א' דראש השנה תשפ"ה

שיעור צהריים 03.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2050, מאמר 882 "ראש השנה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 2050, מאמר 882, "ראש השנה".

ראש השנה

"על פסוק "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה". עיתים לטובה ועיתים לרעה. כיצד, הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהם, להוסיף עליהם אי אפשר שכבר נגזרה גזירה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמן על הארץ, שצריכה להם הכל לפי הארץ.

עתים לרעה כיצד, הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בראש השנה, ופסקו עליהם גשמים מרובין, לסוף חזרו בהם, לפחות מהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ, שאינה צריכה להן. ופירוש רש"י: שלא בזמן, היינו לפני הזריעה, שאינו צריכה להם ביערות ובמדבריות (ראש השנה י"ז ע"ב).

להבין את הנ"ל על דרך המוסר, יש לפרש, "ראש השנה" נקרא תחילת יצירתו של האדם, היינו כמו שאמרו חז"ל שמכריזים על הטיפה חכם, טיפש וכו' (נדה ט"ז ע"ב). "גשמים", היינו כוחות הגשמיים שלו, זאת אומרת אם יהיה לו מוח קטן או גדול, לב קטן או לב גדול, רצון קטן או רצון גדול, וכדומה.

ואם האדם הולך בדרך הטוב, כשנתגדל להוסיף עליו אי אפשר, היינו לעשות לו מוח ורצון יותר גדול, מטעם שכבר נקצב לו בעת יצירתו, אלא שכל שכלו וכל מרצו משתמש בהם רק במקום הקדושה והצורך. וזה כבר מספיק לו להגיע לידי מדרגה שיוכל לזכות לגילוי אור ה', ולהדבק בו באמת, ולקבל כחלקו בעולם הבא.

ואם להאדם בתחילת יצירתו הוקצבו לו מוח גדול ורצון חזק, אבל אם אינו הולך בדרך הטוב והישר, אזי הוא משמש בהם שלא לצורך, כענין שהקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמן על הארץ שאינה צריכה להם.

ואם כן לא מועילים לו כל הכוחות הטובים שנתנו לו בזמן יצירתו, היינו שהיה יכול להיות בקי בש"ס ופוסקים, ולא יזכה לשלימות הנרצה, הנקרא דביקות בו יתברך.

היוצא מזה, שאין להאדם להתרעם אם הוא אינו בעל כשרון כמו שאר חבריו, כי לא זה הקובע, כי העיקר הוא להיות צדיק, ורק אז הוא מנצל את כל הכוחות שלו שילכו למטרה האמיתית, ולא משחית את כוחותיו לבטלה, אלא כוחות יגיעתו מתחברים ונכנסים להקדושה."

שאלה: מה זו עשירייה שמשתמשת בכל הכוחות שלה כדי להיות צדיקה כעשירייה אחת עבור כולם?

זה כשיש קשר בין כל החברות, והן מרגישות שהן חייבות להגיע למטרת החיים שלהן. ומה שהן מקבלות במשך הלימוד שלהן, הן מבינות שזה מקרב אותן למטרה.

תלמידה: מה התפקיד של כל עשירייה כלפי כל עשירייה ועשירייה בחג הזה, בשיעור הזה?

התפקיד שלנו הוא להבין שכולנו נמצאים בקבוצה אחת, גם גברים וגם נשים, ושכל העבודה שלנו היא להשתדל להתכלל כאיש אחד בלב אחד, ולהעלות את התפילות שלנו לבורא שיעזור לנו להיות כעשירייה, וכך נשיג את מטרת החיים. ברגע שנשיג את זה, אז נחגוג את זה, וזה נקרא ראש השנה.

שאלה: כתוב שראש השנה זו תחילת יצירתו של האדם, שנותנים לו כוחות טובים שהוא יצטרך להשתמש בהם בצורה הנכונה. אם הוא לא משתמש בהם בצורה הנכונה ומשחית אותם, אז כתוב שנתנו לו את זה טרם זמנו. האם מהשמים לא יודעים מתי זה טרם זמנו? הרי הבורא צריך לדעת אם הגיע זמנו.

על הבורא אין לנו שום שאלה, הוא למעלה מכל השאלות. את שואלת עליו?

שאלה: אני שואלת בכלל. אם הוא לא משתמש בכוחות נכון, אז נתנו לו אותם טרם זמנו. מה זה אומר טרם זמנו?

לפי המבנה שלו הוא עוד לא היה צריך להגיע לכאלה שאלות.

תלמידה: אם לפי המצב שלו הוא לא יכול להגיע, אז למה נתנו לו את זה, האם כדי שישחית את זה סתם?

זאת השאלה.

תלמידה: ומה התשובה?

התשובה לא חשובה לנו, אנחנו רק צריכים לקבל את זה ולהשתדל לממש.

תלמידה: איך האדם יכול לנצל את הכוחות שנתנו לו ולא להשחית אותם לחינם?

על זה אנחנו לומדים בכל מאמר ומאמר. האדם צריך להיות בדאגה איך הוא משתמש באותן התכונות שקיבל מהבורא, ואיך עכשיו הוא מנצל אותן כדי להתקדם הלאה.

תלמידה: האם יש סימנים בדרך שהוא לא מבזבז את הכוחות האלה לחינם?

אנחנו קוראים על זה. כן, ודאי.

שאלה: חידוש הכוחות והמאמצים בחיבור בעשירייה בכל יום, האם אפשר לקרוא לזה ראש השנה?

לא. אבל זה חייב להיות.

תלמידה: אם אנחנו מלכתחילה מבינים שאנחנו לא מאוחדים מספיק, ובסופו של דבר מגיעים לחיבור, זה עדיף מאשר אנחנו חושבים שאנחנו מחוברים ונשארים ללא שינוי. האם המאמץ בחיבור בעשירייה זה הקשר?

ההתחדשות של המאמצים של החיבור בעשירייה זה עבורנו סימן טוב.

שאלה: האם יש מצב שבו האדם במאה אחוז בטוח שהוא נמצא בהשפעה?

כן, כשהאדם לוקח אותו לידיים שלו והופך אותו למלאך.

תלמיד: האם האדם פה הולך לאיבוד?

לא. אנחנו עוד נלמד את זה.

שאלה: איזה פעולות אני צריכה לעשות בעשירייה כלפי החברות כדי לעזור לממש את מה שאיחלת לנו אתמול, להיות באהבה בעשירייה, להגיע למצב של שלום בכל העולם ובישראל?

להתחבר כולם יחד בעשירייה, להזמין את ההתקרבות לבורא בעשירייה, ובזה תוכלו לקרב את כולם לפעולה מטרתית.

שאלה: האם יוצא שעוד לא מימשנו את ראש השנה?

עוד לא מימשתם את ראש השנה.

תלמידה: האם זאת דרגה מסוימת או רגע מסוים?

זו מדרגה מסוימת שעלינו עוד לממש, אבל אנחנו קרובים אליה.

שאלה: איזה מאמצים מצידנו נכנסים לקדושה?

כל מה שנחוץ לנו כדי למשוך אלינו את הכוחות של הבורא.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבדיל בין זה שאנחנו עובדים מתוך הרגל בשיעורים, לבין הצלחה אמיתית, שאני מתאמץ בחיבור בינינו?

על ידי החיבור בינינו אנחנו יכולים להגדיל את התוצאה שאנחנו רוצים לקבל, אין אחרת.

שאלה: הוא כותב פה שאין לי אפשרות להגדיל את השכל ואת הלב שלי, כלומר הכול נקצב לי מראש בעת יצירתי. ההמלצה שלו היא להשקיע את הכישרון בלהצדיק. מה זה אומר?

להשתמש באותם הכוחות שאתה קיבלת, רק בצורה נכונה, ואז תראה שזה יספיק לך לכל התיקון שלך.

תלמיד: זאת אומרת, אין לאדם מה לרדוף אחרי להמציא המצאות.

לא.

תלמיד: לא יואיל לו כלום אם הוא לא מממש את מה שניתן לו.

הוא צריך לממש את עצמו, ואז הוא יראה שבזה הוא גומר את התיקון העולמי.

תלמיד: יש פה קצת ניגוד לקנאה, תאווה וכבוד. כי זה יוצר מקום שאני מקבל את עצמי איך שאני, יש לי את מה שקיבלתי מהבורא ורק עם זה אני יכול להשתמש, ואין לי מה לקנא באחרים.

אבל מה שקיבלת מהבורא זה מה שאתה, ורק לממש אותך בצורה נכונה זה מה שאתה צריך.

תלמיד: להתמקד בכישרון לממש.

כן.

תלמיד: איך בן אדם יודע איך לממש את הכישרון שלו עבור הרוחניות של החברה?

כמו שכתוב כאן, שהוא רוצה להוסיף.

תלמיד: האם זה שאני מצדיק זה תורם לחברה?

כן.

שאלה: כתוב, "עיתים לטובה ועיתים לרעה. כיצד, הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים" וכולי, עד שירד גשם. אנחנו אומרים שבאור אין שום הפרש, תמיד האור פועל ותמיד הוא טוב ומיטיב. אז למה אם ירד גשם פתאום, זה כאילו שהאור השתנה, כי הוא שמע את התפילה?

לא הבנתי.

תלמיד: באור אין שינוי.

באור עצמו לא, אבל איך שהוא מגיע אלינו, מתלבש בכלים, כאן יש שינויים.

תלמיד: אז למה את זה שירד גשם משייכים לזה שאנחנו השתנינו? אם הוא תמיד נותן, אז למה אתה משייך את זה שירד גשם לזה שעשית תשובה? איך אתה יודע?

אני לא יודע, רק כתוב כך, שעל ידי זה שאנחנו עושים תשובה, אז אנחנו זוכים ליחס יותר טוב מלמעלה.

תלמיד: האם זה בוודאות ככה, שכל פעם שיש משהו טוב, זה בגלל שעשית שינוי, זה במאה אחוז, אחד מול אחד?

תתחיל לעשות חשבון ותראה.

שאלה: הוא כותב שהאדם מקבל מראש כוחות לשנה החדשה, והוא צריך לנצל אותם נכון. אם נתייחס לכוחות ש"בני ברוך" מקבלים עבור האנושות, איך עלינו להשתמש בהם בצורה נכונה?

אנחנו מקבלים כוחות כדי להעלות את עצמנו לחיבור בינינו, ובתוך החיבור בינינו לגלות איך אנחנו יכולים לחייב את הבורא לחבר את כל הכלי העולמי יחד.

תלמידה: גם כתוב שבראש השנה זו יצירת האדם. איך אנחנו כ"בני ברוך" בתהליך הזה?

נקווה שאנחנו נגיע למצב שמאיתנו יהיה אדם. בעצם אנחנו לא רחוקים מזה.

תלמידה: איך להתקדם בכיוון הזה?

רק על ידי חיבור בינינו, שום דבר חוץ מזה.

שאלה: האם כל הכוחות והכישרון שלי כבר ניתנו לי מראש, והתהליך הוא רק השינוי של ההתגלות שלהם כלפיי?

נגיד.

תלמידה: אם אני מגלה כוחות שאני לא יכולה להשתמש בהם לטובה, האם זה המקום שבו נפתח לי החיסרון, זה המקום לגלות לי את החיסרון הבא?

כן.

תלמידה: איך אני משתתפת בזה?

את מתחברת למה שמתגלה לך ועם מה שאת עכשיו נמצאת, וכך את מגיעה להעלאת מ"ן, לתפילות, לחסרונות.

תלמידה: לפעמים חיסרון זה קצת כואב, זו הרגשה לא נוחה להרגיש חיסרון, ויש קצת נטייה לברוח מזה, אבל זה התנאי להתקדמות. האם הדרך היא לסבול את זה בשקט, או להמתיק את זה על ידי הצדקה, הודיה?

לא לסבול בשקט ולא לעשות כאלה תנאים, אלא אנחנו רוצים להתחבר בינינו באותן השאלות שמתעוררות בנו כדי להגיע לתשובה אמיתית.

תלמידה: בגלל שכולי באגו, אז האם הדרך להגיע לחיסרון ולתשובה אמיתית היא חייבת להיות דרך התכללות בחסרונות של החברים?

אך ורק.

תלמידה: בגלל שזה מחוץ לי לכאורה, אז יש יותר סיכוי שזו אמת.

כן.

תלמידה: האם זו הסיבה שאנחנו צריכים לדאוג, זו הדרך שלנו להתכלל בחסרונות שלהם?

כן.

(סוף השיעור)