שיעור בוקר 23.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 212,

אותיות ל"ה-ל"ז

קריין: "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לפירוש הסולם". עמ' 212, אות ל"ה.

יציאת ג' קוין בישסו"ת

אות ל"ה

"ואח"כ יוצא הקו האמצעי, והוא יוצא על ידי המסך של המדרגה התחתונה מישסו"ת, שעלתה למ"ן לישסו"ת (כנ"ל אות ל"ב), שהיא ז"א, שהוא עלה לישסו"ת ביחד עם ג' הכלים בינה ותו"מ, בעת שחזרו ועלו למדרגתם (כנ"ל אות כ"א), שקומת האור היוצא על המסך הזה מיחד הימין והשמאל שבישסו"ת לאחד, אלא שהימין יאיר ממעלה למטה, והשמאל יאיר ממטה למעלה, ואז מתלבשת החכמה בלבוש החסדים ויכולה להאיר, והחסדים נכללים בהארת החכמה ונשלמים בג"ר. והנך מוצא, שמטרם ביאת הקו האמצעי, היו הקו הימני והקו השמאלי במחלוקת זה עם זה, והיו רוצים לבטל זה את זה, שהקו הימני בהיותו שורש המדרגה, ובלתי נפגם, רוצה לבטל את שליטת השמאל ולהכניעו, כיחס השורש אל הענף שלו. והקו השמאלי בהיותו מחזיק באור החכמה, שהוא גדול מאור החסדים שבקו ימין (כנ"ל אות ל'), ע"כ כחו גדול לבטל את אור החסדים שבקו ימין, ומשום זה שניהם לא היו יכולים להאיר, כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי לבוש מן החסדים, והחסדים בלי הארת חכמה, הם ו"ק בלי ראש."

שאלה: הוא כתוב שקו ימין מאיר בחסדים, מלמעלה למטה, וקו שמאל מאיר את החכמה מלמטה למעלה, בפרצוף אחד. מה זאת אומרת מלמעלה למטה ומלמטה למעלה באותו פרצוף?

יש בפרצוף ג' קווים.

תלמיד: תמיד למדנו שחכמה חייבת חסדים בשביל להתלבש בפרצוף, אבל פה הוא מחדד את זה שקו ימין מתחיל להתנהג כמו קו שמאל.

יש ג' קווים מהתכללות הכוחות, ואז קו ימין וקו שמאל מנוגדים זה אל זה, אבל על ידי המסך אנחנו מקרבים אותם והם יכולים להתלבש בתנאים מיוחדים, מסוימים, זה בזה. אז הוא אומר שיש כאן כאלו תנאים שקו ימין מתלבש בקו שמאל וקו שמאל יכול להתלבש בקו ימין, ואז כל אחד עוזר לשני להתגלות. "ואח"כ יוצא הקו האמצעי," שהוא העיקר "והוא יוצא על ידי המסך של המדרגה התחתונה מישסו"ת, שעלתה למ"ן לישסו"ת (כנ"ל אות ל"ב), שהיא ז"א, שהוא עלה לישסו"ת ביחד עם ג' הכלים בינה ותו"מ," זה ברור.

"בעת שחזרו ועלו למדרגתם (כנ"ל אות כ"א),", זאת אומרת, שבינה ותו"מ חוזרים למדרגה, הייתה רק מדרגה גלגלתא ועיניים, ועכשיו כל הכלים נמצאים במדרגה "שקומת האור היוצא על המסך הזה" יחד, גלגלתא עיניים ועכשיו אח"פ שהתחברו אליהם "מיחד הימין והשמאל שבישסו"ת לאחד, אלא שהימין יאיר ממעלה למטה," זה השלמות "והשמאל יאיר ממטה למעלה," מהחיסרון. "ואז מתלבשת החכמה בלבוש החסדים ויכולה להאיר, והחסדים נכללים בהארת החכמה ונשלמים בג"ר." זה מה שקורה.

ובנוסף הוא מסביר, והנך מוצא, שמטרם ביאת הקו האמצעי," שמייחד את שני האלה, שקו אחד מאיר ממעלה למטה וקו שני מאיר מלמטה למעלה. ואז "... הקו הימני והקו השמאלי במחלוקת זה עם זה, והיו רוצים לבטל זה את זה," וזה לפי הטבע, שהם נמצאים במחלוקת. "שהקו הימני בהיותו שורש המדרגה, ובלתי נפגם, רוצה לבטל את שליטת השמאל ולהכניעו, כיחס השורש אל הענף שלו." ככה זה ימין ושמאל. "והקו השמאלי בהיותו מחזיק באור החכמה, שהוא גדול מאור החסדים שבקו ימין (כנ"ל אות ל'), ע"כ כחו גדול לבטל את אור החסדים שבקו ימין, ומשום זה שניהם לא היו יכולים להאיר," כי הם מנוגדים. "כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי לבוש מן החסדים, והחסדים בלי הארת חכמה," סך הכול "... ו"ק בלי ראש."

אז מה שיש לנו כאן, זה עדיין לא גמר הפעולה, אבל הם נמצאים כאן במחלוקת.

עד כאן הגענו, השאלה, מה יהיה מזה? נקרא את אות ל"ו.

אות ל"ו

"והטעם שהחכמה אינה יכולה להאיר בלי אור החסדים, הוא, כי המדובר הוא בישסו"ת, שהוא ז"ס תחתונות דבינה, שהם חג"ת נהי"מ דבינה. ואלו חג"ת נהי"מ דבינה, אינם בחינת בינה עצמה, אלא מהתכללות ז"א בבינה, כי כל עשר הספירות נכללות זו מזו, ויש בכל ספירה ע"ס, למשל ספירת הבינה נכללת מכל ע"ס, כח"ב תו"מ, ובינה שבה היא בחינתה עצמה, וכתר וחכמה שבה, היא מכתר וחכמה שנכללו בה. ותפארת ומלכות, שהם חג"ת נהי"מ שלה, הם מהתכללות זו"ן שבה. ונודע שספירת ז"א ממקורה בע"ס דאור ישר, הוא אור החסדים בעיקר, אלא שאור החכמה מאיר בחסדים שלו (כמ"ש בתלמוד עשר הספירות חלק א' פרק א' אות נ', ע"ש). ולפיכך, אי אפשר בכל ז"ס תחתונות, שתאיר החכמה בלי חסדים, כי חסר בהם עיקר העצם והנושא של הארת החכמה, דהיינו החסדים, שהם עיקר עצמותו של ז"א דע"ס דאור ישר, שהוא שורש כל ז"ס תחתונות הכלולות בכל המדרגות. ומכאן הכלל, שרק באור ג"ס ראשונות יכולה החכמה להאיר בלי חסדים. אבל בז"ס תחתונות, שבכל מקום שהם, הם בחינת ז"א, אי אפשר שתאיר החכמה בלי חסדים, כי החסדים הם עיקר מהותם. וע"כ אם החכמה חסרה מחסדים, היא חושך ולא אור."

שאלה: אני רוצה להרגיש את מה שהקריין קרא עכשיו.

להרגיש זו עבודה חשוכה, פנימית, אינדיבידואלית, אישית.

תלמיד: איך היא מגיעה, מה זאת אומרת אישית?

שתעבוד על זה.

תלמיד: איפה הפידבק שאני אקבל אם אני עושה נכון, אם אני מרגיש נכון?

אתה צריך להגיע לאותה מדרגה שמדובר עליה כדי שתוכל לבצע פעולה שהיא תבנה לך את המצב הזה, שיאיר בך אותו אור עם לבוש חסדים, בלי לבוש של חסדים, ואז תבין על מה מדובר ובאיזו עביות אתה יכול לעבוד. להגיד "אני רוצה", זה כמו להכנס לחנות תכשיטים ולומר על איזה תכשיט, אני רוצה אותו. ומה עושים לך?

תלמיד: כן, בגלל זה פניתי אליך, לשמוע מה אתה אומר לי.

אם הייתי בעל חנות, אז הייתי מבין, הייתי מסביר לך עד כמה זה קשה להגיע לתכשיט כזה, כמו התלבשות אור חכמה באור החסדים. צריך להגיע לזה דרך כל המדרגות מלמטה למעלה. אז לפחות נלמד, כי על ידי זה אנחנו מושכים אור, והאור מאיר בנו ובונה בנו כל מיני כלים שמקרבים אותנו גם ליתר הבנה, ובעיקר להרגשה, ובעיקר למעשה נכון - העלאת מ"ן.

שאלה: פעם אמרת שכל מה שאנחנו קוראים מתרחש בתוך האדם, אבל זה פשוט לא מורגש בנו.

זה מתרחש.

תלמיד: ורק ברגע שהאדם מגיע להשגה, אז הוא מרגיש את כל התהליכים הרוחניים ועובד איתם.

כן.

תלמיד: וכל עוד לא הגענו, לא השגנו, ואנחנו רק קוראים על כך, עלינו לנסות לתאר את המצבים האלו?

זה צריך לקרות שאתה קורא, אבל העיקר זה להתפלל, לבקש שהבורא יקרב אותי לפחות איכשהו לדעת, להבין מרחוק, מה קורה כאן.

שאלה: כדי להבין את התמונה הזאת בצורה רגשית עלינו לשתף זה את זה, או כל אחד לעצמו?

כל אחד בעצמו, אחרת אתם תבלבלו זה את זה, אף אחד שנמצא כאן עדיין לא יכול להרגיש את זה נכון.

שאלה: הוא כותב, "ואלו חג"ת נהי"מ דבינה, אינם בחינת בינה עצמה, אלא מהתכללות ז"א בבינה, כי כל עשר הספירות נכללות זו מזו". בינה עצמה בכלל קיימת?

קיימת.

תלמיד: היא קיימת, אבל איזה תפקיד יש לה? היא כמו כוכב שיושב בצד, ואם אין לו אינטגרציה.

היא מקבלת אור מלמעלה ומייצבת בתוכה אור החסדים.

תלמיד: אבל בפני עצמה היא כביכול לא קיימת, אלא אם יש אינטגרציה עם כוחות אחרים, כמו חסדים. זאת אומרת, בינה זה מין סוג של כוכב, היא לא מאירה בעצמה.

היא לא מאירה בעצמה.

תלמיד: בדיוק, אבל התפקיד שלה זה לא לעמוד בצד.

אני מבין את מה שאתה חושב, יש בזה משהו.

תלמיד: אז איך זה נעשה, איך פתאום מכניסים תפקוד לבינה שהיא תעבוד, שתעשה את המוטל עליה, מה המעשה שצריך לעשות את זה?

צריך להעלות אליה מ"ן, חיסרון, אנחנו צריכים את ההשפעה שלה, את האור שלה, ואז היא תשפיע עלינו ותאיר לנו.

תלמיד: כל המערכת הזאת למי היא נועדה?

לנו.

תלמיד: רק לאדם?

רק לבני אדם.

תלמיד: מערכת שבנויה בשבילנו?

כן.

תלמיד: אם המערכת לא קיימת?

אין דבר כזה שהמערכת לא קיימת.

תלמיד: היא קיימת, אבל צריך להפעיל אותה.

כן.

תלמיד: ומה קורה כל עוד לא מפעילים אותה? אתה מלמד אותנו שאנחנו צריכים לגלות את הבורא, ואם אנחנו לא מגלים אותו, אין כלום. זאת אומרת, בינה, זה בעצם הקו האמצעי שצריך להשיג.

כן.

תלמיד: זו כל העבודה שלנו?

כן.

שאלה: כתוב שהזיווג הזה או החיבור בין קו ימין לשמאל מתרחש על ידי זה שעולה מ"ן, ומזה מגיעה הארת חכמה שעושה פעולה. כתוב שם, מ"ן מגיע מהתחתונים. מהם התחתונים במערכת הזאת?

ה"תחתונים" הם אלו שנמצאים למטה ורוצים לקבל השפעה מלמעלה.

תלמיד: מתוארת מערכת של עשר ספירות.

נגיד, עוד לא, אבל זה יהיה כך.

תלמיד: התחתונים הם חלק מהמערכת של עשר ספירות?

כן.

תלמיד: מי הם התחתונים?

חיסרון שמתגלה בתחתונים שצריכים לבנות את עצמם כדי לקבל השפעה מלמעלה, וכשהם מקבלים את ההשפעה הזאת, הם מייצבים את אור החכמה בעצמם. 

שאלה: אם זאת מערכת, לא ברור מי זה התחתון, אם הוא מתוך עשר הספירות האלה או מחוץ לעשר ספירות.

תמיד זו מלכות, שהיא נכללת בג' ספירות מעליה, נה"י, אבל בעצם זו המלכות, אוסף של כל הנשמות.

תלמיד: בתהליך הזה אנחנו מדברים על עליית מלכות לבינה ואחרי זה היא יורדת.

כן.

תלמיד: זאת המלכות שאנחנו מדברים עליה שמעוררת את החיסרון הזה?

כן.

תלמיד: למה החיסרון הזה לא פועל כל הזמן, למה הוא קורה רק בשלב מסוים?

המלכות פועלת לפי הנשמות שנכללות בה, לפי החיסרון שהן מעוררות בה, ואז היא עולה למעלה, לראש המדרגה, ומגלה על החיסרון, על המ"ן שלה, את התגובה מהבורא, מ"ד. יש מ"ן ומ"ד, מ"ן זה חיסרון שעולה ממטה למעלה, ומ"ד זו תשובה שמגיעה ממעלה למטה. וכשהיא מקבלת מ"ד, מזה היא יכולה לקבל את האור לתיקון הכלים, להעלאת הכלים, ליצירת המסך, ואז על ידי המסך היא כבר מתחילה להתקשר לראש המדרגה, לכתר וחכמה, ומתוך זה יהיה לה רווח גדול, כי היא מחברת לעצמה אותן הנשמות שהיו נכללות במלכות, וכך נבנית הנשמה, פרצוף חדש, או שכינה בוא נגיד.

תלמיד: זה קצת מבלבל כי אנחנו לומדים שכל הפעולה הזאת מתרחשת מלמעלה למטה.

לא, כאן כבר לא.

תלמיד: כאן זה כבר בהשתתפות.

הקו האמצעי שמגיע ומחבר את השני קווים העליונים יחד, מייחד אותם. עוד מעט נגיע לזה, דיברנו כמה מילים שעוד יתבהרו.

אות ל"ז

"אבל משום גבהה של החכמה שהשמאל אוחז בה, אין קו השמאל נכנע בשום פנים להתיחד עם החסדים שבקו הימין, ולא עוד, אלא שלוחם עמו ורוצה לבטלו, כאמור. ואינו נכנע אל הימין, זולת ע"י ב' כחות העולים מהקו האמצעי, שפועלים עליו ומכניעים אותו:

א. הוא המסך דבחי"א שבקו האמצעי, שהוא ז"א, שהמסך הזה ממעט את קומת החכמה שבקו שמאל מבחינת ג"ר דחכמה, לקומת ו"ק דחכמה, דהיינו שלא תתפשט החכמה להאיר ממעלה למטה, אלא תאיר בבחינת מלמטה למעלה, שהארה זו נבחנת לו"ק דחכמה בלבד.

ב. הוא הזווג של האור העליון הנעשה על מסך זה דבחי"א, הממשיך קומת אור החסדים. ואז מאחר שמצד אחד ירדה קומת החכמה שבשמאל לו"ק דחכמה, שהוא מכח המסך, ומצד ב' נתרבו החסדים על הקו השמאלי מב' צדדים, מצד קו הימין, ומצד הזווג של האור העליון על המסך שבקו האמצעי, הנה אז נכנע קו השמאל ומתיחד עם החסדים שבקו ימין ושבקו האמצעי (ועי' בזהר אמור אות קצ"ז בהסולם). אמנם כל זמן שהמסך שבקו האמצעי אינו ממעט קומת ג"ר דחכמה, אין שום כח בעולם שיוכל ליחד אותו עם קו הימין (ועי' בראשית א' דף ס' ד"ה מחלוקת)."

זה עוד לא סוף הפעולה, אבל כבר חלק ממנה.

שאלה: קו ימין וקו שמאל מתלבשים זה בזה בתנאים מסוימים. איפה כאן הקו האמצעי, מהו בדיוק?

הם מייצבים את הקו האמצעי.

תלמיד: הקו האמצעי זה מצב של איזון בין ימין לשמאל או שזה גורם שלישי שמגיע ומתערב? 

לא. זו תוצאה מימין ושמאל.

תלמיד: ומה הפעולה המיוחדת של קו אמצעי שמבטלת את המחלוקת בין ימין לשמאל ומביאה להשלמה ביניהם?

מסך דחיריק. עוד מעט נלמד את זה.

תלמיד: הכתבים האלה של בעל הסולם מיועדים לבעלי השגה?

לא רק.

תלמיד: כי אתה כל הזמן שואל אם זה מובן, ולי לא מובן כלום.

זה טוב. אז צריכה להיות לך דרישה בלב שאנחנו נבין, ואתה בתוכנו.

שאלה: בנושא של שלושת הקווים למדנו עד עכשיו שמעולם אדם קדמון הכול יורד למטה מג"ר על ידי מסך ואור חוזר. האם העבודה עם שלושה קווים נועדה כדי להראות לנו איך להשתמש בתכונות שלנו?

לא, בכלל לא מדובר עלינו, מדובר עוד לפני שיצאנו לאור.

תלמיד: מה העבודה בקווים מדגימה לנו?

עד כמה יש כוחות למעלה מאיתנו, שאנחנו יכולים על ידם לעלות ולפעול.

תלמיד: זה אמור לבטל את העבודה עם המסך?

לא. ההפך, לקרב אותנו לעבודה עם המסך.

תלמיד: אם העבודה בשלושת הקווים לא נועדה לנו אלא רק להדגים לנו איך לבנות את המערכת שבה אנחנו יכולים להתחבר בעשירייה, האם זו המטרה העיקרית שלהם וזה רק מתחיל מעולם הנקודים?

אתה מצרף את כל העשירייה עכשיו לעולם הנקודים.

תלמיד: מלכות לבינה, כשאנחנו מחברים את התכונות ההפוכות.

איך אתה מחבר?

תלמיד: איך אנחנו מחברים בעולם הנקודים? אנחנו רוצים לזכך את הרצון לקבל, מעלים את המלכות, הרצון לקבל לתכונות של העליון. 

אנחנו לא מגיעים לעולם הנקודים. מה אתה חושב, שאתה נמצא כל כך גבוה?

תלמיד: לא, אני נמוך לגמרי, אני רק רוצה להבין, למי נועדה העבודה בשלושת הקווים?

שלושת הקווים הם בשבילנו, אבל לא בגובה של "אבא ואימא עילאין" או משהו כזה. חכה, לא לקפוץ.

תלמיד: כשקראנו בתחילה על הקווים, התחושה היתה שאני, העשירייה, עומדים מהצד ומנסים להבין איך אנחנו צריכים לשלב את שלושת הקווים בעשירייה לצורך זיכוך הרצון לקבל.

עוד מעט נוכל לקחת מזה דוגמאות, ולנסות לקבל אותן בעבודה שלנו בעשירייה, אבל לא ברמה הזאת.

תלמיד: יש שילוב של העבודה בשלושת הקווים עם העבודה עם מסך ואור חוזר?

עבודת המסך עם אור חוזר היא בצמצום א', וכאן תהיה עבודה בצמצום ב'.

תלמיד: יש שילוב ביניהם?

שילוב בין בינה ומלכות, חכמה וכתר, כדי לייצב על ידי זה את זעיר אנפין בצורה שהוא יכול להיות נכלל מהכוחות האלו ודומה לכתר.

תלמיד: כשאנחנו שואלים שאלות מהחדרים במערכת הערבות, יש לנו קושי לדעת מתי אתה מסיים את דבריך, אנחנו גם סוגרים את המיקרופונים ונוצר מין נתק כזה. רציתי להגיד שכשאני אומר תודה רבה, אני מודה לך על כך שאני לומד דברים חדשים. זה נראה שאני לא רוצה לשמוע יותר, אבל זה בדיוק ההיפך. אני מודה לך על השינוי שחל בי, על כך שאתה פותח את עיניי וליבי. אני אסיר תודה לך, תודה רבה.

תודה לך.

שאלה: קודם כל רציתי להגיד שקראנו היום דברים מדהימים באות ל"ה, פעם ראשונה שאני שומע את הדברים, יש המון שאלות וצריך לקרוא הרבה, אבל השאלה העיקרית, האם קו אמצעי תמיד בנוי מקו שמאל שעולה ממטה למעלה, ומקו ימין שיורד ממעלה למטה?

כן.

תלמיד: כתוב פה שזעיר אנפין זה מסך. בישסו"ת שבע ספירות תחתונות של זעיר אנפין מתכללות עם שבע ספירות של ישסו"ת?

כן, הוא בונה את הקו האמצעי.

תלמיד: כן, אבל איפה נמצא המסך, הוא נמצא בכל הספירה?

כן, הוא נמצא בכל הספירה.

שאלה: במצב של ישסו"ת לדוגמה, קו ימין וקו שמאל לא יכולים להתחבר, אבל הרי הם נמצאים בפרצוף אחד?

אבל הם לא יכולים לפעול יחד כי כל אחד הוא נגד האחר, זה ממעלה למטה, וזה ממטה למעלה.

תלמיד: יש להם במצב הזה מסך משותף?

לא, יש תנאים משותפים בינתיים, אין מסך משותף. כדי שיהיה מסך משותף הם צריכים לקבל עוד אור מלמעלה שמייחד אותם, ימין ושמאל.

תלמיד: התחתון מחובר לקו שמאל? איך הוא מחובר, איך הוא מעלה מ"ן?

כן, התחתון יותר מחובר לקו שמאל, זה יותר קרוב אליו.

תלמיד: ואת המ"ן שלו הוא רוצה להביא לקו שמאל? מה החיסרון של המ"ן של התחתון?

לקבל אור חכמה המלובש באור החסדים.

תלמיד: וזה מביא מסך לעליון?

זה דורש שבעליון יהיה מסך.

שאלה: במאמר הקודם קראנו שמותר כשעה ביום להפעיל קו שמאל, כלומר להעביר ביקורת, להעלות חיסרון וכדומה, ועכשיו אנחנו שומעים שהאזור הזה של קו שמאל הוא יותר מועדף על האדם. על מה צריך להעביר ביקורת, על הסביבה שלי, או על עצמי, מה עוזר יותר לקבל את אור החכמה?

תעשה ביקורת על התפילות שלך, על כך שאתה שוכח להעלות תפילה לבורא.

שאלה: תיארת היום תהליך שבו מלכות עולה לג' ראשונות, ושם מעלה את המ"ן שלה לבורא, לכתר, ומקבלת ממנו מ"ד, ואז אמרת שהיא מקבלת מסך. האם התהליך שעובר המקובל ואחר כך מתאר אותו מסתכם בעלייה של המ"ן, קבלת המ"ד, והמסך?

בעיקרון כן.

תלמיד: מהו התהליך שעלינו לעבור כדי להשיג את זה?

זה תהליך אחר כיוון שאנחנו עולים מלמטה.

(סוף השיעור)