נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 13.12.23:
אפשר להשפיל את הדעת כשאנחנו משפילים את עצמנו כלפי הבורא כי הוא אחד, יחיד ומיוחד, טוב ומיטיב, ואין לו כוונות אחרות מלבד להעלות אותנו אליו על ידי תרגילים.
אם אדם יודע בשביל מה הוא עובר את כל המצבים, הוא צריך להיות בשמחה. הכול תלוי באמונה.
אנחנו מחזקים אחד את השני באמונה כשאנחנו מראים עד כמה אנחנו שמחים ובטוחים שאנחנו שהולכים בדרך.
כשאדם מרגיש את גדלות ה' הוא לא יכול לחפש חסרונות כי הוא נמצא בהכרת גדלות הבורא.
מנוחה בדרך היא כשאני לא מפעיל כוחות להתקרב לבורא, לא נמצא במאבק עם הכוחות שהוא מעמיד ביני לבינו, אלא כשאנחנו יוצאים למנוחה. אנחנו לא מאבדים את הקשר בינינו ולא הולכים אחורנית, אלא רוצים רק להפסיק את המלחמה כי אנחנו מקבלים הפסקה בפקודה.
בכל פעם שאנחנו מתקשרים בינינו אנחנו מתקדמים צעד אחד קדימה, במיוחד כשאנחנו מוסיפים לכך את הכוחות שלנו, את הרצון שלנו, את הדחף שלנו נגד הרצון לקבל, נגד נטיית הגוף. אבל אם אנחנו מסוגלים לתת דוגמה אחד לשני איך להתקרב זה אל זה ולהתקרב יחד לבורא, אנחנו הולכים קדימה ומצליחים. זו המלחמה.
למה עכשיו כשכולנו יושבים יחד, לא נרצה לגלות בינינו אווירה יפה וחמה שמתוכה נשאב כוחות, חום, ביטחון, התקרבות לבורא. הכול נמצא, תלוי רק עד כמה אנחנו רוצים לגלות זאת. הכול תלוי רק ברצון שלנו. הבורא מוכן ונותן הזדמנות.
צריכים לחשוב יום קודם שמחר אני שוב אתקשר לחברים ואתחבק איתם, אחזיק בהם והם בי ובחיבור כזה נלך יחד קדימה. זה כל הכוח שלנו. הכוח שלנו הוא באחדות, אין שום דבר חוץ מזה. עד כמה שאנחנו קרובים יותר, מתחברים זה עם זה, כך אנחנו יכולים לחדור דרך יצר הרע ליצר הטוב. זו כל המלחמה.
גדלות המטרה צריכה להיות יותר מגדלות ההנאה.
ככל שהאדם מגלה את הכרת גדלות הבורא, גם אם מרגיש אותה קצת, זה בכל זאת נותן לו כוח לעשות כמה צעדים קדימה.
עלינו לעבוד באופן אקטיבי ולעזור לכולם, לכל החברים שלנו, לבנות קשר להשפיע על מנת להשפיע.
עלינו להראות לכולם שאור חנוכה מסוגל להעלות את האנושות להשפעה ואהבה הדדית.
עד כמה שכל אחד ואחד זוכה, הוא מאוד מאוד מודה לבורא על כך שקירב אותו.
שאלה לגבי תרגיל חברתי - אני לא יכול להגיד לך, לא עשיתי זאת אף פעם. מה שלא עבר דרכי בצורה חיה אני לא יכול לדבר עליו. אין לנו את הרב"ש כדי לשאול, אנחנו צריכים להתחיל קצת ולהתפלל הרבה כדי להבין על מה מדובר. למה אני אומר זאת בזהירות? כי היו המלצות כאלה לחיבור שהרב"ש אמר לא לעשות.
אל תיגע בפנימיות, תיגע בחיצוניות. תראה לחבר איך אתה רוצה לעזור לאחרים.
לפי הכרת גדלות הבורא האדם יכול ללכת באמונה למעלה מהדעת.
גדלות ה' זה כשהאדם מרגיש שהבורא גדול ומנהל הכול, גם אותו, ומזה יש לו כוח פנימי להתקשר לאחרים ולבצע את פקודות הבורא.
אפילו אם האדם לא מרגיש בתוכו את שליטת הבורא, הוא יכול להביא את עצמו דרך קשר עם החברים למצב שהכוח הזה יעזור לו וייתן לו אפשרות להיות למעלה מכוחות הקבלה.
דעת זו דעתו של אדם שחי לפיה, היא העוגן שלו והוא הולך למעלה מדעתו. זאת אומרת שיש לו כוחות שעל ידם הוא יכול להגיע למצב שהוא משתמש בהם אפילו אם זה לא מציאותי.
ברגע שאנחנו מתחברים בינינו, אני יכול לקבל כוח השפעה מהחברים ולהתחיל להרגיש מהו כוח השפעה למעלה מכוח הקבלה.
יצר הרע חלש ודק מאוד, אבל כשהוא נמצא לפני האדם, האדם מפחד להתגבר עליו.
ענווה רוחנית באה לידי ביטוי כשכל אחד רוצה להגיע למצב שהוא נכנע כלפי החברים ועוזר להם מלמטה כמה שאפשר.
תסתכל קצת יותר פנימה על החברים ותראה מהם הכוחות שמפעילים אותם. אתה תראה למה כל אחד בא, למה הוא לומד, למה הוא רוצה להתקדם, למה הוא עוזר וכן הלאה. אתה תראה שבכל אחד יש כוח השפעה למרות שהכוחות האלה עדיין קטנים, אבל בחיבור שלהם יחד יכולים איכשהו להגיע.
האדם צריך להשתדל לגלות לבורא שהרצון שלו להיות בדבקות, בהשפעה לבורא, והוא לא רוצה לקבל כלום חוץ מכוחות השפעה.
כלים דהשפעה אלה פעולות שעל ידם אני עושה נחת רוח לבורא.
בכלים דהשפעה אני לא יכול לקבל מהבורא דרך הטעמים שלי, להעביר לו תגובה דרך המילוי שלי, אלא רק דרך הזדהות עימו.
להשפיע על מנת להשפיע זה להצדיק את הבורא על כלים דהשפעה, ולקבל על מנת להשפיע זה להיות מחובר עם הבורא עם כלים דקבלה.
אדם צריך למיין את כל הרצונות שמתעוררים בו ולראות באלו רצונות הוא יכול לעשות פעולות בעל מנת להשפיע ובאלו לא.
תבקש מהבורא תיקון שאתה לא רוצה לשנוא אותו אלא תמיד להיות קרוב אליו, להתחבק עימו ולהיות ילד טוב. תבקש. אין שום אפשרות אחרת, רק לבקש וזה יקרה. יש מידה הנקראת סאה, שאתה חייב לבקש, לבקש, לבקש, עד שתמלא את הסאה והבורא יקבל את העבודה שלך ויעלה אותך לדרגה הבאה.
עשירייה היא כלים שמתחברים לכלי אחד.
מצווה גדולה להיות בשמחה. אתה חייב להיות כל הזמן בשמחה ולא ליפול מהדרגה הזו שאתה שמח בכך שהבורא יצר אותך, מקרב אותך אליו, נותן לך תחושה של התקרבות אליו, קשר אליו. מזה אתה צריך לשמוח.
להתפלל שנוכל להכניע את עצמנו כלפי הבורא בכל התנאים שיגיעו, יותר מזה אני לא רוצה, רק להיות מוכן תמיד לקבל ממנו מה שמגיע.
כשאדם מתבטל הוא מרגיש שהבורא גדול וממלא הכול.
השכר שלנו זה להיות דבוקים בבורא.
הכול רק בתפילה, רק בפנייה לבורא. הבורא רוצה שכל הזמן נעלה אליו את מה שאנחנו מרגישים - מה שאנחנו מרגישים רע, מה שאנחנו מרגישים טוב, מה שאנחנו מרגישים שצריך להיות, מה שאנחנו לא רוצים להרגיש - הכול נעלה לבורא וכתוצאה הוא כבר ישנה לנו את המצבים.