בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - פסח*

1. כל ההתגברות שאנחנו צריכים לעשות על הרצון לקבל המוגבר שלנו, נקראת *גילוי קליפת מצרים*. קליפת מצרים הזאת עוזרת לנו לא להישאר ברצון לקבל אלא להבין שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עימו, אלא אנחנו זקוקים לבורא, לעזרה מלמעלה מכוח ההשפעה. כשאנחנו פונים ומסדרים את עצמנו, פונים נכון לבורא, אז אנחנו מצליחים לקבל ממנו את כוח ההשפעה שעוזר לנו להתקרב זה לזה ומאיתנו אליו, וכך להתחיל לבנות בינינו יחסים של השפעה בינינו ואליו הנקראים העולם העליון, כי בו אנחנו מרגישים מציאות אחרת, עליונה, כוחות השפעה, ויחסים, מצבים שברצונות להשפיע. כך נפתח לנו כבר עולם חדש..

2. אני לא הייתי מערב מערבב את הדברים הגשמיים, את מה שזורם במישור הגשמי ואת מה שאנחנו צריכים לעבור במישור הרוחני. הקשר בין 2 הדברים האלה עדיין לא ברור לנו, אנחנו נתבלבל בהם.. מה שכן חסר לנו וצריך להיות ברור הוא שאנחנו חייבים קודם כל להבין איפה אנחנו נמצאים לעומת זה בעולם הרוחני. צריך שתהיה לנו גם נקודה שנייה מהמציאות שלנו, אחרת אנחנו אבודים ובכלל מבולבלים כמו ילד קטן שלא יודע איפה ולאן, הוא זקוק לגדול שייקח אותו ביד ויוביל אותו למקום הבטוח..
   
   לחבר בין מצבים רוחניים וגשמיים אנחנו בינתיים לא מסוגלים, זה עדיין לא ביכולת שלנו. אנחנו צריכים רק להתקדם במה שאנחנו כן חייבים, כלומר לרכוש כוחות השפעה. גם זה הרבה מאוד ובהתאם נלמד גם על כוחות הקבלה שבנו, ונייצב זה מול זה ונראה כמה כל העולם קשור לכל האירועים שמתרחשים בו. זה לא רק מה שקורה בין אוקראינה לרוסיה או בין עוד כל מיני מקומות ואומות, אלא זה ממש נמצא ביסוד של כל האנושות. נלמד את זה על עצמנו, אבל לפי סדר המדרגה.

3. הם רוצים להתעלות למעלה מההגבלות שהם מרגישים בחיים שלהם אבל לא יכולים. מה עושים? אז צועקים, כלומר צעקה פנימית מתוך מועקה. אם אנחנו מסדרים את עצמנו נכון בקבוצה, בלימוד, בכל הסדר שלנו שאנחנו נמצאים בו בחיים שלנו, איך להתעלות למעלה מהרצון האגואיסטי, מההגבלה הזאת, אז אנחנו משתדלים איכשהו לצאת מזה. איך אנחנו יכולים לעשות זאת? רק ע"י כך שאנחנו מתחברים בינינו, כי הרוחניות שאנחנו יכולים לקבוע בינינו היא שאנחנו הולכים לחיבור בינינו, זה מראה כמה אנחנו נמשכים לרוחניות. כך אנחנו מזמינים מאור המחזיר למוטב. *זה נקרא וישמע אלקים את נאקתם*.

4. ש: ההשתדלות היא התיקון?
   ר: ודאי, מהשתדלות יש לנו תפילה, מתפילה מגיע מאור המחזיר למוטב ומקרב אותנו במשך כל השנים שאנחנו צריכים להיות במצרים ואז אנחנו מתקדמים ליציאה ממצרים.
   
   ש: התיקון הוא יציאה?
   ר: היציאה בעצמה היא לא תיקון. התיקון הוא בכך שאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, ומעל החומר שאנחנו קוראים, אנחנו משתדלים לממש אותו ככל שמסוגלים ולא מסוגלים. *על מה שמסוגלים, מעלים הודיה לבורא. על מה שלא מסוגלים, מעלים בקשה לבורא*. כך אנחנו מתקדמים למצב שסה"כ מחייבים את הבורא לעזור לנו.

5. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר ללא תמורה ולא יודעים איך לברוח מכך. לכן אנחנו צריכים בכל זאת להמשיך, להמשיך ככל האפשר לעשות פעולות ולגלות כמה לא יכולים לבצע אותן ללא תמורה. אז יש לנו פניה, תפילה יותר גדולה: "תעזור לנו לעשות את הפעולות האלה ללא תמורה".
   
   *כשדורשים תמורה אנחנו כבר מגלים שזאת מצרים, זאת הגלות, זה בית הסוהר, הצינוק שאני נמצא בו ולא מסוגל לעשות משהו ללא תמורה. אני עושה משהו לחברים, לעולם, אני תמיד בתת הכרה דורש על כך תמורה. זו בעיה גדולה ונראה לי יותר ויותר שאני לא מסוגל להיפטר ממנה. אבל ע"י כך אני מגיע למצב של 'ויאנחו בני ישראל מהעבודה'. רוצים לעשות פעולת חיבור, השפעה הדדית, ומגלים שזה לא חיבור ולא השפעה הדדית אלא שזו קבלה. אז מה עושים? מגיעים, דרך זה לתפילה נכונה, לצעקה אמיתית*.

6. ש: מה רע במעשים שרוצים לקבל תמורה?
   ר: זה לא מקדם אותנו למטרת הבריאה, זה לא מקדם אותנו לבורא. אנחנו כך לא נעשים דומים לבורא אלא ההיפך, מתרחקים ממנו. זה נגד מטרת הבריאה, נגד התוכנית. *מה רע בזה? זה כל הרע*.

7. קליפה היא כל מה שמחייב אותי להיות בע"מ לקבל. איך היא מופיעה? בכך שבכל מיני אופנים היא מושכת אותי לקבלה, אבל *ע"י כך שהקליפה מופיעה, אני יכול להבדיל בין קליפה לקדושה וסוף סוף מגיע לתיקון. אי אפשר להגיע לתיקונים אם אני לא מגלה את הקליפה*.

8. כל הכוחות, מחשבות ופעולות, עיקר זה המחשבות, שלא נותנים לנו לתכנן משהו בע"מ להשפיע, הם ממש קליפה ונקראים *קליפת מצרים*, עומדים בראש של כל הקליפות של כל הכוחות שמגבילים אותנו להגיע לרוחניות, לע"מ להשפיע.

9. פעולות חיבור זו פעולה גשמית. פעולה לא יכולה להיות ללא כוונה, בשביל מה אני עושה, איפה אני נמצא ומה אני רוצה להשיג ע"י הפעולה? זו העבודה שלנו. גם בפעולה גם בכוונה חייב להיות מצב שנקרא *פיו וליבו שווים*. גם בפעולות וגם בכוונות, אנחנו רוצים לעשות הכל בע"מ להשפיע, ככל האפשר.

10. *צריכים רק לעבוד על החיבור עם החברים, לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים איתם בקשר נכון. בתוך הקשר הזה אני כל הזמן רוצה להישאר*. אני לא חושב על הדברים הרעים ועל הקלקולים, עליהם אני לא שומע. אני חושב רק על דברים טובים שצריכים לקרות בינינו בתוך העשירייה.
    
    כשאני איכשהו מאתר את הדברים האלה ומגלה שיש בינינו בכל זאת איזשהו קשר בינינו, מתוך זה אני גם יכול להגיע לביקורת, להביא את הצד השני וכך להתקדם. בינתיים אנחנו רוצים לחשוב רק על החיבור בינינו, אליו אנחנו צריכים להימשך.

11. אתה תמיד הולך נגד הכוחות ותמיד יש לך הפרעות ובעיות. אתה צריך לפתור את הבעיות האלה. כמו שחזרת מהבית ספר וישבת לעשות תרגילים שנתנו לך. רק ע"י זה הצלחת ועברת את כל השנים בבית ספר. אותו דבר באוניברסיטה ובכל החיים. אם אתה עושה תרגילים ועל ידם לאט לאט אתה מבין שאין ברירה, אתה חייב לעשות אותם. *נתנו לך תרגילים, אפילו שזה קשה ולא מביא לך תענוג, אבל מי עושה לך את זה? האנשים שאוהבים אותך, הם נותנים לך את התרגילים האלו ומכניסים אותך במרתף, כמו שכותב בעל הסולם, ואתה יושב שם ולומד, עוסק בחינוך עצמי וכן הלאה. אחרת לא תגדל כבן אדם. כל העבודה שלנו היא כנגד הרצון ליהנות. זו הכל הבעיה*.
    
    לכן מי שרוצה שילד שלו יגדל חייב ללחוץ עליו ולעשות ממש את כל הפעולות כדי שהילד ילמד חזק את הדברים שצריכים בחיים. לכן *מי שאוהב ה', יוכיח. כלומר אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות עצלנים, אנחנו חייבים לעשות כל פעם תרגילים, תרגילים להתפתחות הרוחנית שלנו*.

12. אנחנו צריכים לאתר ביחסים בינינו בקבוצה ע"י מה בדיוק אנחנו מתקדמים בעבודה שלנו וע"י זה אנחנו יכולים כביכול לא להתקדם אלא ללכת אחורה. יש גם כאלו יכולות ומצבים, ולכן יש כאן בעיה, ע"י מה אני עושה בירור האם אני מתקדם באמת או לא? הבירור הוא דווקא לפי כמה אנחנו יחד, זה התנאי ראשון, נמשכים, נזקקים לבורא? *כמה אנחנו ביחד זקוקים לבורא, לעזרת הבורא, זו האינדיקציה הכי נכונה להתקדמות שלנו*.

13. *אתה צריך לעשות בירורים, זה לתועלת עצמי או לתועלת העשירייה? ככל שאתה נשאר עם הראש והלב מחוצה לך ובתוך העשירייה, בכך אתה יותר נמצא בדרך*.
    
    זה יכול להיות בכל דבר, אפילו שאני נמצא או לא נמצא בחיבורים איתם יום יומיים, או בלימוד, או בהכנת החומר או בכלל בהשתתפות כלשהי. כדאי ככל האפשר לשים לב על כך ולהכניס את עצמו פנימה.

14. ש: עושים מעשים אבל בפנים אי אפשר להזיז את הלב..?
    ר: כי אתה לא מייחס את הפעולות האלה לבורא. כשאתה, שאתה משתדל לעשות פעולות חיבור אתה לא חושב שבכך אתה עושה נחת רוח לבורא, אלא *אתה בודק הכל בכלים שלך, "מה יש לי מזה", וחוץ מהפסד אתה לא מרגיש בכלים דקבלה שום דבר. לכן אתה מיואש*.
    
    אם היית מיואש אבל מבין שמתוך יאוש אתה צריך לפנות לבורא ולבקש ממנו, אז דווקא הפוך, מתוך הייאוש היית שמח שיש לך עכשיו סיבה לפנות לבורא.
    
    ש: כמו חמור קשור שגם אם משחרר לו את השרשרת הוא לא זז ושכח זה מה זה רוחניות.. ?
    ר: זה מפני שכל אחד מכם בקבוצה כנראה לא רוצה לעבוד עבור הקבוצה. עבור עצמו הוא כבר רגיל שאין לו מה לעשות, אבל עבור הקבוצה הוא לא חושב שכדאי לעשות.
    
    ש: אז מה עושים?
    ר: *מתחילים לעבוד עבור הקבוצה, אפילו שאתה לא רוצה ואפילו שאין לך שום סיבה, פשוט מתחילים לעבוד בצורה מכאנית. אתה עושה זאת ומראה לאחרים, הם מתחילים לקבל זאת בצורה אמיתית, כאילו שאתה רוצה, ולומדים ממך, נדלק בהם אותו דרייב, אותו כוח לעבוד*.
    
    ש: אז הלב יזוז בפנים?
    ר: ודאי. איש את רעהו יעזורו. כך צריך להיות. אם אני עושה את זה מכאנית, החבר שלי לא מרגיש שזה מכאנית אצלי. אצלו זה נדלק ומתחיל לעבוד מתוך הרצון. קנאה תאווה וכבוד מוציאים אותו מהעולם שלו.

15. אתה לא יכול לנצח את האגו שלך, זה כוח הבורא, וככל שאתה משתדל לנצח אותו הוא נעשה יותר גדול. אז אל תיתן לו את זה, אלא רק לעלות למעלה ממנו.

16. *אנחנו צריכים לסבול מכך שעדיין לא מסוגלים לחייב את הבורא להוציא אותנו ממצרים*.

*חלק 2 – הקדמה לתע"ס*

17. מהי סאת היגיעה?
    ר: עד שמעיד יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד. זו הסאה של היגיעה. עד שאתה לא מקבל תשובה מלמעלה, הסאה עוד לא נתמלאה.
    
    ש: איזו תשובה אני צריך לקבל מלמעלה?
    ר: גילוי הבורא.

18. הכל תלוי במידת השפעת הבורא עליך. לפי המידה בה אנחנו צריכים להביא את השפעת הבורא עלינו, בהתאם נהיה צדיקים או רשעים או בינוניים. זה כל מה שקובע מי אנחנו. לכן *להשפיע לבורא שישפיע עלינו, זו העבודה שלנו, ההצלה היחידה שלנו*. אני יכול למשוך השפעת הבורא עלינו, וזה יכול להיות רק בקבוצה, ככל שהיא יותר צמודה ומכוונת לבורא מכל מצב שיהיה, שהוא ישפיע עליהם להיות למעלה מהאגו שלנו.

19. ש: בהקדמה לתע"ס... מה אתה מצפה שנשאל אותך?
    ר: אני לא מצפה לשום דבר. אני מצפה שתקראו וכמה שיותר תשקיעו בכך כוחות, עד שתתייבשו, עד שממש תבינו שזה עדיין לא נמצא בכם, אבל אתם מאוד רוצים להשיג זאת. אז תעשו כל מיני פעולות ביניכם בעשיריות כדי להשיג את הדברים האלה ושהאור העליון ישפיע עליכם ותרגישו שהוא קרוב אליכם. מזה יהיה לכם מובן מה שאנחנו עכשיו קוראים. *זה נקרא שאתם לומדים תורה*, שהאור מתלבש בתוך הכלים שלכם, מתקן אותם, ואתם לומדים את פעולות האור שבכלים שלכם. זה נקרא ללמוד תורה.. תנסה להתפלל, בכל חלק (מהשיעור?), במה שאתה יכול, דרך הקבוצה לבורא. אז לאט לאט תתקרב לכך שזה יקרה לך.

20. ש: מה זה חטא?
    ר: מה זה חטא? חטא זה שאני לא יכול להשפיע, שאני חושב רק על עצמי, כל דבר שהוא ע"מ לקבל, בכל מיני רמות. לכן תלוי באיזו דרגה אנחנו מדברים. *גם זה שאני חושב שיש חטא, זה חטא*.

21. ש: אנחנו עומדים באותו מקום, לא מתקדמים...
    ר: על זה צריכים לשלם. לשלם זה נקרא לתת תמורה. *אתה רוצה לקבל חיבור, ע"י חיבור להשיג את הבורא? אתה צריך לתת תמורה. התמורה היא יגיעה*.
    
    ש: לפי דעתך אנחנו לא עושים יגיעה?
    ר: כנראה שלא.
    
    ש: לשבת בשיעור זה לא יגיעה?
    ר: עדיין לא הגעת למצב שהשלמת את החשבון. אתה מכניס לחשבון שלך משהו, אבל עדיין לא מספיק כדי שהמטבע שלך, האסימון שלך, שתגיע לסכום הנכון.
    
    אפשר להגיע לבנות את המסך בלי עיכובים?
    ר: תדברו ביניכם ותשאלו את הבורא.
    
    ש: הוא לא עונה
    ר: *הוא לא עונה? אתם לא שואלים. אל תגיד שהבורא לא עונה. זו כבר עבירה*.
    
    *תתחברו ביניכם ותגיעו לבורא, תשאלו אותו ותדרשו ממנו תשובה: למה אנחנו לא עולים? למה אנחנו לא עושים? אז הוא ישאל אתכם: מה זה נקרא עולים? מה אני לא נותן לכם? מה אני צריך לתת? אתם ביקשתם עליה, מה זאת עליה? על איזה כלים, רצונות, מחשבות? הוא ישאל אתכם, תהיו מוכנים לענות*.

22. ש: איך אתה מסכם את השיעור?
    ר: שיעור רציני, צריכים לעבוד עליו. בניגוד להרבה שיעורים שעברנו שיוצאים מהשיעור וכאילו הכל מובן ואפשר לחכות לשיעור הבא, עכשיו לא צריכים לעבוד על זה. מהניסיון שלי, אני קראתי את ההקדמה הזאת לתע"ס עשרות פעמים, 60 70 פעם בכל מיני מצבים. עד שזה מתחיל להיכנס ולהסתדר בתוך המוח ובתוך הלב, להתקשר לכל מיני חומרים שאנחנו לומדים, זה לוקח זמן ומאמץ.
    
    לכן *אני ממליץ לכם לקרוא, פשוט לקרוא ולא להתייאש. כל פעם שאתם קוראים, זה עובד על משהו. אז תנו לאור שנמצא בתוך כתבי בעל הסולם לעבוד עליכם. אפילו שאתם לא מבינים, זה עוד יותר פועל. כשאתם מבינים, אתם מקלקלים את השפעת המאור*. כשאתם לא מבינים אלא כמו תינוק שלא יודע כלום ועובדים עליו מלמעלה, כך צריך להיות גם אנחנו. לבטל את עצמנו, להתקשר בינינו, ושהטקסט יעבוד עלינו. ואני מאחל לכולכם שיהיה יום שקט, רגוע, טוב לכל החברים שלנו בכל מקום שבעולם. כל טוב.