שיעור בוקר 24.10.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א'. עמ' 1. דף א'. חלק א'.

"צמצום וקו כולל ב' פרקים".

אני רוצה לפנות לחברים שלנו שעשו משאל ב"בני ברוך" העולמי על מה כדאי שנלמד ב"תלמוד עשר הספירות". רציתי לשמוע מה הסיכום.

תלמיד: המשאל שעשינו זה לא משהו שעשינו אותו אתמול. מה שעשינו אתמול, בדקנו מול כל השפות לראות איזה חלקים בתע"ס מתורגמים, כי התלונה שהועלתה אתמול בשיעור הייתה על זה שאין טקסט לחברים בזמן שאנחנו לומדים את חלק ח'. בדקנו מול אנגלית, מול רוסית, וגם מול ספרדית. ברוסית ואנגלית יש את החלק הראשון עד החלק השביעי מתורגמים, ובשאר החלקים יש רק קטעים מתורגמים, אי אפשר ללמוד אותם בשלימות. בספרדית יש רק את "הסתכלות פנימית" מתורגם, אבל החברים לקחו על עצמם לתרגם גם את "אור פשוט" ו"אור פנימי" של חלק א'. ולכן ראינו לנכון להתחיל מחלק שהוא מתורגם בכל השפות על מנת שלכולם יהיה את הטקסט מולם.

גם בעבר כשעשינו משאלים לגבי איזה חלק מתע"ס ללמוד, שאלנו גברים, נשים מכל הכלי העולמי, תמיד ללא יוצא מן הכלל חלק א' היה הבחירה שאיתו העדיפו להתחיל, ולכן זה החלק שכרגע נמצא בשיעור. כמובן שאפשר הכול לשנות, אם יש צורך.

תלמיד: חשוב גם לציין שהרבה חברים העירו שלא משנה להם איזה חלק ללמוד, העיקר הכוונה.

גם זה נכון. אבל בכל זאת, נתחיל מחלק א'. אני מוכן להתחיל מכל חלק שרוצים שיש לו ודאי תמיכה, תמיכה בתרגום, בהכנה.

תלמיד: עוד דבר שאמרו. שמעו ממך הרבה בשבוע האחרון שהחלק האהוב עליך הוא דווקא חלק שש עשרה, שאתה כל הזמן מדבר עליו שהוא האהוב ושהוא דווקא הטוב. ושאלו, למה דווקא אותו לא ללמוד. יותר מזה, גם ממה שהבנו מראשי שפות, שדווקא בתע"ס לא בטוח שזה הכרחי להתחשב האם יש תרגום או האם אין תרגום, כי הלימוד הוא יותר עם כוונה, וזה מה שבעצם חשוב.

אבל אם אדם לא שומע בשפה שלו מה שאנחנו לומדים, זה לא בסדר, זה לא טוב. בכל זאת, כוונה צריכה להיות על פני הלימוד. ישנם אנשים גדולים שהם יכולים אפילו בלי לדעת את השפה להשתדל מרצון הרב להיות קשורים לכולם, אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על זה.

אז מה לומדים, חלק ראשון, חלק אחרון? נלמד נגיד שלושים, ארבעים דקות כל יום.

תלמיד: נכון לרגע זה, מה שמוכן במערכות עם תרגומים זה חלק א'. אבל כמובן שאנחנו גמישים ויכולים לעבור לכל חלק.

אז פותחים חלק א' "תלמוד עשר הספירות", אני מקווה שיש לכולם בשפות עיקריות. ובמשך הזמן כשאנחנו נלמד, אנחנו נתרגם, וצריכים לבדוק שלכל שפה ושפה יש את כל התרגומים האלה, ומשיעור לשיעור כך אנחנו נלך ונכין את הספר הזה "תלמוד עשר הספירות" בכל השפות.

צמצום וקו כולל ב' פרקים

פרק א'

מבאר ענין הצמצום הא' שנצטמצם אור אין סוף ב"ה בכדי להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים. ובו ה' ענינים:

אני מתחיל כבר מדברי אר"י.

אות א'

"לפני הצמצום היה אין סוף ממלא כל המציאות

* דע כי א טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור ב עליון פשוט ג ממלא כל המציאות. ולא היה שום ד מקום פנוי בבחינת ה אויר ריקני ו וחלל, אלא היה הכל ז ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא, ולא היה ח לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכל היה ט אור א' פשוט י שוה בהשואה א', והוא הנקרא כ אור א"ס.".

* עץ חיים שער א' ענף ב'.

פירוש אור פנימי לאות א'

"צריכים לזכור, שכל חכמת הקבלה מיוסדת על ענינים רוחניים, שאינם תופסים לא מקום ולא זמן, ואין העדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר, וכל השינויים הנאמרים בחכמה הזאת, אין זאת אומרת שהבחינה הראשונה נעדרת, ומקבלת צורה אחרת, אלא השינוי האמור, הוא ענין תוספת הצורה לבד," זאת אומרת לא מה שהיה נעלם, שום דבר לא נעלם ברוחניות. ובכלל, שום דבר לא נעלם, אלא נעשה עליו כיסוי, עוד צורה, עוד צורה, עוד צורה. כמו שהיה אתמול, היום, מחר, מחרתיים יש תוספת. "וצורה הראשונה אינה זזה ממקומה. כי ההעדר וההשתנות המה מדרכי הגשמיים. וזהו כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולים של זמן ומקום חילוף ותמורה, אשר המחברים השתמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שרשיהם העליונים. ולפיכך, אתאמץ לפרש כל מלה ומלה בצביונה הרוחני, המופשט ממקום ומזמן ומתמורה. ועל המעיינים מוטל, לחקוק היטב בזכרונם את פירוש המלות ההן, כי אי אפשר לחזור עליהן בכל פעם.".

קריין: שוב. "אור פנימי" מההתחלה.

פירוש אור פנימי לאות א'

"צריכים לזכור, שכל חכמת הקבלה מיוסדת על ענינים רוחניים, שאינם תופסים לא מקום ולא זמן, ואין העדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר, וכל השינויים הנאמרים בחכמה הזאת, אין זאת אומרת שהבחינה הראשונה נעדרת, ומקבלת צורה אחרת, אלא השינוי האמור, הוא ענין תוספת הצורה לבד, וצורה הראשונה אינה זזה ממקומה. כי ההעדר וההשתנות המה מדרכי הגשמיים. וזהו כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולים של זמן ומקום חילוף ותמורה, אשר המחברים השתמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שרשיהם העליונים. ולפיכך, אתאמץ לפרש כל מלה ומלה בצביונה הרוחני, המופשט ממקום ומזמן ומתמורה. ועל המעיינים מוטל, לחקוק היטב בזכרונם את פירוש המלות ההן, כי אי אפשר לחזור עליהן בכל פעם.".

אני מקווה שהשאלות הן במקום ולא סתם, כי אפשר לשאול מכאן ועל כל החכמה, אלא על מה שכתוב כאן. צריכים להיות אחראים על ההשתתפות בחומר.

שאלה: בכל זאת, יש מקום ללימוד של מושגים. אני מרגיש את העניין הזה כאן.

בדרך נלמד.

שאלה: למה הוא מתייחס כשהוא אומר על הצורה הראשונה?

הצורה הראשונה היא רצון לקבל שהוא מתגלה ומתחיל לקבל על עצמו כל מיני שינויים.

שאלה: בעל הסולם כותב שהמצב הראשון לא נעלם אלא לובש צורה חדשה כשמתווספת אליו צורה חדשה.

מסכים, שינויים בעל מנת להשפיע שהרצון לקבל מקבל.

שאלה: מה ההבדל בין הנבראים לבין המצב?

זה רק דרגות של הרצון לקבל.

שאלה: איך להחזיק בזה שמדובר בדיוק ובשינוי של אותו המצב האחד, ולא לתפוס את זה כאילו שכל פעם זה משהו חדש וצורה חדשה? איך לא לאבד את השרשרת?

אנחנו צריכים להבין שכל השינויים הם באיכות, באיכות של הרצון לקבל שמשתנה. שום דבר חוץ מזה לא קורה. הרצון לקבל משתנה באיכותו, זאת אומרת בכוונה שלו, או על מנת לקבל או על מנת להשפיע ובכמה שיש, אבל הוא נשאר בעצמו כמו שהוא, רק משתנה לפי השימוש שבו בגודל ובאופי, אבל זה אותו הרצון לקבל כמו שהבורא ברא.

לכן לזה אנחנו צריכים כל הזמן להיות מכוונים. אנחנו מדברים רק על הרצון לקבל, זה כל החומר של הבריאה, ואיזה שינוי הוא מקבל על ידי העבודה שלנו, על ידי זה שאנחנו מושכים אליו את המאור המחזיר למוטב.

שאלה: מהי צורה פשוטה ומהי השפעה פשוטה בפסקה א'?

אנחנו עוד נברר. "צורה פשוטה" זה נקרא אור עליון פשוט, רצון לקבל פשוט שעדיין לא קיבל על עצמו שום שינויים.

שאלה: תוספת צורה שהוא כותב עליה, איפה זה מורגש אם זה אור פשוט?

תוספת צורה, זאת אומרת שינוי בכוונה על מנת להשפיע.

שאלה: כתוב "ההעדר וההשתנות המה מדרכי הגשמיים. וזהו כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולים של זמן ומקום חילוף ותמורה". איך אני יכול לתפוס את זה יותר טוב, אם אני לא יכול לקלוט את מה שבעצם הוא אומר?

תשתדל, שכל השינויים הם באיכות של הרצון, בכמה שהוא משתנה לכיוון ההשפעה.

שאלה: מה זה אומר שכל החלל מלא באור?

אני לא יודע איפה זה כתוב כאן שכל החלל מלא באור.

תלמיד: כתוב "אלא הכל היה ט אור א' פשוט י שוה בהשואה א', והוא הנקרא כ אור א"ס.". זה בסוף קטע א'.

נכון. מה השאלה, איך זה יכול להיות? כל החלל זה כל הרצון לקבל שהבורא ברא, ומלכתחילה איך הוא ברא אותו ומילא אותו בכל אור אין סוף. זה המצב שמלכות דאין סוף מלאה באור, לפני שהיא מרגישה בושה, לפני שהיא עושה צמצום.

שאלה: אם אין זמן, אם אין מקום, איפה אני מתאר את מה שכתוב פה?

בדמיון שלך, איפה עוד, אם זה לא נמצא בגשמיות. הגשמיות היא לפניך, אתה מתאר אותה גם בדמיון שלך שזה נמצא, זה גם נקרא העולם המדומה, אבל כך אתה מדמה אותו. אז מהדברים האלה אתה לא יכול לעשות מהם כלום, שום דימוי, ולכן בינתיים כך תתאר לעצמך, שבמקום כל מה שאתה מתאר זה דווקא נמצא, וכל היתר זה נקרא המדומה.

שאלה: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים", מה זה טרם? איך אפשר לתאר מצב של טרם, אם הוא עוד לא התגלה עדיין, הוא עוד לא נברא?

אנחנו לא יודעים. אבל טרם זה לפני. שיש התפשטות מהמצב הזה, כמו שאנחנו עכשיו מדברים, התפשטות הדרגתית, עד שמגיעים לנבראים ונעשים. הוא כותב על זה אחר כך, שזה ארבעה עולמות שיוצאים מעולם אין סוף.

שאלה: אמרת לדמיין. כמו שמקובלים לקחו לשפת הענפים מהעולם שלנו, אפשר לקחת מהעולם שלנו איך לדמיין את החיבור. לדוגמה, אני רוצה לדמיין את כולם מחוברים, אז אני מדמיין מים, שכולם מחוברים, הכול אחד, כי מים אי אפשר לחתוך לחלקים. אפשר לקחת דימויים מהעולם שלנו?

אני לא יודע מה להגיד לך. תנסו מה שאתם חושבים. אבל הכי טוב זה לא לקשור עם העולם הזה, אלא פשוט מחובר, מחובר. מנותק, מנותק. כך לתאר אותו.

תלמיד: הכול אחד כזה?

כן.

שאלה: כתלמיד חדש, איך אני יכול להתגבר על הגבולות הגשמיים האלה?

אתה הולך יחד איתנו ומפעם לפעם משתדל לחשוב בצורה יותר מופשטת, שזה לא קורה בעולם שלנו, אלא זה קורה בין כוחות פיזיים. כמו במגנט, שדות מגנטיים, כמו שדות. הכי קרוב לזה זה שדות. שדה של רצון לקבל, שדה של רצון להשפיע, כוח שנמצא באוויר. אולי מזה יהיו פחות טעויות בגשמיות.

שאלה: הצורות הרוחניות מתגלות במידה שבה מידמים להן. איך מקבלים חיסרון לצורות החדשות?

רק מתוך חיבור בינינו, חוסר חיבור בינינו, אנחנו מקבלים חיסרון לצורות רוחניות.

שאלה: בגלל שאנחנו מתחילים ממש מהתחלה, אולי כדאי לתת הסבר לתלמידים החדשים על דברי האר"י למעלה, ואחרי זה על הביאור הפנימי, כי זה ממש כל אות, א', ב', על מילים ספציפיות, בעל הסולם פירש מילים ספציפיות?

בינתיים הוא לא אומר על זה, הוא נותן הקדמה. כשאנחנו נלך הלאה, יכול להיות שמה שאתה אומר זה לעניין.

תלמיד: פשוט היו שאלות ממש על מילים ספציפיות מתוך אות א', שקראנו של האר"י.

עכשיו למדנו אות א'. אנחנו קוראים למעלה באר"י, "טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים", זה מה שהוא אמר. מה זה נקרא טרם? שעוד לא היו שום צורות, רק רצון לקבל שעליו האור פועל. זה בעצם "טרם שנאצלו הנאצלים", ואז היה אור עליון ממלא כל המציאות. תכף זה יהיה בהסברה הרחבה.

אני מקבל את כל הטענות שלכם, אבל אתם צריכים יותר נכון להשתתף. אני לא יכול להתעכב על כל מילה ומילה לפי כמה שכל אחד ואחד חושב שצריך להיות. ואני לא יכול לשרת כך כל אחד ואחד, כי אחרת אנחנו לא נצא מהדף הראשון של הספר. אז בבקשה תהיו קצת יותר יצירתיים.

שאלה: אחרי צמצום א', מה קורה לנברא, לרצון לקבל בקונטקסט של שתי הכוונות על מנת לקבל, ועל מנת להשפיע?

אני עוד לא יודע שיש כוונות על מנת לקבל ועל מנת להשפיע, אני עוד לא יודע שיש צמצום א'. שום דבר מזה אני לא יודע. ולכן אני לא מבין מאיפה אתה לוקח את זה. אנחנו התחלנו ספר שהוא לא מדבר על זה בכלל עדיין. אם בצורה כזאת תשאלו, אני בכלל אסגור את הספר ולא אלך ללמוד הלאה. אתם צריכים ללמוד מה שאנחנו עכשיו לומדים.

24:22

נורית ס

חלק 3

24:32

שאלה: אם הצורה הראשונה של הרצון לא משתנה, או לא נעלמת, מה זה אומר להחליף משהו ברוחניות לצורה חדשה, שונה?

הצורה של הרצון כן משתנה. אין מה לעשות. אלא הרצון בעצמו לא משתנה, הוא רצון לקבל. אבל מקבל על עצמו כל מיני צורות, כוונות, ועל זה אנחנו מדברים. הרצון לקבל נשאר כרצון לקבל, אבל הכוונה עליו איך משתמשים בו, משתנה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. ואז הוא מגיע מצורה ההפוכה מהמאציל לדומה למאציל. זה כל השינויים שישנם ברצון לקבל שנברא.

שאלה: בשורה האחרונה של האור הפנימי כתוב, שעל הלומדים מוטל לזכור את המשמעות של המילים ולהבין אותם?

כשאנחנו נלמד אחר כך את "תלמוד עשר הספירות", אתה תצטרך לזכור הרבה דברים. אבל בעצם מתוך זה שלומדים, כבר אתה זוכר אותם ומבין אותם. זה יתגלה. עכשיו בינתיים אתם לא צריכים כלום.

שאלה: מה הכוונה ל"צורה נוספת"?

היתה צורת רצון לקבל מסוימת, כי הרצון לקבל סך הכל כאן נמצא ומשתנה. אז הרצון לקבל השתנה ובמקום רצון לקבל קודם, נעשה רצון לקבל חדש. קודם אני רציתי לשתות כוס קפה, ועכשיו אני רוצה לשתות כוס תה. זה נקרא שיש צורה חדשה של הרצון לקבל.

שאלה: הוא מדבר פה על יסוד מאוד חשוב ביחס ללימוד. שרק איכות הרצון לקבל משתנה, אופן השימוש בו. הוא מדגיש שזה ממש קושי למתחילים. כאילו שהוא צריך איזה יחס מסוים למצבים שהוא עובר. למה ההבחנה הזו כל כך חשובה בהתחלה?

כי אתה צריך לתפוס את עצמך, ולהגיד "אני רצון לקבל". רצון. אני בתוך הרצון שלי מרגיש את העולם, את כל המציאות. אני רוצה עכשיו בתוך הרצון לקבל שלי, להרגיש את המציאות האמיתית, איפה אני נמצא. וגם את המציאות נצחית, מציאות שלמה. אני רוצה לדעת באמת איפה אני נמצא, ומי אני, ומה זה סביבי. אני כל זה רוצה לדעת. איך אני מגיע לזה? אני חלק מהמציאות הזאת. אז חכמת הקבלה מסבירה לך איך לקבל נכון, להרגיש, לתפוס נכון את המציאות שאתה בה.

תלמיד: הוא מדגיש שרק האיכות משתנה.

הרצון לקבל לא נעלם, ולא משתנה, ממש בצורה שהוא רצון לקבל. אלא הוא משתנה רק באיכותו. הופך להיות מעל מנת לקבל, לעל מנת להשפיע. זאת אומרת, הוא הופך להיות מהפוך מהמציאות, איפה שהוא נמצא, לדומה למציאות שהוא נמצא. ואז לפי הדימוי שלו להמציאות, הוא מתחיל להרגיש אותו .זה נקרא "מגלה את העולם העליון".

תלמיד: אז כשאדם לומד את חכמת הקבלה, בעצם משתנה לו היחס לרצון לקבל שלו, לטבע שלו, איך שהוא תופס את המציאות?

הרצון לקבל שלו משתנה, הוא עושה עליו צמצום, מסך, אור חוזר, ומתאים אותו לעל מנת להשפיע. ולפי זה הוא מרגיש את המציאות האמיתית, סביבתית, שבאמת היא כולה עולם עליון, היינו רצון על מנת להשפיע, והוא נקרא הבורא.

תלמיד: למה זה כל כך קריטי שהוא מדגיש שזה כל הקושי למתחילים, מה אפשר לפספס פה ביחס?

כי אם אתה לא מסדר את עצמך ביחס כזה למציאות, אז אתה לא תלמד נכון, אתה לא תגלה שום דבר, אתה לא תדרוש שינויים מעצמך. כל הכיוון שלך לא יהיה נכון.

שאלה: האר"י כותב בדף השני, "אויר ריקני וחלל, אלא היה הכל ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא," האם יש כמה סוגי אור, מה זה נקרא אור פשוט?

כך הוא כותב, אבל עדיין לא מסביר. תצטרך להמתין בסבלנות. על זה אני לא יכול לענות, יש כאן הרבה מילים אחרות, שאני לא אלך לברר אותן עכשיו, כי אז אני אצטרך לגמור את הספר כולו.

שאלה: איך אדם יכול להימנע מאיזו אגרסיה כלפי הצורה הקודמת, ולהתפתח לקראת הצורה החדשה?

אם הוא נמצא בקבוצה נכונה ולומד, אז ודאי שהוא עובר כל מיני מצבים. הוא מרגיש עד כמה האגו שלו רוצה לשבור את הכול ולשרוף את הכול, ולקלקל את הכול, כי הוא פועל ממש מחוסר סבלנות. זה הכול בסדר, נכון, ככה זה מתגלה אצלנו. אבל לאט לאט, לאט לאט, אנחנו מתחילים להרגיש שזה הכול תלוי בנו. ואם אנחנו נתייחס לזה בסבלנות, בקפדנות, בצורה נכונה, אנחנו כן נוכל לתקן את הטבע שלנו.

אין מה לעשות, אנחנו נמצאים תחת הכוח העליון והכוח העליון הזה כמה שהוא פועל, פועל. אתה לא יכול שום דבר לעשות, רק להתאים את עצמך אליו. זה מה שניתן לנו. אתה לא יכול לשנות את הכוח העליון, אלא אתה יכול לשנות את עצמך, בהתאם לכוח העליון. וכל פעם הכוח העליון משתנה כלפיך, כדי להזמין אותך להתפתחות. ואתה תצטרך להתאים את עצמך אליו, וכך אתה מתפתח.

שאלה: איכות הרצון משתנה, מה נשאר נצחי ולא משתנה?

רצון לקבל, בצורה כמו שהבורא ברא אותו, שלא היה במציאות קודם שנברא. אבל אחרי שהבורא ברא אותו, הוא נשאר. מה שנמצא בנצחיות זה רק האור העליון, שזה הבורא, הופעת הבורא כלפינו, זה שייך לנצחיות. אנחנו רוצים להתחבר לאור העליון, בהשתוות הצורה. זה אפשר לעשות עימו, ואז אנחנו כך גם מגיעים לקיום הנצחי, כמו האור העליון. כי כל המחובר לשלם, שלם.

שאלה: איך לתפוס יחס נכון לתפיסת המציאות?

לאט לאט, אתה תשתדל יחד עם כולם ללכת, וכך תתפוס.

שאלה: האם הדרך להסכמה היא דרך הודיה?

הודיה זה כבר אחרי ההסכמה.

תלמיד: ההודיה היא אחרי ההסכמה, או לפני?

הודיה זה אחרי הסכמה. איך אתה יכול להגיע להודיה אם אתה לא מסכים?

תלמיד: אני מודה מלא לשמה, ועד שאני מגיע להסכמה.

אנחנו נברר את זה בדרך.

תלמיד: שמעתי שכל פעם הכוח העליון משתנה כלפיך, כדי להזמין אותך להתפתחות, ואתה תצטרך להתאים את עצמך אליו. אז מה זה שהכוח העליון מזמין אותי להתפתחות ומה פעולות ההתאמה שלי?

הכוח העליון מעורר בך חיסרון במצב הנוכחי, ואתה צריך לאתר מה צריך להיות השינוי, מתוך שאתה מרגיש שחסר. ואתה צריך לסדר את החיסרון הזה, שהוא יהיה בדיוק נכון להתאמת יתר לכוח העליון, לעת עתה, ולבקש מהכוח העליון את כוח השינוי בך, כוח התיקון, ולתקן את עצמך להיות יותר מותאם לכוח העליון, וכך להתקדם. כל פעם בצורה כזאת אתה תתקדם.

אתה תרגיש כלפי הכוח העליון איזה חסרונות, אתה צריך לאתר את החסרונות האלה, שהם יהיו בעל מנת להשפיע. אתה צריך לבקש מהכוח העליון שיהיה לך כוח על מנת להשפיע, ולסדר את הרצון שלך עם הכוונה על מנת להשפיע, לעשות פעולה, וכך להצטרף לכוח העליון.

שאלה: האם אפשר את האיחוד, את החיבור בינינו, גם לתאר כשדה הכוח?

כן, החיבור בינינו זה שדה כוח. נכון.

קריין: אור פנימי, בטור א' למטה.

אות א' קטנה, מבארת בדברי האר"י למעלה את המילה "טרם" שנאצלו הנאצלים.

"א) צורת הזמן הרוחני נתבאר היטב לקמן בהסתכלות פנימית בסופו בד"ה עוד".

קריין: אות ב' קטנה, מבארת "אור עליון פשוט".

"ב) היינו האור המתפשט מעצמות הבורא יתברך. ודע, שכל השמות והתוארים הבאים בחכמת הקבלה, אינם ח"ו בעצמות הבורא ית', אלא רק באור המתפשט מעצמותו ית', אמנם בעצמותו ית', אין לנו שום מלה והגה כלל. כי זה הכלל, כל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם. וזכור זאת ואל תכשל."

קריין: אות ג' קטנה, מבארת "ממלא כל המציאות".

"ג) ולכאורה תמוה מאוד, הלא המדובר כאן הוא בטרם שנבראו העולמות, וא"כ איזו מציאות ישנה כאן, אשר אור העליון צריך למלאותה. והענין הוא, כי כל העולמות וכל הנשמות שישנם והעתידים להבראות עם כל מקריהם עד לתכלית תיקונם, הנה הם כולם כבר כלולים בא"ס ב"ה, בכל תפארתם ובכל מלואם. באופן, שיש לנו להבחין ב' עיקרים בכללות המציאות שלפנינו. עיקר א': בבחינת מה שהם קבועים וקיימים בא"ס ב"ה בכל שלימותם ותפארתם." בצורה פוטנציאלית, "העיקר הב': כמות שהם ערוכים ומשתלשלים ומתחדשים לפנינו מאחר הצמצום הא', בחמשה העולמות המכונים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כמ"ש להלן. וז"ש הרב, אשר אור העליון הנמשך מעצמותו ית', היה "ממלא את כל המציאות" דהיינו כללות המציאות שבעיקר הא', מבחינת מה שהם ערוכים וקיימים בא"ס ב"ה שמטרם הצמצום. ומשמיענו שאור העליון היה ממלא אותם לגמרי עד שלא נשאר בהם שום מקום פנוי, שיהיה אפשר להוסיף בהם שלימות ותיקון כל שהוא (ועי' היטב בהסת"פ כאן)." זה נקרא שהיה ממלא אותם בצורת אין סוף. זאת אומרת, כל הרצונות מלאים בכל מה שהם רוצים, והמצב הזה נקרא אין סוף. זאת אומרת, אין גבול למילוי. כל הרצונות, כמה שהם רוצים, מקבלים מילוי, זה נקרא עולם אין סוף. זה מה שרב"ש היה אומר. אם יש לי כוס, אז אם הכוס מלאה עד הסוף, זה נקרא אין סוף. לא חשובה הכמות, גדולה או קטנה, זו איכות, עד כמה המקום הזה נמצא ללא חיסרון של מילוי.

כך למדנו את הדף הראשון מ"תלמוד עשר הספירות", ויכולים כך להמשיך, בבקשה, אם אתם רוצים. אם כל יום נעבור לפחות דף אחד, אז סך הכול, תוך כמה שנים אנחנו נסיים את "תלמוד עשר הספירות", אין שום בעיה. יש כאן אלפיים דפים נגיד, פחות או יותר, אז לחלק ל-360 יום, זה לא נורא, נגיד שש שבע שנים. זה בסדר, כך נלמד. אפשר אולי יותר.

שאלה: למה כל פעם שקוראים את האות הזאת, פתאום אני מרגיש כאילו מטפטפים לי מים על הנשמה, וכאילו כל כך הרבה רגש וכל כך הרבה אהבה יש באות הזאת?

הוא עדיין לא נוגע להבחנות פרטיות, אלא מדבר בצורה כללית, לכן אתה כך מרגיש.

שאלה: מרגיש לי כל פעם שאחרי חושך של אלפיים שנה, האר"י בא וכתב את זה, ואיכשהו זה השתלשל והגיע עד אליך, ואתה מתרגם לנו, ומלמד אותנו את זה, זה איזשהו נס כזה.

כן, זה באמת נס שאנחנו קבלנו את זה מלמעלה, שבא האר"י הקדוש, ודרך בעל הסולם, מסביר לנו על תחילת הבריאה.

תלמיד: האם אחרי שהעשירייה מתחברת ומרגישים חיבור אחד, זה כמו שמרגישים כשקוראים את האות הזאת בהתחלה?

לא, מרגישים הרבה יותר, הרבה יותר. כשמתחברים, ודרך החיבור בינינו מרגישים, אז מרגישים ממש מה שהוא כותב. אולי במידה קטנה יותר ודאי, לא כמו שהאר"י ובעל הסולם, אבל בכל זאת אתה מרגיש את זה.

נקרא את כל אות א'.

קריין: דברי האר"י, אות א'.

אות א'

"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא היה הכל ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא, ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשואה א', והוא הנקרא אור א"ס."

שאלה: כשאתה אומר שאין סוף מלא באור, באיזה רצון מדובר, רצון לקבל או רצון להשפיע?

לא הבנתי את השאלה. אור אין סוף זה נקרא שהוא קיים בכלי שיכול לקבל אותו בלי שום הגבלה. בלי שום הגבלה. זאת אומרת הרצון והמילוי הם לא מנוגדים זה לזה ואז האור ממלא את הכלי עד הסוף, כמה שהכלי מסוגל ורוצה לגלות אותו. זה נקרא "אין סוף". אם רציתי קודם לשתות כוס מים וקיבלתי כוס מים ואני עכשיו ממש שבע מזה אז נקרא שאני נמצא במצב האין סוף, כי אין לי גבול, אני לא רוצה יותר, זה מילא אותי עד הסוף. המצב הזה נקרא אין סוף. וכך בכל רצון ורצון אנחנו יכולים לדבר.

אבל כאן אנחנו מדברים על מצב שנמצא בבריאה, שכל הרצון לקבל שהבורא ברא הוא ברא אותו ומילא אותו באור אין סוף, באור שאין גבול, שהוא ממלא את הרצון כמה שהרצון רוצה. והרצון שמתמלא באור הזה כמה שהוא רוצה הוא מגלה שהרצון נמצא בכל זאת בשינוי מהאור, כי האור כולו רוצה להשפיע, רוצה למלא אותו, והאור רוצה לקבל וליהנות ממנו, מהרצון. ואז הרצון לקבל שקיבל כזה מילוי הוא כבר מתחיל להרגיש את עצמו שהוא לא מלא במאה אחוז כמו שהרגיש בראשונה, אלא שיש לו חסרונות שהמילוי רוצה לתת לו והוא רוצה ליהנות מהמילוי, שהם הפוכים, ואז מתחילה כבר להתפתח מזה כל הבריאה. ככה זה.

שאלה: האר"י פותח את האות ב"דע לך", איפה אני צריך להרגיש את ה"דע לך" הזה?

הוא אומר "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים.." וכולי וכולי. "דע", זאת אומרת תדע שזה ככה. זהו. איפה אתה תקבל אני לא יודע. אנחנו לומדים מה שהוא כותב ולא על הרגשות שלך. אתה תדאג לרגשות שלך, להיות כמה שיותר דבוק למחבר.

שאלה: בתחילה הוא כתב שהעניינים הרוחניים לא תופסים מקום ולא זמן. בסוף, לפני אור הפנימי, הוא אומר שלא נשאר בהם שום מקום פנוי. מה זה המקום?

רצון. מקום זה רצון.

שאלה: מה זה נאצלים, מה זה טרם שנאצלו הנאצלים?

נאצלים, נבראים, נעשים, יש לזה כל מיני כינויים, בקיצור זה מה שיוצא מהכוח של הבורא שרוצה לברוא משהו מחוצה לו. אז מה שברא מחוצה לו, יש להם כל מיני צורות ושמות.

תלמיד: אנחנו זה הנבראים?

אתה לא נברא. אתה לא נקרא שקיים. כי קיים יכול להיות מי שנמצא בתפיסה חופשית, פרטית, עצמאית, שנמצא מחוצה לבורא. אתה לא נמצא במחוצה לבורא, אתה משהו, איזה רצון מאוד מאוד קטן, פרימיטיבי, אבל שהוא נמצא בכל השליטה של הבורא ולכן אין לך שם בפני עצמך, אתה לא נקרא נברא. נברא נקרא מי שנמצא, שיכול להיות כביכול מחוצה לבורא. יש בורא ויש נברא, אתה לא נברא, אתה קיים אך ורק בתוך הרצון של הבורא, אם אפשר להגיד שקיים. כי כל מה שאתה עושה בינתיים, הכול לפי מה שהבורא מכתיב לך לעשות, ולכן איך אתה יכול להיקרא בשם נברא, שאתה הפוך ממנו, שונה ממנו? אתה לא שונה ולא כלום, מה שהוא חושב כך אתה חושב, מה שהוא עושה עלייך כך אתה עושה. לכן אין לך שום בחירה חופשית, אתה לא חופשי ולכן אתה לא נברא.

שאלה: יכול להיות מצב שאני אקרא נברא יום אחד?

לזה אנחנו צריכים להגיע. אם אתה תרצה להיות כמו הבורא, לפחות באיזו מידה קטנה, במידה הזאת אתה תקרא נברא. רק במידת כוח ההשפעה שאתה תרכוש, במידה הזאת אתה תקרא נברא. כי כוח הרצון לקבל שיהיה לך ושתגלה זה לא נברא, זאת אומרת זה לא נברא עצמאי, זה הבורא ברא. מה שאתה תעשה על הרצון לקבל שלך ותעשה ממנו משהו עצמאי כמו הבורא, החלק הזה יקרא נברא. בינתיים אתה לא קיים.

קריין: אנחנו רוצים לעבור ולשמוע על התרשמויות של חברים לא דוברי עברית בנוגע ללימוד התע"ס.

כן, בבקשה.

שאלה: דיברנו על זה שצריך טקסט מתורגם כדי ללמוד, אז יש חברים שאומרים שגם מספיק תרגום סימולטני בזמן הלימוד כדי ללמוד תע"ס ולאו דווקא חובה שיהיה טקסט. רציתי לשאול מבחינת הגישה ללימוד, האם החבר חייב שיהיה מולו את הטקסט או מספיק לו לשמוע תרגום סימולטני בזמן השיעור?

תראה, בכל זאת אם הוא ירצה לחזור עליו, ללמוד אותו לבד, ללמוד אותו עם החבר, אז חייב להיות טקסט לפניו, בעברית זה ישנו, ובשפה שלו. נגיד הקבוצה התורכית רוצה ללמוד את תע"ס באמצע היום, אז אי אפשר, הם צריכים טקסט גם בעברית וגם בתורכית וגם לשמוע בעברית ובתורכית. אין מה לעשות. כל שפה ושפה צריכה לדאוג כך לעצמה שיהיה לה את זה. אני לא חושב שזו בעיה. אנחנו מתקדמים לאט לאט, דף, דף וחצי, כמה שביום, אני לא חושב שזו בעיה שיכינו לעצמם יום יום את התרגומים, בסדר כזה, כך שבסופו של דבר אם בעזרת ה' נסיים את כל "תלמוד עשר הספירות" אז הוא יהיה כבר מוכן בכל השפות שלנו.

תלמיד: כן. בספרדית עושים את זה. על בסיס יומי הם מתרגמים כדי שיהיה לחברים. אז פשוט באותה גישה, אם נלמד איזשהו חלק אחר, והרי אנחנו לא קוראים הרבה אותיות ביום, אז גם פה אפשר ללמוד חלק מסוים וכל יום יהיה תרגום של אותו חלק שנלמד.

לא חשוב איפה זה, יש תרגום, אין תרגום, באיזו שפה, מה שאתם רוצים, אבל אני ממליץ שאתם תלכו יחד באותו קצב איתנו שנתקדם בלימוד התע"ס ואתם תכינו מיום ליום ותעמידו את זה בארכיון ובכל מקום. אז באמת יהיה לנו הדבר הזה לברכה, נכין את זה לכל האנושות. למרות שמשיגים מה שאנחנו לומדים רק על ידי חיבור בינינו ועל ידי קיום התנאי ואהבת לרעך כמוך. אז נקווה שמזה אנחנו נגיע ואז נגלה מה שכתוב בספר.

שאלה: רציתי לשאול אם אפשר לקרוא בבקשה את אות קנ"ו בעמוד 43 בהקדמה לתע"ס. אם זה אפשרי זה נראה לי מתאים.

זה המון, עכשיו אנחנו כבר לא נוכל. אבל אפשר אחרי הצהריים, תשמור ותזכיר לנו.

(סוף השיעור)