שיעור הקבלה היומי2 дек. 2023 г.(צהריים)
בעל הסולם. שמעתי, צט. רשע או צדיק לא קאמר
2 дек. 2023 г.
שיעור צהריים 02.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 602, מאמרי "שמעתי",
"שמעתי" צ"ט. "רשע או צדיק לא קאמר"
קריין: בעל הסולם, עמוד 602, "שמעתי", מאמר צ"ט, "רשע או צדיק לא קאמר".
צט. רשע או צדיק לא קאמר
שמעתי כ"א אייר ירושלים
""דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך, הממונה על הריון, לילה שמו. ונוטל טיפה, ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה: גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק לא קאמר [נאמר]" (נידה ט"ז ע"ב).
ויש לפרש לפי הכלל, שאי אפשר לטיפש שיהיה צדיק, כדברי חז"ל: "אין אדם חוטא, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". וכל שכן זה ששוטה כל ימיו. אם כן, לזה שנולד שוטה, אין לו שום בחירה, כיון שנגזר עליו, שיהיה טיפש. אם כן, מה שאמרו "צדיק ורשע לא קאמר", הטעם הוא, כדי שיהיה לו בחירה. ומהו התועלת אם לא אמר "צדיק ורשע", הלא אם נגזר עליו שיהיה טיפש, אם כן הוא ממילא כמו שנגזר עליו שיהיה רשע?
וכן יש להבין דברי חז"ל: "אמר רבי יוחנן, ראה הקב"ה שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר "כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל". ופירש רש"י: "וישת עליהם תבל", פיזרן בכל הדורות להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל. (יומא ל"ח ע"ב).
"שמועטין" משמע שמתמעטים והולכין. לכן, מה עשה כדי שיתרבון, עמד ושתלן בכל דור ודור. ויש לשאול: מהו הריוח, שעל ידי זה שתלן בכל דור ודור, והיו מתרבין? שיש להבין, מהו ההבדל אם כל הצדיקים נמצאים בדור אחד, או שפיזרן בכל הדורות, כמו שמפרש רש"י, כיון שנמצאים בהרבה דורות על ידי זה יתרבו הצדיקים?
ולהבין את הנ"ל, צריכים להרחיב ולפרש את המאמר חז"ל, שהקב"ה גוזר על הטיפה, שיהיה חכם או טיפש. היינו מי שנולד חלש, שאינו לו כח להתגבר על יצרו, ונולד עם רצון חלש, ואינו בעל כשרונות, וכיון שגם בעת ההכנה, כלומר בעת שהאדם מתחיל בעבודת ה', הוא מוכרח להיות מוכשר לקבל את התורה והחכמה, כמ"ש "יהיב חכמתא לחכימין [נותן חכמה לחכמים]", והקשה: אם הם כבר חכמים, מדוע הם זקוקים עוד לחכמה? אלא היה צריך להיות, יהיב חכמתא [נותן חכמה] לטיפשים?
ותירוץ, שחכם נקרא מי שמשתוקק לחכמה, אף על פי שעדיין אין לו חכמה. אלא כיון שיש לו רצון, ורצון נקרא כלי, נמצא שמי שיש לו רצון והשתוקקות לחכמה, הוא כלי להאיר שם חכמה. נמצא לפי זה, מי שהוא טיפש, היינו שאין לו השתוקקות לחכמה, וכל ההשתוקקות שלו הוא רק לצורכי עצמו. ומבחינת השפעה אין הטיפש מסוגל לבחינת השפעה ולא כלום.
אם כן, אדם שנולד בתכונות כאלה, איך אפשר להגיע למדרגת צדיק? נמצא, שהוא אינו בעל בחירה. אם כן, מהו התועלת, שצדיק ורשע לא קאמר? כדי שיהיה בחירה. הלא כיון שהוא נולד טיפש וחלש, כבר אינו מסוגל שיהיה לו בחירה, כיון שאינו מסוגל לשום התגברות והשתוקקות לחכמתו ית'.
ולהבין את זה, היינו שיכול להיות בחירה אפילו לטיפש, עשה הקב"ה תיקון, המכונה בדברי חז"ל "ראה הקב"ה, שצדיקים מיעוטים, עמד ושתלן בכל דור ודור". ושאלנו, מהו התועלת מזה?
עכשיו נבין את הענין. כי ידוע, שכמו שאסור להתחבר עם רשעים אף על פי שהוא לא עושה כמעשיהם, כמ"ש "ובמושב לצים לא ישב", שמשמע שעיקר החטא הוא מטעם שיושב בין הלצים, אף על פי שהוא יושב ולומד תורה ומקיים מצות. אחרת, היה האיסור מטעם ביטול תורה ומצות. אלא הישיבה בעצם היא אסורה. מטעם שהאדם, ממי שמוצא חן בעיניו, הוא לוקח את מחשבות וגם התשוקות שלהם.
וכמו כן להיפוך. אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים.
ובזה נבין המאמר הנ"ל: "ראה הקב"ה, שצדיקים מיעוטים". שפירושם, היינו שלא כל אדם מוכשר להיות צדיק, משום שחסר לו התכונות לזה, כנ"ל שהוא נולד טיפש או חלש, יש לו גם כן בחירה, ואין לו תירוץ מצד תכונותיו עצמו. משום שהקב"ה שתלן להצדיקים בכל דור ודור.
לכן יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים. ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, ש"פיזרן בכל דור ודור", כדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אח"כ לצדיקים.
נמצא, ש"צדיק ורשע לא קאמר" פירוש, שיש לו בחירה, בזה שיכול לילך להתדבק אצל צדיקים, שהם ידריכו לו, ולקבל כוחות על ידיהם. שעל ידי זה הם יכולים להיות אח"כ צדיקים. מה שאין כן אם היו כל הצדיקים בדור אחד, אז לא היה שום עצה להטפשים ולהחלשים להתקרב לה'. נמצא, שלא היה להם בחירה. מה שאין כן, שפיזרן את הצדיקים בכל דור ודור, אז כבר יש כח הבחירה ביד כל אחד ואחד, ללכת ולהתקרב להצדיקים, שישנם בכל דור ודור. אחרת מוכרח להיות תורתו סם המות.
וזה נבין ממשל הגשמי. בזמן ששני אנשים עומדים זה מול זה, אז יוצא שימינו של אחד נגד שמאלו של השני, ושמאלו של השני הוא נגד ימינו של חבירו. והיות שיש שני דרכים, אחד ימין שהוא דרך הצדיקים, שכל ענינם הוא רק להשפיע. ודרך שמאל, שכל ענינם הוא רק לקבל לעצמם, שבזה הם נפרדים מהבורא, שהוא כולו להשפיע, וממילא הם נפרדים מחיי החיים.
לכן הרשעים בחייהם נקראים מתים. נמצא לפי זה, כי בזמן שהאדם עוד לא זכה לדביקות הבורא, נמצא שהם שניים. ואז, כשהאדם לומד תורה, שנקרא ימין, אבל זה לשמאלו של הבורא. היינו, שהוא לומד תורה מטעם קבלה עצמית, שזה מפרידו ממנו יתברך. נמצא, שתורתו נעשה לו סם המות, כי נשאר בפרודא. כי הוא רוצה שתורתו ילביש את גופו. פירוש, שהוא רוצה, שהתורה יגדיל את הגופניות שלו. ובזה היא נעשית לו תורתו סם המות.
מה שאין כן כשנעשה דבוק בו ית'. ונמצא, שאז נעשה רשות היחיד, שהוא נתאחד באחדותו ית'. אז ממילא הימין שלו הוא ימין של הקב"ה. ואז נעשה הגוף לבוש לנשמתו.
וההכר, בכדי לדעת אם הוא הולך בדרך אמת, הוא, כי בזמן שהוא עוסק בצרכי גופו, אז הוא רואה שלא יעסוק בצרכי גופו יותר מכדי שהוא צריך לצורכי נשמתו. ובזמן שהוא נדמה לו, שיש לו יותר מכפי צריך להלביש לצורכי נשמתו, אז הוא דומה בעיניו כמו מלבוש שהאדם מלביש את גופו. אז הוא מדקדק שלא יהיה המלבוש יותר ארוך ולא יותר רחב, אלא בדיוק שילביש את גופו. כמו כן, בזמן שהאדם בצורכי גופו, הוא צריך לדקדק שלא יהיה יותר מכפי שהוא צריך לנשמתו, היינו שילביש את נשמתו.
לבוא לדביקות ה', לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, היות שזהו נגד טבעו של האדם שנברא ברצון לקבל, שהוא בחינת אהבה עצמית, לכן לצדיקי הדור אנו צריכים.
כי בזמן שהאדם מתדבק ברב אמיתי, שכל רצונו הוא אך לעשות מעשים טובים, אבל האדם מרגיש שאינו מסוגל לעשות מעשים טובים, היינו שהכוונה תהיה בעל מנת להשפיע נחת רוח להבורא ית', אז על ידי שהוא מתדבק ברב אמיתי ורוצה למצוא חן בעיני רבו, היינו שעושה מעשים מה שרבו אוהב, ושונא את הדברים מה שרבו שונא, אז יכול להיות לו דביקות ברבו, ולקבל כוחות מרבו, אפילו מה שאין לו מתכונתו מעת לידתו. וזה ענין ששתלן הצדיקים בכל דור ודור.
אבל לפי זה קשה, למה לו לפזרן את הצדיקים בכל דור ודור, אמרנו שזהו בשביל הטיפשים והחלשים. הלא היה לו עצה אחרת, היינו שלא לברוא טיפשים, מי מכריח אותו שיגיד שטיפה זו יהיה טיפש או חלש, היה יכול לברוא כולם חכמים.
והתשובה, שגם הטיפשים צריכים כי הם הנושאים להרצון לקבל. ורואים שהם מצד עצמם אין להם שום עצה שיוכלו להתקרב לה', אז הם בסוד הכתוב "ויצאו וראו בפגרי האנשים האלה, אשר אשם לא תכבה ותולעתם לא תמות, והיו דראון לכל בשר". שהם נעשו אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, שעל ידי זה יש היכר לצדיקים, איזה טובה עשה להם הקב"ה שבראו אותם חכמים וגיבורים, שעל ידי זה קירב אותם אליו. ויכולים עתה ליתן שבח והודאה לה' בזה, כיון שהם רואים איך נמצאים במצב של שופלות. וזה נבחן לאפר תחת רגלי הצדיקים, שפירושו, שהצדיקים הולכים על ידי זה ונותנים שבח לה'.
אבל צריכים לדעת, כי גם את המדרגות הנמוכות צריכים. שאין קטנות של המדרגה נחשב לדבר מיותר, לומר, שיותר טוב היה אם גם המדרגות של קטנות היו נולדו תיכף עם גדלות.
כי זה דומה לגוף גשמי, שבודאי יש לו אברים חשובים, כמו השכל והעינים וכדומה. ויש לו אברים לא כל כך חשובים, כמו הקיבה והבני מעיים, ואצבעות ידים ורגלים. שאין שייך לומר, שאיזה איבר שמשמש תפקיד לא כל כך חשוב, אז הוא מיותר. אלא הכל חשוב. כמו כן ברוחניות, שגם הטפשים והחלשים אנו צריכים, כנ"ל.
ובזה נבין מה שכתוב, שהקב"ה אומר "שובה אלי ואשובה אליכם". שפירושו, שהקב"ה אומר: "שובה". וישראל אומרים להיפוך: "השיבנו אליך ה', ואחר כך, ונשובה".
והפירוש, שבזמן הירידה מהעבודה, אז ה' אומר "שובה" מקודם. ועל ידי זה בא לאדם עליה בעבודת ה'. אז האדם מתחיל לצעוק: "השיבנו". מה שאין כן בזמן הירידה, אין האדם צועק "השיבנו", אלא להיפוך, הוא בורח מהעבודה. לכן צריך האדם לדעת, כי בזמן שהוא צועק "השיבנו", זה באה מהתעוררות מלמעלה, שמקודם לכן הקדים הקב"ה לומר "שובה". שעל ידי זה יש לו עליה ויכול לומר "השיבנו".
וזה פירוש "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה, קומה ה' ויפוצו אויבך". כי נסיעה נקרא בזמן שהולכים בעבדות ה', שהוא עליה. אז משה אמר "קומה". ובנחה יאמר "שובה ה'". ובזמן החניה מעבודת ה', אז צריכים שה' יאמר "שובה", שפירושו "שובה אלי". היינו, שהבורא נותן את ההתעוררות. לכן צריכים בכדי לדעת מתי לומר "קומה" או "שובה".
וזה ענין מה שכתוב בפרשת עקב "וזכרת את כל הדרך וכו', לדעת את אשר בלבבך, התשמור מצותיו אם לא". "התשמור מצותיו" הוא בחינת "שובה". "אם לא" הוא בחינת "קומה". וצריכים את שניהם. וזהו הרב יודע מתי "קומה" ומתי "שובה". כי המ"ב מסעות הוא ענין עליות וירידות, שנוהג בעבודת ה'."
שאלה: כתוב פה שחכם נקרא מי שמשתוקק לחכמה.
כן.
שאלה: מה זו החכמה הזאת? בגשמיות מי שמשתוקק להיות פיזיקאי הוא לא פיזיקאי, אז מה זו החכמה הזאת שהחכם משתוקק אליה?
בפיזיקה אתה לא קונה את הפיזיקה, אתה לומד קצת את חוקי הטבע. מה שאין כן, אם אתה לומד את חוקי התורה, אז אתה סופג את התורה, אתה נכלל בתורה, אתה מושך עליך את המאור המחזיר למוטב, וכך יוצא שאתה נעשה במשהו קרוב לבורא, דומה לבורא, לכן נאמר "שובה".
שאלה: מה הקשר בין חלש וטיפש לבין להיות צדיק? הרי אמרנו שיש דרגות שונות ואמרנו שלא החכם למד, אז למה גם החלשים והטיפשים צריכים להגיע לסביבה של צדיקים כדי שהם יוכלו להיות במעגל של השפעה?
קודם כל, האדם לא אשם ולא זכאי בזה שהוא נולד עם איזה תכונות, אלא הבורא בחר כך, וזה לגמרי לא שייך לאדם עצמו. בנוסף, כשאדם מתפתח, גדל, באיזו משפחה ובאיזו אווירה, סביבה, גם את זה הוא לא בחר. זאת אומרת הכול נמצא בידי העליון. עכשיו השאלה היא, איך אדם בכל זאת יכול להשפיע על הגורל שלו? אז אומרים, כשהוא גדל ונותנים לו הזדמנות. בגיל 30, 40, אפילו 50, נותנים לו הזדמנות להיות קרוב לחכמים, לצדיקים וכולי. זאת אומרת, האדם מקבל בחירה, והוא כבר נמצא במצב שיכול לקבוע את ההתפתחות שלו, אם להיות קרוב לתורה, קרוב לבורא או לא, וזו כבר בחירה שלו, לפי זה הוא מתפתח.
באמת ללימוד תורה לא צריכים הרבה זמן ולא צריכים הרבה בחינות מיוחדות, "לא החכם למד", והכול תלוי רק בכמה האדם משתדל, וזה מספיק בכדי שאת כל היתר הבורא יסדר לו. ואז הוא מגיע להתקרבות לתורה, זאת אומרת הוא מתחיל להרגיש שיש לו קשר עם הבורא.
שאלה: מה התועלת שיש לצדיקים מהטיפשים?
קודם כל אנחנו לא בדיוק לומדים ויודעים ומזהים מיהו חכם ומיהו טיפש, מיהו צדיק ומיהו רשע, הכול דברים שהם יחסית נסתרים מאיתנו, לכן לא פשוט להבדיל ביניהם.
תלמיד: כתוב שהרשעים הם "עפר תחת רגליהם של צדיקים".
כן.
תלמיד: אז לאלו שבוחרים סביבה יש תועלת מזה שהם נמצאים בסביבה טובה של צדיקים.
כן.
תלמיד: מה התועלת של הצדיקים בכל המערכת מכך שיש טיפשים?
התועלת היא בכך שהטיפשים מביאים להם חסרונות ורצונות ריקניים, והצדיקים יכולים לצרף אותם אליהם ולמלא אותם, וכך להתקדם בקהל הרחב. לכן לכל אחד ואחד יש תפקיד ואנחנו רואים שבאמת אנשים נולדים עם כאלו תכונות שלא היו בוחרים בהן, אבל הבורא סידר כך.
תלמיד: עכשיו אמרת שכשאדם נהיה בן 30-40, אם מתעורר אצלו הרצון, אז הוא יכול לבחור, לחפש לעצמו את הסביבה.
כן.
תלמיד: יש לנו אפשרות להשפיע על המערכת כך שהרצון יתעורר באנשים שעוד אין להם רצון?
כן, אנחנו לומדים אפילו מהתורה, מרבי עקיבא ומעוד מכל מיני חכמים, עד כמה הם בקושי הגיעו לתורה ומצאו באיזה גיל את המקום שלהם. זאת אומרת זה לא כל כך העניין, אלא הבורא מסדר לכל אחד את הגורל שלו בתנאי שאדם לא מפספס את מה שהבורא נותן לו. לכן אם נפלת לחברה טובה, שמור עליה, כי זה הדבר היחידי שקיבלת במתנה, וכל היתר כבר תלוי בך.
שאלה: רציתי לשאול על הכוחות שהאדם מוציא מהסביבה ומרבו. בעל הסולם כותב פה שאם אדם נמצא בין אנשים שיש להם רצון וחשק, והוא מחשיב את אותם אנשים, אז הוא יכול לקבל מהם כוחות.
כן.
תלמיד: מה זה להחשיב את האנשים? מה אתה מחשיב בהם?
זה נקרא לכבד את הרב, לכבד את הגדול, לשמש את הגדול, כל מיני דברים כאלה. מאיפה זה נובע? האם אנחנו חייבים את זה? לא, ככל שאתה מכניע את עצמך כלפי החכם, כך מה שיש בחכם נשפך אליך.
תלמיד: על רבו הוא אפילו כותב עוד יותר חד, אם אתה אוהב את מה שהוא אוהב ושונא את מה שהוא שונא, אז על ידי הדבקות אתה מקבל ממנו כוחות.
השתוות הצורה.
תלמיד: מצד אחד זה כאילו פשוט ומצד אחר זה מאוד קשה. איך אתה מצליח להיות בכזאת השתוות גם לרב וגם לחברים?
תשתדל. מה שהם כתבו עובד.
תלמיד: ברור. אני רוצה לשאול גם ביחס לסביבה. בעל הסולם כותב שאם האנשים האלה מוצאים חן בעיניך, אז אתה יכול לקבל מהם את חשיבות הרוחניות שלהם.
כן.
תלמיד: מה פירוש שהחברים מוצאים חן בעיניך?
ככל שאתה רוצה להיות קרוב אליהם והם אליך, ואתם נמשכים זה אל זה, אז החן שיש בהם, אפילו החכמה, ואפילו הרוחניות שיש בהם, עוברים אליך.
מכאן כל אותם החוקים של היחס לבורא, לחכמים, לרבו וכן הלאה, הכול נובע מכאן.
תלמיד: אז מה הציפייה מהאדם? לא מצפים ממנו להיות משהו מיוחד.
לא מצפים מהאדם לשום דבר חוץ מזה שהוא ידע שעל ידי כיבוד החברים, כיבוד הרב הוא יכול לקבל מהם דברים שחסרים לו להשגה הרוחנית.
תלמיד: אפילו שאתה לא יודע מה חסר לך, על ידי זה שאתה מכבד אותם אתה מקבל?
כן, ודאי.
שאלה: במה זה מתבטא שאתה מכבד אותם? איך אני יכול לבדוק את עצמי, האם אני מכבד את החברים שלי, את הרב שלי?
תבדוק מה הוא אוהב ומה הוא שונא ותשתדל להתייחס כך לאותם הדברים.
שאלה: מה שהבנתי מהמאמר הזה, זה שאם אני חלש ומטומטם, אז אל ייאוש, בכל דור יש צדיק שאני יכול להגיע אליו, להידבק בו ולקבל כוחות שאין בי?
הכול תלוי בזה שלא תפספס את מה שהבורא מכוון אותך אליו.
תלמיד: בדיוק על זה השאלה, איך לא לפספס. זה שהבורא הביא אותי לרב, זו עבודת הבורא, הוא ארגן את זה.
ודאי. סיפרתי לרב"ש איך הגעתי אליו. באותו יום היה גשם חזק, עצרתי עם האוטו בפינת רבי עקיבא חזון איש, פתחתי את החלון וצעקתי למישהו שעמד בפינת הרחוב, "תגיד לי איפה לומדים כאן קבלה?". באותם הזמנים זו הייתה שטות, טיפשות, ובכלל איך אפשר לשאול על דבר כזה איזה דוס שעומד שם באמצע הרחוב בגשם? אבל הוא אמר לי "תפנה כאן שמאלה, סע עד סוף הרחוב, יש שם פרדס ומול הפרדס יש בית כנסת, שם לומדים קבלה". כשסיפרתי את זה לרב"ש הוא אמר לי "זה היה מלאך". כי באמת באותה תקופה לשאול אדם דתי חרדי על דבר כזה, ועוד בגשם הנוראי שהיה, ושהוא יענה לך כל כך יפה איפה לומדים קבלה, זה היה בלתי נתפש. יכול להיות שאלו היו סימנים, אני לא יודע, אבל כך הוא אמר, "זה היה מלאך". לכן צריכים להשתדל לא לפספס את המלאך.
תלמיד: המלאכים האלה שפועלים בבריאה, הם שהביאו כל אחד מאיתנו אליך, ללמוד ממך את החכמה האלוהית.
כן, נניח. "לא אלמן ישראל", יש עוד מקומות, יש עוד אנשים שיכולים ללמד, לא רק אני.
תלמיד: אבל אני מדבר קונקרטית על עצמי, הבורא הביא אותי אליך. כתוב פה כך, "על ידי שהוא מתדבק ברב אמיתי ורוצה למצוא חן בעיני רבו, היינו שעושה מעשים מה שרבו אוהב, ושונא את הדברים מה שרבו שונא, אז יכול להיות לו דביקות ברבו, ולקבל כוחות מרבו, אפילו מה שאין לו מתכונתו מעת לידתו".
כן, אפילו שלא נולד עם כוחות כאלה.
תלמיד: בדיוק, גם אם אני חלש, עצלן, מטומטם, אני אוכל לקבל את הכול ממך.
נניח שממני.
תלמיד: לגבי ההבחן של "עושה מעשים שרבו אוהב ושונא את הדברים שרבו שונא", האם יש מציאות שתלמיד יעשה משהו שמצער את רבו ויוכל לקבל ממנו את הכוחות האלה?
אם הוא עושה נגד רצון רבו? יכול להיות שכן.
תלמיד: איך?
כי רבו מבין שמה שהתלמיד עשה הוא עשה את זה לא מהלב שלו, בהסכמה שלו, אלא הוא "בעל דבר" מה שנקרא, סיבבו אותו מלמעלה.
תלמיד: איך להיות רגיש למה שרבו אוהב ולמה שישמח את רבו ודווקא את זה להשתדל לעשות?
כי בזה הוא בוחר את הדרך שלו בתורה, את הדרך שלו לקראת המטרה הרוחנית.
תלמיד: איך אני מגביר את הרגישות הזאת, שתהיה לי רגישות גדולה יותר להרגיש את מה רבי אוהב, מה ישמח אותו, ומה הפוך, חס ושלום?
צריכים ללמוד יותר את המאמרים של רב"ש ולדבר בינינו, אין בזה שום דבר מיוחד.
תלמיד: ללמוד את המאמרים של רב"ש זה בסדר, אבל אני שואל איך אני מקבל כוחות ממך?
רק על ידי זה שאתה עוזר לרב לממש את התוכניות שלו.
שאלה: מה לעשות אם אני שונא את מה שהרב אוהב?
אני לא דוחף אותך לאכול צ'ולנט, אלא מדובר כאן על מעשי השפעה, מעשי קבלה, כל מיני דברים כאלה ששייכים לתורה. כל היתר אל תלמד.
תלמיד: בכל זאת, במצב שאדם מרגיש שהוא שונא את מה שהרב אוהב.
את מה למשל? אפילו דוגמה אין לך. להשתדל בכל זאת להיות קרוב ככל האפשר למורה, ולהבין שבלי זה אתה לא תתקרב לבורא. המורה עומד בדרך.
שאלה: רב"ש כותב שטיפש הוא מי שאין לו השתוקקות לבורא, שאין לו מצדו רצון מעצמו, השתוקקות להידבק בבורא, וכך גם מי שחלש, שאין לו כוח התגברות. אז לבורא אין לו, אבל איך פתאום לרב כן יש לו כוח? אם יש לי השתוקקות להידבק בבורא, אז יש לי גם השתוקקות להידבק בחברים ויש לי גם השתוקקות להידבק ברב ולעשות וויתורים, התגברות, כי יש מה שמושך אותי. אבל אם מלכתחילה אני טיפש וחלש ולא רוצה, אז הוא גם כותב, "לא כל אחד יכול לבוא וליטול את ה', שזה נגד טבעו, זה נגד הרצון לקבל."1
אז אתה רואה שחסרות לך כמה תכונות, לכן תבכה, תתפלל, תצעק, והבורא ימלא אותך.
שאלה: בקמפוסים שלנו אנחנו מלמדים לאורך השנים המונים, ובסופו של דבר מגיעים לפה אולי בודדים. זה גם לא מספר שהולך וגדל משנה לשנה, ושאנחנו מתעצמים. כל אלה שבאו והיו איתנו תקופה קצרה, או בינונית, והלכו, מי הם, טיפשים, חלשים, חכמים?
הם קיבלו משהו והלכו. הם הרגישו שאין להם יותר מה לעשות.
תלמיד: האם זה בסדר שכל כך הרבה באים ובסוף נשארים שלושה, ארבעה?
למה יש לך חשבון לפי השכל הקטן שלך?
תלמיד: זה מה שאני מנסה לברר.
אז אל תנסה להבין. זה מה שהבורא רוצה. כששאלו את בעל הסולם, "תראה כמה חסידים יש לך, רק ששה או שבעה", אז הוא ענה להם, "אל תדאגו, לקדוש ברוך הוא יש עוד פחות". ככה זה.
תלמיד: זה שאדם בא, נגע והלך, האם זה משאיר בו איזה סימן?
ודאי, הוא תפס איזשהו ריח, מה שנקרא.
תלמיד: האם אנחנו יכולים איכשהו לעורר מחדש את זה או שזה כבר לא בעבודה שלנו, אלא הוא בא, נגע, הלך, ואבוד לנו, ומתי שיעוררו אותו הוא יבוא?
לא שזה אבוד, אלא זה מספיק. כל אחד מקבל את מה שמגיע לו. השאלה עד כמה הוא נמצא בחברה ורוצה לעזור לה לעשות פעולות נכונות על ידי חיבור בחברה.
תלמיד: בעל הסולם אומר פה שהטיפשים הם הנושאים של הרצון לקבל,2 מה זה אומר?
אדם שמשתוקק רק לעל מנת לקבל, נקרא "טיפש".
תלמיד: ומה זה אומר שהם הנושאים של הרצון לקבל? למה זה תפקיד חשוב כל כך?
זה חשוב כי הם מתחברים לצדיקים ואיתם יחד עושים עבודה רוחנית.
תלמיד: ואלה שלא מתחברים לצדיקים? אותם חלשים שנמצאים בחוץ, שלא מתחברים, הם אבודים מבחינת המערכת, הם לא קשורים? מי הם בעצם?
הם ממשיכים בגלגול הבא.
שאלה: מה מקום התכונות האלה, חכם, טיפש וכדומה, ביחסים שלנו בקבוצה, בעשירייה?
לא, זה לא בקבוצה, בעשירייה, אנחנו רק לומדים את התכונות האלה כלפי כיוון ההתפתחות הרוחנית.
תלמידה: אם צדיק נולד צדיק, כביכול אין לו עוד עבודה, אז הוא סוג של מלאך?
איפה ראית שנולד צדיק?
תלמידה: אם הבורא מחליט שאדם נולד חכם, האם גם אז יש לו עבודה?
כן, לכל אחד יש עבודה. אל תדאגי לאחרים.
שאלה: בהכנה של היום, העוצמה הייתה גדולה מאוד וההבנה הייתה שהעוצמה הזאת שייכת לכל אותם מרכזים שעבדו במשך כל היום ואנחנו התיישבנו כאן עם פתיחות הלב. לא קיבלנו רק את הפתיחות לב אחד של האחר אלא של הכלי כולו, של כל העבודה שלהם. אין לי מספיק הודיה, להודות על כל זה.
כן, אין לי יותר מה להוסיף.
שאלה: איך אדם מגלה שהוא נמצא במושב לצים?
אם הוא מגלה שאין לו ממי ללמוד, אבל זאת שאלה.
שאלה: כדי להרגיש מה אהוב על המורה שלי, אני אמור לדעת להבין ולהרגיש מה שנוא עליו בתכונות שלי, בהתנהגות שלי?
כן.
תלמיד: איך התלמיד צריך לראות את זה?
לפי החוש שלו. כמו בכל אדם אחר שהוא רוצה להתקרב אליו.
תלמיד: איך הוא יכול לא לעבוד על עצמו?
זה כבר עניין של בירור פנימי.
תלמיד: מי יכול לעזור לו שלא ישקר לעצמו?
החברים.
שאלה: דיברת על כך שהבורא מביא את האדם בגיל 20, 30, 40, 50 על ידי מלאך. יש לנו בחברה הרבה ילדים שנולדו פה, זאת אומרת הבורא הביא אותם בצורה שהם פשוט נולדו לחברה.
כן.
תלמידה: וכשהבורא מביא את האדם לחברה הוא צריך לא לפספס. איך אנחנו עוזרים לילדים האלה שלא סתם נולדו פה, לא לפספס כשהם עוד לא עומדים על דעתם?
צריך לדאוג שהם יהיו תמיד בסביבה נכונה שכוללת ספרים, סרטים, דיבורים, ארוחות שלנו, שירים שלנו.
תלמידה: לפעמים רואים ילד שיש לו יותר נטייה, ממש נקודה שבלב, ויש ילדים שיש להם פחות נטיה.
כל אחד נולד עם הנטיות שלו.
תלמידה: אבל לכולם צריך לדאוג.
לכולם צריכים לדאוג.
תלמידה: וזה משפיע על ההתקדמות של הילד אחר כך, זה משאיר רושם?
ודאי.
שאלה: בזמן הירידה מהעבודה ה' אומר "שובה" קודם, ועל ידי זה באה עלייה לאדם והוא מתחיל לצעוק "השיבנו". בעל הסולם כותב בהמשך שאין סיכוי בעצם שאדם יוכל לצעוק "השיבנו" מעצמו, וזו בעצם התעוררות מה' של הבורא מלמעלה.
תמיד.
תלמידה: מתי הבורא אומר קודם "שובה" לאדם, ומה האדם צריך לעשות כדי לזכות בזה?
תשאלי את הבורא.
תלמידה: הוא כותב פה שהרב הוא זה שיודע.
לא. הרב לא יודע, רק האדם שמברר אצל הבורא.
שאלה: במאמר מדובר על טיפשים וצדיקים, חכמים. האם אפשר לומר שאלה תכונות שנמצאות בתוך האדם? איך אפשר להשתמש ברצון הזה שנקרא "טיפש" שאיתו אדם לא יכול להתמודד ומבקש מהבורא שיעזור.
סביבה, קודם כל סביבה. אחרי הסביבה, צריך לראות עד כמה הבורא עוזר.
תלמידה: אדם כביכול מקבל החלטה שהוא רוצה שהטיפשים האלה ישרתו לתועלת הבורא, לתועלת החברה. אבל הטיפשים האלה הרבה יותר חזקים מהרצון לבורא שיש לאדם. איך לכוון אותם לתועלת החברה?
להתחבר לחברים יותר ויותר.
שאלה: חכם, לפי הבנתי מהמאמר, זה לא מי שיש לו תואר מהאוניברסיטה, אלא זה מי שמשתוקק לחכמה, להשפעה. וטיפש זה מי שאין לו השתוקקות לחכמה והשפעה. וגם כתוב שהבחירה ניתנה לטיפשים, זאת אומרת כל מי שהבורא הביא אותו לשבת עם חכמים, ניתנה לו בחירה. אם כך, כל האנשים האחרים שלא מחפשים את החברה הנכונה הם אפילו לא בגדר של טיפשים?
כן. מי שלא מגיע לאיזו קבוצה שלומדת חכמה, קבלה, הבורא עדיין לא דאג לו, להביא אותו לסביבה נכונה.
תלמידה: אז "טיפש" זה לא לגנאי, זה עניין של דרגה.
כן.
תלמידה: אפשר להגיד שיש גם טיפש וגם חכם באדם שלומד את חכמת הקבלה?
כן, בכל אדם יש התמזגות של התכונות.
שאלה: למרות שאנחנו רוצים לשוב אל הבורא, בכל זאת הבורא עדיין מחכה לצעקה שלנו "קומה" יחסית לחיבור שלנו? האם אפשר להתרכז דווקא בקריאה לחיבור?
החיבור עוזר כנגד הכול.
שאלה: נראה שלכל בן אדם יש נטייה, למשל לכעסים, לחרדה, יש אנשים שיש להם נטייה להגיע באיחור, ולא נראה שהנטיות האלה משתנות. האם העבודה הרוחנית עוזרת לנו לשנות את זה, להפחית את זה, או להצדיק את הבורא שנתן כאלה תכונות?
העבודה הרוחנית הופכת כל רצון ורצון שיש באדם לעל מנת להשפיע. זה הכול.
תלמידה: אז איך למשל תכונה מסוימת שהיא קצת שלילית הופכת לתכונה עם נטייה להשפיע? מה קורה לאותה תכונה?
על ידי המאור המחזיר למוטב. אם אנחנו משתדלים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים לבצע בחברה נכונה וטובה, ומבקשים מהבורא, זה מה שקורה.
שאלה: לא הבנתי מה זה בחינת "קומה", מה זה אומר?
שבכל מצב יש לנו אפשרות לבקש מהבורא להתקרב אליו, ולשנות את דרכנו.
תלמידה: אז מה ההבדל בין בחינת "קומה" לבחינת "שובה"? בחינת שובה היא תוצאה מבחינת קומה?
כן.
תלמידה: לגבי זה שהבורא פיזר צדיקים בכל דור ודור. זה למעשה שהוא מפזר צדיקים בכל מצב שבו אנחנו נמצאים?
כן.
תלמידה: אז איך אנחנו בעשירייה יכולות למצוא את הצדיקים האלה בכל מצב ומצב, להתקרב אליהם, להשיג אותם?
כל חבר וחבר צריך להיות גדול בעינייך.
תלמידה: אז לעבוד על גדלות החברות?
כן. זה העיקר.
שאלה: שמעתי שאמרת שהתלמיד צריך להבין את רצון רבו, ולנסות להתקרב אליו. ההרגשה היא שיש בעבודה שני רבדים. יש את הרובד הרחב, הכללי, שמאוד ברור מה הרב רוצה, שנתחבר, שנעשה הפצה, שנבוא לשיעורים. ויש את הרמה האישית, שכל בן אדם תופס את החיים שלו מאיזו זווית, ומנסה לדייק שם את הפעולות שלו, אבל שם יותר קשה להבין מה הרב רוצה. וגם הרבה פעמים כששואלים אותך, אתה שולח אותנו ואומר, תתחברו ותבינו. אמנם אנחנו מתחברים וזה טוב, מרגישים שנכון להתחבר, אבל זה לא עונה על השאלות הפנימיות.
על איזה שאלות הפנימיות?
תלמידה: של האדם, של מה אני עושה לא נכון, איפה אני טועה, איך אני צריך לכוון את עצמי יותר נכון?
תחפשי ב"כתבי רב"ש", ו"בעל הסולם".
תלמידה: ואני אקבל שם באמת תשובות?
אם אני אגיד כן, אז ממחר אני לא אוכל לצאת מהחדר שלי.
תלמידה: לָמה? לא הבנתי.
כי אתן צריכות, במיוחד הנשים, גברים מילא, אבל אתן לחפש ב"כתבי בעל הסולם" ו"רב"ש" את התשובות.
תלמידה: אז איך עכשיו, כשאני פותחת את "כתבי בעל הסולם" ו"רב"ש", פותחת אצלי את האוזן, את כלי הקליטה?
להתפלל.
תלמידה: שְמה, מה לבקש בדיוק?
שהבורא יפתח לך את האוזן.
שאלה: רב"ש כותב פה, "וההכר, בכדי לדעת אם הוא הולך בדרך אמת, הוא, כי בזמן שהוא עוסק בצרכי גופו, אז הוא רואה שלא יעסוק בצרכי גופו יותר מכדי שהוא צריך לצורכי נשמתו." איך לברר דבר כזה?
קודם כל לברר איזה רצונות שלו הוא רוצה למלא.
תלמיד: ואם הוא רואה שהוא רוצה למלא כל מיני רצונות שפלים, שלא קשורים לרוחניות?
זה לא חשוב, העיקר לדעת איפה הוא נמצא, ולְמה הוא נמשך.
תלמיד: אז מה הוא עושה, אם הוא לא הולך בדרך האמת?
אם הוא לא עושה בדרך האמת, הוא מסתובב מיד, כמה שאפשר יותר מהר, בוחר את הדרך הנכונה, וממשיך.
תלמיד: מה הקשר בין צורכי גופו וצורכי נשמתו, מה מאפיין את צורכי גופו של מי שהולך בדרך האמת?
שהוא לא מחפש, ולא מקבל מילוי יותר ממה שהוא מקבל מלמעלה, לצורכי גופו. מה לא מובן?
תלמיד: יש בזה מנעד רחב.
לא, מי שמשתוקק לבורא אין לו כאן תפריט רחב שממנו הוא בוחר, ומדייק כל דבר ודבר. העיקר בשבילו למלא את עצמו, שיהיה לו כוח לעבוד את ה'.
תלמיד: ברור, פשוט אנחנו רואים, וגם אתה אמרת, שזה לא קשור לסגנון החיים של האדם.
בסדר, אבל בכל זאת רואים לפי האדם עד כמה הוא נמשך לרוחניות לעומת הגשמיות.
תלמיד: בעניין "שתל את הצדיקים בכל דור ודור", שפיזר את הצדיקים, כאילו הרציונל של הבורא, בשכל העקום שלי, הוא לא ברור. כי אם מסתכלים נניח על אלפי השנים האחרונות, אפילו על הגלות האחרונה, אז אתה רואה שבהתחלה יש מלא צדיקים וחכמים. המשנה, התנאים, אחר כך החסידים, והצדיקים רק הולכים ויורדים. עכשיו הדור נהיה רק יותר ויותר גרוע, והצדיקים הולכים ויורדים.
אז מה?
תלמיד: אז מה הרעיון?
הרעיון הוא שזה מתקיים לפי תכנית הבורא.
תלמיד: אבל יש פחות ופחות צדיקים.
אז מה? זה לא חשוב, אבל הבורא מסדר בכל זאת את הדברים כך שכל אחד ואחד מקבל הזדמנות להגיע לתיקונו.
תלמיד: מה החשיבות בהסברה שלנו לא רק להביא לתודעת הציבור את דרך האמת אלא גם את הדביקות באיש האמת, במורה הדרך?
אני לא יודע, לי נראה שהיום יותר חשוב להידבק בסביבה, זאת אומרת בעשירייה, זה יותר חשוב מהדביקות ברבו. אבל הסביבה צריכה להיות נכונה חזקה ואמיתית ככל האפשר.
אתם מבינים שאני לא רוצה למשוך אתכם אליי ואני ממש סובל ולא מוכן שמישהו "יתלבש" עליי. זה לא פשוט, את זה למדתי מרב"ש.
שאלה: בהמשך למה שאמרת עכשיו, נתת לנו לא מזמן עצה לכתוב יומן, זו עצה שלך שלא כתובה בספרים.
כן.
תלמידה: האם חשוב שנכבד את העצות שאתה נותן בשיעורים או שאתה נותן משקל יותר גדול למה שכתוב בספרים ופחות למה שאתה מנחה אותנו?
ודאי שמה שכתוב בספרים האמיתיים אלה דברים יותר חשובים ממה שאני אומר, ללא ספק, מי אני לעומת המחברים הגדולים. אבל בכל זאת לעת עתה, בקשר למה שאנחנו מדברים על העשיריות, על הלימודים שלנו מיום ליום, גם אני אומר לפעמים משהו.
תלמידה: חשוב שנעשה מאמץ בעשירייה ונממש את העצות האלה?
כן.
תלמידה: אמרת שהחלשים הם חסרונות עבור הצדיקים. האם התכונות הלא טובות, או החסרונות שקיבל כל אחד מאיתנו, נועדו לתיקון בעשירייה? האם לשם זה הם נועדו? לשם החברות?
כן, את כל החסרונות שיש בנו אנחנו צריכים לתקן רק על ידי חיבור בעשירייה.
שאלה:. לפי מה שכתוב אנחנו מבינים שצדיקים משפיעים על הסביבה יותר מלימוד תורה, וגם אתה אומר שהשפעת הסביבה יותר חשובה מהדביקות בך, אז אולי נחזור לתקופה של בתי הקבלה שהיו פזורים בארץ ובחו"ל, אולי זה יעזור יותר בהפצה בימים אלו?
אנחנו צריכים להשתדל לעשות מה שאפשר בזמננו לפי מה שבעל הסולם ורב"ש מדריכים אותנו לפי הכתבים שלהם, וכך נתקדם.
תלמידה: אצלם היה לימוד פרטני בסביבה קטנה.
אז מה הבעיה? חסר לך זמן?
תלמידה: אם אנחנו רוצים סביבה טובה ואנחנו מפזרים אנשים שהם תלמידים שלך באזורים שונים, האם כך תהיה השפעה? האם כך נוכל להיות עוזרי הבורא, מלאכים?
לא למדתי כך מהרב"ש.
שאלה: לא כל כך הבנתי את התשובה שנתת קודם על ההבדל בין העצות שקוראים בכתבי מקובלים לעצות שאתה נותן. יש הבדל ביניהן?
לא, אני לא חושב.
שאלה: במצב שהבורא אומר לי "שובה", שלא אעזוב את העבודה הזאת, זה אומר שאני כבר השגתי איזשהו מצב וכעת במדרגה הזו של ההבנה, כשהבורא פונה אליי ואני כביכול לא מקשיב לו, האם תוכל לפרט בבירור את המצב הזה?
אני לא יודע להסביר את זה.
שאלה: איך עלינו להתחבר ולנהל יומן? נאמר שצד שמאל של חבר אחד מתחבר לצד ימין של חבר אחר, אז איך לנהל את העבודה הזאת בעשירייה?
תתחברו, לא משנה מאיזה צד תפנו זה לזה העיקר להתחבר.
שאלה: הייתי בבית קברות בצפת בציון של האר"י, זה נקרא "בית עלמין".
כל בית קברות נקרא כך.
תלמידה: צדיקים הם נשמות, הם לא מתים, הם לא נעלמים.
זה פשוט השם, לא לשים לב לזה.
תלמיד: אבל אפשר לקחת דווקא את הכוח הזה.
אין שום כוח בנפטרים.
תלמידה: הצדיקים הרי נשארים והנשמה לא מתה.
כן, הנשמה לא מתה.
תלמידה: יוצא שהצדיקים מתרבים ולא מתמעטים, ככל שנעשים יותר תיקונים כך הכוח הזה גדל.
את עדיין קטנה כדי לדון על הנושאים האלה, עוד נדבר על זה בהמשך. לא עכשיו, עוד שנה, שנתיים.
שאלה: לפני מספר שנים שאלתי אותך במליאה שאלה ואמרת לי "מה אתה רוצה ממני, אתה הפקק". איך אני לא מפסיד את ההזדמנות הזאת?
עכשיו המצב שלך קצת יותר טוב.
שאלה: כתוב שאדם רוצה שהתורה תתלבש בו, והוא רוצה שבצורה גשמית תשרת אותו ואז היא הופכת לסם המוות. מה זה בעצם אומר שהתורה כלבוש הופכת לסם המוות?
אני לא יודע על מה אתה מדבר, צריך לראות את הטקסט בשלמותו.
שאלה: כתוב בשורה האחרונה בקטע שקראנו, "הרב יודע מתי "קומה" ומתי "שובה". כי המ"ב מסעות הוא ענין עליות וירידות, שנוהג בעבודת ה'." מה זה המ"ב מסעות?
עכשיו אנחנו לא יכולים ללמוד את זה, אבל יש דבר כזה, ארבעים ושניים מסעות, אתה יכול לקרוא את זה בתורה, אבל גם שם זה ללא הסבר.
שאלה: ישנה הרגשה שהעיקר בשבילנו, בין החברים, זה להרגיש את עצמנו כטיפשים, ואז כל הזמן להחזיק בחברים, להתפעל מהם. אבל לאט לאט הטיפש הופך להיות יותר חכם. מה אז לעשות, האם לבטל את עצמנו או לקבל את זה בהודיה לבורא?
כל הזמן לבטל את עצמך, אבל זה לא אומר שאתה הופך את עצמך לטיפש.
שאלה: האם אין דרך אחרת שהצדיקים יבינו איזה טוב ברא הבורא חוץ מלהפוך את הרשעים, את הטיפשים, לאפר תחת רגליהם? הרי זו לא אשמתם, הבורא ברא אותם כך.
"אפר תחת כפות רגלי הצדיקים" זוהי מדרגה גבוהה. את פשוט לא מבינה את זה.
שאלה: מה זה אומר רצון והשתוקקות לחכמה ולהגיע לדרגת הצדיק?
גם אני לא יודע מה זה להגיע לדרגת צדיק, נקווה שזה לא רחוק מאיתנו.
שאלה: איך לשמור על עצמי ולא לשבת במושב לצים, בין חברים, חברים לעבודה או משפחה?
הם לא לצים, לצים הם אלה שעוסקים בצורה לא נכונה בתורה. הם אנשים פשוטים, אין שום דבר מפחיד בהם, את לא מקלקלת את עצמך בזה.
שאלה: האם מימוש החלום של המורה להביא את העולם לתיקון, זאת דרך להתאחד עם המורה?
כן. להתקרב לבורא, בדרך זה להיות יותר קרובה למורה. יותר קרובה למורה זה אומר לשמוע מה שהוא ממליץ לך לעשות ולקיים את העצות שלו.
שאלה: איך לארגן את עצמנו לקבל את עצת הרב כשיש לנו חברים שנמצאים ברמות שונות בלימוד, ביכולות שונות?
זה לא חשוב, תמיד זה יהיה כך. אנחנו צריכים להיות יחד ולהתחבר כדי לקיים את מצוות הרב, הרב"ש, בעל הסולם והעיקר הבורא.
שאלה: האם זה נכון שבסביבה הרוחנית שלנו היחסים מתחילים להשתנות, כך שדרך חברים מסוימים אנחנו מקבלים תמיכה, דרך חברים אחרים אנחנו מקבלים עזר כנגדו? האם זה יכול להיות כך?
הכול יכול להיות, וכל זה נכון.
שאלה: אנחנו מאוד אוהבים אותך וכולנו מדבקים בך. איך להיות עזר לך ולא להשתמש רק בכוח שלך?
אם אתם לומדים טוב בקורסים שלי, אז אתם כבר קרובים אליי ועושים את מה שאני רוצה לראות בכם.
תלמידה: מה לעשות כדי ללמוד בצורה מסודרת כמו שאתה עשית, וליישם את הדברים יחד עם העשירייה?
יש לנו שיעורים בבוקר, בצהריים, בערב, תשתדלו לא לפספס, ואז תצליחו בכל.
שאלה: בעשירייה ביררנו את הרעיון של כתיבת יומן, ואתמול ישבנו יחד והחלטנו שכל אחת תכתוב את התחושות שלה כדי שנעשה הכנה לכתיבה הספציפית הזאת שדיברנו עליה, להשתפר בעבודת הבורא. האם זו התחלה טובה להכנה לכתיבת יומן?
תנסו. בכל זאת המאמצים הם מקרבים למטרה.
שאלה: האם "שובה אליי" זה אור חוזר?
כן.
תלמידה: האם ככל שאני אוספת בתוכי יותר חלקים, כך האור החוזר גדול יותר?
כן.
שאלה: מתי הצדיק מפסיק להתפתח? האם הצדיק צריך ליפול לחטא כדי להמשיך להתפתח בצורה נכונה?
צדיק מפסיק להתפתח רק בגמר התיקון.
שאלה: אנחנו רוצים בכל הכלי העולמי להגיע למצב של רצון אחד ומחשבה אחת, האם תוכל לעזור לנו לממש את זה?
אני עושה את זה כבר מלפני הרבה זמן.
שאלה: אנחנו בעשירייה כבר 4 שנים. כעת עולות שאלות על המקום שלנו בעשירייה, כאילו הגענו לעשירייה בטעות. האם ההרגשה היא הרגשה אמיתית?
אני לא יודע, אני לא שמעתי את השאלות עצמן.
תלמידה: המחשבה שהגענו לעשירייה בטעות, שלא בחרנו את העשירייה, האם זו אמת או שזו לא אמת?
לא יודע. אתן צריכות לברר האם אתן נמצאות אצל מורה נכון, מתפתחות בכיוון הנכון, רוצות להגיע למטרה נכונה. אתן צריכות ממש לדאוג לזה ולהבין את כול זה.
תלמידה: מה לעשות כדי להבין?
לברר ביניכן.
שאלה: אם האדם מגלה בתוכו את הלצים ועובד איתם כדי לא ליצור מושב לצים עבור החברים שלו?
עליו להתייחס ברצינות לעסק שלנו, לשמוע לחברים ולקבל ברצינות את מה שהם אומרים.
(סוף השיעור)