שיעור בוקר 26.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "חיים בעשירייה" - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: הכנה לכנס "חיים בעשירייה" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 5.

"מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בליבו, להחברים, מטעם כי בזה הגילוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועוז, מטעם שכוח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.

נמצא לפי זה, במקום שיש לו כוח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים."

(הרב"ש. מאמר 2 "בעניין אהבת חברים" 1984)

שאלה: אני קורא את הציטוטים של רב"ש שמונחים מול עיניי כבר זמן רב ואני מרגיש כאילו היה לי צעצוע בבית ועכשיו סוף סוף גדלתי ואני מתחיל להבין איך הוא פועל, איך לשחק בו. העשירייה שלנו נפגשה אתמול והתחלנו באמת לדבר על אהבת חברים, לדבר עד כמה אנחנו אוהבים זה את זה, ממש לדבר בשבח החברים, ונוצרה ממש מין שלהבת כזו שעולה מאליה וכל אחד ממש הרגיש כוח מאד גדול, בדיוק כמו שכתוב פה. ואנחנו גם קיבלנו זכות לקחת חלק בכנס כעשירייה ולהכין את החברים לשיעור הראשון.

אני מבקש לדעת מה הסדר הנכון? האם קודם כל אנחנו צריכים לעורר באופן כלשהו את חשיבות הבורא, כי יש פה כוח שאסף אותנו ויש לו אולי ציפייה מאיתנו, או בעצם להתחיל לעורר אהבה בין החברים ומתוך האהבה הזו אולי אנחנו גם נגלה את הכוח הזה? כלומר, מה קודם למה כשאנחנו מכינים את עצמנו למפגש?

מתחילים הכל מלמעלה, ולכן קודם כל אנחנו צריכים לממש את רצון העליון, ואז פחות ופחות עד שמגיעים לרצון שלנו, ולרצון שלנו כבר אין מה לעשות. אם היינו מסדרים את כל הרצונות מהבורא אלינו אז ודאי שהיינו מתקנים את עצמנו, כי מעצמנו אין לנו מה לבקש ולעשות. אני מקווה שאנחנו נצליח עם זה.

שאלה: מה הכוונה "לגלות את האהבה שיש בליבו, להחברים"?

שהוא צריך לבטא את מה שהוא מרגיש בליבו כלפי החברים, הוא צריך להוציא את זה מהלב, לגלות את זה כלפי עצמו ואחר כך כלפי החברים. זה חובתו, הוא מוכרח.

זאת אומרת, אני לא בא לכנס כדי לשבת כמו בתיאטרון, אלא אני בא לכנס כדי לממש את חובתי כלפי האחרים, שאני חייב על ידי התעוררות כזו במקום הזה של הכנס, בכל הענפים שלו בכל העולם, להתפעל מהם ולהשתדל שזה יתגלה בכל העולם. זה דבר גדול.

שאלה: איך להיות נוכח בכנס בכל רגע ולא לפספס את ההזדמנות הגדולה הזו שמגיעה אלינו?

מצד אחד להשתדל לחפש את הנקודה הפנימית של הכנס ולהיכנס לתוכה וגם להתחבא בתוכה, להסתתר שם. ודבר אחר זה כמו שדיברנו עכשיו, לגלות את היחס שלי לכולם.

שאלה: מה זה "הנקודה הפנימית של הכנס"?

הנקודה הפנימית של הכנס זה כשאנחנו מגיעים ללב אחד. מה עוד אפשר להגיד.

שאלה: מה זה אומר להתחבא בנקודה הפנימית הזאת שם?

שאני לא רוצה לבלוט משם, אלא לגלות את הנקודה הפנימית, ומהמחבוא בה להיכנס אל תוך כולם.

שאלה: אני כל הזמן חושש שבגלל שאנחנו כל כך עמוסים בתפקידים ויהיו המולה ורעש ושמחה וכן הלאה, נפספס את הכּוונה הפנימית?

לא, אני לא חושב, אתה לא מדבר על הרבה אנשים. אבל אנחנו צריכים להשתדל לעשות מצב רוח, לייצר אווירה כזאת, שכל מי שנמצא ירגיש עצמו שהוא שותף. שהוא לא בא לצפות באיזו הצגה, אלא שהוא בא כדי להשתתף בזה, להתחבר לזה. ובמידה שהוא נמצא בזה, הוא ממש מתקדם לגמר תיקון.

שאלה: איך מי שנמצא בשירות הכנס, כאן וגם בכנסי מראה, שהם מכינים אוכל, עוזרים בשידור ומכינים המון דברים, יכולים להיות יותר בכוונה פנימית? נכון שעצם השירות שלהם זה כבר שכר ותרומה לחברה והם מרוויחים מזה, אבל איך בכל זאת הם יכולים להיות בתדר הפנימי הזה ממש עם כולם, לא לפספס רגע?

זה תלוי בכוונות שלהם עד כמה הם רוצים להיות בזה ללא כל פשרה, רק בזה.

שאלה: איפה נמצאת הנקודה הפנימית של הכנס?

הנקודה הפנימית של הכנס נמצאת בחיבור של כל החברים במידה בה הם יכולים להתרכז כולם בלב אחד, במטרה אחת. שם היא נקודה פנימית של הכנס.

שאלה: ואדם מחפש אותה בתוך העשירייה שלו, או בתוך העשירייה העולמית?

גם בעשירייה שלו, גם בעשירייה העולמית, גם בכל חבר וחבר, ובעצמו.

שאלה: מה זאת אומרת בעצמו? היא נמצאת במגע ביני לבין החבר, היא נמצאת במחשבות, ברגשות?

גם וגם, כן. זה הרבה מאוד נקודות כביכול, אבל בסופו של דבר זו נקודה אחת.

שאלה: ואנחנו מחפשים אותה יחד כעשירייה או כיחידים, כי הכנס בנוי בעשיריות והנושא הוא שלו "חיים בעשירייה"?

אנחנו מדברים על זה גם כך וגם כך.

שאלה: זאת אומרת שיש נקודה פנימית של האדם שדרכה הוא מתחבר לעשירייה, ויש נקודה פנימית של העשירייה שהיא מתחברת דרכה לקבוצה עולמית.

כן כן.

שאלה: אמרת שחשוב מאוד שחבר לא יגיע לכנס כמו לתיאטרון, אלא שיתנהל באופן אקטיבי. מה הפעולה האקטיבית מבחינה פנימית של האדם בכנס?

שהוא רוצה להיות במרכז של חיבור הלבבות ש"אני רוצה כל הזמן להיות ברוח של הכנס" באיזה מילים עוד אפשר לבטא את זה?

שאלה: והתפקיד שלי הוא לרצות שזה ישרה גם באחרים, או לרצות שזה ישרה באחרים, להתפלל עבור זה?

כן. להתפלל, לרצות ולבקש, ובאמת להופיע עם זה.

שאלה: האם זה צריך לבוא לידי ביטוי באיזושהי צורה חיצונית או שמדובר רק על עבודה פנימית?

זה יכול להיות במשהו באופן חיצוני, שאתה עוזר לחבר.

תלמיד: ומעבר להשתתפות חיצונית?

כל העבודה שלנו היא בכל זאת בתוכנו.

שאלה: שמעתי שמהנקודה הפנימית צריך להיכנס לכולם.

כן.

תלמיד: לאן להיכנס? מה הכוונה להיכנס לכולם?

לנקודה הפנימית הזאת שצריכה בסופו של דבר להיות יותר ויותר אחת לכולם.

תלמיד: לאן אני כאחד צריך להיכנס?

אתה צריך להיכנס למרכז הפנימי של הכנס.

תלמיד: ומה יש שם?

נקודת הרצון שכולנו מתחברים אליה.

שאלה: בכנס משתתפים גם נשים וגם גברים. כתוב, "איש ואישה, שכינה ביניהם". אתה יכול להגדיר לנו בפירוט מה תפקיד האיש ומה תפקיד האישה באותו כלי שנקרא "אדם", כדי שבכנס הזה נעבוד בהדדיות וכל אחד ייתן את כולו בצורה נכונה כך שהשכינה תתגלה בינינו?

אני לא חושב שיש הבדל בין גברים ונשים חוץ ממה שהם בעצמם מרגישים, ואני לא עושה שום הבדל ביניהם, אני לא רואה שכך צריך להיות.

תלמיד: זאת אומרת, האישה והגבר שנמצאים בכנס, עושים בדיוק אותם מהלכים ורואים אותם גילויים?

כמו שלמדנו.

תלמיד: מה ההסבר ל"איש ואישה שכינה ביניהם"?

איש ואישה שכינה ביניהם, זה כבר לא בכנס אלא בחיבור בין שניים.

אני לא מערבב זה בזה. בין גבר לאישה יש חיבור מיוחד, ויש חיבור בין כל אלו שלומדים את חכמת הקבלה, שמגיעים ורוצים להתחבר כדי לגלות את הבורא ביניהם.

זה צריך להיות ברור, שלא יהיה בלבול.

שאלה: יהיו כנסים בהרבה מקומות ברחבי העולם, כאן יהיה הכנס המרכזי ובעוד מוקדים בעולם יהיו כנסים, ויהיה גם כנס וירטואלי. האם הנקודה המרכזית היא נקודה אחת לכולנו או שזו נקודה אישית של כל אחד? מה זאת הנקודה המרכזית של הכנס?

לב אחד. לב ורצון אחד שכולנו מתחברים אליו. אנחנו בונים את הרצון הזה, כולנו נמצאים בו וממש בונים אותו לב אחד, כלי אחד, רצון אחד, תשוקה אחת. אליו אנחנו מתפללים ורוצים שיתקיים.

תלמיד: איך אנחנו בונים לב אחד?

החיבור בינינו הוא שמקים את אותה נקודת החיבור שזו הנקודה המרכזית.

תלמיד: ואיך אתה פועל מתוך הלב האחד? מתוך מרכז הכנס כל הזמן?

מאיפה אפשר עוד לפעול? מה עוד אני צריך לעשות חוץ מלגלות כל הזמן את הנקודה המרכזית הזאת ולהעלות אותה יותר ויותר למעלה?

תלמיד: מה ייחשב עבורנו כנס מוצלח?

שנרגיש שאנחנו נמצאים יחד ברצון אחד, שעשינו עלייה בתוך הרצון הזה למקום גבוה בעזרת ה' שפעל עלינו והעלה אותנו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

שאלה: אנחנו לא אוהבים שאוהבים אותנו יותר ממה שאנחנו יכולים להחזיר אהבה. האם זאת הנקודה שבה אנחנו צריכים להיות אקטיביים בכנס?

אם אוהבים אותנו יותר ממה שאנחנו יכולים זה קשה לנו כי זה מחייב אותנו לפעול בחזרה, ולכן אף אחד לא אוהב את זה. אנחנו צריכים לתת לכולם להיכנס לליבנו בלב פתוח ואנחנו מוכנים לקלוט את כולם.

תלמיד: האם זה מקום העבודה שלנו בכנס, לעשות התגברות ולבנות אהבה מעל הדחייה הזאת?

כן.

שאלה: יהיו לנו בכנס ארבעה שיעורים ולפני כל שיעור יהיה לנו זמן חברתי. בזמן החברתי ובשיעורים אנחנו יושבים בעשיריות הקבועות שלנו ובסעודות נשב בעשיריות מעורבות. האם הזמן החברתי שלנו יהיה גם חלק מהשיעור איתך או שזה יתנהל בעשיריות? כי זה כמעט שעה לפי הלו"ז ועוד שעתיים שיעור. אם כן, מה יהיה בזמן החברתי שלנו?

על זה אתם צריכים לענות.

תלמיד: לזמן החברתי יש כמה מטרות. קודם כל כולנו באותו זמן ביחד בכל העולם, זה חלק מהכנס. זו פעולה משותפת שמועברת בשידור חי על ידי אחת העשיריות שתוביל את כולנו. המטרה היא ליצור הכנה מאוד לבבית ורגשית לשיעור, זה גם ייתן לנו רוח של ישיבת חברים, וגם רוח של אותו מאמר רב"ש שאנחנו הולכים ללמוד בשיעור. זה יכין אותנו לשיעור בצורה כזאת שנגיע ממש ככלי לשיעור וכך הרב יוכל להכניס פנימה את כל מה שאנחנו צריכים כדי שנוכל להתפתח.

בזמן החברתי ובשיעור אנחנו יושבים בעשיריות הקבועות ובסעודות אנחנו מתערבבים כולם עם כולם. זה הסידור בכנס.

קריין: קטע מס' 6, כותב הרב"ש:

"צריכים לזכור שהחברה נתייסדה על בסיס של אהבת הזולת; היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת."

(הרב"ש. מאמר 2 "בעניין אהבת חברים" 1984)

שאלה: נשארה לנו עוד יממה עד לכנס הענק הזה. האם יש לך עוד המלצות איך להתכונן בזמן הזה מבחינה חיצונית ופנימית?

מחר בבוקר מתחיל הכנס. השאלה היא מה עוד יש לעשות?

תלמיד: כן, איך להכין את עצמנו הכי טוב עד הכנס?

לכל אחד יש אולי משהו משלו. אני לא יכול להכתיב לכל אחד מה לעשות. פעם היינו הולכים לים לטבול. היום אתם כבר זקנים ואני לא יכול לסחוב אתכם לים, אבל מי שרוצה שיעשה. העיקר שכל אחד יכין את עצמו וידאג שלא יחסר לו דבר, תרופות או עוד משהו, שהילדים יהיו מסודרים. אני חושב שהכול יסתדר ויהיה בסדר.

(סוף השיעור)