שיעור בוקר 13.8.14 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם",

"הקדמה לספר הזוהר", עמ' 450

אות ס"ו

"ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות:

ובכללות העולם - נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם.

וכן בישראל עצמם - יש פנימיות, שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת.

וכן באומות העולם עצמם - יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה.

וכן בעובדי השי"ת, שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה.

וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, שה"ס הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל."

אנחנו צריכים להבין שכל זה נמדד לפי החיסרון לרוחניות, למטרת הבריאה. במי שמתגלה החיסרון, כמו שזה התגלה באותם הבבלים שהצטברו סביב אברהם, מתוך החיסרון שנגלה בהם, אז לפי החיסרון נקראים "ישר א-ל" ישראל. וגם בהם יש כל מיני דרגות, כמו שאנחנו לומדים שזו הסביבה, החברה, הקבוצה, העם, תמיד יש בהם חלקים יותר פנימיים ויותר חיצוניים, לפי הרצון שמתעורר בכל אחד. לכן אם אנחנו לא מדברים על הגשמיות שבדבר אלא על רוחניות, אז ודאי זה נמדד אך ורק לפי החיסרון. אבל יש כאן גם עניין גשמי. יש אנשים שנקראים ישראל, למרות שאין להם שום רצון לרוחניות, גם דתיים גם חילוניים, בכל זאת שייכים לישראל מפני שיש בתוכם אותן הרשימות, בינתיים שקטות, מהמצבים הרוחניים שהיו בהם בעבר.

אבל חוץ מזה ודאי שכל המציאות, כל האנושות מתחלקת לפנימיות וחיצוניות גם בתוך ישראל, היינו בגלגלתא עיניים יש לנו פנימיות וחיצוניות, וגם באח"פ, שזה אומות העולם יש לנו פנימיות וחיצוניות. וגם בגלגלתא עיניים עצמם יש פנימיות וחיצוניות, בפנימיות יש גם פנימיות וחיצוניות שלה, ובאח"פ יש פנימיות וחיצוניות משלו, בקיצור יש בזה הרבה חלוקות ואנחנו לא נכנסים לזה כי יבוא הזמן שזה יתברר ואז זה יתפרש. גם בינינו יש כאלה שבנויים ומיועדים להשגת הפנימיות, ולמהות הפנימית שבדברים, להשגת השורשים והסיבות, ויש כאלה שבאים רק להשגה ולא להבנה מה קורה וכן הלאה. ויש כאלה שגם בזה מתחלקים לכמה דרגות.

יש אנשים, נניח שמייצרים את המנוע, ויש כאלה שיודעים ומבינים אותו, ומתקנים אותו וכן הלאה, אבל לא יודעים כל מיני דקויות שידוע לאלה שבנו את המנוע. ויש כאלה שגם את זה לא מבינים אלא משתמשים בו בלבד, יודעים על כמה כפתורים ללחוץ וזהו. ויש כאלה שגם זה לא יודעים אלא נהנים סתם מהעבודה שמישהו יודע להפעיל את המנוע, שמישהו יודע איך לתקן את המנוע, שמישהו יודע איך להמציא את מנוע כזה וכן הלאה. זאת אומרת, יש כל מיני דרגות בשימוש בכל המבנה של הרצון לקבל הגדול, כך העולם עובד.

שאלה: למה המציאות בנויה עם פערים כאלה בין האנשים?

כי זו מערכת מאוד גדולה שכולה נמצאת בקשר הדדי, אנלוגי, אינטגראלי. חוץ מתפיסתנו, אין שום פחיתות לאף חלק, אלא כולם חשובים. וברוחניות זה ממש עובד בצורה כזאת שזה פלא עד כמה שראייה אינטגראלית משנה את התפיסה, הבורא מיד מורגש כאחד, יחיד, מיוחד, אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב, שאין לאיזה כיוון לגשת, אין כיוונים, הכל זה כאחד. וגם מבנה הנשמות של הנבראים זה אחד, ומה שאתה שואל זה רק לעניין התיקונים, לסדר התיקונים, ולתמיכה בתיקונים. אבל חוץ מזה אין שום הבדל.

כשאנחנו מדברים עכשיו על תיקונים של ישראל ואומות העולם, אז ודאי שהוא מיד מתחיל לחלק פנימיות, חיצוניות, גם גלגלתא עיניים ואח"פ. גם בגלגתא עיניים וגם באח"פ עוד יש הרבה מאוד חלקים. שבעים אומות העולם בכל אחד יש גם פנימיות וחיצוניות. בישראל כמה יש, י"ב שבטים, כהן, לוי, ישראל, יש הרבה דברים. יש התחלקות שיתרו נתן שזה עשרות, מאות, אלפים וכולי, וזו גם חלוקה.

אבל כל הדברים האלה הם חשובים רק לצורך סדר התיקון, ולא שאחר כך נשאר בהם איזו מהות, לא. ברגע שמגיעים לתיקון ממש, כל הפערים נעלמים. בחברה היפה, הטובה, סגורה, המתוקנת יפה, כל אחד חשוב כמו כולם ממש.

נתתי פעם דוגמה על מלך אנגליה שהיה חסר לו מסמר בפרסה של הסוס, ולכן הם הפסידו את הקרב. אותו נפח במקום שלו, שלא בדיוק עשה את העבודה, ואז הסוס שבר את הרגל, התחלק, והמלך נפל וכולם חשבו שהוא מת, ואז אם המלך מת אין מה לעשות, ובזה נגמר הקרב. אז סך הכול אתה רואה מי יותר ומי פחות ומה לא. אם זו כביכול מערכת שלמה, הדבר הקטן ביותר יכול להפיל אותה או ההיפך. לכן חשיבות אחת ככולם, אותו מסמר שווה למלך, אותו הנפח קובע מה שיהיה למלך.

שאלה: יש ישראלים שאין להם רצון לרוחניות, אבל גם אומות העולם וגם המקובלים עדיין מפנים אשמה אל הישראלים שעוד לא התעוררו רוחנית. אז למה זה מסודר כך שמצד אחד האשמה היא עליהם, ומצד שני אין להם איזה רצון להתעורר רוחנית? למה לא נותנים להם איזה רצון להתעוררות רוחנית?

נותנים להם רצון להתעוררות רוחנית בזה שמאשימים אותם שהם לא טובים, שהם לא בסדר. אנטישמיות באה כדי לעורר אנשים לחשוב על הסיבה, ולסלק את הסיבה, ואחר כך להבין שלא בעיה לסלק את הסיבה, אלא יש סיבה אחרת, שצריכים דווקא להשתמש נכון באנטישמיות, לשמור עליה, כדי שבכל דבר ודבר שנגדי אני אראה את חוסר עבודת ה' שעדיין חסרה.

שאלה: כשאומרים ליהודים גם בארץ וגם מסביב לעולם על המטרה, אין להם בכלל את הכלים להאמין לדבר כזה?

אז מה? כך הם בכל זאת מגיעים להשגת המטרה, שהם חיים לא סתם, אלא שיש להם התחייבות כלפי כל העולם. הם מתחילים לשמוע, מכות וייסורים מגלים את החיסרון, החיסרון מתחיל להיות יותר רגיש. למה מתייחסים אליהם כך כל האנטישמים? כי אנטישמים זה כוח שנמצא בידי ה' ועל ידי זה הוא מעורר את ישראל לבצע את התיקון.

שאלה: עדיין הם לא מסוגלים להבין או להאמין בזה, ואז באים נאצים ושואה ודברים כאלה. אז אתה יכול להסביר למה זה מסודר כך?

לא, אני לא יכול להסביר לך. אבל לי לעצמי ברור הכול ואין לי שום שאלה. זה שאנחנו מביאים את עצמנו למצבים שכבר מגיעים לשואה, ברור לי איך זה נעשה. וגם היה ברור למקובלים שהיו חיים בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת לפני השואה, הם ראו שזה מתקרב. מפני שלפי היכולת לבצע תיקונים, עם ישראל היה חייב להיות כבר בדרגה אחרת, ואם לא אז אותו הכוח שהיו צריכים לאזן על ידי המעשים הטובים שלהם, על ידי מעשה השפעה, על ידי השפעה לעולם ולא עשו, אז את אותו כוח הם עשו לכוח הרע שפנה אליהם.

ואין פלא שזה נעשה בגרמניה בארץ המפותחת ביותר, התרבותית ביותר, והיהודים היו שם בגובה, כי הם התעסקו בכל דבר חוץ מתיקונים. ובכל מקום שהיו יהודים בעולם, אתה יכול לראות עד כמה לפי התנאים שהם חיו בהם, הם קבלו את המכה. זאת אומרת שהיו צריכים ויכולים לעשות תיקונים, ולא עשו.

אתה רק צריך ללמוד מזה דברים, ואז תתגלה לך אחר כך כל המערכת. אבל היא מתגלה מתוך ההבנה שאין כוח אחר בעולם חוץ מהבורא שפועל כאן ובכלל. ולכן אין כאן נאצים ואין כאן אנטישמים ואין כאן שונאי ישראל, יש כאן בורא שמשפיע, ואם אתה מקבל את ההשפעה שלו בכלים הלא מוכנים, זה מגיע לך כך שאתה מרגיש עד השואה. ואם אתה מכין את הכלים, אתה מרגיש בכלים האלה את אותה השפעת הבורא כגן עדן. הכול תלוי בך.

אתה יכול לטעון שלא קבלתי הביתה שום מכתב או מברק, לא ספרו לי, לא לימדו אותי על זה, זאת לא הבעיה. היו גילויים של חכמת הקבלה מזמן האר"י והלאה. העמך לא רצה, והוא העדיף להתפתח בכל מיני צורות אחרות, ואתה רואה שהדין שבא הוא בא על כולם, אפילו על כאלה שלא שמעו ולא ראו, וכלום לא היה להם. בכל זאת הדין בא על כולם, כי כלי הוא כלי שלם, ואם הוא פגום אז פגום. זהו.

אתה לא יכול אחרת, זה כמו שיש לי עכשיו חור בתחתית הכלי, אז מה אשם הדופן שאין לו מים? כלי זה שלם. ועל זה יש הרבה פסוקים איך שישראל שנמצאים, חייבים להיות בערבות, באיחוד, בשלמות הפנימית. אם חסר משהו כנגד זה, אז הכול לא שלם, הכול לא בערבות. זו צורת הכלי הרוחני. לא יעזור לנו להתלונן על שום דבר ולא לחכות לחסד מאף מקום אלא ההיפך, יבואו ימים עוד יותר גרועים אם אנחנו לא נתקן את עצמנו לקבל את השפעת האור כאור ולא כחושך, וזה תלוי בהתאמת הכלים שלנו לאור. אנחנו צריכים את המאור המחזיר למוטב. מתי הוא בא? מתי שאנחנו נשתוקק לאהבה, לחיבור. אז "בראתי יצר רע בראתי לו תורה תבלין כי מאור שבה מחזירו למוטב". אין כאן חכמות, חוק נתן.

שאלה: כשבעל הסולם נסע לפולניה והוציא את עיתון "האומה" או כשהוא הלך לדבר עם בן גוריון, וכל מה שהוא עשה, אתה חושב שהוא באמת האמין שהוא יצליח לפרסם את חכמת הקבלה? שהעם היה מוכן כשהוא יצא אליהם?

כשהוא דבר עם בן גוריון בכל זאת הוא חשב שיכול להיות שיוכל להשפיע על החינוך של האומה. מה אמר בן גוריון? "תפסו איזה זונה בתל אביב, ועכשיו אנחנו כמו כל העמים". מה יש לשמוח תגיד לי? לפי זה אנחנו בונים את המדינה? לפי זה בונים את החברה שנהיה כמו כולם? זה סיפור ששמעתי, אני לא יודע כמה הוא נכון או לא נכון, אבל המגמה הייתה כזאת, להיות כמו כולם.

לכן אם ממשיכים בצורה כזאת, אז בעל הסולם רצה איכשהו לסובב את זה לכיוון ההתעלות הפנימית הרוחנית. באותם זמנים אפשר היה לעשות זאת, לפחות במשהו. היו אז אנשים גדולים שהבינו יותר בפנימיות התורה, ביחס לזה. כולם היו יוצאי ישיבות כמו ביאליק. הרי מאיפה הם קבלו את החינוך? כולם ידעו את התורה, אפשר היה להסביר להם ולספר להם הכול. אבל אתה רואה שלא יצא.

כך גם עם פולניה, אני לא יודע, אבל כנראה היו לו חשבונות שהוא יכול לדבר שם, שיכול להגיע לזה כנראה, או שהיו שם כמה אנשים יהודים שדרכם הוא חשב שיוכל להגיע לזה, כי הם היו מעורבים במהפכה. רב"ש סיפר לי את זה, הוא בעצמו אמר, התפעלתי איך הוא נוסע לשם, מה יש לו שם? ובעל הסולם אמר "אני חייב לנסוע".

אנחנו כבר לא מדברים על ימינו, שכאן אין מה לעשות, אנחנו כבר כמה שנים ובכמה תנאים נמצאים אחרי זה. אין לנו ברירה אנחנו חייבים בכל הכוחות להפיץ ודווקא את חכמת הקבלה, ולהסביר ולשבור בזה את כל הקליפות. כי קודם כל הם מתנגדים לחכמת הקבלה, ועלינו להסביר לעם במה תלוי התיקון.

שאלה: גם אנחנו ברוב השנים שלנו יצאנו עם הדגל של חכמת הקבלה, ועם הזמן התחלנו פשוט להפיץ ערבות, ואחרי זה חינוך אינטגרלי כדי להתקרב יותר לעם, ובאמת נראה שהצלחנו.

לא חשוב. כל דבר נשמע דרך איזה צד אחר. זה לא חשוב. גם אתם שומעים פעם כך פעם כך.

תלמיד: העניין הוא שעכשיו אנחנו החזרנו את הדגל הזה של חכמת הקבלה. ואתו אנחנו יוצאים בכל הכוח.

כן. כי כל דבר אחר יכולים לקחת ממך. והבעיה היא לא שייקחו ממך, שייקחו כולם, אבל הם ייקחו דבר שלא יכול להיוולד ממנו שום דבר. שהוא עקר. ממש ככה. אם מישהו יתחיל לארגן את החוגים בלעדינו, לא יהיה בהם כוח פנימי, כוח רוחני. על ידי זה לא יהיה חיבור, סתם יהיו אירועים כאלה וזהו. כדי שיהיה כוח פנימי אנחנו חייבים להיות בזה, להיות כצינור שקצה הצינור התחתון נמצא בתוך העיגול שאנחנו עושים. רק בצורה כזאת. לכן אנחנו צריכים גם להגיע עם חכמת הקבלה.

וחוץ מזה תראה איך כותבים כל המקובלים, שדווקא צריך להיות גילוי של חכמת הקבלה. מה הם לא יודעים שאתה יכול לדבר על החיבור, ועל הערבות, ועל כל מיני דברים כמו אהבת ישראל? לא. העם חייב לדעת שזה היסוד של כל המציאות, זו מערכת. חכמת הקבלה מסבירה על המערכת של כל המציאות, ואיך אתה משתמש בה כדי להגיע לדבקות, לגילוי הבורא לנברא. וזה חייב להיות ידוע לכולם, אחרת אין התקשרות של בני אדם לכוח עליון, בלי שהם יודעים שהם הולכים להתקשר לכוח עליון, שעוטף אותם, שממלא אותם. העם בכל זאת חייב להיות בזה. כי השגת מטרת הבריאה היא בחוש, ברצון לקבל. אתה לא יכול סתם להביא אותם, לקשור להם את העיניים והאוזניים וכך להביא אותם למטרה. הם חייבים לפתוח את עצמם כמה שאפשר לכל אחד ואחד. כל אחד צריך להגיע לפי הכלים שלו להתאמה לבורא, לדביקות בו, לא חשוב, אפילו במידה קטנה. ולכן זה לא יעזור לנו לסובב את זה באיזושהי צורה.

אתה מאין ברירה תסובב, במצבים כלשהם, בזמנים כלשהם, אבל אם בא מצב שבו אתה יכול לגלות, תגלה. ועכשיו יהיו מצבים כאלה שתהיה לך אפשרות לגלות הכול, ולא יקומו נגדך, כי הזמן לא מאפשר להתעסק בזה. והפגיעה בחכמת הקבלה תראה כפגיעה באיחוד העם. כי רק על ידי זה ירגישו אנשים שאפשר להתאחד.

תלמיד: איך אנחנו בני ברוך מתגברים על זה שנראה לנו שאף אחד לא רוצה לשמוע את המילים האלה?

כי אתם לא רוצים, כי אתם מפחדים, כי אתם לא שלמים עם זה. וגם כן לא שומעים בקולי. יש ביקורת גדולה כנראה.

שאלה: מה אנחנו רוצים מעם ישראל?

אנחנו רוצים מעם ישראל שכולם ידעו שעל ידי איחוד מגיעים לדבקות בכוח עליון שהוא השולט היחיד עלינו.

תלמיד: מה זה אומר מבחינתם?

זה אומר מבחינתם שהם צריכים להשתדל לבצע פעולות, ולדעת את אותו חומר שאנחנו מעבירים להם.

תלמיד: נכון להיום "לבצע פעולות" זה להשתתף במעגלים?

מעגלים. אבל חוץ ממעגלים הם צריכים גם לקרוא או ללמוד קצת על מה הסיבה, מה המטרה, מה התוכן הפנימי של העניין, באיזה מצב אנחנו נמצאים, איזו היסטוריה עברנו. עליהם ללמוד קצת, זו חבילה די מצומצמת של ידע. אבל זה חייב להיות לכל אחד.

תלמיד: מבקשים בעצם מעם ישראל לעבור איזשהו קורס בסיסי ביסודות חכמת הקבלה, ולהתעסק בזה על ידי מעגלים, ולאט לאט להכניס את זה לרמה יום יומית?

כן.

תלמיד: המימוש צריך להיות ברמה יום יומית קבועה, ולא משהו שהוא פעם בכמה זמן.

כן.

תלמיד: ומי שמוביל את זה יכול להיות רק אנחנו?

כן.

תלמיד: יש עכשיו הרבה אנשים שמדברים בשם חכמת הקבלה.

שידברו. למה לא?

תלמיד: איך אנחנו מבדלים או מייחדים את עצמנו?

זה לא צריך.

תלמיד: זאת אומרת מספיק לדבר חכמת הקבלה?

כן. שידברו כמה שיותר.

תלמיד: אני מדבר עם כל מיני אנשים על חכמת הקבלה, ואומרים לי אני לומד לפי ימימה, אני לומד קבלה באוניברסיטה, ועוד.

בסדר גמור. תן לזמן לעשות את שלו. אל תתווכח עם אף אחד, כולם צודקים. העיקר חכמת הקבלה. העיקר שהשם הזה ידובר.

תלמיד: אדם שעושה טקסים בלילה זה חכמת הקבלה?

בוודאי שזו לא חכמת הקבלה, אבל אני לא הולך להוכיח לכולם, ואין לי במה להוכיח, שזו לא חכמת הקבלה. במה אני אוכיח להם? כי זה לא כתוב בספרים, והוא צריך ללמוד הוא צריך להבין הוא צריך להאמין, בשביל מה לי?

זה ידוע שאדם לא גדל על ידי אמת בלבד, חייב להיות קצת שקר, שקר מועיל. וכדי למשוך אותו לאמת אפשר גם על ידי ימימה וטקסים בלילה, ולא יודע מה. שיבוא. אחר כך לאט לאט הוא עושה בירור.

תלמיד: מבחינת בירור המשקל הפנימי, כשאני רוצה להביא את האדם לחכמת הקבלה, על מה אני שם יותר דגש, על חכמת הקבלה או על שיטת בעל הסולם כפי שהרב ליטמן מלמד? איפה האיזון?

גם זה לא חשוב, זה יתבאר אחר כך לאט לאט. לא אכפת לי שיתחילו לקרוא ולשמוע את מה שאמרתי בעוד עשרים או שלושים שנה.

תלמיד: איך, אבל אין לנו זמן?

נניח שיש זמן, זה לא חשוב לי, כרגע זה לא בוער. זאת אומרת, אנחנו לא נלחמים על כך שהאמת נמצאת רק בכיס שלי, אני לא נלחם על זה, מספיק לי שאנשים איכשהו מתקרבים. כשאתה מתקרב מרחוק לאיזו עיר, אתה יודע שבעוד עשרות קילומטרים תגיע, ואתה יודע שיש דברים הקודמים לעיר כמו, בית קברות, שדות ועוד דברים אחרים ואז אתה נכנס לעיר. אז לא אכפת לי, כל זה נקרא קבלה, שיהיה כך.

תלמיד: וזה מספיק בשביל לשפר את מצב עם ישראל מהמקום שהוא נמצא היום, בהתחשב במה שקורה היום במדינה?

כן, שיהיה כך. לא לבזבז כוחות ולא להיכנס לבירורים, איזו קבלה כן ואיזו קבלה לא. שום דבר, כולם בסדר גמור, העיקר חכמת הקבלה, העיקר איחוד העם על ידי חכמת הקבלה, גמרנו, "אתה ביחד? אתה גם בעד זה? השיטה, לא אכפת לנו, אנחנו יחד." אחר כך תן לאור להשפיע, לאט לאט במנות שלו הקטנות, על כל אחד ואחד. ואז מתוך זה אדם מתחכם, ומתחיל לראות, "ודאי שזו לא חכמת הקבלה, ודאי שזה לא כך, ולא כך", ואז מגיע. תן לו לגדל את הכלים, וזה מגיע רק על ידי ההארה, פעם אחר פעם.

שאלה: אמרת עכשיו, העיקר איחוד העם על ידי חכמת הקבלה. איחוד העם, אני מבין, מה פירוש על ידי חכמת הקבלה?

על ידי מה אתה מאחד את העם, יש לך על ידי מה?

תלמיד: מה זה לאחד את העם על ידי חכמת הקבלה?

זאת אומרת על ידי הלימוד, על ידי כל מיני תרגילים, אפילו שירים, לא חשוב מה. אנחנו צריכים להוריד להם את קצה הצינור, ושדרך הצינור הזה האור ישפיע ויחבר ביניהם.

תלמיד: זה נקרא שמאחדים את העם על ידי חכמת הקבלה?

כן, חכמת הקבלה זה מה שעובר דרך הצינור אליהם.

תלמיד: נניח שאחד מאיתנו אתמול עשה שעה מעגל חיבור, זה נקרא שהוא איחד את העם על ידי חכמת הקבלה?

כן.

תלמיד: ונניח שלא אחד משלנו עשה את מעגל החיבור, אלא מישהו אחר שלא לומד אצלנו את חכמת הקבלה?

לא, לא ישפיע על כלום. יהיו דיבורים והאור לא יעבור.

תלמיד: זאת אומרת, זה לא עניין חכמת קבלה, אלא מי העביר את הפעילות?

חכמת הקבלה היא המילוי של הצינור.

תלמיד: כן, אבל העניין הוא מי העביר את הפעילות, משלנו או לא משלנו?

כי מי שנמצא בחברה שלנו מחזיק בצינור והמישהו שלא נמצא בחברה שלנו, לא מחזיק בו. הוא לא מהכלי הכללי.

תלמיד: אז זה הדבר הקריטי, מי מעביר את הפעילות?

כן, ודאי.

תלמיד: זאת אומרת, העיקר זה איחוד העם על ידי בני ברוך?

לא, אסור כך להגיד, זה לא יפה, העם עוד לא מוכן לזה. בשביל מה לך? זה לא חשוב לי.

תלמיד: אני לא מבין מה זה לאחד את העם על ידי חכמת הקבלה? אני מבין שאחד משלנו איחד אתמול את העם?

לא אחד משלנו, אלא המאור המחזיר למוטב שיורד בצינור.

תלמיד: שעבר דרך אחד משלנו?

כן, שעבר דרך אחד משלנו אליהם.

תלמיד: אם לא הוא, האור לא היה עובר?

אבל לא הוא עשה את הפעולה, את הפעולה עשה האור שבצינור.

תלמיד: העיקר איחוד העם על ידי חכמת הקבלה, זה הכיוון?

אני לא רוצה להיכנס לעימותים שאין להם עכשיו מקום. דווקא בני ברוך, זה או זה, בשביל מה? את הכתובת המדויקת אחר כך הם יידעו וירגישו בעצמם, אם בכלל יהיה לזה צורך, מה אכפת לי אם יהיו שָם שֵם של ארגון והשם שלי? חשובה לנו התוצאה.

תלמיד: חשובה לי התוצאה, ולכן אני צריך שאחד משלנו יעביר את זה?

נכון.

תלמיד: זה מה שחשוב לי יותר מהכול.

זו חובה, זה צריך להיות מישהו משלנו, או אפילו מישהי משלנו.

תלמיד: וזה נקרא שמאחדים את העם על ידי חכמת הקבלה?

כן.

שאלה: האנשים שיישבו במעגל צריכים לדעת שזה מגיע מחכמת הקבלה, או שהם פשוט ירגישו חום, ביטחון, אהבה וזה מספיק?

המקרה אידיאלי הוא שהם קודם ירגישו חום, ביטחון וכולי, ואחר כך ייוודע להם שזה בא מהאדם שלומד את חכמת הקבלה. ודווקא על ידי חכמת הקבלה הוא מגיע ומתעורר בהם כוח האיחוד. אני לא אומר שאת זה צריך לגלות מיד, אולי על ידי ספרון, או על ידי כמה שאלות בסדנה שיהיו מכוונות איכשהו בצורה עדינה לזה, אבל זה חשוב. אין כוח אחר שיכול לעשות את העבודה, מלבד האור העליון, אין. מאיפה אתה לוקח את זה? תגיד מהטבע, אבל בכל זאת אנחנו צריכים להרחיב, כי זה שייך לאנטישמיות, זה שייך לאיחוד העם המיוחד, והעבודה המיוחדת, ועל כל התהליך שאנחנו עוברים, אנחנו לא יכולים לקשור את כל הדברים האלה רק למשבר הכללי. יש כאן דבר הרוחני, אי רציונאלי, השנאה הזאת שמתגלה, שמאפשרת לך לגלות את החלק היותר רוחני

תלמיד: אמרת שאנחנו לא מוכנים ולכן כאילו מפחדים לצאת. מה ההמלצה?

אז תהיו מוכנים, לא חשוב, אז מה? פעם אחר פעם תהיו יותר מוכנים, יותר עצמאים, אפילו יותר חוצפנים. אין ברירה.

תלמיד: מוכנים זה תהליך. אני היום לא מוכן לצאת עם חכמת הקבלה.

אם אני אעשה חשבון עם האגו שלך, עד כמה הוא רוצה להחזיק אותך בפינה כך שאתה לא רוצה לצאת, ומפחד להתבייש ומה ידברו עליך ואיך יגיבו אליך, יפגעו בך בכמה מילים, אז לא תעשה שום פעולה, גם אני ככה. אבל חייבים לצאת ולעשות, אחרת מה? אנחנו לא יכולים לחכות עד שמשהו יקרה? ראית מה קרה לפני 80 שנה באירופה, אתה חושב שאנשים האמינו שזה יקרה? מקובלים כן האמינו, אנשים לא. לכן, האם אתה צריך לעשות חשבון עם בני האדם האלה, אם יש לך אפשרות להציל? אתה חושב שעכשיו מתקרב משהו פחות מזה? מלחמת עולם זה כלום? מלחמת גוג ומגוג, כל מיני דברים כאלה שבכל זאת צריך לראות בצורה בוגרת, אין לך ברירה. את אי הנעימות שלך שים בצד. בשעת הדחק אתה לא יכול לעשות חשבון עם האגו.

תלמיד: אנחנו רואים שאם יוצאים עם חכמת הקבלה, אז כמות האנשים מועטה.

אל תביא תירוצים. דווקא הזמן הוא כזה שאתה יכול לצאת עם חכמת הקבלה, הזמן מאפשר לך. יבואו מכות כאלה שלא יהיה ויכוח בכלל, האם חכמת הקבלה כן, או חכמת הקבלה לא, וחיבור כן, או חיבור לא. תצטרך לפתוח את הכל, אחרת אתה לא פותח מספיק כניסה לאור העליון. עמךָ חייב להבין ולקבל את זה. אם לא, אתה משאיר מקום למכות, דווקא בזה שאתה מדבר על כך מראש, אתה מקדים תרופה למכה.

תלמיד: זאת אומרת, לא צריך להסתכל על התוצאות, שאני במעגל עם שני אנשים במקום נניח מאתים, העיקר שיידעו שזאת חכמת הקבלה? כאן העניין ולא שפוחדים.

בוא נבדוק את זה היטב, אני לא חושב שלעמךָ יש עדיין כל כך התנגדות, אני לא מדבר על חוגים מסוימים. יכול להיות שצריך באיזו צורה לעדן זאת, אבל חייבים לפתוח את הדבר. תבינו גם שלא הכל צריך להיות שחור או לבן, בחינוך הכל עובד במעבר.

שאלה: בשנים האחרונות רכשנו כלים חשובים שקשורים בחינוך האינטגרלי, להעברת חומר ומסר שמבוסס על הרגשה, ואנחנו רואים שזה עובד מאד חזק. איך עלינו להעביר וללמד בעצם את חכמת הקבלה, כשהבעיה המרכזית שאני נתקל בה היא, שלאנשים אין שום טעמים בזה. איך אנחנו מתחילים סדנה?

אז אל תציג את זה כחכמת הקבלה ממש בהתחלה. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לקרב את דעת הקהל לדעה, לידיעה, להבנה, מהי חכמת הקבלה.

תלמיד: כשאנחנו מתחילים סדנה ורוצים בסופו של דבר להגיע לחכמת הקבלה וללמד אותה, איך לעשות זאת כשאין כל כך על מה לדבר, כי אנשים לא מגיעים עם רקע, אין להם טעמים בזה. האם תוכל לכוון אותנו בעניין הזה כי עכשיו המעגלים האלה קורים?

צריך לחשוב איך מלבד המעגלים אפשר לבצע חינוך. החינוך הוא לא במעגלים כי בינתיים הם חד פעמיים, כשנוכל לעשות מהמעגלים האלה משהו עקבי, שחוזר על עצמו אולי נוכל דרכם להעביר את השיטה, ולאט לאט להביא את אנשים להבנה, לתפיסה, מי מה, מי זה העם, מה זו האנושות, התיקון האנושי, המטרה האנושית, כל מיני דברים, בלי הבנת המערכת הקטנה לפחות אי אפשר, הבורא דורש מאיתנו הכרה בתכנית שלו.

תלמיד: כשהנושא הוא קבלה, אני מוצא את עצמי יותר מסביר ופחות שואל, ואני לא יודע אם זה טוב או לא טוב?

אתה מדבר מהשטח, ואני אומר לך, לא עכשיו ולא היום ולא כך, כמו שאתה עושה צריך לעשות. כשנגיע איתם למצב שבו אנחנו נפגשים הרבה פעמים, יהיה אפשר להעביר את השיטה.

שאלה: הרבה יהודים אמריקאים, חברים ומשפחה שלי עושים הפרדה בין אנטישמיות ואנטי ציונות ואומרים שישראל היא מדינת אפרטהייד. איך לדבר איתם?

אין בעיה, הם יקבלו קצת יותר מכות ויבינו שמתייחסים אליהם גם בצורה אנטישמית, הם יבינו שמתייחסים אליהם רע לא מפני שהם תומכים בישראל, אלא מפני שהם יהודים, זה הכל, ואז המוח יתיישר. בינתיים הם חושבים שהם מוצאים לעצמם איזה מקלט, אנחנו לא שייכים לישראל, עזבו אותנו בשקט, אנחנו רק אמריקאים, זהו. אין לנו שייכות למדינה ההיא, "אפרטהייד" לא חשוב. הם חושבים שהם יכולים בבגידה הזאת להימנע מהמכות, זה לא יעזור. יהיו מכות כאלה שהם יראו שאין להם לאן לברוח, בכל מדינה ובכל מקום אחר בעולם שהם יחפשו, לא יהיה להם מקום להיות, כמו שהנביאים כותבים, אפילו במקום הנידח אני אמצא אותך אומר ה', ויביא אותם לישראל, הם יראו שכאן מקום המקלט. נקווה שיבינו את זה והרבה.

אבל מה זה מקום המקלט? מקום שצריך לעשות בו חיבור ותיקון. ומכאן יבוא האור לעולם ואלה לא מילים יפות ולא דמיונות, אלא זה בפועל יתגשם ויתממש בצורה שתהיה ברורה לעיני כולם. אבל לפני זה יהיו לחצים עצומים, איומים, הכול תלוי בהכנה שלנו. ושלא יהיה לנו שום ספק במה שאנחנו עושים, ושום פשרה האם כך או כך לעשות, ודאי שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המשתמש כי זה חינוך, זאת אומרת, לפעול בצורה שיקלטו ויספגו את מה שאנחנו מביאים להם. אבל חייב להיות ברור לנו שעל ידי חכמת הקבלה, אנחנו בעצם מביאים לאדם את הקשר עם הכוח העליון, ואנחנו פועלים באותה בבל, באותה המשימה שהתחיל אברהם.

שאלה: מה עדיפות ההפצה עכשיו בכלי העולמי, קבלה או חינוך אינטגרלי, למי לפנות ליהודים או לאומות העולם?

נדבר על זה עם כל הקבוצות שלנו. עם קבוצות אמריקה, עם קבוצות רוסיה ועם הקבוצות באירופה. נקבע איזה תהליך צריך לעשות, ובינתיים אנחנו צריכים להפיץ את החינוך האינטגרלי בכל העולם, בלי קשר לישראל, בלי קשר ליהודים ובלי קשר לקבלה, אלא כך, בהדרגה. בישראל לא נשאר לנו כל כך זמן לזה.

(סוף השיעור)