בסופו של דבר הנברא כולל בתוכו 2 תכונות הפוכות זו לזו - הוא גם נברא, מחוץ לבורא, והוא גם צריך לספוג את כל תכונות הבורא. וכדי שיהיו לו 2 ההבחנות האלו יחד, הוא צריך לעבור תהליך שבו הוא מכיר את שתיהן וכולל אותן בקשר מיוחד שביניהן, ואז למרות שהוא הפוך מהבורא הוא שווה, דומה לו. ואז הוא מגיע למצב שנקרא "דבקות" - שצורת הבורא דבוקה עליו למרות שכל כוחו הוא ההפך ממנו ● בהשפעת הבורא על הנברא ישנה בחינת הפנים ובחינת האחוריים, וכתוצאה מ-4 בחינות דאור ישר, ישנן במציאות שלנו 4 גלויות ו-4 גאולות. ואנחנו נמצאים לקראת הגאולה האחרונה שנקראת הגאולה השלמה ●
כל גאולה והגלות שלפניה, עוצמתית יותר ושונה מהדרגות הקודמות, שהן כדרגות דומם, צומח, חי ומדבר. ומפני שאנחנו נמצאים דווקא בשלב ד' מכל 4 השלבים, שזו דרגת האדם, המדבר, אז הכל תלוי בהכרה, בהבנה, בהשתתפות השכלית והרגשית מאיתנו ● כל גלות מנוהלת על ידי אחור, וכל גאולה מנוהלת על ידי פנים של אותו הכוח שנקרא הכוח העליון, הבורא - "יוצר אור ובורא חושך". לכן רק בצורת "אחור וקדם צרתני" אנחנו גדלים, ואת זה אנחנו צריכים להבין. וגם בימינו, לפי החושך, מידת האגו שמתגלה בינינו, אנו יכולים לזהות שכל אופני האחוריים של הבורא פועלים עלינו ומייצבים את הצורה ההפוכה שלנו, כדי שמתוכה נתחיל לרכוש את הפנים, הגאולה ● גם בחושך וגם באור אנחנו צריכים לגלות את אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב, וכך להתקדם ● הכרת הגלות חייבת להיות שלמה, אך לא שאנחנו צריכים להיות בה הרבה זמן; אם הגלויות הקודמות לא היו תלויות בנו ולא הייתה לנו אפשרות לקרב את הגאולה, אז עכשיו בפעם הראשונה בהתפתחות שלנו אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו יכולים לנהל את הזמנים, כי עכשיו אנחנו נמצאים בשלב האחרון, המדבר, וכאן אנחנו יכולים לקבוע בהכרה ובהבנה שלנו, עד כמה שנעריך את הגלות שבה אנחנו נמצאים לפי זה נקרב את הגאולה, ועד כמה שנרצה ונעבוד למען הגאולה למעלה מדעתנו, נוכל להמשיך את הפנים על פני האחוריים ● כל מה שקרה בדורות הקודמים ובגלויות והגאולות הקודמות, קרה אך ורק כדי שנממש זאת נכון בזמננו ● רמ"ח איברים - הרצונות שמרכיבים את הנשמה, הכלי שלנו. ובכל רצון ורצון אנחנו צריכים להגיע מהגלות, שהוא פועל בעל מנת לקבל, לגאולה, שהוא פועל בעל מנת להשפיע. ואנו לא צריכים לתקן כל אחד ואחד, אלא רק את הקשר ביניהם ● באף אדם אין תיקון, אלא בין בני אדם - איפה שפועלים כל הרצונות שלנו ● אנחנו צריכים להשקיע מחשבה רבה איך אנחנו מעבירים את האנשים מחיים של אחוריים לחיים של פנים. וכאן אנחנו עדיין נמצאים במבוכה ● אני לא יכול לדעת מראש מה יהיו התוצאות, ולכן אנחנו עושים את הדברים באמונה למעלה מהדעת; האור הוא תמיד הקודם והמקדים, וממני דורשים כביכול איזו הסכמה מצידי, למרות שגם את ההסכמה הזאת הוא מכין ●הפעולה היחידה שלנו היא חיבור יתר כל הזמן. ועד כמה שאנחנו יותר מודעים למה שאנחנו עושים אנחנו עולים יותר לדרגות האדם, המדבר ● לא לשמה נקרא שהאדם מכיר שהוא נמצא בלא לשמה, שאתה נמצא באחוריים ועוד לא בפנים. וניתן לזהות איפה אני נמצא רק ביחסים עם האחרים ● ש: איך הבורא מנהל את כל המציאות על ידי אחוריים ולמה? והאם בזה שהוא מנהל אותנו דרך אחוריים אין שם בכלל פנים ? ● ש: האחוריים חייבים להתגלות בנו בצורה השלמה כדי שנגיע לגילוי הפנים בצורה השלמה וכך לגאולה השלמה. אז איך אנחנו יכולים להגיע למצב של זירוז הגילוי, ולא על ידי קירוב הייסורים הגדולים שמביאה לנו הכרת האחוריים, אלא על ידי מה אנחנו יכולים להכיר את האחוריים בשלמותם, ולעשות את זה בצורה שנרצה לגלות, להכיר אותם, שנוכל להתקרב אליהם ולא לברוח מהם ? ●
ש: על ידי מה אנחנו מגיעים להמתקת הדינים? על ידי מה אנחנו יכולים ללכת לגילוי החושך בשמחה וברצון, שנוכל לעבור את כל הצרות הגדולות והאיומות ביותר בלי להרגיש בהן אי נעימות אלא ההפך ? ●ש: כתוב שאין משהו באמצע - או קדושה או קליפה, או אחוריים או פנים, אבל בעצם אין יותר מהאור ותלוי בנו איך אנחנו קוראים, מזהים אותו. אז איך אנחנו עושים מהאחוריים פנים? לא שבא אלינו חושך ובא אלינו אור, אלא אנחנו נמצאים באור אין סוף, ותלוי בנו, ברשימות שלנו ובהארת אור אין סוף עליהן, האם נגלה אותן כאור או כחושך ●
ש: מה הקשר בין הבחירה החופשית שלנו ובמה היא, ובין המימוש שלנו לקבל את כל החושך כאור, ובמידה הזאת להתקדם ? ● ש: למה כדי להגיע לגאולה השלמה עם ישראל חייב להרגיש התנגדות אכזרית, סופית מכל העולם ? ●ש: באיזו צורה נוכל להשתמש נכון בכל התנגדות העולם אלינו ? ● ש: איך נוכל לראות בכל הלחצים החיצוניים דווקא את יד ה' שמחייבת אותנו לחיבור ולהתקדמות ? ●