שיעור בוקר _2023-07-16- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ב', עמ' 1239,

מאמר "מהו, שהיצר טוב ויצר הרע שומרים לאדם, בעבודה"

אנחנו בעצם נמצאים באותה דרך, בבירור הטבע הפנימי שלנו. היצר הטוב והיצר הרע הם אלה שנמצאים ביסוד הטבע שלנו ואנחנו צריכים לראות איך הם שומרים על האדם, מובילים אותו ומפתחים אותו, עלינו לשים לב לשני היצרים האלו, כמה הם נמצאים בצורה הדדית לכיוון ההתפתחות שלנו. אין פה שום רע ושום טוב, בסופו של דבר על ידי שניהם נגיע למטרה הסופית הרצויה.

מהו, שהיצר טוב ויצר הרע שומרים לאדם, בעבודה

תשנ"א - מאמר י"א
1990/91 - מאמר 11

"בזה"ק (וישלח ובהסולם אות א') אומר שם וזה לשונו, "רבי יהודה פתח, כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. כי בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצר הרע בא עמו.

כמו שכתוב, וחטאתי נגדי תמיד. והוא משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני רבונו. והיצר הטוב בא אל האדם מיום שבא לטהר. ומתי האדם בא להיטהר. הוא בשעה שהוא בן י"ג שנה. אז מתחבר האדם בשניהם, אחד בימין ואחד בשמאל. היצר הטוב בימין, והיצר הרע בשמאל. ואלו הם שני מלאכים ממונים ממש. בא האדם להיטהר, נכנע היצר הרע לפניו והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצר הטוב והיצר הרע, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו, שהוא הולך", עד כאן לשונו.

ויש להבין, כשאנו מדברים בבחינת העבודה, אנו מבינים, שהיצר הטוב שומר את האדם בזמן שהוא הולך בדרך ה', ורוצה להגיע לדביקות ה', אז הוא מקבל שמירה מהיצר הטוב. אבל איזה שמירה האדם מקבל מיצר הרע, שבגללו הוא יגיע לדביקות ה'. שמשמע, שאם הוא לא יקבל שמירה מהיצר הרע, אינו יכול להגיע לדביקות ה'.

הנה הכתוב אומר (פר' תולדות) "ויאמר ה' לה, שני גויים בבטנך, ולאם מלאם יאמץ, ורב יעבוד צעיר". ופירש רש"י "מלאום יאמץ", לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל, שפירושו, לא יהיו שניהם בגדולה, בזמן אחד.

ידוע שסדר העבודה, בכדי להגיע שכל מעשיך יהיו לשם שמים, אין זה בידי אדם, אלא שזה האדם צריך לקבל, היינו כח הזה רק מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל, "הבא לטהר מסייעין אותו". אולם, בכדי שהאדם יגיע לדרגה דלהשפיע נחת רוח ליוצרו בקביעות, זה בא לאדם לאחר שגילה את כל הרע שבו. אז האדם מקבל את הכח הזה, הנקרא טבע שני, שהוא הרצון להשפיע.

כלומר, שהאדם מוכרח מקודם לגלות את כל הרע שבו, שזה נקרא, שכבר יש לו כלי שלם, היינו חסרון שלם. אז הוא מקבל האור השלם, כמו שאמרו חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב". אולם מטרם שיש לו גילוי כלי זה, היינו חסרון לעזרת ה', היות שהעזרה צריכה להיות עזרה שלימה, כמו שאמרו חז"ל "גמירי משמיא פלגא לא יהבינן" (פירוש, שמשמים לא נותנים חצי דבר, אלא דבר שלם).

לכן החסרון של התחתון גם כן צריך להיות דבר שלם. והיות שאי אפשר לגלות להאדם את כל הרע, משום שבזמן שאין לו עדיין טוב, לא יהיה בידו כח להכריע את הרע, מטעם שהרע יהיה יותר מהטוב. לכן, כשהאדם מתחיל לעסוק בתורה ומצות, אז כל פעם הוא מרבה טוב, ובשיעור הזה מגלים לו הרע, אז העבודה של האדם מאוזנת. כידוע דרשת חז"ל, שאמרו "לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי" (קידושין דף מ').

לכן מגלים לו את הרע לשיעורים. וזהו כפי השתדלותו להשיג טוב, על ידי התגברותו בתורה ומצות.

ובהאמור יוצא, בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך להגיע לדביקות ה', שהוא לעשות כל מעשיו לשם שמים, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא לתועלת עצמו, והיות שזהו נגד הטבע של האדם, שהוא נברא ברצון לקבל לתועלת עצמו, וכל עבודתו של האדם היא, שאומרים לו, שהוא לא ישיג את הכח הזה בכוחות עצמו, אלא רק ה' יכול לתת לו את הכח הזה, הנקרא רצון להשפיע, והאדם צריך רק להכין כלי לקבל את הכח הזה, הנקרא טבע שני, נמצא, שדוקא על ידי היצר הרע, שהוא מתגדל אצלו בשלמותו, היינו שהאדם רואה את חסרונו האמיתי, שהוא אינו ראוי בכוחות עצמו להשיג את הרצון להשפיע, זה גורם לו להגיע לידי מצב, שהבורא נותן לו את הטבע דלהשפיע. נמצא, שהן היצר טוב והן היצר הרע מוליכים את האדם להגיע להמטרה של השתוות הצורה, הנקראת דביקות בה'.

ובזה יש לפרש מה ששאלנו, מהו שהזה"ק אומר "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך", שהכוונה היא גם על יצר הרע, שהוא שומר את האדם להגיע לידי דביקות ה'. הלא, אם הוא שומר את האדם שיגיע לדביקות ה', מדוע הוא נקרא יצר הרע. ויצר הרע משמע, שהוא מביא לאדם מחשבות ורצונות שהם נגד דקדושה, כלומר שהוא נותן להבין לאדם, שלא כדאי לתת יגיעה בתורה ומצות. אם כן, איך הוא שומר את האדם להגיע לדביקות ה', שכן יעבוד הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו.

והתשובה היא, היות שאם אין הרע מגולה אצל האדם בשיעורו האמיתי, אין האדם מסוגל לקבל את עזרתו מה', היות שעדיין אין לו חסרון אמיתי, נמצא, שעדיין אין לו כלי אמיתי. לכן היצר הרע, בזה שהוא נותן לו מחשבות ורצונות מה שהם נגד הקדושה, שזה נקרא יצר הרע, וכמו שאמר אאמו"ר, שיצר הרע, פירושו, ציור של רע, כלומר, שהיצר הרע מצייר לאדם, שאם הוא יעשה מעשיו לשם שמים ולא לתועלת עצמו, שיהיה לו רע. ציורים כאלו, היצר הרע מצייר להאדם. וזה גורם לאדם שיסתלק מהעבודה דלהשפיע לה'.

לכן בזמן שהאדם בא להרגיש את הציורים של יצר הרע, האדם רוצה לברוח מהעבודה זו, שהיא רק לתועלת ה'. והוא רואה אז, שאין שום אפשרות להתגבר על הציורים, מה שהיצר הרע מצייר לו. ורק אז הוא יכול להתגבר ולומר, שה' יעזור לו להוציא משליטת היצר הרע. כי האדם רואה אז, איך שזהו למעלה מהטבע, שיהא ביד אדם לפעול משהו נגד המצב השחור, מה שהאדם רואה את הציור של יצר הרע.

ומהציורים האלו, האדם רואה אז מהו רע. כלומר, איזה שיעור רע יש בלבו של אדם, שאינו מסוגל לעשות שום דבר לתועלת ה', אם הוא לא יראה שם, שיהיה משהו גם לתועלת עצמו. ועל ידי הציורים האלו, האדם מקבל כל פעם תמונה של רע. והאדם לא מסוגל לראות את הציורים האלו בפעם אחת, שבטח לא יהא בידו כח להחזיק אותם.

אלא מראים לאדם קצת, ותיכף מסתלק הציור הזה. ואז, כאילו האדם שוכח את התמונה של הציור, מהו לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו. לכן יש לו כח עוד הפעם להתחיל בעבודה דלהשפיע. וכשהוא חושב, שהוא כבר נמצא בשלב, שיכול לעבוד רק לתועלת ה', תיכף בא אליו היצר הרע, ונותן לו עוד הפעם הציור של עבודה דלשם שמים. והציור הזה, עוד הפעם הוא מרחק אותו מהעבודה דלשם שמים.

נמצא, לפי זה, שדוקא על ידי היצר הרע, האדם יכול להגיע למצב של אמת, כלומר, שאין האדם יכול לרמאות עצמו, ולומר, שהוא עובד ה', ושכל מעשיו הם לשם שמים. היות שבזמן שהיצר הרע נותן לו הציורים, מה זה לשם שמים, והוא רואה, שהוא רחוק מעבודה זו, נמצא, שאין האדם יכול לרמאות עצמו, שהוא הולך בדרך האמת, הלא הוא רואה, איך שהגוף מתנגד לזה, עד כדי כך, שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול לעזור לו לצאת משליטת אהבה עצמית.

נמצא, בלי שמירתו של יצר הרע, אף פעם לא היה האדם מסוגל לראות את האמת. נמצא, שכמו שיצר הטוב, מבינים כולם, שהוא שומר את האדם בדרך להגיע לשלימותו, להיות דבוק בה', היינו שיעבוד כולו להשפיע, כמו כן בלי יצר הרע, האדם היה חושב שהוא עושה הכל לשם שמים.

מה שאין כן, כשיצר הרע בא אליו עם ציורים רעים, ואומר לו, שלא כדאי לעבוד לתועלת ה', אז יש לאדם בירור גמור, שכל מה שהיה מקודם עוסק בתורה ומצות, היה הכל לתועלת עצמו, כי הוא רואה עתה, כשיצר הרע מראה לו את המצב של עבודה רק לתועלת ה'. האדם מסכים עם היצר הרע שהצדק עמו, שבאמת אין האדם רואה, מה הוא ירויח, בזה שהוא עובד לתועלת ה'.

וזה גורם להאדם מצב של ירידה. כלומר, כי מטרם שבא אליו היצר הרע עם הציורים, הוא היה יודע, שבטח, שכל מה שהוא עושה, הוא לשם שמים, היינו שהוא מקיים מה שה' ציווה את האדם לעשות, אחרת בגלל מה הוא מקיים תורה ומצות. אבל שלא לשם שמים, כל אחד יודע, שמי שעובד שלא לשם שמים, אין עבודתו שוה כלום. לכן האדם, כשהוא עוסק בתורה ומצות, הוא יודע בעצמו שהוא עובד לשם שמים.

מה שאין כן עתה, כשהיצר הרע בא אליו עם הציורים רעים על עבודה דלהשפיע, והוא רואה, שהוא רחוק מלעבוד לשם שמים, ולעבוד שלא לשם שמים, בטח עבודה זו בלתי חשובה, אם כן הוא רוצה לעזוב בכלל את העבודה של קיום תו"מ. כי מצד הטבע, אין האדם מסוגל לעבוד עבודה שלא לצורך. כי האדם שעובד, הוא מוכרח לראות, שהוא עושה משהו. לכן, אם הוא רואה, דלשם שמים אין ביכולתו לעבוד, כפי שיצר הרע נתן לו להבין, מה זה כולו לשם שמים, ולא כלום לתועלת עצמו, ושלא לשם שמים, בטח שלא שוה כלום, לכן הוא בא לידי מצב, שבכלל הוא רוצה לברוח מהמערכה.

ובהאמור מובן לנו, את מה שהזה"ק מפרש את הכתוב "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך". כי בלי היצר הרע אף פעם האדם לא היה יכול להגיע לזכות להעבודה דלהשפיע, שהכח הזה, שיהיה בידו לעשות הכל בעל מנת להשפיע, זה, רק הבורא יכול לתת. ובלי חסרון אין האדם יכול לקבל שום דבר. והחסרון הזה, שה' יתן לו את הטבע השני, היינו את הרצון להשפיע, אין לו, מטעם, שהוא חושב, שהוא עושה הכל לשם שמים, מטעם, שכל זמן שאין האדם רוצה לעבוד לתועלת ה', אין הגוף מתנגד כל כך, עד שיהא נצרך לעזרת ה'.

מה שאין כן כשהאדם רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז בא לו העבודה של היצר הרע, ומתחיל לתת לו להבין, שלא כדאי לעבוד לתועלת ה'. ואז הרע מוליד לו חסרון לעזרת ה'. נמצא, שדוקא על ידי הרע, הוא נעשה מקורב לה', כלומר, שהיצר הרע שומר אותו, שלא ירמה עצמו שהוא עובד לשם שמים.

נמצא, שבזמן שהאדם מתפלל לה', שיעזור לו, מוכרחה להיות התפלה ברורה. היינו, שידע מה שחסר לו, כלומר, שהחסרון יהיה מגולה אצלו בלי שום ספיקות. כי אם החסרון לא מגולה אצלו בוודאות, אלא שהחסרון מה שהוא מרגיש, הוא אצלו בספיקות, אין זה תפלה. לכן, כשהיצר הרע בא אליו עם ציורים רעים, אז האדם יודע בוודאות, מה שחסר לו. וזה נקרא חסרון שלם.

וזהו על דרך מה שכתוב אצל יעקב, שאמר, "הצילנו נא מיד אחי, מיד עשו, כי ירא אנכי אותו, פן יבוא והכני אם על הבנים" (וישלח ובהסולם אות ע'), וזה לשונו, מכאן נשמע, שמי שמתפלל תפלתו, צריך לפרש דבריו כראוי, שאמר הצילנו נא. שלכאורה היה זה די, כי אינו צריך יותר מהצלה, עם כל זה אמר להקב"ה. ואם תאמר, שכבר הצלת אותי מלבן. לכן פירש "מיד אחי". ואם תאמר, שגם קרובים אחרים סתם נקראים אחים, על דרך שאמר לבן ליעקב "הכי אחי אתה ועבדתני חנם". לכן פירש "מיד עשו". מהו הטעם, משום שצריכים לפרש הדבר כראוי.

ויש לשאול על זה, זה אפשר להבין, כשמדברים לפני מלך בשר ודם, אז צריך המבקש איזו עזרה, שתהא הבקשה ברורה, בכדי שהמלך יבין מה שהוא מבקש. אולם מי שמבקש איזה בקשה מה', מדוע צריכה להיות הבקשה שלו כל כך ברורה. וכי אין הקב"ה יודע מה שבלבו של אדם, הלא הוא בטח יודע מחשבות בני אדם, כי ה' נקרא "יודע מחשבות", כמו שאנו אומרים "יודע מחשבות הושיעה נא". אם כן, בשביל מה צריכים לברר התפלה והבקשה, שאנו מתפללים, שתהא כל כך "לפרש כראוי".

והתשובה היא כנ"ל, שהאדם צריך לפרש את התפלה, שתהא מפורשת וברורה להאדם. היינו, שהאדם צריך לדעת, מה שחסר לו. כי לפעמים האדם חושב, שחסר לו דברים של מותרות. ועל זה הוא מתפלל בכל כוחו. ועל דברים מה שנוגעים להחיים שלו, כלומר, שבלעדם אין הוא יכול לקבל חיים דקדושה, ועל זה הוא מוותר, שהוא חושב, שחסר לו דברים, שעל ידיהם הוא יגיע להיות איש המעלה והמושלם, ועל זה הוא מבקש. ובאמת חסרים לו דברים שנוגעים לחיים שלו, זאת אומרת, בלעדם, היינו אם הוא לא ישיגם, הוא ישאר בבחינת מת, כדברי חז"ל, "רשעים בחייהם נקראים מתים".

לכן, כשהיצר הרע מצייר לו ציורים רעים על העבודה דלהשפיע נחת רוח ליוצרו, אז ע"י הרע הזה, הוא בא לפעמים, עד שהוא "תוהה על הראשונות", כדוגמת המרגלים, שדברו לשון הרע על ארץ ישראל, כמו שמפרש הזה"ק. אז הוא רואה, שהוא ממש רשע, ואין לו אמונה בה'.

וזהו כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך לשמור, שבדרך שהוא הולך, שיעשה כל המעשים שיש בידו לעשות, מצד אתערותא דלתתא, שישיג בחינת אמונה בה'. וזה נקרא בשם "אנכי ה' אלקיך, ולא יהיה לך אלקים אחרים". שהם נקראים בחינת קנה ו - ושט, שהם ב' סימנים, שהחיים של בעלי חי תלויים בהם. כלומר, כמו בגשמיות, שאם הסימנים האלו נפסקים, מסתלקים החיים מבעלי חי. כמו כן בעבודה, שאם נפסק מהאדם בחינת "אנכי ... ולא יהיה לך", כנ"ל, מסתלקים ממנו החיים הרוחניים.

לכן יש לפעמים, שהאדם בוכה ומתפלל לה', שיעזור לו על מה שהאדם חושב, אף על פי שהאדם בוכה בדמעות שליש, ומכל מקום לא עוזרים לו על בקשתו, מטעם, שהוא נמצא בסכנת המות, והוא מבקש שיתנו לו שטויות. היינו, האדם חושב שהוא בסדר, שרק חסר לו לפי דעתו איזו השלמה. אבל באמת, האדם הוא מחוסר חיים. לכן בא המלאך, הנקרא יצר הרע, וע"י הציורים שלו, שהוא מראה לו, שלא כדאי להתבטל אליו יתברך, מטעם כי הרצון לקבל לתועלת עצמו לא ירויח מזה כלום, אז האדם יכול לראות את האמת, שהוא באמת רשע.

נמצא, שדוקא ע"י גילוי זה של הרע, הרע שומר אותו, שיבקש מה' שיתן לו חיים, הנקרא אמונה בה', שיוכל להתדבק בה', כמו שכתוב "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום". וזה שאומר הזה"ק "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך". היינו, ששניהם, היינו היצר הטוב והיצר הרע, שומרים את האדם, שיגיע לדביקות ה'. ובלי היצר הרע לא היה יודע את האמת, על מה לבקש מה', שיעזור לו.

ובהאמור יש לפרש מה שאמרו חז"ל, ש"היצר הרע אצל הצדיקים, נדמה להם כהר גבוה". יש לפרש ולומר, שבזמן שהאדם רואה, שהיצר הרע הוא כל כך גדול, כהר גבוה, זהו סימן שהוא צדיק, היינו, שהולך בדרך האמת, שע"י הוא יגיע להיות צדיק. אחרת לא היה נראה אליו היצר הרע כהר גבוה. וזה מטעם, שאין מגלים להאדם את הרע שבו, רק לפי ערך הטוב שיש לו, כנ"ל, כי תמיד צריך להיות מאוזן הטוב והרע. אז שייך לומר, שהאדם צריך לעשות בחירה, ולהכריע לטוב.

ובזה יש לפרש על מה שכתוב (ויצא, פרשה ראשונה) "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". והקושיא ידוע: "מדוע מלאכי אלקים עולים מתחילה". היה צריך לכתוב: "מקודם יורדים ואח"כ עולים". ועל דרך עבודה יש לפרש, ש"מלאכי אלקים", נקראים אלו אנשים, שרוצים להיות שלוחים של הקב"ה, לעשות את עבודת הקודש, כמו שאמרו חז"ל (סוכה י') "אנן שלוחא מצוה אנן".

לכן אלו אנשים שרוצים להיות בחינת מלאכים, היינו לעשות הכל לתועלת ה', הם נקראים "שלוחים של הקב"ה". הם צריכים מקודם, לעלות מקודם בדרגה, היינו לעשות מעשים טובים, שזה נקרא עליה בדרגה, ואח"כ, כשהם בזמן עליה, שכבר יש להם מצב, שהוא הולך בדרך השלימות, ואז הוא יכול לחשוב, שהוא נמצא בתכלית השלימות. והיות שיש לו רצון להגיע לדביקות ה', לכן מגלים לו מלמעלה את האמת, איך שהוא עדיין רחוק מלעשות הכל לשם שמים. וע"י גילוי הרע, האדם יורד ממדרגתו, ומתחיל לראות את האמת, לראות מה שחסר לו. וכך הוא סדר העבודה. היינו, מקודם האדם מקבל עליה, מלמעלה. ואח"כ האדם מקבל ירידה מלמעלה, וזה הכל מטעם הנ"ל, היינו, שע"י העליות והירידות האדם משיג חסרון שלם. והחסרון הוא כל כך גדול, שאין מי שהוא בעולם, שיוכל למלאות חסרונו, אלא הקב"ה בעצמו. וזה נקרא כלי שלם, המוכשר לקבל עזרתו יתברך.

וזהו על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל, על מה שאמרו חז"ל (אבות פרק ב' כ"א) וזה לשונם, "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". ואמר, שהפירוש הוא "לא עליך המלאכה לגמור", היינו העבודה להגיע, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אין בידי אדם לגמור את עבודה זו. אם כן בשביל מה האדם צריך להתחיל בעבודה זו, שבין כך הוא לא יכול לגמור. היות, שמדרך העולם הוא, שאין האדם מתחיל באיזה עבודה שהיא, אם הוא יודע למפרע, שאין בידו לגמור אותה. אם כן מדוע אמרו "ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה", היינו, שהאדם כן צריך להתחיל בעבודה זו. ונשאלת השאלה, לאיזה מטרה הוא צריך להתחיל.

והתשובה היא, שבכל דבר צריך להיות רצון וחשק להשיג את הדבר המבוקש, אחרת, אם מקבלים איזה דבר בלי הקדם חסרון להדבר, אין אפשרות להנות. כידוע, שאין אור בלי כלי. לכן האדם צריך להתחיל בעבודה דלהשפיע. ואז הוא רואה, לאחר שהשקיע הרבה כוחות, בכדי להשיג את הכח הזה, ואין בידו להשיג, לכן אח"כ כשהבורא נותן לו את הכח הזה דלהשפיע, הוא יכול להנות מזה.

ועל זה אמר זצ"ל, שזה ענין "נעשה ונשמע", שאמרו ישראל, בזמן שאומות העולם לא רצו לקבלה, משום שראו, שאין זה באפשרות ללכת נגד הטבע. אבל עם ישראל אמרו, נעשה בכפיה, אפילו שאין הלב שלנו רוצה, ועל ידי זה נזכה לנשמע. היינו, שה' יתן לנו לשמוע, שהעבודה זו מתקבלת על הלב, הנקרא "והשבות אל לבבך"."

מהי ההתרשמות?

שאלה: ראינו הרבה את עבודת היצר הרע, הוא מתנגד אבל דווקא אז החיסרון אצל האדם גדל. איפה הפעולה של היצר הטוב, מה זה יצר טוב בכלל, זה לא ברור. כתוב "בזכות שני יצריך".

העבודה של היצר הרע היא באמת עבודה יותר ברורה. אנחנו מרגישים שהוא כל הזמן עובד עלינו ומסיט אותנו מצד לצד ולא נותן להתקדם. אנחנו גם מרגישים שהוא קיים בינינו, בין בני אדם, ובינינו לבורא. והיצר הטוב לא כל כך מורגש. אז מה השאלה?

תלמיד: מה זה יצר טוב? יש דבר כזה בכלל?

לפי מה שאני לומד אני מבין שבלי היצר הרע לא היינו מרגישים, מגלים את היצר הטוב, ובלי היצר הטוב לא היינו מגלים את היצר הרע, כי בסופו של דבר הם משלימים זה את זה, זה קם – זה נופל, כך זה עובד. כל דבר שאתה מרגיש, אתה מרגיש במשהו שהוא לעומתו. לכן אם אתה מרגיש את היצר הרע אז בפנימיותו ודאי יש גם יצר טוב, אחרת איך היית קובע שזה יצר רע?

תלמיד: אז היצר הטוב כאילו מתחבא בתוך היצר הרע ולכן אנחנו פחות מרגישים אותו?

ודאי.

שאלה: אז איך אני מרגיש באמת שהיצר הטוב שומר עליי?

אם תעשה מאמצים להתפתח תרגיש שבידך נמצא גם היצר הטוב ואתה יכול על ידו להתקדם. בינתיים אתה לא מרגיש אותו, בינתיים אתה לא מזדהה עם היצר הטוב, אין לך באף מקום שום דבר שאתה יכול להגיד, אני רוצה להשפיע, אני רוצה להתחבר, אני רוצה במשהו להתקרב לתכונות הבורא.

תלמיד: בהתחלה הוא אומר שהוא נותן לנו את היצר הרע במכה אחת. ואם אתאר את כל היצר הרע שאני מגלה אין לי בעצם כלי שלם. אבל בשלב קצת יותר מאוחר במאמר הוא אומר שהוא נותן בכל פעם קצת. האם זו באמת העזרה שהוא נותן לנו, שהוא מביא לנו בכל פעם קצת ועוד קצת?

את העזרה של הבורא אנחנו עדיין לא יכולים לאתר, זה עוד מוקדם. עדיין לא עשינו מאמצים כדי לזהות אותה.

שאלה: מהי במצבנו עבודה מאוזנת?

עבודה מאוזנת עדיין לא קיימת במצבנו, היא תהיה כשנרצה להשתמש בכל כוחות הטבע, גם ביצר הרע וגם ביצר הטוב כדי לאתר את המטרה ולהתקרב אליה.

שאלה: הוא כותב שאדם צריך לברר בדיוק מה חסר לו ברגע נתון, אז איך לברר זאת בצורה מדויקת ולא לבקש מהבורא סתם כך?

זה אפשרי על ידי כך שתשתדל להתחבר לחברים ואז לעומתם תרגיש מה חסר לך. זו הצורה הכי קרובה ואמיתית.

שאלה: בכל מדרגה שאדם עולה הוא מגלה יצר רע יותר עמוק?

כן.

תלמיד: כדי לברר בעצם את החיסרון שלו הוא צריך את עזרת ה', נכון?

נניח.

תלמיד: מה מעלה את האדם מהדרגה הקודמת לדרגה הבאה?

כשהוא מסכים לקבל על עצמו עבודה יותר קשה.

תלמיד: אם במדרגה הקודמת הוא עשה עבודה, האם הוא באמת פעל לדבקות בה', הוא השפיע?

נניח שכן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להרגיש שהגענו למצב שנקרא "הכרת הרע"?

איך אנחנו יכולים להרגיש? אם אנחנו מרגישים אז אנחנו יכולים להרגיש. אם יש לפנינו רע שאותו אנחנו מזהים ויודעים נגד מי אנחנו עובדים, למה, בשביל מה, באיזו צורה, אז כנראה שהגענו למצב שאפשר להכיר את הרע.

שאלה: כתוב שיצר הרע שומר על האדם על ידי כך שהוא שולח לו מחשבות נגד הקדושה. אז איך להתייחס נכון לגילוי הרע בעשירייה, באופן ששום גילוי רע של חבר לא ירחיק אותו מהעשירייה?

עלינו להבין שבלי לגלות את הרע זה בלתי אפשרי, וודאי שזה לא נעים ותמיד נראה כירידה ודחייה לאחור, אבל זה לא בדיוק כך, אלא הכול מכוון קדימה, לכך שנגלה גם יצר טוב וגם יצר רע כפי שקראנו בתחילת המאמר, המתגלים בצורה שלמה. האחד בא ומראה את האחר, מדובר בדבר והיפוכו, כי אם לא יהיו בנו דברים הפוכים, מנוגדים, לא נוכל כנבראים להתקיים. רק בצורה כזאת אנחנו מרגישים את המציאות, אחרת היינו נמצאים בבורא כמו לפני הבריאה.

תלמיד: איך עשירייה פועלת נכון עם גילוי הרע של כל אחד מחבריה?

העשירייה צריכה להיות סבלנית ומצד שני לראות איך היא יכולה לעזור לכולם ולכל אחד על כל הגילויים שיש בכל אחד.

שאלה: איך להבין שיצר הרע הוא שמנהל אותי עכשיו?

תסתכל על עצמך ותראה. תנסה לראות איך אתה חושב על אחרים, איך אתה רוצה להתקרב אליהם בלב ונפש. איך אתה מקדם את עצמך אליהם, ואז תראה שבעיקר אתה מתקדם על ידי הכוח הרע. אבל זה טבעי וכך צריך להיות בינתיים.

שאלה: מה זה אומר שבשעה שאדם בא לעולם מיד היצר הרע בא עימו?

כשאדם בא לעולם, כשהוא מתחיל לגלות את עולמו, יש לפניו גם יצר רע וגם יצר טוב, כמו שכתוב במשנה שהיצר הטוב והיצר הרע נלחמים על האדם, זה אומר "כולה שלי", וזה אומר "כולה שלי" וכן הלאה, "ויחלוקו". כך אנחנו מתחילים לברר את הכוחות המנהלים אותנו.

שאלה: למה אנחנו צריכים לברר בכל פעם מחדש מה זה רע?

כי בכל מדרגה יש לו צורה אחרת ועוצמה אחרת. ולכן אנחנו צריכים לברר אותו כל פעם יותר ויותר, לצרף אותו לעבודה שלנו וכך נתקדם. בלי יצר רע אי אפשר להתקדם.

שאלה: מה זה נקרא להתקדם ביצר הטוב? מהי העבודה עם היצר הטוב?

ביצר הטוב אנחנו לא יכולים כל כך להתקדם, כי הוא רק עוזר לנו לתאר את היצר הרע, לתקן אותו, לדחוף אותו קדימה, לחמם אותו ולהגדיל אותו יותר. זאת אומרת אנחנו צריכים לראות שעיקר העבודה שלנו היא על ידי האגו, על ידי היצר הרע וזה מה שקורה לנו. לכן לא להתייחס בזלזול ליצר הרע, הוא מלאך, הוא הכוח הכביכול שלילי בטבע, שדווקא מתגלה בטבע כדי לצייר לנו את הבורא, כי אם לא היה כנגד הבורא יצר הרע אז לא היינו יכולים לזהות אותו, כי אנחנו כנבראים מגלים רק את זה לעומת זה, שחור על גבי לבן. לכן אנחנו צריכים לכבד גם את היצר הרע לעומת היצר הטוב, תמיד כשהם זה לעומת זה. כי על שני הרגליים האלו, על שתי ההבחנות הללו אנחנו מגיעים לגמר התיקון.

שאלה: איזו הכנה נדרשת כדי לגלות בצורה ברורה מה חסר לנו לתפילה?

בעיקר ללכת קדימה ובדרך, על ידי המשיכה הזאת אנחנו מגלים בנו את שני הכוחות המנוגדים שמתעוררים. ובשני הכוחות המנוגדים האלה אנחנו בונים את הקו האמצעי.

שאלה: חלק מהזמן אני מאבד את התחושה של היצר הרע, האם האדם צריך להרגיש את יצר הרע נוכח כל הזמן?

לא, זאת לא חובה. לפי המאמצים שלך, לפי התכונות, לפי הדרך שאתה עובר, כך אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש. העיקר כל הזמן להשתדל להעלות רגישות ליצר הרע, וכך תאתר אותו בכל רגע כשהוא רוצה להתגלות.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבדוק שאנחנו כל הזמן נמצאים גם בהרגשת היצר הטוב וגם בהרגשת היצר הרע כשאנחנו בונים את התפילה, או כשאנחנו מתכננים לבנות את התפילה, איך לכלול פנימה גם את היצר הטוב וגם את היצר הרע?

זה מגיע לאדם, אי אפשר להגיד שיש כאן הרבה עבודה מלאכותית, שאני בונה עכשיו את היצר הרע, בונה עכשיו את היצר הטוב, מגלה אותם, מעמיד אותם זה כנגד זה וכך ממשיך עם שניהם. החיבור בקבוצה במשיכה קדימה לגמר התיקון, הוא בונה בנו את כל ההבחנות הללו ואנחנו מגלים את זה. אל תדאגו, זה יתגלה.

שאלה: מה זה אומר שיש לך חיסרון שלם?

חיסרון שלם שהוא אחד, שאני רוצה לראות את עצמי את הקבוצה ואת הבורא יחד, כתוצאה מהמאמץ שלי.

תלמיד: ואיך אני יודע שהוא שלם?

אני לא רוצה יותר כלום חוץ מזה, בנקודה אחת לחבר אני, קבוצה, בורא.

שאלה: במאמר כתוב, שכשיצר הרע מצייר לאדם ציורים רעים על העבודה דלהשפיע ולעשיית נחת רוח לבורא, בזכות זה האדם מצטער על מה שנעשה קודם. מה זה אומר שבעבודה בעשירייה אני פתאום מצטער על מה שנעשה בעבר?

אני לא יכול להגיד, זה צריך להתגלות בכל אחד ואחד בהתאם לטבע שלו, מה הוא עשה ואיך התקדם. אנחנו נחכה עד שזה יתגלה, זה לא חייב להתגלות אבל אם יתגלה אז יתגלה, תלוי באיזו מידה.

תלמיד: מדובר על פעולה ספציפית, שעשיתי משהו בעשירייה בחיבור ואז פתאום אני מצטער על זה?

אני לא חושב, אני לא מכיר על עצמי דבר כזה, לא מכיר. אני לא חושב שבדרך כלל יכולים לקבל מהעשירייה תגובה שלילית. תאורטית אפשר להגיד שקורים דברים כאלה, אבל לא שבאמת כך קורה.

שאלה: אני יודע שאני קטן, קטנטן, אבל לפעמים המצב הוא כל כך קשה שאני לא מבין ולא מקבל את זה. זאת לא איזו מחלה, החברים עוזרים לי, הם באמת נדיבים ומנסים, זה כך כבר שבוע ואני לא יודע מה לעשות, בבקשה תן לי עצה.

אתה צריך לכתוב בצורה ברורה, שלימה, מה קורה לך ובמה אנחנו יכולים לעזור לך לפי דעתך, ואנחנו נשתדל.

שאלה: בתחילת המאמר האדם פונה לבורא ואומר, "תעזור לי. תציל אותי". ואז המאמר מסתיים עם אומות העולם וישראל. האם זה אומר שבהתחלה יש את יצר האדם, ואחר כך אנחנו מגיעים ליצר של העשירייה וליצר של הקבוצה? ואם זה כך, באיזה מהיצרים הללו אנחנו צריכים להתחשב כדי להתקדם?

בסך הכול אין בעולם יותר מאדם אחד. וזה שאנחנו רואים הרבה אנשים, הרבה הבחנות, כוחות, ועד כמה הם נמצאים ביניהם בהתנהגויות שונות, זה הכול כדי ללמד אותנו שזה נמצא בתוך אדם אחד. זה שיש מיליארדי אנשים זה בסך הכול אדם אחד. אבל תראה כמה יש בהם בכל אחד מהם, וכמה כל אחד מהם עוד מתחלק להרבה דעות, מחשבות, פעולות, רצונות וכולי.

כלומר, כל הדברים האלה מה הם אומרים? שאחרי שאנחנו לומדים את כל הדברים האלה פחות או יותר, ורוצים שהכול יתחבר יחד, אז אנחנו מקבלים את אותו אדם אחד שהיה מלכתחילה בתחילת הבריאה, ושהבורא ברא אותו. ובסך הכול, מה שאנחנו עכשיו לומדים זה עד כמה היצור הזה שנקרא "אדם הראשון" הוא מורכב, עד כמה אנחנו יכולים לתפוס אותו, לעכל אותו. ובצורה כזאת ללמוד מהי עבודת ה', מה הבורא עשה, ולהביא את האדם הזה שלנו הכללי, האינטגרלי, לדבקות בבורא. זו העבודה שלנו.

תלמיד: נמצאים כאן בכנס איטליה תשעים חברים, נמצאות אתנו תלמידות של MAK שלומדות ברוסית וחיות כאן באיטליה, הגיעו בערך שנים עשר, שלושה עשר תלמידים חדשים שעושים את הקורס, וגם חברים אחרים של הקבוצה האיטלקית. ויחד עם המדריכים שלנו אנחנו עוברים תהליך מאוד יפה. אנחנו בוחנים מחדש ומחדשים את כל היסודות של העבודה שלנו. אנחנו באמת מאושרים, מתרגשים, ומקבלים המון תועלת מהמפגש הזה. רצינו לחלוק את זה עם כל הכלי העולמי, ולהודות לכם על כל מה שאתם נותנים לנו. לחיים חברים ותודה.

לחיים. אנחנו שמחים מאוד לראות כנס כזה באיטליה, נקווה שפעם נגיע אליכם ונשב יחד.

שאלה: מה הפירוש של גיל שלוש עשרה בעבודה?

גיל שלוש עשרה בעבודה זה גיל שנקרא "בר מצווה", מהגיל הזה והלאה האדם מתחיל להיות כבר גדול. יש גם גיל עשרים, אבל זה כבר גדלות. בגיל שלוש עשרה הוא עובר מקטנות לגדלות. זה כמו שלמדנו בפרצופים, שעד גיל שלוש עשרה אין עליו שום חובה לעבוד בעל מנת להשפיע, לקבל בעל מנת להשפיע, ומגיל שלוש עשרה והלאה הוא כבר יכול לקבל בעל מנת להשפיע, וכך להתקדם.

שאלה: הרצון לשרת את המלך, את אדונו, זה רצון שנובע מיצר הרע או מיצר הטוב, מה המקור שלו?

הרצון לשרת את הבורא, כלומר לקיים בצורה נכונה את חוקי הבריאה, נובע מיצר הטוב שיש באדם. יצר טוב ויצר רע נלחמים על האדם, כל אחד מהם אומר "כולה שלי", שכל האדם שייך לו, ויש ביניהם מאבק. עד שהם מבררים את הדברים ובסופו של דבר יצר הרע נכנע כלפי יצר הטוב, ועוזר לו להגיע לגמר התיקון.

שאלה: נכון שהיצר הרע עוזר לחלק מאתנו להתחבר ולהתקדם לבורא, אבל חלק מאתנו הוא גם מרחיק מהדרך. מה חסר לאותם חברים שהיצר הרע מרחיק אותם מהדרך?

צריכים לתת יגיעה נגד הטבע של האדם. אני צריך לקום, אני צריך לבוא לשיעור, אני צריך להתקשר לחברים, אם כי לא בא לי וכן הלאה, נגד הרצון האגואיסטי. ולכן אנחנו נכנעים לכוח הרע ועוזבים את הדרך, נחלשים או מקבלים על עצמנו איזו צורה אחרת של חיים. הולכים לקיים רק את המנהגים באיזו דת או בכלל עוד יותר גרוע. הכול בגלל שלקיים מה שרוצה הבורא זה לוקח מאיתנו כל פעם כוחות.

אנחנו צריכים להחליט ולעמוד בהחלטה שלנו, זה נקרא לבנות מעצמנו אדם הדומה לבורא. ודאי שעל כל מאמץ שלנו מקבלים עזרה מלמעלה. עושים מאמץ מקבלים כוח שיתקיים, עושים מאמץ מקבלים כוח שזה מתקיים וככה צעד צעד. אבל בכל זאת זה לא פשוט. מה שאין כן אין ברירה וכולם בכל זאת יגיעו לזה.

שאלה: כתוב במאמר של הרב"ש שמהאופנים האלה האדם מתחיל להבין מהו הרע שבו. מה עם התמונות שמתגלות בפני האדם ואיך זה קשור ל"אני ה' אלוהיך ולא יהיו לך ה' אחרים"?

אנחנו צריכים ללמוד מהמאמרים איזה פעולות יכולות לקרב אותנו לבורא ולהשתדל לממש אותם יחד.

שאלה: האם אנחנו יכולות לנסות להבטיח ליצר הרע או לאגו שלנו שאנחנו נעשה ונשמע ואז דרך זה ליצור מוטיבציה שתוכל להתעלות מעל הניסיונות של היצר הרע להזיז אותנו מהדרך? ואם כן, האם אלה עדיין כלים דקבלה או שזה כבר התחלה של יצירה של כלים אחרים, להשתמש ב"נעשה ונשמע"?

אלה כבר כלים דהשפעה ואנחנו נכנסים בהם ועוד מעט אנחנו נרגיש איך אנחנו יכולים לרחף כביכול באוויר בכלים דהשפעה על פני הכלים דקבלה. נשתמש בכלים דקבלה רק לפי הצורך כדי לעלות.

שאלה: אנחנו אומרים שעלינו לברר מה חסר לנו, אך בבירורים האלו אנחנו מגיעים כל פעם שחסר לנו הרצון להשפיע בכל משמעותו - שנרגיש בכל האיברים. במצב הזה, האם תחילה חסרה לנו אמונה?

חסר לנו חיבור. תתארי לעצמך אם עשרה אנשים ולכל אחד יש רצון להשפיע קטן והם לא מתחברים, אז הם לא יכולים להשתמש ברצון להשפיע הזה ככוח הגדול, הטוב והמעשי. מה שאין כן אם מתחברים ברצון להשפיע, אז זה מעלה כל אחד ואחד כבר לגובה של הרצון הזה וזה מה שחסר לנו. זאת אומרת לא רצון להשפיע חסר אלא חיבור של הרצונות להשפיע הקטנים שיש בכל אחד ואחד.

שאלה: האם העבודה שלנו היא לצמצם את המרחק בין יצר הטוב ליצר הרע?

אנחנו צריכים לחבר בין שני הרצונות האלה, יצר הטוב ויצר הרע, ולבנות מהם קו האמצעי. עוד מעט זה יהיה. לכן פה ושם אני שומע שאלות בעצם מה קורה הלאה. הלאה יקרה חיבור בין שניהם לקו האמצעי ועליו אנחנו נלך קדימה.

שאלה: איך לאזן בין היצר הטוב לבין היצר הרע כדי להתקדם בצורה נכונה בעבודה?

לראות את המטרה לפנינו ואיך אנחנו בכל היצרים שלנו מתקרבים למטרה. זה החשבון הכי פשוט ונכון.

שאלה: אנחנו יודעים שכשאנחנו משתדלים לעשות מעשים דהשפעה מקבלים גם יצר הרע יותר גדול. איך אחרי גילוי של יצר הרע, שהגוף מזועזע מהגילוי, לא לפחד שהוא מתגלה יותר גדול ולהמשיך להשתדל לעשות מעשים דהשפעה?

אנחנו חייבים להבין שגילוי היצר הרע הוא הכרחי כדי שנעבוד אחר כך ונעלה על פניו ביצר הטוב, אחרת בשביל מה אנחנו צריכים את היצר הטוב? רק כדי להתעלות ולשלוט על היצר הרע.

ככה אנחנו עובדים על שתי רגליים, שמאל ימין, שמאל ימין ואין דרך אחרת. אנחנו כנבראים נמצאים תמיד בשמאל, בטבע שלנו וזה שהבורא עוזר לנו רק בצורה חלקית לפתוח את השמאל כדי שיהיה לנו אפשרות להתעלות עליו בימין, זו העבודה שלנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגן על החברים שלנו מפני יצר הרע שמתגלה בעבודה בעשירייה?

רק על ידי זה שאנחנו מתחברים ונותנים להם אפשרות לקחת את החיבור הזה ועל ידו להתקיים נכון. אנחנו לא צריכים להגן עליהם שיצר רע לא ייגע בהם. כמו אצל ילדים קטנים, האם אתה תשמור על הילד שהוא לא יידע איך להתחבר עם אנשים, לא יידע איך לשחק עם ילדים, אתה תשמור עליו שישב בפינה שלו על הכריות ושום דבר לא ייגע בו? לא. צריך להיכנס לחיים, צריך להיכנס להבחנות לא נעימות כדי להקים, להרכיב את עצמו מתכונות מנוגדות וכך יתקדם.

שאלה: כשאנחנו עובדים יותר בחיבור בקבוצה יוצא שיצר הרע מתפתח יותר בחיים הגשמיים. איך להגן על הקרובים שלי מזה?

אנחנו צריכים לחשוב רק על התעלות הרוחנית ומתוך זה כבר נתחיל לפעול גם ברמה הגשמית הפיזית.

שאלה: בעבר אמרת שמספיק שתפילה תהיה מנוסחת בצורה כללית וכאן במאמר הוא אומר "חשוב לדייק מאוד בתפילה". מתי להשתמש בכללי ומתי במדויק?

בזה כל אחד לפי מה שהוא מבין ומרגיש, אני לא יכול כאן להכתיב לכולם אותו דבר. אם היית שומע, ואתה שומע אני מקווה, אבל אם היית ממש שומע את כל השאלות מכל הקבוצות או מכל היחידים אפילו, אז היית רואה עד כמה כולם מאוד שונים ויש לך כאן פשוט אנשים שאי אפשר לחבר אותם כמו שאתה רוצה מיד.

שאלה: כתוב "אולם, בכדי שהאדם יגיע לדרגה דלהשפיע נחת רוח ליוצרו בקביעות, זה בא לאדם לאחר שגילה את כל הרע שבו. אז האדם מקבל את הכח הזה, הנקרא טבע שני, שהוא הרצון להשפיע." מה זאת אומרת לגלות את כל הרע? האם יש איזו מידה של הרע?

ככל שהאדם משתוקק לטוב, מתגלה לו בהתאם לזה, באיזון מסוים עם הטוב הזה, גם הרע. וכאן השאלה, באיזה מצב האדם נמצא. לא יכול להתגלות רע מדי, אלא הוא צריך להיות איך שהוא מאוזן בטוב, ובין שניהם נמצא האדם.

תלמיד: אבל כתוב שכדי שהוא יקבל טבע שני, הוא צריך לגלות את כל הרע. מה זאת אומרת?

הוא צריך להשתדל לגלות את כל הטוב שיכול להיות ולמשוך את הטוב הזה וכי הגיע לאיזו מידה שמגלה לו את כל הרע שנמצא בקרבו מלכתחילה, אז נקרא שהגיע למצב שצריך לתקן אותו. אבל זה הכול רק על ידי שעושים טוב, הרע לא יתגלה באדם שלא יכול לאזן אותו לטוב.

שאלה: האם ניתן להגיד שהיצר הרע זה מה שנמצא בי והיצר הטוב זה מה שאני אמור לגלות בעשירייה?

זה לא הולך תמיד כך אבל נגיד שזה כך.

שאלה: נדמה לי שרב"ש משאיר שאלה במאמר, הוא מדגיש כמה פעמים שהאדם צריך לברר במדויק מה החיסרון שלו, מה הרצון שלו וכל עוד האדם לא יברר, הבורא לא ייתן לו. אבל אנחנו לומדים שבעצמו, בלי עזרת הבורא אדם לא מסוגל לברר כלום. אז מה הפתרון?

האדם צריך לעשות את כל המאמצים כדי שבעזרת הבורא הוא יברר את המצבים האלו. ודאי שבלי עזרת הבורא הוא לא יפתח לו שום דבר, אבל הוא צריך לעשות בכל זאת מאמצים שהבורא ייפתח לו.

תלמיד: אז בעצם הפתרון ביגיעה, בתפילה.

כן.

תלמיד: למה רב"ש לא מדגיש שהפתרון ביגיעה ובתפילה נמצא במאמר הזה?

הוא כל הזמן מדבר על זה.

שאלה: האם הכרת הרע היא המודעות למעשה העבר, המצב הנוכחי או תוכניות רעות לעתיד?

זה לא חשוב, זה תמיד בשמאל, כשאדם רוצה להתקדם, להכיר את הרע, כך זה מתגלה.

שאלה: בסוף המאמר כתוב שאומות העולם לא רצו לקבל את התורה משום שראו שאי אפשר ללכת נגד הטבע, ועם ישראל אמרו נעשה בכפייה. נראה שרק טיפת רצון מפרידה בין אומות העולם לעם ישראל. מה עלינו לעשות כדי שלא נוותר על ההזדמנות לעלות למדרגת ישראל?

ללכת כל הזמן כנגד הטבע שלנו, ולהשתדל לאזן אותו ביצר הטוב, זה בעצם מה שנשאר לנו, או שאנחנו נשאר כל הזמן ביצר הרע, הוא קטן, הוא אחד, הוא לא יכול לברר לנו את כל העקובים של הבריאה, של העולם, ולכן אין מה להישאר בו, נגיד שמהזמן הזה והלאה בהיסטוריה שלנו, אנחנו כבר מתחילים לגלות שהטבע שלנו לא מספיק כדי להביא אותנו לתכלית.

אנחנו לא יכולים להכיר את המציאות, מה מטרת ההתפתחות שלנו, מטרת הקיום שלנו, השאלות הן מהותיות יותר ויותר ועולות לפני בני האדם, "בשביל מה אני חי, למה, לאיזו צורה אני צריך להתפתח, מהי בכלל ההתפתחות, האם היא נכונה או לא, אנחנו מתפתחים, או מי מפתח אותנו" וכן הלאה.

שאלה: אנחנו לומדים יותר על היצר הרע ואת היצר הטוב אנחנו פחות מכירים, מדברים על הכרת הרע. איך מגדילים את היצר הטוב? איך מכירים אותו יותר, מה זה יצר הטוב?

יצר הטוב זה טוב לזולת. ככה, בצורה פשוטה.

תלמיד: אבל על היצר הרע יש הרבה שאלות, על היצר הטוב כמעט אין שאלות.

גם על היצר הרע אין הרבה שאלות, טוב לי זה יצר הרע, טוב לזולת זה יצר הטוב.

תלמיד: ובסופו של דבר כשחסר לנו יצר טוב אז אנחנו עושים תפילה, ובתפילה אם אין איזון של יצר הרע ויצר הטוב אז התפילה נשמעת כמו איזו טענה או נשמעת כמו איזה תלונה.

כך בינתיים, זה ישתפר.

תלמיד: אז עוד פעם אנחנו ב"לופ" הזה שאנחנו צריכים להגדיל את יצר הטוב, ואנחנו גם לומדים שבתפילה צריכה להיות הודיה לפני זה, שתהיה גדלות הבורא, שנדע שהוא יש לו יכולת לעשות הכול.

לא, אתה לא תקבל את הידיעות האלה, אתה צריך ללכת כאן באמונה, בעיניים עצומות.

תלמיד: בדיוק, זה מה שחסר האמונה הזאת שהוא כל יכול, הוא יכול לתקן.

אמונה לא חסרה, היא נמצאת ב 100%. אלא ככל שאתה רוצה מהאמונה, אתה רוצה יגיעה, הוכחה.

תלמיד: בדיוק, אצלי חסרה אמונה שאצלו יש פתרון, שאני יכול לפנות אליו.

אז מה השאלה?

תלמיד: איך מגדילים את הכרת הטוב?

בקיצור אתה אומר משהו אחר, "אני רוצה שתהיה לפניי עובדה ומהעובדה הזאת אעבוד, אעשה משהו. אם כאן יש מיליון וכאן יש שקל אחד, אני צריך את המיליון.

תלמיד: אני רוצה להתקדם בדרך, להתקדם לטוב.

אלה סתם מילים, כי אתה אומר, אני רוצה להתקדם בדרך ואני לא יודע מה היא הדרך שלי.

תלמיד: בדיוק אנחנו מגיעים לזה שיצר הרע כל הזמן מנצח, היצר הרע שולט על היצר הטוב.

אתה נותן לו לנצח.

תלמיד: בדיוק, איך עושים את העבודה יותר נקייה, יותר טובה?

אז אומרים לך, על ידי חיבור עם החברים, על ידי תפילה לבורא, אתה יכול לגרום לשינוי.

שאלה: האם צריך לעבוד בשני יצרים על מנת לעבוד בדרך האמת?

כדי להשיג את המטרה אנחנו צריכים שני יצרים, יצר טוב ויצר רע.

תלמיד: ומה זה נקרא שאדם צריך לעשות בחירה ולהכריע לטוב?

שאני מבין שיצר רע זה עוזר לי כדי כל הזמן לגלות את היצר הטוב, וכדי להגדיל בי כל פעם את יצר הטוב אני צריך יותר ויותר להסכים עם זה שיגדל בי יצר הרע.

שאלה: האם התפילה של האדם צריכה להיות בנויה מעבודה של שני יצרים או תמיד זה יהיה הראשון על פני השני?

הראשון על פני השני. אבל מה זה חשוב. מתגלה פעם זה פעם זה.

שאלה: על מה צריכה להיות עיקר תשומת הלב של האדם בעבודה?

שהיצר הטוב בכל זאת יכסה את היצר הרע.

תלמיד: זאת אומרת להגדיל את היצר הטוב.

להגדיל את היצר הטוב על פני היצר הרע, שהוא תמיד גדל בעצמו.

תלמיד: כי הרבה פעמים אנחנו אומרים "ביטול", ביטול יצר הרע או חיבור דווקא כדי ללכת על הקו החיובי על היצר הטוב, אז על מה עיקר תשומת הלב בעבודה?

עיקר תשומת הלב בעבודה, שתמיד היצר הטוב שלי יכסה את היצר הרע.

(סוף השיעור)