שיעור בוקר 05.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 171,

אותיות ל"ט – מ'

קריין: אנחנו קוראים בספר ב"פתיחה לחכמת הקבלה", אות ל"ט. עמוד 171.

אות ל"ט

"ונתבאר, שמכח הביטוש דאו"מ באו"פ חזר המסך דמלכות המסיימת להיות לבחינת מסך ומלכות המזדווגת, (לעיל אות לה), כי הביטוש דאור מקיף טיהר את המסך המסיים מכל העביות דגוף שהיה בו, ולא נשאר בו רק רשימות דקות מהעביות ההיא השוות לעביות דמסך דראש, ונודע שהשתוות הצורה מדביק ומיחד הרוחניים זה בזה, לפיכך אחר שהמסך דגוף השווה צורת עביותו למסך דראש, הנה תיכף נכלל בו ונעשה עמו כאלו היו מסך אחד, ואז קבל כח לזווג דהכאה כמו מסך דראש, ויצאו עליו הע"ס דקומה החדשה, כנ"ל. אמנם יחד עם זווגו זה, נתחדשו בו במסך דגוף, הרשימות דעביות דגוף שהיו בו מתחילה, ואז חזר וניכר בו שוב שינוי הצורה באיזה שיעור בינו למסך דראש הנכלל עמו, והכר של השינוי הזה מבדילהו ומוציאהו מהפה דראש דעליון. כי אחר שחזר וניכר מקורו הראשון, שהוא מפה ולמטה דעליון, הנה אז אינו יכול לעמוד עוד למעלה מפה דעליון, כי שינוי הצורה מפריד הרוחניים זה מזה, ונמצא שהוכרח לירד משם למקום שמפה ולמטה דעליון. ולפיכך, נבחן בהכרח לגוף שני כלפי העליון, כי אפילו הראש של הקומה החדשה נבחן כלפי העליון כגופו בלבד, להיותו נמשך ממסך דגוף שלו. ולפיכך שינוי הצורה הזו מבדיל אותם לב' גופים נבדלים, וכיון שהקומה החדשה היא כולה תולדה של המסך דגוף של פרצוף הקודם, ע"כ נחשב כבן אליו, וכמו ענף הנמשך ממנו."

שאלה: כתוב כאן שיחד עם הזיווג התחדשו במסך דגוף הרשימות של עביות דגוף. מה הוא אותו חידוש הרשימות?

היה לו מסך שעמד בטבור ועלה לפה דראש, וכשהוא עומד בפה דראש ונכלל עם האור העליון מתעורר בו רשימו מהגוף, ואז הוא מרגיש שהוא שייך לא לראש אלא לגוף ולכן עושה זיווג בהתאם לזה. הוא עושה זיווג ויורד לתוך הפרצוף.

תלמיד: מה זה אומר שהרשימות משתנות? האם הן משתנות בזכות זה שהרצון משתנה או שהמסך משתנה?

הרשימות הן תוצאה מהפעולות שקורות עם המסך. המסך בגוף כל פעם זוכה למצב חדש עם האור העליון ולכן הרשימות משתנות, ובהתאם לרשימות הוא נכנס לפעולות חדשות.

תלמיד: בכל התהליך של עליית המסך, מי כאן המנהל, מי הקובע, האם המסך שצריך לעלות או הרצון שלא מסוגל להישאר ולהמשיך לקבל במקום הקודם?

זה אותו דבר. אין הבדל בין זה שהמסך עושה את זה או הרשימו עושה או הראש עושה, הכול אותו דבר. הוא מרגיש שעכשיו הוא חייב להיות עם האור העליון באיזו השתוות, לכן הוא עולה, יורד, וזו תוצאה מפעולות האור העליון עליו.

תלמיד: האם ההחלטה שכעת בגוף המסך יעלה מתקבלת בראש?

תמיד ההחלטה היא רק בראש הפרצוף. אפילו שהוא עושה פעולות בסוף הפרצוף ההחלטה היא בראש הפרצוף.

שאלה: הוא כותב "לפיכך אחר שהמסך דגוף השווה צורת עביותו למסך דראש, הנה תיכף נכלל בו ונעשה עמו כאלו היו מסך אחד". מה זה אומר ששני מסכים הופכים למסך אחד?

הם התחברו בפעולה אחת ולכן זה כמסך אחד.

תלמיד: הוא כותב שיש שינוי צורה ושיווי צורה. מה זאת אומרת שינוי ושיווי צורה במסכים עד שהם הופכים למסך אחד?

מסך זה כוונה על מנת להשפיע. המסך כולל בתוכו את הצמצום, את המסך עצמו, את הפעולה עצמה וחשבון. יוצא שהכול כלול במסך. אפשר להגיד שאין יותר מהמסך, כל יתר הפעולות הן בסך הכול פעולות המסך.

תלמיד: מה גורם לשיווי ולשינוי הצורה?

זה תלוי בכוונות שלהם שהן או בעל מנת להשפיע או בעל מנת לקבל, ועד כמה יש הבדל ביניהן.

תלמיד: איך אני יכול לקשור את זה לעבודה שלנו אם רוצים לעשות שיווי צורה במסכים?

זה כמו אותה הדוגמה שאתה יושב אצל בעל הבית, הוא נותן לך ורוצה שאתה תתכבד באיזה סטייק טוב. אבל אין לך רצון לסטייק או אין לך אפשרות לקבל מבעל הבית את הסטייק כי זה מדי גדול עליך, אתה לא יכול להחזיר לו בשום צורה, ואז יוצא שאתה עושה פעולה יותר קטנה. כשאתה לוקח מבעל הבית אתה אומר, "אני אקח קלמנטינה במקום סטייק", ואתה לוקח קלמנטינה אחת.

תלמיד: האם זה נקרא שיווי צורה איתו?

לא. אין שיווי צורה.

תלמיד: איך אני עושה שיווי צורה איתו?

כמה שאתה מרגיש שאתה מקבל מבעל הבית, כך אתה צריך לחשוב איך אתה מחזיר לבעל הבית.

תלמיד: מה הם התנאים לעשות שיווי צורה איתו?

נגיד שאתה נמצא במסעדה ואין שם מחירון, ובעל הבית או מי שמשרת אותך אומר לך, "תאכל, תשתה, תהנה מכול מה שיש לך כאן, ואחר כך תחליט כמה אתה משלם".

תלמיד: ואם אני לא משלם כלום, האם זה נקרא שינוי צורה?

שינוי צורה זה שאתה לא יכול להחזיר לבעל הבית תענוג כפי שהוא נתן לך.

שאלה: הוא כותב "אמנם יחד עם זווגו זה, נתחדשו בו במסך דגוף, הרשימות דעביות דגוף שהיו בו מתחילה". מה זה התהליך הזה? איך מתחדשות בו הרשימות? איפה הן היו כשהוא הזדכך, כשהוא עולה למסך ופתאום עכשיו עם הזיווג הן מופיעות בו מחדש?

כשהוא הזדכך, אז הרשימות לא פעלו ולכן הוא לא הרגיש אותן. אחר כך כשהוא שוב נמצא במגע עם התענוג העליון, אז מתעורר בו הרשימו והוא שוב רוצה לקבל משהו. כך על ידי הרבה פעולות כאלה בסופו של דבר הוא מקבל את כול מה שבעל הבית רוצה לתת לו.

תלמיד: למה בזמן שהוא מזדכך הוא לא מרגיש את הרשימות האלה וכשהוא עושה זווג הוא כן מרגיש?

כי הזדככות היא ההפך, הוא יוצא מפעולת הקבלה, מפעולת החיבור עם בעל הבית, ולכן הוא לא מרגיש. הוא לא מרגיש מה שבעל הבית רוצה לתת לו ומה שהוא רוצה לתת לבעל הבית, הוא פשוט לא רוצה להיות איתו בקשר כי הוא ראה שהוא לא יכול להחזיר לבעל הבית.

תלמיד: איפה הרשימות האלה בזמן שהוא מזדכך?

הרשימות כל הזמן נמצאות בתוך הפרצוף, אבל לפעמים הן מורגשות ולפעמים הן לא מורגשות.

תלמיד: מה זאת אומרת שהן כל הזמן בתוך הפרצוף והן לא מורגשות?

זה תלוי ברצון לקבל הכללי של הפרצוף, האם הוא יכול לממש את הרשימו או לא. אם אין לו מסך, אם אין לו כוונה על מנת להשפיע, אז הוא לא מעורר את הרשימו כי הוא יהיה על מנת לקבל.

שאלה: מתי יגמרו כל הביטושים האלה?

בגמר התיקון.

תלמיד: האם לא יהיו יותר ביטושים?

כן.

תלמיד: כלומר האור המקיף ימלא את כל הכלי.

כן.

תלמיד: האם אפשר לתאר את זה בצורה רגשית?

אני לא יכול לעזור לך בזה. תנסה.

שאלה: לאחר הביטוש יש הזדככות המסך והסתלקות האורות. בזמן הסתלקות האורות יש רשימות דעביות, האם יש טעם בשלב הזה לעכב את הסתלקות האורות, להרוויח משהו ברשימות?

לא. אין מקצת ברוחניות. אם זו הייתה החלטה בטבור, אז המסך עולה לפה דראש ואין לו בדרך כלום, הוא לא יכול לשנות דרכו.

תלמיד: ברגע שהוא רוצה לעשות זיווג דהכאה נניח על משהו מתוק, כמו בסעודה של בעל הבית והאורח, ויש לאותו אדם בעיית סוכר, האם יש מצב כזה?

ודאי שיש מצב כזה. אתה מספר לנו על מה שקורה לנו בחיים.

תלמיד: האם הוא לוקח מתוק ועושה על זה זיווג דהכאה?

הוא עושה זיווג דהכאה עם הרצון שלו ולא עם הבריאות שלו, אם אתה מדבר על החיים שלנו. ברוחניות, אי אפשר לעשות זאת.

תלמיד: אם יש לו עביות למתוק והוא מרגיש לחץ לכיוון עביות המתוק והוא רוצה לעשות על זה זיווג דהכאה, האם הוא לוקח מתוק?

לא, הוא חייב לעשות על זה צמצום.

תלמיד: צמצום, מסך ואור חוזר.

לא, רק צמצום.

שאלה: בשביל מה הפרצוף צריך רשימות?

איך הוא יידע מה לעשות? אנחנו נפעלים על ידי הרשימות. אני חייתי גם אתמול, גם שלשום, כבר שישים שנה אני חי, מכל שישים השנה האלה יש לי רשימות. לפי הרשימות האלה אני חי וגם מבין היום מה לעשות. בלי רשימות אני לא אדע מה לעשות. אדם שמאבד רשימות הוא נראה כאדם שלא שולט בעצמו, כאילו אבד לו השכל.

תלמידה: כלומר כך אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו, שהרשימות מתגלות או לא.

כן.

שאלה: בפסקה הראשונה הוא כותב "לפיכך אחר שהמסך דגוף השווה צורת עביותו למסך דראש, הנה תיכף נכלל בו ונעשה עמו כאלו היו מסך אחד, ואז קבל כח לזווג דהכאה כמו מסך דראש, ויצאו עליו הע"ס דקומה החדשה". ההולדה הזאת של הקומה החדשה, בשביל מה היא קיימת בכלל? למה להגיע עוד פעם לשינוי הצורה?

הוא יכול לקבל עכשיו עוד מנה על מנת להשפיע לבעל הבית, ולכן הוא עושה את זה בשמחה.

תלמיד: מאיפה נולד פתאום הרצון הזה?

מפגישה עם האור העליון, עם הבורא.

תלמיד: זה לא כל כך מובן. אני עושה עבודה מסוימת בשביל להשיג את השתוות הצורה איתו, האם עכשיו הוא אומר לי, "חכה, יש לי עוד משהו לתת לך"?

כן.

תלמיד: זה מה שאני לא מצליח להבין, מאיפה נולד הדבר החדש הזה?

מפגישה עם האור העליון. בעל הבית כל הזמן רוצה לתת לאורח עוד ועוד.

תלמיד: אחר כך הוא ממשיך "אמנם יחד עם זווגו זה, נתחדשו בו במסך דגוף, הרשימות דעביות". האם העבודה מתחילה מחדש בדרגה יותר גבוהה?

כן, על המנה הבאה.

שאלה: האם אור מקיף הוא רשימות?

לא.

שאלה: כתוב פה ש"הביטוש דאור מקיף טיהר את המסך המסיים מכל העביות דגוף שהיה בו". מה זאת אומרת שהוא טיהר אותו, האם היה משהו לא טהור במסך דגוף?

הוא מחייב אותו להזדכך ולא לעבוד עם העביות.

תלמיד: ולמה זה נקרא הזדככות?

כי הוא הראה לו עד כמה האור המקיף גדול יותר מהאור הפנימי.

תלמיד: האם במסך דגוף יש משהו שהוא לא נחשב לזך לעומת המסך דפה דראש?

מה זה שייך לזך או עב?

תלמיד: הוא כותב שהוא טיהר אותו מהעביות שלו.

כי יש לו עביות שהיא לא נמצאת תחת המסך.

תלמיד: האם זו העביות שהייתה מיועדת להתמלא בסוף?

על איזה מצב אתה מדבר?

תלמיד: כתוב בתחילת אות ל"ט, "הביטוש דאור מקיף טיהר את המסך המסיים מכל העביות דגוף שהיה בו". מה זה?

האור העליון מגיע למסך ורוצה בכל זאת להיכנס לתוך העביות, למלאות את האורח בכמה שרק אפשר, אבל האורח לא רוצה יותר. כי הוא סידר את עצמו שהוא ישתווה עם בעל הבית במידה שהוא יכול, או ששילם נגיד למלצר ויותר מזה הוא לא יכול, אין לו יותר אפשרויות. אז לא נשאר לו שום דבר אלא רק להזדכך, לצאת מפעולת הקשר עם בעל הבית.

אות מ'

"ויש עוד דבר נוסף בהבדל מהתחתון לעליון. והוא כי כל תחתון יוצא מבחינת שיעור קומה אחרת שבה' בחינות שבמסך, כנ"ל באות כ"ב וכ"ד, וכל תחתון חסר הבחינה העליונה של האורות דעליון והבחינה התחתונה של הכלים דעליון. והטעם הוא, כי מטבע הביטוש דאו"מ במסך, להאביד מהמסך את בחינה אחרונה דעביות שלו, ולמשל, בפרצוף הא' דא"ק, שהמסך יש לו כל ה' בחינות עביות שלו, דהיינו עד לבחי"ד, הנה ע"י הביטוש דאו"מ במסך דגוף, מזכך את העביות דבחי"ד לגמרי, ואינו מניח ממנו אפי' רשימו של העביות ההיא, ורק הרשימות מהעביות דבחי"ג ולמעלה נשארים במסך. ולפיכך כשהמסך ההוא נכלל בראש ומקבלשם זווג דהכאה על העביות שנשאר בהרשימות שלו מהגוף, נמצא הזווג יוצא רק על בחי"ג דעביות שבמסך בלבד, כי הרשימה דעביות דבחי"ד נאבדה ואינה שם, וע"כ הקומה שיוצאת על המסך הזה הוא בשיעור קומת חכמה לבד, הנק' הוי"ה דע"ב דא"ק, או פרצוף ע"ב דא"ק. ונתבאר לעיל אות כ"ב, אשר קומת חכמה היוצאת על המסך דבחי"ג חסרה המלכות דכלים ובחינת אור יחידה מהאורות, שהוא אור הכתר, ע"ש. הרי שפרצוף הע"ב חסר הבחינה אחרונה דכלים דעליון והבחינה עליונה דאורות דעליון. ומשום שינוי הצורה הרחוקה הזו, נבחן התחתון לפרצוף נבדל מהעליון."

שאלה: למה זה מסודר כך שלתחתון אין רשימו של העביות דעליון?

לתחתון אין רשימו של העביות דעליון כי הוא פחות מהעליון.

תלמיד: אנחנו לומדים שהפרצוף התחתון אמור להיות משוכלל יותר מהעליון שלו כי הוא מוסיף בהשפעה.

זה משהו אחר. בגלל שיש לו עביות הוא מוסיף לעליון.

תלמיד: מה זה תורם לו שחסרה לו העביות של העליון, הרשימו הזה? במה זה מקדם אותו? למה זה כך מסודר?

כי הוא מזדכך. הפרצוף מזדכך, כל הזמן מאבד עביות מהמסך, ואז קורה לו שהוא כל פעם פחות ופחות במסך יותר ויותר חלש.

תלמיד: למה למשל יש לו כן התרשמות מההשפעה שהייתה לו, מהתלבשות נגיד, ואין לו זיכרון מהעביות שהייתה לו?

כי הוא הזדכך, העביות מזדככת. כי הוא הרגיש שבעביות שהייתה לו הוא לא יכול יותר להשתמש ולכן הוא מוותר עליה.

(סוף השיעור)