שיעור בוקר 17.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 658

מאמר רכ"ה, "להגביה את עצמו"

קריין: בעל הסולם, עמוד 658, "שמעתי", מאמר רכ"ה, "להגביה את עצמו".

רכה. להגביה את עצמו

שמעתי

"אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה.

לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו."

זאת אומרת, האדם תמיד מתקדם, הולך מתפתח לפי הסביבה שלו. לכן העיקר בשבילנו רק לדעת מאיפה, מאיזו סביבה אנחנו יונקים ועל ידי איזה אנשים אנחנו מתגברים, גדלים, ושאין לנו שום אפשרות לעזוב את הסביבה אלא רק תמיד להימשך לסביבה שלנו.

שאלה: מה זה אומר "אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו"?

אדם לא יכול לעלות למעלה מהעיגול שלו, הוא תמיד גדל לפי העיגול שלו, ואפילו שהולך למעלה מהעיגול שלו, הכול אך ורק על ידי זה שבתוך העיגול שלו הוא מבצע את הפעולות.

תלמיד: מה זה העיגול שלו שממנו הוא צריך להגביה את עצמו?

העיגול שלו הוא החברים. עשרה חברים, שבתוכם הוא נמצא ומתפתח, גדל, וזה בעצם כל מה שיש לו.

תלמיד: צריך להגביה את עצמו ממעל לעיגול שלו?

כן.

תלמיד: לאן להגביה?

עוד יותר ועוד יותר למעלה. אבל העיגול שלו, הוא בעצם כמו קרש קפיצה שנותן לו אפשרות לעלות, לצאת מהמקום שבו נולד, שבו גדל, ואז הוא בוחר לעצמו עלייה.

שאלה: מה זו בדיוק סביבה רוחנית? כי לפעמים אנחנו מתייחסות לחברות בסביבה בצורה ביקורתית, אנחנו חושבות שיש לנו זכות להעביר עליהן ביקורת ושזו רוחניות, אז מהי בדיוק סביבה שהיא רוחנית?

סביבה רוחנית היא לפי המטרות של הסביבה, האם מטרת הסביבה היא התעלות רוחנית או לא, לפי זה אנחנו מחליטים אם הסביבה היא רוחנית או לא רוחנית.

שאלה: אנחנו בעצמנו בוחרים את הסביבה שלנו ועושים אותה טובה יותר בזה שמגדילים את החברות. איך ללמוד לקבל מחמאות מהחברות ולא להתבייש? אני מתביישת כשמחמיאים לי, אני מרגישה שאפשר ישר להחמיא לבורא.

לא, אנחנו צריכים באותו אופן להחמיא לחברות ולהחמיא לבורא, לשבח את הבורא על זה שנתן לנו כאלה חברות שבזכותן אנחנו יכולות לעלות. ולכן את כל מה שאנחנו מקבלים מהסביבה אנחנו משייכים לבורא, כיוון שהבורא נותן לחברות שלנו את הרצון לרומם אותנו.

שאלה: מהן המחויבויות הפנימיות והחיצוניות שלנו כלפי הסביבה? צריך למשל לרומם ולשבח את החברים, אבל איך ביום יום נראות המחויבויות הפנימיות והחיצוניות שלנו כלפי הסביבה?

ביום יום, אני צריך כל יום ויום לבדוק את עצמי עד כמה אני מעלה בעיניי את החברים והחברות ורוצה לשבח אותם, ואני גם משבח את הבורא שהביא אותי לקבוצה כזאת וכך אני מתקדם.

תלמיד: האם זה מקובל שנמציא דברים ספציפיים משלנו לגבי איך לעבוד וליישם או לממש את הדברים האלה בעשירייה?

לא, אנחנו לא נדע איך נכון לעבוד עם הסביבה. אנחנו צריכים רק לשמוע מה שהבורא סידר לנו, ללמוד את הדברים האלה ולבצע.

שאלה: העיגול שלנו אלו החברים שאיתם יש מטרה משותפת, שאיתם קבענו את חוק הערבות, והמטרה המשותפת היא גילוי הבורא. יש חברות שהן בתוך העיגול ויש חברות שהן מחוץ לעיגול הזה, וגם אותן הבורא שלח לנו, אבל אנחנו צריכים להבדיל ביניהן. איך להתייחס לחברות ברוחניות ואיך להתייחס לחברות שלא קשורות לרוחניות?

לחברות הגשמיות אנחנו לא מתייחסות בשום דרך, ולחברות הרוחניות, אלה שהולכות איתנו באותה דרך רוחנית, אנחנו צריכים להתייחס כמו שאנחנו לומדים מהמאמרים שלנו.

שאלה: יש לי שאלה שהיא קצת אישית. במשך תקופה די ארוכה נזרקתי מחוץ לעיגול שלי בגלל נסיבות כאלה ואחרות והיום אני מרגישה כמו כלי ריק שמישהו מזיז אותו ימינה ושמאלה ללא שליטה, ואני מתקשה לחזור לאותו עיגול שהייתי בתוכו. אני עושה את כל הניסיונות שאפשר ואני לא מרגישה שאני כל כך מצליחה. אני כאילו נזרקתי ולא מצליחה לחזור. מה אפשר לעשות?

יהיה לך כל טוב, אל תדאגי, שנים רבות, בריאות ושמחה. אנחנו עוד נלך יחד קדימה וקדימה.

תלמידה: אז לי עצמי אין מה לעשות?

יש מה לעשות, למה לא? ללכת יחד איתנו.

שאלה: בתחילת דרכי הסביבה היתה משהו חיצוני יותר, אחד החברים היה המורה שלי בקבוצת אשדוד, וזה היה מאורע מאוד גדול, והיו דברים יותר חיצוניים. עכשיו כשעובדים בעשירייה זה אפילו צורך, כי איך אפשר בלי עשירייה? בעשירייה אני מתקן את כל החסרונות שלי. אז חשיבות הסביבה גדלה עוד יותר, כבר יש לי נחיצות בזה, זה לא סתם, אלא זו ממש נחיצות.

בטח, אתה צודק, נכון.

שאלה: איך אני יכול להיכנס לקשר עם התדר, עם השדה המגנטי של הסביבה, איך אני יוצר את הרזוננס איתם?

אתה צריך ללכת על פי מה שהם קובעים ובצורה כזאת אתה תתקרב אליהם, תתחבר איתם עד שתרגיש שאתה נמצא איתם בעיגול אחד.

שאלה: מה זה אומר שאני נמצא באותו המעגל עם החברים?

אתם מדברים, עושים ישיבות ביניכם, וכך מתקרבים ומתקדמים לקראת הבורא. זה נקרא שאתה נמצא עם החברים בעיגול אחד.

תלמיד: כלומר אני לא יכול לעלות יותר גבוה מהעיגול הזה. אבל איך עולים יחד?

תעזור להם והם יעזרו לכולם בעשירייה שלכם ובצורה כזאת תעלו יחד.

שאלה: כמעט כל העשירייה שלנו יכולה עכשיו להתאסף ולהשתתף בשיעור צהריים, אבל לאחת החברות יש תפקידים והיא לא יכולה להשתתף והיא מתייאשת מזה, יש לה חיסרון מאוד גדול. האם יכול להיות שהחיסרון הזה מגדיל את הכלי המשותף של העשירייה שלנו או שהתבלבלתי?

לא התבלבלת, כך זה צריך להיות. בנחת תתקדמו, הכול יהיה בסדר.

שאלה: השקענו מאמצים כדי שבחדר שלנו נשתתף בשיעורים, והראנו דוגמה לנשים אחרות. לפני זה, גם השקענו מאמצים, נכנסנו לחדר וכל אחת מעצמה השקיעה מאמץ להראות דוגמה, אבל כשביחד הראנו דוגמה מיד קיבלנו תשובה מחברות אחרות. במפגש משותף איתן הן אמרו, אנחנו מקנאות בכן, כל החברות בעשירייה שלכן משתתפות. אין לנו גאווה מזה, אלא פשוט שמחה גדולה, שמחה שעשינו את זה ביחד, לא לבד. האם זו כבר שמחה נכונה?

זאת שמחה נכונה ותמשיכו.

שאלה: המלצת לנו פעמים רבות שכאשר אנחנו נמצאים בקניות נחשוב על החברים, לפני שאנחנו הולכים לישון לחשוב על החברים, שכל הזמן נרגיש את הנוכחות של החברים. בקשר ליגיעה הרוחנית, מה זו יגיעה רוחנית ואיך היגיעה יכולה לעזור לנו להתקדם במעלות הרוחניות?

אנחנו צריכים לעזור איש לרעהו, כל אחד לחברים שלו ככל האפשר ויותר. כי רק על ידי החיבור בינינו ועזרה הדדית, נוכל להגיע לכלי רוחני משותף שבו יתגלה הבורא ובזה נוכל לגלות אותו.

שאלה: כשאני מקבלת הפרעות גשמיות מאנשים בחיצוניות, לא מהחברים, ההפרעות האלה יכולות להשפיע לשלילה גם על החיבור, גם על העבודה. אם אנשים מושכים אותי למטה אז אני לא שמה לב אליהם, לא מדברת איתם יותר. חברה שלי אומרת שאני עושה לא נכון, זה הכול תיקונים מהבורא, אני צריכה ללכת עד הסוף ולהסתכל לאן זה יביא אותי. איך נכון לפעול? אני כבר התבלבלתי.

אם יש לך חברות שעוצרות אותך בהתקדמות הרוחנית, עזבי אותן, תתרחקי מהן, אל תקשיבי לאף אחת. את צריכה לקבל מהחברות שלך רק את הכיוון הטוב.

תלמידה: מדובר על אנשים חיצוניים.

יתר על כן, לא להביא אותם בחשבון.

תלמידה: כך אני עושה, אבל חברה אמרה לי שזה לא נכון, שזה מהבורא ואני צריכה להסתכל מה ייצא.

מאיפה היא יודעת? איזה שטויות.

שאלה: איך זה שעל ידי העבודה בעשירייה אנחנו משיגים את הרוחניות בצורה אובייקטיבית בהשוואה למדע שאומר שזו דווקא מציאות סובייקטיבית?

כך אומרים לנו המקובלים. הם עברו את הדרך הזאת ולכן אנחנו מקשיבים להם.

שאלה: כתוב, "אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו." האם אי אפשר כי אם אדם לא רואה את החברים גדולים הוא לא יכול לקבל מהם?

ככל שהוא יכול להגביה אותם כך הוא מעלה אותם ומזה מקבל, אבל אי אפשר יותר מזה.

תלמיד: יש מצבים שאדם צריך להגביה את עצמו?

כן.

תלמיד: מה הם המצבים?

בחיבור עם החברים, הוא מעלה אותם ומעלה את עצמו איתם.

תלמיד: יחד איתם.

כן.

תלמיד: אבל לא מעליהם?

לא.

שאלה: האם מספיק שיש לנו מטרה משותפת בעשירייה, או שאנחנו צריכים שיהיה לנו גם הרגל לבדוק את הכוונות המשותפות ביחס למטרה?

כן, צריכות להיות גם כאלה אספות.

תלמידה: שבהן אנחנו יכולים לברר?

כן.

שאלה: אני לא נמשכת לסביבה מחוץ לסביבה הרוחנית. היא כבר לא מעניינת אותי, חוץ מהמשפחה שלי. "בני ברוך", גם העשירייה וגם צוות ההפצה שבו אני נמצאת, קיבלו חשיבות אחרת, עילאית. האם זה בסדר שאין לי רצון חוץ מהמעגלים האלה?

כן.

שאלה במאמר כתוב ללכת למעלה מהעיגול. זה למעלה מההבנה, על איזו כוונה לשמור כדי ללכת למעלה ולהגביה את החברות, איך לעשות את זה?

כמו שאנחנו לומדים, רק להתפלל בעדן.

תלמידה: אנחנו צריכות לעשות את הפעולה הזאת ביחד, או כל אחת בנפרד?

כל אחת בנפרד.

שאלה: האם תוכל לתת לנו כמה דוגמאות פרקטיות, כדי שנוכל לממש אותן באופן מידי בעשיריות, וכך נעודד את הקשר, ונגלה את האהבה בין החברים?

כל מה שאנחנו לומדים, וקוראים במאמרים אלה פעולות פרקטיות, ואנחנו צריכים להשתדל לבצע אותן.

שאלה: אני מרגישה שהסביבה שלל זה הבית שלי, המשפחה שלי. מאיפה אנחנו תומכים זה בזה? איך להשתמש בסביבה הזאת כדי לעזור לסביבה יותר גדולה, חוץ מהתפילה?

להשתדל להגדיל את החוג שלנו יותר ויותר, ועל ידי זה שנקבל לתוך החוג שלנו עוד ועוד עשיריות אחרות, נוכל לעלות את כולנו יחד לבורא.

שאלה: מספיק שיש חבר אחד שאני רואה את עצמי גדול ממנו. מה התפילה שצריכה להיות לי בלב?

שאני רוצה לעזור לכל החברים, ואפילו לכל הכלי העולמי.

שאלה: אם אני לא מרגישה את עצמי יותר נמוכה מכולן, אבל אני מאוד עצובה בגלל זה, ומאוד רוצה להרגיש את זה. מה יכול לעזור לי, ומה זה אומר להגביה את החברות?

תתקרבי אל החברות, ותשתדלו יחד לבקש דבר אחד, התעלות רוחנית.

שאלהה: חברה עוברת עכשיו מצב של שנאה וחושך גדול. היא רוצה לעבור את המצב הזה נכון כדי שהוא לא יעבור לזלזול, כי זה יותר גרוע. איך לא לאפשר לזה לקרות.

היא צריכה להעלות את עצמה, ואת החברות, ובהדרגה להתנתק מהאגו.

שאלה: קבלתי עצה ממך ומכל הכלי העולמי. שאם חברה אומרת לי שאני לא צודקת, תלכי. מאיפה היא יודעת, אם אני צודקת או לא צודקת? אני נותנת למישהו עצה. הוא אומר לי, "את לא צודקת". אז מאיפה אני יודעת אם זה נכון או לא? איך להיות בטוחה במה שאני אומרת?

יותר טוב שתקבלי את עצתה.

תלמידה: זאת אומרת, שאני לא צודקת. בסדר. אם אני אישאר, אדבק, ואבדוק את הצידקות של החברות, ואני אלך מהחברה הזאת, אצא משם, לא אשים לב אליה, אז היא תאבד בתוכי. אני כאילו לא עובדת איתה. אבל אני צריכה הרי להכניס את כולם לתוכי?

את חושבת פשוט לא נכון.

תלמידה: אז איך לחשוב? מה זה להתקשר לחברות דרך הידיעה שאני צריכה לבטל את עצמי ולקבל את מה שהן?

זה פשוט שטויות.

תלמידה: אז פשוט ללכת, או להישאר עם עצמי?

את לא יכולה להישאר כמו שאת. את בהכרח חייבת להתחבר עם החברות למעלה מהדעת, והרצון שלך, לבקש מהבורא שהוא יעלה אותן, ואת כבר תידבקי אליהן.

תלמידה: אני מבינה שאם אני לא מעלה את החברות אז בכלל אי אפשר ללכת.

בדיוק על זה אני מדבר, שצריך להעלות אותן.

תלמידה: אז אם אנחנו הולכים, אנחנו מתעלים? החברות אותי, ואני אותן. אבל יש מצבים שכולנו נתקעים, שכולנו צודקות, וזה מקום לעבודה, ולא כדי שאני אלך מהחברות.

כן.

תלמידה: אז יש את העבודה הזו. אי אפשר פשוט ללכת ולהגיד "אני צודקת כי כך הרב אמר".

לא אמרתי ככה.

תלמידה: אמרת, שאם חברה אומרת ש"את לא צודקת, אז תלכי".

טוב, קשה איתך.

שאלה: האם אנחנו בוחרים במשפחה שלנו כדי לעשות את התיקון שלנו, והאם למשפחה יש תפקיד רוחני?

ודאי שיש.

שאלה: איך אני מבין שאני נמצא בסביבה הכי טובה, ואיך להבחין מה אני צריך לקבל מהסביבה הזאת, ומה אני צריך לשנות בעצמי?

כתוב על זה בהרבה מקומות, שאני צריך לקבל מהסביבה שלי את כל הדברים הטובים שמכוונים אותי לקשר נכון איתם ועם הבורא, ועם זה אני פונה לבורא שיעזור לי להיות כמו שהחברים שלי רוצים לראות אותי.

שאלה: כתוב שהאדם צריך לבחור לעצמו סביבה נכונה. את ההורים אנחנו לא בוחרים, פעם אמרת שגם הבעל והאישה מגיעים מלמעלה, את הילדים בכלל אנחנו לא בוחרים, ולעשירייה, הבורא אסף אותנו עם פינצטה. אז האם נכון להגיד שהבחירה היחידה שאנחנו יכולים לעשות זה להעלות תפילה נכונה?

כן.

שאלה: אנחנו בונים את הסביבה יום ויום בעזרת שמיעת שיעורים, עזרה הדדית, ותפילה כדי להגדיל את החיבור בינינו, וכדי לחפש את האמת, וזה לא קל. האם זה מגדיל את הרוחניות או לא?

אם תבקשו את זה מהבורא, זה יהיה הכי נכון.

שאלה: בסביבה הרוחנית שלנו, ב"בני ברוך", יש חברים מתרבויות שונות, מדעות שונות. איך ללמוד להעריך ולקבל את כל מה שיש בזה?

לא מעניינת אותנו התרבות והמסורת בשום דרך, מעניין אותנו רק להיות יחד "כאיש אחד בלב אחד", זה מה שאנחנו רוצים להרגיש.

תלמידה: מעל כל מה שמתגלה.

מעל כל מה שמתגלה, מבלי להביא בחשבון שום דבר אחר.

שאלה: כתוב שאי אפשר להגביה את עצמו מעל העיגול שלו. אבל כשבעשירייה יש תחושה שאחת מהחברות מושכת את כל הרכבת שלנו, האם זה נכון ללכת אחריה?

אולי לא, אתן צריכות לבדוק אם אתן מסכימות לכך או לא.

תלמידה: אנחנו מסכימות, היא בכל השיעורים מאוד משתדלת. האם היא יכולה להיות דוגמה בשבילנו?

אני לא יודע.

שאלה: האם להתעלות זה להשתמש בחופש הבחירה כדי לחיות כבהמות בחומריות, או לעלות לדרגות יותר גבוהות של מודעות, קרובות לבורא. מה הוא חופש הבחירה?

השני הוא נכון.

שאלה: בעשירייה שלנו חברה חלתה מאוד. לפני כן היא עשתה הרבה והשקיעה אבל ברגע שחלתה היא לא מגיעה לפגישות ואומרת שאין לה כוחות. אנחנו מתפללות וקוראות תהילים עם כל הקבוצות, מנסות לעזור לה, אבל היא לא חוזרת. מה עוד אפשר לעשות בשבילה?

אתן צריכות להתפלל בשבילה, עבורה. קחו תהילים ותתחילו לקרוא, פשוט לקרוא.

תלמידה: אנחנו כבר עושות את זה, קוראות עם כל הקבוצות.

אני לא יכול להמליץ לכן שום דבר אחר.

שאלה: אמרת שאפשר להעביר כאלה מפגשים שבהם מבארים את המטרות האישיות של כל אחד. האם זה כתוב אצל רב"ש?

לא, אין דבר כזה. מה זה המטרות הפרטיות של כל אחד?

תלמיד: זה בתשובה שענית קודם.

לא. עלינו בהכרח לבחור את המטרה המשותפת שצריכה להיות היותר אקטואלית בשביל כולנו, ועליה להתפלל.

שאלה: אם יש חברה בעשירייה שמושכת קדימה, וחברה או שתיים אומרות לה שהיא מדברת גבוה מדי והן עוד לא שם. האם היא צריכה להתאים את עצמה אליהן, או הן צריכות להתאים את עצמן אליה? איך נכון לעבוד?

צריכים לברר. יכול להיות שהן צודקות ומה שאתן רוצות לבקש הוא גבוה מדי. אתן צריכות לברר ביניכן, האם זה נכון מה שאתן רוצות, מבקשות, מתפללות, או לא.

תלמידה: כלומר, החברות צריכות כל הזמן להתאים את עצמן לחסרונות של העיגול, של העשירייה?

כן.

שאלה: איך חברה יכולה בו זמנית גם להשקיע ולעשות מאמצים גדולים בעשירייה, אבל עדיין להרגיש קטנה משאר החברות?

למה לא?

תלמידה: יכול להיות שהיא עושה מאמצים בעשירייה וזה גורם לה להרגיש את עצמה גדולה וחזקה.

זה לא טוב.

תלמידה: איך היא יכולה להרגיש קטנה מהחברות, לראות את גדלותן יותר ממנה?

יחד עם זה שהיא מתפללת, מבקשת עבורן, עבור חיבור איתן, היא מרגישה את עצמה כקטנה.

שאלה: איך אדם יכול לינוק מהעיגול שלו?

שיתקשר לכל החברים, זה העיגול שלו, ואז יוכל לינוק מהם.

שאלה: בתורה כתוב שבחרת בנו מכל העמים, האם מדובר על "בני ברוך"?

מדובר על עשירייה.

שאלה: אני כל יום מגיע לשיעור בוקר, שיעור צהרים, וכל פעם בא לי להגיד משהו על המצב שלי, אבל מהצד זה יכול להראות שאני מתחכם, לא בהצנע לכת. אבל מכיוון שהנושא עכשיו הוא הסביבה, אז אני מודה לבורא על זה ששם אותי בכזאת סביבה, לאקדמיה של מק שנתנה לי במתנה את החברים שלי, את הסביבה שלי. אני אוהב את כולם וגם אותך רב יקר, אתה עושה עבודה אדירה, אתה יודע שזה לא לשווא, ושכל מה שאתה עושה יצליח. תודה רב שאתה קיים.

גם לך תודה רבה על זה שאתה קיים, וכל התלמידים היקרים שלי.

שאלה: מדוע הבורא נתן גם סביבה נכונה וגם את השקר? מה הוא רוצה?

הוא רוצה שתבררי את הרצונות שלך, תעבירי את כולם דרכך, ותתפללי שהבורא יענה על הרצונות האמיתיים, הנכונים ביותר שלך.

שאלה: איך למצוא איזון בין הדרך שלנו לבין החיים הגשמיים, כשהמשפחה מרגישה שאנחנו מתרחקות ודורשת יותר תשומת לב?

אני לא יכול לענות לך. נראה לי שאת צריכה לבקש עזרה מהחברות והן יעזרו לך.

שאלה: איך אנחנו נדבקים לסביבה כשאנחנו בירידה, בצורה שיכולה להעלות אותנו ואת החברים?

אנחנו צריכים להתקרב זה לזה, ובכוח המשותף שלנו להגיע לחיבור בינינו ולהשתוקק לחיבור עם הבורא, כך שהבקשה שלנו תהיה באמת מסוגלת לפנות אליו ולהגיע אליו.

שאלה: בזכות מה ברוחניות האדם עולה? איזה מזון הוא מקבל?

האדם עולה בזכות זה שהקבוצה מעלה אותו.

תלמידה: המאמר של אתמול והמאמר של היום מנוגדים בעיניי. אתמול דיברנו על כך שגודל הכלי תלוי בכמה הוא מצמצם את הרצון שלו, והיום הכול תלוי בקבוצה.

מה כאן הסתירה?

תלמידה: אני עולה על ידי זה שאני מושכת יותר אור, הכלי שלי תלוי בכמה אני עובדת עם הרצונות שלי. איפה פה הקבוצה?

לא עם הרצון שלך, אלא עם העשירייה.

תלמידה: אתמול אמרת לי שלא, אלא עם הרצונות שלי.

לא. רק העשירייה.

תלמידה: אז גודל הכלי שלי, העלייה, תלויים ברצונות העשירייה?

כן.

תלמידה: האם אני צריכה לבחור את העשירייה שיש בה יותר רצון?

מה זה אומר לבחור עשירייה?

תלמידה: אני צריכה סביבה כדי שאעלה מהר, סביבה יותר אפקטיבית.

את כבר בחרת את הסביבה.

תלמידה: בחרתי את "בני ברוך", אבל לא את העשירייה.

את לא יכולה כל יום לבחור עשירייה חדשה.

תלמידה: אני צריכה פעם אחת לבחור עשיריה נכונה, כשאני מבינה שבעשירייה הזאת אתקדם נכון, ואיתה לגדול.

כן.

שאלה: מה נותן לאדם את האפשרות לבחור לעצמו כל פעם סביבה יותר טובה, להשקיע מאמצים ולהרים את החברות יותר מראשו להשפעה?

כי בהתאם לכך הוא מתקדם, זה העניין.

שאלה: כשהבורא נותן רצון חזק לחיבור, נותן כוחות, איך לא לבזבז את האור הזה סתם? איך אני יכולה להיות הכי יעילה לעשירייה, לכלי העולמי, מה לעשות פרקטית, או שמספיק להשאיר את כולם בלב ולהרים אותו לבורא?

לא, ככה לא תוכלי להחזיק בשום דבר. את צריכה ישר להתחבר לעשירייה שלך ויחד איתן לעלות מעלה, ולהשתמש באור, בהתעוררות הזאת שגילית בך.

תלמידה: האם אפשר להתקשר במחשבות?

בוודאי.

שאלה: כשאנחנו קוראים את המאמרים תמיד מדובר על קבלה, שכדי לקחת משהו מהסביבה צריך להגדיל אותה. אנחנו לומדים להיות משפיעים. איך לבנות כוונה כדי להיות משפיעה ביחס לסביבה?

כך שנקבל את הכול בשביל הבורא. מה זה אומר בשביל הבורא? כאשר אנחנו מתחברים בינינו בעשירייה אחת, או עשרים, שלושים, לא חשוב, כשאנחנו מתחברים יחד, בצורה כזאת אנחנו מושכים את האור העליון והוא מתקן אותנו.

שאלה: אמרת שגם למשפחה יש תפקיד רוחני, אבל במשפחה יש אנשים שצריך להתרחק מהם. אם אדם מרגיש שמישהו מהמשפחה משפיע עליו לא טוב, אז איך לדעת אם להתרחק ממנו או שזה התיקון ההכרחי של האדם?

לא להתקרב יותר מדי לאנשים כאלה, אפילו שהם במשפחה.

שאלה: במהלך היום אני לא כל כך קרובה לעשירייה כמו שהייתי רוצה. מהי סביבה חזקה, מקושרת, שאני בונה בעצמי לאורך כל היום?

אם המשתתפים לא שוכחים מה שהם צריכים לעשות במהלך היום כולו, אז הם מתקדמים בלי לעצור, מהר ביחד.

שאלה: איך להפוך את התפילה שלנו לפעולות ממשיות?

כשאנחנו מתחילים לבקש לפי המילים שנמצאות בתפילה, יוצא שאנחנו מממשים את התפילה.

תלמיד: מה זאת אומרת התלבשות של תפילה?

התלבשות של תפילה זה אומר שהיא מתלבשת באדם, והוא מתחיל לרצות מה שהתפילה מחייבת אותו.

שאלה: שמעתי שצריך להשתוקק להיות כמו שהחברים רוצים לראות אותי. האם זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך, שהעשירייה מתאספת והם אומרים איך הם רוצים לראות את החבר שמתרחק בעיניהם?

בוודאי שכן.

תלמיד: יש חברים שחושבים שאנחנו צריכים ליצור מגנט של חיבור ואז הבורא בעצמו ימשוך אותו.

אל תחכו מהבורא, אתם בעצמכם תפעלו ותבקשו. אם כבר כך, אז תבקשו מהבורא.

שאלה: אמרת שיש תפילה שאנחנו עדיין לא יכולים להעלות, מה זה המצב הזה ואיך באמת להעלות נכון, האם רק מהחיסרון של החברות?

לשבת בשקט והכול יגיע בזמנו.

שאלה: בעשירייה שלנו אנחנו בונים את הנשמה הכללית. האם במשפחה אנחנו בונים את הנפש הגשמית?

בחיבור בינינו אנחנו בונים את הנשמה. נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה, כך בונים בהדרגה, כמו בסולם.

תלמידה: ובמשפחה מה אנחנו עושים?

במשפחה, על זה אנחנו עוד לא מדברים.

(סוף השיעור)