שיעור בוקר 20.12.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פרשת וישב - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "פרשת וישב" - קטעים נבחרים מן המקורות. כותרת "וישב יעקב", קטע מספר 1.

וישב יעקב

""וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען". בזהר (וישב דף ד' אות י"א ובהסולם) "רבי חייא פתח ואמר, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. אבל צדיק ההוא, שהוא ירא את רבונו, כמה רעות הוא סובל בעולם הזה, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם יצר הרע. והקב"ה מצילו מכולם. זהו שכתוב, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. רבות לצדיק, לא כתוב, אלא, רבות רעות צדיק, שזה יורה, שפירושו הוא, שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו, כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצר הרע, כנ"ל. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם"."

(הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)

תלמיד: הרב"ש מדבר פה על "ירא את הבורא", זה כמו ילד שרוצה לקבל ציון גבוה במבחן כדי לא לאכזב את האבא, זה הכיוון שיראה אמיתית זה רצון לא לאכזב את החברים ואת הבורא?

זו עדיין שאלה האם זו יראה אמיתית.

תלמיד: מה צריך לעשות כדי שזה ייהפך ליראה אמיתית?

צריכים לברר למה הוא לא רוצה, לשם מה הוא עובד, מה יהיה לו מזה, ואם לא יקיים מה יהיה, וכן הלאה.

תלמיד: אז זאת אומרת הכול נמדד לפי המטרה הסופית?

כן.

תלמיד: הוא אומר שהרע מגיע כדי שיתרחק מהיצר הרע. איך לקשור את כל הרעות ליצר הרע?

לחפש מה היה הקשר. זה שאנחנו שומעים שכל הרגיעות, הטעויות, הבעיות, כולן מגיעות מהיצר הרע, אז מה אנחנו צריכים לעשות, איך לצאת ממנו, להתרחק ממנו, לזהות אותו בכל מצב?

תלמיד: זה בדיוק העניין, אם כבר מזהים כנראה מתרחקים, אבל איך לזהות את הרע, לקשור אותו ליצר הרע? כי זה נראה לי העיקר אחרת איך נצא מיצר הרע.

כן. העיקר בשבילנו זה לאתר את היצר הרע ולפרוש אותו על כל המעשים שלנו, המאמצים שלנו, ואז נתקדם.

תלמיד: אם אדם סובל, זה יכול להיות רק בגלל היצר הרע?

כן.

תלמיד: וממה הצדיק סובל, הוא כבר במדרגה כזאת שהוא מצדיק את הבורא.

אז מה יכול להיות יותר מזה?

תלמיד: נשמע שזו מדרגה גבוהה שהוא נמצא כבר במצב שהוא יכול לראות את הפעולות של הבורא ולהצדיק אותו בכול, והוא אומר פה שיש מצב כזה שהוא סובל. ממה הוא סובל?

אני לא יודע, אנחנו לומדים ממה שכתוב.

תלמיד: ואיך הוא מתרחק מאותו יצר הרע? אם הוא מרגיש איזשהו סבל זה יכול לבוא רק בגלל שיש יצר הרע.

הוא לא מזהה אותו.

תלמיד: אם אני לא מזהה נקודתית את היצר הרע, אני גם לא יכול להתרחק ממנו?

אז אתה לא נקרא רשע.

תלמיד: אז מה עדיף להיות צדיק או רשע, שאז אני יכול להתרחק מיצר הרע?

נבדוק. נראה.

תלמיד: היה כתוב בקטע שקראנו ברב"ש, "רבות רעות צדיק", ואז הרב"ש הסביר "הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצר הרע". מה זה התהליך הזה שהרעות שהוא סובל מרחיקות אותו מהיצר הרע, איך זה עובד?

ככה זה עובר על האדם, והאדם מבין שכל הרע שבו שהוא מרגיש שזה רע, זה מפני שהוא נמצא ברע הזה, ורק הבורא שמתגלה, המציל אותו.

תלמיד: כתוב, ""וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען"." יעקב למדנו שזה קו אמצעי, זאת אומרת הוא כבר מזהה את יצר הטוב שלו ואת היצר הרע, אז למה הוא אומר ש"וישב יעקב", זאת אומרת שכבר יש לו את שני הכוחות האלה בידיים, למה הוא יושב "בארץ מגורי אביו", מה נותן לו הישיבה "בארץ מגורי אביו"?

אני לא יודע.

תלמיד: איך לא לראות את הצרות, אלא את מי שמביא את הצרות?

זה גילוי הרבה יותר עמוק מהצרה עצמה.

תלמיד: מה הפעולה כשאדם מקבל צרה ובאופן טבעי הוא מנסה למחוק אותה או להתעלם ממנה או להסיר אותה או לעשות את כל הפעולות ההפוכות להתקדמות שלו לקראת נותן הצרה כנותן האופציה שלו להתקרב אליו? כמו איך להיות בזה כל הזמן שאנחנו מחפשים את נותן הצרה, ולא רק שהוא נותן טובה להגיד לו תודה, אלא גם שהוא נותן את הלא נעים כדי להראות את יצר הרע, איך פה אנחנו נוטים כלפיו בכל זאת? איך לא להיכשל בזה? כי נשמע שזה ממש הנקודה הקריטית.

אם אנחנו רוצים להיות דבוקים בקבוצה, דבוקים בבורא, אנחנו בסופו של דבר מכוונים את עצמנו לפעולה שהיא מגיעה משניהם, והפעולה הזאת מגלה לנו יותר ויותר איפה אנחנו צריכים להיות.

תלמיד: אם הפעולה הזו מגלה לנו איפה אנחנו צריכים להיות, גם כתוב שככל שמגלה יותר את היצר הטוב לפי זה נפתח לו יצר הרע, גם שמענו בהקדמה לשיעור את הרב"ש מסביר על זה כל כך יפה, אז בעצם כדי לגלות את הרע כדי להתקדם לבורא ולא לרצות את הרע הזה, אנחנו צריכים לנטות לטוב, להשפעה לחברים, אפילו אם באותו רגע לא מרגישים ככה. מה היתרון של אותו מצב שהבורא נותן לאדם, כי הבורא לא צריך שום דבר מאיתנו חוץ מחיסרון, מה זה נותן לאדם?

זה נותן לאדם להיות יותר קרוב לבורא, להבין אותו ולקיים רצונו.

תלמיד: מה זה יצר הרע, איפה הוא מתגלה?

יצר הרע זה הרצון לקבל לעצמו שהוא מתגלה מהרצון לקבל שהבורא ברא.

תלמיד: מה הופך את הרצון לקבל ליצר הרע? אני מבין שהרצון לקבל בעצמו הוא לא רע, או שהרצון לקבל הראשוני אולי אפשר לקרוא לזה שהבורא ברא, הוא רע?

לא. הרצון לקבל שהוא מושך את האדם להתרחק מהבורא, הוא נקרא יצר הרע.

תלמיד: ואיפה האדם מגלה אותו?

ביחס אל האחרים.

תלמיד: מה היחס של המקובל כלפי היצר הרע?

שהיצר הרע מתגלה, אז האדם מזהה אותו כיצר הרע.

תלמיד: נניח שהמקובל מזהה את היצר הרע, אז יש לו יחס כלפיו, אבל מה הצעד הבא שהוא עושה כלפי הגילוי הזה?

שהוא לא רוצה להשתמש בו, מתרחק ממנו.

תלמיד: ומה קורה הלאה, הוא מתרחק ממנו וכאילו נכנס לאיזשהו תיקון מול יצר הרע או שהוא רק שם אותו בצד? אני לא כל כך מצליח להבין מה היחס כלפי יצר הרע.

זה כבר תלוי בתכונות שאיתן האדם נולד, שפיתח אותן.

תלמיד: מה הכוונה התכונות שאיתן האדם נולד?

שהאדם קרוב או רחוק ליצר הרע לפי לידתו.

תלמיד: קראנו שהרעות שהאדם סובל מרחיקות אותו מיצר הרע. כשאדם עושה משהו רע בעצמו ומקבל אחר כך איזו מכה הוא מצליח להבין את השיעור ולהתרחק וכן הלאה, זה ברור. מה לגבי רעות שלא מגיעות אליו בצורה ישירה אבל הן מאוד מאוד מכבידות עליו, נניח הרעות שיושבות על בני משפחתו? אני חושב על איזה אבא שהילד שלו בסכנת חיים, שנמצא בשבי כבר 440 יום, מה השיעור שלו פה, מה הוא צריך ללמוד מזה, איך זה מרחיק אותו מיצר הרע שלו?

אני לא יודע, אל תשאל אותי על דברים שאין עליהם תשובה. אדם שסובל בצורה כל כך עמוקה, סבל כל כך אישי, אני לא יודע אם אנחנו יכולים להזדהות עימו.

קריין: קטע 2 כותב רב"ש.

""וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מקשים, מדוע לא כתוב בארץ מגורי אבותיו, ומדוע דווקא במגורי יצחק. ויש לפרש כי זה ידוע, שיעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, הנקרא "פחד יצחק". מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן. כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד. לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין.

מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים."

(הרב"ש. 378. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו")

תלמיד: אני רוצה לשאול על היחס של המקובל לרעות שפוקדות אותו. המקובל צריך להתאמץ לקשור בין הרעות שפוקדות אותו, לבין זה שהן מגיעות אליו בגלל שהטבע שלו הוא אגואיסטי?

אני לא יודע, יש ויש. במידה שאנחנו מכירים את חיי המקובלים, אנחנו גם שומעים עד כמה הם סבלו מכל מיני מכות, מחלות.

תלמיד: אפילו שלכאורה אין קשר ישיר, האם האדם צריך להתאמץ לקשור בין זה שרע לו בצורה ובאופן כזה, לבין זה שבטבע שלו הוא על מנת לקבל?

לא. הוא צריך להשתדל להידבק במצוות עוד ועוד, ואז ככל שמתגלה לו מהקו השמאלי, זה ייתן לו אולי כיוון.

תלמיד: הגישה היא שהוא כל הזמן צריך לעבוד ולהתקרב לבורא דרך אהבת הזולת, דרך אהבת חברים, אבל מה מטרת הרעות שפוקדות אותו? כי בעל הסולם כותב שהבורא שולח דווקא לצדיקים את הרעות כי הוא אוהב אותם, כי הוא רוצה לקרוא להם. אז איך המקובל מתרגם את הרעות לקריאה של הבורא להתקרב? בסופו של דבר אנחנו כלי הרגשה וכשמדברים על רעות אז אנחנו מרגישים רע. אני מנסה להבין איך המקובל משתמש ברעות האלה בצורה מדויקת?

צריכים לחשוב.

קריין: קטע מספר 3, כותב רב"ש.

"וישב יעקב. ופרש רש"י, "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה".

ויש לשאול, הלא חז"ל דרשו הרבה פעמים, "אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא", אם כן מהו שאומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין מה שמתוקן להם בעולם הבא וכו'.

ויש לומר, "עולם הזה" ידוע שנקרא מלכות, שהיא כלי של קבלה. ו"עולם הבא" נקרא בינה, שהיא כלי דהשפעה. אם כן לא דיין שהם עוסקים בכלים דהשפעה בעל מנת להשפיע, אלא רוצים לזכות בקבלה בעל מנת להשפיע - זה נקרא, "קפץ עליו רגזו של יוסף", שהוא בחינת קו האמצעי דספירות דנה"י, הנקרא נה"י דכלים וג"ר דאורות, שהוא היה ברוגז, שעדיין לא זכה לבחינת נה"י המגולים, הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף."

(הרב"ש. 675. "בחינתו של יוסף")

תלמיד: אמרת שצריך לגשת ברחמים. על ארץ מגורי אביו כתוב בזוהר, מגורי מלשון יגורתי, את אשר יגורתי בא לי, זאת אומרת, מגורי זה פחד, פחד יצחק. על החזרה של האדם לפתיחת הרצונות לקבל אחרי שהוא נעל אותם, אמרת שהוא פותח אותם ברחמים. מה זה לפתוח לאט לאט בחזרה את הכלים דקבלה ברחמים?

כי כלים דקבלה נמצאים תחת הצמצום, וכשהוא מגלה רחמים, אז לפי מידת הרחמים הוא יכול להסיר את הצמצום.

תלמיד: זו בדיוק השאלה, מה זו מידת הרחמים שאיתה, כשניגשים לכלים דקבלה, אפשר לפתוח אותם במידה, לאט לאט ונכון?

כי זה הטבע של הכלים דהשפעה, שהם יכולים לסייע לשימוש בכלים דקבלה.

תלמיד:  זאת אומרת אחרי שנמצאים בכלים דהשפעה לגמרי ורוכשים את המידה הזאת, רק אז אפשר להתחיל להסתכל איך לפתוח בחזרה את הכלים דהשפעה, רק מהמידה הזאת, רק מתוך נקודת המבט הזאת של האימא שמסתכלת כביכול על הילד?

יכול להיות, אני לא יודע.

תלמיד: אני לא מצליח להבין איך ניגשים חזרה. רב"ש כותב פה שהוא מתיישב במקום שאבא שלו לא נגע בו. הוא מתחיל לעבוד שם, ואמרת שהוא עובד שם ברחמים. אני לא מצליח להבין מאיפה הוא מקבל את האומץ הזה, את היכולת הזאת לבוא ולהתיישב במקום שעד עכשיו הוא לא העז אפילו לגעת בו?

הוא הולך לא לפי הרחמים ולא לפי הדין, אלא ברצון לקשור אותם יחד, ואז הוא הולך בקו האמצעי.

תלמיד: כשאדם מסתכל בעבודה בפועל, מה זה לקשור יחד את שתי המידות האלה בתכונות האדם? האם יש דוגמה איך באדם יש מצב שאני קושר את שתי התכונות האלה יחד כלפי נושא מסוים, כלפי איזשהו אובייקט?

כל תופעה אתה יכול לראות דרך ימין ודרך שמאל.

תלמיד:  זה כאילו החלק שהוא ה"מליץ יושר" של זה אצל זה וזה אצל זה, המקשר ביניהם?

כן.

תלמיד: קודם שמעתי שאמרת שהעיקר לאתר את יצר הרע ולפרוש אותו בכל המאמצים שלנו ואז נתקדם. איך אנחנו מאתרים את יצר הרע?

צריכים לעבוד יותר ויותר, כך וכך, ולעשות כל פעם סיכום ככל האפשר, ואז בטוח תראה את יצר הרע, איפה הוא נמצא ואיפה הוא מתגלה, ואיך אתה יכול להסתתר ממנו.

תלמיד: לגבי העשירייה, שזה מקום העבודה היחידי שיש, זו המערכת שאנחנו עובדים בה. אם אני מרגיש שיש לי איזו ביקורת, יש לי רגש שלילי כלפי חבר, כלפי העשירייה, אפשר לראות את זה כיצר הרע שמתגלה אצלי?

כן.

תלמיד: נניח שראיתי איזו תופעה שלילית, אני מניח שכל אחד שהייתי מספר לו על התופעה הזאת שקיימת בעשירייה, היה מצדיק אותי בראייה הכביכול מקולקלת שלי. אבל לפי מה שאני מבין ממך, אצלי משהו מקולקל, לא בעשירייה, גם אם כלפי חוץ נראה אובייקטיבית שיש קלקול, הקלקול הוא אצלי.

נניח שאני מבין את זה, עוד לא ברגש בשלב הזה, אבל אני יכול לזהות את זה בשכל, להגיד שיש פה בעיה אבל הבעיה היא אצלי ואני חוקר אותה. האם זה מספיק מבחינת התהליך של תיקון יצר הרע?

זה כבר תיקון.

תלמיד: נניח שאני רואה שיש תופעה של זלזול, וכמו שאמרתי, אם אני אשאל אחרים, הם יגידו, נכון, זה באמת כך, אבל אני מבין שהזלזול הוא שלי, זלזול בדרך או בעשירייה, מתגלה אצלי זלזול שאני רואה אותו כלפי חברים, זה יצר הרע שלי שמשתקף בעשירייה, לגלות בי את הדבר הזה זה לא נעים. השאלה היא, האם זה נכון לבוא ולהביא את זה לעשירייה ולהגיד, בי יש משהו מקולקל, ואז זה יכול לעזור לי לזרז את התיקון הזה, או שמספיק שאני רק אחשוב על זה או אבין את זה?

לא, זה פועל כך.

תלמיד: מה זה פועל כך, מה הכוונה?

אם אתה מזהה, אז זה פועל עליך.

תלמיד: מספיק לי רק לזהות את זה ולעשות עבודה עם עצמי לא לשפוט את האחרים?

כן.

תלמיד: מדוע סבלנותו של הצדיק מביאה להצלתו?

כי סבלנות זה תיקון נגד יצר הרע.

תלמיד: האם אפשר לומר שסבלנות היא סוג של גילוי אור החסד בכלי המוכן לקבל את אור החכמה?

יכול להיות.

תלמיד: איזו פעולה האדם יכול לעשות כדי להתרחק מהיצר הרע כאשר הוא סובל מאוד ומרגיש שהוא רוצה לברוח מהעשירייה?

הוא עושה בכך תיקון גדול.

תלמיד: למה הבורא נותן לאדם פחד?

כדי לעזור לו שלא להיכנס לשליטה זרה.

תלמיד: האם הצדיק סובל מייסורי אהבה?

יכול להיות, אני לא יודע.

תלמיד: מה זה אומר שהבורא מציל אותנו מכל מצוקותינו, כתוב "מכולם יצילנו ה'".

הבורא מציל את האדם מכל הרגשה רעה מאיפה שתהיה, ובכך האדם רואה שכך הוא ניצל.

תלמיד: חבר חזק מאוד בעשירייה קיבל החלטה. נחתו עליו קשיים חומריים גדולים והוא כמעט שאינו מסוגל להשתתף באופן מלא בעבודת העשירייה ובכל השיעורים ובמפגשים. כתוצאה מכך הוא החליט לעזוב את העשירייה, לא הצלחנו לעצור בעדו, כעת חסר לנו היצר הרע החזק שלו.

האם אנו יכולים לגלות את תכונותיו בחברים אחרים תוך המשך העבודה המשותפת שלנו?

זו לא דרך נכונה, אנחנו לא מחפשים שהיצר הרע של החבר שנעלם, שמתרחק, יהיה באנשים אחרים, לא, כך לא עושים.

תלמיד: אמרת "סבלנות היא תיקון נגד יצר הרע", איך הסבלנות מתקנת את היצר הרע?

סבלנות היא מידה טובה בדרך כלל, והאדם שמפתח סבלנות רוצה להתקדם על ידי סבלנות, הוא מתקן את עצמו למרות שהוא סובל, כתוב "רעות רבות צדיק" ו"מכולם יצילנו ה'".

תלמיד: אתה תמיד מספר לנו שאתה לא סבלני, שאתה תמיד רוצה יותר, ואנחנו רואים שהרבה חברים הם מאוד תוקפניים עם עצמם, דורשים רבות מעצמם, איך ליישב זאת עם הסבלנות?

אני לא יודע, לפני עשרים, שלושים שנה, כשאני התלוננתי על חוסר סבלנות, אמרו לי "חכה אתה תגיע לזקנה". היום אני בן שמונים, ואיפה אני סבלני?

תלמיד: אם כך, מה היא "סבלנות רוחנית"? כי יש הרבה אנשים בעולם הזה שהם כביכול סבלנים, יש להם זמן, אבל פה העבודה היא אחרת, מה זאת "סבלנות רוחנית"?

"סבלנות רוחנית" היא שאדם נמצא בחוסר סבלנות, אבל מפני שהמצב בעצמו גורם לו תיקון, לכן הוא מסכים להיות במצב הזה ככל שצריך, כך, בצורה פשוטה.

אנחנו עושים הרבה בצורה כזאת. נכנסתי לבית החולים ונאמר לי "אדוני, אנחנו צריכים לבצע בך ניתוח", לבצע בי ניתוח, מי ישמח לדבר כזה? ובכל זאת אני נרשם, משלם, מבצע את כל הבדיקות, ולמרות שאני כל פעם חושב על הניתוח, אני מחכה ליום שיבוא, כן, יש ויש.

תלמיד: אז בעבודה שלנו, כשאני רואה משהו שאני סובל ממנו ואני מחכה לניתוח הזה, אני רוצה שהוא יבוא וינתח, מה צריך לעשות, מה היא אצלנו עזרת ה'?

בעבודה שלנו אנחנו צריכים, אפילו מהרמזים שבאים אלינו, מיד להתעורר ומיד להיתקן.

תלמיד: האם אתה יכול לספר לנו מה היחס שלך כשאתה שומע על צרה שבאה על חבר שלנו?

אתה מתכוון למישהו?

תלמיד: שיש צרה למישהו מהחברים שלנו ואתה שומע על זה, מה היחס שלך לזה?

בדרך כלל אני מתפלל שהסבל שהוא מרגיש יתקן את התכונות הרעות שבו, והוא יבוא אלינו בצורה מתוקנת.

תלמיד: בעשירייה, כשאנחנו לומדים, העבודה היא להתאמץ להתחבר בינינו כדי לעשות נחת רוח לבורא. אם במאמץ הזה אמור להתגלות היצר הרע, מה שמונע מאיתנו להתחבר, מה שמונע מאיתנו לעשות נחת לבורא, אז על המקום הזה שהתגלה, על הרע שהתגלה, אנחנו יכולים לבקש תיקון, זה המסלול.

נגיד, כן.

תלמיד: כשחבר מקבל צרה, זה לא בתהליך העבודה הזה שתיארנו עכשיו, זה לא מתוך המאמץ שלנו להתחבר, ויש פה תכונות שצריך לתקן אותן.

כן.

תלמיד: איך עובדים עם הדבר הזה?

מתפללים. אין לנו מה לעשות, רק להתפלל.

תלמיד: אנחנו רואים מהפסוקים שלמדנו עכשיו שיש מדרגה שנקראת "יצחק", קו שמאל, יש בה איזו שלמות, ואז בא יעקב ומתקן את קו שמאל ועושה שלמות נוספת, ואז בא יוסף, עושה רוגז במדרגת יעקב ועושה שלמות נוספת. איך אנחנו יכולים ללמוד מזה לעבור מצבים, לעשות שינויים? כי רואים ששינוי הוא תמיד קודם כל יוצר התנגדות, לא רוצים להשתנות. איך אנחנו יכולים ללמוד מזה שגם אם זה נראה מצב שלם, המצב הבא הוא דווקא המצב הנכון להתקדם אליו?

עלינו לתת למצב שמגיע להמתין קצת, עד שאנחנו מתקבצים אליו, דנים עליו, חושבים, משפיעים זה על זה, ואז לפי מה שמחליטים עושים פעולה אחידה.

תלמיד: ומה אם נראה שזה דורש תגובה מהירה יחסית?

אז עושים תגובה כמה שיותר מהירה אבל לא בפזיזות, לא בלדלג על שלבים, אלא בכל זאת להשתדל לבצע את זה גם בסבלנות.

תלמיד: סבלנות, זאת אומרת כשמגיע מצב, עלינו לעבור תהליך בעשירייה, בקבוצה, של הפנמה שלו?

לא עד כדי כך, אבל המצב מחייב תשומת לב יותר ממה שהיה קודם.

תלמיד: אני לא מדבר על האדם עצמו אלא איך עשירייה עוברת מצב. אני מבין שאדם צריך סבלנות למצבים שמגיעים אליו. אני מדבר על מצבים של עשירייה, שפתאום קורית צרה או בעיה לאחד החברים.

אז בכל עשירייה ועשירייה יש אנשים שהם יותר קרובים למעשה, יותר קרובים לכוונה, יותר דואגים לסדר, ככה זה.

תלמיד: האם צריך להקשיב לאנשים האלו?

לא, אני לא מדבר על להקשיב. תמיד בפעולה מהעשירייה אנחנו דורשים שכולנו נהיה מחוברים.

תלמיד: הצדיקים מחפשים לשבת בשלום, ולמדנו בקטע הקודם שהדבר המרכזי הוא לאתר את היצר הרע. מה הדבר הכי חשוב, האם לאתר את היצר הרע או להגיע להיות בשלווה כמו שכתוב כאן? מה מחפש הצדיק?

מה מחפש הצדיק?

תלמיד: כתוב בקטע מס' 3, "וישב יעקב. ופרש רש"י, "ביקש יעקב לישב בשלוה", ולפני כן כתוב, "רבות רעות צדיק", שהצדיק צריך לאתר את היצר הרע. מה העבודה של הצדיק, האם לאתר את היצר הרע או לשבת בשלווה?

עבודת הצדיק, מתוך זה שהוא נמצא בנטייה לאיזון הכוחות, לרוגע, אז דווקא הוא מרגיש עד כמה יש כוחות שמוציאים אותו מזה, ולכן הוא מאזן את היצר הרע.

תלמיד: איך משתמשים בחיפוש אחר יצר הרע כדי להגיע לשבת בשלווה? מה הקשר בין שתי הפעולות האלה? מה מוביל למה?

יצר הרע הוא מה שמוציא את האדם מהאיזון, והמצד הזה אנחנו צריכים להיות ביחס טוב ליצר הרע, כי הוא מראה לנו שאנחנו נמצאים בחוסר איזון. במידה שמרגישים את היצר הרע, לא יכולים להישאר באותו מצב.

תלמיד: הוא כותב "רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'". האם הבורא עוזר רק לצדיקים?

לא. אבל אם האדם הוא צדיק ועוברים עליו רבות רעות אז צריכים לעזור לו וזה עושה הבורא.

תלמיד: מי שהוא לא צדיק, איך הבורא עוזר לו?

מי שלא צדיק, צריך קודם כל לדעת למה הוא לא מקבל עזרה ואחר כך להשתדל להגיע למצב שיהיה צדיק אז הוא מקבל עזרה, ואז הוא יודע כנגד איזו תכונה הוא צריך לעבוד.

תלמיד: האם כל תהליך המודעות מגיע על ידי אותן מכות שהבורא נותן לו?

כן.

תלמיד: מה לעשות אם אני רואה חבר שרבות רעות עליו, במה אני יכול לעזור לו?

אני לא יודע. במה שהוא כביכול מבקש, ואם לא מבקש אז מה היה מבקש.

תלמיד: אם הבורא הוא המציל במה יש לי להיכנס, להתערב כאן, מה התרומה שלי?

כי אתה חייב.

תלמיד: מה?

הבורא מביא לעיניך מקרה שאתה יכול להתערב ולעזור.

תלמיד: והעזרה שלי באמת עוזרת?

אתה צריך להאמין שזה כך.

תלמיד: במה העזרה בדיוק?

בזה שאתה עוזר לאדם להגיע למצב יותר טוב.

תלמיד: למה לי להזדהות עם הסבל שלו? זה נגד הטבע שלי.

כי הבורא נותן לך לראות.

תלמיד: אני רואה רק סבל. אם אני מסתכל על העולם, מה יש לראות. אז למה לי לקחת על עצמי סבל של אחרים? זה לא בטבע שלי.

אז לא עליך מדובר, אז אתה לא רואה. כשאתה רואה את הסבל סימן שאתה היית מוכן לראות אותו.

תלמיד: איך הזדהות עם הצער, עם הסבל, עם הכאב של החבר מקדמת אותי?

כאילו שאתה מקבל איזה אחוז מהמכות והן כולן מתרשמות בך ואתה כבר נזהר להיכנס בהם בפועל.

תלמיד: האם כשאני מזדהה עם המכות של החבר זה עובר עליי אחרת מאשר על החבר?

שאלה כמה אתה קשור אליו.

תלמיד: אדם שסובל מאוד ולא לומד את חכמת הקבלה ומודע שיש בורא וכולי, מה נותן לו נחמה?

הנחמה מגיעה לאדם בזה שרוצה להתקרב להיות צדיק. אפילו שהוא לא יודע מה זה.

תלמיד: איך הנחמה מתבטאת? האדם סובל מאוד, הוא מצפה לנחמה לישועה. פתאום הוא ירצה להיות צדיק. מה הוא באמת רוצה עכשיו?

הוא רוצה להיפטר מהיצרים שלו אם הוא מבין שהם מביאים לו את הרגשת הרע.

תלמיד: זה ברור, זה טבעי. אז מה פתאום הוא רוצה להיות צדיק?

לזרוק מעצמו את היצר הרע.

תלמיד: האם זו התחלה של לרצות להיות צדיק?

כן.

תלמיד: ובזה יש כבר עזרה?

כן.

תלמיד: איך לפתח סבלנות רוחנית?

זה רק אחרי התיקונים. לפני כן באיזה כלי אתה יכול להרגיש את זה כך?

תלמיד: מאיפה מביאים את מידת הסבלנות אם הכול תלוי בתיקונים רוחניים, בזמן ההכנה?

הבורא שומר.

תלמיד: והיכולת לגרום לבורא לשמור, מצד האדם מה הוא צריך לעשות כדי שהבורא ישמור עליו?

לא יודע.

תלמיד: אמרת להתייחס נכון ליצר הרע. מה זה אומר?

ככל שאני רוצה להיות תחתיו, במידה הזאת אני מקבל ממנו כל פעם מכות, סטירות, ואין לי שום אפשרות להימנע מזה, אלא רק לתקן את היצר הרע מיסודו.

תלמיד: כשאני מגלה את היחס של הבורא שמגלה לי את היצר הזה, ואני רוצה לתקן אותו, אנחנו בדרך של תיקון, איך אני צריך לבקש או האם להודות על זה? ההודיה על זה שהבורא מראה לי את היצר הזה ואני מבקש ממנו לתקן, זה היחס הנכון שאני צריך להודות לו על זה?

כן.

תלמיד: אני מרגיש שההודיה זה הכלי שנותן לי להתקרב עוד ועוד גם לחברים, גם לתכונות של הבורא.

כן.

תלמיד: גם צדיק, גם רשע נמצאים בתוך בן אדם אחד, נכון?

צדיק ורשע נמצאים באדם אחד.

תלמיד: הפעילות של הרשע מתגלה ממעשים עד המחשבה והמטרה של האדם להגיע לרמת העבודה עם הרשע במחשבה, ותיקון המחשבות זה תפילה?

כן.

תלמיד: אם בן אדם לא רואה רשע בתוכו מה הוא צריך לעשות?

רק להמשיך, ככל האפשר בחיבור עם החברים וללמוד מהם למה הם מדבקים, את מה הם שוללים וכן הלאה, ללמוד התנהגותם.

תלמיד: האם אפשר לעזור לחבר שלא מבקש עזרה?

כן.

תלמיד: באיזו צורה, איך?

זו תורה שלמה.

תלמיד: ומה זה אומר על החבר שלא מבקש עזרה?

אנחנו נצטרך להיכנס לזה.

תלמיד: כתוב "כמה רעות הוא סובל בעולם הזה, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם יצר הרע." מה זה לא יאמין ליצר הרע?

מה שהיצר הרע מדבר בו, הוא לא מקבל את זה.

תלמיד: זה לגבי דעות או תפיסת המציאות, או הכול?

הכול. כן.

תלמיד: אני פחות מסתכל אם אני מרגיש טוב או רע, אלא אני מחפש בקשר עם החברים איזו פעולה אני יכול לעשות כדי להצדיק את הבורא, ושם אני קצת נתקע, כי אני לא רוצה למדוד את זה בהרגשה שלי, אני רוצה לראות בעשירייה, האם עשיתי איזו פעולה שממנה אני יכול להצדיק את הבורא. איך אני יכול להתקרב לפעולות כאלה או למדוד אותן בדרך כלשהי?

תתאר את המצבים האלה כמו שאתה מדבר עכשיו, ותתאר את עצמך בהם, ותרגיש מאיזה מצב פנימי או חיצון אתה יכול לשפוט את עצמך ואת החברים.

תלמיד: ובהשתדלות הזאת, הבורא כבר יכוון את הפעולות שיהיו יותר נכונות כלפי החבר?

כן, לא מיד, אבל יכוון.

תלמיד: רציתי לברר נושא - גילוי הרע בעשירייה, העשירייה החליטה פה אחד לעשות פעולה. ברגליים החליטו, ובסוף זה לא עובד. איך צריך להתייחס לזה ללא כפייה? אתה מציע להרפות ממנו או שבכל זאת, אם החלטנו, לעשות את כל המאמצים כדי לעמוד בהחלטת העשירייה. איך להתייחס לזה נכון?

צריכים לדון בזה.

תלמיד: מחליטים החלטה ובפועל אנחנו רואים שחלק לא מיושם, חלק כן. איך האדם צריך להתייחס לזה. האם הוא צריך להגיד, אם העשירייה החליטה אני צריך לעשות את כל המאמצים שאני יכול כדי לעמוד בדבר הזה, או שנרד מההחלטה. עדיף לא להחליט, או להחליט וזה לא עובד. מה הגישה נכונה?

צריכים להתקרב להחלטה.

תלמיד: אם מחליטים החלטה, צריך לעשות את כל המאמצים ביחד כדי לעמוד בה, ליישם אותה?

כן.

תלמיד: אדם שעומד מול מצב רע שנפל עליו וכל העולם חשך בעדו, הוא לא רואה כלום. היכולת שלו להיכנס לתוך העשירייה ולהתעסק בחיסרון של להידבק בבורא, להידבק בחברים, האם זה נקרא שהוא הולך למעלה מהדעת?

עוד לא.

תלמיד: בהמשך לחבר שאמר להחליט ולראות שזה לא עובד, או לא להחליט בכלל. לפעמים אני מרגיש שאני רוצה רק ללמוד. היה חכם אחד שאמר שצריך ללמוד וללמוד, וזה מאוד מפתה, כי אתה מרגיש שאתה לומד ומקבל מזה מטען. אז למה אני צריך תמיד להחליט ולבחון את עצמי? זה מאוד מתיש.

אבל אין תועלת מהלימוד.

תלמיד: ואם אני מרגיש שאני מותש מזה שכל הזמן אני מחליט ורואה שזה לא עובד, וזה מאוד מתסכל לפעמים, אז למה לא להמשיך ללמוד וללמוד?

כי בזה אין החלטה.

תלמיד: סיפרת קודם, שלמרות שאתה בן שמונים, הסבלנות זו לא תכונה שבאה פתאום.

כן.

תלמיד: אבל כשאני מסתכל עליך, אני רואה שאתה הרבה יותר סבלני מאשר פעם. פעם, חצי שאלה שנשאלת היום, היית כבר חותך, לכן נראה שכן יש לך יחס שונה. איך רוכשים יחס שהוא שונה מהאופי?

מתוך עייפות.

תלמיד: האם זה לא מתוך צורך אחר של הקבוצה, או של התקופה?

הייתי רוצה שיהיה כך.

תלמיד: כי ניכר שהיום אתה הרבה יותר סבלני וסובלני לשאלות, לתהליכים, ונותן לדברים יותר לקרות מאשר חותך אותם.

מפני שאתם יותר בעלי ניסיון, לכן אני נותן לכם יותר להרגיש ולהחליט יחד על הפעולות הבאות.

תלמיד: מה זה דורש מאיתנו, האם שאנחנו נהיה יותר חדים?

יותר רצינות, כן.

תלמיד: אנחנו עושים הרבה בירורים מולך, אבל הלוואי שהייתי יכול לשמוע ממך מה לא בסדר בי, איפה אני יכול להשתפר. התשובות שלך הן "תלכו, תעבדו, ומתוך זה תגלו יותר". כלומר זו העבודה שלנו לגלות, או הבורא יגלה לנו. אבל לפעמים אני לא יודע לאן לכוון עצמי, איפה עכשיו אני צריך לפעול כדי לגלות המדרגה הבאה, את הסוגיה הבאה, את ההרגשה הבאה. הייתי רוצה הרבה יותר הכוונה פנימית כל יום למצוא כמה שיותר מהר לאן אני צריך להגיע. אני לא אומר שזה טוב, אני רק אומר שבתוך האדם בוער הרצון שמישהו יכוון אותו. ואצלנו בעבודה צריכה להיות סבלנות של לחפש בעצמנו עד שמשהו יתגלה. איך להתייחס לחלק שדוחף אותך לרצות להשיג כאן ועכשיו? איך לעבוד איתו?

אני לא יודע.

תלמיד: אבל השאלה הייתה ברורה.

כן.

תלמיד: לגבי התפילה, איך להפוך תפילה פרטית מצרה לתפילת רבים לתיקון עבור כולם?

כולם שומעים את התפילה, כולם מרגישים שהיא משנה את פעימות הלב שבכל אחד ואחד, וכולם רוצים שתצא מזה פעולה אחת, פתרון אחד, שיהיה מורגש בכולם ויאחד את כולם. אפילו שהתפילה עצמה פועלת בהרבה מאוד אנשים בודדים, אבל התגובה שלהם יכולה להיות המקשרת בין כולם. אם רוצים כך, אז זאת באמת פעולה נכונה, הכנה נכונה, לקבלת התפילה.

תלמיד: איך הורגש לך השיעור, ובמה נוכל להשתפר לקראת השיעור מחר?

יש לנו בסוף השבוע כנס.

תלמיד: בשבוע הבא בחנוכה יש לנו יום איחוד ובפברואר יש לנו כנס יומיים.

מה השאלה?

תלמיד: איך נוכל להגיע מחר לשיעור אחרי שהשתפרנו, או במה לשפר לשיעור מחר?

מתי שנרגיש שכולנו יושבים בשולחן אחד וכולנו מוכנים לסעודה יחד. זה מה שחשוב.

(סוף השיעור)