שיעור בוקר 10.12.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו –

קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "התנאים להגביה את עצמו מעל העיגול שלו". קטע מס' 26, מתוך רב"ש ג', מאמר "לשמשני".

"אמר בן זומא, "כל אלו לא נבראו אלא לשמשיני, ואני לשמש את קוני". לפי מה שפרש אאמו"ר זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, בזה שממציאים לו החסרונות שלו."

(רב"ש - ג'. מאמר 124 "לשמשני")

אם אני דווקא רואה על הרקע של העשירייה שלי, עד כמה שאני לא בסדר, אני צריך להיות שמח. הגישה הזאת היא לא גישה מעוותת כמו שחושבים בעולם שלנו אלא ההיפך, אני מחפש בפער ביני לחברים ולעשירייה כולה, עד כמה יש לי עדיין להשלים את עצמי כדי להיות כמוהם. אם אני לא מוצא את הדברים האלה, רע לי, זה לא טוב.

צריכים כל פעם להרגיש את עצמי עד כמה שבכל זאת חסר לי כדי להיות כמו שהוא, וכמו שהוא, וכמו שהוא, "קנאת סופרים תרבה חכמה"¹. וכך יהיה לי על מה להתפלל וכך כל אחד כלפי האחרים שוב ושוב, כך כולם עם כולם, עד שמגיעים למצב שבאמת התפילה הופכת להיות להעלאת מ"ן.

זאת אומרת להודות לקבוצה, לעשירייה שאני רואה על הרקע שלהם עד כמה שאני עדיין חסר, כי עם החסרונות האלה אני כבר יכול לפנות לבורא ולהתפלל, כדי להשלים אותם. אם אני צריך להרגיש את עצמי פחות מכולם, אז לראות חסרונות זה מקטין לי את העבודה, אני לא צריך יותר מזה, כבר אני פחות מכולם. מה יש לי עוד לעבוד בזה? אם אני רוצה להשפיע לכולם, איך אני יכול להשפיע להם? למרות שאני מרגיש את עצמי במשהו יותר?

סדנה

איך אני יכול לראות בהם שיש לי במה להשלים אותם ויש לי במה, ההיפך, לקבל מהם? בפועל, איך אנחנו רואים את זה במשך היום? אבל בפועל אם אני לא עושה את זה, לא עושה. אם אני עושה אז כל אחד יכול להתחלק עם האחרים.

*

איך אני במשך היום רואה את החברים יותר גדולים ממני, רואה אותם פחות ממני, ואיך אני בהתאם לזה יכול לעבוד עם שני הנתונים הללו. אבל בפועל האם עושים את זה? ואם עושים, תתחלקו בזה.

*

(סוף השיעור)