שיעור צהריים 01.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1627, מאמר 44. "סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1627, מאמר 44 "סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה".

סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה

"סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה" (מגילה ל"א ע"ב).

זקנים, אלו שרגילים בעבודת ה'. נערים, אלו שבתחילת עבודתם. סתירה נקראת ירידה או נפילה. שקודם היתה להם איזו עליה בעבודה, שנחשב זה לבנין, כלומר שהם החשיבו את העליות. אבל הסתירה בזמן שהרגישו איזו נפילה, שזה בא מהסתרת ה', כלומר שה' מסתיר עצמו מהם, וזה נקרא סתירה.

סתירת זקנים, שאומרים שה' שלח להם את ההסתרה, נמצא שהם כבר נמצאים בבנין, היות שהם מאמינים שה' מטפל בהם, ומזה הם מקבלים חיות.

ועיקר אמונה ניכר בזמן הירידה, כלומר בזמן שאינו מאיר לאדם, שאז הוא עומד בפני ההתלבטות. או שיאמר, "אני לא צריך שום רווח, אלא אני רוצה לעשות נחת רוח למעלה, ולא חשוב לי מה שאני מרגיש", או חס ושלום אחרת."

שאלה: איך אני יכול להגדיל את האמונה שלי בכל יום?

על ידי מחשבה. תחשוב שהבורא נמצא איתך בקשר, אפילו שאתה לא מרגיש עד כדי כך, ושהוא מצפה, מחכה ממך שאתה תפנה אליו, תבקש משהו ממנו, תעשה משהו בשבילו ותרצה לקבל משהו ממנו. זה מה שאנחנו צריכים, להשתדל כל הזמן להיות כך.

שאלה: בפסקה האחרונה הוא כותב ""אני לא צריך שום רווח, אלא אני רוצה לעשות נחת רוח למעלה, ולא חשוב לי מה שאני מרגיש"". כשאני מרגישה את המשפט הזה, בתוך ההרגשה הזאת יש גם הרגשה שזה בא מזה ש"אין לי ברירה, אין לי לאן ללכת, אלא זה מה יש ותקבלי את זה, זו העבודה שאליה הבורא הביא אותך". אני יודעת שלא לזה אני צריכה להגיע, אלא צריך להגיע לרצון השלם לעשות לו נחת רוח.

כן.

תלמידה: איך עוברים מהמצב הזה של אין לי ברירה, אין לי לאן ללכת, למצב של רצון שלם לעשות לבורא נחת רוח?

בין שני המצבים האלה חייבת להיות תפילה. את מבקשת מהבורא שיעזור לך לעלות אליו, להתקרב אליו, להרגיש אותו, שמזה יהיה לך מצב רוח אחר, יחס אחר לעבודה הרוחנית, ולזה את מצפה.

שאלה: מה זה אומר להחזיק את עצמך במצב הנכון בירידה?

במצב של ירידה עלינו להחזיק את עצמנו בכל מקרה בקשר עם הבורא. כיוון שנפילה זו לא נפילה, אלא אנחנו פשוט מפסיקים להרגיש את הקרבה לבורא, אבל זה לא אומר שאנחנו מתרחקים ממנו, ודווקא במצבים כאלה שבהם אנחנו צריכים למשוך אותו עוד יותר אלינו. בצורה כזאת, דווקא במצבים כאלה של נפילה יחסית, לעלות עוד יותר גבוה ועוד יותר.

תלמידה: אצל הזקנים יש טכניקה מסוימת של מעבר מצבים בירידה והם עוברים את זה בסבלנות. האם הסבלנות הזאת כהרגל לא שוללת את הירידות?

ממש לא. כל פעם זו עבודה חדשה, מאמצים חדשים.

שאלה: למה סתירת הבורא נקראת "סתירה"? האם יוצא שאנחנו חיים יותר ויותר בסתירות אם לא נעשה כלום?

כן, ככה זה. לכן ברגע שאנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו בירידה, בהתרחקות מהבורא, אנחנו בהכרח צריכים להשקיע מאמצים לצאת מתוך הירידה שלנו אל הבורא, להתקרבות איתו.

שאלה: מי נחשב זקן ומי נחשב נער, האם זה עניין של וותק?

זה גם וותק, אני יכול להגיד שזה גם נכון. חוץ מזה, אדם שמרגיש שהוא נמצא בטיפול הבורא, הוא נמצא כך שהוא כל הזמן משתנה.

תלמיד: מתי נער הופך לזקן?

זה לא תלוי בגיל, זה תלוי רק ביחס שלו. אם יש לו כזה יחס לבורא, שאפילו כשהבורא מוריד אותו, מרחיק אותו, אז הוא בכל זאת מבין כבר מתוך הניסיון שלו שאת כל המצבים האלה הבורא שולח כדי לקרב אותו. אז הוא דווקא משתמש בירידה, בהרחקה מהבורא, ורואה בזה הזדמנות להתקרבות.

תלמיד: אז מה הנערים לא מבינים?

הנערים לא מבינים שזה שהם מרגישים ריחוק מהבורא זה דווקא ההיפך, הבורא על ידי זה מנענע אותם ומזמין להתקרב.

תלמיד: ואיך נער הופך זקן ביחס שלו?

על ידי זה שהוא פונה לבורא ומתפלל, בוכה שהוא רוצה התקרבות, והבורא שולח לו כל פעם מצבים של התקרבות והתרחקות, התקרבות והתרחקות, ומתוך זה האדם בסופו של דבר מבין איך הוא צריך להתנהג כדי כל הזמן ללכת בקו ההתקרבות.

תלמיד: האם אמונה נמדדת בזמן שחשוך לאדם?

אמונה נמדדת מתי שאדם מרגיש שהוא רחוק מהבורא.

תלמיד: וכשהוא מרגיש קרוב לבורא, מה תפקיד האמונה כאן?

כשהוא קרוב לבורא הוא לא צריך אמונה, יש לו הרגשה.

שאלה: איך בעשירייה תמיד להגיע מסתירות להסכמה, האם הביטול הוא דרך נכונה?

כן. לבטל את עצמי כלפי החברים זו פעולה נכונה. זו אחת מהפעולות שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: הייתה לנו אפשרות להתפלל על חברה בעשירייה, היו לה בעיות בעולם הגשמי מאוד לא פשוטות וביקשתי במשך שבוע עליה, החזקתי אותה בתפילה. יומיים לאחר מכן לא הצלחתי להחזיק והפסקתי להתפלל. וכשגיליתי היום ששוב יש לה בעיות בעולם הגשמי, נולדה בי סתירה מאוד גדולה, לא יכולתי להתפלל עליה, לעומת זאת הבורא נתן לי את המצבים האלה כדי שוב ושוב להיווכח שהמחשבות על עצמי יותר חזקות מתפילה על חברה. יש בי לחץ פנימי מאוד עמוק, נראה לי שאני צריכה עזרה מבחוץ כדי להתגבר על זה.

צריכה להיות אווירה כללית בתוך הקבוצה כדי שיהיה לך קל יותר להתפלל עבור החברה, זו הקבוצה בכללות צריכה לדאוג לזה.

שאלה: כתוב סתירת זקנים, שהם מאמינים שהבורא עוסק בהם ומכך הם לוקחים את כוח החיות. איך עלינו לקחת את כוח החיוּת בדומה לזקנים?

סתירת זקנים, זקנים זה כמו קשר. והקשר בין הצעירים, הנערים, הוא כמו איזו סתירה, דחייה. מה את רוצה לשאול?

תלמידה: איך עלינו לקחת כוח חיוּת בדומה לזקנים?

איך לאסוף כוחות כדי להיות כמו זקנים? בשביל צריך להיות במצב של קשר עם החברים והבורא, וכל הזמן לחשוב על חיזוק הקשר הזה. חוץ מזה לא צריך כלום.

שאלה: האם אפשר למצוא בתוכנו את הזקנים ואת הנערים?

אפשר. בהדרגה תתחילי להבין מי בעד, מי נגד, וכן הלאה.

תלמידה: האם אלו הרצונות שלנו?

כן. אלו הרצונות שלנו.

תלמידה: ולכן הרב"ש כותב בסוף שלא חשוב מה אני מרגיש אם אני מקבל תענוג או לא, העיקר שאני עושה נחת רוח לבורא?

כן.

תלמידה: איך לברר שהרצון עבר לדרגת זקן?

זה משהו שאת תראי בהדרגה.

שאלה: כשהבורא נסתר מאיתנו אנחנו צריכים להגדיל את האמונה אבל איך יכולים להגביר את הכוח, את העוצמה?

זה אותו דבר. כוח אמונה, זה מה שאנחנו צריכים, אין לנו יותר מה לחפש.

תלמידה: האם האמונה זה ביטוי לרצון ה'?

אמונה זה קשר בין אדם לבורא.

שאלה: במידת ההתבגרות שלנו מצבי הירידות יתחזקו באיכות וכמות, באורך, איך לא להתייאש מהמצבים האלה?

לשם כך צריך שיהיו הרבה חברים שעוסקים באותה הדרך כמוך, בהתקרבות לבורא, שמדברים ומתייעצים על זה ביניהם.

שאלה: בכל המצבים יש רצון לעשות נחת רוח לבורא, איך ממצב הירידה עושים נחת רוח לבורא?

בכל המצבים צריך לעשות נחת רוח לבורא. אז מה השאלה?

תלמידה: איך ממצב הירידה עושים נחת רוח לבורא?

מתוך זה שאת רוצה לצאת מהירידה כדי לעשות לו נחת רוח, ולא כדי שלך יהיה טוב, אלא כדי שלו יהיה טוב.

שאלה: איך בזמן הסתירות אנחנו יכולים למדוד את ההתקרבות והאמונה לבורא?

עכשיו אנחנו עוד לא יכולים לעשות את זה, אנחנו יכולים מקסימום לקבוע שאנחנו פונים אליו או לא, אבל אחר כך כל זה יקבל צורות קונקרטיות.

שאלה: איך להרגיל את השכל שהכול מהבורא והכול בורא?

כל הזמן להיות בזה בכוח, להחזיק את עצמך בזה.

שאלה: ההרגל הזה של השכל, זה צריך לעבור מחזוריות מסוימת?

כן. אבל זה הכול קרוב אלינו. אנחנו צריכים להבין שמה שנראה לנו רוחני, הבורא וכן הלאה, זה הכול הרבה יותר קרוב.

שאלה: אפשר להגיד שהבורא שלי זה אותו דבר כמו הבורא של החבר שלי, יש לנו אותו בורא?

למה לא?

תלמיד: כל אחד והבורא שלו, לא? הכלי שלו והאור שלו וההסתרה שלו?

שיהיה ככה.

תלמיד: איך אנחנו מחברים את הבורא שלי והבורא שלו, או איך מתחברים בבורא?

זה הבורא עושה בעצמו, אתה צריך רק לדאוג איך להיות ככל היותר קרוב אליו.

שאלה: איך בזמן הירידה כשאדם מתבלבל לא מרגיש את האור, להכריע את הבחירה לכיוון אמונה למעלה מהדעת?

רק להחזיק בחברים, בקבוצה, במאמרים, במה שאנחנו לומדים, רק בצורה כזאת.

תלמידה: האם אפשר להביא את זה לקבוצה או שזה פנימי?

בטח אפשר.

(סוף השיעור)