שיעור בוקר 09.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לשיעור

כתוב "הוא ושמו אחד", ש"הוא" זה הבורא ו"שמו" זה הכלי, שגם הכלי וגם מה שממלא את הכלי, חייב להיות כאחד. זאת אומרת, בסופו של דבר, הקבוצה לא צריכה להיות פחות מהבורא בגדלות וחשיבות, והבורא יכול להיות רק בגדלות וחשיבות שלו כמו הקבוצה.

איך אנחנו כל הזמן מחזיקים את זה בצורה כזאת? מרוממים את הקבוצה, מרוממים את הבורא כך עד שהם יהיו יחד, "הוא ושמו אחד", מה שנקרא. ש"הוא" זה המילוי, הבורא, "ושמו" זה הכלי, שמפרש שלנו, שמסביר לנו מיהו הבורא.

כך אני צריך להתייחס לכל הכלי, לכל הקבוצה הגדולה שלנו, וכמה שהיא תהיה גדולה בעיניי, וכמה שאני יכול בה להבדיל ולחבר את כל ההבחנות, בזה דווקא אני אכיר את הבורא דרך הכלי, דרך היחסים בינינו. כי מצד אחד כולנו מאוד שונים ואנחנו עוד נגלה עד כמה השוני בינינו הוא גדול, גדול, גדול, ממש מקצה אל קצה וכמה אנחנו נוכל להוסיף ולחבר זה לזה, בזה נשיג את המושג "אחד". 

האחד הזה שמשיגים הוא כנגד הפירוד בינינו ולכן לא מפחדים שאנחנו מתרחקים ונפרדים ויש בינינו רצון לקבל יותר גדול אלא דווקא זה עוזר לנו שאנחנו מתחברים אליו, אז משיגים את הבורא בצורה יותר עוצמתית. אז לא להתייאש אלא רק להבין שהקבוצה והבורא הם חייבים להיות אצלנו בחשיבות אחת, זה נקרא "הוא ושמו אחד", וכך משיגים.

(סוף ההכנה)