שיעור בוקר 07.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 566

מאמר מ"ו "שליטת ישראל על הקליפות"

יש היום בחלק הראשון שני מאמרים קטנים אבל מאוד משמעותיים. המאמרים שאנחנו עוברים עליהם כעת הם צריכים בהדרגה לבנות בנו יחס נכון לרוחניות, שנדע לקראת מה אנחנו הולכים, עד כמה אלה דברים שחייבים לקרות בכל אחד שיש לו רצון לגלות את הבורא, להידבק בו, ושבאמת הדרך הזאת היא דרך שבה אנחנו מגלים קודם כל הכרחיות להיות דבוקים בינינו. ואז הקשר שבינינו שאנחנו מגלים בכוח, מהות הקשר הזה זה הבורא. לכן בלי להתקרב לזולת לא יכולים לגלות את הבורא.

אנחנו רואים לפי ההיסטוריה, לפי כל מה שיש לנו בחיים, לפי מה שמגיע אלינו משבירת הכלי של אדם הראשון, שבגילוי הפער בין הרצונות, בין חלקי הרצונות, בין הנשמות, בין האנשים שמגלים, הם מגלים את אותו המקום שבו אנחנו חייבים לגלות את הבורא, עד שהבורא ישרה בינינו. נטייה להתקרב כדי לגלות את הבורא, לעשות לו בזה נחת רוח, להעלות אותו למעלה מהרצונות שנמצאים בנו, שהם רצונות אגואיסטיים לעומת הרצונות שנמצאים מחוץ לנו שהם רצונות אלטרואיסטיים, על מנת להשפיע, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. זה נקרא "ונהפוכו", להעדיף רצון השפעה על פני רצון קבלה, או טבע הבורא על פני טבע הנבראים. זה נקרא להעלות את הבורא למעלה מהראש שלנו. זה גם נקרא שליטה, מי שולט.

"שליטת ישראל על הקליפות". הקליפות אלה הרצונות שמנוגדים לחיבור ולבורא. אז יש את שליטת ישראל, כלומר נטייה לגילוי הבורא על פני הכוחות המנוגדים לזה. אנחנו צריכים להבין ולהרגיש ולאתר נכון את הרצונות האלו, כי אולי אנחנו לא מבינים נכון מה קורה לנו. כל פעם כשאני חושב על עצמי ולא על הזולת, כשאני משתוקק לאיזה חשבון אגואיסטי, בזה אני ממש נמצא בהפכיות מהבורא. הבורא הוא מערכת יחסים אנטי אגואיסטית הפוכה ממה שיש לנו היום, שאנחנו כל הזמן מסתכלים על כל דבר איך אני יכול ליהנות, ואיך אני יכול לסדר כל דבר שיהיה לי יותר נוח, טוב ובטוח. איך אני הופך את זה, זה מה שנקרא "ונהפוכו". אנחנו הופכים את הטבע שלנו על ידי המאור המחזיר למוטב, שהבורא עוזר לנו, למצב שכוח ההשפעה, ש"השכינה תשרה בינינו" מה שנקרא.

קריין: שמעתי מ"ו.

מו. שליטת ישראל על הקליפות

שמעתי

"ענין שליטת ישראל על הקליפות, וכן להיפך שליטת הקליפות על ישראל. ומקודם צריך להבין, מהו ענין ישראל, ומהו אומות העולם.

ובכמה מקומות מבואר, שישראל נקרא בחינת פנימיות, הנקרא כלים דפנים, שעמהם מסוגלים לעבוד בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו.

ואומות העולם נקרא בחינת חיצוניות וכלים דאחוריים, שכל יניקתם הוא מבחינת קבלה ולא השפעה. ושליטת האומות העולם על ישראל, הוא בזה שלא יכולין לעבוד בבחינת השפעה ובכלים דפנים, אלא רק בכלים דאחוריים, ושהם מפתים להעובדי ה', שהם ימשיכו את האורות למטה בכלים דאחוריים.

ושליטת ישראל נקרא, שאם נותנין כח, שכל אחד ואחד יוכל לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, זאת אומרת רק בכלים דפנים, ואפילו כשהם ממשיכים בחינת חכמה, הוא רק מבחינת "אורחא למעברי בו ולא יתיר [דרך לעבור בה ולא יותר]"."

אחרי השבירה והשפעת המאור המחזיר למוטב, כשהכלים מתחילים לקום מהמיתה, מעל מנת לקבל שהם נמצאים אחרי השבירה, שבירת הכלי דאדם הראשון, יש לנו תהליך של בירור ותיקון.

המאור המחזיר למוטב, האור העליון פועל בהדרגה ופועל על כולם. אבל אחרי השבירה לא כל אחד, לא כל חלק שבור נמצא בצורה שווה עם האחרים, יש כאלה שיש בהם יותר שבירה, ויש כאלה שיש בהם פחות שבירה, ולפי המידה שמרגישים ומגלים שהם נמצאים בשבירה, כך הם מתעוררים. הם מתעוררים בזה שרוצים לעלות למעלה מהשבירה, כי מרגישים שהיא לרעתם, עד שמתקרבים איכשהו למאור המחזיר למוטב, והוא כבר לא סתם מעורר אותם אלא גם נותן להם הבחנות, שההתקרבות אליו יכולה להיות רק לפי השוואת התכונות, כמו שהוא משפיע גם הכוונות האלו צריכות להשפיע בנבראים השבורים. אז הם מתחילים להתקרב יותר ויותר למאור המחזיר למוטב, מתחילים להרגיש שהתיקון שלהם תלוי בהתקרבות ביניהם, התקרבות לא אגואיסטית אלא למעלה מהאגו שלהם, ולחזור למצב כמו שהם היו באדם הראשון לפני השבירה, לפני פרוץ הכוונה על מנת לקבל ביניהם שהפרידה והרחיקה בין החלקים השבורים האלה. וכך בהדרגה החלקים השבורים האלה, שהם כבר בני אדם שבעולם הזה, מגלים שזו דרך התיקון.

אם שולטות כוונות על מנת להשפיע, זו שליטת ישראל על הרצון לקבל, על אומות העולם. אם ההיפך, הכוונות על מנת לקבל עדיין שולטות על הרצון לקבל, זו שליטת אומות העולם על ישראל ולא רק על ישראל בלבד. לכן הכול תלוי איזו כוונה נמצאת כאן בשליטה על הכלים. כל בני האדם מורכבים משני חלקים, מגלגלתא עיניים ומאח"פ, כי אנחנו באים מכלי אחד שזה אדם הראשון. כל החלקים שלו נשברו, נפלו והתערבבו, והתחילו להגיע למצב שהאור העליון מאיר עליהם אחרי השבירה וממיין אותם לפי השפעתו עליהם. יוצא שכל חלק וחלק מתחיל להתעורר לקראת האור העליון שמשפיע עליו לפי מידת הקלקול שלו. הכלים שמקולקלים יותר או פחות נמצאים ברצונות לקבל יותר גדולים או יותר קטנים. וכך אנחנו מתחילים לראות את ההיסטוריה שלנו, שהכול תלוי בהתעוררות הכלים לקראת התיקון. כך אנחנו יכולים לראות כל מה קורה עם האנושות.

ודאי שהחלקים האלה שמתעוררים ומרגישים מה שקורה ומתחילים להשתתף בתהליך הזה של התיקון, הם מבינים מה קורה להם. כלים שיש להם בינתיים רק רצון לקבל בלבד, ואפילו לא מתעוררים במקצת לרצון להשפיע, הם לא יודעים מה קורה אלא זורמים ללא דעת. כי הדעת נקראת מה שאנחנו רוכשים בהבדל בין רצון לקבל לרצון להשפיע, בין טבע הבורא לטבע הנבראים, שיש לנו איך לסדר, לשייך אותם זה אל זה. ואז בניגוד ובחיבור ההבחנות שביניהם, כך אנחנו בעצם רוכשים כוח פירוד וחיבור, אנליזה וסינתזה של הידיעות שלנו, ההתרשמויות שלנו, ומזה יש לנו ממש את כל החכמה. קודם כל את חכמת הקבלה, איך להשיג את הכוח השולט בנו, איך לגלות אותו, ממש למשוך אותו מהסתרה, ואחר כך איך אנחנו יכולים בעצמנו להתקדם אליו ולהשתתף עימו בעבודתו בבירור ובתיקון הכלים השבורים. זה נקרא "איש את רעהו יעזורו", ויש עוד תהליכים שאנחנו צריכים לעבור.

היום אנחנו נכנסים לשלב שהקבוצה הנבחרת בינתיים, היא שייכת וחייבת לבנות גלגלתא עיניים שבכלי הכללי דאדם הראשון, לצרף את עצמה למה שבנו לפניה דורות של מקובלים, וצריכה כבר פעם ראשונה בהיסטוריה גם לפרסם את הידיעה הזאת לכל באי עולם, ובצורה כזאת העולם יבוא לתיקון הנרצה.

בתהליך שאנחנו עוברים יש את שליטת ישראל, שאלו כלים שנמשכים לפי הטבע שלהם לגילוי הבורא, כי מאיר עליהם האור העליון והם מרגישים את ההארה שלו ולכן מתעוררים לקראת האור. ויש כאלו שעדיין לא נמצאים, לא מסוגלים להרגיש את המאור המחזיר למוטב שמושך אותם לטוב ומיטיב, לכן הם נקראים עדיין "אומות העולם", זאת אומרת רצונות שעוד לא מתעוררים לבורא.

ובאמת, בכל אחד מבני האדם יש גם כלים דהשפעה, כלים דגלגלתא עיניים, כלים שנקראים "ישראל", וגם כלים דאח"פ שנקראים "כלים דאומות העולם", כלים דקבלה, רק השאלה האם הם מתעוררים בינתיים, או לא.

מו. שליטת ישראל על הקליפות

שמעתי

"ענין שליטת ישראל על הקליפות, וכן להיפך שליטת הקליפות על ישראל."

אנחנו צריכים גם להבין מאיפה זה נובע. אחרי שבירת הכלים של אדם הראשון, שזה הכלי הכללי שהבורא ברא, התחיל הבירור. הבירור היה בדורות אחרי אדם, עשרה דורות מאדם הראשון עד לנוח, ועוד עשרה דורות מנוח עד אברהם, בעשרים דורות כבר היו בירורים. אחר כך בבבל הכול התערבב שוב. במגדל בבל, אנחנו צריכים להבין, שכל מה שביררו אותן הנשמות של המקובלים שחיו מאדם הראשון ועד אברהם, כל זה שוב התערבב, לכן זה נקרא "בבל", ושוב היה צריך להתחיל את התיקן.

התיקון הזה נעשה על ידי אברהם, וכאן היה באמת עניין מאוד גדול - הפער בין אביו של אברהם ואברהם עצמו, עד כמה הם היו הפוכים. אביו של אברהם היה שקוע באח"פ ואברהם כבר היה שייך לגלגלתא ועיניים. אז התחיל הבירור והתחילה ההבדלה, הפער בין כלים שנמשכים מבבל, ממצב שהכול מעורבב למצב הבירור, לכן שם הייתה העבודה הראשונה של מה שייך לעל מנת להשפיע ומה שייך לעל מנת לקבל. וזה בעצם מה שעשה אברהם, הוא "שבר את הפסלים" מה שנקרא, כלומר שאין באף רצון לקבל שום כוח טוב, אין לרצון לקבל, לכל הרצונות האלה מה לחפש. אם אתם רוצים לגלות את הכוחות העליונים, להתעלות למעלה מהחיים שלכם של דרגת חי, לעלות לדרגת האדם הדומה לבורא, לגלות אותו, לגלות את החיים במצב של דרגה יותר עליונה ממה שיש לבן אדם בעולם הזה, אז אתם חייבים להתחבר ביניכם, אתם חייבים להתחיל לאסוף את עצמכם לפחות ברמה הגשמית "כאיש אחד בלב אחד". לכן "כל ישראל חברים", וכך אתם צריכים להתנהג. ודאי שזה נגד הרצון שלכם שבא מהשבירה, ודאי שזה נגד השכל והרגש מכל וכל, אבל זה על האדם בכוחות שלו שהוא קיבל לעלות למעלה ממה שיש לו, מהטבע שלו.

לכן יש כאן עניין של שליטת כלים דהשפעה על כלים דקבלה, או שליטת כלים דקבלה על כלים דהשפעה, והם נמצאים בניגוד זה לזה. לכן במשך כל ההיסטוריה אנחנו רואים את המאבק שהתחיל בעצם מאדם, אבל לקראת אברהם הוא נעשה יותר ויותר חריף, תקיף. זה התחיל מאברהם ותרח אביו של אברהם, שכבר לא יכלו לחיות יחד וממש הם היו כשתי מדרגות מנוגדות, שני מצבים מנוגדים זה לזה. תרח עבד את האלוהות בעל מנת לקבל ואברהם עבד את האלוהות בעל מנת להשפיע, בהשתוות הצורה. לכן אלה שמבינים ומוכנים ורוצים להשתייך במשהו, מרגישים שיש להם נטייה כזאת בלב, שהם כן רוצים להתקרב להשפעה, אומנם לא רוצים מצד הטבע שלהם, אבל מבינים שכאן זה בעצם העיקרון הגדול, שאם רוכשים אותו אז עולים לדרגה יותר עליונה, הם מצטרפים לאברהם, ל"אב העם", לכוח שמאחד ומסדר את האומה החדשה, שהוא כוח השפעה, כוח הבינה במקום כוח המלכות.

זה ההבדל ביניהם, שכוח תרח אבי אברהם היה מושך למלכות, וכוח אברהם, אב העם, היה מושך לבינה. לכן נפרדו שתי הקבוצות האידיאולוגיות האלה, וודאי שקבוצת אברהם היא קבוצה חדשה, קבוצה חלשה, קבוצה שחייבת להתקיים מאז בקרב אומות העולם, ויש תמיד ניגוד בינה לבין אומות העולם. לאט לאט כך הדברים האלה מתבררים, עד שכולם יידעו שאין ברירה, אלא חייבים ללכת למעלה מהטבע של אח"פ, של אומות העולם, של האגו, כי אין ברירה אנחנו נולדנו כדי לעלות ולצאת לדרגה עליונה יותר, על מנת להשפיע, שזה הטבע האמיתי, ואנחנו לא מרגישים אותו מפני שבינתיים מסתכלים על הכול דרך הרצון לקבל שלנו.

"ענין שליטת ישראל על הקליפות, וכן להיפך שליטת הקליפות על ישראל." זה נובע מאותו הזמן של אברהם ותרח בבבל העתיקה. "ומקודם צריך להבין, מהו ענין ישראל, ומהו אומות העולם." אומות העולם זה הרצון לקבל ששורה בכל הטבע השבור, המרוסק, שונה מאוד בכל אחד ואחד, ובזה אנשים נמצאים בהתנגדות, בהתנגשות, מצד אחד במאבק זה עם זה, ומצד אחר מאין ברירה מתקשרים זה עם זה כדי להרוויח, כדי ממש להילחם זה עם זה. "ומקודם צריך להבין, מהו ענין ישראל, ומהו אומות העולם." ישראל זה ישר אל, שמשתוקקים לבורא, ואומות העולם זה רצון לקבל ללא הרגשת הקשר שלו למקור שלו. אומנם כולם באים מהבורא, אבל יש כאלה שמרגישים ששייכים לו ויש כאלה שלא מרגישים ששייכים לו, זה ההבדל. אבל זה עד שמתעוררת בכל אחד הרגשת הקשר לבורא, שהוא בעצם שייך לו. אדם יכול לקום באיזשהו יום ולהתחיל להרגיש שיש לו משהו ממקור החיים, ממטרת החיים, "בשביל מה אני חי? איפה הכוח העליון? זה חסר לי בחיים", וכן הלאה. זה כמו שכולנו ששייכים לנטייה הזאת לבורא כך הרגשנו, כל אחד לפי המצב שלו, הדרגה שלו, הכלים שלו השבורים.

"ומקודם צריך להבין, מהו ענין ישראל, ומהו אומות העולם."

קודם כל צריך להבין שבכל אחד מאיתנו יש גם את זה וגם את זה. אלא יש כאלה שבהם כבר מתעוררים כלים דהשפעה, ויש כאלה שבהם עדיין עוד לא מתעוררים כלים דהשפעה. אבל בכל אחד ואחד בכל זאת ישנם גם אלה וגם אלה, כמו שאנחנו לומדים משבירת הכלים. אין כלי שהוא לא בא מעשר ספירות שלמות של נשמת אדם הראשון, שזה נקרא "גן עדן", שהיא עברה שבירה ועשר הספירות שלה קיבלו כוונה על מנת לקבל. אבל קודם היו כל עשר הספירות האלה בכוונה על מנת להשפיע.

ולכן בכל אחד ואחד יש חלק שהוא מקושר לבורא ויש חלק שלא מקושר לבורא, זה בכל אחד ואחד. ורק באלו שכבר מתעורר להם קשר לבורא, חשק לבורא, נטייה לגלות אותו, כי ממנו בא מקור החיים כמו שהם מרגישים, אז הם מרגישים גם את החיים שלהם קצת יותר למעלה מהארציות ונמשכים לזה. לכן לפי המשיכה הזאת הם נקראים "ישראל". ואלו שהרצונות האלה להתקשר לבורא לא מתעוררים בהם עדיין נקראים אומות העולם.

זה דבר מאוד מאוד נע ונד, משתנה, מפני שבכל דור ודור, בכל מצב ומצב יש כאלו ויש כאלו שמתעוררים ומתקרבים לבורא, לברר אותו, להכיר אותו. ודאי שבהתחלה בעל מנת לקבל רוצים להכיר אותו, להבין אותו, אבל בכל זאת כך קורה בכל דור ודור. אנחנו רואים את זה בהיסטוריה שפעם עוד תתגלה בצורה אמיתית, עד כמה כל ההיסטוריה שלנו, של כל האנושות, כולה נובעת במאה אחוז רק מבירור הכלים השבורים על ידי האור העליון.

"ובכמה מקומות מבואר, שישראל נקרא בחינת פנימיות, הנקרא כלים דפנים," גלגלתא ועיניים, "שעמהם מסוגלים לעבוד בע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרו." זה נקרא "ישרָאֶל", שבעצם אפילו שאין בנו נגיד עדיין את הכלים האלה בפועל, אבל יש לנו משיכה לזה, איכשהו מרגישים שייכים לזה.

"ואומות העולם נקרא בחינת חיצוניות וכלים דאחוריים, שכל יניקתם הוא מבחינת קבלה ולא השפעה." אבל בכל אחד ואחד יש גם כלים דפנים וגם כלים דאחוריים. לכן כולם באים מבחינות לא מבוררות שהן סתם, שאפילו אי אפשר להגיד שזה אומות העולם, כי אומות העולם זה כבר חלק מבורר ששייך לאח"פ, והחלק שמבורר להשפעה הוא נקרא גלגלתא עיניים. אז לפני זה, כשלא מבורר הרצון ואי אפשר לחלק אותו, שבזה אני יכול להשפיע ובזה אני לא יכול להשפיע, אז הרצון הזה הוא שייך לאדם הראשון, למערכת אדם הראשון אחרי השבירה שהיא לא מבוררת. זה בעצם מה שקורה בכולם.

לכן לקרוא לאנשים שלא נמשכים לבורא שהם שייכים לאומות העולם, זה גם לא נכון, כי אומות העולם זה כבר חלק שמבורר במשהו, שהוא בינתיים מנוגד לדביקות. עוד נדבר על זה.

"ואומות העולם נקרא בחינת חיצוניות וכלים דאחוריים, שכל יניקתם הוא מבחינת קבלה ולא השפעה." יש בכל אחד ואחד מאיתנו גם החלק הזה שנקרא גלגלתא עיניים, ישראל, וחלק שנקרא כלים דאחוריים, אח"פ, אוזן חוטם פה, שהם נמצאים בכל אחד ואחד. ואז השליטה היא או גלגלתא עיניים על אח"פ, או אח"פ על גלגלתא ועיניים.

והבירור והתיקון צריך להיות שאנחנו שלא מוחקים ודאי, לא נפטרים מהאח"פ אלא ההיפך, אנחנו מחברים אותו נכון לגלגלתא עיניים, שגלגלתא עיניים יתנו כוונה על מנת להשפיע בינינו, ומבינינו שזה נקרא "ואהבת לרעך כמוך" לבורא, שזה נקרא "ואהבת את ה' אלוקיך", וכך אנחנו נתקן את עצמנו. זה התיקון שגלגלתא עיניים, ישראל, רוצים להביא לכל הכלים. וכלים דאח"פ כמו שאנחנו מרגישים בינתיים, שנמצאים בהם לעת עתה, הם לא רוצים בזה, הם רוצים להישאר כמו שהם ועוד לקבל את ידיעת הבורא, כוחות הבורא, בלי להשתנות. זה בעצם הטבע של אח"פ.

זה מה שהוא אומר, "ואומות העולם נקרא בחינת חיצוניות וכלים דאחוריים, שכל יניקתם הוא מבחינת קבלה ולא השפעה." זה לפי הטבע, יש כאלה שבהם החלק הזה כבד מאוד ויש כאלה שבהם יחסית קל, אנשים כאלה אווריריים, קלים, רוחניים כביכול. אבל באמת מי שמגיע לדרגות רוחניות צריך להיות אדם מאוד אגואיסטי, שהאח"פ שלו מאוד כבד, ובטח שיצטרך לעבוד על האח"פ שלו כדי לתקן אותו בעל מנת להשפיע. שכלים דהשפעה, גלגלתא ועיניים ישלטו על הכלים דקבלה, על האח"פ, זו עבודה גדולה, זה נקרא "עבודת ישראל".

"ושליטת האומות העולם על ישראל, הוא בזה שלא יכולין לעבוד בבחינת השפעה ובכלים דפנים," גלגלתא ועיניים, "אלא רק בכלים דאחוריים," באח"פ, "ושהם מפתים להעובדי ה'," שעובדים כבר עם גלגלתא עיניים, כלים דהשפעה, "שהם ימשיכו את האורות למטה בכלים דאחוריים." למרות שאי אפשר להמשיך את האורות בכלים דאחוריים, כי זה ניגוד בין האורות שהם כולם כוח השפעה והכלים דאחוריים שכוונתם על מנת לקבל. לא על הרצון לקבל אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על הכלים, על הכוונות. הרצונות נשארים אותם הרצונות, אלא הכוונות הן או על מנת להשפיע או על מנת לקבל. אנחנו רק לפי הכוונות בעצם שוקלים את הכלים, ממיינים אותם, מבררים אותם, רק לפי הכוונות.

לכן מי שנמצא בכוונה על מנת להשפיע שייך לגלגלתא ועיניים, מי ששייך לכוונה על מנת לקבל שייך לאח"פ. לכן זה הכול יכול להיות נע ונד, יכול להיות שהיום הוא שייך ברצונות שלו לישראל, ומחר הוא יהיה שייך ברצונות שלו לאומות העולם, או ההיפך. הכול תלוי עד כמה מאיר מלמעלה האור העליון ונותן לאדם לברר את הכלים, להבין אותם, להרגיש אותם, למיין אותם, ולהעלות אותם לדרגת על מנת להשפיע.

זה מה שהוא אומר "ושליטת האומות העולם על ישראל, הוא בזה שלא יכולין לעבוד בבחינת השפעה ובכלים דפנים," גלגלתא ועיניים, "אלא רק בכלים דאחוריים," באח"פ, "ושהם מפתים להעובדי ה'," שהם עובדים עם גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה, "שהם ימשיכו את האורות" בגלל שהם שייכים לגלגלתא ועיניים ויש להם אורות עליונים, אז "שהם ימשיכו" גם "את האורות" האלו "למטה בכלים דאחוריים.", לאח"פ. יש כאן עוד התעוררות מצד כלים דאחוריים, מצד הרצון לקבל שלא מתוקן, שהוא רוצה לקבל את האורות האלה, רוצה לדעת, רוצה להבין, רוצה למשוך לעצמו כל מה שיש למעלה ממנו. בזה שיש לו שליטה כזאת, רצון כזה, הוא מחזיק כאילו את הכלים שרוצים לעלות לבורא, ורוצה לנצל אותם בצורה כזאת שדרכם הוא ימשוך אור לעצמו. זו שליטת אומות העולם על ישראל, שרוצים כך לשלוט.

דווקא הכלים האלה דגלגלתא ועיניים שנקראים ישר-אל, שמשתוקקים לבורא, הם בהרבה מקרים, וגם בהיסטוריה אנחנו רואים, היו תחת שליטת אומות העולם ועשו מה שאומות העולם אמרו להם לעשות, ובזה הם גרמו ודאי לבעיות גדולות גם לעצמם וגם לאומות העולם. זאת אומרת העבודה הנכונה צריכה להיות שגם אומות העולם, כלים דאח"פ, וגם כלים דגלגלתא עיניים, יעבדו יחד כדי לעלות לדרגת ההשפעה, לבורא, ממלכות לבינה.

"ושליטת ישראל נקרא, שאם נותנין כח, שכל אחד ואחד יוכל לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו," אם יש כזה כוח בכלים השבורים, "זאת אומרת רק בכלים דפנים," שיהיו כוחות, ורק את כלים דפנים לברר ולשייך לבורא, "ואפילו כשהם ממשיכים בחינת חכמה, הוא רק מבחינת "אורחא למעברי בו ולא יתיר [דרך לעבור בה ולא יותר]"." רק כדי למשוך עוד אור על מנת להשפיע. לא להשתמש בכלים דקבלה כדי למלא אותם, אלא להשתמש בכלים דקבלה כדי למשוך את האור אליהם ושהאור הזה רק יעבור דרכם. זאת אומרת שלא יתקבל בעל מנת לקבל אלא בעל מנת להשפיע.

זה בעצם מה שהוא אומר, זה בעצם מה שאנחנו צריכים לדעת. יש למעלה מזה עוד פעולות ועוד הבחנות ואפילו עוד תיקונים, אבל אנחנו לא יכולים בינתיים לדבר על זה, ויכולים גם להתבלבל בזה. חוץ מהתיקונים שלנו, שהמקובלים מחלקים את התיקונים האלה לאלפים, אז יש ששת אלפים שנה, ויש את האלף השביעי שזה גמר התיקון, ורב"ש מסביר בשם בעל הסולם בהקדמה לספר "פרי חכם", הוא מסביר בענייני הסוכה, שבעל הסולם נכנס לסוכה והסביר שיש עוד תיקונים שנקראים אלף שמיני, תשיעי ועשירי. אנחנו בינתיים לא מדברים על זה כי אין לנו בכלל מגע עם הדרגות האלו, זה למעלה מאיתנו וזה לא נמצא באיזו התרשמות בכלים שלנו.

אבל במה שיש כאן, אנחנו צריכים להבין שכל העבודה שלנו היא איכשהו להביא את עצמנו לכוחות ההשפעה על ידי המאור המחזיר למוטב, שאפשר למשוך אותו רק בתנאי שאנחנו משתדלים להיות בצורה של תיקון, ואז האור העליון בהתאם להשתוות הצורה מאיר עלינו וכך אנחנו מיתקנים.

שאלה: כשישראל בעשירייה נמצאת בכוונה חזקה להשפעה, יש בעשירייה מצב שהכלים דאחוריים מובעים?

בכל דבר. אתה לא יכול להפטר מהכלים, יש גם כלים דפנים וגם כלים דאחוריים. בלי כלים דאחוריים אנחנו בכלל לא היינו קיימים, כל הטבע שלנו זה בעצם כלים דאחוריים. ואנחנו יכולים לעבור מהכלים דאחוריים לכלים דפנים, להשפעה, זה נקרא "גלגלתא ועיניים".

אבל מלכתחילה אין דבר כזה גלגלתא ועיניים, מלכתחילה אנחנו רצון לקבל. ואם אנחנו רוכשים על חלק מהרצונות שלנו כוונה על מנת להשפיע, זה מתבטא בזה שאנחנו מתחברים בינינו ומכוונים מהחיבור שלנו גם לחיבור עם הבורא. אז הכלים האלה, הרצונות האלה, הם נקראים גלגלתא ועיניים ולפי הנטייה שלהם הם נקראים "ישר אל", "ישראל".

תלמיד: איך אנחנו יכולים לפתח בעשירייה שלנו גם את הכלים הפנימיים, הגלגלתא ועיניים, וגם את החיצוניים, האח"פ בצורה הנכונה?

לפי שיטה הנקראת "חכמת הקבלה". זאת אומרת מהי חכמת הקבלה? חכמה איך לגלות את הבורא בכלים של הנברא. איך להידמות לבורא מצד הנברא. להתקרב אליו, להיות כמוהו, זה נקרא לקבל השפעה מהבורא על ידי מאמצים של הנברא. וההשפעות האלה, האורות האלה יתקנו אותנו ויעשו אותנו לבני אדם הדומים לבורא.

שאלה: למה הבורא בחר בנו כדי לשמש כבחינת מעבר, כצינור לתיקון העולם?

הוא לא בחר. הבורא זה האור העליון שמופיע מכל מקום, כמו שאומרים "כבודו מלא עולם" המשפיע על כל הכלים רעים וטובים ומאיר עליהם שווה. אבל על ידי שבירת הכלים במערכת הכללית של האדם הראשון, יש כלים שנשברו יותר ונשברו פחות, נשברו בכל מיני סוגי אופנים לפי הרצון לקבל שהתייצב בכל כלי וכלי.

כמו שאתה נגיד שובר איזה כלי ואז החלקים שלו מתחילים להסתדר, להתמיין והאור העליון מאיר עליהם ואז רואים איזה חלקים יותר קרובים ואיזה חלקים יותר רחוקים מהאור העליון. ואת זה אי אפשר להגיד מראש, כי זה לא ברור מהכלי השלם. אבל כשהכלי נשבר, אז מגלים את כל היסודות הטבעיים שהיו בכל חלק וחלק וכמה שכל רצון ורצון בצורתו הטבעית רחוק מהאור העליון וכמה הוא מנוגד לו ובאיזה תכונות. ואת זה בלי שבירה אי אפשר לברר.

לכן חובה שתקרה שבירה. ואז מתוך השבירה ומתוך הבירור הארוך בזמן ובמאמצים, גם מצד הבורא וגם מצד הנברא - כי גם הבורא אומר, "אני אסבול", כי אלה בירורים קשים מאוד שעוברים על הנבראים.

וכך אנחנו מתחילים לראות מתוך הבירורים האלה, דווקא פערים והתקרבות בין חלקי הבורא וחלקי הנברא וכמה שהנברא בונה את עצמו מחלקים שבורים, כי בלי שבירה הוא לא היה יכול להתקרב עם החלקים השבורים זה אל זה. ובזה שהנברא מתקרב בחלקים השבורים אחד לשני, זה נקרא "איש את רעהו יעזורו" ו"אהבת חברים". הוא בזה מתחיל לאסוף את הבורא מהחלקים השבורים ולכן כל התהליך הזה נקרא, "בורא", "גילוי הבורא", שאיחד את הכלים השבורים יחד ובכך אנחנו בעצם בונים אותו, את אותה הצורה, לכן זה נקרא "בוא וראה". וכך אנחנו משיגים את הצורה הזאת שאנחנו עושים.

אנחנו מבקשים, אנחנו דורשים, אנחנו רוצים שהצורה הזאת תתקיים, אבל כל פעם אנחנו מגלים את עצמנו כמו ילד שרוצה לעשות משהו, אבל עד שאנחנו לא עוזרים לו זה לא יקרה.

אותו הדבר כאן. אבל כאן יש כוונה יותר עמוקה, כי בזה שאנחנו רוצים לתקן משהו ולא מסוגלים, אנחנו פונים לבורא ומגלים את הקשר שלנו עימו. אנחנו מכירים מיהו האבא שלנו וכמה אנחנו צריכים אותו ואנחנו מתחילים לעבוד יחד. לכן אנחנו נקראים שותפים של הבורא בתיקון, וכך אנחנו מגלים מי הוא וגם מי אנחנו.

ויחד עם זה אנחנו גם מתחברים בינינו וגם עימו ואז יוצא שאנחנו מגיעים לצורה השלמה של הנברא ולצורה השלמה של הבורא ושניהם קיימים יחד בדביקות. זו תוצאה מהמאמצים שלנו מהשבירה.

אז צריכים לראות את כל התהליך הזה משבירת האדם הראשון ועד קימת האדם הראשון בגמר התיקון שכל זה נעשה ועובר עלינו ואנחנו בתהליך הזה. אם כך מסתכלים על כל הדברים האלה, מתחילים יותר נכון להבין את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, מה קורה איתנו היום, טבע האדם, טבע של המשפחה, ילדים, הורים, כל דבר, לכן כדאי לנו קצת להתעמק בזה.

שאלה: לפני אברהם כל אומות העולם היו קליפות? בטקסט הוא משייך את אומות העולם לקליפות?

לא. קליפות זה חלק שכנגד הקדושה שיכול להתברר רק באנשים שהם משתוקקים לבורא, ואז באותם רצונות שהם רוצים לקבל מהבורא ולא להשפיע, זה נקרא "קליפה". לכן הקליפה לא ממש שייכת לאומות העולם, היא שייכת לאלה שנקראים "עובדי ה'", אלה שמשתוקקים לגילוי הבורא, אבל רוצים את זה בעל מנת לקבל. סתם בני אדם שאתם רואים ברחוב זה לא קליפה, הם פשוט נמצאים בדרגת חי. ואנשים שמשתוקקים לבורא אבל טרם תיקנו את עצמם, בהם יש רצונות שמגיעים לבורא ורוצים לדרוש ממנו, לקבל ממנו, כמונו נגיד, ואז אפשר להגיד שאנחנו בינתיים נמצאים בשליטת הקליפה. אבל לא סתם בן אדם שברחוב, זו לא קליפה.

לכן צריכים להבדיל טוב, אחרת זה יהיה זלזול בבני האדם בעולם הזה. הם נמצאים בדרגת חי וקליפה זה חלק הפוך של הקדושה שיכולה להיות באנשים השייכים לבורא, שמשתוקקים לבורא ולא אחרת. בני האדם שנמצאים ברחוב, מה אתם רוצים מהם, מה הם קיבלו, איזה התעוררות הם קיבלו מהבורא שאפשר להגיד עליהם שהם קליפה? הם לא קליפה, הם פשוט נמצאים בדרגת חי, תראו לפי הרצונות שלהם, לפי הכוונות שלהם, איך שהם חיים, אנחנו קוראים לזה בני אדם בעולם הזה, אבל ברוחניות כתוב "כולם כבהמות נדמו".

שאלה: אחרי שהבורא שבר את כל הכלים, כל נשמה יש לה חלק של גלגלתא ועיניים וחלק אחר מאח"פ?

כן. לכל חלק וחלק מתוך השבירה יש גלגלתא עיניים ואח"פ. ומתי החלק הזה מתעורר, זה תלוי איזה חלק גלגלתא עיניים יש לו לעומת אח"פ והאור העליון שמאיר בכוח פחות או יותר בתקופות שונות. גם כאן יש תוכנה שמפעילה את האור העליון שמאיר פחות או יותר בכל מיני הארות שונות ובזה הכלים השבורים מתעוררים. זה נקרא "עניין הזמנים", שהוא מסביר לנו, שההארות הקטנים האלה, הם עניין הזמנים, וכך אנחנו עוברים לפי מה שהם מאירים לנו.

שאלה: אברהם נפרד מתרח ופונה מאומות העולם, איך לעשות את זה בעבודה בינינו?

שאלה לעניין. כי אנחנו נמצאים בדיוק בנקודה הזאת, איך אנחנו פונים משאלות של תרח לשאלות של אברהם, מעבודה של תרח באח"פ, בכלים דקבלה, ברצונות על מנת לקבל, לרצונות דהשפעה, לגלגלתא עיניים, לעבודה של אברהם.

איך אנחנו עושים את זה? קודם כל חיבור בעשירייה בדרגה הגשמית, ואחר כך חיבור בעשירייה בצורה הרוחנית ככל האפשר, ובתוך העשירייה לברר את הבורא שאנחנו רוצים להרכיב בינינו. כי זה נקרא "בוא וראה", "אתם עשיתם אותי". אנחנו צריכים לייצב בקבוצה את ההרגשה הזאת של הכוח הפנימי של הקבוצה, שזה הבורא, לכן "אתם עשיתם אותי". אם לא נעשה, זה לא יהיה. יהיו התעוררויות מלמעלה בצורה יותר טובה, או פחות נעימה לנו, אבל הדרך היא פשוטה. אנחנו צריכים לבנות את המערכת שנקראת עשירייה ולהביא אותה למצב, וודאי שגם זה על ידי התעוררות מלמעלה, שאנחנו מגלים שבה שורה כוח ההשפעה הכללי שנקרא בורא.

ואת זה אנחנו צריכים לעשות מעצמנו, מצד הכלים, ככל שאנחנו רוצים להיות מחוברים, משתוקקים, מאוחדים. ולא חשוב באיזו עשירייה אני נמצא, אני קיבלתי את זה, אני נכנסתי לזה, אני לא יכול עכשיו לחפש משהו אחר, חדש, כמו שאומרים לי לפעמים, אין דבר כזה. היכן שאתה נמצא זה נקרא שהבורא שם ידו על גורל הטוב ואומר "קח לך".

אנחנו צריכים להבין, שאפילו שאנחנו כאילו מבררים ומחפשים ומבחינים בעצמנו במקומות ובעשיריות, ואולי יש מקום יותר נוח וטוב, או יותר מתאים לי, זה לא נכון, כי במקום שנפלת, כבר נפלת מלמעלה, ואתה צריך במצב שאתה נמצא, להשתדל לקיים את החיבור כמו בין עשר הספירות ואתה כמלכות מחבר את כל יתר החברים יחד, וכך כל חבר מהנקודה שלו ידאג לחבר את כל החברים יחד, ואז תגיעו למצב שהבורא יתגלה ביניכם. אז נתחיל ללמוד את חכמת הקבלה בצורה מעשית, מהקשרים בינינו נגלה את התוצאות כמו במעבדה.

שאלה: אם אני מזהה בעצמי שבמשהו מסוים אני תחת שליטת הקליפה, אז איך יוצאים מהשליטה הזאת?

רק על ידי חיבור, התגברות בחיבור. מה אתה יכול לעשות? אצלך אין שום אמצעי אחר, רק בכל הכוחות שלך להתחבר יותר עם החברים בלב ונפש כמו שכתוב, ושם להשתדל לייצב מצב שהבורא יכול להתגלות.

תלמיד: האם יש דבר כזה שעשירייה נמצאת תחת שליטת הקליפות או שזה רק ברמת הפרט?

יכול להיות, אבל אנחנו עוד לא הגענו למצב שזה מה שמאיים עלינו.

תלמיד: האם כשדברים משתבשים זה סימן לשליטת הקליפות?

לא, זו דווקא עזרה שהבורא מראה לנו. הוא יכול לא להראות לנו, ואז לא נדע מה לתקן. אבל הבורא מראה לנו שאנחנו משתבשים, ושמהמצב הלא מבורר הזה, אנחנו צריכים לדרוש תיקונים, בירורים.

הכול במאמץ להתקשר בינינו. רק אם אנחנו משתדלים להתקשר בינינו, אתה יכול לבקש מהבורא שיברר את הקשר, שיחזק אותו, שיאחד אותו בצורה נכונה. אבל אם אתה לא עושה מאמץ, אז מה אתה בוכה? זה ממש קול במדבר.

שאלה: איך אנחנו צריכים להשתוקק לאיחוד, אם לא ברור במה הפירוד?

אנחנו חייבים להשתוקק לחיבור מכל מצב ומצב, כי דווקא בהשתוקקות לחיבור, אנחנו נוכל לברר את כל המצבים שאנחנו עוברים ולתקן אותם. נטייה לחיבור חייבת להיות קודם כל, זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: בעל הסולם כותב כאן ששליטת ישראל נקרא כשאנחנו יכולים לעבוד בכלים דפנים. מה זה נקרא שמתוך החיבור בינינו בעשירייה אנחנו עובדים בכלים דפנים?

זה נקרא שאנחנו עובדים רק עם השפעה, רק כדי להשפיע זה לזה. לא בלקבל על מנת להשפיע, לזה אנחנו עדיין לא מסוגלים, אלא רק בלהשפיע על מנת להשפיע. זאת אומרת, אני תומך באחרים ככל האפשר, ואני נמצא כביכול בחלק שלהם, תומך בהם. אבל לקבל על עצמי תיקונים ולהעביר אותם בתוך עצמי, אני לא מסוגל עדיין. זה נקרא מצבים של "קטנות".

תלמיד: בעל הסולם ממשיך ואומר כאן, שאפילו אם הם מושכים בחינת חכמה, זה קורה רק כדרך מעבר.

זו כבר עבודה עם האח"פ, עם כלים דאחוריים. אנחנו מעלים כלים דאחוריים לכלים דפנים, מצרפים אותם, זה נקרא "אח"פ דעלייה", ומתחילים לעבוד גם בכלים דאחוריים על מנת להשפיע. זאת אומרת, אני לא עובד בלשייך את עצמי לזולת, בחלק הזולת, אלא אני גם לוקח על עצמי את העבודה הזאת, ועובד בעצמי כדי לתקן את הדברים האלה, ולמסור לו את זה כבר בצורה מתוקנת. זה כמו שאתה רוצה לעבוד, אז או שאתה מגיע ועוזר לחבר או שאתה לוקח חלק מעבודה של החבר ומבצע בכלים שלך, אבל התוצאה עוברת אליו.

תלמיד: בכל מקרה אני עובד תמיד רק עם הכלים של החבר ולא משתמש בכלים שלי לתיקון?

לא. אתה יכול להשתמש בכלים שלך כדי לתקן את הכלים של החבר אבל אתה משתמש בכלים שלך כדי לבנות בהם כאלו מערכות שכולן יעבדו לטובת החבר, זה נקרא "דרך לעבור בה ולא יותר". כלומר, אתה לא משתמש בהן לעצמך, אלא הכול לטובת החבר. אפילו בכלים דקבלה שלך אתה משתמש אך ורק כדי לתמוך בחבר, לעזור לו, לעשות לו משהו.

תלמיד: מה זה נקרא שאני מתקן את הכלים של החברים?

אתה מתחבר לכלים של החבר ואתה יכול להשתתף יחד עימו בפעולת עשר ספירות. אתה לוקח ממנו רצונות, וברצונות האלה אתה עובד כדי למלאות אותו. או שאתה מקבל מהחבר את הרצונות שלו, ומצרף אותם אליך, ובזה שהם נמצאים בך אתה מתקן אותם. זה כבר משהו אחר. זה עניין של סגנון העבודה.

אם אתה מצרף את הכוחות שלך לחבר, זה נקרא שאתה תומך עם הכלים דהשפעה שלך בכלים שלו, אתה כאילו מוסיף את הגלגלתא עיניים שלך לעשר הספירות שלו. נניח שיש לך חבר, friend (ראו שרטוט מס'1 ) ואתה מצרף אליו גלגלתא ועיניים. אם אני מצרף גלגלתא ועיניים שלי לגלגלתא ועיניים של החבר זה ברור, אני נותן לו יותר התעוררות מגלגלתא עיניים שלי לגלגלתא עיניים שלו כדי שיהיו לו יותר כוחות, ואז הוא יוכל לעבוד גם עם כלים דאח"פ שלו.

שרטוט מס' 1

אבל אם אני יכול גם לעבוד עם כלים דאח"פ שלי, זה כבר משהו אחר, אז אני צריך לתקן את הכלים של האח"פ שלי ולהתקשר לאח"פ שלו. אני לא יכול לעשות את זה בצורה ישירה, כי אלו הכלים האגואיסטים שלי והכלים האגואיסטים שלו (ראו שרטוט מס' 2), אני צריך לעשות כאן איזה מעבר מיוחד ביני לבינו. אז אני עושה את זה בצורה שזה יכול לעבור אבל לא יותר. זאת אומרת, אני מקבל את האורות מלמעלה (ראו חץ כחול בשרטוט מס' 2), אבל מתקרב או משייך את עצמי אליו ומוסר לו, ואצלי הם לא נשארים, לכן זה נקרא "דרך לעבור בה ולא יותר". אבל אני מושך את האורות האלה מלמעלה, כאילו עובד עם הכלים דקבלה שלי בלצרף כלים דקבלה שלו. אפשר להגיד שזה מה שקורה בזמן העיבור, כשאימא שמטפלת בעובר, היא מקבלת הכול גם בשבילה וגם בשבילו, ואחר כך מעבירה לו. עוד נלמד את זה, כרגע זה לא כל כך חשוב לנו.

שרטוט מס' 2

שאלה: מה מקור השנאה לכלים שנקראים ישראל מצד אומות העולם, האם זה שינוי הצורה ביניהם או שישראל לא מושכים את אומות העולם להשפעה?

אנחנו לא מושכים אותם להשפעה, לא מושכים אור עליון בשבילם. הם מרגישים שיש לנו משהו שגנבנו מהם, שאנחנו לא רוצים להתחלק איתם, וזה לפי המערכת נכון, לכן שנאה לישראל מאומות העולם היא לדורי דורות עד שנתקן את עצמנו להיות המעבר הנכון באור העליון, בהשפעת הבורא, בהיכרות הבורא, לאומות העולם.

שאלה: מה זה הפיתוי הזה, שיש לעובדי ה' למשוך את האור למטה, במה זה בא לידי ביטוי בעבודה שלנו?

בזה שאנחנו מתקרבים לאומות העולם ונכללים מהרצונות שלהם, אנחנו משתדלים לעורר בהם גם רצונות במשהו להתעלות הרוחנית, ואז אנחנו נכללים מהרצונות דקבלה שלהם, כי אין להם אחרים כדי לדרוש מהבורא תיקונים, אבל אנחנו צריכים להתכלל מהרצונות האלה, זאת אומרת להיות מוכנים לקבל כלים דקבלה נוספים. אבל זה לא עכשיו אלא אחרי שישראל יתקנו את עצמם, יעברו את דרגת מצרים ותהיה להם התעלות על ידי קבלת התורה, על ידי האור העליון בכך שייכנסו לרצון להשפיע שנקרא "ארץ ישראל" ויבנו את בית המקדש, זאת אומרת כלי שכולו בעל מנת להשפיע, ואז נוכל לקבל בכלי הזה גם את אומות העולם, גם את האח"פ הנוספים.

יוצא שיש לנו מבנה אחד, (ראו שרטוט מס' 3) כאן גלגלתא עיניים, כאן אח"פ וכאן אומות העולם שגם להם יש גלגלתא עיניים ואח"פ. לכן אנחנו צריכים לעשות הפצה, יש עוד מעברים, אבל בסך הכול אלה הדברים שצריכים לקרות. קודם כל ודאי שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו, העניין הוא כאן, שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו, ואחר כך אנחנו מתקנים את אומות העולם, זה נקרא "גאולה שלמה".

שרטוט מס' 3

תלמיד: אז מה הוא הפיתוי שיש לעובדי ה', לא למשוך את האור למטה, איך לא להתפתות אם יש יכולת כזאת?

לא. לא למשוך אור למטה, זה כול עוד אתה לא מתקן את הכלים שעדיין בעל מנת לקבל אז אסור לך לדרוש עליהם מילוי, אלא תיקון בלבד, זה נקרא "לא למשוך את האור למטה" בכלים דקבלה.

תלמיד: אתה אומר כל הזמן "בירור", מה השאלות שאדם צריך לשאול את עצמו כדי לברר נכון?

אנחנו כל הזמן צריכים להיות בבירור, מה קורה לי? באיזה כלים אני נמצא? לאיזה מצבים אני נמשך? מה אני צריך לעשות כדי לעשות עוד צעד קטן לתיקון? כל הזמן להיות בנטייה לזה, אנחנו בעצם צריכים להתרשם מכל מה שאנחנו קוראים במאמרים, כל מאמר הוא נושא לבירור פנימי של כל אחד, של כל העשירייה ושל כל הכלי שלנו יחד. ובכל זאת צריך גם לראות כמה אנחנו מחוברים כולנו, יחד עם התהליך שהעולם עובר. תסתכלו על מה שהעולם עובר, אל תתעמקו בו כי זה יבלבל אנשים, אבל תראו שהעולם מתחיל לקבל בדיוק אותה צורה שבה הוא מתקרב לתיקון, אנחנו רואים כמה עכשיו מגלים יותר ויותר, נמצאים בהכרת הרע. והאמת, המון אנשים בעולם יכולים להסכים עם זה שצריך להתחבר, ובתיקון כזה יכולים לעלות למעלה מכל הצרות והבעיות של העולם, אבל הם לא מאמינים שזה אפשרי.

שאלה: באיזו צורה אפשר לדעת את רצון החבר בתוך העשירייה?

אתה צריך לקבל מראש שרצון החבר הוא כולו להיות מחובר, תראה מה שרב"ש כותב במאמרי החברה.

שאלה: איך בעשירייה מתבטאים שינויים ובירורים של שליטת אומות העולם ושליטת ישראל בנו?

האגו שמתפרץ בינינו, זה נקרא "שליטת אומות העולם עלינו", וההיפך כשאנחנו יכולים לפעמים להתחבר בינינו ולהיות בנטייה להשפעה הדדית זה נקרא "שליטת ישראל".

שאלה: איך נוכל להבין ששליטת כוח ההשפעה על הקבלה כבר יתבסס בנו לפחות בדרך כלשהי?

בינתיים זה מגיע מלמעלה והבורא מחזיק אותנו, ואם לא היה מחזיק אותנו אז לא היינו מחזיקים בעצמנו, היינו מתפרקים, אנחנו קיימים בחסדי ה', כי אני לא דואג לחיבור. תסתכלו על אימא כמה היא דואגת לתינוק שלה, הוא כל הזמן בראש לה, כל הזמן יש דאגה בלב שלה, היא לא יכולה להתנתק מזה, כך אנחנו צריכים להיות מחוברים לעשירייה ומתוך זה גם מגיעים לחיבור בינינו.

שאלה: קליפה מגנה על הפרי, האם גם עמי העולם מגנים על ישראל?

כן, בשנאה, ביחס השלילי לישראל הם מגנים על ישראל, אחרת ישראל היו מתפרקים באומות העולם.

שאלה: מאיפה הרצון להיות כמו הבורא, להידמות לו? כרגע כל מה שאני תופס ממנו הן מכות.

האחד לא שייך לאחר, מכות או לא מכות, פשוט יש רצון שיש לו נטייה לבורא, נקודה שבלב, ויש רצונות אחרים, לכן אנחנו צריכים לדעת איך להשתמש גם בזה וגם בזה, ולדעת איזה רצון בכל רגע מדבר בנו, בי, כך אני צריך כל הזמן להיות בשמירה.

שאלה: מה זה אומר שלמרות שישראל עובדת רק עם הכלים דאחוריים היא משמשת רק כשביל מעבר, דרך לעבור בה ולא יותר?

לא, ישראל משמשת בכלים שלה, בכלים דגלגלתא עיניים וגם בכלים דאח"פ, אבל בכלים דאח"פ היא משמשת רק כדי להיות בקשר עם אומות העולם, וכול עוד אין לה קשר, אין לה כוח להיות בשימוש אומות העולם, לשמש אותן, לכן היא עובדת רק בכלים שלה, כלים דגלגלתא עיניים.

שאלה: מה זה המצב הזה של דרך לעבור בה?

"דרך לעבור" זאת אומרת להשתמש בכלים דקבלה רק לא על מנת לקבל אלא על מנת לתמוך בהם לגלגלתא ועיניים. זה נקרא שימוש באח"פ, זה נקרא אח"פ דעלייה.

שאלה: האם תמיד האדם צריך לשלוט בכוונות שלו או שיש מצב שהוא מקבל את הטבע האחר?

לא. הטבע שלנו נשאר רצון לקבל ורק לפי הכוונות בעצם, כמה שהן יכולות לשלוט על הרצון לקבל, אנחנו רואים, מודדים את התיקון. רק לפי הכוונה. הכול בא אחרי הכוונה ולגמרי לא שייך לרצון עצמו. הרצון עצמו לא משתנה, רק הכוונה עליו משנה אותו. לשם מה אני משתמש ברצון הזה, לטובתי או לטובת הזולת. זה הכול.

שאלה: איך אני מצרף גלגלתא עיניים שלי לגלגלתא עיניים של החבר?

כשאתה והחבר רוצים להיות בהשפעה כלפי הבורא, אז אתם עובדים בגלגלא ועיניים. וכשאתם רוצים להשפיע זה על זה אז כבר אין ברירה, אתם צריכים להפעיל את האח"פים.

(סוף השיעור)