שיעור צהריים 28.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2050, מאמר 883. "כי האדם עץ השדה - א'"

קריין: רב"ש ג', עמוד 2050, מאמר 883, "כי האדם עץ השדה - א'".

כי האדם עץ השדה - א'

"אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב "כי האדם עץ השדה" (דברים כ"א), וכי אדם עץ שדה הוא, אלא משום דכתיב "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת", וכתיב "אותו תשחית וכרתָ". הא כיצד, אם תלמיד חכם הגון הוא, ממנו תאכל ואותו לא תכרות, ואם לאו, אותו תשחית וכרתָ (תענית ז' ע"א).

ויש לשאול, איזו שייכות תלמיד חכם הגון לעץ מאכל, ותלמיד חכם שאינו הגון לעץ שאינו מאכל, כי הפסוק אומר "לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל... רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרתָ".

והנה הזהר הקדוש אומר, "אל אחר אסתרס ולא עביד פירא" (עיין בהקדמת ספר הזהר, אות כ"ג בהסולם) וזה לשונו:

ועל כן הנכשלים בו ללכת בדרכי אבי"ע דטומאה, מתייבש מקורם ואין להם שום פירות רוחניים לברכה, והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי. והיפוכו הם הדבקים בקדושה, שזוכים לברכה במעשה ידיהם, "כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א').

ובזה יש להבין את השייכות תלמיד חכם הגון לעץ פרי, שעליו אומר הפסוק "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות". כי העץ עושה פרי הוא סימן לקדושה, מה שאין כן שאין עושה פרי זהו סימן לטומאה, ונקרא תלמיד חכם שאינו הגון.

וכן מצינו "אלה תולדות נח, הדא הוא דכתיב פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק, מצוות ומעשים טובים" (מדרש רבה נח). ובזה יש לפרש, אם תלמיד חכם הגון הוא, היינו שעושה פירות, שיש לו מצוות ומעשים טובים, אותו תאכל, ואם לאו, אותו תשחית וכרתָ.

והנה לפני המאמר הזה מביאה הגמרא את המאמר, תניא, רבי בנאה אומר, כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם החיים, שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה". ואומר "רפאות תהי לשרך", ואומר "כי מוצאי מצא חיים". וכל העוסק בתורה שלא לשמה תורתו נעשית לו סם המות, שנאמר "יערוף כמטר לקחי", ואין עריפה אלא הריגה שנאמר "וערפו שם בנחל". ויש להבין מהו ענין סמיכות המאמרים זו לזו.

ויש לפרש שאין הכוונה של רבי יוחנן דווקא למי שלומד אצל תלמיד חכם שיראה שהתלמיד חכם יהיה הגון, אלא שהכוונה על הלומד בעצמו, באיזו צורה שהוא לומד.

היינו, אם לומד תורה, והוא רואה שהמאמרים שלומד, לא יביאוהו שיוכל לאכול פירות מהלימוד הזה, היינו פירות של מצוות ומעשים טובים, "אותו תשחית וממנו לא תאכל". אלא ישים לב שילמד תורה שתורה הזאת תתן לו כח ועוצמה לעשות מצוות ומעשים טובים, שזה נקרא פירות, ודוקא ממנו תאכל.

ועל דרך זה יש לפרש מה שאמרו חז"ל על פסוק "עיני ה' אלקיך בה", עתים לטובה עתים לרעה.

עתים לטובה כיצד, הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים. לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזירה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמן על הארץ הצריכה להו (ופירש רש"י, על הארץ הצריכה להן, על השדות ועל הכרמים ועל הגנות), הכל לפי הארץ.

עתים לרעה כיצד, הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה ופסקו עליהן גשמים מרובים, לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמן, על הארץ שאינה צריכה להן (ופירש רש"י, ועל הארץ שאינה צריכה להן, ביערות ובמדבריות) (ראש השנה י"ז ע"ב).

ענין גשמים היינו מים, ואין מים אלא תורה. ואמרו חז"ל שכר מצוה, מצוה (אבות ד'). היינו, שבראש השנה דנין את האדם לפי מעשיו, ופסקו לו כמה תורה שילמד האדם בשעה זו.

לכן, אם המעשים שלו היו בראש השנה בבחינת צדיק, לכן פסקו לו גשמים מרובין. ואחר כך חזרו בהן, היינו שחטא, אז נקרא בחינת רשע. "ולרשע אמר אלקים, מה לך לספר חוקי". ואז נותן לו את הגשמים שפסקו.

למשל, שהקציבו לו שילמד שמונה שעות ביום, אז נותן לו ללמוד את השמונה שעות, אבל במקום שאין צריכין להן, היינו ביערות ובמדבריות, היינו שאין שם מקום שיוכל להיות פירות.

היינו, שנותנין לו ללמוד בדברים שאינם מביאים לו פירות, שהוא מצוות ומעשים טובים, אלא להיפך, שמהלימוד הזה נעשה לו סם המוות, כמו שאמרו חז"ל, הלומד שלא לשמה וכו'.

מה שאין כן שהיה רשע בראש השנה ופסקו לו גשמים מועטים, היינו שילמד רק ב' שעות ביום, אבל אם חזר ועשה תשובה, אז נותנין לו את המיעוט תורה במקום שיוכל לעשות פירות, המכונה כרמים ושדות וגנות, היינו שיצמח מהתורה בחינת פירות, הנקרא מצוות ומעשים טובים."

כן, מאמר מאוד יפה.

שאלה: אנחנו רואים שהיחס של הבורא אל האדם משתנה. במצב אחד נקבע לו לעסוק בתורה ובמעשים טובים, אחר כך ההחלטה הזאת משתנה. איך יתכן דבר כזה?

זה הרי מגיע מהבורא, לכן זה אפשרי.

תלמיד: איך להפוך לצדיק כזה שזה יקבע לי את העתיד הטוב, לעסוק במעשים טובים, ללכת בדרך השפעה? איזה מין מצב זה שבראש השנה קובעים לו?

זה בתחילת השנה. בתחילת השנה נקבע בין בני האדם מי מהם יהיה צדיק ומי מהם יהיה רשע.

תלמיד: אני לא מבין איך זה מתחלק בין האנשים, כי הרי תמיד למדנו שזוהי בחירה של האדם להיות רשע או צדיק.

ואיפה כאן הבורא?

תלמיד: תמיד למדנו שנאמר על האדם אם הוא יהיה עשיר או עני, גדול או קטן, אבל על רשע או צדיק לא נאמר. וכאן כתוב שהם בכל זאת קובעים לך אם תהיה רשע או צדיק.

אתה צודק. את זה עוד צריך להבין, ללמוד.

תלמיד: אז אולי תיתן לנו עצה, איך לקבל את הגורל הטוב בעשירייה כדי להיות צדיקים?

אני אפילו לא יכול להגיד לך מה לעשות. תחשיב את כל החברים כצדיקים מלבד עצמך, ואז אף פעם לא תטעה.

שאלה: לְמה אנחנו קוראים פירות, תוצאות של עבודה רוחנית?

פרי בעבודה הרוחנית אלו התכונות המתוקנות שלנו.

תלמידה: אם התכונות המתוקנות מופיעות, אז האם כבר לא נטעה, אלא נראה אותן בצורה ברורה, נדע שיש לנו את הפירות האלה?

כן.

שאלה: תמיד למדנו שהבורא אומר לנו מהי הבחירה. האם הבחירה יכולה להסתכם בכך שנרצה את בחירת הבורא?

אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן לפנות לבורא בתפילה על כך שהוא יראה לנו מהי הפעולה האמיתית העומדת לפנינו שאותה עלינו לבצע.

שאלה: איך אפשר להפעיל את הדעת שבתורה? אחרי אמונה למעלה מהדעת של העולם הזה, איך אנחנו יכולים לבנות את הפירות דקדושה?

להשתדל לעשות פעולות דהשפעה, חיבורים בין החברים, וכך להמשיך.

שאלה: הבנו מהמאמר שכל מה שיורד אלינו מהבורא הוא טוב ושפע, ורק בנו תלוי אם זה יהיה סם החיים או סם המוות. במה זה תלוי?

זה תלוי באופן שבו אנחנו מקבלים את זה.

תלמידה: את מה שאנחנו קולטים בעשירייה?

כן.

שאלה: האם התפילה שלנו היא תפילה עבור הבחירה הטובה בדרך הטובה, או עלינו בתוך העשירייה למצוא איזו בחירה מסוימת?

גם כך זה יכול להיות. אבל בדרך כלל זה עבור הדרך הטובה יותר.

שאלה: אני מבינה מהטקסט שאני צריכה לחזק את החלקים בתורה שמביאים לי פירות. איך אני יכולה לזהות איזה חלקים מהתורה אני צריכה לחתוך?

זה לא חשוב. מה שאנחנו לומדים, תשתדלי שכל החלקים האלה, הפסוקים האלה, ייכנסו לתוך הלב שלך.

שאלה: האם אנחנו יכולים להרגיש את השפע רק כשהוא בא במקום של חיסרון ולא בכמות שלו?

לא.

שאלה: שמעתי שאמרת שאם נראה את החברים כצדיקים, אז אף פעם לא נטעה, אבל גם שמעתי שאין דבר כזה צדיק שלא יחטא. איך לחבר את שני הדברים האלה?

נשתדל להיות צדיק שלא יחטא, כך נתנהג.

שאלה: מהו פרי העץ של העשירייה שמביא את פירותיו בזמן הנכון?

זה עץ כזה, שמעורר על עצמו הרבה מים, ועל כן גדל במקום טוב, בקרקע טובה, על מצע טוב, ואנחנו רואים ממנו הרבה פירות טובים.

תלמידה: איך לשמור על העץ הזה בצורה נכונה כדי שנוכל להתקרב אל המדרגה הנכונה?

להשקות אותו בזמן, לגזום בזמן את כל הענפים היבשים למיניהם, החלקים השונים של העץ הזה. יש הרבה מאוד מלאכות שנעשות על עצי הגן וכתוצאה תקבלו עץ טוב נושא פרי שיזין אתכם בצורה טובה.

שאלה: אם החברה שלי צדיקה ואני רשעית?

אני לא יודע. שכולם יחשיבו את עצמם כרשעים וישתדלו לצאת מתוך המצב הזה, להיות קרובים יותר לבורא כדי להצדיק אותו, זה הטוב ביותר.

שאלה: איך לפתח מודעות לכל המידע שרב מעביר?

לשם כך צריכים להיות קרובים לרב.

שאלה: איך אפשר לעזור לחברות להצדיק את הבורא, איך לבנות את ההרגל להצדיק אותו בכול? כי כל הזמן האגו בא ומשתלט ואנחנו מחליטות שאנחנו יכולות לעשות בעצמנו.

להחזיק בחברות, ויחד איתן תוכלי להיות למעלה מהאגו שלך.

שאלה: כשהבורא מראה לנו מה הפעולות שאנחנו צריכות לעשות, מה החלק שלנו בעבודה הזאת, מה מוטל עלינו?

עלינו מוטל רק להיות קרובות אחת לחברתה כך שאנחנו בזה בונות מקום לגילוי הבורא בינינו.

שאלה: האם ניתן להגיד שמדרגת לא לשמה מקבילה, משויכת ל-לקבל על מנת לקבל?

זה לא לשמה, זה קליפה.

תלמידה: אז למה בלא לשמה אני מציבה תנאי, מה יהיה לי כתוצאה מהעבודה?

אני לא יודע מה את אומרת.

תלמידה: אני אמורה לקבל החלטה על מה אמור להיות האגואיזם שלי ולכן אני שואלת את השאלה, מה השכר שאני אקבל.

כן.

תלמידה: ואז אני בוחרת לעצמי שמכל אותם סוגי השכר אני רוצה להשיג את הבורא להיות בדבקות עימו, וכך בצורה כזאת אני מרוממת את עצמי, מכירה את המראה של עצמי ומעלה את עצמי אל לשמה או אל להשפיע על מנת להשפיע?

לא, את תופסת הכול הפוך, אני מתפלא.

שאלה: הפירות בעבודה לא באים לידי ביטוי בצורה מיידית, כלומר אותה עבודה שאנחנו עושים עכשיו היא לא מיד מורגשת, האם אנחנו יכולים לבקש מהבורא שיגלה לנו את הפירות, את התוצאות מהעבודה שלנו?

אפשר, כן.

שאלה: איך המקובלים מחזיקים אחד את חברו במשך היום, איך באופן פרקטי זה קורה?

מה הבעיה?

תלמידה: אני פשוט לא מבינה איך?

על זה אנחנו כבר נדבר בפעם הבאה. כל טוב לכולם.

(סוף השיעור)