להשפיע
לבורא.
ממש
כך,
שמזה
יהיה
לו
נחת
רוח
מכולנו
יחד.
*אני
דואג
לחבר
בליבי
את
כל
המשתתפים,
כדי
לשלוח
את
ההשתתפות
שלנו
לבורא,
שייהנה
מאיתנו.
אפילו
עכשיו
כאן
שאנחנו
נמצאים,
תשתדלו
להרגיש
בתוך
הלב
שאתם
רוצים
להתחבר
כולנו
יחד
כדי
שהבורא
ייהנה
מאיתנו.
שאנחנו,
הילדים
שלו,
לומדים
איך
לעשות
לו
נחת
רוח*.
אם
נקבל
ממנו,
אנו
רוצים
להגיע
לכך
שנקבל
ממנו
ע"מ
להשפיע,
שבמידה
שאנחנו
מקבלים
תענוג,
הוא
מקבל
מאיתנו
תענוג,
ולא
שאנחנו
רוצים
את
התענוג
הזה
בניגוד
ממנו,
הפוך
ממנו,
שלא
חשוב
לנו
איפה
אנחנו.
ש:
האם
בנאדם
יכול
לתקן
את
עצמו
ע״י
החיבור
וללא
הסגולה
של
הטקסטים?
ר:
*הכי
נכון
בשבילנו
זו
השתתפות
בשיעורים
והפצת
החומר
לקהל
החיצון.
מתוך
2
הפעולות
הללו,
אחת
היא
בפנים,
השתתפות
בשיעורים,
ואחת
בחוץ,
כמו
הפצה,
אנחנו
יכולים
להעלות
את
עצמנו
יותר
ויותר*.
ש:
כשהתחלתי
להשתתף
בתמלול
שיעורי
הבוקר
כ״כ
נהניתי
שהתביישתי.
איך
בונים
מסך
לזה?
ר:
*לא
צריכים
לבנות
מסך.
צריכים
רק
קצת
לחשוב
שאני
עושה
את
זה
לאחרים,
שכולם
יהנו
מזה,
וזהו.
לא
כדאי
עד
כדי
כך
לעבוד
על
מסך
שאני
לא
מקבל
מכך
תענוג.
לא,
אני
רוצה
לקבל
מזה
תענוג
וטוב
שאני
מקבל
תענוג,
וגם
אני
עושה
זאת
למען
האחרים,
שהם
יהנו.
סה"כ
המחשבות
נכונות*.
ש:
...
ר:
תראה
דוגמא
מכולם
בכלל,
גברים
ונשים,
תראה
דוגמה
כמה
כולם
יותר
חזקים
ממך.
ש:
בעשירייה
איך
מצליחים
להגיע
לכוח
התגברות
כזה
שלא
יעליבו
אותך?
ר:
*אתה
מוכן
לעבור
את
כל
ההשפלות
רק
כדי
להגיע
להשפיע
משהו
לבורא*.
ש:
כלומר
לא
ליפול
שקשה
מאוד
ולברוח?
ר:
*בסדר,
מי
אמר
שצריך
להיות
קל?
אתה
רוצה
להרוויח
יותר
מכל
התענוגים
של
עולם
הזה,
אתה
רוצה
להיות
הכי
הכי
הכי
מכל
האנושות?
אז
אדברה,
בבקשה*.
ש:
מה
התפקיד
של
העשירייה
כאן?
ר:
העשירייה
עוזרת
לך
להגיע
למצב
ששווה
לבורא.
ש:
החברים
צריכים
להיות
חזקים
בשביל
זה?
ר:
זה
תלוי
איך
אתה
רואה
אותם
ומשתמש
בהם.
קריין:
היום
חוזרים
לשגרה..
ר:
*נשתדל
לעשות
מהשגרה
הזאת
עוד
ועוד
דרגות
של
עליה.
נהיה
בקשר
בלתי
פוסק
ונשתדל
כל
אחד
בעשירייה
שלו
בקבוצה
שלו
להביא
רוח
חדשה
בכל
רגע
ורגע,
בכל
מפגש
ומפגש.
הכל
לפנינו,
בהצלחה*.