נקודות מרכזיות משיעור צהריים – 24.12.23:
בכי הוא חלק מהתפילה, כשהאדם מרגיש שאין לו יותר מה להגיד, אין לו מילים ואין בכוחו לשכנע את הבורא שיעזור לו, אז הוא מתפרץ בבכי.
כשאדם מתפרץ בבכי ומתחנן, לא נשאר אלא לשמוע בקולו ולתת לו את מה שהוא מצפה לו כל כך.
אתם עוברים יחד את השערים, לכן אין מה לבכות כל אחד בנפרד, אלא מספיק שביניכם יש כאלה שבוכים בקלות ויש כאלה שמבטאים את עצמם אחרת.
העשירייה יכולה לפתוח שער, אבל אתה לא, כי השער סגור בפניך.
איך לפתוח שער לחבר? בתפילה. אם כל החברים, כולל החבר, מבקשים עבור חיסרון אחד, השערים נפתחים. יכול להיות שגם לבד הוא יפתח את השער, אבל עם כולם הוא בטוח יפתח.
כולם יחד צריכים להשתדל להתקרב זה לזה, לפנות לבורא מתוך הלב הכללי של הקבוצה ואז בטוח תקבלו תשובה.
מורכב להתפלל לבד, למרות שצריך, כמו שקוראים במאמר. בכי טוב הוא כשכל החברים בקבוצה מבקשים יחד איתך, בשבילך - העיקר שאתם פונים לבורא.
יש עשרות שערים, אבל השער העיקרי הוא שער הדמעות, כשלאדם לא נשארת שום הזדמנות או אפשרות אחרת מלבד לבקש מהבורא. הוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא בטוח שהוא לא מוצלח, ששום דבר לא יכול לעזור לו, אז הוא מתפרץ בדמעות והבורא פותח לו את השערים.
מה לבקש כשאתה מרגיש שאתה נכשל? תבחן מה הכרחי עבורך ועל זה תבקש.
במקום שהחיסרון גדול יותר, שם על האדם לבכות.
ראשית היא יראת ה'. זה לא סתם פחד, אלא גם יראת כבוד וגם התרגשות פנימית והרגשה כוללת של הבורא בכל תכונותיך שמובילה אותך לקשר עימו.
במצב של "טוב לי מותי מחיי", יש לך בטוח חיסרון גדול ואתה מבקש מכל כולו.
דווקא כשאדם רוצה לבכות, הוא מתרחק מכולם ונכנס למקום שלא רואים אותו ושם הוא בוכה.
מה הכוונה הרצויה בעיני הבורא? כשהאדם מרגיש שאין לו כוחות כדי להתגבר על המחסום שהבורא יצר לפניו והוא מבקש ממנו שיבטל את המחסום הזה.
כמובן שאחרי הבכי והמענה, האגו גדל יותר כדי שתבכו עוד ועוד עד שתיווכחו לדעת איזה אגו יש בכם באמת ותתחילו לצעוק, לזעוק ש"זהו, אני לא יכול יותר!", ואז הבורא יתקן אתכם.
הכאב והדמעות הם לא על מה שהבורא שולח לנו אלא מתוך הרצון להשיג קשר עימו ולא יכולים.
דמעות במובן הרוחני הן הרגשת חוסר כוחות.
אני לא אדם שבוכה, מה עליי לעשות? לתאר לעצמך דבר שאתה מאוד רוצה ולא נותנים לך.
האם עלינו לבקש מהבורא שיפסיק את המלחמה? לא, אנחנו לא צריכים לבקש את זה, אלא לבקש רק חיבור.
בכל פנייה ובקשה שלנו לבורא עלינו לבקש ממנו את הדבר העיקרי: שיהיה לנו קשר איתו דרך העשירייה.
את הבורא מעניין כל מצב ומצב שכל אדם ואדם עובר לפני גמר התיקון, כי הוא עוזר לכל אדם לעבור את כל השלבים עד שהוא מביא אותו לגמר התיקון.
האם ניתן לשתף את העשירייה בדמעות? בעיקרון כן, אין איסור על משהו, אין שום דבר שהאדם צריך להסתיר מהחברים שלו.
"בזמן שהאדם בא לכלל הסתרה, אז תבכה נפשי". כלל הסתרה היא ההסתרה הכי גדולה, הסתרה על הכול, על הדרך ועל המטרה. הוא פשוט מרגיש כמת. אם האדם לא מגיע לכלל הסתרה הוא לא יכול להגיע לצורך אמיתי לעזרת ה'.
דרך שערי הדמעות עוברים לגן עדן.