תקציר שיעור בוקר – 25.2.24
אם הייתה לבורא אפשרות לעשות הכול ביצר טוב ולא ביצר רע, כולם היו מלאכים, בחינת דומם, צומח, חי. לכן כל הבריאה בהכרח צריכה לצאת כך. זה לא רצון העליון, אלא דווקא ההפך, צריך להיות רצון לקבל שאינו יודע מה לעשות, שמקבל לידיו הבחנות חדשות – רצון להשפיע נגד רצון לקבל – וכך הוא מסדר לפניו את הבריאה.
איך דיין שאינו הגון מגיע להיות דיין הגון? באדם מתגלה לאט לאט כל הטבע של הרצון לקבל והוא עושה עליו תיקונים על מנת להשפיע.
"בזמן אתערותא דלעילא מוטל על האדם לעורר בעצמו את מצב הירידה". איך עושים זאת? אנחנו עדיין לא עושים זאת באופן מעשי.
טבעי שלא מסכימים זה עם זה בעשירייה, זה דווקא מכובד כי מתוך הוויכוחים האלה יכולים לברר את האמת.
הבורא מסדר ויכוח בין החברים כדי שהם יהיו חייבים לסדר ביניהם את היחסים על ידי התחברות, התכללות, ויתור ואהבה.
אמונה למעלה מהדעת היא ההיפך מהרצון לקבל.
איך לצאת מהרצון לקבל? לפעול לפי הרוב, לפי דעת החברה.
עלינו להיות דבוקים במה שהחברה דבוקה.
איך אני לא נופל לשוחד? בתנאי שיש לך דעה מנוגדת לחברה ואתה שומר עליה, לא מבטל את מה שחשבת וממשיך עם החברה.
יש לך שתי דעות, דעה שלך ודעה של כל החברה, לכן אתה צריך דיין.
מי שופט בסופו של דבר, אני או החברים? הבורא, לא אתה ולא הם. שניכם נמצאים במשפט.
הרע שמתגלה באדם הוא מידת הדעת.
אם אנחנו הולכים למעלה מהדעת, אז אנחנו מבררים את הדעת שבנו, וכך אנחנו יכולים לרומם את עצמנו ולהמשיך.
למה אתם לא דנים על השאלות שלכם בעשירייה? כשאני אגמור לברר איתך את כל הנושא הזה בעוד שתי דקות, אף אחד לא יתכלל בזה. לכן עליכם לעבוד זה עם זה, לשאול את החברים ולדון יחד.
המטרה היא דבקות זה בזה, עשירייה כאחד, אז כולנו מתחילים להרגיש בתוכנו את הבורא.
בדרך להתקרב לרצונות החברים, כל אחד מוותר במקצת על רצונו, ויחד אתם מגיעים למצב שאתם מחוברים ונמצאים כולם ברצון אחד – רצון הבורא.
עליכם לחבר יחד את המטרות הפרטיות שלכם למטרה אחת, כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד".