שיעור בוקר 16.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', עמ' 106, דף ק"ו, פרק ב', דברי האר"י אותיות א' – ד'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', עמוד 106, דף ק"ו, פרק ב', דברי האר"י, אות א'.

אות א'

אין מסך בעולם האצילות .

"הרי הם ד' בחינות, אשר בהם יובדלו פרטי האצילות מניה וביה, אבל א כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר. ולכן נקרא עולם האצילות כי אור הא"ס עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך."

קריין: אות א אור פנימי מבארת "כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר."

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) כי זה כלל, שאין עביות ומסך יכולים למעט, או לפגום מלמעלה למקום גילויים, אפילו כל שהוא, ואע"פ, שהאור החוזר עולה בסבת מסך שבכלי מלכות, ומלביש ממנו ולמעלה לכל ט' ספירות כולן כנ"ל, מ"מ, כח עביות שבמסך אינו מתעלה למעלה כלום, לפיכך נחשבות ט"ס דאצילות, שהן בלתי מסך כלל ועיקר. ואע"פ שמבחינים הרבה מסכים גם בעולם אצילות, כגון מסך דפה ודחזה וכו' שזה נוהג בכל פרצוף פרטי שבאצילות. הענין הוא שאינם מסכים ממש, אלא הם מהתכללות התחתון בעליון, ורק המסך דסיום רגלי האצילות, הוא מסך ממש הפוסק את אור העליון, כמ"ש בהסת"פ כאן בפרק י"ד עש"ה."

שאלה: למה בעולם האצילות אין מסך? הרי הוא אחרי צמצום א'.

כאן מדובר על מסכים שמגיעים מהתחתונים, לא מסכים של הסתרה, אלא מסכים שכבר נמצאים בהבחנות רוחניות. בעולם האצילות עדיין אין מסכים, כלומר שם פועל אור החכמה, אומנם יש הבדלים בין הדרגות, אבל הדרגות האלה הן תוצאות מד' בחינות דאור ישר, מהמבנה שצריך להיות - שורש, א', ב', ג', ד'. אבל לא מתוך זה שיש ביניהם הבדלים ברצון לקבל - על מנת לקבל, על מנת להשפיע, יותר להשפיע, פחות להשפיע - עדיין אין את זה בעולם האצילות, עולם האצילות כולו השפעה.

קריין: אות ב' דברי האר"י.

אות ב'

למטה מאצילות אין א"ס מתפשט אלא דרך זווג דהכאה במסך שבסיום עולם האצילות.

ועה"ס עוברות דרך המסך לעולם הבריאה. וכן ע"י זווג דהכאה במסך שבסיום הבריאה עוברות העה"ס לעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה .

"ואמנם משם ולמטה אין א"ס עצמו מתפשט, רק ב הארה היוצא ממנו דרך מסך, והוא, כי המסך ופרגוד המבדיל בין אצילות לבריאה כנ"ל הנה, מחמת אותו ג ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ"ל, הכה בפרגוד ההוא, ומכח אותם הי"ס דאצילות שהגיעו עד שם. והכה שם בהאור שלהם, הנה ד נתנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא ונעשו למטה הי"ס דבריאה מהתנוצצות יוד ספירות דאצילות שעליהן על ידי המסך. מכח י"ס דכלים, נעשו י' ספירות דכלים אחרים, ומכח י"ס דעצמות, נעשו י"ס דעצמות אחרים דבריאה. וכן ה בסוף הבריאה נעשה שם מסך אחר, ו ומחמת הכאת יוד ספירות דבריאה בבחינת עצמות וכלים במסך, נעשו יוד ספירות דיצירה. וכן מיצירה לעשיה על ידי המסך ההוא. ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וזה יצירה וזה עשיה, כי יש מסך מבדיל בין זה לזה ואין ז זה דומה לזה כלל."

קריין: אור פנימי, אות ב קטנה מבארת "הארה היוצא ממנו דרך מסך".

פירוש אור פנימי לאות ב'

"ב) כלומר, אע"פ שאור הנמצא בעולם הבריאה, בהכרח שנמשך מאור א"ס ב"ה, כי אין שום הארה בעולמות שלא תהיה נמשכת מן הא"ס, עם כל זה, משום שאור א"ס ב"ה המתפשט לבריאה עובר דרך מסך, נמצא הארתו מתמעטת מאד, עד שנבחן, שכבר נפסק אור א"ס ב"ה מלמעלה ממסך. ולהלן מפרש הרב, איך אור עובר דרך מסך."

איך האור עובר דרך המסך הוא יסביר אחר כך, בינתיים זו הצורה הכללית.

קריין: הלאה אנחנו באות ג אור פנימי מבארת את "ההכאה של האור העליון".

"ג) פירוש, כי חוק הוא בעולמות העליונים, שכל מדרגה תחתונה הגורמת תוספות אור למדרגה עליונה ממנה, הנה כל אותו שיעור תוספות אור, חוזר ומושפע, לתחתונה שגרמה אותו, ובעניננו ג"כ, מתוך שמסך שעל מלכות דאצילות גרם את האור החוזר לעלות, ולהלביש לכל ט' ספירות דאצילות, ולהעשות כלים אליהם, כנ"ל, באופן, שזולתו לא היה אור א"ס נתפס ומלובש באצילות, כי אין אור מושג בלי כלי, כנודע, והנה מתוך שהמסך גרם לכל אותו תוספות, דהיינו או"ח וע"ס האמורים, לפיכך, מתרחב המסך והכלי מלכות בסבת האו"ח החוזר ויורד אליו ממקום המסך ולמטה, וממשיך לעצמו כל אותם י"ס דאצילות שלמעלה, בדוגמתן ממש. באופן: שמלכות דאצילות לבדה, הולכת ויורדת ומתפשטת לעשר ספירות מינה ובה, כדוגמת ע"ס אצילות, דהיינו מכתר עד מלכות, והן המכונות עשר ספירות של עולם הבריאה.

וז"ש הרב, "מחמת אותו ההכאה של אור העליון שהכה בפרגוד ההוא, ומכח אותם הי"ס דאצילות שהגיעו עד שם, נתנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא, ונעשו למטה הי"ס דבריאה". כלומר, ב' דברים יש להבין כאן: הבחן הא', הוא גרם האו"ח, העולה ע"י הכאת אור העליון בהמסך, שהאו"ח ההוא, יש בחוקו לחזור ולירד להמדרגה שגרמה להופעתו, כנ"ל. הבחן הב', הוא גרם הלבשת עצמות אור הא"ס, בעשרת הכלים של או"ח שעלה, שנעשו למעלה עשר ספירות דאצילות כנ"ל, אשר גם הם בחוקם לחזור ולירד למטה, אל המדרגה שגרמה להופעתם. ועל הבחן א' אומר הרב, "מחמת הכאת אור עליון בהפרגוד": דהיינו, שהאו"ח הזה חוזר ויורד ממעלה למטה לעולם הבריאה. ועל הבחן הב' אומר הרב: "ומכח אותם הי"ס דאצילות וכו'." שמשני גורמים אלו: נעשו ע"ס שבעולם הבריאה."

האור מהמסך עולה למעלה, מדפיס את כל הספירות האלה שלמעלה ממנו ויורד ומדפיס אותן למטה בחומר יותר תחתון. ממטה למעלה הוא רואה את הספירות העליונות ועושה מהן צורה תחתונה, הדפסה כזאת כביכול. תיכף זה יתברר לנו.

תלמיד: מה זה אומר שמדרגה תחתונה גורמת לתוספת אור במדרגות עליונות ממנה?

מפני שהיא משתתפת בזה שהיא מקבלת מהעליונה ומוסיפה לה את העביות שלה באור חוזר, לכן יש יותר אור במדרגה יותר עליונה.

תלמיד: אני לא מצליח להבין את המכאניקה.

יש לך ילדים?

תלמיד: יש.

אתה צריך לעבוד הרבה יותר מפני שהם קיימים.

תלמיד: ודאי שכן.

מדרגה תחתונה מעוררת את האור במדרגה יותר עליונה מזה שמוסיפה למדרגה עליונה חיסרון.

תלמיד: אבל כאן מתוך ההסבר שלו נובע שהאור החוזר של האצילות יורד עד הבריאה.

ואחר כך מדפיס את זה מלמטה. האור יורד לאיזו דרגה, היא מחזירה אור חוזר, מעוררת את הספירות שמעליה באור חוזר, וככל שיכולה, מסוגלת, מקבלת אותן ומעבירה למטה. הדברים האלה יורדים כמו זיגזג.

קריין: אור פנימי אות ד מבאר "נתנוצצו מהם אורות".

"ד) הופעת או"ח, מכונה בכל מקום בשם התנוצצות."

קריין: אות ה אור פנימי מבארת "בסוף הבריאה נעשה שם מסך אחר".

"ה) כי כל ע"ס דאצילות נעתקו ונחתמו בעולם הבריאה, כמ"ש בדיבור הסמוך, וא"כ גם המסך והמלכות נחתמו בעולם הבריאה, וגם נוהג שם אותו הזווג דהכאת אור העליון במסך, ועליות או"ח, העולה ומלביש ממסך ולמעלה לכל ט' ספירות דעולם הבריאה, שאו"ח הזה, נעשה עשרה כלים לעולם הבריאה, אשר עצמות אור של עולם הבריאה מתלבש בהם."

קריין: אות ו' אור פנימי מבארת "ומחמת הכאת יוד ספירות דבריאה".

"ו) כמו, שאו"ח דמסך דאצילות חזר ונתפשט ממסך ולמטה, והחתים ע"ס דבריאה, על דרך שנתבאר לעיל בסמוך אות ג' ע"ש, הנה ממש על אותו דרך, גם או"ח שעלה ממסך דמלכות דבריאה, חזר גם הוא ונתפשט למטה, והחתים עשר ספירות דעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה."

זו הדפסה כזאת. הוא לוקח מלמעלה את הדוגמה באור חוזר, ועושה כדוגמה הזאת למטה במדרגה יותר תחתונה.

קריין: אות ז', אור פנימי מבארת "ואין זה דומה לזה כלל".

"ז) כמ"ש לפנינו, אשר הבחי"ד הנקראת מלכות שבה נעשה המסך, מתחלקת בעצמה, לד' בחינות מסך, אשר בהן מתפעלות כל מיני שינוים והבדלות המופיעים בהעולמות: ומסך דבחי"ג משמש באצילות, ומסך דבחי"ב משמש בבריאה, ומסך דבחי"א ביצירה, כמ"ש להלן."

קריין: אות ג', דברי האר"י אות ג'.

אות ג'

"החילוק שבין אצילות לבי"ע שבאצילות אין מסך כלל. ובבריאה מתמעט האור ע"י מסך א'. וביצירה ע"י" שני מסכים "ב' מסכים. ובעשיה ע"י ג' מסכים. אבל בד' בחינות של התעבות האור העליון אין שום הפרש בין עולם לעולם."

"אמנם החילוק שיש בין אצילות לג' עולמות, הוא, שאצילות אור הא"ס נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום מסך כלל אך משם ולמטה יש מסך. וההבדל בין בריאה ליצירה, בהיות לבריאה מסך ומבדיל אחד, וליצירה שני מסכים, ולעשיה שלשה מסכים, ואמנם בפרטות העולם עצמו ח כמו שיש ד' בחינות באצילות בפרטן, כנ"ל, ט כן יש אלו ד' בחינות בבריאה עצמה וכן ביצירה עצמה."

כל המבנה נשאר כמבנה מד' בחינות דאור ישר עוד מעולם אין סוף. אבל בעניין העברת האורות מלמעלה למטה יש הבדלים בין העולמות, במסכים ובסדר ההעברה.

קריין: אור פנימי אות ח', מבארת "כמו שיש ד' בחינות באצילות בפרטן".

פירוש אור פנימי לאות ג'

"ח) היינו ד' בחינות של ההתעבות, שהן חו"ב תו"מ, הנקראות לעיל, התפשטות אור א"ס לעשות כלים, ונקראות ג"כ עשר ספירות דאור ישר, כי ת"ת, כולל שש ספירות, חג"ת נה"י, אשר על ידי זווג דהכאה במסך שבספירת מלכות דאור ישר, חוזר ועולה האור בסוד או"ח, ומלביש כל ע"ס דאור ישר הפרטיות הנ"ל, ועושה את כולן למדרגה אחת כללית, לפי שיעור הקומה שבהאו"ח, כמ"ש להלן."

קריין: אות ט' אור פנימי מבארת, "כן יש אלו ד' בחינות בבריאה עצמה".

"ט) משמיענו בזה, שאלו ד' בחי' דאור ישר, נוהגות בכל עולם ובכל פרצוף, בלי שום הפרש בין מדרגה גבוה למדרגה נמוכה וכל ההבדלים שנמצאים בפרצופים ובעולמות הם כולם, רק מפאת המסכים ואור חוזר שבהם, שאין מסך שבזה דומה למסך שבחבירו."

אין שום הבדל בין המבנה בד' בחינות, שורש, א', ב', ג', ד' שהיה לנו עוד בעולם אין סוף, אלא רק בגלל העביות והמסך שעליו יש לנו כל כך הרבה תאים, ומתוך זה נבנית כל מציאות.

שאלה: איך עכשיו אנחנו צריכים ללמוד תע"ס? כי עכשיו לא רק שאני לא מספיק לתפוס כלום, אלא זה הופך להיות לצלילים שעוברים בלי להגיע אלי.

מה אתה ממליץ לעשות?

תלמיד: לכן אני שואל, מה המטרה?

המטרה היא שבזמן שאנחנו קוראים את הטקסט אנחנו משתדלים להתחבר בינינו ולהזמין מאור המחזיר למוטב שישפיע עלינו, על המאמצים שלנו להתחבר. קודם עשינו את זה בזמן שלמדנו מאמר מ"שמעתי" של בעל הסולם, אחר כך מאמר ה"חרות" ועכשיו תע"ס. אנחנו לומדים את החלקים העיקריים מכל חכמת הקבלה כאשר כל חכמת הקבלה מיועדת להזמין מאור המחזיר למוטב כדי שיטפל בנו ויפתח אותנו מהר יותר מכולם. כי כולם לא מושכים את המאור המחזיר למוטב ואנחנו כן.

לכן ככל שיש לך חיסרון לדעת את מה שאתה לומד, כך אתה מושך יותר מאור המחזיר למוטב. וככל שתבין יותר מה שאתה לומד, כך תזמין פחות מאור המחזיר למוטב. לכן "לא החכם לומד" אלא לומד מי שמצטער שלא מתקדם בהשפעה, בחיבור. קשה לנו מאוד להבין זאת ולהימשך לזה וזו הבעיה. כולנו נמשכים למלאות את השכל שלנו, אבל לא נוכל להבין שום דבר ממה שכתוב כאן לפני שנשיג. עלינו להשתוקק תמיד להשגה, והשגה היא השגת החיבור שלנו והשפעה לבורא, הכול מושג רק בזה.

תלמיד: כלומר, לנסות אחר כך לקרוא לבד זה לא ייתן כלום.

זה ייתן משהו, אבל העיקר הוא מה אתה רוצה בזמן הקריאה. זה מאוד קשה במיוחד לדור שלנו, כי כולנו למדנו וגם עכשיו לומדים ועובדים בכל מיני עסקים ששייכים לחכמה. הבעיה היא ש"לא החכם לומד", אלא כל הכלים שלנו שעליו להכין לגילוי הבורא הם כלי השפעה, הם לגמרי לא כלי השכל, זה הרגש, שהרגש שלנו ישתוקק להרגיש את הזולת.

זה מאוד הפוך ממה שאנחנו ולכן קשה לנו לדבר עם האנושות. כי מי רוצה את זה? מי צריך את זה? מי מרגיש בזה חיסרון? אלא רק ייסורים גדולים, כמו שבעל הסולם כותב שחס ושלום יכולים לבוא על האנושות, הם יכולים לסובב אותנו להתקשר בינינו כדי לברוח מהייסורים.

שאלה: המקום של מלכות דאצילות האם זה כלי או מסך?

המקום למלכות דאצילות זה מקום, זה רצון. "מקום" זה חיסרון, רצון, ואת זה הבורא ברא. גם הבורא עצמו נקרא "מקום". מקום למלכות, מקום לבינה, בצורה כללית אלו רצונות, חסרונות.

(סוף השיעור)