סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ''ג
שיעור 13|11. Mai 2020
לכל השיעורים בסדרה: בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה
שיעור בוקר 11.05.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 167
אותיות כ"ג – כ"ד
קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי בעל הסולם", עמוד 167. "פתיחה לחכמת הקבלה". אנחנו ממשיכים מאות כ"ג.
צוות חומר לימוד מבקש לעדכן, שבעקבות הבקשה שלך לבדוק על פתיחות קודמות שלמדנו, אז בארכיון יש סדרות על גבי סדרות של פתיחה לחכמת הקבלה שנתת בעשרים שנים האחרונות. במהלך היום ישלחו המלצות לפתיחות המומלצות ביותר עם השרטוטים בצורה מסודרת, עם כתובת מסודרת לכל מי שישאל שאלה.
אני מבקש שישלחו גם אלי.
קריין: עמוד 167. אות כ"ג. טור ב'.
אות כ"ג
"אמנם עוד נשאר לבאר, למה בחוסר כלי מלכות במסך שהוא בחי"ד, הוא נחסר מאור הכתר ובחוסר גם כלי הת"ת נחסר מאור חכמה וכו', ולכאורה היה צריך להיות בהיפך, שבחוסר כלי מלכות במסך שהיא בחי"ד, יחסר בקומה רק אור מלכות, ויהיה בו ד' אורות לכח"ב ות"ת. וכן בחוסר ב' כלים בחי"ג ובחי"ד, יחסרו האורות מת"ת ומלכות, ויהיה בקומה ג' אורות לכח"ב. וכו' עד"ז. (עי' לעיל אות כ')."
זאת אומרת, מה השאלה? יש לנו כאן מה שנקרא ערך הפוך אורות וכלים. עד כמה שהכלי יותר עבה, יותר אגואיסטי, הוא יותר רחוק מהבורא. אבל כמה שהכלי יותר עבה אבל יש לו מסך על העביות שלו, הוא יותר קרוב לבורא. לפי הכלל "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"1.
לכן, אנחנו צריכים לראות בכלי הרוחני לא רק את העביות שלו, עד כמה הוא עבה, אלא עד כמה הוא נמצא תחת המסך. יכול להיות שיש לו רצונות גדולים מאוד, הוא רוצה לרכוש את כל העולם, אבל יחד עם זה יש לו מסך על כל הרצון שלו לרכוש את כל העולם. לא שהוא לא רוצה, הוא רוצה את כול העולם, על הרצון אנחנו לא בעלי בתים, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם הרצון, אנחנו רק יכולים להשתמש עמו בצורה אחרת. תלוי לאיזה כיוון אנחנו נסובב את הרצון, איפה זה יהיה לנו יותר חשוב.
לכן העבודה שלנו היא לא על להגביל רצון, אלא העבודה שלנו היא על החשיבות, מה יהיה חשוב בעינינו. מה חשוב. או שיהיו חשובים בעינינו החיים האלו או חיים רוחניים. או פרעה שאני עובד בשבילו או הבורא. זה כל העניין. זאת אומרת, העבודה היא לא נגד הרצון האגואיסטי, לא נגד הרצון לקבל, העבודה היא איך אני משתמש ברצון לקבל שלי, איך אני הולך לעבוד עמו.
לכן, יש לנו עביות בכלי, במלכות, ברצון, מקטן לגדול. אז אם יש לי מסך, אם יש לי יכולת לעבוד עם הרצון בצורה נכונה, אז כמה שהרצון יותר גדול אני יכול לעשות עמו דברים גדולים. נגיד שיש לי מיליארד דולר, אני יכול עם מיליארד הדולר האלו לעשות חיים ולשרוף אותם בלאס וגאס מצד אחד. מצד שני אני יכול עם מיליארד הדולר האלה לעשות תיקונים גדולים בעולם. זה הכול תלוי איך אני משתמש. זה לא מיליארד הדולר האלה קובעים אלא הכיוון שלי. ולכן אנחנו לא יכולים להגיד שרע להיות אגואיסטי, ההפך, כמה שהאגו יותר גדול יכול להיות יותר טוב, בתנאי שהוא יודע איך להשתמש עמו.
לכן אנחנו לא מדברים על תיקון האגו אלא על תיקון השימוש באגו. אנחנו לא מדברים על זה שאדם צריך להיות זך ולא לעשות כלום, כך חושבים בכל מיני אמונות, דתות, שאם אדם לא רוצה כלום, ממש זך כזה, יושב כאיזה מין רוח ושום דבר אין לו, אז הוא צדיק. הוא לא צדיק. אלא צדיק הוא מי שלא צריך לעצמו יותר ממינימום, כמה שהוא צריך כדי להחיות את עצמו, את המשפחה שלו, ובכל היתר פועל בכל הרצון שלו הגדול, ומתגבר יותר ויותר לטובת האנושות.
שאלה: מה זה "חוסר כלי מלכות במסך"?
חוסר כלי, זאת אומרת אין גילוי העביות שבבחינה ד'.
שאלה: האדם יוצר את המסך או שהבורא נותן את המסך? זה דבר ראשון. דבר שני, האם המסך הוא פרטי?
מסך זה כוח לא לעבוד עם האגו כמו שהוא, אלא לעבוד עמו לטובת הזולת. נקודה. לעבוד עם הכוחות שלי לטובת הזולת זה נקרא עבודה עם המסך.
שאלה: לפי מה שאמרת שאנחנו לא מורידים את האגו אלא מגדילים את הבורא. נגיד שיש משהו שמטריד אותי כל היום, מה זה אומר שאני יכול לשים על זה מסך ומעליו להגדיל את הבורא, להשתמש בזה בצורה טובה?
שאתה רוצה להשתמש עם הדאגה שלך לטובת הזולת, לטובת האנושות, לטובת הבורא. כך אתה מסובב את הבעיה שלך ממך החוצה ומבקש שהבורא יהיה שותף שלך בכל הדברים האלה, כי אתה רוצה לעשות במעשה הזה לטובת האנושות. זה שאתה רוצה יחד עם זה להרוויח כמה שאתה צריך ולמשפחה, לדברים הכרחיים, זה לא נחשב, זה "לא יגונה ולא ישובח"2. זה בסדר.
תלמיד: מה שמטריד אותי מלכתחילה אין לו משמעות, אלא משנה רק איך אני מתקשר מעל זה?
הכי חשוב איך אני מעל כל ההפרעות מתקשר דרך הקבוצה, דרך האנושות יכול להיות כבר, לבורא. "ישראל, אורייתא קודשא בריך הוא, חד הוא"3, ישראל זה אתה, אורייתא זה כל הארגון של כל הכלי, וקודשא בריך הוא זה מה שצריך למלאות את כול הכלי הזה. לאיחוד הזה אתה רוצה להגיע.
שאלה: כל מה שאנחנו כרגע לומדים זה הכול עבודה של האור, אין כאן שום פעולה מצד האדם. מתי הלימוד מתחיל שהעבודה היא מהצד שלנו?
כל העבודה שלנו היא להתכלל בעשירייה ובבורא. אין לנו שום עבודה אחרת. עבודה אישית ברוחניות זה נקרא שאתה נכלל בנשמה הכללית.
שאלה: את זה אני מבין, אני שואל יותר מבחינת הלימוד. איך הגישה ללימוד צריכה להיות, להבין את הדברים? לדעת את הדברים? לזכור את כל המערכות האלה?
שום דבר לא נכון. אני צריך על ידי כל מה שאני שומע, מבין, או טועה, לא חשוב מה, אני על ידי כל הדברים האלה רוצה להיות קשור לקבוצה ולבורא. נקודה. מי שבורח מהעקרונות האלה הפשוטים ביותר, הוא פשוט נעלם מהאופק.
שאלה: אם אפשר לקשור את מה שדיברנו קודם לעכשיו. אם אני מברר איך אני פועל לטובת העשירייה, הקבוצה, האנושות, אז זה הדו שיח עם הבורא, זה שווה זה לזה?
בינתיים.
שאלה: אני שמעתי אותך אומר "תיקון השימוש הנכון באגו", מה זה אומר?
שאנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו משמשים באגו בצורה נכונה. אין לנו עם מה יותר לעבוד, אגו, זה רק מה שיש לנו. עד כמה שאנחנו יכולים לייחס אותו לעבודת ה', זו כל ההצטיינות שלנו.
שאלה: האם הכלי יכול להיות קשור לאור בלי קשר להשפעה וקבלה?
לא יכול להיות שכלי שלא נמצא לא בהשפעה ולא בקבלה הוא קשור לאור. לא.
קריין: אנחנו בעמ' 167, טור ב' באמצע, אות כ"ד.
אות כ"ד
"והתשובה היא, כי יש תמיד ערך הפכי בין אורות לכלים, כי מדרך הכלים הוא שהכלים העליונים נגדלים תחילה בפרצוף, שמתחלה נגדל הכתר ואחריו הכלי דחכמה וכו' עד שכלי המלכות נגדל באחרונה. וע"כ אנו מכנים לכלים בסדר כח"ב תו"מ מלמעלה למטה, כי כן טבע גידולם. והפכי אליהם האורות, כי באורות, האורות התחתונים נכנסים תחלה בפרצוף, כי מתחילה נכנס הנפש שהוא אור המלכות, ואח"כ הרוח שהוא אור הז"א וכו' עד שאור היחידה נכנס באחרונה. וע"כ אנו מכנים לאורות בסדר נרנח"י ממטה למעלה, כי כן סדר כניסתם מתתא לעילא. באופן, בעת שעוד לא נגדל בפרצוף רק כלי אחד, שהוא בהכרח כלי העליון כתר, כנ"ל, הנה אז לא נכנס בפרצוף אור היחידה המיוחס לכלי ההוא, אלא רק אור התחתון מכולם, שהוא אור הנפש, ואור הנפש מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדלו ב' כלים בפרצוף שהם ב' העליונים כתר וחכמה, הנה אז נכנס בו גם אור הרוח ויורד אז אור הנפש מכלי דכתר אל כלי דחכמה ואור הרוח מתלבש בכלי דכתר. וכן כשנגדל כלי ג' בפרצוף שהוא כלי הבינה, אז נכנס בו אור נשמה, ואז יורד אור הנפש מכלי דחכמה לכלי דבינה, ואור הרוח לכלי דחכמה ואור הנשמה מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדל בפרצוף כלי ד' שהוא כלי דת"ת, הנה נכנס בפרצוף אור החיה, ואז יורד אור הנפש מכלי דבינה לכלי דת"ת ואור הרוח לכלי דבינה ואור הנשמה לכלי דחכמה ואור החיה בכלי דכתר. וכשנגדל כלי חמישי בפרצוף, שהוא כלי מלכות, נכנס בו אור היחידה. ואז באים כל האורות בכלים המיוחסים להם, כי אור הנפש יורד מהכלי דת"ת לכלי דמלכות, ואור הרוח לכלי דת"ת ואור הנשמה לכלי דבינה, ואור החיה לכלי דחכמה, ואור היחידה לכלי דכתר."
כשמתחילים למלאות את הכלי יוצא שיש לנו נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (ראו שרטוט מס' 1). אבל מתחילים מזה שיש לנו נפש, אחר כך נפש רוח, נפש רוח נשמה, נפש רוח נשמה חיה, ונפש רוח נשמה חיה יחידה. ככה זה. זה אם יש רק עביות דשורש, אפס, אחת שתיים שלוש ארבע, דרגות עביות, וככה האור יוצא. מגיע אור אין סוף, אלא הכלי מבדיל לפי העביות שלו את האורות האלה לנרנח"י לפי חמש דרגות העביות שבכלי.
שרטוט מס' 1
תלמיד: כשאנחנו מציירים את הכלי אנחנו פשוט מציירים את המסך מעליו, אבל בעצם המסך מקיף אותו מכל הצדדים. יוצא שבכל המבנה הזה יש רק אור ומסך וכלום חוץ מזה.
בכל המבנה הזה יש רק רצון לקבל, צמצום ומסך.
תלמיד: יוצא שהבריאה היא המסך.
יוצא שעיקר הבריאה היא מסך, נכון. מידת השוואת הצורה של הרצון עם האור, זה מסך.
תלמיד: הנברא כולל בתוכו את האור או שזה רק המקום שבו האור מתלבש?
האם הנברא כולל בתוכו את האור? לא. הנברא כולל בתוכו רק רצון, נברא זה רצון בלבד. וכל השינויים שיש על הרצון הם מגיעים לו מהאור העליון, מהבורא.
שאלה: אם אני מבין נכון המדרגה הרוחנית הראשונה היא בעביות שורש. האם תוכל לפרט מהי עביות שורש?
מה זה נקרא עביות שורש? על עביות אנחנו לא מדברים, אנחנו מדברים על עביות שבמסך, כי בלי מסך אין לנו שום דבר. מסך עם עביות דשורש זה נקרא שהוא לא רוצה לקבל שום דבר שיכול להבדיל אותו מהבורא. אין לו עדיין שום אפשרות לקבל על מנת להשפיע, לעשות משהו, אבל הוא עוצר את עצמו לא לקבל ועומד במקום הזה, זה נקרא עביות דשורש, והוא לא רוצה יותר שום דבר, מסתפק בזה.
זאת אומרת נגיד שזה הכלי (ראו שרטוט מס' 2), מגיע תענוג, מגיע אור, והכלי אומר אני לא רוצה שום דבר, שיהיה לי כאן בפנים ריק, אני משתדל להיות בלי שום מילוי, כי בשבילי להיות לא מקבל, בשבילי זה החשוב ביותר. זו עביות דשורש.
שרטוט מס' 2
שאלה: מהו כלי הכתר והאור?
אחר כך, כשיש לנו עשר ספירות ויש לנו הרבה אורות אז אנחנו מדברים על הספירות, על האורות, אור הנפש ואור הרוח, ובינתיים זה כך. פשוט שלא מקבל ולא רוצה שום דבר, בשבילי להיות מנותק מהתענוגים, לא לעבוד עם הרצון לקבל שלי, כבר אני נמצא באיזו הזדהות עם הבורא.
שאלה: בהמשך לשאלה, יש לי עביות שורש ואני לא רוצה לקבל כלום עבור עצמי. לפניי יש תשע ספירות, אנחנו אומרים שזאת העשירייה שלי. לפניי נמצא הבורא, כתר זה מעל כולם, למה אחרי זה יש האצה או הגדלת האורות, בזכות מה, האם זה בזכות התכללות יתר בעשירייה?
אם אני עובד עם עביות דשורש ויש לי רק אור הנפש, על ידי מה אני גדל הלאה? על ידי זה שגדל הרצון האגואיסטי שלי. הרצון האגואיסטי שלי גדל, זה הכול.
תלמיד: ואני רוצה פשוט להחזיק במצב הזה שאני לא מקבל כלום?
אני כל הזמן מחזיק את עצמי בדרגת הצמצום, שלא רוצה לעצמי שום דבר אלא כמה שאני מוכן לעשות רק לטובת הבורא כדי לגרום לו נחת רוח. כדאי לקבל בשבילו, אפשר? אני עושה. אי אפשר? אני לא עושה. אבל רק טובתו היא קובעת בשבילי מה אני עושה.
תלמיד: אני בודק האם משתלם לקבל או לא לפי מה? לפי המידה שבה אני מחזיק בקשר איתו, שהקבלה לא תזרוק אותי מהקשר הזה? איך אני בודק האם כדאי לקבל?
אני כל הזמן משתדל להיות דבוק בבורא ואז מתוך זה שאני דבוק בו אני בודק את עצמי. זה כבר יבוא כניסיון.
תלמיד: בכל זאת למה החלוקה היא כזאת שהכלים מסתדרים מלמעלה למטה ככח"ב תו"מ והאורות אנחנו אומרים שזה הפוך?
למה יש ערך הפוך אורות וכלים? ככל שהכלי יותר ויותר עבה אז האור נעשה יותר ויותר גדול, אבל האור מתגלה לא בכלי יותר עבה, אלא בכלי יותר זך. זה כל העניין שהיה קשה מאוד למקובלים לגלות אותו וקשה להבין. רב"ש נותן כאן כמה דוגמאות אבל בעצם תנסו לחשוב לבד בלי לחפש את הדוגמאות האלה, זה מאוד חשוב. אם הכלי יותר גדול, יותר עבה, יותר אכזרי, אז הוא בתיקון שלו, של האגו הזה שלו האכזרי הגדול, יכול לעשות פעולות מאוד מאוד יפות, מיוחדות, ולהשפיע על ידי הפעולות האלה לכל העולם.
תנסו לחבר כאלו מילים, "כל הגדול מחברו". נגיד אותו מיליארדר שיש לו מאה מיליארד דולר ורוצה עכשיו להקדיש את זה לכל העולם, כמה דברים טובים הוא יכול לעשות עם האגו שלו לעומת כמה יכול לעשות מישהו שמרוויח עשרה דולר. אז יש הבדל. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", זאת אומרת הכול לפי הרצון, לפי גודל הרצון כך אדם יכול לעבוד גם בקבלה וגם בהשפעה. לכן הרצון האגואיסטי שלנו הוא לא מזדכך, הוא לא משתנה, הוא לא נעלם, הוא סך הכול רק נותן לנו אפשרות להפוך אותו מקבלה להשפעה. וזה נהדר, זה הטוב.
שאלה: האם אנחנו יכולים לעבוד בצורה מודעת מעצמנו כדי להגדיל את העביות שלנו כדי אחרי זה לתקן אותה או לעבוד רק עם רצונות שמתגלים?
אני לא יכול לעבוד עם רצונות שלא מתפתחים, מאיפה אני יודע מה מתפתח ומה לא? אני לוקח רק את הרצון שנפתח.
תלמיד: האם ניתן לפתח את הרצון לקבל בצורה מלאכותית כדי לתקן אותו אחר כך או שרק מה שהגיע, עם זה אני עובד?
אני לא יכול להזמין רצונות יותר גדולים, פחות גדולים, אין לי בעיה עם הרצון, מה שהבורא נותן, בזה אני צריך להשתמש. אני לא יכול להשתמש עם כל מיני רצונות שנדמה לי שכדאי. אני גם לא צריך ללמוד לקבל רצונות כאלה מאחרים שיש להם ואין לי. העיקר לאתר בדיוק מה שאני מקבל מהבורא ולהפוך אותם לשימוש הנכון בעשירייה. ובעשירייה כשאני רוצה להפוך אותם אז אני מבקש מסך, איך נכון להשתמש בהם, ואז אני מקבל מלמעלה כוחות עד כמה שאני יכול לוותר על עצמי לטובת העשירייה וכמה שלא, ואיך שאני מסדר את העשירייה מצדי לטובת הבורא זה נקרא השפעה שלי לבורא. ככה זה עובד.
שאלה: קודם דברנו שאותן הבחינות הופכות לספירות. מתי בחינות הופכות לספירות?
זה החלקים שבתוך בכלי, הבחינות שאני מתחיל לעבוד איתן, אני צריך לעבד אותן על ידי צמצום, מסך ואור חוזר ואז בתוך האור חוזר שאני מייצב מגיע אור ישר מלמעלה ומתלבש באור חוזר ואז הבחינות האלה הופכות להיות לספירות מהמילה "מאיר", שהן כבר מלאות באור. ככה אלה היו סתם רצונות ועכשיו אלה רצונות שנמצאים במגע, בהתאמה לבורא ולכן הם מאירים.
(סוף השיעור)