שיעור בוקר 05.08.2016 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לשיעור

קריין: דברי רב:

"אנחנו רוצים לסגור עיניים על גילוי הבורא עצמו, אלא רוצים רק כוח פנימי כזה שנקרא "גדלות הבורא". שאז, בכוח הזה נוכל לרכוב למעלה מהרצון ומהמחשבה הרגילה וכך להמשיך בחיים. שגדלות בורא כל הזמן תכוון אותנו בחיים. וזה אנחנו רוצים, לזה אנחנו מבקשים שיבוא המאור המחזיר למוטב ואת זה ייתן לנו.

כשזה קורה לאדם, הוא מרגיש הרגשה נפלאה כמה הוא יכול לשוט, לעוף ככה כמו על שטיח מעופף למעלה מהאגו שלו. וכל הזמן גדלות בורא מחזיקה אותו באוויר. ועד כמה שכל פעם הרצונות והמחשבות על מנת לקבל למיניהם גדלות ומתחלפות בו, וכל פעם הוא זקוק לאופנים שונים של גדלות בורא. וכך מתקדם."

בעצם לרצון לקבל, שהוא כל החומר שלנו, הדבר היחיד שמשפיע עליו זה חשיבות, משהו שמזה הוא מתפעל. אם חשיבות הדבר שנמצא כביכול מחוצה לו היא יותר חשובה ממה שהוא בעצמו, אז הוא מסוגל להתעלות מעל עצמו.

תסתכלו מה שיש בחיות אפילו. אמא של איזו חיה, לא חשוב איזו, נניח לביאה, עד כמה שהיא מוכנה להקריב את עצמה למען הצאצאים הקטנים. זה טבע. הגדלות שלהם בעיניה יותר חשובה ממה שהיא בעצמה. הטבע כך קובע. וכך בכל דבר. זאת אומרת הרצון לקבל לא סתם רק לקבל, אצלו יש שינויים בדרגות החשיבות, מה יותר חשוב. וזה בעצם קרש הקפיצה שלנו למדרגה הבאה, לעשות חשיבות לערכים שהם לא נמצאים ברצון לקבל, אבל אנחנו כן יכולים להזמין את חשיבותם על ידי המאור המחזיר למוטב. זה נקרא "המאור המחזיר למוטב" שהוא מביא לנו חשיבות לדבר שלא היה קודם.

עכשיו אין לנו לזה חשיבות בכלל, ולכן אנחנו לא רואים ולא מזהים את העולם העליון כי אין לנו חשיבות. החושים שלנו כך עובדים. אתם מודעים לכך שלפעמים אתם לא רואים משהו שמסביבכם? "לא שמתי לב", "לא ראיתי". "או, באמת", כשמישהו אומר לכם, "תסתכל, תסתכל". למה? כי זה לא היה חשוב, לכן זה נופל משדה הראייה.

ואז כל העבודה שלנו היא להביא חשיבות של ההבחנות הרוחניות שאנחנו נמצאים בהן אבל לא מזהים. הוא כאן נמצא העולם הרוחני, העולם הבא, העולם העליון, רק אין לנו אליו חשיבות. כל העבודה שלנו היא להעלות חשיבות להבחנות רוחניות, אז נתחיל לזהות אותן.

כל התפיסה שלנו, כל ההכרה שלנו, כל גילוי הרוחניות, הכרת הבורא, יציאה מהסתר לגילוי תלויים בחשיבות של ההבחנות הרוחניות, היינו חשיבות ההשפעה. אז באור ההשפעה אנחנו נראה את מה שעכשיו נסתר מאיתנו. אנחנו בזלזול שלנו בנתינה, ברוחניות, זאת אומרת בחיבור, בנתינה, בהשפעה, בזלזול בהבחנות הללו אנחנו לא רואים את מה שנמצא. "לא רואים", זאת אומרת זה בכלל לא נכנס לחושים שלנו. זה כמו רוחות שכך עוברות דרכנו וזהו, אנחנו לא יכולים לתפוס את זה מחוסר חשיבות.

(סוף ההכנה)