בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
11.12.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - אהבת ה' – קטעים נבחרים*
אנחנו מתחילים היום נושא מאוד חדש, מיוחד, הכי גדול שיכול להיות. אין נושא יותר חשוב בכל המציאות ובעבודה שלנו כמו נושא אהבת הבורא, אהבת ה'. למה? כי ע"י זה אנחנו מגיעים לכל התיקון שלנו, לסוף התיקון שלנו, למטרת הבריאה, למטרת הקיום שלנו, מטרת העבודה שלנו, להכל.
אנחנו
צריכים
להשתדל
לעורר
את
ליבנו
באהבה
לבורא,
להבין
איך
לאהוב
את
הבורא.
זה
אפשרי
בתנאי
שאנחנו
נמשכים
לאהבת
חברים,
שאנחנו
משתדלים,
מתוך
זה
שחייבים
להגיע
לאהבת
הבורא,
להבין
שקודם
אני
צריך
לפתח
את
רגשי
האהבה
הנכונים
לאהבת
ה׳
ולכן
אני
צריך
קודם
להתקרב
לחברים,
לבדוק
מה
אני
יכול
לעשות
כדי
לפתח
בי
רגשות
כאלו
אליהם.
בדרך
כלל
אנחנו
נמצאים
אדישים
זה
אל
זה,
ולכן
שוכחים
זה
את
זה.
*אנחנו
צריכים
שוב
ושוב
להזכיר
בינינו
את
ההתחייבות,
את
חובתנו
מלמעלה,
מהבורא,
אנחנו
צריכים
לעסוק
באהבת
חברים,
אבל
כל
זה
כדי
להגיע
לאהבת
ה׳.
זה
השיא
של
התפתחות
האדם,
בזה
הוא
מגיע
להכל,
נפתח
לפניו
כל
הבריאה,
ומשיג
הכל,
מרגיש
הכל,
ומתעלה
למעלה
מדרגות
העולם
הזה*.
אהבה, המילה הזאת משתמשים בה מקטן עד גדול, ובכל מיני יחסים בהם אנחנו לגמרי לא מתכוונים למושג האהבה, *אהבת הבורא. אנחנו עוד צריכים לפתוח ולגלות את המושג הזה, לכייל את עצמנו למצב שכל הרצונות, כל המחשבות, כל הנטיות, כל מה שיש לנו, הכל רק יהיה מסודר, מכוון ומכויל לפי מושג האהבה. בזה אנחנו מגיעים להידמות לבורא*...
זה פלא, אבל גם התרבות שלנו כולה, כאילו מדברים, שרים, רוב השירים על אהבה, רוב הספרים על האהבה, או הפוך, לברר את האהבה., אבל מה באמת אנחנו מבינים ומרגישים במושג הזה? זה לגמרי לא ברור לנו. אבל איך שלא יהיה, סביב המושג הזה בנויה כל המציאות וגם כל החיים שלנו.
בטבע אפשר לדמות זאת לכוח שנמצא בפנים, בתוך תוך הטבע, אפשר לקרוא אותו כוח משיכה, גרביטציה. *כוח הגרביטציה מחזיק בתוכו את כל המציאות. כך גם אהבת הבורא. היא עוברת דרך כל הבריאה, דרך כל העולמות והיא מחזיקה אותנו, מסדרת אותנו, מבשלת אותנו. אנחנו מתבשלים יותר ויותר להבין את המושג הזה ולהיות מוכנים להתכלל ממנו, לכלול את עצמנו בו. אנחנו נימשך כמו כל היקום שבא מנקודה אחת, מהמפץ הגדול, והתפשט. כך אנחנו נראה את התוצאה מהעבודה שלנו, שהכל שוב חוזר לאותו מקור, בבורא, וכולם כולם נכנסים בו, נעלמים כאילו, דבוקים שם*.
רק להבין שהתפשטות, התקרבות, והתכווצות זאת בעצם אותה פעולה, שגם אנחנו כולנו עוברים בהתפתחות שלנו. הבורא פותח את הכל, הוא בזה נותן הזדמנות לאגו שלנו, לכוח ההפוך מאהבה, להראות את עצמו ולהתפתח. אח"כ אנחנו ע"י המאמצים שלנו רוצים לחזור למצב שכולנו באים כאיש אחד בלב אחד, ובמידה הזאת אנחנו כלולים בבורא, וכך מגיעים לגמר תיקון.
זה
הנושא
הגדול
והאחרון
שאנחנו
לומדים
על
פני
מאמרי
שמעתי.
בכל
זאת
נצטרך
לקרוא
את
מאמרי
שמעתי
עד
הסוף,
קראנו
רק
שליש
מהמאמרים,
אבל
הנושא
שמכאן
והלאה
נרצה
לראות
בכל
מאמר,
כל
נושא
במאמרי
שמעתי,
שנרצה
לגשת
אליו,
לראות
אותו,
לפתוח
אותו
באור
האהבה,
באור
ההתחברות
פנימית
נפשית
שלנו
עם
הבורא.
ודאי
שזה
עובר
דרך
החברים,
ובתוך
החברים,
בתוך
הקשר
שאנחנו
משיגים,
אנחנו
משיגים
את
הקשר
עם
הבורא.
אחרת
מושג
הבורא
לא
יכול
להיות
מושג.
הנושא
הוא
גם
חדש
וגם
כולל
ביותר.
אנחנו
קיימים
לצורך
להגיע
לאהבת
ה׳,
ויש
אהבת
הבורא
אלינו.
יש
אהבת
האדם,
אהבת
עשירייה,
אהבת
של
כל
הנברא
לבורא.
את
זה
נצטרך
עוד
לברר.
*צריכים
לפתח
וכל
הזמן
לחשוב
על
כוח
האהבה,
להשתוקק,
להיות
נצרך
לכוח
הזה.
למה
אני
לא
מרגיש
אותו?
למה
הוא
לא
מתעורר
בי?
למה
לא
ממלא
אותי?
אח"כ,
מתוך
זה
אני
מחפש
גם
איך
לפתח
את
כוח
האהבה
ואיך
לאהוב.
באיזו
צורה,
באילו
אופנים.
מה
אני
יכול
לעשות
ואת
מה
לבקש
מהבורא?
מה
אני
צריך
לעשות
עם
החברים
כדי
שיעזרו
לי
להגיע
לאהבת
הבורא.
אין
לפנינו
מטרה
ופעולות
חוץ
מלהגיע
לזה*.
יש
הרבה
דברים
שאנחנו
יכולים
לראות
מצורות
האהבה
שבעולם
הזה.
איך
אדם
שאוהב
את
השני,
רוצה
להראות
לו
כל
דבר
טוב
שהוא
אוהב,
רוצה
לראות
בו
כל
דבר
יפה
שרק
יכול
להיות,
למרות
שלא
רואה.
אז
*האדם
צריך
לתקן
את
עצמו
כדי
לראות
במי
שהוא
אוהב
רק
דברים
טובים,
ולהתקרב
אליו.
להגיע
למצב
שכל
דבר
רע
שהאדם
רואה
בבורא,
בהתנהגות
שלו,
בחיי
האדם,
הוא
הופך
לטוב.
וודאי
שמה
שהוא
רואה
הם
רק
סימנים
לכך
שבמקומות
האלה
הוא
חייב
לתקן
את
עצמו,
עד
שהוא
מגיע
לאהבה
שלימה,
אהבה
חלוטה,
כמו
שכתוב
בכל
לבבך,
בכל
נפשך
ובכל
מאודך.
יש
לנו
כאן
מקום
לעשות
תמיד
חשבונות
ולהיות
בתרגילים
האלה
כל
הזמן,
24
שעות*.
צריכים
להיכנס
לכל
הבריאה
ולראות
ממש
שכל
מה
שממלא
את
כל
היקום
זה
אהבה.
אני
משווה
את
זה
עם
כוח
המשיכה,
*גרביטציה*.
היא
קיימת
בכל
מקום
ואי
אפשר
לברוח
ממנה.
היא
מגיעה
מהבורא
מפני
שהוא
רוצה
לקרב
אותנו
אליו
ואנחנו
צריכים
לדעת
איך
עובדים
עם
זה.
אנחנו
עוד
נדבר
על
זה.
*יש
כאן
דבר
והיפוכו,
גם
כוח
הדחייה
ולא
רק
כוח
המשיכה,
ומה
אנחנו
יכולים
לעשות
כדי
להיכנס
לכוחות
שמקרבים
אותנו
לבורא.
כמה
שנצליח
לחשוב,
לעבוד
בזה,
אנחנו
גם
נרגיש
שכוח
החיבור
שלנו
הוא
זה
שעושה
את
העבודה*.
אני
אומר
לכם
מתוך
הניסיון
שלי
שמושג
האהבה
דוחה
הרבה
מאוד
אנשים.
*אם
יש
לאדם
רצון
לקבל
אגואיסטי
חזק,
הוא
לא
רוצה
לשמוע
על
זה,
לא
יכול
לשמוע
מה
זה
אהבה,
בשביל
מה,
מה
יש
כאן?
תן
לי
משהו
לאחוז,
להבין,
להרגיש,
אבל
לא
אהבה*.
היא
נראית
לנו
כמו
משהו
לא
רציני,
אין
לה
דרגות.
זה
לא
עניין
טכני,
זה
רגשי
בלבד
כביכול.
כאן
אנחנו
צריכים
להבין
ולא
לשכוח
שאהבת
הבורא
זה
כמו
*כוח
המשיכה,
גרביטציה*.
אנחנו
צריכים
פשוט
לקפוץ
עליו,
כמו
על
סוס,
ולהשתדל
מצד
אחד
להיות
מסור
לכוח
האהבה,
ומצד
השני
לנהל
את
הכוח
האהבה
בנו.
בזה
נתחיל
לקשור
את
עצמנו
לבורא,
כי
באמת
היחסים
האמיתיים
בינינו,
יחסים
הדדיים
עם
הבורא,
הם
בכוח
אהבה
הדדית.
ש: איך לחזור לבורא מתוך אהבה ולא מפחד בכל מצב, זה אפשרי?
ר:
*לחשוב
על
זה.
לחשוב
על
זה
ולהשתדל
לפתח
את
היחס
הזה.
תשתדלו
ואז
תראו
שזה
אפשרי*.
אנחנו
רואים
גם
מהעולם
הזה,
זה
נקרא
מלא
לשמה
מגיעים
לשמה,
שלא
אהבתי
ואח"כ
ע"י
הרגל
נעשה
טבע
שני
אני
פתאום
מרגיש
שאני
כן
מתייחס
לזה
יפה,
וזה
כן
מוצא
חן
בעיניי,
וכן
אני
מתחיל
להעריך
את
האנשים
ואח"כ
גם
מגיע
לאהבה.
אנשים
שחיים
יחד,
לאו
דווקא
אוהבים
זה
את
זה,
אלא
מכל
מיני
סיבות
התקשרו
זה
אל
זה.
ודאי
שלא
היתה
ממש
דחייה,
אבל
*אהבה?
אותה
צריכים
לפתח*.
*רב"ש
היה
אומר
שאהבה
זה
כמו
חיה
שאתם
בין
שניכם
לוקחים
גם
אותה
איתכם
הביתה.
את
החיה
הזאת
אתם
צריכים
כל
הזמן
להאכיל.
להאכיל
אותה
אפשר
רק
במחשבות,
אתם
חושבים
כל
הזמן
טוב
אחד
על
השני.
בזה
אתם
נותנים
לה
לאכול
והיא
גדלה
יחד
איתכם*.
כך
רב"ש
אמר.
*אהבה
זה
משהו
שמגיע
בין
שני
בני
אדם
שצריכים
לגדל
אותה,
מזה
שאני
רואה
כמה
שהשני
הולך
לקראתי,
וכמה
שאני
יכול
ללכת
לקראתו,
כמה
אנחנו
יכולים
להיעזר
זה
בזה,
כמה
אנחנו
יכולים
לבנות
בינינו
יחסים,
גם
בית,
ילדים,
לא
חשוב,
משהו
משותף,
אבל
העיקר
משותף
בהרגשות
שלנו.
אנחנו
בונים
בינינו
קשרי
חיבור,
והחיבור
שלנו
כבר
מגיע
לאהבה*.
ש: מתי התפילה הטכנית שלנו לחיבור הופכת ממש לאהבה?
ר:
*אנחנו
צריכים
לדבר
על
זה
בינינו,
צריכים
לעורר
צורך
לאהבת
הבורא
בלב
החבר,
וכך
לאט
לאט
נתקרב
לזה,
עד
שנגיע
למצב
שבאמת
לא
חסר
לי
כלום,
חוץ
מלהרגיש
כל
הזמן
נטייה
לאהבה
לבורא*.
כי
*העולם
הזה
הוא
עולם
השקר,
אני
רואה
אותו
באגו
שלי.
אם
אני
מתקן
את
האגו
שלי
אז
במקום
כל
הדמויות
האלו,
אני
ארגיש
רק
את
אהבת
הבורא
אליי,
בהתאם
למידה
בה
אני,
באור
חוזר,
מעלה
את
האהבה
שלי
אליו*.
איזו אהבה יש לנו עכשיו לבורא? אהבה לבורא לא יכולה להיות יותר מאהבה לחברים. בתוך האהבה לחברים אני מתחיל לגדל אהבה נכונה, אמיתית לבורא. אם אין קשר בין זה לזה, מאהבת הבריות לאהבת ה׳, אז אהבת ה׳, אהבת הבורא היא לא נכונה. היא אגואיסטית, שקרית, ואני לא מבין ולא מרגיש אפילו את זה.
ש: האם יש קשר בין שרות לחברים לבין אהבה?
ר:
כל
שירות
של
האחר
נכלל
גם
הוא
באהבה.
*יש
רק
דבר
אחד
מאוד
פשוט,
אנחנו
צריכים
להתייחס
לבורא
באהבה
המתגברת.
היא
מתבטאת
בכל
מיני
פעולות
מבינינו
ואליו.
זאת
כל
העבודה
שלנו*.
אנחנו
מתחברים
בינינו
בעשירייה,
וככל
שיכולים
להתחבר,
וזה
לא
פשוט,
אתם
יודעים,
כי
אדם
מעצמו
נראה
לו
שהוא
כן
מסוגל
לזה,
אבל
כאן
זה
עניין
שזה
לא
לבורא.
*אם
אתה
רוצה
לכוון
את
עצמך
לבורא,
אתה
חייב
להעביר
את
היחס
שלך
דרך
העשירייה.
אחרת
זה
לא
מכוון
לבורא,
אתה
יורה
כאילו
לאוויר.
לכן
כך
אנחנו
צריכים
לעשות*.
ש: איך אני יכול לאלץ את הבורא לעורר אותי כל הזמן?
ר: קודם כל בזה שאתה מקבל, מבין, ומגיב נכון למה שאתה מרגיש במוח ובלב. זה הכל מגיע ממנו. כשאתה מתעורר ביחס לבורא, אז תבין שקודם כל הבורא כבר מעורר אותך, נמצא בך ומעורר בך כאלו רגשות ומחשבות.
ש: האם אפשר להשתמש בכללים ממאמרי רבש לגבי אהבה בין גבר לאישה? …
ר:
ודאי
שאנחנו
יכולים
ללמוד
מהיחסים
שהמקובלים
אומרים
לנו
לבנות,
בין
גברים
או
בין
נשים,
גם
אודות
היחסים
בין
גברים
לנשים.
אבל
כאן
זה
עניין
של
משיכה
או
דחייה
במישור
העולם
הזה
ולכן
אנחנו
לא
מדברים
על
זה.
אבל
*בטוח
שאם
תשתדל
להתייחס
נכון
לחברים
שלך,
מאותו
מין,
בצורה
נכונה,
אז
מזה
תבין
איך
אתה
צריך
להתייחס
גם
לבן
או
בת
זוג
שלך*.
אתה
תראה
שזה
ככה,
כי
סה"כ
אנחנו
לומדים
על
יחסים
הנכונים,
מאוזנים,
בין
2
צורות
אגו
שונות.
לכן
תלמד
מזה
בכל
המקרים
מה
צריך
לעשות.
איך
להסתכל
על
החיות
והצמחים,
ועל
כל
דבר
וכל
תופעות
הטבע.
אתה
תראה
שזה
הכל
ישתנה
לך.
אתה
תהיה
יותר
מבין,
סבלני,
מקבל
את
הכל.
לא
שונא,
אלא
דווקא
מבין
שהיחס
להכל
צריך
להיות
באהבה.
מהו אותו השכר שמקבלים בעשירייה?
ר: אני מקבל שכר מזה שאני משתדל, משתדל באהבת החברים, באהבת הבורא. *השכר הוא שאני מקבל התרחקויות, ועל פניהן אני יכול יותר ויותר לעשות צעדים קדימה לחיבור עם החברים ועם הבורא, אמנם שגם החברים וגם הבורא נראים לי יותר ויותר רחוקים*.
ש: אז השכר הוא הריחוק שמקבלים?
ר: ודאי. *זה שאני מוצלח בתרגילים, מוצלח במעשים, ומקבל כל פעם עבודה יותר קשה, יותר מורכבת, זה סימן שאני עולה*. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. יש לו קושי יותר, יש לו מדרגות יותר גבוהות שהוא צריך לטפס עליהן נגד האגו שלו, בעד החיבור עם כל ההפרעות. כך אנחנו מתקדמים. זה נקרא שבונים בתוכנו אדם, הדומה לבורא.
ש: איך ביד הבורא שדוחה לגלות אהבה או להרגיש אותה?
ר: *אתה צריך לשנות את היחס שלך ואז תראה שהבורא לא דוחה אותך ולא מרביץ לך, אלא רוצה לחבק אותך, לעטוף אותך. הכל תלוי ביחס שלך. תתקן את היחס שלך ותראה שכך יהיה*. אתה תראה את הבורא באור חוזר שלך, אתה בונה אותו, בוא וראה. הכל תלוי ביחס שלך.
לא צריכים להשתוקק לשנאה. צריכים להשתוקק לחיבור, עד האהבה, והשנאה תתגלה. *אם מתקדמים נכון, בטוח שגם השנאה תתגלה*.
*תרגילים צריכים להיות כל הזמן, כל הזמן. אני כל הזמן צריך לחשוב על העשירייה ואיך בתוך העשירייה אני מתקרב לבורא. שנאה, אהבה, לא חשוב באיזה צורה זה. כך אנחנו צריכים לעשות, וזה בכלל לא שייך לאוהב אני, לא אוהב, זה נעים, או לא נעים*.
האם זה דומה למצבים שבהם החבר צריך להיות קרוב לי כמו משפחה?
ר: כן. *השאלה היא רק האם אתה ואשתך נגיד, או חבר שלך במקום אישה, האם אתם יודעים שהעיקר זה ויתור? זה נקרא על כל פשעים תכסה אהבה. אהבה זה לא שאני אוהב אותה אהבה הורמונלית. אהבה זה שאני מבין שהיצור הזה שנמצא לידי, דווקא בהתקשרות אליו, אני מגיע למטרת החיים, למטרת הבריאה, ולכן אני מבטל את עצמי, מוותר על כל דברים שיש בינינו, כדי להגיע לחיבור שנקרא אהבה. זה העיקר*.
*חלק 2 - מידת היחידיות בתוך האגואיזם פעולתה הרס וחורבן*
ש: אז למה הוא מציין פה את מידת השלום?
ר: השלום זה הסוף. שלום זאת השלמה הסופית, שלמות, זה השם של הבורא.
ש: לפני זה הוא כתב ששלום שרק שלום זה לא מספיק
ר: כי לפני התיקונים, אם אתה רוצה להגיע לשלום, אז אתה רואה מה קורה לך. אבל אם אתה רואה את השלום בין כל החלקים, זאת השלמות, בזה אתה בונה, מחזיר את מערכת אדם הראשון לתפקוד הנכון, להשלמה. אז זה טוב.
ש: אז השלום מגיע אחרי השפעה לזולתו?
ר: זה הסוף שאליו משתוקקים. שלום זה שלמות, זה השם של הבורא והוא הסופי.
ש: אנחנו אומרים שיש 10% אלטרואיסטים. אז מה התיקון שלהם?
ר: הם אלטרואיסטים בגובה הנמוך, בצורה מוגבלת. אמנם שהם נמצאים בחברה, אבל בעצם יכול להיות שמבלבלים את החברה בכל הפעולות שלהם. זה גם מתוך האגו המיוחד שבהם שמקבל כזה כזאת צורה.
ש: אז מה התיקון שלהם?
ר:
התיקון
שלהם
אח"כ
להכיר
שמידת
ההשפעה
שבהם
היא
לא
אמיתית,
ולעבור
לצורה
אמיתית.
כלומר
לעבוד
נגד
האגו,
בהכרה.
מה
מניע
אותם?
מה,
הם
תיקנו
את
עצמם,
יש
להם
השפעה?
תנסה
להפריע
להם
בהשפעה,
הם
יהרגו
אותך,
יהרגו
אותך
כי
זה
אצלם
אמצעי
להשיג
את
התענוג.
כמו
אמא
שלא
יכולה
לתת
לתינוק
משהו,
כמה
היא
סובלת
ומוכנה
להרוג
אותך
שאתה
מפריע
לה
לטפל
בתינוק.
אתה
מבין?
לכן
אותם
האלטרואיסטים,
"אלטרואיסטים"
שככה
אנחנו
קוראים
אותם
בגרשיים,
איזה
אלטרואיזם
יש
כאן?
הם
פשוט
ממלאים
בצורה
כזאת
את
האגו
שלהם,
ועוד
יותר
אכזריים.
תראה
איך
שהם
יוצאים
לרחובות.
כמו
גרטה
ועוד
כל
מיני
המשוגעים
שרוצים
להפוך
את
העולם
וכן
הלאה.
זה
כוח
גדול
מאוד,
כי
הם
לא
מודעים
לזה
שהם
פועלים
מצד
האגו
הגדול
שלהם,
אפילו
לא
מודעים
לזה.
כל
שנתקדם,
האנושות
תתנער
מכל
הצורות
האלו.
אנחנו
נבין
שזה
הכל
רצון
לקבל.
תראה
שיוצאים
לכל
מיני
תהלוכות,
הפגנות,
לכל
מיני
דברים.
מה
זה?
זה
בתוך
האגו.
צועקים
אנחנו
רוצים
שוויון,
אנחנו.
זה
הכל
מתוך
האגו,
זה
רק
מבלבל
את
האנשים
ועוצר
את
האנושות
מלהכיר
את
הרע.
ש: אין במציאות שלנו אנשים שאיכשהו הטבע שם אותם בהשפעה?
ר: אין השפעה, אין השפעה. האדם נמצא ברצון לקבל, ולא חשוב הוא עושה, אפילו פעולות שנראות לך פעולות יפות, זה הכל מתוך האגו שלו.