בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ר"מ, דרוש נא דורשיך בדרשם פניך*

1. בסליחות מדובר על זה שמבקשים מהבורא שכביכול יתייחס בתשומת לב לבקשות, למי שמבקש ממנו, שיעזור להתקרב אליו. יש בהתקרבות תיקון על כלים דהשפעה, להשפיע על מנת להשפיע, דרגת הבינה, וגם תיקון על כלים דקבלה, לקבל על מנת להשפיע, כלים של המלכות עצמה שגם היא משתתפת בלקבל, ובזה היא משפיעה.

את 2 השלבים האלה של התיקון, אנחנו מבקשים שיהיו לנו, שנצליח בהם, בסליחות. לכן *מבקשים: "תפתח את האוזניים בבקשה ותשמע מה אנחנו מבקשים. תענה בבקשה למה שאנחנו מבקשים*". כך נוכל לעלות ל-2 שתי המדרגות האלה, גם להשפיע על מנת להשפיע וגם לקבל בעל מנת להשפיע. דרוש נא דורשיך בדרשם פניך: *"אנחנו רוצים שתפתח את הפנים שלך, שתתקן את הכלים שלנו. זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו לא מבקשים שתמלא אותנו באור, אלא תשפיע לנו אור של תיקון, שבאורך נראה אור*.

2. מה הבדל בין בקשה לדרישה?

ר: תלוי באיזה כלים אנחנו פועלים. בינתיים בשבילנו זה אותו הדבר. אנחנו לא יכולים למדוד איזה כלים אנחנו מפעילים בפניה לבורא. בדרך כלל, אם אני מבקש עבור החברים זה כמו שכתוב *המתפלל עבור החבר זוכה תחילה*. אח"כ בזה כך הוא גם משתתף ומקדם את עצמו דרך זה שמבקש עבור החבר.

3. אחרי שאנחנו פונים ומעריכים אותו, מעלים אותו בכמה שאפשר, אז אנחנו מגיעים למצב שאנחנו יכולים לבקש. למה? כי אתה חשבת, דיברת, שרת על כמה שהוא גדול, כמה הוא סובב את הכל, כמה עשה את כל הפעולות לפניך דרך כל הדורות שהיו, וכך הגיע תור שלך להשתתף בתיקון. בזה אתה רואה איפה אתה נמצא...לכן הפניה לבורא מתחילה מזה שאנחנו מדברים כאילו על העבר, על האבות..

4. ש: מה ההבדל בין להשפיע לבין להשפיע על מנת לקבל ?
   ר: אם אני מבקש רק כוח להשפיע על מנת להשפיע, כשאין לי שום כוחות רוחניים לפני זה או לפני מדרגה הזאת, אני רוצה לעלות אליה. *אני מבקש כוח השפעה, להשפיע על מנת להשפיע, להיות מוגן בכוח החסדים, בכוח הבינה, שמה שיקרה, אני אשאר ללא נגיעה עצמית. זה לא בשבילי אלא רק להיות כמו בינה, בכוח השפעה. אם אני מבקש כך ומקבל כוחות, מעלה את עצמי לדרגת אמונה למעלה מהדעת, כלומר כוח הבינה, על פני כוח המלכות, רצון להשפיע שישלוט על הרצון לקבל שלי, אז אני כבר נמצא ברוחניות*.

מה אני עושה עכשיו? עדיין לא פעולה. קיבלתי תכונה כזאת בלבד אבל במה אני מבצע, מממש את עצמי?

*כאן מתחילה העבודה בהתקשרות לאחרים. אני מקבל מהם רצונות שלהם ופונה לבורא בבקשה למלא את הרצונות הזרים. אני כמעבר, כלומר מקבל מהם רצונות, ומקבל מהבורא מילוי לרצונות האלו. אני הופך להיות כצינור שדרכי נשפך האור העליון אליהם. כך אני מתקדם*.

זו העבודה שלנו, להיות הצינור לכל באי עולם. אין להם שום קשר לבורא, אין להם שום אפשרות לפנות אליו, אין להם חיסרון. הבורא לא נתן להם חיסרון שיפנו אליו, שיתקרבו אליו. אתם רואים שאתם נמצאים בין האנשים יום יום וכמה הם אדישים למה שאתם עושים. לכן *אנחנו צריכים להכין את עצמנו להיות מעבר לכל האנושות, לתת לה כוחות התיקון, אור חסדים, ולתת להם לקבל דרכנו כוחות המילוי, אור החכמה, עד שכולם יתקנו את עצמם וימלאו את עצמם*, עד הצורה של גמר התיקון.

5. ש: כשאנחנו בעבודה הזאת, האני שלי מתחיל להיעלם...
   ר: *האדם קודם כל צריך להיות מרוצה, הוא צריך לצפות לזה שעוד מעט אני ארגיש שאני כאילו לא קיים, ה-אני שלי לא קיים. אני אוכל לעבוד רק בשביל האחרים בשביל הזולת. כמו אימא כלפי התינוק.. כולה כולה מכוונת אליו*. מה שהוא רוצה, היא עושה, היא רק כדי לשרת אותו. כך אנחנו צריכים להשתדל להגיע למצב שמצד אחד אנחנו משרתים לבורא, ומצד שני אנחנו משרתים לכל העולם, בזה שאנחנו מחברים דרכנו כל העולם לבורא, ואת הבורא לכל העולם.

*צריכים יותר ויותר לחשוב על המעמד הזה, על מצב האמיתי שלנו. אז תראו כמה אתם מתקרבים לזה, חושבים על זה, מבינים יותר, מרגישים, וכמה בהתאם לזה הבורא נעשה יותר מובן, יותר קרוב אליכם. בפרט שאנחנו נמצאים בתקופה של דור אחרון*. זה באמת מתחיל להתגלות בעולם שלנו, רוצים או לא רוצים, אבל זה קורה ויקרה.

6. ש: האם אפשר להגיע לצעקה אמיתית?

ר: אם אני מתחיל להבין שהאחרים זה אני, שדווקא הם צריכים להיות יותר חשובים בעיני מה-אני, אני צריך להתפלל עליהם ולבקש תיקון קודם כל עליהם ואח"כ האני. אז *לדרוש מהבורא עזרה לאחרים זה מיוחד וזו זכות גדולה. זה בעצם מה שאני צריך לעשות. את עצמי אני לא יכול לתקן. אני מתקן את עצמי בזה שאני קושר בורא לכל העולם, וכשהבורא יהיה קשור לכל העולם, עד האדם האחרון, אז יקרא שאני תיקנתי את עצמי*.

אין לי יותר מה לעשות מאשר לעזור לכל פרטי העולם להיתקן, לקשור אותם עם הבורא ולדרוש שהבורא יתקן אותם וימלא אותם. לכן יש כאן בעיה. אני לא מבין שהעולם כל כך קרוב אליי, אבל אני צריך לדאוג באמת עבור כל העולם.

ש: למה בכל זאת להוסיף עצמנו לכל תפילה?

ר: כי אני רוצה להתקבל גם באותה הבקשה, כחלק שמתקן את עצמו.

7. ש: אני לא מבין את המשפט דרוש נא דורשיך?

ר: *אנחנו דורשים מהבורא שיבנה בנו דרישה נכונה. זה הכל. עם זה אנחנו פונים אליו, כי את כל החסרונות הוא מעורר*. לכן התפילה הזאת שייכת לסליחות.

*חלק 2 - מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות*

8. ש: מהו התיקון החיצון ובמה הוא שונה מהתיקון הפנימי של אותה אומה?

ר: קבוצה המקובלים עובדים כגלגלתא ועיניים, הם צריכים להיות מחוברים לפי כל חוקי הטבע העליון, כלומר השפעה במסירות נפש, באהבת לרעך כמוך בצורה השלמה. אומות העולם יצטרכו להתקרב לזה, כל אחד לפי זמנו, לפי דרגה שלו, כמה יש להם בשכבת הרצונות, כמה זה מגיע לרצונות שלהם ודוחף אותם. האור העליון דוחף אותם גם להתחבר אלינו, ויחד איתם אנחנו נעשה עבודה משותפת. בסופו של דבר זה שאנחנו מקימים את הקשר בינינו, אנחנו מקימים רק ג"ע, רק כלים של ישראל, ישר- אל, קטנות. והם שמצטרפים אלינו מביאים כלים דקבלה גדולים שאין לנו כאלו, גם בכמות וגם באיכות. אנחנו נצטרך יחד איתם לעבוד בלקבל בעל מנת להשפיע.

ש: מה זה אומר שהתיקון שלהם החיבור שלהם הוא חיצון יותר?

ר: חיצון כי אין להם כלים דגלגלתא ועיניים. כלים דג"ע זה אנחנו, כלים פנימיים. וכלים דאח"פ זה כלים דרצון לקבל, הם נקראים כלים חיצוניים.

ש: הם לא צריכים להגיע לשמה?

ר: כולם מגיעים, אבל תלוי באיזה אופן, באיזה צורה, באיזה סגנון. ללשמה מגיעים ע"י הופעת האור העליון מלמעלה.. אז העבודה של הכלי גם נמצאת, אבל בביטול כלפיהם וזהו. קודם כל צריכה להיות פעולת ביטול מהאח"פ כלפי ג"ע. זה יחסית יהיה קל, כי באח"פ יתגלו חסרונות גדולים מצמצום האורות, ובג"ע יהיה אור החסדים, לפחות הוא ימשוך את האנשים להצטרף אליו לאור החסדים, כי אפילו שהוא לא ממלא את הכלים דקבלה ממש, אבל לפחות הוא נותן איזושהי הארה לקיום.

9. ש: כנגד הוא תיאר יפה איך זה בלתי אפשרי…

ר: אבל האגו, בזמן שהוא סובל ולא מתגאה, הוא רוצה רק כדי להתקיים: תגיד לי מה לעשות, רק תן לי משהו למלא את הכלים שלי וזהו. בצורה כזאת הם גם עוברים אותו דבר שאנחנו עברנו במקצת במצרים, רק בצורה פשוטה יותר, כי זה מתחלק להמון אנשים, לשטח גדול.

ש: אז המטרה של החיבור היא כדי שאנחנו נוכל לחיות עבור העולם?

ר: עבור העולם, כן ודאי. זה יהיה בצורה כזאת: אתה רוצה לחיות? תתחבר. אחרת אין לך חיים.

ש: שום אידיאל גבוה של..

ר: לא יכולים לקלוט. איפה ראית את זה באנושות? יש יחידים, הם גם יבואו ויצטרפו אלינו, כמו חברים שלנו מכל העולם. אבל זו דיפוזיה, כך זה נכנס. העיקר זה כלים דקבלה. אבל כלים דקבלה זה חשוב מאוד כי דווקא בזכותם מגיעים לאורות הגדולים. נצטרך להתחבר עם כולם ולעבוד עם כולם יחד, כמה שאפשר לעבוד, להסביר לסדר, וזה יהיה התארגנות לכלי אחד גדול. *זו העבודה שלנו. במהרה בימינו אמן*.

10. *זה לא עניין של שנים. יותר טוב לא לחשוב על זה. המשיח יכול לבוא עכשיו, כלומר אור הכתר יכול לרדת, דרך כל הספירות, עד המלכות ולגמור עם כל התיקונים. הכל יכול להיות בכל רגע ורגע. לא לעשות שום חשבון*.

11. בטוח שאנחנו צריכים לפרסם, כמו שבעל הסולם כותב. אנחנו צריכים לפרסם את הידיעה הזאת וככל האפשר לעזור לכולם. *זו העבודה שלנו, ואז אנחנו נקבל גם את התפקיד הזה, להיות המקשר בין הבורא לכל האנושות. אין תפקיד יותר גבוה בעולם, אין. אנחנו יכולים את התפקיד הזה לקבל ולממש*.

12. ש: מה חסר למאסות? האם הם צריכים אידאה חדשה?

ר: לא לא. מאסות, כל אחד ואחד, רוצה לחיות, רוצה לחיות טוב, לא רוצה לסבול. זה מה שאנחנו מביאים להם. חוץ מזה אנחנו מוסיפים, למעלה מזה, קשר לעולם העליון ונצחיות.

13. ש: האם אומות העולם צריכות לעבוד כלפינו כמו שאנחנו עובדים כלפי הבורא?

ר: אני לא חושב. אני גם לא חושב שאתם יכולים להבין את זה נכון. *אנחנו צריכים יחד איתם להרגיש שנמצאים בעבודה משותפת, כל אחד לפי היכולת, לפי שורש נשמה שלו. אני לא אשם שהתחלתי לחפש את הבורא לפני 65 שנה ואח״כ לאט לאט מצאתי. אני לא אשם בזה, ככה זה קרה. יש כאלה שלא חיפשו אותו ומצאו אותו. רק עכשיו זה לא תלוי בנו, זה משפטי הנשמות. אנחנו צריכים לדאוג איך אנחנו מקיימים מה שניתן לנו לפנינו. זו העבודה שלנו. על זה ישאלו את האדם*.

14. *אין לנו ברירה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים במערכת אחת, וכל אחד ואחד גורם לשני להיות יותר צדיק או יותר רשע. כך אנחנו מגיעים לתיקון הכללי, אבל כולם. כולם נמצאים בערבות וכולם חייבים לקיים את כל מה שמוטל משורש הנשמה על כל אחד ואחד. זה נקרא שכולנו ערבים זה לזה*. מי שמשתוקק לבורא, מי שמכוון לבורא, גם מצד הטוב גם מצד הרע, לא חשובות בדיוק המוטיבציות הסיבות, אבל כולם צריכים להרגיש כמה אנחנו תלויים זה בזה.
    
    לכן יש הרבה אנשים לידינו ששונים, תלויים בנו בכל מיני דברים, אבל אנחנו צריכים לראות אותם שהם נמצאים איתנו יחד ואין לנו ברירה אלא לטפל בכולם. כמו במשפחה, חס ושלום אם יש ילד שמקולקל פיזית או נפשית, אנחנו חייבים בכל זאת לטפל בו.

15. אנחנו קיימים רק כדי למשוך את כל העולם לתיקון. אם נצליח בזה יותר, אז נתקרב יותר לתיקון. אנחנו לא יכולים לבודד את עצמנו מכל העולם. זה היה טוב בדורות הקודמים שהאדם יכל להתקדם ברוחניות ללא שום קשר לסביבה. היום, בגלל שאנחנו נמצאים בדור האחרון כמו שכותב לנו בעל הסולם, אין ברירה. בלעדיהם אנחנו גם נמצאים באותו מקום, באותה שורה, כל אחד במקום שלו, אבל בכל זאת ההתקדמות חייבת להגיע לכולם.

16. ש: צריכים לצאת לעבר אנושות או להתכנס בעבודה פנימית?

ר: *אנחנו צריכים להתרכז בעבודה הפנימית בינינו, ובמידה קטנה יחסית לצאת החוצה כמה שכל אחד ואחד מסוגל. אבל העיקר זה ריכוז פנימה. גם בזה לכל אדם ואדם יש תקופות כאלה שבהן הוא יכול לתת לזה כוח פנימה יותר, כוח בקבוצה וכוח מחוץ לקבוצה. בזה צריכים להשתדל, העיקר לא להיות בטל*.

17. ש: לקראת הכנס...איך אנו מכינים את עצמנו?
    ר: *העיקר לעשות רביזיה באיזה מצב נמצאות הקבוצות, נמצאים אנשים בתוך הקבוצות. כמה הם עובדים על החיבור ביניהם וכמה הם עוסקים גם בהפצה, אבל העיקר זה קודם כל החיבור בינינו*.
    
    *חיבור בין כל הקבוצות. בין הקבוצות גם כי בכל זאת לאט לאט התגלגלנו כבר למצב שקודם כל דיברנו שרק בתוך העשירייה, העיקר בתוך עשירייה. עכשיו יש לנו כבר את המבנה הזה, פחות או יותר, ויש בעיה שאנחנו לא יכולים לחזק את העשירייה בפנים אם לא נהיה קשורים לכל ייתר העשיריות מסביב. לכן העבודה שלנו היא ללמוד את העשיריות, וקשר בין עשיריות. להרגיש בזה איחוד יותר ויותר. איחוד, לפי זה הבורא מודד אותנו, שוקל אותנו, ועומד למלא אותנו*.