001_heb_o_rb_bs-tes-06_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/dmZlPJCf?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו', אור פנימי, אות כ'

עכשיו, מה אנו רואים בדוגמה זו? אחד, המאציל של הראש דע"ב, הוא מי? לא פה דע"ב. רק, רק הטבור דע"ב, הטבור דגלגלתא. לא פה דגלגלתא. נמצא, כאילו מפה עד החזה, שהוא נבחן לחג"ת דע"ב, אה, לחג"ת דגלגלתא, סליחה, הוא נעשה מאציל לראש דגלגלתא. אחד.

תלמיד: ... של ראש דע"ב.

רב"ש: אה, ראש דע"ב, כן. עוד הפעם, סליחה. בפה עד החזה דגלגלתא, הנבחן לחג"ת דגלגלתא, הוא מאציל לראש דע"ב. עוד דבר אנו רואים כאן, שהתחתון לוקח ממקום הזיווג שהיה בראש. היינו, סוף כל סוף הזיווג על ראש דע"ב, איפה הייתה בפעם הראשונה? בפרצוף גלגלתא בעצמו.

עכשיו אנו צריכים ללמוד גם כאן אותו דבר. הזיווג שנעשה בעיניים, ה' תתאה בעיניים, ממי היה צריך להיוולד? אם נגיד אח"פ נקרא כבר, כבר מפה למטה, כבר נקרא גוף אח"פ האלו, אז הם צריך להיות המאציל, למי? לעולם הנקודים. מיהו? אח"פ האלו.

וכשעובר דרך האח"פ, איזה אח"פ מדברים עכשיו? אח"פ דס"ג, דוגמת אח"פ דגלגלתא. נמצא, אח"פ דחג... אה, חג"ת דגלגלתא נעשו המאציל לע"ב, כמו כן, כן אח"פ דס"ג נעשה מאציל לעולם הנקודים. ושם אח... היו… רק השינוי הוא, שם לומדים מפה למטה, כאן לומדים אח"פ שהוא מעיניים ולמטה. מדוע? בשביל שמקום הזיווג הייתה בעיניים.

נמצא, החידוש הוא כאן, שאח"פ האלו כבר נבחן לגוף, זה נקרא הסתכל. רק אורות של העליון, שירדו למטה. נמצא לפי זה, שגם עולם הנקודים מוכרח להסת... אה, להתחלק על גלגלתא עיניים ואח"פ. זה כל הנקודה. עוד הפעם.

הרב לייטמן: בבקשה.

רב"ש: הוא אומר לך, מיהו המאציל לפרצוף ע"ב, מלכות דראש דגלגלתא או מלכות דגוף דגלגלתא? אז אנו אומרים, מלכות דגוף. היינו, איך הסדר? מלכות דטבור נקרא מלכות דגוף דגלגלתא, על ידי הזדככות עלתה לפה דראש דגלגלתא, ונכללה שם מעביות שממטה למעלה שבעצמה יכולה להמשיך אור.

מי נכלל? המסך דטבור, מלכות דגוף דגלגלתא. ולאחר שנעשה זיווג בראש, בפה דראש דגלגלתא על ד' ג', עיקר עביות שהם מקבלים, לא, בחינת ראש ירדה למטה לאיזה מקום? לבחינת חזה, שהוא בחינה ג' דעביות.

נמצא שהוא אומר כך, מה הרוויח אור מקיף, בזה שאמר להמסך דאור פנימי שבפרצוף גלגלתא שיבטל את המסך? משום שהוא רוצה שיקבל עוד שפע. והמסך לא נותן לאור מקיף להאיר בו.

מה כוונתו של אור מקיף? למדנו, שאומר להיטיב לנבראיו, אתה מוכרח לקבל כל השפע. מה הרוויח? מה שהיה לו גם כן נאבד ממנו. אז הוא אומר כך, הוא הרוויח. קודם כול הוא אומר, מה ההבדל בין מלכות דראש למלכות דגוף?

מלכות דראש נקרא מלכות המזדווגת, שהיא אומרת, אני רוצה לקבל, בשיעור שיכולה להשפיע. מה זה מלכות דגוף? מלכות המסיימת אומרת, אני לא רוצה לקבל.

עוד הפעם. מלכות דראש נקרא מלכות המזדווגת, היא אומרת, אני כן רוצה לקבל את האור, מדוע? משום שאני יכולה לקבל על מנת להשפיע. מה זה מלכות דגוף? מלכות המסיימת שאומרת, אני לא רוצה לקבל. לכן בא אור מקיף ואומר, מדוע אתה לא רוצה לקבל? זה לא בסדר, מי יקבל את האור הלאה?

אם כן נשאלת השאלה, מה הרוויח מקודם שאמר, אני רוצה לקבל, מה הרוויח אור מקיף בזה? הוא מרוויח הרבה. מלכות הזאת שנקראת, שאומר, הוא לא רוצה לקבל, שעלתה לבראש ונכלל בחינה ג', שירדה לחזה, מה היא אומרת עכשיו? אני רוצה לקבל עכשיו אור על בחינה ג', שעל בחינה ג' אני יכול לקבל על מנת להשפיע.

נמצא, היא נקראת מלכות המסיימת על ד'. על ג' היא בעצמה נקראת מלכות המזדווגת. כך הוא אומר שם. נמצא, אם אני אשאל לעצמי, מי, מי המאציל לע"ב, מלכות המזווגת של גלגלתא, מלכות המסיימת של גלגלתא? ומלכות המסיימת של גלגלתא, בזה שנכללה ונעשית עכשיו למלכות המזווגת. מבחינת הזיווג הזו יוצא ראש דע"ב ואחר כך גוף דע"ב.

זאת אומרת, מה הפירוש שמקבל אור ג' לצורך הכלים? פירוש, הוא אומר כך, היות שאור עיניים שהזיווג שהיה בפה, כשיורד לעולם הנקודים עובר דרך אח"פ. אומר הרב, עובר אח"פ, הוא לוקח אור שלהם.

שאלתי, בשביל מה עליון צריך לקבל אור מתחתון, לא מספיק לו אור שלו? רק צריך לקבל, לתת לתחתון גם אור של התחתון גם כן, גם אור אח"פ? מה שהוא אומר, אור עיניים דא"ק עובר דרך שם, יתערב עמהם וייקח אור שלהם, אור אח"פ. אם אור עיניים ייקח אור אח"פ גם כן, אז הוא יכול לתת לעולם הנקודים. בשביל מה? חסר, בעיניים חסר לו אור?

לכן הוא ל... הוא אומר פשט כך, אני אעבור עוד הפעם בפה בפנים.

כנ"ל בדיבור הסמוך, שהכחות שבעליון מתחיבים בהתחתון בהכרח. מה זה כוחות? אורות שבעליון לא מוכרח להיות בתחתון. אם היה להתחתון אורות שבעליון, לא היה נקרא עליון, לא תחתון. מה קורה? קודם כול צמצומים, כוחות של הגבלה. מה שעליון מוגבל, יש איזה צמצום, איזה מיעוט, בוודאי שמיעוט הזה נמצא בתחתון. הלאה.

וזה אמרו "מוכרח הוא כאשר נמשך אור העינים, אור שנעשה בה' תתאה בעיניים, מעיניים ולמעלה יצא האור, הראש שלהם, שיבוא למטה בעולם הנקודים, ויקח אור שלהם". פירוש הדבר, כלומר, כי עולם הנקודים המקבלים אור העינים, הרי אור עיניים עובר דרך אח"פ בהכרח.

מה זה דרך אח"פ? אני שואל. הלאה. וא"כ מוכרח הוא שאור העינים יקח אור שלהם, כי יפעול בסדר הכלים שלהם, מספיק. מה פירוש הדבר? אני, אני אתר… אפרש זה עם דבר אחר. אני לא יודע אם אתם למדתם חלק ג'.

בחלק ג' הוא אומר, העשר ספירות, שיצא הזיווג באצילות עוברים דרך המסך אל עולם הבריאה. ואחר כך הוא אומר, ויש בחינת עתיק, שהוא מלכות דמלכות דאצילות בוקעת את המסך ועוברת דרך ראשו.

מה הפירוש דרך המסך, מה הפירוש בקיעת המסך? אז הוא רושם כך, דרך המסך, נקרא זה עשר ספירות בשביל עולם הבריאה שהמסך של עולם הבריאה הוא בחינה ב'. בחינה ב' יש בינה, לא יותר.

מה שאם כן, מלכות דמלכות דעולם האצילות, שהיא עביות דבחינה ג' בוקעת את המסך, עוברת דרך שם, ומתלבש בכתר דבריאה, ונבחן לבחינת עתיק דבריאה, שהיא אמצעי בין עליון לתחתון.

אז הוא אומר, מדוע שהיא אמצעי? היות שהיא באמת בחינה ג'. ועולם הבריאה, איזה מסך יש לו? בחינה ב'. אם כן מדוע אמצעי? היא מאציל, ג' נקרא מאציל. אומר, לא. זה בחינה אחרונה, שהיא באמת בחינה ג'. א"ק, אה, בחינה ב', מה יכול להשיג מג', אין לו כלים לזה? ולזה נקרא עתיק, שנעתק מהשגה.

אם כן, מה הבדל? אם אני אומר, בחינה ג' מאיר באצילות, אז בחינה ג' לא נקרא מאציל, היא מקבלת בחינה ג'. אם אני אומר, בחינה ב' מאיר בבריאה, זה בחינת המאציל שהיא בחינה ב'.