שיעור בוקר 26.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', עמ' 1616,

מאמר 24. "עיקר מה שחסר לנו""

עיקר מה שחסר לנו

"עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו.

וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא מוכרח להיות "רובץ תחת משאו".

מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.

ואז כשיש לו הידיעה והרגשה שיודע למי הוא משפיע, באותו שיעור שהיה לו כח לעבוד על הכוונה של אהבה עצמית, יש לו עכשיו הכח לעבוד על מנת להשפיע. כי מי שמשפיע לאדם חשוב, נחשב כמו שהוא מקבל ממנו. והיות על קבלה יש כח בהגוף לעבוד בכדי להשיג תמורה, כמו כן גם בלהשפיע למלך חשוב, יש לו הנאה מזה.

ובזה מובן מה שכתוב בהקדמה לתע"ס, בענין, נתנה היא, ואם הוא אדם חשוב מתקדשת, משום הנאה דקביל מינה. רואים אנו דבר חדש, שנתינת השפעה לאדם חשוב דומה לפי הדין כמו קבלה ממש, הגם ששם מביא את המאמר של קידושין לענין קבלה על מנת להשפיע, שאז הקבלה נקרא השפעה.

ומאותו ענין יכולים להבין צד השני של המטבע, היינו שהשפעה נקראת קבלה. שמטעם זה כבר יש לו חמרי דלק, כי אם הוא משפיע לאדם חשוב זה דומה כמו שהוא מקבל. לכן כבר יש לו כח לעבודה.

היוצא מזה שלא חסר לנו רק להאמין בגדלות ה', אז יהיה לנו כח לעבודה בבחינת השפעה."

הכול תלוי אך ורק בגדלות החבר, בגדלות הבורא, ובצורה כזאת אנחנו כן יכולים להגיע להשפעה וזה יהיה מורגש אצלנו כקבלה.

זה מאוד מעניין, אני נותן למישהו ואני בזה מרגיש שאני מקבל, איך זה יכול להיות? רב"ש מסביר לנו כאן, שאין בזה שום בעיה אלא הכול תלוי רק בהערכה, זה מה שאנחנו צריכים לשנות בנו. נראה לנו שהדבר הזה רחוק, ומתי אנחנו כן נוכל להגיע לזה, איזה כוחות אנחנו צריכים לקבל מלמעלה שישנו אותנו. רק דבר אחד אנחנו צריכים, שהגדול בעיניי יהיה הבורא, החבר, וכך אין לי שום בעיה, כל הנתינה שלי אליו הופכת להיות לקבלה.

שאלה: בעל הסולם כותב שיש 10% אנשים אלטרואיסטים שהם משפיעים על מנת לקבל, ופה במאמר הסיטואציה היא שאנחנו משפיעים לבורא אבל בסופו של דבר זה גם על מנת לקבל. מה ההבדל בין זה לזה?

הם נולדו עם הטבע שלהם ואנחנו לא. זה קודם כל. יש עוד דברים.

תלמיד: כלומר אנחנו מפתחים תכונת השפעה.

אנחנו רוצים לפתח בנו תכונת השפעה.

שאלה: באוזניים שלי שמעתי שכל מה שפה כתוב זה להשפיע על מנת לקבל, ואת זה אנחנו עושים כל יום בכל דבר. כל תהליך קשר עם בן אדם באופן טבעי הוא להשפיע על מנת לקבל, מה אני יכול לתת לו או מה אני יכול לעשות כדי לקבל יותר. אני לא מבין מה זה קשור לרוחניות, ברוחניות מדובר על לקבל על מנת להשפיע, זה משהו הפוך לגמרי.

אתה צודק.

תלמיד: אז "מה הועילו חכמים בתקנתם"?

אם אני עם הרצון לקבל שלי מתייחס לכולם, אז אני רוצה למלאות את הרצון לקבל שלי. אם אני יודע שהרצון לקבל שלי הוא האויב שלי, השונא שלי, אז אני אשתמש בו פחות ככל האפשר. ואז במקומו אני שומע, שאם אני אתייחס בהשפעה למישהו, אז בזה אני אהיה דומה לבורא. מתוך זה שאני דומה לבורא מושפע עליי אור התיקון שמתקן אותי ועושה ממני משהו שבאמת דומה לבורא, אני מתחיל להיות משפיע. כך אני הולך ומתקדם.

תלמיד: פה אתה מוסיף משהו שלא כתוב במאמר, שכל התהליך שאנחנו עושים הוא על מנת להגיע לתיקון. לא ללכת לבן אדם חשוב ולהשפיע לו, כי אני תמיד ארצה להשפיע לו כי אני אקבל יותר. צריך לחדד את הנקודה הזאת, שאנחנו בעצם רצון לקבל ואנחנו חייבים למצוא את הדרך לתקן את עצמנו על ידי המאור המחזיר למוטב, כי אחרת כל המאמר הזה הוא איך לפתח אגואיסטים יותר מתוחכמים.

כן.

שאלה: רב"ש כותב שאם היינו יודעים כמה הבורא גדול, אז היינו רוצים להשפיע לו. איך נוכל לדעת כמה הוא גדול אם עדיין לא גילינו אותו?

זה נכון. אבל אנחנו יכולים לקבל התרשמות מחברים. איך אני מקיים את החיים שלי, מה בחיים שלי אני חושב על כל מיני דברים, האם הם גדולים, קטנים, קרובים, רחוקים, רצויים או לא, זה אך ורק לפי הסביבה. לכן אם אנחנו באים לסביבה שהיא מעריכה את הבורא, אהבת חברים בוא נגיד, אז אני יכול לקיים את הדברים האלה בקלות. על זה מדובר.

שאלה: עניין השפעה הוא ללא שכר, נכון?

מה זה השפעה היא לא שכר?

תלמיד: אחד התנאים של להשפיע הוא שאדם עובד מחוץ לגופו ללא תמורה לעצמו.

ללא תמורה, זו כבר פעולה רוחנית.

תלמיד: נכון, זה מה שאני שואל. כי פה הוא כותב שאם הוא מחשיב את המלך ומגדיל אותו בעיניו, אז הנתינה אליו היא כבר כפעולת קבלה.

כן.

תלמיד: אבל הוא מקבל מזה ידיעה, תענוג, אור, מילוי, חיות כמו שהוא קורא לזה. למה החיות הזו לא מבטלת את עניין ההשפעה, כי אמרנו שמלכתחילה אחד התנאים של להשפיע הוא בלי לקבל לעצמו?

אבל הוא לא יכול לבטל את הרצון שלו ולא לקבל.

תלמיד: אז מה הטריק פה?

הטריק פשוט, הוא נשאר בעל מנת לקבל רק המלך צריך להיות בעיניו גדול.

תלמיד: כלומר העניין הוא שכשמתחיל להשפיע, ואם הוא מרגיש שאין טעם בעבודה הזו, אז רק בהתגברות ועבודה מעל הדבר הזה, הוא יכול באמת לקבל ואין בזה פסול.

נגיד.

שאלה: כשאדם מתחיל בדרך ומסבירים לו את העניין של לקבל ולהשפיע, אז הוא מתחיל לחשוב שכל היום הוא בלהשפיע על מנת לקבל, הוא דואג לאחרים אבל מקבל מזה מילוי.

לא, הוא לא עושה כזה חשבון, בתת הכרה הגוף שלו עושה חשבונות.

תלמיד: כשאנחנו קוראים את המאמר הזה, נראה לי שיש שלב בדרך שמלקבל על מנת לקבל האדם עובר ללהשפיע על מנת לקבל, וזה נשמע כמו שלב הכרחי.

כן.

תלמיד: למה השלב הזה הוא כל כך הכרחי? מה יש בשלב הזה שבו האדם בדרך חייב לעבור מלקבל על מנת לקבל ללהשפיע על מנת לקבל, לפני שהוא מגיע בסוף להשפעה אמיתית?

להשפיע על מנת לקבל מלמד אותו איך להשפיע. נותנים לו חומר דלק, על מנת לקבל, כדי שהוא ילמד מה זו השפעה.

שאלה: אם הוא לומד להשפיע ויש לו חומר דלק, איך הוא מגיע ללהשפיע על מנת להשפיע? מה יקדם אותו?

מה ההבדל בין מה שהיה לו קודם ומה שיהיה לו?

תלמיד: הוא היה מקבל חיות לעצמו ותענוג מזה שהוא משפיע.

כן.

תלמיד: אבל השפעה, כמו שאנחנו יודעים לפי ההגדרה, היא לא לקבל כלום לטובת עצמו.

כן.

תלמיד: אז אני מבין שמלהשפיע על מנת לקבל הוא איכשהו צריך להתקדם ללהשפיע על מנת להשפיע. מה מקדם אותו מהדרגה הזו להבאה?

מה חסר לו כאן?

תלמיד: צריכים לקחת לו חיות מהעבודה שלו.

מה לתת במקום זה? את גדלות הבורא.

תלמיד: לקחו לו את החיות. והגדלות של הבורא?

לא הייתה לו.

תלמיד: לא הייתה לו גדלות הבורא, אז מה היה לו? מה נותן לו את הכוח לעבוד? הרי אומרים שזה מפני שהמלך גדול בעיניו.

המלך גדול בעיניו, לכן הוא מוכן לתת למלך כול מה שלפי גודל המלך בעיניו מתאפשר לו, דוחף אותו.

תלמיד: מה השלב הבא? איך הבורא מקדם אותנו הלאה מהמצב הזה?

הבורא צריך לתת לנו אפשרות להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: מה התנאים החדשים שהוא נותן לנו מהמצב הקודם?

הוא נותן לנו כוח, מרץ, דחף להשפיע, אפילו שאני לא מרגיש בזה שום מילוי.

תלמיד: כלומר הוא מוריד את גדלות המלך בעיניי ועכשיו אני צריך לפעול מתוך עצמי בשביל זה.

כן.

תלמיד: וזה כבר הופך להיות להשפיע על מנת להשפיע.

כן.

שאלה: אתה אומר בנשימה אחת בורא - חבר כמעט בלי הבדל. איך אנחנו יכולים להסתכל על החבר כמלך ולחשוב על חשיבות החבר באותה צורה, באותה נשימה, להסתכל על גדלות החבר ולקבל משם כוח? כי לגבי הבורא אנחנו מתבלבלים ומדמיינים כל מיני דברים.

צריכים קודם כל להגיע לגדלות החברה.

תלמיד: כשמסתכלים על חברים, כל אחד נראה לי שונה, אני יכול לקבל היום התפעלות מאחד ומחר ממישהו אחר, ואפילו קצת לכעוס על מישהו. איך אני מחבר את כולם לאחד וקורא לזה המלך, שזה החבר שאני צריך לקבל ממנו כוחות, להשפיע לו?

אני רוצה לחבר את גדלות כל החברים לגדלות האלוהות, שזה בשבילי הכי גבוה, נמצא בדרגה מעל ראשי. אני מחבר את כולם לגדלות הסביבה, לגדלות החברה, שלמעלה מהם יכולה להיות רק גדלות הבורא. כך אני משתמש בחברה הזאת כקרש קפיצה להגיע לבורא.

תלמיד: יש לנו כנס שנקרא "חיים בעשירייה" וכל החברים מחולקים לעשיריות. מה כל חבר צריך להזריק ממש לתוך העשירייה שלו? איזו רוח הוא צריך להכניס אליה כדי שהיא תהיה כמו מלך חשוב בשבילו?

את גדלות הבורא, ובמה גדלות הבורא מחייבת אותנו. אבל זה כבר כלפינו, שהבורא יהיה גדול בעינינו, וכל פעם במה הוא מחייב אותנו בגדלותו.

תלמיד: כחבר אני צריך לדאוג שלחברים שלי בעשירייה תהיה גדלות הבורא?

ודאי. זה הכי חשוב. אם יש גדלות הבורא, אז לא אכפת לי שום דבר בחיים, אפילו החיים שלי.

תלמיד: אם חבר בעשירייה מתמודד עם קושי, האם במצב כזה העשירייה צריכה לתת לו את גדלות הבורא, זה מה שעומד על המאזניים נגד הקושי?

כן.

תלמיד: על זה לדרוך?

כן, זה הכי בטוח מה שיציל אותנו.

שאלה: הוא כותב שאם הוא מסיח את הדעת מגדלות הבורא, אפילו לרגע, הוא ישר נופל להשפעת העולם, למחשבות על קבלה עצמית. איך אנחנו יכולים להפוך את החיים שלנו כך שבכל רגע נתעסק בגדלות החברים, בגדלות הבורא? מאיפה לקחת ולהחזיק כל רגע את הכוח הזה?

זו רוח שצריכה להיות בחברה. אחרת, איך אני אחיה?

תלמיד: כביכול אנחנו עוסקים בזה, אבל אנחנו רואים שאפילו לשמוע על גדלות החבר קשה לקבל.

אתה חושב כך, אתה מרגיש כך. אבל אני נמצא באותה חברה כמוך ואני רואה אותה אחרת ומקבל ממנה צורה אחרת.

תלמיד: זה תלוי בהכנה שלי, איך אני מקבל.

זה תלוי אך ורק באדם. החברה היא חברה, יש לה כל את הכוחות ואת כל התנאים כך שכל אדם שנמצא בה יכול להגיע עכשיו עד גמר התיקון. זה תלוי באדם, אבל זה אפשרי.

שאלה: למה התענוג שמורגש מגדלות החברה לא נכנס לכלים דקבלה, כאילו שיש לזה מקום אחר?

במה אני משתמש בגדלות החברה?

תלמיד: אני רוצה להשפיע להם.

אז כבר ענית על זה.

תלמיד: כן, אבל הטבע שלי הפוך. אני לא מצליח עדיין לזהות מה ההבדל. איך אפשר להסביר את זה?

כי לחברה יש כוח. אם כמה אחדים לא מחוברים, אז אין שום דבר. אבל כשהם מחוברים, אז הם פועלים כבר למעלה מהרצון לקבל של כל אחד וזה כבר כוח השפעה.

תלמיד: כלומר בכל הפעולות שאדם עושה למען החברה הוא יכול להיות בראש שקט, הוא כביכול קיבל מתנה מעולם אחר.

כן.

שאלה: האם אתה יכול להסביר מה זו גדלות הבורא לפני שיש לך כלים מוכנים?

לא.

תלמיד: אבל חייבים להיות בזה.

אם אין לי כלים להרגיש את גדלות הבורא, איך אני ארגיש את גדלות הבורא? אם אני לא מרגיש, איך אני אסביר?

תלמיד: האם גדלות הבורא היא כבר משהו רוחני, זו כבר השגה?

כן.

תלמיד: אבל חייבים להיות בזה תמיד, אפילו לפני שהשגת.

מאיפה זה יהיה?

תלמיד: אני שואל אותך.

אני שואל אותך בחזרה. מאיפה תהיה גדלות הבורא?

תלמיד: מהחברה, מהסביבה, מהחברים.

אם אתה שומע מהם, אז תהיה לך גדלות הבורא?

תלמיד: אני חושב שכן.

אז יופי. תשתמש בזה.

תלמיד: אבל איך לתת את זה לחברים בלי שיש לי הרגשה אמיתית?

זו כבר שאלה אחרת. העיקר שאתה מרגיש שגדלות הבורא עוזרת לך לעלות ולהתקרב אליו. יופי, ועכשיו, מה הלאה, איך להשפיע לו מזה?

תלמיד: איך להיות דוגמה כזו גם לחברים, כשאני לא יודע מה זה?

זה יבוא.

שאלה: אם תוכל בבקשה לחדד שוב מה זה נקרא "גדלות הבורא", ואחרי שיש את הגדלות הבורא, מה זה נקרא "להתקרב אליו"? מה ההרגשה הזו להתקרב לבורא?

גדלות הבורא זו גדלות או שליטת הכוח המשפיע ששורה בעולם.

תלמיד: אתמול עשינו ישיבת עשירייה, והשתדלנו לעשות אותה כמו שאמרת, פגישה קלילה לפני הכנס, של חיבור והרגשת החיבור. אחד מהחברים חזר על מה שאמרת לפני כמה ימים, "חבר'ה, זה כמו טיל שאתם יכולים לעלות לעולמות עליונים". זה נשמע פנטסטי, טיל לעלות לעולמות עליונים. וזה יכול לקרות בכנס, או עכשיו בשיעורי הבוקר. מה הטיל הזה, ומה זה העולמות?

בכל מקום, ובכל זמן שתרצו. אם באמת יש לכם רצון כזה, ודאי שאתם יכולים להיתפס על הרצון הזה, ולעוף בכל העולמות, כמו הברון מינכהאוזן.

תלמיד: בתע"ס אנחנו לומדים קצת על העולמות, על השמות של העולמות, שעולים ויורדים. מה זה נקרא להיות בעולמות האלה, האם זה מחוץ למציאות הזו, זו מציאות אחרת?

שחוץ מהמציאות הזו אתה מרגיש, ואתה מקבל כוח עליון, כוח השפעה, ואז אתה רואה עד כמה הוא רוכב, ומכסה את כל הכלים דקבלה.

תלמיד: אני לא רוצה לבלבל את כולם, אבל נניח בתע"ס אנחנו לומדים יש ע"ב וס"ג, שניהם זה השפעה, מה זה עולמות אחרים, זו השפעה אחרת, זה טעם אחר של השפעה?

לא, זה מצב אחר. עולם אחר, זה מצב אחר.

תלמיד: התגברות על גבי הרצון לקבל?

כן.

שאלה: את גדלות הבורא אנחנו משיגים כתוצאה מעבודה מעל הדעת או שצריך קודם את גדלות הבורא כדי לעבוד בעבודה מעל הדעת?

אנחנו קודם כל צריכים ככל שניתן לנו להיות באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: גם אם בינתיים אין לנו גדלות הבורא?

כן.

תלמיד: ואז זוכים לגדלות הבורא.

כן, להשתדל.

שאלה: בעצם תכונת קבלה נכונה היא תנאי שאנחנו נהנים לעזור לחברים להתחבר?

כן.

שאלה: אם הבנתי נכון את הלימוד שלנו, כדי לפתור את בעיית הרצון לקבל עלינו להתייחס לכל אדם ומצב שאנחנו פוגשים בדרך כחלק מאיתנו. האם נכון לומר כך?

נגיד, אבל אני לא יודע איך אתה רוצה להמשיך.

תלמיד: כי אם הכול הוא חלק מאיתנו, כל מה שאני פוגש וכל מי שאני פוגש, זה אומר שאין אני ואחר, וממילא אין משמעות לנתינה, וקבלה.

אני לא יודע מה זה נקרא שאין משמעות.

תלמיד: כי אנחנו שלם אחד.

הכול זה רצון לקבל אחד, ומה הלאה?

תלמיד: האם במצב כזה האני ואחר מתמזגים למשהו שלישי, או שאנחנו עדיין קיימים כנפרדים, ורק היחס בינינו משתנה?

אני לא יודע, ולא רוצה להיכנס לכאלה חשבונות, כי על זה אין תשובה. אלה פשוט דוגמאות מהדמיונות שלך.

שאלה: גדלות הבורא, מה זה הכוח הזה, ואיך אנחנו יכולים לעשות כך שהכוח הזה ישרה בינינו ממש כמו כוח שמבטל את הרצון לקבל שלנו, ומאפשר לנו להשפיע?

הכוח של הבורא הוא אהבה, כוח אהבה, כוח חיבור. כוח אהבה זה כוח החיבור.

תלמיד: איך לעשות ככה שהבורא יהיה בהרגשה שלנו, שנרגיש את הגדלות שלו בעיניים שלנו?

זה תלוי רק בסביבה, ככל שהסביבה מרוממת את גדלות הבורא, כך הוא יהיה גדול בעיניך.

תלמיד: איך אפשר למשוך את הכוח הזה לחבר שיש לו קשיים, שהכוח הזה ייתן לו כוחות?

איך למשוך אליו את הכוח הזה? רק אם הוא ישפיל את עצמו, יוריד את עצמו כלפי החברים, אז הוא יקבל מהם.

תלמיד: נגיד יש לך איזו בעיה, שמסיחה את הדעת שלך, זורקת אותך מהעבודה עם הבורא. איך להכניע את עצמך בפני החברים ככה שהכוח הזה ימשוך אותך?

עלייך להתכופף בפני החברים, להציב את עצמך תחת השפעתם עד כדי כך שלא יהיו לך מחשבות אחרות.

תלמיד: זה תלוי רק בך, או שיש פה גם עזרה של החברים?

כמובן שהחברים יכולים לעזור, אבל זה בעיקר תלוי בך,

תלמיד: אז איך אני יכול לקרב את עצמי, לכופף את עצמי בפני החברים, עלי לחשוב עליהם כל הזמן?

לכוון את עצמך פנימית, כך שהם כולם קרובים יותר לבורא ממך, והם ניצבים בינך לבין הבורא. לכן אתה חייב קודם כל לחשוב על איך אתה יכול להתחבר עם החברים, ואז בתוך הקשר שלך עם החברים, יהיה לך קשר עם הבורא.

תלמיד: הבורא, למה הוא בכלל זורק את האדם, ולוקח ממנו את ההרגשה של גדלותו?

הבורא זורק את האדם כדי לתת לאדם הזדמנות לחזק את הקשר שלו עם הבורא.

שאלה: אני שמעתי פעם שגדלות הבורא מושגת על ידי האדם שמכיר בזה שהוא לא יכול להשיג אותו בכוחות עצמו. האם כל אדם פעם בחיים צריך להחליט שהוא רוצה להשיג את הבורא, את גדלות הבורא בכוחות עצמו, להתייאש ולהמשיך הלאה בעצות המקובלים?

יכול להיות שכן. יכול להיות שיש גם מצבים כאלה.

שאלה: האם הכלל שאדם מקבל כשהוא משפיע על מה שחשוב לו, זה מאפשר לנו להיכנס ללא לשמה?

כן.

שאלה: נראה לי שהיום יותר ברורה נקודת המפנה בין שאנחנו נמצאים בעולם, בעל מנת לקבל לבין העולם השני. אז אפילו גדלות הבורא - אם אני בנקודת המעבר מלהשפיע על מנת לקבל - להשפיע על מנת להשפיע. ואם אני רוצה להשפיע כדי לקבל משהו בתוך רצון לקבל, זה ברור, זה להשפיע על מנת לקבל. ולהשפיע על מנת להשפיע, זה לא ברור ופה דווקא אנחנו זקוקים לעזרה של בורא. כי אנחנו מבקשים, אנחנו לא יודעים מה אנחנו מבקשים, אנחנו לא מדמיינים אפילו. גם גדלות הבורא, אמונה. אנחנו לא יודעים במה אנחנו מאמינים, שיש אי שם מצב אחר. איך יותר נכון לכוון לנקודה הזאת?

רק תתאר את זה ביחסים בין החברים, תגיע לזה במשהו לפחות, ואחר משם תעלה לבורא. זה בדיוק נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה'.

תלמיד: זאת אומרת בנקודה הזאת חייבת להיות אהבת ה', משהו יותר גדול שעומד מאחרי חברים.

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שאי אפשר לעשות אפילו פעולה הכי קטנה אם לאדם אין תענוג מזה. איך יוצא שאדם, נגיד קורא חדשות, רואה כל מה שקורה, רצח, גניבות, שנאה, האדם מקבל מזה תענוג?

כן.

תלמיד: מה זה התענוג המוזר הזה?

תענוג. יש לנו כלים כאלה.

תלמיד: מזה אדם מגיע לזעם, מתרגש, נהיה לחוץ, הורס את כל מערכת העצבים שלו, אני לא מבין מה זה התענוג הזה.

זה שהוא קשור לעולם.

שאלה: אני קיבלתי התרשמות מזה שראיתי את גדלות החבר. איך מתוך זה אני מפתח את גדלות כל העשירייה?

תשתדל למצוא את המעלה הזו בכל אחד מהחברים. תשתדל להתקשר איתם דרך המעלה הזו.

תלמיד: אולי דרך זה שאני רוצה לראות את גדלות החבר, אני רוצה להיות מועיל לחבר, אולי זו גם דרך?

אולי להפך, זה יקלקל את היחסים ביניכם שאתה נדבק למישהו.

שאלה: אם אני משרת את העשירייה ואני מקבל מזה תענוג, אני צריך לעשות על זה צמצום?

כמובן.

תלמיד: אבל אני יכול לעשות את זה בצורה אוטומטית, לא ברגשות.

כן.

שאלה: איך יוכל הגוף לקבל תענוג מהשפעה?

הרצון לקבל מוכן לקבל כל תענוג שיתפשט בו וייתן לו הרגשת התענוג. אנחנו עושים חשבון רק במסך - לקבל תענוג מזה או מזה, מקבלה או מהשפעה ואיזה סוג תענוג.

שאלה: פעם היה מישהו שאמר שאם אנחנו עושים את העבודה בצורה נכונה ומתבטלים אז אנחנו מקבלים בונוס מהבורא, סוכריה. איך אנחנו לקראת הכנס שוכחים מזה ועושים את העבודה בצורה נכונה?

אני לא יודע, אני צריך לחשוב.

(סוף השיעור)