שיעור בוקר 12.05.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי - "עולים למעלה מהדעת"

קטעים נבחרים מן המקורות

1. קריין: שיעור בנושא "עולים למעלה מהדעת", הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי - קטעים נבחרים.

   קטע מספר 3.

   "בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. ועיבור פירושו "קומת מלכות, שהוא הקטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון "עברה ודינין", בסוד הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".

   ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, וזעם, וצרה", היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא "עיבור", שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות."

   (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)

   שאלה: אז לא מובן באילו כוחות אדם יכול לעשות את העבודה הזאת של ההתגברות?

   הוא מתגבר על כל ההפרעות שמופיעות לו במוחא וליבא, והוא רוצה להתגבר עליהן ולהיות קשור בכל הכוחות שלו במוחא וליבא, לבורא.

   תלמיד: אם אדם יכול לעשות איזו פעולה, סימן שיש לו נגד זה איזו הארה של רצון לקבל, רווח.

   נגיד.

   תלמיד: אז איך אדם יכול במצב של רווח, לעשות את העבודה של ביטול האהבה העצמית?

   כך מתחילים.

   תלמיד: שמצפים לרווח?

   שמצפים, לא, שלמטה מכל החשבונות האלו יכול להיות שמתכוונים לרווח, כך אנחנו בנויים, אבל בעצם אנחנו עושים רק פעולות חיבור והתקדמות לבורא, ביטול לעליון.

   תלמיד: בפעולת הביטול, מה צריך להאיר לו שהוא חומר דלק אחר חוץ מזה שהוא מצפה לרווח, איך מתחלף לו חומר הדלק?

   את זה אני לא יודע, אני אדע את זה בתהליך.

   תלמיד: הוא צריך לצפות לזה?

   הוא צריך לגלות שאין לו כוחות השפעה בעצמו.

   תלמיד: למה אומרים על המצב הזה שהוא מאושר, שהוא צריך להיות שמח בו?

   כי אז הוא רוצה להיות תמיד מקושר לבורא ורק עליו לחשוב, רק להיות תלוי בו, ורק בצורה כזאת להתקדם.

   שאלה: רב"ש כותב, "זוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל לעליון", שתי הפעולות באיכות שלהן הן שונות? יש מצב שהאדם עושה מאמץ, נותן יגיעה והוא מרגיש שהוא מתגבר לקראת החיבור. נניח שיש עכשיו כנס, הוא עושה איזו התגברות והוא מגיע לעוד יום, הוא עם עצמו עשה חשבון ועשה את הפעולה. לעומת זאת, יש סיטואציה שהחברים באים ודורשים מחבר לעשות התגברות. האם יש בשתי הסיטואציות האלו הבדל באיכות? האם אחת קרובה יותר למעלה מהדעת מאשר האחרת?

   אי אפשר להגיד.

   תלמיד: אם אדם עושה חשבון עם עצמו, אין לו משהו מבחוץ, חברים, משהו עליון, אז הוא לא נמצא באיזה חשבון אישי, אף על פי שהוא מתגבר?

   אני לא חושב שאז יש לו אפשרות להתגבר ולעשות חשבונות.

   תלמיד: ואין משהו שונה בזה שהחברים באים ומבקשים ממנו, ויש לו התנגדות, והוא עושה את זה, יש פה כאילו איכות יותר גבוהה לדעתי.

   נכון.

   שאלה: אז אפשר להגיד שאם אנחנו רוצים לעזור לחברים להתקרב יותר למצב של למעלה מהדעת, אנחנו צריכים לחשוב מה לדרוש מהחברים, מה לבקש מהם, ובזה נעזור להם?

   כן.

קריין: קטע מספר 4 של הרב"ש.

"כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה. "

(הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)

איך אנחנו מחזיקים שלא לשכוח שכך אנחנו צריכים לענות בכל המכשולים שמגיעים לנו בדרך? שכל המחשבות והרצונות שנתנו לי, אני צריך להבין שדווקא על ידי עבודה איתם אני צריך להגיע לקדושה.

שאלה: האם אפשר להגיע לקדושה בלי מחשבות זרות?

אני לא חושב.

תלמיד: כלומר, זה האמצעי שדווקא על ידו אפשר לעלות למעלה מהדעת.

כן.

תלמיד: מה זה להעלות את המחשבות הזרות למעלה מהדעת? אפשר להגיד שזו פעולה שכלית, אני יכול הגיד לעצמי בסדר למדנו, הרב"ש כותב שככה אפשר לעלות, אני מבין את זה שכלית, אבל ברגש זה לא נמצא.

מה זה לא נמצא?

תלמיד: ברגש אני לא מרגיש שעכשיו קיבלתי הזדמנות מלמעלה, ואיזו קדושת היום ואיזה רגע מכונן, אבל שכלית אני יכול לשכנע את עצמי. האם צריך להתקרב רגשית לדבר הזה?

כן.

תלמיד: איך מקרבים את הרגש לשכל ברגעים כאלה חשובים?

על ידי השכל מבררים מה חשוב, ומתחילים להיכנס לשם עם חשבונות שכליים, עד שמתחילים להתעורר במחשבות רגשיות.

תלמיד: אפשר להיעזר בחברים?

כן. למה לא?

תלמיד: זאת אומרת לאסוף את החברים, את הקשר איתם שרכשנו? כי זה עוזר לעלות.

כן, מותר.

שאלה: מה הכוח שיש במחשבה זרה, איך אדם עולה בעזרתה לקדושה?

המחשבה יכולה להיות אותה מחשבה שמגיעה מההתעוררות שעכשיו הוא קיבל מהבורא. אבל היא מגיעה מהרצון לקבל, ולא מהרצון להשפיע, וזה שייך לאותו מצב, לאותה מדרגה.

תלמיד: זאת אומרת, מחשבה זרה היא רק תזכורת או שיש בזה עוד משהו?

תלוי איך משתמשים בה.

תלמיד: אז איך משתמשים במחשבה זרה?

זה תלוי בסביבה.

תלמיד: מה זה תלוי בסביבה?

עד כמה הוא קשור לסביבה, עד כמה הוא יכול להישען עליהם, בהתאם לכך הוא יכול להתעלות למעלה מהמחשבה עצמה, ולראות את המצב קצת מלמעלה.

תלמיד: זאת אומרת, להשתמש במחשבה זרה כדי שהיא תדחוף אותי לתוך הסביבה?

נגיד. כן.

שאלה: רב"ש כתב קודם, "בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, ."האם אמונת חכמים היא גם אמונה למעלה מהדעת?

מצד האדם ודאי.

תלמיד: מה ההבדל בין אמונת חכמים, לאמונה למעלה מהדעת?

אמונת חכמים זה כשהאדם מאמין בחכמים ומקבל אותם. וכאן עולה עוד שאלה, מה זאת אומרת מקבל אותם? אבל מקבל את מה שהם אומרים למעלה מהדעת שלו.

תלמיד: איך אדם רוכש אמונת חכמים?

בעיקר מהסביבה. מהסביבה הוא לומד איך כולם מתייחסים לחכמים, ולכן הוא הולך אחריהם.

תלמיד: אז אמונת חכמים האדם רוכש מהסביבה, ואמונה למעלה מהדעת גם מהסביבה, או שזה כבר אחרת?

דרך הסביבה. זאת אומרת, בלי הסביבה הוא לא יכול להסביר לעצמו למה הוא עושה כך.

תלמיד: אמונת חכמים היא התנאי הראשון להתחיל בעבודה?

כן.

תלמיד: האם לשמש את הרב זה גם אמונה למעלה מהדעת?

תלוי למי אתה קורא רב. אם אנחנו קוראים לבורא רב, אז ודאי שלמעלה מהדעת הוא מגיע לזה.

תלמיד: וכלפי המורה?

כלפי מורה זה לא, זה רק באמצע העבודה.

תלמיד: יש פעולות למעלה מהדעת כלפי המורה?

כן. ודאי.

תלמיד: מה הן?

כל דבר שאתה צריך להעלות אותו בעיניים שלך, שהם צריכים בהחלט לגלות לך את דרגת הבורא, דרגת המורה.

שאלה: האם הליכה בדרך בלי התפעלות מעצמך, ודרישה רק להישאר בדרך, והסתפקות במועט כמו שכותב רב"ש, אלא מהחברים, זו גם אמונה למעלה מהדעת?

זה דבר הכרחי, וזה בונה את האמונה למעלה מהדעת.

שאלה: בשביל מחשבות זרות האדם לא צריך לעשות הרבה מאמץ, זה בילד-אין. מה זה לעלות, להכניס אותו לקדושה, מה המעבר שהאדם צריך לעשות? מה זה להתעלות מעל למחשבות זרות, מה היא הפעולה של העלייה?

פעולה של עלייה למעלה ממחשבות זרות?

תלמיד: כן, מה המעבר הזה שנמצא במצב מסוים ויש לו מחשבות זרות, ועכשיו יש לו הזדמנות לעלות?

זה לא שאני עולה למעלה כמו כדור פורח, אלא אני עולה למעלה על פני זה שאני מזלזל במחשבות הזרות. זו העלייה שלי, בינתיים.

שאלה: יש לאדם מחשבות שהן לא זרות ביחס לעליון? הרי כאילו כל המחשבות זרות.

זרות למה?

תלמיד: ביחס למחשבות של העליון. אם היו לו מחשבות כמו של העליון, הוא כבר היה איתו ביחד. כל עוד יש לאדם רצון לקבל במידה מסוימת, המחשבה שלו כלפי רוחניות היא מחשבה זרה, לא?

כן.

תלמיד: נראה כאילו בביטול אדם צריך לשחרר את עצמו לגמרי, ולתת לעליון לפעול עליו. זה נכון?

כן. זה עניין העיבור.

תלמיד: איך במצב הזה אדם מבקש בכלל משהו? מאיפה הוא יודע מה לבקש, להתפלל? הוא צריך להיות כמו בעילפון כדי שהעליון יפעל, וזהו.

אבל זה לא מספיק, זו הדרגה הראשונה של ביטול עצמו.

תלמיד: אם המדרגה הבאה של האדם היא לא מוכרת לו, הוא לא היה בה, איך הוא יודע מה לבקש מהעליון? האם הוא יודע יותר טוב מהעליון מה הוא צריך? איזו מין בקשה יכולה לצאת מהתחתון?

להתבטל לעליון. זה מה שיש לנו גם בחיים הגשמיים.

תלמיד: גם להתבטל זה משהו שאדם צריך לקבל מהעליון, זו עזרה מהעליון שיעזור לו להשתחרר מהמחשבות שהוא שולט.

כן. זה נכון.

קריין: קטע מס' 5.

"דוקא ע"י אמונה למעלה מהדעת, היינו אפילו שהוא מרגיש בחינת חושך בדרך הזה, ואף על פי שהוא מבין, שאם היה המלכות מאירה בגלוי ולא על דרך ההסתר, אלא שהגוף היה מרגיש את גדלות ה', היה לו בטח יותר קל ללכת הלאה, ולזכות להיות תמיד במצב עבודה, ולא היה לו שום ירידות, מכל מקום הוא בוחר ללכת למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)

כאן זה דבר פשוט. שום דבר, ככל שיהיה גבוה בחשבון הגשמי, לא יכול להיות אפילו במקצת גבוה יותר ממדרגה רוחנית, מלמעלה מהדעת. גם אם בתוך הדעת יגידו לי, "נותנים לך את כל מה שאתה רוצה מהעולם, את כל המצבים", אני לא רוצה לקבל כלום לעומת דרגה אחת של עיבור באמונה למעלה מהדעת.

קריין: קטע מס' 6.

"זה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך.

לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו"."

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "ענין רמון")

שאלה: מה זה שאנחנו אומרים שאנחנו כעשירייה עולים למעלה מהדעת?

זה כאשר אנחנו מקבלים קשר עם הבורא, שהוא למעלה מהיכולת שלנו להבין, להעריך, להרגיש, לתפוס אותו בתוך הדעת שלנו.

תלמיד: בכל הקטעים הוא כותב שיש זמן מיוחד, זמן להעלות את המחשבות הזרות.

כן.

תלמיד: איך אנחנו מזהים את הזמן הזה? האם זו נקודה שאנחנו צריכים לתפוס אותה?

אמונה למעלה מהדעת היא כשהאדם מתחיל להתייחס למציאות כמו ברוחניות, אחרת הוא נשאר בעולם הגשמי. אמונה למעלה מהדעת היא להגיע לכוח השפעה ולהיות בו, בכוח הזה, למעלה מכל החשבונות הגשמיים שנקראים "דעת", זה מה שהוא רוצה. הוא מבקש מהבורא שיסדר לו כאלה מצבים, זמנים, יחסים, שהוא יוכל יותר ויותר לאתר ולרכוש, לאסוף אפשרויות למעלה מהדעת.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לזהות את הזמן הזה, לחכות לזמן שתהיה לנו את האפשרות, או שאנחנו צריכים כל הזמן לחפש?

אנחנו צריכים לבנות את המצבים האלה בעצמנו.

תלמיד: איך אנחנו בונים אותם?

בכל רגע, בכל מקום שבו אני נמצא, אני צריך לייצב את עצמי כלפי הבורא, כלפי רוחניות, באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: ואיך אנחנו עוזרים זה לזה בעבודה הזאת?

זה עוד לא לעכשיו, מזה יהיה בלבול.

שאלה: בשורה התחתונה מקובלים תמיד אומרים לנו שאין לנו שום דבר חוץ מלבקש. אני מבקש כוח אמונה למעלה מהדעת, אז מה חסר בבקשה שלי שאני לא מקבל את כוח האמונה למעלה מהדעת?

חסר רצון.

תלמיד: האם רצון או כוונה?

כוונה היא כבר אחרי הרצון, קודם רצון.

תלמיד: בתור עשירייה אנחנו כל יום מייצרים תפילה, האם התפילה יוצאת בלי רצון ולכן לא שומעים תשובה?

כן.

תלמיד: מה עלינו להוסיף לבקשה כדי שהיא באמת תצא אמיתית?

מוסיפים לבקשה כוח רצון להיות למעלה מטבע הקבלה שלנו ולשייך את עצמנו לטבע של הבורא, לטבע שהוא להשפיע. במידה שאני עובר לטבע דלהשפיע, במקצת, כי הבורא לפעמים מראה לי שאני כמעט מתנתק, מתקלף מהטבע לקבל ועובר להשפיע, אז במידה הזאת אני כבר מתחיל יותר ויותר להרגיש מה זה למעלה מהדעת, מה זה הכוח העליון שאני על ידו עובר מעולם לעולם, מהעולם הגשמי לעולם הרוחני, שאני מתחיל להיות שייך לבורא.

שאלה: בעניין העיבור, האם יש קשר בין אמונה מעל הדעת ועיבור?

באמונה למעלה מהדעת יש את כל המדרגות, עיבור, יניקה, מוחין.

תלמיד: כדי להגיע למצבים האלה קודם כל צריכים להגיע לאמונה מעל הדעת.

כן. זה מתייצב יותר ויותר.

שאלה: האם האדם צריך להגיע למצב של הכרחיות באמונה למעלה מהדעת בשביל לקבל אותה?

כן.

תלמיד: איך האדם מגיע לזה בעזרת העשירייה? הם מראים לו את הנחיצות בעבודה שלנו.

כן, לפי הקשר שלו עם החברים הוא רואה עד כמה הם משתוקקים ורוצים להגיע לזה וזה מעורר אותו.

תלמיד: האם הוא מודד את החיבור שיש בין החברים?

הוא לא יכול למדוד את זה, זה לא יכול להיות.

תלמיד: מה העצה כדי להגיע להכרחיות בלמעלה מהדעת?

להתקשר לחברים ככל האפשר, להשתדל להשפיע עליהם ככל האפשר עד למסירות נפש, ואז הוא יוכל להבין מה הבורא דורש ממנו, מה נדרש ממנו. אלו דברים שלאט לאט מגיעים להרגשה שלנו.

(סוף השיעור)