תקציר שיעור בוקר – 5.3.24
בתפילת עני יש אמת מפני שהאדם יודע מה יש לו ביד, ולכן אם הוא שואל, בודק ורואה שאין לו כלום, אז הוא חייב להתאמץ להשיג חיסרון למילוי הנכון. אחר כך הוא יכול לבקש התקרבות לבורא.
איך מגיעים לשבירת הלב? אם רוצים התקרבות לבורא, אז כל אחד ואחד בחברה מגלה כמה אינו קרוב לבורא כמו שהוא תיאר, וכתוצאה יש לו גילוי גדול יותר של הלב השבור.
איך מגיעים לתפילת העני? אם אדם נמצא בסביבה שמקרינה לו תנאים וחוקים של סביבה נכונה, אז הוא מגלה שהוא עני, שאין לו כלום, והוא זקוק לכוחות כדי להתקרב לבורא.
איך בודקים את איכות התפילה לתיקון? לפי הריקנות הפנימית, האדם רואה שיש מרחק אינסופי בין הבורא ובין מה שהוא מרגיש, וכמה שהוא מבקש יותר, כך הוא מגלה שהוא מרוחק יותר ואין לו במה לרפא את עצמו.
"עני" זה עני בדעת. הוא לא מבקש שמחה, מצב רוח טוב ויפה, קלות בהתקדמות, אלא הוא מבקש רק יכולת להתקרב לבורא כי הוא זקוק לזה אפילו שלא יהיה לו כלום בכך.
מהי טענה אמיתית ואיך אפשר להגיע אליה? טענה אמיתית היא על חוסר כוחות. לפניה האדם צריך להודות לבורא על שפתח לו אפשרות לראות איפה הוא נמצא ומה חסר לו. הוא מודה לבורא שלא עוזב אותו וכל הזמן מגלה לו את האמת על מצבו, ועם זאת הוא מרגיש ומבין שמה שהוא מגלה מקרב אותו, אבל בדרך לא שלמה. והאדם רוצה להיות שלם עם הבורא, להגיע להשתוות הצורה, לדבקות, למצב שהוא פועל על הבורא, זו הכוונה שלו.
מאיפה האדם יכול לקבל כוחות להתגבר על יצר הרע? מהבורא, מאיפה עוד? רק מהבורא.
צריכים לחבר את כל השאלות, לחזק את עצמנו ככל האפשר ולדרוש מהבורא יותר ויותר כוחות, מצבים שאנחנו מוכנים לעבור וללכת בהם כדי שעל ידם נתקרב לאמת. בוודאי שיש מרחק אינסופי בינינו לבורא, אבל אנחנו רוצים להיות מכוונים לאותה מטרה ורק להיות קשורים בה. רוצים שתהיה לנו שמחה בזה שאנחנו בכיוון הנכון.
גם על החיסרון שהאדם קיבל ולמרות התרעומת, הוא צריך לגלות הודיה.
איך אפשר גם להודות לבורא וגם להתרעם עליו? כי זה חלק מהאמת. לפחות האדם נמצא קשור לאמת, לנקודת הקשר, הוא יודע איפה היא, באיזה קו הוא יכול להגיע אליה, אז לפחות להודות על זה.
הבורא וצורת ההשפעה הם היינו הך. עלינו להגיע לאהבת ה', לאהבת ההשפעה, לאהבת האהבה, למצב שאנחנו לא מרמים את עצמנו וחושבים שאנחנו אוהבים מאוד את הבורא אבל לא אוהבים להשפיע. אז מהו הבורא בשבילך?
למה האדם בא בטענות לבורא ולא בטענות לעצמו? כי האדם נמצא עדיין ברצון אגואיסטי ופועל מתוך מה שיש לו, וחוץ מזה, איך הוא יפנה לעצמו? דווקא ההפך, ככל שאדם רואה מיום ליום שהבורא קובע את כל החיים ואת כל המציאות, אז הוא מכוון נכון לבורא.
הבורא רוצה שנהיה באהבה, בהשפעה, בחיבור, בכל הכוחות שיש לו ואין לנו, שנשיג את הכוחות האלה מתוך הקשר בינינו, שנתקשר בינינו ונבקש ממנו. אבל אנחנו לא יכולים להתקשר בינינו ולא יכולים לבקש ממנו בצורה נקייה כי זו בקשה לכוחות השפעה, אז יוצא שאנחנו לא מסוגלים לבצע את העבודה שהוא דורש. אז מה הפתרון?
העבודה שלנו היא רק להגיע למצב שאנחנו מבקשים. אם התפילה היא במקום, אנחנו מיד מקבלים את מה שרוצים.
איך אנחנו קשורים לבורא דרך השבר? תפילה לעני היא השבר, נשברי לב. הבורא אומנם הפוך מאיתנו, אבל בתוך הבקשה שלנו אנחנו מסדרים קשר עימו.
למה העני רוצה שמשהו ישתנה? כי הרגשת העניות שיש בו באה מהבורא, כך הבורא מעורר את האדם כדי שירגיש כמה הוא רחוק והפוך ממנו.
מצד אחד, האדם קיבל את הרגשת העניות מהבורא והוא יכול להגיד "לך לאומן שעשאני", הבורא גרם למצב הזה, הוא נתן לי את הטבע הזה. מצד אחר, האדם מגלה שהבורא עשה זאת בכוונה. ואז יש לו אפשרות לגלות תפילה לבורא שיציל אותו.
איך האדם מרגיש שהבורא סובל? הוא רואה את התכונות שלו ואת התכונות של הבורא, כלומר מאיר לו אור שמראה לו עד כמה הוא רחוק מהבורא.
מה נחשב שאני נמצא באהבה עצמית? המצב שאני נמצא הפוך למטרת הבריאה.
האם אתה רוצה ליהנות מכך שאתה דומה לבורא או מכך שאתה נמצא בשליטת הרצון להשפיע? ייקח זמן רב לברר זאת, טרם הגענו לזה.
מה עליי לעשות במצב שאני מרגיש שבור לב? לפנות לבורא – הוא הרופא לשבורי לב – ולבקש ממנו תיקון.
גם כשאדם לא רוצה לחיות, יש בו עוד הרבה רצונות, מחשבות ותשוקות, והוא בכל זאת רואה לפניו משהו, ולא הכול שחור, אין לו עתיד ולא כלום. אם היינו מרגישים כך, זה היה מצב נורא הנקרא "הארת השכינה". מה מציל את האדם במצב כזה? להגיע לדבקות על פני המצב הזה. אבל זו פעולה קשה מאוד ואי-אפשר לבצע אותה בבת אחת.
מה נותן חיים למקובל? שמיום ליום, טיפין טיפין, הוא עושה את העבודות שלו בתיקוני המלכות, וכך מתקרב לבורא. הוא מעביר מהרצון העצמי שלו לרצון הבורא, הולך וחוזר, הולך וחוזר.
איך לא לברוח מהרגשת עני הדוקרת את הלב? ההרגשה הזאת דווקא מביאה את האדם בחזרה לקבוצה, כי אין לו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.
העבודה אורכת זמן רב עד שאדם מרגיש כל מיני רצונות ונכשל בפתרון שלהם, אבל לאט לאט הוא מגיע למצב שאין מי שיעזור לו אלא כנראה רק הבורא, ומתוך הייאוש הוא מסכים לעזרת ה'.
מצב שבור יכול להיות בכל מצב ומצב. מצב שבור הוא מצב טוב, כי האדם רואה שהדבר שבור ועליו לתקן אותו, לקבל משהו חדש, לעבור לצד אחר. המצב השבור טוב כי האדם רואה לפניו שהדרך שבה הלך לא נכונה, הפעולה שעשה לא נכונה. זה מצב טוב כי הבורא מברר, ואז האדם כבר מוכן לקבל.
התפילה האמיתית היא שאני עושה כל מה שאני מסוגל, ומעבר לכך הבורא ייתן לי מה שצריך כדי לקיים את רצון הבורא. זאת אומרת, ביטול ה"יש".
האם התפילה של אדם יחיד מתקבלת או שצריכים להתפלל יחד? ודאי שיחד זה טוב, אבל אם אדם מתפלל לבד, אז יש מקרים שהבורא עוזר לו ופועל כמו חבר, וכך האדם מגלה את עזרת הבורא ומתקדם.
עלינו להיות מקושרים, השאלה היא, אם יש בעשירייה אנשים רבים שנמצאים בשלבים שהם מחפשים איך להעלות מ"ן לבורא, שיהיה נכון וחזק יותר, קשור יותר לכל החברה? איך בכל זאת להתקשר, להתאמץ כמו שאנחנו נושאים משהו כבד ומבקשים מהחברים שיעזרו? לכן עלינו להשתדל להיות בתפילה אחת.
במקרים רבים אנחנו צריכים לפנות לחברים ולבקש מהם השתתפות במשהו מסוים, כמו שאנחנו רואים חס ושלום שחבר חולה, ואנחנו אוספים כסף כדי לעזור למשפחה שלו.
אם אנחנו מתבטלים כלפי שמיים, אנחנו משיגים דרגת אמונה.
תפילת העני חשובה יותר מכל יתר התפילות, לכן היא דוחה את כל יתר תפילות והן נותנות לה אפשרות להיות ראשונה.
אחרי שהתלוננו לבורא, עלינו חצי מדרגה מהבקשה שלנו והגענו לחצי השני של המדרגה – לבקש מהבורא עזרה. זה משלים את זה.
הלב הוא הכלי, וכלי שבור נקרא כלי שאין עליו צמצום, מסך ואור חוזר, אין לו שום דבר כדי לבצע פעולה רוחנית. מבחינה זו הוא רחוק מרוחניות.
לעלות מדרגת לב שבור לדרגת לב שלם אפשר רק על ידי המאור המחזיר למוטב.
סביבה נכונה יכולה לנענע אותי בכל מצב שאני נמצא, להעמיד אותי לתיקון ולרמוז או אפילו לגלות לי, במה אני יכול לעשות צעד קדימה לתיקון.
כשאדם מרגיש את שפלות עצמו, את אפסות עצמו, חוסר אונים מוחלט מכל המאמצים ומהניסיונות שלו, עליו לנסות להרגיש שמחה שהשיג את הנקודה הנכונה. כי במקום שבו האדם אינו מסוגל לעשות דבר, שם נפתחת בפניו האפשרות לאחוז בבורא ולראות שהוא נותן לו הזדמנות לעלות.
אנחנו תמיד מקבלים תשובה, רק היא אינה לפי הרצון וההבנה שלנו, לכן אנחנו מרגישים כאילו לא קיבלנו תשובה.