שיעור בוקר 24.03.23- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 161, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ב'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 161, מאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ב'.

אות ב'

"וכפי האמור, כלול הרצון לקבל, בהכרח תכף, במחשבת הבריאה, בכל ריבוי ערכים שבו, ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם. ותדע, שז"ס אור וכלי, שאנו מבחינים בעולמות עליונים, כי הם באים בהכרח כרוכים יחד, ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה, ובשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו ומתרחקות ממנו ית' כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בשפע. וכן אפשר לומר להיפך, אשר כפי שיעור התגשמות של הרצון לקבל בשפע, כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה, כמ"ש להלן. עד המקום הנמוך מכולם, דהיינו שהרצון לקבל מתגשם שם בכל שיעורו הראוי, נבחן המקום ההוא בשם עולם העשיה, והרצון לקבל נבחן לבחינת גופו של אדם, והשפע שמקבל נבחן למדת תוכנו של החיים שבגוף ההוא. ועד"ז גם בשאר בריות שבעוה"ז. באופן, שכל ההבחן שבין העולמות העליונים לעוה"ז, הוא, כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית', לא נתגשם בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחנים, העליונים מעוה"ז, ואחר שהרצון לקבל נתגשם בצורתו הסופית, הוא נבחן שכבר הוא מצוי בעוה"ז."

שאלה: מה זה אומר להתנתק, להיפרד מהבורא, מה בדיוק קרה שם?

הרצון לקבל הוא גם תוצאה מהבורא. אבל או שהוא קשור אליו לפי שהוא גם קשור למידת ההשפעה של הבורא, או שהוא מתנתק ממנו, נפרד, נקרע ממנו וכבר לא שייך לשורש העליון שלו. זה כל העניין.

שאלה: בעולם שלנו איפה אנחנו נמצאים לפי הצורה של הרצון לקבל?

בעולם שלנו אנחנו נמצאים לפי הצורה שלנו שברצון לקבל. או אפשר להגיד ההיפך, שלפי הרצון לקבל שבנו, אנחנו נמצאים במדרגה שהיא נקראת ה"עולם הזה".

תלמיד: העולם הזה הוא הפוך לגמרי מהבורא?

נכון. אנחנו הפוכים לגמרי מהבורא כי רצונו זה רצון להשפיע, לתת, ולעצמו אין לו אף מחשבה. מה שלא כך אנחנו, שרוצים לחשוב רק על עצמנו ולעשות משהו לטובת עצמנו בלבד, ואין לנו אף מחשבה על טובתו של מישהו מחוצה לנו.

שאלה: כתוב שעד שהרצון לקבל לא מתגשם, הוא לא בא לידי ביטוי. למה בעל הסולם אומר שהרצון לקבל צריך להתגשם בעולם הזה?

הוא מתגלה לאלו שנמצאים בעולם הזה כרצון לקבל טהור, רצון לקבל בלבד בלי שום תוספת של רצון להשפיע.

תלמיד: וזה נקרא שזה בא לידי ביטוי?

ואז נקרא שהוא "נמצא בעולם הזה".

תלמיד: וכשהכלי עולה לעולמות עליונים יותר, איזה צורה הוא מקבל? איזה שוני יש בינו לבין הרצון שהתגלה בעולם העשייה?

שם הרצון לקבל מעורב עם הכוונות על מנת להשפיע, ומידת המעורבות הזאת עם הרצון להשפיע, עם כוונה דלהשפיע, היא בעצם קובעת את המדרגה שלו, כמה הוא נעלה יותר מהעולם הזה.

שאלה: כתוב ש"אור וכלי משתלשלים יחדיו".

כן.

שאלה: האם את הכלי לא עלינו לבנות כדי שהאור המשתלשל יתלבש בו?

לא, מדובר כאן שאנחנו נמצאים עדיין רק בכוח פוטנציאלי, אנחנו עוד לא נמצאים, עוד אין לנו לא הכרה ולא בחירה ולא עשייה פרטית.

שאלה: אם העולם שלנו זה אך ורק רצון לקבל, אז איך בזה שאנחנו מחברים את הרצונות האלו, החומר ההופכי, אנחנו יכולים להתעלות?

מלכתחילה הוא מסביר לנו שאנחנו נמצאים בעולם שכולו על מנת לקבל, אבל כשאנחנו ממשיכים הלאה ללמוד, אז אנחנו לומדים שהייתה שבירה ואז יש ניצוצי השפעה, כוח הבורא שנפל והתרסק, התחלק בין הכלים דקבלה. ולכן בכל כלי דקבלה יש איזשהו ניצוץ מהבורא.

וכל חכמת הקבלה מדברת על איך על ידי כל מיני פעולות מלמטה, אנחנו יכולים לעורר את האור העליון מלמעלה, שהוא יַחיֶיה בנו את אותם ניצוצי השפעה שנפלו בשבירה, וכך נאסוף את כל הניצוצין האלו ונחבר אותם יחד ונתקן על ידם כל רצון לקבל שהבורא ברא.

שאלה: בחלק הראשון למדנו איך הוא מתנהג בפועל בעבודה שלנו. עכשיו אנחנו לומדים יותר איך זה בנוי ואיך זה נוצר, מה התועלת בלימוד הזה של ה"פתיחה"?

הפתיחה בעצם כוללת את כל חכמת הקבלה בצורה מקוצרת. ובעל הסולם משתדל להסביר בה על מה מדובר, העולמות, בריאות, בחינות, איך הם קשורים זה לזה, מה תחילתם, התפתחותם וסופם.

תלמיד: בשביל מה צריכים לדעת את זה, אנחנו לא יכולים לעבוד רק בצורה פרקטית?

איך לעבוד?

תלמיד: איך שעשינו בחלק הראשון.

מה זה החלק הראשון, מה אתה מבין מהחלק הראשון? אתה צריך לדעת את הכול כדי לדעת איך להוציא מהבריאה מקסימום תועלת. תסתכל על האנשים שחיים סביבך, מי מהם שלא שואל שום דבר, לא אכפת לו שום דבר, אז הוא נשאר פועל פשוט. מי שרוצה קצת יותר לדעת אז הוא לומד יותר, מבין יותר, מרגיש יותר, מעלה את עצמו יותר וגם עובד בצורה מיוחדת ומקבל משכורת יותר טובה וכן הלאה.

מה זאת אומרת, למה, ובשביל מה לי לדעת? על זה חכמת הקבלה שואלת, "למה אני צריך לדעת כמה מלאכים בשמים ואיך נקראים בשמותיהם, מה יש לי מזה"¹? מזה אני נכלל במטרת הבריאה, בתוכנית הבריאה, בתהליך של הבריאה ואני יכול להשפיע על זה.

שאלה: אני רואה הרבה אנשים מחוץ לקבוצה שהם מאוד אמפאתיים וטובי לב, איך זה יכול להיות, שאם אנחנו נמצאים רק ברצון לקבל, הם כאלה נחמדים?

כי הם לומדים להתייחס נכון לסביבה כדי לקבל מהסביבה יחס טוב, אז קל להם יחסית כך לנהוג. יש מחוצה לבני ברוך הרבה אנשים שהם מתנהגים יפה. כדאי להם הם מרוויחים מזה הרבה.

תלמיד: אז הם לא כנים?

לא.

שאלה: בעל הסולם מתאר את הקשר בין הכלי לאור, וכשהרצון מתגשם האור בו משתנה, או לפי שינוי האור הרצון מתגשם. אבל לא ברור איפה הסיבה ואיפה התוצאה ואיך קורית הירידה הזאת?

הסיבה והתוצאה יכולים להתחלף במקומות ביניהם, ככה הוא גם כותב, השתנה האור - השתנה הכלי, השתנה הכלי - השתנה האור.

תלמידה: בעצם למה קורה התהליך של הירידה, למה זה לא באותה רמת שינוי?

מה זה אומר ברמה אחת?

תלמידה: הוא מתאר את הירידה של העולמות ואני לא מבינה הודות למה ההשתלשלות הזאת קורית. למה הכלים לא שלובים ביניהם?

בגלל שהאור רוצה להתפשט בכל הרצונות, למלא את כולם, ולכן הוא משתלשל, יוצא מהמדרגות הכי גבוהות להכי נמוכות.

שאלה: אנחנו בקבוצה צעירה מאוד פעילות. האם זה אפשרי עבורנו הפעם לצאת משליטת פרעה ובמה זה תלוי?

רק בקשר ביניכן. אם תהיו בכמות מספיקה ואם תשאפו להיות בקשר הדוק, בעזרה הדדית רוחנית ביניכן, אז תוכלו לצאת משליטת פרעה.

שאלה: יוצא לפי אות ב' שהאדם של העולם הזה כולל בתוכו את כל הרצון לקבל על כל הצורות שלו והמילויים האפשריים. זה נכון?

נגיד שזה נכון, אני לא יודע מה אתה רוצה לשאול.

תלמיד: אני רוצה לקבל תפיסת מציאות מכל מה שאנחנו לומדים. אז מה ההבדל בין פיל בעולם הזה, לבין אדם בעולם הזה? איך אני מתייחס לפרטים שנמצאים מחוץ לי? אני מסתכל על המציאות ורואה בני אדם, חיות, צמחים.

הם נמצאים באותו עולם כמוך ואתה ביחס שלך לעולם קובע גם את מצבם.

תלמיד: מה מיוחד באדם בעולם הזה? בעל הסולם אומר שהצורה הסופית של הרצון לקבל היא האדם.

הוא כולל את כל הצורות שבעולם.

תלמיד: לצורך הדוגמה, חיות או צמחים לא כוללים בתוכם את כל הצורות?

לא.

תלמיד: באיזה אופן הם לא כוללים?

הם לא כוללים, הם כוללים רק צורות חלקיות, והאדם כולל את הכול.

תלמיד: ומה התפקיד של האדם?

להגיע לדבקות בבורא, שאז הוא מעלה את כל הבריאה לאותה רמה.

שאלה: בעל הסולם כותב "כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית', לא נתגשם בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחנים,". איזה רצון סופי יש באדם?

הבורא ברא רצון לקבל, וכשהרצון לקבל נמצא ברצון להשפיע, זאת אומרת רצון לקבל בעל מנת להשפיע, אז נקרא שהוא נמצא בעולם העליון, ברמה של העולם העליון. כשהוא נמצא ברצון להשפיע על מנת להשפיע, אז הוא נמצא בעולם יותר נמוך מזה. כשהוא נמצא בעולם עוד יותר תחתון, אז נקרא שהוא נמצא עם קצת רצון לקבל שמתחיל להתעורר בו, ואחר כך כשהוא נמצא ברצון לקבל שממש שולט בו אז נקרא שנמצא בעולם התחתון.

תלמיד: בעל הסולם כותב פה שהרצון לקבל צריך להגיע לצורתו הסופית. מה זה הרצון הסופי הזה?

הרצון הסופי הוא כשיתגלה הרצון לקבל בכל מלואו.

תלמיד: כלומר זה הדבר הכי נורא שיכול להיות, כמו מה שקורה היום.

אני משתמש במילים אחרות, הרצון לקבל שיתגלה בכל צורתו שהבורא ברא בו.

תלמיד: ואז מה?

ואז נקרא שהוא נמצא בעולם הזה.

תלמיד: אפשר לתקן דבר כזה? אפשר לתקן מערכות יחסים זוועתית שהן אסון מכל הבחינות?

כן.

תלמיד: איך אתה מתקן דבר כזה?

אני לא יכול, אבל אנחנו לומדים שהטבע יכול, שהבורא כן יכול.

תלמיד: הבורא יכול, אבל אנחנו לא רואים שזה קורה, נהיה יותר גרוע מיום ליום.

אני לא יודע אם זה יותר גרוע או שזה בדרך להגיע לטוב, אבל זה מה שקורה, אנחנו רואים את זה.

תלמיד: אבל אתה רואה שניתן לתקן דבר כזה, את האגואיסטיות הזאת, את הרצון לקבל בצורה הסופית שלו?

לפי הסבר המקובלים כן.

תלמיד: אני באופן אישי לא רואה את זה, הרבה אנשים כבר לא רואים את זה.

אתה תמיד בספקות ולא מרוצה מהבורא ולא מרוצה מהבריאה ולא מרוצה מכלום.

תלמיד: לאן נגיע בסוף?

נגיע לגמר התיקון כמו שאנחנו לומדים.

שאלה: דווקא מפני שאנחנו כלולים מלכתחילה מהרצון לקבל, ומגיעים לרמה הכי מלאה של הרצון לקבל, האם זה לא אמור לעודד אותנו שאנחנו חלק מתוכנית על? זה לא אמור לתת לנו כוחות?

ודאי שאנחנו חלק מתוכנית על, אבל השאלה היא באיזו צורה אנחנו חלק, מאיזה חלק של התכנית, הכי גרועה או הכי נעלה או באמצע.

תלמיד: אני לפחות מרגיש שזה מדרבן, בניגוד למה שנאמר קודם שלא רואים איך לצאת מהמצב הזה. עצם הידיעה שזו התוכנית, זה מה שנותן את הכוחות.

מצוין, אני מסכים איתך.

תשאלה: שמעתי קודם שנאמר שהתפקיד של האדם להגיע לדבקות עם הבורא כדי לעלות ולהביא את כל הבריאה גם לדבקות בבורא. מה זו דבקות בבורא?

דבקות בבורא זה נקרא השתוות הצורה, שכל מה שהבורא חושב ורוצה גם כל הבריאה חושבת ורוצה, ואז פועלים יחד.

תלמיד: מה זה אומר?

שכל פריט ופריט שבבריאה רוצה באותה המטרה ובאותו התהליך שגם הבורא רוצה שהבריאה תבצע.

תלמיד: אבל זה הבורא רוצה. מה אני מרגיש, מאיפה אני יודע מה הוא רוצה?

הוא רוצה דבקות, שתהיה בין הבריות ובינו התאמה שלמה.

תלמיד: שנרגיש מה שהוא מרגיש, מה שהוא רוצה?

כן.

תלמיד: וזה דרך העשירייה?

כן.

שאלה: עם כל השאלות האלה וכל הבירורים וכל המצב שאנחנו נמצאים בו, מה הדבר העיקרי שאנחנו צריכים להחזיק בו ולתת בו ממש את כל הדחף, את כל הגז בכדי שנוכל באמת להיות בכיוון הנכון?

חיבור בינינו, עד שבלחץ שבינינו שאנחנו מייצבים בחיבור, אנחנו נגלה את צורת הבורא.

תלמיד: זה הדבר היחידי שאני צריך לשים עליו דגש, שום דבר מעבר לזה, לא מה קורה במדינה שלנו, לא מה קורה בעולם, שוב דבר, אלא רק בזה אני צריך לשים את כל תשומת הלב שלי?

כן.

שאלה: שמעתי שאמרת כשהאור משתנה הכלי משתנה. האם האור משתנה, או זה הוא הכלי שרואה את האור בצורה שונה?

לא, הכלי לא רוצה להשתנות והוא לא יכול להשתנות, והוא לא מסוגל להשתנות, אם זה לא על ידי האור, שמשנה את עצמו וכך משנה את הכלי. הכלי תוצאה מהאור, האור קדום לכלי.

שאלה: קראנו בחלק ראשון, ואני חושב שזו הבעיה העיקרית שלנו, שאנחנו רוצים בצורה תיאורטית אנחנו לומדים ואפילו מסכימים, אבל כל המחשבות והרצונות של המצרים, הן כל הזמן חודרות ואנחנו לא מוגנים על זה. וזה כל הקושי, ונראה לי עד שלא תהיה הפרדה פנימית בין מצרים וישראל, אנחנו לא נוכל לעשות כלום.

אני מסכים איתך, אז תעשו את העבודה הזאת. מה הבעיה?

תלמיד: איך לעשות את זה?

יש לך חלק מצרי, וגם חלק מישראל, ותעשה ביניהם את העבודה כך, שאתה תתקן את זה על ידי זה.

תלמיד: ההפרדה הזאת היא לא מחסום?

לא.

שאלה: אמרת ללחוץ את החיבור בינינו עד שנגלה את הבורא בינינו. איך אנחנו עוד לוחצים, מה אנחנו צריכים לעשות כדי ללחוץ יותר?

"איש את רעהו יעזורו", רק לתת דוגמה מאחד לשני. ולא צריכים יותר, בטוח שזה יעזור לנו וכך עד הסוף להגיע לתיקון.

תלמיד: אני מפחד שאני ארגיש יאוש. אני כבר לא יודע אם זו הרגשה טובה או הרגשה רעה להרגיש את היאוש מהחוסר יכולת שלי ללחוץ יותר?

חוסר היכולת שלך, זה בטוח שאתה לא מיועד לבד לכלום, אבל כשאתה מתחבר עם החברים אתה תגלה שיש לך כוח ללחוץ כמה שאתה רוצה.

שאלה: קודם שמעתי שהאור וכלי כל הזמן באינטראקציה, או שמשתנה הכלי ומשתנה האור, או שמשתנה האור ואז משתנה כלי. גם שמענו שהאור הוא במנוחה מוחלטת, ומה גורם לאור להשתנות אם זה לא הכלי שלנו, האם בכלל כלפינו הוא משתנה?

מה גורם לאור להשתנות? מפני שהוא יוצא מתכנית הבריאה, ולכן הוא כל הזמן גדל וגובר, ובזה הוא צריך לעורר את הכלי, ואנחנו מצד הכלי צריכים ללכת לקראת האור ולבקש ממנו שייתן לנו כוח השפעה, וכך נתקרב למטרה.

שאלה: דיברת על פעולות מלמטה ורציתי לשאול, איך מקובל עולה למדרגות אפילו הוא חי בעולם הזה?

ודאי שהוא חי בעולם הזה, ויחד עם זה בהשגה שלו הוא עולה במדרגות רוחניות, על ידי זה שהוא מתחבר עם החברים ומושך את המאור המחזיר למוטב, וזה מה שמעלה אותו ממדרגה למדרגה.

תלמיד: תודה רבה על הסבלנות שלך.

שאלה: כשאנחנו מתפללים עבור החברים, האם בזה אנחנו מגדילים את הכלי?

כן, ודאי.

שאלה: מה הפירוש שהרצון לקבל מתגשם, איך אני יכולה להבין מה מידת ההתגשמות של הרצון לקבל?

הרצון לקבל הופך להיות יותר ויותר שפל, נמוך, זה נקרא שהוא מתגשם, מתענוגים יותר ויותר נמוכים, שפלים, מילויים.

תלמידה: במה שונה הרצון לקבל שלי לבין הרצון לקבל של אדם רגיל, פשוט, בעולם הזה?

את זה אני לא יכול להגיד, את זה אתם צריכים להרגיש.

שאלה: האם ההפרעות שאנחנו מרגישים זה בעצם האור שמתקרב אלינו? ואם כן, אז סך הכול מה שחסר זו תפילה, שנוכל להתעלות ולהתקרב לאור?

נכון, אבל גם זה עוד ישתנה.

שאלה: איך הכלי נבנה, האם העדר האור זה מה שבונה את הכלי?

כן, אנחנו עוד מעט נלמד את זה כאן ב"פתיחה".

קריין: נקרא שוב אות ב'.

אות ב'

"וכפי האמור, כלול הרצון לקבל, בהכרח תכף, במחשבת הבריאה, בכל ריבוי ערכים שבו, ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם. ותדע, שז"ס אור וכלי, שאנו מבחינים בעולמות עליונים, כי הם באים בהכרח כרוכים יחד, ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה, ובשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו ומתרחקות ממנו ית' כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בשפע. וכן אפשר לומר להיפך, אשר כפי שיעור התגשמות של הרצון לקבל בשפע, כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה, כמ"ש להלן. עד המקום הנמוך מכולם, דהיינו שהרצון לקבל מתגשם שם בכל שיעורו הראוי, נבחן המקום ההוא בשם עולם העשיה, והרצון לקבל נבחן לבחינת גופו של אדם, והשפע שמקבל נבחן למדת תוכנו של החיים שבגוף ההוא. ועד"ז גם בשאר בריות שבעוה"ז. באופן, שכל ההבחן שבין העולמות העליונים לעוה"ז, הוא, כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית', לא נתגשם בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחנים, העליונים מעוה"ז, ואחר שהרצון לקבל נתגשם בצורתו הסופית, הוא נבחן שכבר הוא מצוי בעוה"ז."

שאלה: לָמה תמיד נאמר "בוא אל פרעה כי הכבדתי את ליבו", הרי בחיבור בינינו אנחנו מגלים את שליטת הבורא עלינו, לָמה שלא כולנו ניקח את הפרעה אל הבורא ולהגיד קח אותו מאיתנו. האם זה אפשרי?

כשיהיה לכם כזה רצון, אז תוכלו לעשות את זה, אבל בינתיים הרצון שלכם הפוך.

תלמידה: כלומר, רק ברצון המשותף שלנו?

ודאי.

שאלה: מה זה אומר להתגשם בצורתו הסופית? מי מחליט מהי הצורה הסופית?

זה אומר להשיג את הרצון האגואיסטי המקסימלי, את ההתרחקות המקסימלית מהבורא.

תלמידה: האם אני מגדירה שהגעתי לזה?

כן.

תלמידה: ביחס למה אני מגדירה את זה?

כלפי הרמה, הדרגה שלך, את קובעת שהגעת לתחתית.

תלמידה: ואם כבר הגדרתי שזה כך, האם אני מתחילה את העלייה?

כן, לאחר מכן מתחילה עלייה.

תלמידה: ואיפה כאן שלב ההתפתחות שנקרא "ישראל"?

זה עוד מוקדם בשבילך.

שאלה: שמעתי שהתפילות שלנו מרחיבות את הכלי שלנו. כל יום אנחנו מתפללים ואלו אותן מילים, אותם משפטים, מה בדיוק מרחיב ומגדיל את הכלי?

ההבנה שלנו במילים שאנחנו פולטים. ככל שאנחנו רוצים להיות יותר ויותר קשורים למילים שיוצאות מהגרון.

תלמיד: האם הכוונה לפנימיות של המילים?

כן.

תלמיד: הוא כותב שהעולם הזה נקרא "עולם העשייה", וזה העולם שבו מתגשם הרצון לקבל בצורתו הסופית. מה זה עולם העשייה?

כך נקרא העולם הזה שבו אנחנו נמצאים ואותו עלינו לגלות בצורה רוחנית.

תלמיד: מי נמצא בעולם העשייה?

כביכול הרצונות שלנו.

תלמיד: מה זאת אומרת כביכול?

אם אתה רוצה לדעת מה נכון, אז אנחנו לא נמצאים באף עולם, אם אתה שואל על בני אדם. אלא כדי לציין את הדברים, אז אנחנו נמצאים בדרגה האחרונה של עולם העשייה.

תלמיד: וכשאנחנו נכנסים לעולם העשייה, מה זה השלב הזה?

כשנכנסים לעולם העשייה זה נקרא שנכנסים לגילוי של עולם העשייה.

תלמיד: האם אז מגלים שאנחנו נמצאים בתוך הרצון לקבל שהתגשם בצורתו הסופית?

כן.

תלמיד: וזו רוחניות?

זו לא רוחניות.

תלמיד: אבל זה עולם העשייה.

כך אנחנו קוראים לזה, אבל יש הבדל בין איפה שהאדם נמצא לבין מה שהוא משיג.

תלמיד: האם האדם נמצא בעולם העשייה אבל הוא לא משיג שהוא נמצא בעולם העשייה?

נכון. נגיד שאדם נמצא בחוסר הכרה והוא שוכב בבית חולים, האם הוא נמצא בבית חולים או לא? בעצם כן, כך כולם רואים, אבל הוא בעצמו לא יודע מה עימו, אין לו שום הרגשה.

תלמיד: כלומר כשאנחנו נכנסים לעולם העשייה אנחנו בעצם חסרי הכרה לזה שאנחנו נמצאים בעולם העשייה.

נכון.

תלמיד: מה התהליך משם? האם אנחנו מתחילים להתעורר, להכיר בזה?

כן.

תלמיד: מה מתחילים להכיר?

שאנחנו נמצאים ללא הכרה.

תלמיד: ואז?

אנחנו מתחילים לעבוד בינינו כדי לקבוע על ידי הקשר בינינו הכרה במצב.

תלמיד: שאנחנו נמצאים תחת שליטת הרצון לקבל הגמור.

כן.

תלמיד: האם אפשר להקביל את זה למה שאנחנו לומדים ביציאת מצרים, איפה עולם העשייה בתהליך הזה?

אני לא הייתי ממשיך בזה עכשיו.

שאלה: האם אפשר להגיד שההתרחקות של הבריאה מהבורא באה לידי ביטוי בהתפתחות העולם הגשמי, של דומם, צומח, חי?

אנחנו נלמד ויהיה יותר ברור, בינתיים חסרות לנו הבחנות, אין לנו עדיין הבחנות.

סדנה

נעשה סיכום של עיקרי הדברים ששמענו בשיעור.

*

קריין: אנחנו נבנה עכשיו תפילה יחד, ובהקשר של התפילה שמענו את הדברים הבאים:

"הבקשה עבור האחר זאת העבודה העיקרית שלנו, "המתפלל עבור חברו זוכה תחילה" כך נאמר. אם אני מבקש מהבורא שהוא ייתן לחבר איזושהי תכונה, יעלה אותו, יעזור לו, אז למעשה בזה אני מעורר בבורא קשר, יחס, בהתאמה לזה, והוא עוזר לי. אבל אני לא עושה את זה כדי שהבורא יעזור לי אלא כדי באמת לעזור לחבר. בצורה כזאת לאט לאט אנחנו עולים לתכונת ההשפעה והאהבה".

סדנה

מהי התפילה שלנו עבור החברים?

*

(סוף השיעור)

---

1. "למה לי לדעת כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל לקיים כל התורה כולה בפרטיה ודקדוקיה בלי ידיעות הללו." (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות")↩