שיעור בוקר 09.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטע מספר 3.

"בהמונח אגואיזם איני מתכוון לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוון בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו - והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה.

והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי."

(בעל הסולם. עיתון "האומה")

שאלה: איך אנחנו מגיעים לגילוי של אותו אגואיזם צר בתוכנו? כי בדרך כלל לא אני ולא החברים מאתרים את הרצון לבנות משהו על בסיס זה שנדרוך על החברים שלנו.

למה אתה חושב כך? אתה עדיין לא מבין את המחשבות והרצונות שלך עד הסוף. כל מה שאתה מייחס לחברים נמצא ויוצא רק מתוך האגו שלך ורק בכדי להרכין אותם כלפי המחשבה שלך, אחרת למה היית פונה אליהם? אתה פונה לחברים רק כדי לנצל אותם, כך בנוי האגו.

תלמיד: אני רואה בזה ניצול הדדי, אני לא רוצה משהו רע עבורם.

מה זה לא רוצה. כולם נמצאים בטבע הזה וכולם מנצלים זה את זה, משתמשים זה בזה רק כדי במשהו להטיב את מצבם, אחרת לא היינו שמים לב זה לזה בכלל. רק הודות לאגו אנחנו מתייחסים זה לזה, אנחנו מדברים, עושים משהו יחד, ובכלל באיזושהי דרך מתייחסים אחד לאחר.

תלמיד: זה מובן, אבל כאן מדובר על צורה כזאת שממש על עצמות החברים אני רוצה לבנות את זה, בהרס החברים. ואתה מדבר על ניצול הדדי.

ניצול הדדי לתועלת כולם כך זה בינתיים בעולם שלנו, במצב שלנו עדיין.

תלמיד: איך לגלות בתוך עצמי את האגואיזם הצר הזה שאנחנו מחויבים לתקן?

תעקוב אחרי עצמך, תתבונן בעצמך, איך אתה מתייחס לאחרים, איך אתה מתייחס לעצמך, למה אתה פונה לאחרים, באיזה מקרים, לשם מה, ותראה שכל היחס שלך לאחרים הוא נצלני גרידא ואין בו שום דבר אחר.

תלמיד: האם גם כשאנחנו משתוקקים לבורא אנחנו מנצלים זה את זה?

בהכרח. אבל הניצול הנכון של כולם כולל כולם מאפשר לי להתקרב ואפילו להידבק בבורא, ובזה אני לא מפריע להם, אני אפילו עוזר להם, עד שכולנו יחד נדבק בבורא מכל הצדדים.

שאלה: הוא כותב בסעיף 3, "בהמונח אגואיזם איני מתכוון לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוון בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי". מה זה אגואיזם מקורי?

מקורי זה מה שקיבלנו מהבורא. ובנוסף, אנחנו מפתחים אותו יותר ויותר.

תלמיד: כלומר אנחנו נהפכים ליותר אגואיסטים מדור לדור?

אנחנו יותר אגואיסטים. איך העולם מתפתח? הוא מתפתח מפני שהאגו שלנו גדל.

תלמיד: כלומר ככל שהאגואיזם גדל, כך אנחנו יותר רעים ואנחנו מקלקלים את העולם עוד יותר.

מקלקלים זה משהו אחר, אנחנו משתמשים בעולם בהתאם לאגו שלנו. פעם היית חי על העצים ובתוך המערה וזה הספיק לך, היום אתה צריך בית ומכונית, אישה וילדים, ועוד ועוד.

תלמיד: אתה תמיד אומר שהאגואיזם מקדם אותנו. אבל ככל שהאגואיזם שלנו גדל, כך אנחנו נעשים רעים יותר, העולם נהיה גרוע יותר, כלומר ההתקדמות מפתחת יותר שנאה כלפי אחרים. למה זה קורה כך? זה צריך להיות הפוך.

כי אני מסתכל על האחר כך שהוא גונב ממני את ההזדמנות. העולם שייך לי ופתאום בא עוד מישהו ואומר שהעולם שייך גם לו, אתה מבין עד כמה זה פוגע בי. ואז כל אחד בעולם הוא כביכול השונא שלי ואני שונא את כולם.

תלמיד: זה בדיוק מה שקורה היום. אבל מדברים איתך על פשרה.

איזו פשרה?

תלמיד: פשרה באגו שלך, שתוותר, שתלך לקראת האחר.

אני לא מבין את זה.

תלמיד: גם אני לא מבין מה זו הפשרה הזאת.

אני אומר שאין שום פשרה.

תלמיד: איך מגיעים להסכמות?

לא מגיעים להסכמות, איפה ראית הסכמות?

תלמיד: האם אתה מצפה שיהיו פיצוצים? איך מונעים את הפיצוץ?

אני לא מבין אותך. אני רואה שכל העולם מלא באנשים שרוצים לבלוע את הכול, אבל מפני שזה קשה להם, לכן כל אחד קובע לעצמו איזו מנה קטנה.

תלמיד: האם אתה מצפה שיהיו עוד פיצוצים, נגלה את הרע עוד יותר? איך מגיעים לפשרות במצב כזה?

אתה לא מגיע לשום פשרה. אתה מגיע רק למלחמה שהיא מתפרצת יותר ויותר.

תלמיד: אני זוכר שבכנס אמרת שהמצב הולך להיות יותר טוב. למה התכוונת?

אנחנו אלו שעושים יותר טוב על ידי החיבורים בינינו, אנחנו מביאים לעולם הבנה שיכולה להיות דרך אחרת להתפתחות שלנו.

תלמיד: האם זה הפתרון כדי שלא נגיע לפיצוץ?

זה הפתרון היחידי.

תלמיד: אחרי שעברנו את הכנס, האם אתה רואה שיש התקדמות חיובית בעולם?

כן, ודאי.

תלמיד: למרות מה שאתה רואה בעיניים כל יום?

ודאי שאני רואה שיש התקדמות חיובית.

תלמיד: יש בלגן ואתה אומר התקדמות חיובית, הרי נהיה יותר גרוע.

לפעמים הבלגן הוא ביאור טוב להתקדם.

תלמיד: יש הרגשה לא טובה עם מה שקורה. אבל אם אתה אומר את זה, אז אתה בטח יודע על מה שאתה מדבר ואני הולך איתך.

אני אומר לך שיהיה טוב.

תלמיד: מאיזו בחינה יהיה טוב?

יהיה טוב בכך שאנשים יבינו מהר איפה נמצאת האמת ואיך צריכים להתקדם אליה.

תלמיד: אני לא רואה שזה נעשה, אני לא רואה שום פשרות. הרוע מתעצם, אף אחד לא רוצה להקשיב, והפחד שלי שבאמת יהיה פיצוץ גדול. האם אנחנו יכולים להשפיע עד כדי כך שהכול יכול להשתנות? אם הכנס יכול היה לעזור בצורה כזאת, אז האם לא היינו צריכים לראות סימנים של התקדמות?

עוד לא, אבל מה שעשינו פעל.

תלמיד: איך זה פעל? האם אתה יכול לתת דוגמה מה פעל?

זה בכל זאת קירב במשהו בין הרבה אנשים. יש אנשים שמביאים לעולם פירוד, העיקר בשבילם לגרום לפירוד, ואנחנו רוצים איחוד.

תלמיד: יש הרגשה חזקה מאוד של פירוד, של שנאה מאוד גדולה.

נכון, אני מסכים איתך.

תלמיד: כשאנחנו נמצאים בדור האחרון, האם צריכה להיות שנאה כל כך גדולה כדי שזה יתהפך?

עוד יותר.

תלמיד: למה הכוונה עוד יותר?

על מלחמת גוג ומגוג אומרים שאף אחד לא יוכל לסבול את האחר, שיתגלה הרע בצורה כזאת שאנשים ממש יהיו מוכנים לאכול אחד את האחר.

תלמיד: זה מה שקורה היום, אז איך נגיע למצב שלא נאכל אחד את האחר?

על ידי זה שאימהות יבשלו את ילדיהן.

תלמיד: האם נראה לך שנגיע למצב כזה?

אחרי שאני רואה את המאבק שעושים בממשלה, אז ודאי שכן.

תלמיד: האם אתה לא רואה עתיד טוב למדינה הזאת, אתה רואה רק שחור?

רק שחור.

תלמיד: באמת?

כן. אני לא רואה אף מפלגה או גוף ציבורי שפועל בעד חיבור.

תלמיד: אבל טוענים שהולכים לפשרה ושיהיה טוב.

פשרה היא לא חיבור.

קריין: קטע מספר 4.

"האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עמה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.

והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש.

והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, להנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקרבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם". שהוא מדת הטוב הכללית.

וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות דרגתי. דהיינו, מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצרכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב "ומבשרך אל תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מדת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולו."

(בעל הסולם. "מהות הדת ומטרתה")

שאלה: מה הופך את האגואיזם המקורי לאגואיזם צר?

אגואיזם מקורי הוא כמו אצל קופים, רוצים להתקיים, רוצים לחיות, רוצים להמשיך את הדור, כרגיל. האגואיזם הצר הוא שהאדם רואה רק את עצמו, ואת כל היתר הוא כבר לא רואה אלא הם נמצאים תחתיו, כלומר מה שהוא רוצה הם מבצעים.

תלמיד: מה גורם למעבר מאגואיזם מקורי לאגואיזם צר?

בזה שהוא גדל ורוצה להגיע ליישום של האגו. אנחנו צריכים להגיע ליישום של האגו - כולם מתפתחים, מדינות, עמים, מלחמות פה ושם וכל מיני תחרויות - אנחנו רוצים לממש את האגו שלנו. עד שאנחנו מתחילים להגיע למצב שאת האגו שלנו אפשר לממש לא על ידי מלחמה, ואפילו לא על ידי מקח וממכר, משא ומתן או בכל מיני חיבורים, אלא אנחנו יכולים לממש את האגו שלנו רק על ידי זה שאנחנו משרתים את הזולת ולא שהזולת משרת אותנו. עד שאנחנו מתחילים להבין את הדבר הזה עוברות אלפי שנים של התפתחות, אבל לבורא יש זמן. אנחנו צריכים להסביר את התהליך ההדרגתי הזה לכולם, ושכולם יראו שלפנינו עוד דרך ארוכה ואחרינו כבר דרך ארוכה, ואנחנו חייבים לעבור את כל הדרך הזאת.

תלמיד: מתי האגו הצר מבין שהוא במסלול מהיר להתרסקות? מתי הוא מבין שזה לא טוב לי להיות באגו צר?

אני לא חושב שהוא יכול להבין את זה. אני חושב שאפילו שהוא רואה לפניו מוות הוא לא יכול להסכים שמדובר עליו, שהוא הולך למות. כי האגו בסופו של דבר הוא גם כוח נצחי עד שאנחנו מתקנים אותו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז מה בולם אותו? מה גורם לו להיפוך?

אנחנו, בזה שרוצים להידמות לבורא, והבורא שעוזר לנו לשלוט על האגו.

תלמיד: במה פועלת פה ההסברה? הרי זה לא יעזור להסביר לאדם, כי זה נצחי, זה כוח חזק ממנו.

אנחנו מתחשבים רק באלה שיכולים כן להבין את האגו שבהם, להסכים שהוא ישתנה ולבקש מהבורא שישנה אותו.

תלמיד: כשאני רק רוצה הכרחיות, כמו כל בעל חיים שרק רוצה לאכול בלי לפגוע באחר, האם זה אגו צר, אגו מקורי, מהי ההגדרה?

זה לא אגו צר. אם אני רוצה הכרחיות בלבד, אז אני נמצא בדרגת חי.

תלמיד: האם זה נקרא אגו מקורי?

מקורי זה תלוי לאיזו דרגה, לאיזו מדרגה, לאיזו בחינה.

שאלה: מה אנחנו עושים עם האגו המקורי, עם אהבה עצמית?

האגו המקורי הוא אהבה עצמית, ואנחנו צריכים לממש אותו. מתוך זה שאהבה היא אהבה עצמית, אני צריך להבין שהפסגה של האהבה העצמית היא דווקא אהבת הזולת.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לתקן את האגואיזם המקורי הזה?

אנחנו צריכים לתקן אותו, אנחנו צריכים להעלות אותו, להבין שכמו האגו המקורי שיש באימא שהיא מוכנה לעשות הכול בשביל התינוק, כך נצטרך לעבוד עם האגו שלנו שהוא יראה בכולם את העולם שהוא מוליד ומוכן לתת לכולם את הכול. ואנחנו נגיע לזה, אין ברירה, עוד מעט.

שאלה: בקטע מספר 3 הוא כותב על אגואיזם צר, האם יש אגואיזם בלתי מוגבל? ואם כן, אז מה זה?

אגואיזם בלתי מוגבל הוא אגואיזם שמתפתח על ידי אור ישר בתוך הרצון לקבל שהוא לא טוב ולא רע, אבל מתפתח בו האגו עד הממדים הגדולים ביותר.

(סוף השיעור)