שיעור צהריים 02.07.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 482, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות".

אהבת ה' ואהבת הבריות

"ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. (ב"ר כ"ד)

כלל ופרט

המאמר הנ"ל הגם שהוא אחד המאמרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בימינו. עכ"ז הוא בלתי מבואר לכולם על כל רוחבו והקיפו. כי מילת "כלל" יורה לנו סיכום פרטים שמתיחסים ל"כלל" הנשוא, אשר כל פרט ופרט נושא חלק בתוכו, באופן, שבצירוף כל הפרטים יחד ימצא אותו "הכלל".

ואם אנו אומרים "כלל גדול בתורה", הרי הבנתו: אשר כל המקראות ותרי"ב המצוות, המה הם סיכום הפרטים המתיחסים לפסוק של: "ואהבת לרעך כמוך". ולכאורה קשה, איך יכול פסוק זה להיות "כלל" לכל מצוות התורה? לכל היותר הוא יכול להיות "כלל" לחלק התורה והמשפטים הנוגעים בין אדם לחבירו. אולם לחלק הארי שבתורה העוסק בעניני עבדות בין אדם למקום, איך אפשר להכלילם במסגרת הכתוב של "ואהבת לרעך כמוך"?"

קשה לנו להבין את זה. אם אני לא מכיר איזשהו חוק בבריאה, לא חשוב איזה חוק, אני יודע רק דבר אחד, אם אני אתקרב עוד כמה צעדים קדימה באהבה לזולת אני אפתח את כל החוקים האלה, אני אפתור את כל הבעיות שבדרך, כי הכול מתגלה ונפתר על ידי פעולה אחת - התקרבות לזולת. ככל שאני מתקרב לזולת, כך אני משיג את כל חוקי הטבע, משנה את כל התנאים שיש לפניי ובכלל במציאות מרע לטוב. את הכול ניתן לעשות אך ורק על ידי הגברת האהבה בין בני אדם, גם בפרט וגם בכלל.

בסופו של דבר, אם אנחנו לא רואים את זה, יש רק שאלה עד כמה אנחנו צריכים עוד להשתנות כדי לראות שהחוק הזה של אהבת הזולת קיים בכל הפרטים, בדומם, צומח, חי ובני אדם, בין הכוכבים, בכל המציאות, לא חשוב איזו, הכול רק חוק אחד שקיים.

שאלה: איך עליי להתכלל בזולת, איך עליי לאהוב אותו כדי לצאת מגבולות העולם הזה ולעבור להרגשת העולם הרוחני, מה זאת האהבה הזאת?

צריכים לתאר שאנחנו שייכים למערכת אחת, שאנחנו תלויים זה בזה בצורה שלמה, שיש מעלינו כוח אחד שמנהל אותנו, ושאנחנו צריכים להגיע ממש לערבות הדדית, אני במקומך ואתה במקומי, בצורה שאי אפשר להתקיים אחרת. אם נתחיל לבצע איזו התקרבות, פעולות, אז אנחנו נפתח עוד ועוד תנאים פרטיים יותר, מה נקרא החוק הזה "ואהבת לרעך כמוך".

שאלה: כעיקרון יש הסכמה עם החוק הזה, כמו שבעל הסולם כותב שהמשפט הזה הוא מאוד מפורסם, אבל אף אחד לא מבין לעומק את העניין של "ואהבת לרעך כמוך". במה בדיוק העומק של זה?

בזה שאני חייב לקיים את החוק הזה של האהבה בכל הרצון שלי, בכל הרצונות שלי, מהקטנים ועד הגדולים, מהפרטיים ועד הכלליים, כל כולי חייב להיות ב"ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, כמו שעכשיו אני נמצא באהבה עצמית בכל התאים שלי, בכל העצבים שלי, בכל המחשבות, בכל התכונות, בכל מה שאני, וכל אטום, כל פרט שיש בי כולו מכוון לאהבה עצמית, למלא את האהבה העצמית, כך אני צריך לגרום לכך, ודאי על ידי כוח עליון, שאשתנה כולי, שכל הפרטים שלי יהיו כולם מכוונים לאהבת הזולת. כביכול להימצא בזולת ולא בעצמי, ויותר מזה, להשתמש בכל היכולות שלי, התכונות שלי אך ורק כדי לקיים את הזולת.

שאלה: המצב של "רעך", ואהבת לרעך כמוך, הוא בתוכי או מחוץ לי?

ודאי שהוא מחוץ לך, ואתה צריך להגיע למצב שכביכול הוא נמצא במקומך, בנקודה הכי פנימית שלך.

שאלה: איך לקיים את החוק ואהבת לרעך כמוך בכל הרצונות שלי, כסף, כבוד, מושכלות וכדומה? האם תוכל לתת דוגמה פרקטית איך לעשות זאת ביום יום?

תעקוב אחריי המחשבות והרצונות שלך, הפעולות שלך, ותראה עד כמה הם כולם מכוונים רק לטובתך.

תלמיד: איך להפוך אותם לאהבת הזולת?

על זה אנחנו מדברים. שינוי כל פרט ופרט שבי מעל מנת לקבל לעצמי לעל מנת להשפיע לזולת נקרא עשיית מצווה, קיום הציווי שהאדם צריך לבצע.

שאלה: איך נשים יכולות לפתח את האהבה לזולת כשבמפגשי עשירייה יש מעט חברות ולא כולן מגיעות, על מה לשים דגש?

בכל זאת לקיים את החוק הזה ככל האפשר. כמו שכתוב "מיעוט הרבים שניים", אפילו שיש שניים כבר אפשר לקיים ביניהם את חוק ההשפעה והאהבה.

שאלה: בעבודה הפרקטית ביישום הכלל הזה, לפעמים צריך להפריד בין הכוונה הפנימית ובין הפעולה החיצונית. האם יש לנו איזשהו סימן כדי לדעת איך לפעול נכון בכל שנייה?

הכיוון צריך להיות רק לטובת הזולת, פשוט רק לטובת הזולת.

שאלה: אם המצב שאנחנו בונים יהיה לרגע אחד נקי מהאגו, האם ניתן לקרוא לזה זולת, קרוב?

לא. קרוב נקרא מישהו שהיה כנגדך, שהרגשת שהוא נמצא מחוץ לך, הרגשת שאתה דוחה אותו, ואז אתה עושה כל מיני פעולות, תרגילים עד שאתה משנה את היחס שלך אליו ליחס הפוך, ואז הוא נקרא קרוב.

שאלה: יש לי שאלה לגבי תר"ך מצוות שנכללות כולן במצווה אחת "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו רק יכולים לחשוב מה זה, אבל אין לנו ידע מדויק מה זה אומר "ואהבת לרעך כמוך", ואנחנו גם לא לומדים מהן אותן תרי"ג מצוות אחרות. אם קיימות המצוות האחרות, למה אנחנו לא לומדים מה הן?

אנחנו צריכים לקיים את כל הרצונות שיש בכל אחד ואחד כך שהם יעבדו על התקרבות וחיבור והשפעה טובה לזולת. זה נקרא שאנחנו מקיימים 613 חוקים, ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לתיקון.

אבל אנחנו לא יודעים מהם 613 הרצונות האגואיסטים שלנו, שאנחנו צריכים להפוך אותם לטובת הזולת, להשפעה לזולת. אלא כשאני מכוון את כולי בכל רגע ורגע במידת האפשר לטובת הזולת, אז אני עושה את זה, והבורא כבר מסודר כך מלמעלה שהוא עוזר לי בזה שמשנה בי כל מיני רצונות ומעמיד אותי בכל מיני מצבים שונים כלפי הזולת, ולכן כך אני מקיים את כל תרי"ג המצוות.

שאלה: "ואהבת לרעך כמוך" זה משהו שמקיימים או משהו שמתגלה?

צריכים להשתדל לקיים זאת בכל כוחנו ואז התוצאה מזה תתגלה. אם אנחנו באמת מקיימים, לפחות במשהו, זה מתגלה.

שאלה: אמרת שצריך לעבוד כך שאחד יהיה במקום האחר, מה זאת אומרת?

אני צריך להרגיש את הזולת, את החבר, כאילו אני נמצא במקומו ומוכן לעשות את כל מה שהוא עושה, לעזור לו בזה ולעשות במקומו.

שאלה: אם אני באמת רוצה ומבקשת עבור החברה יראה מהבורא, האם תהיה לה יראה?

יכול להיות. כדאי להתפלל עבור הזולת, כתוב "המתפלל עבור חברו זוכה תחילה".

שאלה: מה אני צריך לעשות כדי להיות כל יום בערבות הדדית עם החברים?

שאתה רוצה לעשות הכול במקומם, זה נקרא להיות בערבות הדדית איתם.

שאלה: איך הגוף יסכים להיות מכוון רק להשפעה לחברים, איך לבצע זאת בפועל?

הגוף לא יסכים לעולם, אבל כשאנחנו עובדים יחד אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב והוא נותן לגוף שלנו פקודות ושינויים ואז הגוף שלנו, היינו הרצון לקבל שלנו, משתנה ומיתקן.

תלמיד: האם השינוי תלוי בשלמות העשירייה, בפעולה משותפת של כולם?

כן, בפעולה המשותפת של העשירייה.

שאלה: אמרת שאני אמורה להיות במקום החבר בפעילות שלו, אם כך, האם אני לא צריכה להיות בעלת תכונות כמו החבר?

לא, אנחנו אף פעם לא יכולים להשוות בינינו תכונות, מי יותר, מי פחות ובכלל איך אני יכול לדעת. אני פועל ומסתכל על אחרים רק מתוך הכלי שלי ולכן את הזולת אני אף פעם לא יכול להרגיש ולהבין ולהיות כמוהו. אבל כמוהו, במשהו דומה לו, זה משהו אחר.

תלמידה: אם יש דמיון בתכונות, יכול להיות שתכונה אחת נשברה כמו רצון אחד?

אני לא פילוסוף. את יכולה להיות חכמה, אני הולך לפי מה שיש בטבע.

דעלך סני לחברך לא תעביד

"ואם בדוחק אפשר ליישב את המאמר הנ"ל, הרי בא מאמרו של הלל הזקן באותו נוכרי שבא לפניו ובקש ממנו שיגיירו כפי שמובא בגמרא: "... גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. וכו'. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך]. זו היא כל התורה כולה, ואידך, פירושא הוא זיל גמור".

הרי אנו רואים להדיא שהוא אמר לו שכל התורה כולה היא הפירוש של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".

ועתה לפי דברי הלל, רבן של כל התנאים, ושהלכה כמותו, נהיר לנו בודאות גמור, אשר עיקר הרצון שבתורתינו הקדושה היא להביא אותנו לגובה רום המעלה, שנוכל לקיים הכתוב הזה של "ואהבת לרעך כמוך", כי בפירוש הוא אומר: "ואידך פירושא הוא זיל גמור", דהיינו, מפרשים לנו איך לבוא לכלל הזה.

והנה לפלא הוא, איך קביעה זו תצדק ברוב פרשיות התורה העוסקים בדינים שבין אדם למקום, ואשר כל בר בי רב יודע בעליל, שהמה העיקרים שבתורה, ולא הפירושים לבירור הכתוב של "ואהבת לרעך כמוך"."

אמנם קיבלנו את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" מהחכם הכי גדול שיש לנו בתורה, מהלל, ממנו הגיעו אלינו כל החוקים, הפירושים וכל ההסברים שבתורה. "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה" זה אומר שאין מה לחפש, אם אנחנו מקיימים את הכלל הזה, אנחנו מקיימים את הכול, בזה אנחנו מתקרבים לבורא ואין אמצעי אחר שאפשר להתקרב לבורא מלבד על ידי אהבת הזולת.

וכאן הוא שואל, איך יכול להיות שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" בכל זאת כולל את כול הפרטים, זאת אומרת הוא יכול לסדר לנו את הכול, את החיים גשמיים, את החיים הרוחניים, את החיים החברתיים, את החיים המדיניים, את החיים במשפחה, את החיים עם הילדים, איך יכול להיות שהכלל הזה מקיים את כול הטבע בדרגות דומם, צומח, חי, מדבר, אפילו בין החיות ובין המולקולות, בכל מקום ומקום הכלל הזה חייב להתקיים. זו שאלה, ודאי שאנחנו לא רואים זאת עכשיו, אבל הלל אומר שכך צריך להיות וכנראה נגיע לזה אם נרצה או לא נרצה.

שאלה: אם אני היום בראש חודש של שבת מכוון את עצמי פנימית שכל ארגון בני ברוך יגיעו לאחדות, האם תהיי אפשרות שיישמעו אותנו יותר? כי אנחנו לומדים שבראש חודש ובחגים העולמות העליונים בעלייה.

אני פונה אליכם חברי קבוצת קווינס, אל תכניסו לכאן את הדברים האלו. אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים. אם יש לכם עוד כל מיני דברים ועוד דעות, אל תביאו אותם לכאן. אנחנו נלמד ואתה תדע איך לשאול נכון. אני תמיד שומע מכם שאלות המכוונות ליהדות העממית וזה לא מקובל עליי. אתה רואה מה הוא כותב "ואהבת לרעך כמוך" אין יותר חוץ מזה, ואתה שואל אותי, אם בשבת בבוקר או בערב נחשוב ונעשה כך וכך יקרה משהו. לא כתוב על זה, אז למה אתה שואל, אתה במשך שנים רבות תלמיד שלי וכל הזמן שואל לאותו כיוון.

שאלה: איך לעשות הכול במקום החבר? איך למצוא את האיזון? נראה לי שאני עושה את זה ואני כאילו כבר מנהלת את העשירייה, וצריך לתת מקום עבודה גם לחברות, כדי שהן יעבדו לכיוון ההשפעה ולא רק שאני אעשה הכול.

אם את אוהבת אותן, אז את חושבת רק מה לטובתן ולא מה לטובתך. תנסי להפוך את כיוון תשומת לב שלך ואז תרגישי כמה זה עובד. אם תנסי לבצע את זה כמה שעות רצוף, תראי איך העולם פתאום מתחיל להיות מורגש אחרת. תנסי ואחר כך נדבר.

שאלה: כתוב לא לעשות לאחר את מה שאתה לא אוהב שיעשו לך. הרבה פעמים אנחנו אומרים את זה, אבל לפתע הטבע שלנו אומר לנו לעשות זאת. מה לעשות ברגע שזה קורה?

אני מבין אתכם. במשך הרבה שנים נלחמתי עם האגו שלי, ועד היום אני לא חופשי ממנו, ובכול זאת אסור לנו להרים ידיים כי זה התפקיד שלנו. אנחנו קיימים בעולם הזה במצבנו, עם האופי שלנו, עם הטבע שלנו, עם כל מה שיש בנו, כדי להילחם עם האגו שלנו ולהשתדל להתייחס לכולם באהבה.

אם אנחנו מצליחים להתייחס כך לזולת לפעמים, זה כבר טוב, ואם זה מיד מתקלקל, זה מפני שהכוח העליון מראה לנו כמה אנחנו הפוכים ממנו, אבל נמשיך ונשתדל. זה התיקון והתפקיד שלנו ואנחנו חייבים להיות רק לכיוון הזה, אין יותר. אנחנו נמצאים בעולם שהוא הפוך מהעולם הרוחני וכדי להגיע לעולם הרוחני אנחנו חייבים להגיע לאהבה.

שאלה: שמעתי שאני צריך לחשוב על מה יותר טוב לחבר, לא מה יותר טוב בשבילי. האם זה נכון?

כן.

תלמיד: איך זה עובד, לפני כל פעולה אני בונה את התפילה ועושה בירור?

כן. אתה מברר מה לטובת החברים, לטובת הקבוצה, ואת זה אתה משתדל לעשות. זה דבר פשוט, זה נמצא מולנו.

ואהבת לרעך כמוך

"עוד יש לנו להתבונן ולהבין כוונת הכתוב גופו באמרו: "ואהבת לרעך כמוך", שפירושו לפי הפשט, הוא לאהוב את חברך באותו שיעור שאתה אוהב את עצמך. ואנו רואים שאין הציבור יכול לעמוד בו כלל. ואילו היה כתוב "ואהבת לרעך כמו שהוא אוהב אותך", גם זה לא היו רבים שיוכלו לקיים אותו באופן מושלם, אבל עכ"פ זה מקובל על הדעת.

אבל לאהוב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו, אין זה לכאורה בגדר האפשרות. ואפילו אם לא היה בעולם אלא איש אחד זולתו, היה זה גם מן הנמנע, ובפרט שהעולם מלא אנשים, ואם יאהב את כולם כמותו, לא ישאר לו זמן בעד עצמו. כי ודאי הוא שצרכיו שלו הוא ימלא מבלי להחסיר, ובחשק רב ימלאם, באהבתו את עצמו.

לא כן לענין צורכי הכלל. שאין לו סיבה חזקה שתעורר רצונו לפעול עבורם - ואפילו אם היה לו רצון - האם יוכל לקיים את המקרא כפשוטו - האם כוחו יעמוד לו? ואם כן איך תחייבנו התורה דבר שאינו יכול לעמוד ולקיים כלל?

ואין לעלות על הדעת כלל, אשר הכתוב הזה נאמר בדרך הגזמה ח"ו, כי מוזהרים ועומדים אנחנו על "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו". ולזה הסכימו כל המפרשים לפרש המקרא כפשוטו. ויותר מזה אמרו, שחייב למלא צרכי חבירו, ואפילו במקום שהוא עצמו נמצא חסר בו, גם אז הוא מצווה ועומד ליתן צרכי חבירו. ולהשאיר את עצמו בחיסרון. כמו שפירשו התוספות קידושין כ. ד"ה כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, ומפרשים שם התוספות בשם הירושלמי וז"ל: "דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך, ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו, זו מדת סדום, נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו, והיינו אדון לעצמו"."

החוק הזה של "ואהבת לרעך כמוך", התנאי הזה, הוא חייב להיות כך שאני קיים רק כדי לדעת, רק כדי להרגיש את מה שיכול להיות חסר לחבר, ואז אני מספק לו את החסרונות שלו. לכן יש לי חסרונות, רצונות, מחשבות, תכונות, כול מה שיש בי כאדם, ולמה אני אדם? כדי להרגיש את מה שחסר לזולת ולספק לו את מה שחסר, אחרת לא הייתי מרגיש בכלל משהו בעולם.

שאלה: האם אפשר לומר ש"ואהבת לרעך כמוך" זה לתת את עצמנו לחברות, להציע את עצמנו בלי להביע דעה משלנו, מלבד הכוונה היחידה לעשות להן טוב?

נכון.

שאלה: האם מספיק לבקש בקשה כללית על הקבוצה שתהיה להן תכונת השפעה, או צריך לבקש על חברה שקשה לה להתגבר על היראה, על הפחד, או שצריכה להיות תפילה כללית?

התפילה תמיד עוזרת, גם עבור הקבוצה, גם אחד עבור האחר, לכן לא לחסוך בזה. ככול האפשר להתכלל בחיסרון של הזולת ולהשתדל למלא אותו. כמו שבעל הסולם כותב כאן על הדוגמה עם הכרית שיש לאחד, וכמה הוא צריך להתחלק או לתת בכלל לזולת.

שאלה: האם אנחנו צריכות למלא רק את החיסרון הרוחני של החברה, או גם את הגשמי?

מדובר בעיקר על חיסרון רוחני. אבל אם אנחנו רואים שבאמת חסרים אמצעים גשמיים שהם הכרחיים, אז אנחנו גם צריכים לדאוג אולי לזה. וכאן יש הרבה שאלות, ספקות, כמו רבי עקיבא שרץ לפני אותו אדם. אנחנו צריכים לבדוק את כל הדברים האלה, אבל כעיקרון אנחנו צריכים לדאוג לתמיכה רוחנית בין כולם.

שאלה: "ואהבת לרעך כמוך" זה אומר לקבל את החברות ואת כל העולם כמשהו מושלם. אבל אני כל הזמן בביקורת על החברות, על כל מה שקורה בכל העולם. מהי הביקורת הזאת, ואיך היא משפיעה על הכלל הזה של "ואהבת לרעך כמוך"?

אני חושב שאת צריכה רק לחשוב איך את יכולה לעזור לכולם להרגיש טוב. תתחילי מזה, ומזה והלאה כבר נמשיך.

שאלה: איך אפשר לפתח אהבה כלפי הזולת ולראות את הזולת כמו הבן שלי, ואיך אני עושה את זה דרך העשירייה שלי?

תנסה, ואז תראה איך לסדר את הדברים, אין לי תשובה. תנסה להעמיד את החבר כמו הבן שלך בקבוצה, את עצמך בתוך הקבוצה, וכן הלאה. צריכים לעבוד עם זה.

שאלה: בשני המאמרים שקראנו, וגם אתה חוזר ואומר כל הזמן שהכול מתגלה ומתפתח דרך חיבור באהבת הזולת, ורק זה יכול להביא את השינוי. איך אנחנו יכולים להגדיל עוד ועוד את החיסרון לעבודה בינינו, שנרגיש שזה בוער בנו, ממש כמו אותו תלמיד בדוגמא של הרב"ש שהבית שלו נשרף והוא היה צריך לקום. איך אנחנו יכולים לגרום לחיסרון, לרצון הזה לגדול יותר לכיוון ההשפעה?

צריכים להשתדל כמה פעמים ביום יותר ויותר לחזור לעניין הזה, עד שתרגישו שאתם לא רוצים את זה, שאתם דוחים את זה, שהכלל הזה לא מקובל עליכם, כי זה באמת לא מקובל לפי הטבע שלנו. אנחנו אפילו לא מגיעים לאמת שאנחנו הפוכים מהאהבה הזאת שהתורה אומרת, אנחנו שונאים אותה, אנחנו לא רוצים לקבל אותה, אין לנו שום קשר אליה ואנחנו מוכנים לשרוף את הכול רק שהכלל הזה לא ינחת עלינו.

ככול שאנחנו רואים שאנחנו הפוכים ולא מסוגלים, אז אנחנו כן נראה בזה את חובתנו להתקרב למרות שלא רוצים, ואת חובתנו לקיים למרות שבשום פנים ואופן לא מסוגלים. ככול שנעמוד על הנקודה הקריטית הזאת שאנחנו הפוכים מהכלל הזה של "ואהבת לרעך כמוך", אז יש לנו יותר סיכוי בסופו של דבר לצעוק לבורא, שכמו שעשה לנו את הטבע ההפוך, את השנאה לזולת, שיתן לנו למעלה מהטבע הזה טבע של אהבת הזולת. ואז מהטבע של אהבת הזולת נגיע לאהבת הבורא.

שאלה: איך לשחק בעשירייה כדי שהחברות יקבלו רוח חיים והרגשת אהבה, ואיך ליהנות מהמשחק הזה בעשירייה?

תדברו על זה. אתם משחקים במשחק שהבורא נתן לכם, לכן יש בו הרבה אפשרויות. תדברו על זה ותשחקו בזה, זה טוב, זה משחק החיים.

תלמידה: מה הסיבה שמעוררת אותנו לפעול לטובת האחרים?

הנקודה שבלב. יש לנו בלב נקודה אחת שנקראת "חלק אלוה ממעל" והיא מעוררת אותנו להתקשר באהבה לזולת. אבל זו רק נקודה, ואת כל מה שנמצא מחוץ לה, וסביבה אנחנו צריכים לתקן.

תלמידה: איך התורה יכולה לחייב אותנו לבצע משהו בלתי אפשרי. האם זה לא המצב הסופי, שבאמת אי אפשר לעשות את זה. ובכל זאת למה נאמר שזה בלתי אפשרי?

כן ודאי. כדי שמשם אני אצעק לבורא "הצילו".

תלמידה: אז איך להגיע למצב שזה בלתי אפשרי?

כי אין ברירה. מה אני אמות כמו כלב? אני אחיה כמו כולם? הבורא נתן לי רצון להשתוקק למטרת החיים, אם אני אעזוב את זה מה יקרה? אפילו כשמסתכלים על זה בצורה אגואיסטית, אני יוצא מהחיים ללא שום תועלת. מכאן אנחנו מתחילים לעבוד.

שאלה: איך אני יכולה להרגיש את החסרונות של האחר, כשבעצמי קשה לי להרגיש את החסרונות שלי?

נכון. אבל כשאת מתחילה לחשוב על להשפיע לזולת, את מתחילה להבין כמה את אגואיסטית, וכמה את לא יכולה להשפיע. את יכולה הכול, חוץ מלהשפיע לזולת. אז קודם את מתחילה להשיג את הרצון לקבל שלך, שזה גם לא פשוט. אנשים לא מבינים, אנשים לא מרגישים את זה, הם אומרים אני אגואיסט? דברי עם כל אחד, והוא יגיד לך, אני אגואיסט? מה פתאום, אני לא אגואיסט. לכן כדאי לנו לפתוח את העניין, לדון בו, ואז לראות.

שאלה: בתפיסת המציאות "ואהבת לרעך כמוך", משמע שהחיים שלנו לא שייכים לנו. זה המצב?

ודאי, החיים שלנו לא שייכים לנו, הכול עושה הבורא, ואת הכול נותן הבורא.

שאלה: ככל שבן אדם הולך בדרך הוא מרגיש שהוא יותר אגואיסט. יותר רוצה לעצמו, יותר ביקורתי, פחות קל לו לתת מאשר בעבר. פעם, לפני שהגעתי לדרך הרגשתי שהיה לי יותר קל לחשוב על הזולת מאשר עכשיו. אבל בכל זאת פעולות ההשפעה שלנו יותר ממוקדות, יותר מרוכזות, יותר איכותיות. מה מניע אותנו, מה החומר הזה שגורם לנו מצד אחד להיות יותר ביקורתיים ואגואיסטים, ומצד שני בכל זאת להשפיע?

מה גורם? הגורם הוא רק אחד, הבורא. הוא מסדר לנו את כל התכונות, את כל האמצעים, ואת כל המקרים שבהם אנחנו מתפתחים. לכן לא צריך לחשוב על זה הרבה, מה שמתגלה, מתגלה. אנחנו צריכים לחשוב רק איך להגיב נכון.

שאלה: יש לי הרגשה שלזולת חסר שלא נעכב את מה שעובר מאיתנו לבורא. כלומר, שנגיע למצב שלפחות לא להפריע לבורא.

נניח שאתה צודק. אני לא רוצה להיכנס לפילוסופיה הזאת, לא להפריע, כן להפריע. אנחנו צריכים להתחבר לטובה.

שאלה: מה הבדל בין "ואהבת לרעך" לבין ערבות?

זה באמת מכוון לאותו חיבור. אבל "ואהבת" זו כבר המטרה הסופית שאליה אני נמשך, והערבות היא האמצעי שאני צריך להפעיל כדי להגיע לאותה מטרה סופית, לאהבה.

שאלה: אני מוכן לעשות הכול כדי לאהוב את החברים שלי. אבל אני לא יכול להתייחס כך לחברה האגואיסטית החיצונית. איך לטפל נכון באנשים חיצוניים?

תשתדל להסביר להם, שהחיים יכולים להיות מאוד טובים וזה בידיים שלנו, אז בואו נשתדל להתקרב לזה. לא לדבר על אהבה, כי זה לא מובן להם, ונראה לא מציאותי. אנחנו צריכים להסביר שבכל זאת עתיד העולם אם לעולם יהיה עתיד, יכול להיות רק בתנאי שיהיה יחס יפה איכשהו בין בני האדם. ושחכמת הקבלה מסבירה לנו איך אנחנו צריכים לתקן את היחסים בינינו, כדי שיהיה לנו עתיד מובטח וטוב.

שאלה: אם אנו רואים שאחד מחברינו מתנהג רע לאנשים בחוץ, אבל מתנהג טוב לחברים בעשירייה. מה נוכל לעשות בנדון, האם עלינו להזהיר אותו?

כן. אנחנו צריכים להתייחס טוב לכולם. כי החוק של "ואהבת לרעך כמוך" חייב להקיף את כל המציאות, את כל האנושות. כך כתוב.

שאלה: איך עושים את זה? הרי אני מרגיש רק את עצמי. כמו שאנו לומדים, אני לא יכול לסמוך על עצמי עד יום מותי. איך אני יכול לסמוך על הרגשות שלי, ושזו ההרגשה שאני צריך למלא בה את הזולת?

יחד עם זה שאתה מרגיש שהכול בשבילך, ולטובתך, ורק על זה אתה חושב, ואין לך שום דבר חוץ מזה, לא בראש ולא בלב. יחד עם זה באיזו נקודה קטנה במוח תחשוב שבכל זאת אתה נמצא בין בני אדם בעולם, ואתה חייב לכלול אותם בחיים שלך, כי אתה תלוי בהם, והם תלויים בך.

לכן מחוסר ברירה אנחנו חייבים להתקרב זה אל זה ולהבטיח עתיד טוב יותר לכולנו. התורה מדברת על זה. סך הכול התורה היא מין תוכנית סוציאלית שמסבירה איך לבנות חברה אנושית נכונה שבה האנשים יחיו בטוב.

במצב טוב ממש מעל לעננים בכל המובנים. ואין לך ברירה. אתה רואה בעולם הזה שהתורה מספרת על הדבר הכי טוב. אבל כדי להגיע לזה ודאי שצריכים לשנות את הטבע שלנו מעל מנת לקבל, מטבע אגואיסטי, לטבע אלטרואיסטי.

ודאי שזה בלתי אפשרי, כתוב בתורה שזה לא אפשרי. אבל התורה אומרת, "יש לי". יש לי כוח שאני יכולה לתת לכם ואתם תשתפרו, תהיו טובים, ואז החיים יהיו נצחיים, שלמים, ויהיה כל טוב לכולם. אתם לא יודעים, אפילו אחוז אחד אתם לא מבינים ממה שאתם יכולים לקבל.

אז בואו נראה, אולי זה אפשרי. אתם לא רוצים? בסדר, הטבע יהיה עוד יותר גרוע. אתם תהיו עוד יותר אגואיסטיים, והמלחמות יהיו עוד יותר ערמומיות עד שבסוף אתם תסכימו. תסכימו על ידי מלחמת עולם שלישית ורביעית, ועוד כל מיני דברים רעים, אבל תסכימו. כי סך הכול העולם חייב להגיע לתיקון ולחיבור "כאיש אחד בלב אחד"."

שאלה: הנקודה שבלב, הרצון להשיג את השורש הוא כל כך קטן לעומת הרצון לקבל. איפה הגבול שבו השאיפה לבורא גוברת על הרצון לתענוג עצמו?

זה תלוי בנו, כמה אנחנו מתחברים וכמה שמים לב ודגש על האיחוד שלנו בעשיריות.

שאלה: יש לנו את העשירייה ויש לנו צוות של מדריכים לתלמידים החדשים שזה תפקיד בהפצה. עד כמה חשוב החיבור בצוות של המדריכים כאשר עם חברה אחת אנחנו לא יכולות להגיע לחיבור אלמנטרי? עד כמה יש לנו בכלל זכות לעשות הפצה?

אם בקבוצה יש מישהו שלא רוצה להשתתף בקבוצה, אז תניחו אותו, תתחילו לעבוד ביניכם, ואותו אדם, גבר או אישה, שיתקיימו ליד זה עד שיבינו שאין להם ברירה והם חייבים גם להשתתף בעשירייה ולהתקדם יחד. אבל אם הוא לא רוצה, זאת אומרת לא יכול עדיין לשמוע שכך צריכים להיתקן ולהתקדם, אז תניחו לו בסבלנות וזה יגיע.

אנשים שיש להם רצון לקבל גדול ויש להם בעיה לשמוע על השפעה, האנשים האלה הם קשים, אכזריים עם הרצון לקבל שלהם, אבל אחר כך כשהם משתנים הם הולכים קדימה ומגיעים לדרגות גבוהות. זה לפי הכלל "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו".

תלמידה: השאלה, עד כמה יש לנו בכלל זכות לדאוג לתלמידים החדשים שרק הגיעו אלינו, אם אנחנו בינינו כמדריכים לא יכולים להגיע למידת חיבור?

אתם לא צריכים לדבר על החיבור עם אנשים חדשים, פשוט תלמדו אותם מאמרים על חכמת הקבלה, על מה היא מדברת, קצת על העולמות, על הנשמה. אל תאמרו להם שחובה להרוג את הרצון לקבל, כשאומרים לאדם, "אתה אגואיסט, אתה חייב להתעלות למעלה מהאגו", זה לשים מכשול בפניו, אסור לדבר כך עם מתחילים.

שאלה: מה זה "עבד עברי" על פי הכתוב?

זה קשר בין אדם שהוא בעל הבית לבין אדם שעובד אצלו, שייך לו. ויש כמה סוגי יחסים בין בעל הבית לבין העבד או הפועל. זה היה פעם, אנחנו לא לומדים את זה כי אין כאלו יחסים בינינו.

שאלה: יש לנו עשירייה מאוד חזקה, אבל הבעיות הגשמיות של החברות יוצרות מכשולים גדולים בחיבור בינינו ובעבודה המשותפת שלנו. איך להתמודד עם הבעיות הגשמיות, במשפחה, גירושין, בעיות עם הילדים, וגם לעשות עבודה רוחנית בעשירייה?

זה מאוד לא פשוט. אני מבין ומרגיש את זה, אבל אין ברירה אלא להתפלל לבורא ולעזור זו לזו ככל האפשר וכך נתקדם. הזמן שלנו הוא כזה.

תלמידה: איך להתמודד עם זה בעולם הגשמי?

להשתדל לעזור זו לזו ככל האפשר.

תלמידה: ולהשלים עם גירושין?

מה את יכולה לעשות? אני לא נכנס לדברים האלה שבתוך המשפחה.

שאלה: אני רואה שאני לא מצליח לאהוב את החבר כמו את עצמי, ותמיד זה נגמר במשהו שהוא לטובתי. ואז אני בוכה לפני הבורא ושוב פעם רוצה את הכוונה על מנת להשפיע. האם זו לא דרך שהיא רק להצדיק את עצמי ולהמשיך לאהוב את עצמי בלי לשנות שום דבר ולהישאר אותו אגואיסט?

אתה חייב להתנהג כפי שכתוב, ואל תעשה כאן איזו תורה חדשה.

שאלה: מה יכול להביא את כל העשירייה לדרגה רוחנית אחת משותפת כך שכל החברות יהיו בהשגה רוחנית זהה?

אי אפשר ולא צריכים. כולנו צריכים להשתוקק לחיבור, ומתוך החיבור שלנו להשתוקק לבורא, לא יותר מזה.

שאלה: אני גר עשרים מטר מהחבר ולפעמים אנחנו יושבים יחד בשיעור. האם אני בוגד בעשירייה?

לא.

שאלה: איך אני יכולה לקדם את העשירייה שלי? הרי כבר ברור שלבד אני לא יכולה להתקדם לשום מקום.

מה שקראנו עכשיו זה לא מספיק לדעת איך?

תלמידה: אבל כדי שתהיה קפיצה יותר גדולה בעשירייה.

אין לי מה לענות לך יותר ממה שאמרתי. זו סתם שאלה ללא תשובה, כי כל הזמן אנחנו לומדים על זה.

תלמידה: רק תפילה, אין משהו אחר, זה מה שאתה אומר.

אין משהו אחר.

שאלה: איך יותר נכון להתנהג בעשירייה, האם כל הזמן לשחק באהבה, או לחדד ולהבליט את המקום שבו אנחנו לא מצליחים ולא יכולים להתחבר?

רק לפתח אהבה.

שאלה: אתה מלמד אותנו שכשאדם בוחר בדרך רעה ועוזב אותה הבורא מסכים עם זה. לפני שבוע התפללתי עבור חבר שיצא מהדרך ועכשיו הוא חזר והוא נמצא פה בשיעור. אתה מספר לנו כמה כוח ורצון היו לך כשהתחלת ללמוד. איך אני יכול לקבל את הרצון הזה ממך? כי אני לא מרגיש את הרצון החזק הזה.

אם תתקרב לחברים, אז תקבל מהם רצונות טובים מאוד. אין באף אחד מאיתנו רצון טוב וחזק לרוחניות ולמטרה, רק מהחברים אנחנו יכולים לקבל אותו.

שאלה: איך באמצעות אהבת הזולת אנחנו מגיעים לצורך לעשות נחת רוח לבורא?

זה נפתח אחד בתוך האחר. זה לא שאנחנו עושים משהו, אנחנו משתדלים לבצע את מה שאומרים לנו מקובלים שכבר עברו את השלבים האלה, ומזה שמשתדלים לעבור כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: חברים שלי הם כמו עץ נושא פרי, אפשר לקבל מהם טעמים נפלאים. היה זמן שכשבאתי לקבוצת טביליסי הרגשתי כמו באגדה, אבל אחר כך ראיתי ניואנסים שלא אהבתי. האם להסתייג מדברים כאלה? בגדול אני מאוד נהנה מהחברים שלי, אני מקבל מהם תענוג מאוד גדול.

כל הזמן אתה צריך להצדיק את החברים ולראות בהם אנשים טובים, מוצלחים, מתוקנים, שדווקא איתם יחד אתה תגיע לגן עדן.

שאלה: הרבה פעמים שמענו ממך שאנחנו צריכים להיות המורים של האנושות וכל אחד צריך ללמד. דיברנו על זה בעשירייה ועלה לנו רעיון שנלמד אנשים חיצוניים. כשפנינו להנהלה לבקש חומרים אמרו לנו שרק מי שעובר הכשרה יכול לעשות את זה. רציתי לשאול את דעתך.

איך אתם חושבים לפנות לאנשים וללמד אותם בלי הכשרה?

תלמיד: דיברנו על זה שאנחנו לומדים כבר די הרבה זמן.

זה לא אומר כלום. אתה יכול להכניס לבית ספר אנשים וללמד אותם 20 ו-30 שנה, אבל האם הם יכולים להיות מורים טובים?

תלמיד: חשבנו אולי רק לקרוא ושאנשים יקשיבו.

לא, צריכים לדעת את החומר, צריכים לדעת איך להגיש את החומר, איך לענות על השאלות, והשאלות יכולות להיות כאלו שלא תדעו בכלל איך להסתדר איתן, ולכן כל הלימוד הזה יהפוך להיות לרעתך ולרעת אלו שיגיעו אליך. אני מבין שיש לכם כוונות טובות ובטוח שאתם יכולים להצליח אבל אחרי הכנה נכונה. לכן תפנו לאחראי על כל הכנת המורים ב"בני ברוך" והוא יעזור לכם. תבקשו שייתן לכם הדרכה וחומר ואז תצליחו.

בהצלחה, אני מאוד שמח שיש לכם כזה רצון. אנחנו מאוד זקוקים ליותר ויותר תלמידים חדשים מפני שבזה אנחנו מקרבים את תיקון העולם.

קריין: בהמשך לרצון העז של חברים חדשים ללמד. חשוב להבהיר, א', כל שפה יש לה את ראש השפה שלה. אם יש שאלה שמישהו מרגיש באיזו שפה אז לפנות לראש השפה שלו. בעברית יש לנו קמפוסים, אז יש מרצים בקמפוסים שעוברים הכשרות והדרכה והכנה עד שהם הופכים להיות מרצים. אף פעם לא מרצה אחד. בשלב ראשון המרצה תמיד מתלווה למרצה אחר ורק אחרי זה הוא יכול להיות מרצה מוביל בתוך התהליך הזה.

בנוסף, יש הרבה מאוד תפקידים בהפצה שהם לא הדרכה שאתה מלמד קורס אבל גם להם צריכים לעבור הכשרה. יכול להיות שאתה בצוות שנותן תגובות, בצוות כתבים, בצוות שעובד על חומרים שהכתבים מוציאים מישיבות הכתבים, בצוותים שמגיבים בכל מיני אתרים ברשת. הרבה מאוד עבודת תוכן. מי שמרגיש ורוצה להשתלב במערכת הזאת שיפנו אליי בעברית, אל בוריס ברוסית, אל גלעד שיר באנגלית, גיל קדם בספרדית, לשמעון בכל נושא של אפריקה או אסיה, ליהודית בכל נושא של אירופה, למשה בכל נושא של איטליה, למוטלו בכל נושא של טורקיה וכן הלאה.

כולם מכירים את ראשי השפות. כל ראש שפה אני בטוח שישבץ כל אדם במקום המתאים לו וייתן לו אפשרות להתבטא. זאת אומרת, לא רק הדרכות בקמפוס אלא יש עוד הרבה מאוד דברים אחרים כולל הכשרות שכל אחד עובר עד שהוא רשאי לעבוד עם תלמידים חדשים, כמו שרב הסביר היום וגם הרבה פעמים במהלך הלימודים, שמתחילים זה דבר מאוד עדין, לא כל דבר אפשר להגיד לכל אחד.

שמענו היום גם בשאלות, אי אפשר להגיד למשל למישהו שמתחיל ללמוד תבוא אלינו ותלמד איך אתה הורג את האגו שלך ומשתחרר ממנו. דוגמה ששמענו היום. אנחנו צריכים לדעת מאוד בעדינות לטפל באנשים המתחילים ולכן יש תהליכי הכשרה מותאמים לכל אחד ואחד.

אבל באמת אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים להיות מורים טובים, מרצים טובים, מארגנים בכל הרמות. באמת זקוקים מאוד גם לגברים וגם לנשים. אולי תגיד כמה מילים על החלק של הנשים.

קריין: האמת רוב ההפצה שלנו היא על ידי נשים. אנחנו יודעים שנשים עוסקות בהרבה מאוד תפקידים, כולל בתוך הקמפוס, בליווי ובעזרה למדריכים, כל ההקלדות, ועיבוד החומר. הרבה מאוד תפקידים של נשים. גם כאן יש לפנות לראשי השפות, תקבלו תשובות, תקבלו תפקיד מתאים. באמת אין אחד שרוצה ופונה ולא מקבל תפקיד שמתאים לו. לפעמים קורה, ואני אומר מניסיון, שבן אדם נכנס לאיזה צוות הפצה ולא משתלב בו. אז הוא יוצא וחוזר ומתאימים לו צוות הפצה אחר. לא כולנו מתאימים לכל התפקידים. לא כל אחד יודע ללמד, או להקליד, או לעבד חומר. אבל בטוח, לכל אחד ואחת יש את המקום המתאים לו בהפצה וראשי השפות דואגים לזה.

שאלה: אנחנו רוצים בהשוואת הצורה לתת נחת רוח לבורא, כשכל אחת עושה תפקיד מאוד חשוב בחיבור הזה. איך לעשות כך שבביטול בינינו כל חברה תוכל לממש את מה שהבורא נתן לה, שהיא תיתן את התכונות האלה לתוך העשירייה?

דווקא בזה שהיא מבטלת את עצמה כלפי החברים ועושה הכול כדי לתמוך בהם, ובזה היא דוחפת אותם לבורא, מקרבת אותם לבורא, כך היא מבצעת את התפקיד שלה בצורה השלמה ולא צריכה יותר שום דבר. מזה היא תתחיל לגלות את הבורא ואת הנשמה שלה ואת מקומה במדרגה העליונה.

שאלה: איזה סיכום אנחנו יכולים לעשות לשיעור הזה בנושא של "ואהבת לרעך כמוך", מה העיקר שאנחנו יכולים לקחת?

סיכום מהשיעור "ואהבת לרעך כמוך" זה "ואהבת לרעך כמוך". אין מה לעשות. זה חוק של כל העולמות וכל המציאות שכולם, כולם מחוברים וכל פרט ופרט מחובר לכל הפרטים. זה החוק של המציאות כולה. ואין לנו יותר מה להוסיף. אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, לראות את המציאות הזאת. אנחנו לא רואים אותה. זה נקרא הסתרה. המציאות האמיתית נסתרת מפני שאנחנו לא מסוגלים לראות את התכונות האלו שכולנו קשורים לכולם. כל מה שאנחנו עושים בלימוד שלנו זה כדי שאנחנו נחבר בתוך הלב ומוח שלנו כאלו קשרים שאנחנו נוכל לראות את המצבים האמיתיים של כל החיבורים בכל המציאות.

שאלה: יש לי קושי עם העבודה עם המקורות שלנו. למשל כשאני רוצה להבין מושג מסוים ואני לא יכולה לקרוא כי אני מרגישה שאני אגלה משהו, או שאני נהנית מזה בלי העשירייה שלי. למה יש לי דחייה כזאת?

זה יעבור. את תתחילי לחבר את הדברים אלו עם אלו. את רוצה לקפוץ לחומרים כאלו שאת לא יכולה להבין אותם. מעשה מרכבה - סליחה שאני אגיד לך - אבל זה לא בשבילך. בשביל מה את צריכה את זה אם את לא יכולה לקלוט נכון? חכי עוד קצת וזה יבוא בזמן. כל דבר טוב אם הוא בזמנו.

קריין: פנו אלי בינתיים מכל מיני מחלקות. א', גם ראשי טכנולוגיה אנחנו צריכים. כי ענינו קודם רק על עניין תוכן. היום הטכנולוגיה מאוד נדרשת אז כל מי שרוצה שייפנה. גם מלווים במכללות, במאק, בקאב יו, במכללה בעברית, מלווים שעובדים צמוד וקרוב עם האנשים. וגם הכי חשוב להביא חברים ללמוד, להביא חברים לקמפוסים שלנו, חבר מביא חבר. אם כולנו עכשיו, שלושת אלפים, ארבעת אלפים איש, כל אחד יביא אחד אז יהיו לנו עוד ארבעת אלפים תלמידים חדשים מחר. זו גם כמובן דרך הפצה נהדרת.

(סוף השיעור)