שיעור בוקר 10.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 653

מאמר רי"ג "ענין גילוי החסרון"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 653, "שמעתי" מאמר רי"ג, "ענין גילוי החסרון".

ריג. ענין גילוי החסרון

"דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד.

יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות זמן צריכין, עד שיחזור למטרה. לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ"ש בשולחן ערוך: "שויתי ה' לנגדי תמיד", שאינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש.

כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי. כמו אהבת האם לבנה, שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום הכנות ומוחין לאהוב בנה. יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם עובדים במסירות נפש ממש. שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים.

לכן מי שמרגיש, כמ"ש בשולחן ערוך, "שיהא אצלו דומה וכו'", בטח שהוא בשלימות. זאת אומרת, שיש לו אמונה. וכל זמן, שאין הוא מרגיש שעומד בפני המלך, אזי הוא חס ושלום להיפך. לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה. והוא שיצטער עצמו, על שאין לו אמונה כראוי. וחסרון אמונה הוא היסוד שלו. וצריך ליתן תפילתו לבקשות ויגעות, שירגיש את החסרון הזה. שאם אין לו חסרון, זאת אומרת שאין לו כלי לקבל את המילוי. וצריך להאמין, שהקב"ה שומע תפילות כל פה, ושהוא גם כן יוושע באמונה שלימה."

שאלה: מה זה "שויתי ה' לנגדי תמיד", ומה זה לעמוד מול המלך?

אני כל הזמן צריך להחזיר את עצמי למצב שאני נמצא מול הבורא, והולך להתקרב אליו יותר ויותר לפי השתוות התכונות, מה שנקרא השתוות הצורה.

שאלה: הוא תיאר פה כמה דברים - להרגיש שעומד בפני המלך, חיסרון אמונה.

זה אותו דבר. "אמונה" זו הרגשת הבורא. הרגשת הבורא נקראת "אמונה". חוסר הרגשת הבורא זה חוסר אמונה. איך להרגיש את הבורא? לפי השתוות הצורה - במידה שאתה נמצא בכוח השפעה כך אתה יכול להרגיש את הבורא שהוא כוח ההשפעה.

תלמיד: מה החיסרון שאני צריך לדאוג שיהיה לי?

חיסרון להשיג כוח השפעה, אין לנו חוץ מזה כלום. אז אתה רואה את כל המציאות, את כל העולם, בעיקר את הקבוצה, שניתנה לך דרכם הזדמנות להגדיל, לשחק, לחבר את כוחות ההשפעה, את תכונות ההשפעה.

שאלה: מה הם הסימנים לכך שהבורא רואה את התפילות שלנו?

בזמן שאתה מתפלל אתה צריך להשתדל להרגיש עד כמה בתוך המילים שלך, בתוך המחשבות שלך כבר נמצא הבורא. עוד לפני שאתה מגלה רגש אליו הוא כבר נמצא בזה ומנהל אותך.

שאלה: אם אמונה זו הרגשת הבורא אז מהי אותה פעולה שנקראת להאמין, שאדם צריך להאמין?

אמונה זו השפעה, נתינה, כי היא יוצאת מהרצון להשפיע של האדם. רצון להשפיע זה כוח הבינה שנקרא "אמונה", אליה אנחנו צריכים להתקרב, על ידה אנחנו מתקנים את עצמנו.

שאלה: הוא כותב במאמר שמי שאוהב את החבר באהבת אמת, באהבה אמיתית, אז הוא מונע מעצמו לעשות כל דבר שלא גורם נחת רוח לחבר. איך להחזיר את עצמי בצורה כזאת כל פעם?

אני חושב שזה צריך להתפתח בנו בצורה טבעית. כשאני מתייחס לחבר אני קודם כל ותמיד צריך לבדוק אם זה לטובתו, אם זה מה שהוא רוצה. יותר מזה, אם את מה שאני עושה לו הוא רוצה אבל לא מסוגל להשיג בעצמו ואני כן עושה לו את זה. זה נקרא "השלמה".

תלמיד: איך להשלים נכון?

תחשוב מה חסר לחברים כדי שהם יהיו מחוברים יחד איתך ויחד תהיו מחוברים כך שהבורא כבר בהכרח ייכנס ביניכם, זה נקרא "נצחוני בניי". ברגע שאנחנו מתחברים בצורה נכונה אנחנו מחייבים את הבורא להתגלות בינינו, זה נקרא שאנחנו בונים בית מקדש. הלב שלנו, הרצונות שלנו שמחוברים יחד הופכים להיות ללב אחד או למקום המקדש. "קודש" זה נקרא השפעה, שם מתגלה הכוח הכללי, ההשפעה בינינו, ובו מתגלה הבורא.

שאלה: כתוב בקטע השני "יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה.", אבל היגיעה היא רק למטרה.

כן, וודאי שהכול מסודר רק לתיקון, לגמר התיקון, כי הכול בא מאין עוד מלבדו. אבל ניתן לנו ללכת לזה בצורה ישירה, בהסכמה, בהבנה, בפעולה הדדית עם הבורא, או שבדרך נצטרך להיות בכל מיני פטפוטים, פלפולים, לעשות כל מיני פעולות לא נכונות עד שנלמד ונלך נכון. זה כמו בחיים האלו, אנחנו בכל זאת צריכים ללמד את הילדים איך ללכת בצורה הכי בטוחה, ישרה וכן הלאה, כך הבורא איתנו.

ריג. ענין גילוי החסרון

"דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון". לא מספיק שיש לנו חיסרון קטן לבורא שנקרא "נקודה שבלב" ואנחנו רוצים לגלות אותו, אלא לחיסרון הזה שהבורא העיר בנו, לנקודה שבלב, אנחנו צריכים להוסיף כוח חיסרון יותר גדול ויותר מכוון. הוא אומר שאנחנו צריכים להגדיל את החיסרון "כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין", שאנחנו רוצים להגיע מכאן ועד גמר התיקון. "וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד, ככל שהחסרונות שלנו למטרה יהיו יותר גדולים לפי זה נבנה את הבניין יותר גבוה עד שנגיע לאותו גובה של 125 מדרגות.

"יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין". אם היסוד שלנו הוא לא נכון, לא מכוון למטרה, אז אנחנו כבר בונים לכיוון אחר. "הגם שמשלא לשמה באים לשמה", כלומר בכל מקרה "אבל לאריכות זמן צריכין", זה ייקח לנו המון זמן "עד שיחזור למטרה". אנחנו הולכים בדרך לא נכונה, מגלים שהיא לא נכונה, חוזרים בחזרה וממשיכים כבר בדרך ישרה. אנחנו רואים את זה על החברים שלנו שיצאו, הם נמצאים בחוץ זמן מה ואחר כך חוזרים אלינו. מה לעשות? אין מה לעשות, צריכים לקבל אותם ולהמשיך איתם. כתוב "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", לכן עם כל אחד ואחד מאיתנו יכול לקרות אותו דבר, התנאי הוא רק ערבות.

"לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ"ש בשולחן ערוך: "שויתי ה' לנגדי תמיד"", הבורא צריך להיות ממש תמיד לפניי כמטרה, "... אזי הוא", האדם הזה "מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש." אם אדם מבטל את עצמו כל פעם כלפי הבורא וכלפי כל הדברים הנלווים לזה, כלפי הקבוצה, כלפי החברים וכן הלאה, אז הוא לא צריך שום דבר, זו הדרך הישרה ביותר לקראת המטרה.

"כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי", האהבה בעצמה מכוונת אותו, "כמו אהבת האם לבנה, שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום הכנות ומוחין לאהוב בנה", כי זה טבעי אצלה, זה כבר ברצונות ולא במוח, זה בלב. "יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם עובדים במסירות נפש ממש. שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים". נמצאים כל הזמן בהשתוקקות ובחיפוש ולא יודעים מה לעשות.

שאלה: איך אנחנו מגדילים את החיסרון כל הזמן?

על ידי החברים ועל ידי זה שאתה לומד, כלומר מתוך ספרים וסופרים. מזה שלומדים מהספרים ומזה שהחברים מדברים, אתה יכול לקבל חסרונות נוספים ויחד עם הספרים והחברים אתה מכוון את עצמך יותר חד ונכון למטרה ומתקדם. אין אמצעים אחרים.

שאלה: כתוב במאמר שמי שמאמין בקיום הבורא מלא ביראה ואהבה, על איזו יראה מדובר?

יראה מזה שאני לא אוכל להתחבר עם החברים, שאני לא אוכל להגיע להשפיע לבורא, שאני אשאר מחוץ להשפעה, זאת אומרת מחוץ לקדושה, שאני חס ושלום אבין לא נכון מה הן קדושה ורוחניות, אלא אבין שהן לא כדי לקבל אלא דווקא כדי להשפיע, ואני אסכים לזה ואעלה לדרגה הזאת, לזה אני דואג.

שאלה: כתוב שהבורא שומע תפילת כל פה. אפשר להגיד שתפילה זו פעולת השפעה מצד האדם וזה סימן שהכלי מוכן לקבל?

נכון.

אני ממשיך.

"לכן מי שמרגיש, כמ"ש בשולחן ערוך, "שיהא אצלו דומה וכו'", בטח שהוא בשלימות". מי שמרגיש שהוא נמצא ממש בהתפתחות האהבה לכוח השפעה, זאת אומרת לבורא, בטח שלפי זה הוא כבר מרגיש את עצמו בשלימות, "זאת אומרת, שיש לו אמונה", כוח השפעה. "וכל זמן, שאין הוא מרגיש שעומד בפני המלך, אזי הוא חס ושלום להיפך", הוא לא מרגיש את זה וזה גם מעורר אותו להתקדמות.

אנחנו אחר כך נלמד איך אנחנו צריכים להתקרב לבורא. צריך להיות צמצום, מסך ואור חוזר, כי אנחנו לא יכולים לפתוח אליו את החושים שלנו ולתפוס אותו בכל החושים, אלא ההיפך, אנחנו משיגים אותו בדחייה, בהשפעה מאיתנו אליו.

"לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה", כלומר אני בא כדי לשרת, לתת, להשפיע, קודם כל. ואחרי שיש לי את זה, שזה צמצום, מסך ואור חוזר, אז לפי המאמצים שלי, לפי מה שהשגתי בצמצום, מסך ואור חוזר, בכוח השפעה שהוא למעלה מכוח הקבלה, בכוח הבינה שהוא למעלה ממלכות, באמונה למעלה מהדעת, אז לפי זה אני יכול כבר להיכנס למגע עם הבורא ובטוח שלא יהיה קצר.

"לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה", זאת אומרת השפעה. "והוא שיצטער עצמו, על שאין לו אמונה כראוי", שכוח השפעה עדיין חסר לו. "וחסרון אמונה הוא היסוד שלו", חסרון ההשפעה, חסרון במוח ובלב לחשוב ולהרגיש שרק להשפיע הוא רוצה. "וצריך ליתן תפילתו לבקשות ויגעות, שירגיש את החסרון הזה", שחסרה לי אהבה, חסרה לי חשיבות ההשפעה, מאיפה אני אשיג את זה, איך אני אפעיל את זה. "שאם אין לו חסרון, זאת אומרת שאין לו כלי לקבל את המילוי". כי מתי הוא מקבל את הרגשת הבורא, את גילוי הבורא? כשיש לו כלי להשפיע, אז הוא מקבל את המשפיע העליון. "וצריך להאמין, שהקב"ה שומע תפילות כל פה, ושהוא גם כן יוושע באמונה שלימה". כלומר רק הבקשה, רק התפילה לזה שיהיה לי רצון להשפיע, רצון להשפיע לכוח עליון, זה מה שאנחנו צריכים. זה העניין של המאמר "ענין גילוי החיסרון", שאת גילוי החיסרון הזה להשפעה אנחנו צריכים.

אנחנו יכולים לבדוק אם יש לנו את זה, אם אנחנו מתקדמים בזה או לא, רק בעשירייה. כי מיד אני רואה אם אני דוחה את החברים או רוצה לקרב אותם, אם אני לא שם לב לכל מיני צורות גשמיות שלהם, והעיקר בשבילי שיש בהם נקודה שבלב. אומנם הנקודה בלב של החברים עדיין לא מתבטאת בצורה נכונה, יכול להיות שהם לא מסוגלים עדיין לבטא זאת בצורה נכונה, אבל היא ישנה, כי אם לא הם לא היו איתי יחד. אני סומך על הבורא שמביא לי כאלו חברים ואומר "קח לך, ובעזרתם תתקרב אליי", ולכן כך אני משתדל לעשות.

חיסרון לחיבור, חיסרון להשפעה לחברים ודרכם חיסרון להשפעה לבורא, זה מה שאנחנו צריכים, לגלות את החיסרון הזה.

שאלה: בפסקה האחרונה כתוב שהאדם צריך להצטער על זה שאין לו אמונה כראוי. מה זה אומר?

הוא רוצה מאוד להשיג את כוח ההשפעה, את אהבת הזולת, ואין לו, לכן הוא מצטער. שיצטער על זה בקבוצה כשרואה שלחברים יש ולו אין. תסתכל על החברים שלך ותנסה לראות מה יש ביניהם, אתה תראה שביניהם יש הרבה יותר קשר והשתתפות ממה שיש בינך אליהם. ואז תקנא, "קנאת סופרים תרבה חכמה", מתוך הקנאה הזאת תרצה להגיע לכוח השפעה, ואז תבקש מהבורא ותקבל.

שאלה: בפסקה השנייה הוא נותן את הדוגמה של מי שאוהב את חברו אהבה אמיתית, ואז הוא ממשיך עם הדוגמה ומשווה זאת לאימא שאוהבת את הילד שלה. אימא שאוהבת את הילד שלה זה בא באופן טבעי, אבל אהבה אמיתית לחבר היא משהו שהוא לא בא באופן טבעי.

נכון.

תלמיד: אז איך שתי הדוגמאות האלה מסתדרות?

הדוגמה של אימא לילד זו אהבה טבעית שקיימת גם בדרגת חי, היא לא קיימת בדרגת המדבר. מדבר זה כבר אנחנו שצריכים להשיג את כוח האהבה.

מה זה נקרא כוח האהבה? זה שיש רצון, שמצד אחד הוא נמצא מחוץ לי ומצד אחר אני מעלה אותו למעלה מהראש שלי, הוא יותר חשוב לי מהכול. הדוגמה לזה היא באמת דוגמה איך אנחנו אוהבים ילדים קטנים - אימא כלפי הילד שלה מוכנה לכל דבר, כך הטבע מחייב אותה.

מה אנחנו צריכים? וודאי שעל ידי האור העליון כשאנחנו משתדלים לקבוע בינינו כל מיני פעולות, אנחנו גם רוצים להגיע לכזאת אהבה לחברים. ודרכם, כשהחברים הופכים להיות אצלי כבר חלקים מהגוף הרוחני שלי - חבר אחד הוא ידיים, החבר השני הוא רגליים, החבר השלישי הוא כתף, הרביעי הוא בטן והחמישי מוח - כל חבר וחבר הוא בעצם חלק מהגוף הרוחני שלי, אז בגוף הרוחני השלם הבורא כבר נכנס ומחייה אותו. כך צריך להיות מצד כל חבר וחבר, ואז כולנו מחיים את הנשמה שלנו. זה תלוי בכל אחד ובכולנו יחד.

תלמיד: אם אני לא רואה את זה, האם אני צריך להתפלל על זה?

אתה עוד לא רואה את זה, זה יהיה אולי הנושא שלנו בכנס הבא, נתקדם אליו לאט לאט, אבל זה מה שצריך להיות. בזה בדיוק יהיה "איש את רעהו יעזורו" בצורה אמיתית. נלמד יותר עד כמה באמת חשוב לנו להתקרב, להתחבר בצורה פנימית זה אל זה, כי כך התגלגלנו מתחילת הבריאה ועד היום וכך אנחנו צריכים להמשיך אבל כבר בכוחות ובהשתתפות שלנו. עד כה הגענו בכוח עליון, מכאן והלאה אנחנו צריכים להתקדם כבר בשותפות עימו.

שאלה: כתוב "דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החיסרון", מה לעשות כאשר החיסרון ממש גדול ויוצא מהגבולות, איך לכוון אותו להשפעה?

אנחנו צריכים קודם כל למיין את החסרונות שיש לנו באיזו מידה הם בעד המטרה או נגד המטרה. נגד המטרה זה גם נכון וטוב. כל החסרונות הם טובים, כל הרצונות, כל המחשבות, רק יש כאלו שאיתם אנחנו יכולים להמשיך לאותו כיוון ויש כאלו שאנחנו צריכים איתם לעבוד אבל נגד הכיוון. כמו בים, יש לנו אונייה עם מפרשים ואנחנו הולכים עם כל מיני מפרשים בעד, נגד, באיזו זווית כלפי הרוח וכלפי אותו כיוון שאנחנו צריכים בים להמשיך. אותו דבר כאן. אין דברים טובים או רעים, אלא הכול איך אנחנו משתתפים בהם, וכך נתקדם.

שאלה: כתוב "מי שמאמין במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות". אם אין יראה בפני חבר אז גם האהבה כלפי החבר לא אמיתית?

כן. האהבה צומחת רק על היראה. רק על יראה, לא יכול להיות אחרת. ויראה יכולה להיות בכל מיני דרגות יראה, קטנות ולא אמיתיות, לא נכונות או דרגות שכבר אנחנו מתקדמים נכון עם היראה. זאת אומרת בכל הסולם שלנו עד גמר התיקון, העיקר אנחנו בודקים את עצמנו כלפי דרגת היראה. ממה אנחנו מפחדים, מה מפחיד אותנו, מה אנחנו אוהבים, לא אוהבים וכן הלאה. הפחד, היראה, זה עיקר האבחון.

שאלה: כתוב "כמו שאנו רואים בגשמיות, מי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו." מה זה אומר, לא נצמח טובה לחברו?

לפי מה שאני רואה אני צריך לפעול כלפי החבר, להתייחס אליו רק לטובתו ולטובתו הרוחנית, וגם לטובתו הגשמית שמסייעת לו ודאי להתקדמות הרוחנית. אני רואה את החבר כחלק ממני, ודאי לא במאה אחוז, אני עוד לא נמצא בדרגה כזאת, אבל לפחות רואה בו חלק ממני שיחד אנחנו מתקדמים למטרת הבריאה.

שאלה: כתוב "וכל זמן, שאין הוא מרגיש שעומד בפני המלך, אזי הוא חס ושלום להיפך. לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה". מה זה "שעבדות בראשונה", האם זה להמשיך לשרת את החברים גם בלי טעם?

ודאי. איך אחרת אני אתקדם שתהיה לי עבדות בטעם? אין. ומתי זה יהיה? רק בתנאי שאני אעשה הכול למעלה מהדעת, רק בצורה כזאת. זאת אומרת רוצה אני או לא רוצה אני, חשיבות המטרה צריכה לחייב אותי לעשות. אנחנו אף פעם לא נגיע למצב שאנחנו נרצה מהטבע שלנו לעשות פעולות השפעה וחיבור. אלא, כשאנחנו נעשה מאמצים למעלה מהטבע שלנו, אז נקבל מלמעלה עזרה ואז האור העליון ישפיע עלינו לפי תוכנית הבריאה, הוא יקדם כל אחד ואחד מאיתנו לכוח השפעה ואז אנחנו נרגיש שאנחנו נולדים בכוח השפעה ולפי זה נלך ונתקדם.

שאלה: בפסקה האחרונה מוזכרת "אמונה". מהי אמונה בצורתה הנכונה כדי שיהיה ברור יותר איך להלביש את המושג הזה על הלב?

"אמונה" זו הרגשת ההשפעה. בינתיים זה מספיק.

שאלה: מסתבר שחוסר אמונה ועלייה בתחושת החיסרון לזה, הוא הבסיס להתקרבות לשלמות. איך תחושת החיסרון מתורגמת לאמונה, לשלמות?

אני מתפלא מהשאלות של הנשים. קשה לי לענות עליהן. הן שאלות מדויקות מאד וכאלו "גבריות" הייתי אומר, שמהגברים אני לא שומע. אני ממש מתפעל מזה מאוד. כל הכבוד לכן. חכמות, רגישות, מבינות ובאמת לומדות.

שאלה: מסתבר שיש חוסר אמונה ועלייה בתחושה של החיסרון. החיסרון עולה, וזה הבסיס להתקרבות, לשלמות, לאמונה. אז איך תחושת החיסרון מתורגמת לאמונה, לשלמות?

אנחנו לא יכולים להגיע לאמונה בלי חיסרון לאמונה. וכשמשיגים את האמונה אז החיסרון לאמונה נשאר, כי לא נמצא בנו בצורה טבעית. ולכן על זה כתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים נשארים והם יהיו כאלו עד גמר התיקון, אלא אנחנו צריכים רק לכסות אותם באהבה ואנחנו יודעים שזה לא יבטל את החיסרון.

שאלה: המאמר מסתיים במילים "אמונה שלימה", האם זה השפעה מלאה על כל הכלי, על כל החברים?

כן, כתוב "וגם כן יוושע באמונה שלימה". "אמונה שלימה" זה שאני מקבל כוח השפעה על פני כל הרצונות שלי. כל הרצונות שלי, מה שלא יהיה, אני מקבל על זה כוח השפעה ואז יכול להשתמש בהם במאה אחוז בעל מנת להשפיע. זה נקרא "אמונה שלימה".

(סוף השיעור)