שיעור ערב 28.11.19 הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "תיקוני הזוהר"

קריין: ספר "תיקוני הזוהר", עמ' 22, דבר המתחיל "באותו זמן תקעו בחודש בשופר".

"באותו זמן תִקְעוּ בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגֵנוּ. באיזה חודש. בחודש שמתכסה בו הלבנה. ומי הוא שמכסה עליה יהו"ה. שכן עולה א' בחשבון. י' למעלה י' למטה ו' באמצע. והוא שומר אותה, כמ"ש אני יהו"ה הוא שמי.

ב' היכל לנקודה. גג שלה הוא רקיע. והוא פַּתָח עליו נאמר נוטה שמים כיריעה. והוא ו' שמכסה על נקודה עליונה ותחתונה ואמצעית, כמו זה ו'.

צ' שני ניצוצות האות צ' הם צירי. שני ראשי הצ' אלו שניים של ע'.

ש' יש לה שלושה ראשים. והם סגול. והם שלוש נקודות שורוק.

ו' ראש שלה חולם חיריק שורוק בו'. קוץ מבפנים חיריק, קוץ האות ג'. והכול נרמז באות א', נקודה למעלה חולם. נקודה למטה חיריק. באמצע שורוק כמו זה וּ. ועוד שתי נקודות האות א' הן צירי, והן שְבָא. והן בדיוק בצורת דמות אחר א'. כגון י' למעלה, ו' באמצע, ד' למטה. א' הוא קוץ למעלה, קוץ למטה, קוץ באמצע. והוא סגול והוא שורוק שלוש נקודות, הכול הוא א'. אותיות אחרות היכלות וכיסויים לאלו אותיות. והכול הוא מרוקם ומצויר בכיסא. ו' שש דרגות לכיסא. ס' שישים גלגלים לכיסא. שאותיות התורה נאמר בהם אין מוקדם ומאוחר בתורה. אבל בכיסא כולם נתקנים כַּיָאוּת. וסוד זה לחכמי לב נמסר.

והמשכילים יזהירו, אלו הן אותיות, שהיה להם שכל להיכנס לפני המלך, כל אחד על תיקוניו. מצד הגבורה נכנסו כולן למַפְרע, מפני שהיא זרוע שמאל תשר"י. וזה הוא בראשי"ת ב"א תשר"י. מפני שבמדה"ד נברא העולם. ומפני זה נכנסו למפרע. והרי נאמר שבימין נברא העולם. ובו נכנסו אותיות כסדרם. וסוד הדבר אמרתי עולם חסד ייבנה. ומפני זה כאשר נכנסו אותיות למפרע, ומהם כסִדְרָם, לא רצה הקב"ה לברוא בהן העולם, עד ששיתף אותן בימין ושמאל וברא בהן העולם.

לקח א"ב מִכְּסִדרן. ולקח תשר"י מלמפרע. ושיתף בהם אות י' מן שמו, וברא בהם העולם. כדי שיתקיים הבניין בשבילו, והם אב"י תש"ר. אב"י אשר בידו נפש כל ח"י. ת' תורת ה' תמימה. ש' שבת. ר' ראשית חכמה יראת ה'. ובכולם לא רצה להתחיל אלא באות ב' מפני שהוא בניין אב. בניין העולם. ובה התחיל להתחיל. מפני שבה עתיד לבנות ירושלים כמו שאתה אומר בונה ירושלים ה', שאם ה' לא יבנה בית שָוְא עמלו בוניו בו. ובניין התורה והעולם בְּאות ב' עתיד לבנות. ועליה קיים העולם. ובאותו זמן שנבנית, כאילו באותו זמן יברא העולם וייבנה. וזה בראשית ברא אלקים. אבל כאשר חרב בית ראשון כאילו היה העולם תוהו ובוהו. וזה הוא והארץ הייתה תוהו, מיד שנבנית ויאמר אלקים יהי אור. מפני שכל אותיות מאירות בה. ואע"פ שאור הוא א' אור שלו שמאיר בה ב' בחמישה אורות שהם ה' עליונה של השם הקדוש.

ג' עמוד שסומך הבית, שהוא גמילות חסדים טובים. הוא סומך הד' שהיא דל"ת. ובאיזה מקום סומך אותה בגלות. א' סומך ומאיר לב'. ג' גומל חסד עם ד'. ובַמֶה. ג' היא גלגל, ובה כל אותיות מתגלגלות בכמה גלילי זהב. כמ"ש ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש. מהו בתרשיש אלא בשנֵי שֵש. והם בשתי זרועות גדולה גבורה, שבהם פותחת תורה בב'. ובהם שישה פרקים, שהם ו' אותיות בראשית, שכלולים בעמוד האמצעי שהוא ו', ועליו נאמר ויַרְא ראשית לו. לו לאות ו'. כי שם חֶלְקַת מְחוקֵק סָפוּן.

ד' דלת הבית של ירושלים. ו' עמוד שסומך הדלת. והיא דלת של שני שערים שנאמר בהם פיתחו לי שערי צדק. ומפני זה יש לדל"ת שני גגות. והם שתי זרועות, בלי ו', שהם שישה פרקים. היא דלת וזה הוא דַלוֹתי ולי יְהוֹשיע. ואות ד' היא זרוע שיש בה שתי אַמות.

ה' שלמות של שתי זרועות וגוף שהיא הכלל של שלושת אבות. ו' ייחוד שלם של האות ד' שהיא לבנה.

כאשר מאירה בה נאמר בה והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. וזו שלמות החמה והלבנה שהם ה' ה'. מפני שהוא ז' כולל י"ו. ומפני זה הוא זָכוֹר ושָמוֹר, זכור מצד הה' העליונה, שמור מצד הה' התחתונה.

ח' יש לה שלושה גגות והם ו' ו' ו' שכלולות בח"י עולמות. ח' היא פותרת חלומות טובים בט'. והרי נאמר חלום טוב מצד האות ט', שהיא סָביב לה. כמו שנאמר חלום טוב ראיתָ. ודאי משם בא. מפני שהאות ט' היא ספירה תשיעית ממעלה למטה. ח' ספירה שמינית מלמטה למעלה. ח' מצד האות א'. י' ספירה עשירית, עשירית האֵיפָה. כאשר יורדת ח' אצלה נעשית ח"י. ואות י' כאשר עולה בכ' נקראת כתר עליון, ועליו נאמר כתר יתנו לך. יהו"ה אלקינו, או"א. מלאכים המונֵי מַעְלה, אלו נשמות, שהן מלאכים מצד המלכות. יחד כולם קדושה לך ישלשו. קדושה ודאי היא שכינה. לך ישלשו, אלו שלושה אבות שהם קדוש קדוש קדוש, ה' צבאות. מהו צבאות אלו שני נביאי אמת. מלוא כל, זה צדיק. הארץ כבודו, זו שכינה, שהיא קדוּשה, שעליה נאמר אין קדוּשה פחות מעשרה. וזה הוא כ' כתר.

ל' ויחלום והנה סולם מוצב ארצה זו שכינה תחתונה. וראשו מגיע השמיימה זו שכינה עליונה. והנה מלאכי אלקים זו מ', עולים בל' ויורדים בנ', שנאמר בה איך נפלת משמים הילֵל בן שחר, נאמר בו ויורדים בו.

אבל בס', בה עולים, מפני שהיא סְנֶה, היא סולם לעלות בל'. ע' בה מסתכל ובו מְצַפה וסוד הדבר וכל עין לך תְצַפה.

פ' בה כל לשון לך תְשַבֵּח. בזמן שעולה למקומו. וכי עתה לא משבחים לו כל לשון. לא. עד שיתקיים הפסוק והיה ה' למלך. למלך ודאי באות ל'. ובאותו זמן יתקיים כל פה וכל לשון יתנו הדר למלכותך.

צ' באותו זמן נאמר בה צְדָקה תרומם גוי. ואין צדקה אלא תפילה. והיא אמא עילאה שיורדת לגבי צדק ונעשית צדקה ונכלל י"ה בשניהם בצדיק וצדקה.

ק' באותו זמן יעלו לו קולות של תפילות קולות התורה. ובאותו זמן יהיה הקול קול יעקב.

ר' ראשון לציון הנה הִנָם ולירושלַים מְבַשֵׂר אֶתן.

ש' בה שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' וּרְפָאתיו. לרחוק שנתקרב שקרוב קרוב היה.

ת' בה תם עוונך בת ציון לא יוסיף להַגְלוֹתך."

(סוף השיעור)