שיעור צהריים 22.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1902,

מאמר 572 "שני יגיעות"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1902, מאמר 572, "שני יגיעות".

שני יגיעות

""גורא בגוריה מקטל" (שלפעמים שהאומן עושה חץ בו מתקטיל האומן עצמו) (פסחים כ"ח ע"א). בעניין חמץ בפסח, שהוא בשריפה. על דרך המוסר יש לפרש, כי סדר עבודת האדם בתורה ומצוות, בזמן שהוא רוצה לעסוק לשם שמים, הוא שצריכים ללחום ולנצח את היצר הרע. דהיינו היות כי מטבע האדם לתת יגיעה בזמן שיהיה תועלת עצמו.

ובשעה שהוא רואה, שלא יצא מעבודה זו שום דבר לתועלת עצמו, אין הוא מסוגל לעבודה. ובא בטענה ושואל, מה עבודה הזאת לכם, זאת אומרת, איזה ריוח יצא מזה, שהוא מתיגע.

וכשהאדם מתגבר עליו וטוען, שרוצה לעבוד נגד הטבע, שהוא להשפיע לה', אז היצר הרע בא בטענה אחרת, ושואל טענת פרעה הרשע, מי ה' אשר אשמע בקולו. אפשר לעבוד לטובת הזולת, רק במקום, שידוע לי, שהזולת מקבל את היגיעה. מה שאין כן אם יש לו שני יגיעות:

א. שהוא צריך להתגבר ללכת נגד הטבע ולעבוד לא לתועלת עצמו, אלא לטובת הזולת, היינו לשם שמים.

ב. שצריך להאמין, שהקב"ה מקבל את יגיעתו.

ואלו הב' שאלות הם העיקרים בטענת הרשע. ושאר שאלות הבאים לאדם, הם רק תולדות, שנולדים מב' שאלות הנ"ל.

ולהתגבר על השאלות הנ"ל הוא רק בכח האמונה, שענינו הוא למעלה מהדעת. שצריך להשיב להרשע, שבבחינת השכל יש מקום למה שהוא שואל, אבל למעלה מהשכל, שפירוש בבחינת אמונה, שהוא מאמין בדברי החכמים, שרק הדרך הזה שהוא לשם שמים.

היינו בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה (ברכות ו' ע"ב), היינו ליראת שמים.

לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות.

ולכן בזמן שהרשע שואל השאלות, אז אומרים לו, שעכשיו הגיע הזמן, שאני יכול לקיים את עבודתי בבחינת אמונה, היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל - זהו סימן שתדע שעבודתי היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת.

נמצא, שאתה גרמת לי עכשיו מצוה, בזה שרק עכשיו מתגלה לעיני כל שדרך ה' הוא רק אמונה.

ובזה יש לפרש מה שאמרו חז"ל, גורא בגוריה מקטל, שפירוש, שהאומן עשה חץ בו מתקטיל האומן עצמו. שהכוונה הוא, אותו חץ שהוא רוצה להרוג את האדם, היינו הקושיא שהרשע שואל, בו מתקטיל, היינו בהקושיא עצמו הוא הורג את הרשע, שענינו הוא, בהקושיא בעצמו משיב להרשע והורג אותו.

זאת אומרת, שעל ידי השאלה, שהוא שואל, הוא מקבל על עצמו את מצות האמונה למעלה מהדעת כנ"ל, ובזה הוא הורג הרשע, היינו שהוא לא רוצה להביא לו הזדמנות לעשות מצוות."

שאלה: כדי לעבוד לשם שמיים צריך לקבל הרגשה והבנה באור האמונה, מה זה אומר?

זה אומר שאת צריכה להשיג מצב כזה שבו תסמכי, תישעני דווקא על האמונה, ולא כמו שעכשיו אנחנו נסמכים בעיקר על הדעת.

תלמידה: כשאני מסכימה עם פעולות הבורא זו קבלה? איך נכון לקבל את זה בפועל?

תמשיכי.

תלמידה: כשיש השפעה חד צדדית בעשירייה, כשאני משפיעה לחברות, משקיעה בהן, אז אני מממשת את רצון הבורא. האם השפעה הדדית זו כבר הדרגה הבאה אחרי יציאה ממצרים?

לא, זה יכול להיות גם לפני זה. תמשיכי, זה לא חשוב. העיקר שכך את מתאמנת בלשנות את עצמך מקבלה להשפעה.

שאלה: במאמר הזה מי הרשע, מי האומן ומי האדם?

יש את האדם, באדם יש את האגו שלו שעדיין לא מתוקן, ולכן האגו הזה שואל את האדם כל מיני שאלות שעליהן צריך לענות כדי שהאדם יסכים עם זה. כך עושים את זה.

תלמידה: איך השאלות האלה עוזרות לנו לקבל את המצווה של אמונה למעלה מהדעת?

דווקא בצורה כזאת.

שאלה: מה זה אומר לקבל תשובה לשאלה שלך באמונה למעלה מהדעת ולא בדעת?

זה אומר לקבל כיוון, מחשבות, פעולות, שלא יהיו תלויות באגו שלך, אלא בתכונת ההשפעה.

תלמיד: אז את השאלה אני שואל בדעת, מתוך האגו, ובשביל התשובה אני צריך לעלות למעלה מהדעת ושם לקבל תשובה לשאלה ששאלתי מהאגו?

התשובה תמיד מגיעה מדרגה של למעלה מהדעת.

תלמיד: אפשר לשאול שאלה מהאגו ולנסות למצוא את התשובה למעלה ממנו?

כן, אפשר.

שאלה: האם הרובד המנטאלי שאליו אנחנו צריכים להגיע קשור לרוחניות?

עדיף לא להתבלבל בזה עכשיו.

תלמיד: אנחנו נמצאים יוצא ברובד הרגשי שהוא נמוך מהמנטאלי?

אתה תתבלבל, אל תחשוב על זה.

שאלה: האם באמצעות השאלות שאנחנו שואלים בעשירייה, אנו הורגים את האגו שלנו? ואיך להבין את המשמעות של להרוג ולתקן לפי המאמר?

אנחנו עוד צריכים לאתר את האגו שלנו, ולעשות פעולות כדי להשתיק אותו, כדי להרוג אותו, ולזה בעצם יבואו כל התוצאות הטובות.

שאלה: איך אדם יוצא מנצח כנגד היצר הרע?

רק בתנאי שהוא הולך למעלה מהדעת. הוא הולך נגד ומתאר לעצמו שהוא כבר נמצא בתכונת ההשפעה, נתינה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לעזור לחברה בעשירייה להרוג בחץ את הרשע שלה, או שזו עבודה פנימית וכל אחד עונה על השאלות של עצמו?

כל אחד צריך לעשות בפני עצמו, אבל בעזרת הסביבה. לעזור אפשר, אבל את הפעולה עצמה צריך לעשות האדם.

שאלה: יוצא שכל שאלה שיש לי בעצם היא מגיעה מהדעת, מהאגו. ואם השאלה מכוונת לחיבור זה גם אגו?

יתכן מאוד.

תלמידה: ואם כשהרב עונה לי אני לא מרגישה שזה הורג את האגו, אני לא מרגישה שהאגו באמת בא לידי ביטוי, מה אז?

אז צריך להמשיך ולברר איפה הוא בדיוק יושב, באיזה רבדים, באיזה פעולות.

שאלה: אם יש שאלה קשה, מטרידה, אני יכולה ללכת לרב ולשאול את השאלה, אני יכולה ללכת לעשירייה ולשאול את השאלה, או ללכת למקורות. האם נכון שאני פשוט הולכת ומאמינה, וסומכת על הבורא ולאט לאט התשובה תגיע מתוך השגה?

בטח שכך זה נעשה.

שאלה: לפעמים אנחנו מבררים משהו ומתעוררת שאלה לפני השיעור. אנחנו מבררים את חומרי הלימוד והחברים עונים, אבל באיזשהו כיוון, וכולם תופסים את הכיוון הזה, ואחרי זה בשיעור אנחנו שואלים את אותה שאלה את הרב והכיוון משתנה לחלוטין. באיזה כיוון אנחנו צריכים להחזיק, בתשובתו של הרב או בתשובתו של החבר?

במקרה כזה אתם צריכים לברר, לאסוף את כולם ולברר למה יצאה כזאת תשובה שהיא סותרת, והחברים והרב צריכים להסביר לך.

שאלה: מה זה אומר שהחברים צריכים להסביר אם בעשירייה התברר א' והרב ענה אחרת? החברים מבני ברוך צריכים להסביר לנו?

עליכם לברר למה הוא ענה אחרת, יתכן מאוד שהוא לא הבין את השאלה.

שאלה: במלחמה נגד יצר רע, האם ניצחון מגיע בבת אחת או בהדרגה, בשלבים?

בהדרגה.

תלמיד: זה אומר שיש רצונות שכבר תיקנתי ויש רצונות שאני עדיין לא מסוגל לתקן?

נכון.

תלמיד: ועם אותם רצונות שכבר תיקנתי אני כן יכול להשפיע?

יכול להיות, כן.

שאלה: בפסקה הראשונה כתוב "על דרך המוסר יש לפרש, כי סדר עבודת האדם בתורה ומצוות,". מה פירוש על דרך המוסר?

כך כותבים.

תלמידה: זה לא המוסר שמקובל בציבור הרחב, זה משהו אחר?

כן. כך אומרים, אין בזה שום דבר.

שאלה: אם האדם מגיע למצב שכל הרצונות וההשתוקקות והמחשבות שלו הם לכיוון הבורא, איך משתנה היחס שלו, רגע לפני היציאה ממצרים ורגע אחרי היציאה ממצרים?

בהתאם לזה כך הוא משתנה. כלומר לפני היציאה ממצרים הוא נמצא במצב של בקשה, מבקש מהבורא, מתחנן שיעזור לו לצאת ממצרים, לעלות מעל כל הבעיות האגואיסטיות שלו, ואחרי, ממש בפעולה הבאה, הוא יהיה בהודיה על מה שהבורא עשה איתו.

שאלה: בבוקר קראנו על זה שהיו ניצוצות של אהבת הבורא במצרים אבל הם כבו בגלל העבודה הקשה. האם אחרי היציאה האדם רוכש את האהבה הזאת?

כן.

שאלה: המהות של המאמר היא שאנחנו צריכים להיות באמונה למעלה מהדעת מכיוון ששם האגו לא שולט. האם אנחנו יכולים דרך אהבה בלתי תלויה להגיע לאמונה למעלה מהדעת?

בוודאי שכן, הפוך אי אפשר. איך תגיעו לאמונה למעלה מהדעת אם לא תעבדו נגד האגו.

שאלה: בשכל זה מובן שהאגו דורש שכר, זה ברור לנו שאנחנו עושים את זה בשביל עצמנו, אבל מהו חומר הדלק שמאפשר לנו לצאת מעל הדעת? מה קורה שם?

זה כאשר אנחנו מתחילים להרגיש את המצב שלמעלה מהדעת, כלומר המצב האלטרואיסטי ללא שום קשר לאגו שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש אותו כחשוב ביותר, ובצורה כזו אנחנו עולים.

תלמידה: האם זו סאת היגיעה המצטברת?

כן.

שאלה: האמונה מכוונת אותנו לעבודה הנכונה כי היא מכוונת אותנו למציאות האמיתית. איך התפילה שלנו מחזקת את כוח האמונה?

אנחנו עובדים ומשקיעים בזה כוחות, אנחנו פונים לבורא ומושכים אותו לזה, ואז אחרי כמה זמן אנחנו מתחילים להרגיש שביחס שלנו יש הרבה כוח.

שאלה: אני מאוד זהיר לגבי כל הרגשה שיש לי, כי יכול להיות שפרעה מעורב בזה ויערימו עלי. כשאני מסתכל על השמיים בלילה, או מרים עלה מהמדרכה, אני נפעם ממי שיצר את כל זה. אני מרגיש ממש כמו ילד ומאוד רוצה להתחבר עם אותו הכוח שיצר את כל זה. האם זה צעד בדרך לאמונה, או שזה רק הדמיון שלי?

אלו צעדים נכונים לקראת האמונה. אתה צריך רק להמשיך.

תלמיד: האם היראה שאני מרגיש והרצון המאוד חזק, המאוד גדול להתחבר עם השלם, זה דבר טוב?

כן. בהצלחה.

שאלה: האם פעולות השפעה הן אפשריות רק באמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: אם הבנתי נכון, אז שאלות מתוך האגו מגיעות אלינו מצד שמאל, אנחנו עושים פעולות באמונה למעלה מהדעת, פעולות השפעה בקו ימין, והתשובה מגיעה אלינו כקו האמצעי.

לא צריך בינתיים לעשות ספקולציות ממה ששמעת פעם אחת, לא כדאי.

שאלה: מדוע העולם נברא בשביל האדם?

כי האדם הוא נזר הבריאה, הוא כולל הכול, ואין מישהו גבוה יותר מהאדם מכל הדומם, הצומח, החי והמדבר. לכן האדם הוא כולל את הכול ויכול לקיים את תפקידו הנעלה.

תלמיד: המאמר מתחיל בכך שהאומן עושה חץ שקוטל את האומן עצמו. מה זה שהורג את עצמו?

האומן מפסיק לשאול את עצמו ומפסיק לשחק עם עצמו, הוא רוצה רק דבר אחד, להיות דבוק בבורא, בכוח העליון בלבד.

שאלה:. כשלאדם מגיעה שאלה מתוך האגו, האגו מיד כביכול עונה לאדם עם טענות ומתוך הניסיון שלו. אני מבינה שהאדם צריך לסרב לתשובה האגואיסטית הזאת, אבל אז הוא נמצא במצב של ריק וזה מאוד קשה. מה תהיה התשובה הנכונה מתוך האמונה למצב הריק הזה?

התשובה תהיה התשובה לשאלה ששואל האדם. שואלים את האדם מה הוא רוצה למעשה, והוא צריך בתוכו לחפש ולמצוא את התשובה הזאת.

תלמידה: אבל אם הוא ימצא בתוכו את הרצון האגואיסטי, ויראה שהוא אגואיסטי?

אז הוא ידע שהוא בינתיים עדיין נמצא באגו.

שאלה: לפני שלוש שנים כשהגעתי לראשונה ללמוד את חכמת הקבלה בקבוצה, שתי השאלות האלה היו מאוד חזקות ודרשו מאמצים גדולים כדי להישאר, היום השאלות האלה כבר לא מגיעות. האם כדאי לעורר אותן?

לא כדאי. את לא צריכה בצורה מלאכותית לעורר בעצמך איזשהן שאלות. את צריכה לעורר בך רק את ההשתוקקות להתחבר עם החברות ושם תהיה התשובה לכל השאלות.

שאלה: כתוב," שצריך להשיב להרשע, שבבחינת השכל יש מקום למה שהוא שואל, אבל למעלה מהשכל, שפירוש בבחינת אמונה, שהוא מאמין בדברי החכמים." אני עושה את זה הרבה פעמים, ואז אני עונה לו, הוא עונה לי חזרה, אני עונה לו שוב, הוא עונה לי חזרה. האם זה דבר נכון לעשות את השיח הזה, זה מקדם אותנו, זה עוזר שכל אחד עושה את זה עם עצמו?

תבדקי עד כמה את מבררת כל מיני הבחנות שבדרך, ולפי זה תחליטי.

שאלה: מה הורג את האגו, האם זה הכוונה להשפיע בעזרת השאלה או בעזרת העשירייה, או האמונה מעל הדעת?

האגו נפגע רק מאמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: אמרת שהאדם הוא נזר הבריאה. איך להתייחס לזה אבל לא ליפול לגאווה?

אם אנחנו רוצים להתקרב לדמות של אדם, אז אנחנו באמת נזר הבריאה, כי האדם הזה שהוא נמצא כשותף לבורא, הוא מגיע לפסגת הבריאה.

שאלה: למעלה מהדעת אנחנו מרגישים כיוון חדש, והתחושה של הכיוון החדש צריך להסתיים ברעיון של חיבור. האם הרעיון החדש הזה נובע מתחושה שנוצרת בתוך הדעת?

כן.

שאלה: ככל שאני יוצרת את השאלות בתוך הדעת, האם אני יכולה להיות מודעת למה שאני עושה ולהקל על הכאב של חוסר עבודה?

כן. אבל הכי מועיל זה לפנות לבורא מתוך קשר בין החברות או בין החברים.

שאלה: מה הדבר הכי חשוב שעלינו להשיג במרכז העשירייה, כדי לעבור את החושך שמחכה לנו ביציאת מצרים?

העיקר זה ללכת באמונה למעלה מהדעת. זה אומר לא לשים לב לשום הפרעות, שום מכשולים, העיקר צעד ועוד צעד ועוד אחד, ככה אנחנו בהדרגה יוצאים ממצרים.

שאלה: אנחנו נשות אורנבורג התאספנו יחד לשיעור ולסעודת פסח עם רצון אחד, לפנות לבורא עם כוונה, כדי שיגיעו לקבוצה שלנו גם גברים כדי שנוכל לפתוח מרכז ולעשות עבודת תיקון. ואנחנו שואלות, מה האיכות של התפילה שצריכה להיות?

האיכות פשוטה מאוד, יציאה מהלב. תפתחו את הלבבות, והבורא ירגיש מה יש בהם.

שאלה: במאמר כתוב שלפני הפסח שורפים את החמץ, מה זה חמץ בעבודה רוחנית?

זה אותו יצר רע, האגו שנשאר בנו שלא תוקן והוא לא מתוקן, ואנחנו לא יכולים להשתמש בו בצורה נכונה.

שאלה: אם אני רוצה להרוג את הרשע שבי ובכלל גם רשעים שמתגלים בחוץ, ואני לוקחת את כל מה שקורה לי בחיים למעלה מהדעת, אז אני הורגת את הרשע שבי והרשעים שאני רואה בחוץ ייעלמו, או שזה יקבל צורה אחרת?

את מתקרבת לזה שהם ייעלמו.

תלמיד: האם להמשיך באמונה למעלה מהדעת?

כן, אותה פעולה לעשות יום יום.

שאלה: אפשר לומר שהמחשבות שהבורא שולח נגד החיבור בינינו ונגד הקשר הטוב בינינו, אנחנו צריכים לפנות אליו כדי שהוא יתקן את המחשבות האלה? כלומר אם הכול עושה הבורא, אנחנו רק צריכים לבקש על התיקון?

כן, וחוץ מזה אין שום דבר אחר, הכול מושג רק בכוח התפילה, הבקשה.

תלמיד: תפילה לחיבור?

לחיבור, להתעלות, להרוג את האגו שבנו וכן הלאה.

שאלה: יש הרגשה של הכרחיות מאוד גדולה להיות בתפילה עבור כל החברים והחברות, להיות בערבות עבורם. להחזיק אותם כך שאף אחד לא ייפול, לא ייאבד, אלא לקשור את כולם לחבילה אחת. איך להחזיק בתפילה הזאת, איך לקשור את כולם בתפילה אחת?

אתן צריכות לדון ביניכם, ולבקש מהבורא שיהיה נכלל בתוך הבקשה הזאת, התפילה הזאת שלכן ואז הכול יצליח.

שאלה: היום נשב סביב שולחן הסדר עם המשפחות ונקרא את ההגדה. ואני תוהה איך ערב כזה גשמי ייטיב לרוחני, ועם איזו כוונה צריכים להיות?

כוונה שאנחנו באמת רוצים להתעלות מעל האגו שלנו, זה נקרא יציאת מצרים.

תלמיד: האם הקושיות "מה נשתנה הלילה הזה", זה סוג של חשבון נפש של האדם?

כן, בדיוק.

תלמיד: אז כן לעשות חשבון נפש בערב חג, בכוונות הפנימיות שלנו?

ודאי.

תלמיד: מה ההבדל בין אמונה עממית לאמונה רוחנית?

אמונה רוחנית מביאה אותנו למעלה מהטבע בקשר עם הבורא, ונותנת לנו כוחות על טבעיים. מה שאין כן, אמונה עממית שיש בעם, ובכלל באנשים שלא עוסקים בתיקון האמונה, הם לא יודעים על מה מדובר. בשבילם האמונה זה פשוט להגיד ש"אני מאמין".

שאלה: האם יש קשר בין האומן שעושה חץ והורג את עצמו, לבין אדם שאכל את פרי עץ הדעת?

ודאי שיש קשר, אבל אנחנו עוד לא למדנו את זה. עוד מעט נלמד.

שאלה: כשיש לנו הזדמנויות לעלות למעלה מהדעת, האם זה נכון לראות שבעצם בכך שהבורא עוזר לנו, יש אפשרות להרוג את האגו שלנו?

כן.

תלמידה: אז יש לנו את ההזדמנויות ואנחנו עולים למעלה מהדעת, אנחנו לא מקשיבים ליצר הרע שלנו, ובסוף אנחנו משמחים את האחרים, משמחים את הבורא, וגם אנחנו בסוף מאוד מאושרים.

כן.

תלמידה: אז האם בזה אנחנו יוצאים ממצרים או שאנחנו בעצם מבצעים את רצון הבורא?

גם וגם.

שאלה: מה התנועה בלב הכי קטנה, עדינה שכל הכלי יכול לעשות ביחד, כדי להיות אפילו במידה קטנה של השפעה?

אם אנחנו מתחברים, זאת אומרת נמצאים בתנועה כל אחד כלפי האחרים, אז התנועה הכי קטנה הזאת היא משנה את מצבנו בגדול.

תלמידה: אנחנו יכולים לעשות את זה ביחד?

הכול.

שאלה: מה ההבדל בין זה שאני מקבלת את זה שהכול בא מהבורא, לבין זה שאני מאמינה שהכול מגיע מהבורא?

תשאלי את עצמך, וזה מה שיהיה. הכול מדובר כלפי האדם.

שאלה: האם האמונה היא הגשר בין הטיפשות האגואיסטית שלי, לבין החכמה של אהבת הבורא, היא בעצם זאת עוזרת לי ללמוד מהי אהבה?

כן, יכול להיות.

שאלה: כשהאדם שומע מתוך האגו שאלה אחת קבועה על כך שהוא רשע גדול, מה הוא צריך לקחת להתקדמות מתוך השאלה החוזרת הזאת?

לפנות לבורא כדי שהבורא יעזור לו לעלות מעל האגו שלו, לראות את המצב שלו מאותו הגובה, ואז האדם ימשיך להתקדם נכון.

תלמידה: אז יוצא שזה קורה כל הזמן, והוא כל הזמן לא מגיע לסאת הבקשה?

כך כתוב, "הלוואי שיתפלל כל היום", יומם ולילה.

שאלה: תמיד הייתי שואלת הרבה שאלות, ואמרת לא לעורר שאלות בצורה מלאכותית. כדי לשאול אותך שאלות אני קוראת תמלילים של שיעורים, שומעת את כל השיעורים שלך מהעבר ומנסה למצוא את החיסרון של חברים שעליו כביכול עוד לא ענית, כמו שנראה לי. ואז ככה אני מייצרת את השאלות שלי, או שבאמת יש לי שאלה מתוך המאמר. האם נכון ללמוד ככה?

כן, גם ככה.

תלמידה: כשאני שואלת שאלה, אני לרוב לא שומעת את התשובה שלך. זה איזשהו מכשול פיזי? זה לא שלא חשוב לי לשמוע את התשובה אבל באותו רגע אני כביכול לא מקבלת את התשובה הזאת, אין לי איזו השתוקקות לשמוע שוב את השיעור ולשמוע את התשובה. כאילו באותו רגע שיצרתי את השאלה, לא קיבלתי תשובה אבל איכשהו שלחתי את השאלה, כאילו כבר עבדתי עליה. אני לא יודעת אם זה נכון או לא.

זה נכון, זה יגיע רק בצורה אחרת.

תלמידה: הטקסט מדבר על שאלות סיסטמאתיות בשביל להתקדם בעבודה רוחנית. האם ניתן לשאול בעשירייה שאלות שיגבירו את החיבור?

כן, למה לא? כול מה שהולך יחד עם מטרת החיים.

תלמיד: הדגש על שאלות סיסטמאתיות בצורה קבועה כדי להגביר את החיבור?

כן.

שאלה: שמעתי ממך שכדאי לדון בתפילה, כדי להחזיק את כולם בבירור. השאלה, מה זה בשבילנו לעבוד לשם שמיים ומה זה בשבילנו להשפיע לבורא, האם זאת יכולה להיות אותה השאלה שתעזור לנו לבנות את המצב הרצוי ולבנות תפילה משותפת. זאת הדרך הישרה?

כן, זאת בדיוק הדרך.

תלמיד: כשאנחנו מקשיבים לחברים בירור הזה, אז כביכול השאלות האלה כבר מתגלות בכל אחד מאיתנו.

כן, מצוין, יופי.

שאלה: למה החץ הורג את האדם, ואיך יכול להיות שבמקום הזה מופיעה האמונה?

אם האדם רוצה להרוג את האגו שלו, אז הוא מתחיל להרגיש במקומו את כוח האמונה שמתפתח בו.

שאלה: אתה נותן לנו בשיעורים המלצות על תרגילים בעשירייה, איך להעלות את החשיבות של התרגילים האלה בעשירייה?

אתם צריכים פשוט לקיים ולממש אותם יחד, ואז תראו שהחברים שלכם גם מעוניינים בזה ויש להם אותן השאלות והם זקוקים לאותן התשובות.

שאלה: האם האמונה יכולה להפוך לחוש שמאפשר לנו להיכנס לרוחניות?

כן, כן, אמונה זה כוח עצום.

שאלה: השאלות "מה העבודה הזאת לכם" ו"בשביל מה אתם צריכים את התורה" אלה שתי שאלות שונות?

כן.

תלמידה: ואנחנו צריכות לענות על השאלה בשביל מה אנחנו צריכות את התורה?

צריכות לענות על שתי השאלות.

תלמידה: מה ההבדל בין שתי השאלות?

תחשבו.

תלמידה: מה משתי שאלות הרשע יותר מסוכן, "מה העבודה הזאת לכם" או "מי ה' אשר אשמע בקולו"?

כמובן "מי ה' אשר אשמע בקולו", ואחרי זה כבר "מה העבודה הזאת לכם".

(סוף השיעור)